ידים

מסכת ידים

ידים, ם' בגמטריא שש מאות, הרי תרכ"ד, עם הד' אותיות וב' כוללים (-שני הידים, אי נמי כמו שנקט ר' אברהם אבולעפיא, שעל כל שני אותיות יש כולל) הרי גמטריא נון נון חית. י"ד פעמים י"ם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' פעמים ד', ד' פעמים י', י' פעמים ם', הרי ת"פ, עם העשר אצבעות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן – בערך ידים טעם ליטול ד' פעמים, ולכוון הגמטריא של נטלת ידים.

ג:ה

מפתחות:

כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים – זה לשון הזוהר חדש בפרשת אחרי, ואילו במשנה כאן הלשון כל הכתובים קדש, עיין בערך זוהר חדש לשאר המראה מקומות: לק"מ רמג דף קיו..

ד:ז אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חיבין, ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין. מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות, הרי אני חיב בנזקן. עבדי ואמתי שאני חיב בהן מצות, אינו דין שאהא חיב בנזקן. אמרו להם, לא. אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת, שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חיב לשלם, ע"כ.

והנה המעיין בהמשניות שם יתמה, כי נשנו שם כמה קובלנא של הצדוקין, ועל כולם ענו להם כאוולתן במליצה ובליצנות, ורק בקובלנא זו התיחסו ישר להשאלה ותירצוה. ונראה לעניות דעתי, כי כאן רמזו חז"ל תשובה להצדוקין שהם ממש בבחינה זו של עבד ואמר שיצאו והדליקו אש, והם אחריין על מעשיהם, ועם ישראל לא יתחייבו עליהם.