# Likutay Nanach on Deuteronomy — Chapter 3

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/tanach/tanach-devarim-3.json


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויתן י' אלקינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא ה'יתה ק'ריה א'שר ל'א ל'קחנו מ'אתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן:- ר"ת מ'אד ה'יה ק'שה ל'י ל'רדת א'ליך.

בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
כל חבל ארגב, חבל זה בחי' חוט של חסד, בחי' ע"ב נימין שעליהם הש"י ישמיע לנו את השיר חדש של חסד שהוא ארג"ב: א' - פשוט, ב' - כפול, ג' - משולש, ר' - רבוע (כמו שרבינו בעצמו גילה שר' רמז על רבוע בר"ת כשפ"ר בתורה ח' לקמ"ת).
ממלכת עוג בבשן - בש"ן ר"ת נחמן בן שמחה.
ששים עיר, רמז על הששים שנה שהפתק היה כמו ישן עד שסבא פירסם אותו. וגם ענין הששים עיר שכבשו ונלכדו כאן עיין בתורה ד' בלקוטי מוהר"ן ז"ל וחרוב מנה שתין מחוזא - שעל ידי המיתה, הינו ודוי דברים, העלה את המלכות מבין הסטרא אחרא, והצדיק הורה לו את הדרך הישר, כמו שכתוב בהפטרת בראשית (ישעיה מב) אחריב הרים וגבעות - רמז על חרבן ממשלת העכו"ם, והולכתי עורים בדרך לא ידעו - זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר, זה בחינת פרשת דרכים, כנזכר לעיל, ושתין מחוזא רמז על עלית המלכות, דכתיב בה (שיר השירים ו) ששים המה מלכות ע"ש (וי"ל עוד - ואכלו מנה שתין מחוזא - רמז על שני מדות רעות של חי מדבר וכו' ע"ש - זה מה שכתוב בפסוק כאן "עוג" בחי' עוגה שהוא בחי' אכילה כמו שמצינו עוגות שהוציאו ממצרים. ומלחו מנה שתין מחוזא - זה רמז על תקון שני מדות רעות, דומם צומח, על ידי קרבתו להצדיק וכו' - ע"ש, זה מה שכתוב בפסוק כל חבל - כי הב' של חבל מתחלף עם מ' באלף בית של א"ל ב"ם, הרי חב"ל - מלח. ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא - גרבי משחא זה בחינות הדעת כי שמן משחת קדש זה בחי' שכל, ותלת מאה זה בחינת משה, שהוא בחי' מ שהצדיק מקטין את עצמו וכו'. זה מה שכתוב "ששים" כי היוד מתחלף לק' באותיות אי"ק - והרי ששק"ם ראשי תיבות ש'מן מ'שחת ק'דש, ועוד ש' של ששים, זה התלת מאה גרבי, ועוד שי"ם זה גופא בחי' משה. גרבי - לשון ארגב הנזכר פה, כל חבל ארגב, כי חבל זה בחי' ענוה בחי' תולעת יעקב, יעקב חבל נחלתו. וזה בחינת חד גלגלא דעינא כמובא באדרא ולזמנא דאתי ישתכח בה ענא חד דרחמי - זה בחינת כלו הטוב והמטיב ע"ש. זה מש"כ כאן "עיר" - ששיר עיר, כי העין אחד של רחמים נקרא בזוהר הקודש ובכתבי האר"י עינא פקיחא, פקיחא ע"ה בגמטריא ר', אז עי"ר זה עי' ר' - פקיחא. וכל זה על ידי שאיש הישראלי התעורר בתובה על ידי שרץ קטן שבנחיריו על ידי שהרגיש טומאה קטנה וכו' ע"ש - וזה מה שכתוב "ששים עיר" ששים זה אותיות מישש - בחי' הרגש, עיר, התעורר, ממלכת, בחי' נמלך ועשה תשובה, גם בחי' עצה, כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה יז ובעוד מקומות, לקבל את העצה מרבינו).
ונלכד את כל עריו בעת ההוא - בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הס"ת של "חבל ארגב ממלכת עוג בבשן" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

צִֽידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ-ל֖וֹ שְׂנִֽיר.

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: לחרמון שרין והאמרי יקראו לו, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת-אִֽישׁ. בשן ראשי תיבות נחמן בן שמחה (ובכתבי האר"י הוא ראשי תיבות שמעון בן נתנאל). נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ערש ברזל, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. רחבה באמת איש, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: הנה ערשו ערש ברזל, ושל: ערשו ערש ברזל הלה, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הסופי תיבות של: הבשן נשאר מיתר הרפאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים. המנשה כל חבל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה. את כל חבל, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה. מכנרת בגמטריא נון חית מם נון. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אשדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. פסגה בגמטריא נחמן.

