פרשת חקת, הח' מחלפת לפ' בא"ב של אי"ק בכ"ר, ויוצא "פתק", והפרשה מדבר על פרה אדומה ורש"י מבאר שהפרה מקנחת על חטא העגל. נ נח בגימטריא העגל, נחמן מאומן בגימטריא פרה. ונחמ, זה הבין השמשות כמבואר אצלינו כמה פעמים. והפרה אדומה צריך להיות תמימה, שזה ענין רבינו, תמימות ופשיטות, וגם תמים ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ב זאת חקת התורה אשר צוה י' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על. הראשי תיבות של: ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פרה בגמטריא נחמן מאומן. תמימה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. ויקחו אליך פרה, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' לאמר דבר אל בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יט:ד ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים. אלעזר הכהן מדמה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של שבע פעמים, וכן של: אהל מועד מדמה שבע, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ה ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף. ושרף בגמטריא הפתקא (ועי' מש"כ בענין שריפת הפתק) הסופי תיבות של: ושרף את הפרה לעיניו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרשה בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: ערה ואת בשרה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ו ולקח הכהן עץ ארץ ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה. הראשי תיבות של: עץ ארץ ואזוב ושני תולעת והשליך אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ז וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב. ו"כבס בגדיו הכהן ורחץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וטמא הכהן עד הערב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המחנה, בגמטריא נ נח.

יט:ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא. ואסף ע"ה בגמטריא נחמן. מחוץ עם האותיות בגמטריא נחמן. מי נדה בגמטריא נ נח ע"ה. נדה חטאת הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יט:י וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם. הראשי וסופי תיבות של: האסף את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את בגדיו וטמא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לבני ישראל ולגר הגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יב הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר. וביום השביעי לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יט:יג כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן י' טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו. הראשי וסופי תיבות של: את משכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יד זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים. הסופי תיבות של: ימות באהל כל הבא אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ימות באהל כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כי ימות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זאת התורה אדם, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

חז"ל אמרו שצריך להמית את עצמך באהל התורה. ומה פשר המשך הפסוק. יש לאמר כמו שהזהיר האריז"ל שכל הגלוים אסור להתיחס עליהם עד שמן השמים ממש מכריחים. אז כל האורות האלו בחינת בהלו נרו , אהל לשון אור, צריך להחזיק כטמאים. ואפילו משה רבינו היה בערפל שבע ימים טרם עלותו. נ נח!

ידוע מה שפירש החפץ חיים, שהאדם יראה את עצמו כאילו הוא מת, וכבר אין לו שם עסקים בעולם הזה, וכולו פנוי לתלמוד תורה. אכן אם כבר רואה את עצמו כמת, לא יסתפק בהכי, כי אז בודאי יכול להשיג את התורה בבחי' עתיק שהוא המעביר ומראה את יחוד השם בנבראים. ובאמת נראה שזה עצה אמיתית בפנימיות העבודה, לראות את עצמו כמו מת, דהיינו שא', באותו עת אין לו יכולת לפעול כלום – רק שעכשיו יכול לפעול בתורה ומצות עבור אותו מת שיהיה לעתיד. ב' – כמו המת שעבר ובטל מן העולם, ואין נשמתו תופסת מקום גשמי כלל, ואינה נמצאת בשום מקום אלא כפי תוקף מהותה, כמו כן יש לכוון בכל דבר, לקשר עצמו לשמות השם, ודוק.

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות שחיטה ה:ה-ו ענין החכמה הגדולה לזכור היטב תמיד יום המיתה, ע"ש באריכות. ועיין בכוכבי אור, סיפורים ממוהרנ"ת אות מה – ופעם אחת בא מוהרנ"ת ז"ל למשנה של עקביא בן מהללאל אומר הסתכל וכו' ונתלהב מאד מאד וכו' וכו' מדוע הרשב"י היה רשב"י וכו' עיין שם. והרי הצידיקים האמיתיים הגדולים כבר היו עוסקים לתקן במעשיהם עבור הנצחיות, כמו שכתב הרמח"ל על משה רבינו.

מפתחות: זאת התורה אדם – לק"מ יג:ה דף יח., לז:ג דף נא., צב דף צה:, רמה דף קיו:.

יט:טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא. צמיד, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. פתיל ע"ה בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן. הרי צמיד פתיל – נחמן (מפותח) לנ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:טז וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים. הסופי תיבות של: או במת או בעצם אדם, וכן של:במת או בעצם אדם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במת או בעצם אדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע על פני השדה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי. הסופי תיבות של: ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שרפת החטאת ונתן עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יח ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר. הראשי וסופי תיבות של: הכלים ועל הנפשות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בעצם או בחלל או במת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. טהור והזה על האהל ועל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יט והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב. הראשי וסופי תיבות של: וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וביום השביעי וחטאו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. טהר בערב, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יט:כא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב. הסופיתיבות של: והיתה להם לחקת עולם ומזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומזה מי, בגמטריא נ נח.

יט:כב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב. הראשי תיבות של: יטמא והנפש הנגעת תטמא עד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:א ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם.

