{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "1",
  "torah": "shekalim",
  "title": "שקלים",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/1/shekalim",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/1/shekalim/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "שקלים",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "שקלים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן (בלי ו'). שקלים באחד (באדר וכו'), היינו שקלי\"ם עם ב' חסר מאח\"ד, דהיינו עם י\"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, הרי עשרים גרה השקל, והרי מחצית השקל עשרה גרה, ועם שקלי\"ם והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ב. מסכת שקלים של תלמוד ירושלמי מתחלת בדף ב' כמו המסכתות של תלמוד בבלי, ואולי לרמז על חצי השקל. ואכן הדף יומי של תלמוד בבלי קבעו ללמדו להשלים הלימוד של סדר מועד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ב. באחד באדר משמיעין על השקלים. אחר מסכת פסחים, התלמוד חוזרת לאחד באדר, וזה רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר\"ן תנינא סוף תורה עד, כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלתו כבר מחודש אדר בפורים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והנה בסמיכות מסכת שקלים מיד לאחר מסכת פסחים יש רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה א', שפסח הוא תיקון לתאוות ממון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ג. מנין לציון וכו' וטמא טמא יקרא (ויקרא יג:מה), כדי שתהא הטומאה קוראה לך בפיה ואומרת לך פרוש ע\"ש. ואם כן למדת פורעניות של טומאה, כל שכן למידה טובה של קדושה וטהרה, ויש ענין לציין על כל קיר ועל כל חלון ודלת: נ נח נחמ נחמן מאומן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "יג. בית גרמו על מעשה לחם הפנים. פרשנו את זה יפה בס\"ד בליקוטי מוהר\"ן תורה נ ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע\"כ. עיין בסיפורי מעשיות מעשה יג יום ד' הבעטליר עם הצואר עקום - וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "טו. רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה (מחלק צדקה) בליליא (כדי לתת בצנעא) חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא, אמר ליה, לא כן אלפן רבי (דברים יט:יד) לא תסיג גבול רעך, אמר ליה ולא כן כתיב (משלי כא:יד) מתן בסתר יכפה אף, מסתפי מינה, וערק מן קומוי, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "כבר הקשה והסביר בספר תולדות שמשון (אבות ה:יב) מה הוסיף והועיל רבי חיננא בר פפא באמרו הפסוק מתן בסתר, שעל ידי זה הרוח ברח ממנו, כי בזה גילה שאע\"פ שבלילה לא מכוונים למצות צדקה, אלא מתן בעלמא, אבל אם יש עיכוב לדבר, כבר הרשות נתונה לכפהו, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "וי\"ל עוד שמצינו שעל ידי השמחה שהאדם שמח בהמצוה שעשה נתוסף כח במצוה (ומענין לענין מצינו שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר התפילה), ולכן ה\"נ באמרו בעזות דקדושה, שמתן בסתר יכפה אף, כבר נתן כח וחיל במצוה להפחיד ולהבריח הרוח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "טו. אית הוה סבין וכו' מבין ריש שתא לצומא רבא הוון נסבין, בתר לא הוון נסבין אמרון דשתן גבן, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "יש כמה דרכים במפרשים, אכן צ\"ע מה שפירש בתקלין חדתין, שלגירסת הירושלמי כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד יום הכיפורים, ודעתם היתה שבזמן הזה היא קצת מזנם לכל השנה, ועד יוהכ\"פ שעדיין לא נקצב להם מזונם במרום היו נוטלים, אך אחר יוהכ\"פ שכבר נקצב להם מזונם לכל השנה לא רצו ליטול יותר ע\"ש. וצ\"ע כי קי\"ל בזוהר הקדוש שכל יום ויום יש לו שפע מיוחדת, ועל יסוד זה הבעל שם טוב ותלמידיו חיים מיום ליום, בלי להשאיר שום ממון מיום לחבירו. גם צ\"ע מה שפירש לעיל מיניה בריש העמוד שרחלה היא נקבה בעזים, שהלוא הפירוש שם הוא שרחל היא כבשה גדולה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "טו. נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד, אמר ליה זכה עמי חדא תרנגולתא, אמר ליה הא לך טימיתיה דקופד (-שור), וזבן קופד ואכל ומית ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "ומבואר שתרנגול יותר יקר מבשר שור. וכן משמע בחז\"ל הוא ברש\"י עה\"ת (במדבר כט:לח) ז\"ל למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי, יום ראשון מאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, לחמר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "טז: חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה וכו', עיין ליקוטי מוהר\"ן תנינא תורה נט, וליקוטי מוהר\"ן תורה כב:י.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "יז. ועלהו לתרופה (יחזקאל מז:יב), רבי יוחנן אמר, תרפיה, מציץ עליה ותרף מזונה (מה שמוצץ הוה כמו מזון).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "תרפיה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע\"ה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "כ: תופיני, רבי יסא בשם ר' חנינה, מטגנה ואח\"כ אופה אותו, רבי אחא בשם ר' חנינא, אופה אותה ואח\"כ מטגנה. אתיין אלין פלגוותא כהינין פלגוותא. תופיני – תאפנה נא, רבי אומר תפיני נאה, רבי יוסי רבה אמר, תופיני רבה. מאן דאמר \"תופיני נא\" כמ\"ד מטגנה ואחר כך אופה, מאן דאמר תופיני נאה, כמ\"ד אופה אותה ואח\"כ מטגנה, ע\"ש. ומבואר, שתופיני נא, פירושו לאפות אותו כאשר הוא נא – היינו מטוגנת מעט, כלשון התורה בקרבן פסח, אל תאכלו ממנו נא, שפירושו מקצת צלייה. ולפי זה יש לפרש נ נח, נ – זה נא, מגטוגן במקצת, נ נח, היינו מטוגן כל צרכו, ולכן הגמטריא מטוגן – עיין מש\"כ בזה בערך מנחה.",
      "en": ""
    }
  ]
}