הראשי תיבות של: מכנת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ים המלח תחת אשדת, בגמטריא רבינו נחמן.
הסופי תיבות של: תחת אשדת הפסגה מזרחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל. לכם את, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עד אשר יניח י' לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר י' אלקיכם נתן להם בעבר הירדן ושבת איש לירשתו אשר ננתי לכם. "לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר י' אלקיכם" בגמטריא אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמונה לא היה מעולם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה י' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה י' לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה. יעשה י' לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְ' אֱלֹֽקיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם. תיראום כי, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. לא תיראום כי י', עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: תיראום כי י', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיכם הוא הנלחם ע"ה בגמטריא נ נח.
פרשת ואתחנן

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְקֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר .

אל ה', חנן זה צירוף אותיות הפוך של נ נח, והוא ר"ת חתיכה נעשה נבילה. ואת-חנן, ואת מלשון וחרבותיהם לאתים (ישעיה ב ובעוד מקומות), דהיינו להוריד מכת החובלים ההורסים. על זה התפלל משה רבינו.
בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.
הסופי תיבות של: ואתחנן אל ה' בעת ההוא, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
פרש"י ז"ל ואתחנן, אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג:יט), אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי (כו.), ע"כ. שני הפירושים אחד. והענין כי רק בעולם הזה יש את היכולת לדבר עם השם יתברך מתי שרוצים, אין כל מלאך יכול. והתפלה בחי' כתר, בחי' רצון, יהי רצון. וזה בחי' וחנותי את אשר אחון, שתלוי רק ברצון, למי שירצה. הרי שעצם התפלה, שהאדם מתפלל להשם יתברך, זה מתנת חנם, שיש את היכולת לעשות את זה. ואם תולים את התפלה באיזה זכות של מעשים טובים, הרי הוריד את מהות התפילה לכח של אותו זכות. הרי שהמתפלל רק מבחינת שזה מתנת חנם מהשם יתברך, אין זה אלא משום שזה בעצמו לשון של תפילה.
בליקוטי מוהר"ן תנינא עח, רבינו מבאר שכדי לירש ארץ ישראל ביקש מכח המתנת חנם, שהוא בחי' דרך ארץ קדמה לתורה, בחי' עולם חסד יבנה וכו' עיין שם באריכות. אכן מלשון רש"י משמע שלא רק על ישראל, אלא על כל דבר ודבר מבקשים מתנת חנם. וצריך ביאור, לאחר שלא נתקבל בקשתו במתנת חנם למה לא ביקש בזכות מעשיו.
בליקוטי מוהר"ן תורה כ' רבינו מבאר חטא משה רבינו בהכאת הסלע, כי ניסה להמשיך תורה בזכות מעשיו הטובים, והיה צריך להשתמש עם זכות מעשיו הטובים להכניע את הרע שבכלל ישראל השומעים את תורתו, ולהמשיך תורה במתנת חנם. ולפי זה י"ל שהצדיקים כל בקשתם מהשם יתברך הוא עבור תורה, ולכן מבקשים במתנת חנם. וכיון שהחטא שעיכב את משה רבינו ליכנס לארץ ישראל היה דייקא בזה שהשתמש בזכיותיו להמשיך תורה כנ"ל, על כרחך בבואו לבקש ליכנס לארץ ישראל היה צריך לבקש במתנת חנם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א"י אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך. הראשי וסופי תיבות של: את עבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר מי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. אעברה ואראה (בלי "נא" שאינו אלא לשון בקשה. ועיין במגלה עמוקות, אופן ל"ב, שזה גופא ביקש משה רבינו מהשם יתברך, להעביר ה"נא" – מה שחטא באמרו נא, וע"ע לקמן פסוק כו), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר בעבר, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את הארץ, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ויתעבר י' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר י' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד. רב לך – מי שיש לו רב, אז: אל תוסף דבר אלי עוד.... השם ירחם. נ נח.
במגלה עמוקות, אופן ל"ב, פירש רב לך, שג' פעמים משה רבינו כביכול חטא באמרו "נא" (שלח נא, שמעו נא, הרגני נא), ורק ב' פעמים אמר "נא" לזכות (מחני נא – בעגל, סלח נא – במרגלים. ולא התחשב בתפילת משה על מרים, רפא נא לה, אולי כי זה רק על היחיד), הרי שהרוב לחוב. וי"ל שעל כן רבינו בא לתקן ברוב, ד' פעמים נא שיש בשמו המרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן.
הראשי וסופי תיבות של: י' בי למענכם ולא שמע אלי, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא שמע אלי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
הראשי תיבות של: אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
משה רבינו נקרא איש מצרי, כי שמו נתנה לו בתיה, המצרי בגמטריא משה. ולכן לא זכה ליכנס לארץ ישראל, מה שאין כן יוסף נקרא איש עברי. מצרי – לשון מצרים, קץ וגבול. עברי – העברה מעבר למצרים וגבולות. והארון הקודש היה מעבר לגבולות המקום, ולכן כל מדותיו חצי כידוע. וכן יוסף בגמטריא קנ"ו שהוא חצי אי"ש, קנ"ה מזה וקנ"ה מזה. וכן אותיות ו"פ מיוסף הם האמצעיות של שתי חלקי הא"ב, מא-כ אות האמצעי ו', מל-ת אות האמצעי פ', ונשאר י"ס י' ספירות שמשלימים הכ"ב אותיות לל"ב, הרי עיקר האותיות כשם הנ"ו (שהוא תוספת שבעים על שבועיים, כדאיתא בזבחים לח.) של ע"ב שמות: פו"י. והס' ע"ה בסוד אנ"י, אני יוסף, אני בתוך (הגולה), והשם הס' של ע"ב שמות: מצ"ר. יוסף בחי' עין, והוא האות בין ס-ף של שמו, ס"ף בגמטריא ע"ע [שהם ה"ה באותיות א"ל ב"ם וכמו שמצינו בכוונות לתיקון חצות. ועם י"ו של יוסף, הרי שם הוי"ה]. סף – הוא המקום שליד גבול הכניסה והיציאה. ולכן מנשה, חציו בארץ וחציו מעבר לירדן מזרחה.
ובאמת משה רבינו ענו מכל אדם, אינו מצרי כמו מצרים ח"ו, שהם מוגבלים כנ"ל, אלא הוא עצמו בחי' הגבול שאומר עד כאן, כמו שאמרו חז"ל על הגבול במתן תורה (רש"י שמות יט:יב) שהגבול אומר להם השמרו מעלות מכאן והלאה, וכן הגבולות בקלפי בחלוקת הארץ. וזה מה שאמר השם יתברך למשה רב לך אל תוסף דבר – שפקודתו לדבר ולאמר אל תוסף, כי הוא מגביל את טומאת בעל פעור, ולכן לא יכול ליכנס לארץ. [ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כד, כי הכתר הוא המיישב והמסדר את המוחין, דהיינו הכח שיש בהשכל של אדם ליישב ולסדר את המוח והדעת לבל יהרוס לצאת חוץ מן הגבול, זה הכח הוא בחי' כתר כנ"ל, וזה הכח הוא כמו מחיצה המפסקת בין המחין ובין האור אין סוף, כי זה הכח שהוא המיישב והמסדר, הוא מעכב את המוחין בעת מרוצתם ורדיפתם לבל יהרסו לעלות אל ה' למעלה ממחיצתם, כי המוחין רודפין להשיג האור אין סוף, וזה הכח הנ"ל של השכל שהוא המיישב והמסדר, שהוא בחי' כתר, הוא עומד בפניהם כמו מחיצה, ומעכב אותם מרדיפתם כנ"ל עיין שם כל דבריו הנפלאים. ונמצא שב"ה תוך רהיטת כתיבתי על משה רבינו כוונתי על נכון שזה באמת בחינת הכתר (בחי' משה רבינו, כמבואר בתורה ו' וכמובן מאליו) להיות המחיצה שאומרת עד כאן].
והנה מנשה, אותיות משה נון, חציו נשאר אצל משה רבינו – להיות התלמיד אצל הרב, וחציו נכנס עם יהושע בן נון. והנה אפרים בגמטריא אש"ל ועם הנ' של מנשה, החצי שנכנס לארץ, הרי אותיות של מידת התיבה – א' – ואל אמה תכלנה, ש' ארכה, נ' רחבה, ל' קומתה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה. הראשי תיבות של: ותימנה ומזרחה וראה בעינך כי לא תעבר את הירדן הזה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומזרחה וראה, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תעבר את בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פסגה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימה וצפנה ותימנה ומזרחה – נחמן! אותיות היסוד של: וצפנה ותימנה ומזרחה: נ נח!

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. ואמצהו בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: הסופי תיבות של: את יהושע וחקהו ואמצהו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. ינחיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ונשב בגיא מול בית פעור. מול בית, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נשב ראשי תיבות נחמן בן שמחה, בגיא, אבג"ד – השיר פשוט כפול משולש מרובע. בגיא ראשי תיבות גם ישראל בער אודסר.
הראשי וסופי תיבות של: ונשב בגיא מול בית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>