ויבאו בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ויבאו בני ישראל כל, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בני ישראל כל העדה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בני ישראל כל העדה מדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צן בחדש הראשון וישב העם, עם הי"ט אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בקדש בגמטריא רבנו נחמן. ותמת שם מרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. תקבר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ותמת שם, עם הב' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח.

הראשי תיבות של: ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: מדבר צן בחדש הראשון, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צן בחדש הראשון וישב, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

מפתחות: מדבר צין – לק"מ כ:א דף כח..

כ:ב ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מים לעדה ויקהלו על משה ועל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:ג וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולא גוענו בגוע אחינו לפני י'. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:ו וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַֽהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל-פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל-פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד-יְקֹוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם.

פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בתחילה כתוב לשון יחיד על שניהם, ויבא משה ואהרן, ובסוף כתוב לשון רבים, ויפלו על פניהם. וי"ל שביאתם מפני הקהל היה שוה, וזה כאילו הלכה גשמי, לעבור בגשמי אל אהל מועד, אז שניהם כאחד באו. מה שאין כן כאשר נפלו על פניהם לפני ה', לא ראוי זה כראוי זה כלל.

כ:ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. העדה אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העדה ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:י ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. להם שמעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:יג הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר-רָב֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-יְקֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם.

המה מי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. המה מי מריבה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. מריבה אשר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר רבו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ה' ויקדש בם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישראל את ה', עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: המה מי מריבה אשר רבו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מי מריבה אשר רבו בני ע"ה בגמטריא ברסלב.

הסופי תיבות של: מי מריבה אשר ע"ה, ושל: אשר רבו בני, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש בם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: מי מריבה – לק"מ סא:ה דף עה..

כ:יז (פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

כ:ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. קח, בגמטריא נ נח.

כ:יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.

משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. וירם משה את ידו ויך את, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

הראשי תיבות של: רבים ותשת העדה ובעירם, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

פרש"י ז"ל לפי שבראשונה לא הוציא אלא טפין, לפי שלא צוה המקום להכותו, אלא (פסוק ח) ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא, אמרו, שמא צריך להכותו כבראשונה, שנמאר (שמות יז:ו) והכית בצור), ונזדמן אותו סלע, והכהו, ע"כ.

ומעולם תמהתי איך שפתאום נזדמן אותו סלע. ונראה לפרש על פי מה שביאר רבינו (חיי מוהר"ן פג, ליקוטי מוהר"ן כ) שהחטא היה שהשתמשו בזכיות והמעשים טובים שלהם להמשיך בכח, והיו צריכים להשמתש בזכיות להכניע הרע שבעם הקהל, ולהמשיך על ידי רחמים ותחנונים. ובפסוק (כ:יב) כתוב, יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לעיני דייקא.

והנה רש"י כז"ל (כ:י) זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה, ע"כ. ועל כל פנים עדיין נשאר בהם רשימה של רע. ועם כל זה היה נראה שמצד קדושת ישראל, שכולם היו שם ממש, היה ניתן להמשיך מים מאיזה סלע שיהיה. וזה הענין של לעיני בני ישראל, עיני לשון עין ומעין מים. ונראה שאכן בתחלה ניסו (שניהם משה ואהרן, כמש"כ רש"י דברו, לשון רבים) לדבר אל איזה סלע, וכיון שעוד לא הכניעו את הרע שבקהל לא הצליחו בזה, וזה מש"כ רש"י (כ:י) ז"ל המן הסלע הזה נוציא, לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם 'המרים' וכו' ע"כ. כי בתחילה באמת ניסו לדבר אל איזה סלע, וכאשר לא הצליחו, אז טעו לחשוב שבודאי הדבר תלוי בהם, בזכיות עצמם, ולכן באו להמשיך במטה בכח, ולכן נזדמן להם אותו סלע שהיה שייך להם.

כ:כג ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר.

ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בהר ההר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא. ההר על, בגמטריא רב נ נח. ההר על גבול, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: משה ואל אהרן בהר ההר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן בהר ההר על גבול ארץ, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

פרש"י ז"ל על גבול ארץ אדום, מגיד, שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אמר ליהושפט (דברי הימים ב:כ:לז), בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך, עכ"ל. וקשה, שהרי בדברי הימים הנביא אליעזר בן דודוה ממרשה נבא שבגלל ההתברות תבוא פרצה ושבר במעשיו ולא יצליחו במעשיהם המשתפים שהתכוננו לעשות אניות שיוכלו להגיע לתרשיש, מה שאין כן כאן לא עשו שום מעשה שותפות שיפרוץ אותו המעשה.

וי"ל שבאמת היה להם מעשה בשותפות, כי עשו נקרא בכור, וסודו ממש בסוד עגל מסכה, בגמטריא בכו"ר. וזה ענין לאה שהיתה מזומנת לעשו, ויעקב נטל בכורה זאת מעשו, ונטל לאה ממנו, בלחם ונזיד עדשים (-לקחתי רוב הלשון מספר אדיר במרום עמ' תקלג, מכון רמח"ל). ואהרן בן לוי בן לאה, קיבל את עבודת הבכור, וגם יצר את העגל, ולכן הפרצה היה בו.

עוד יש לפרש בענין ההתחברות הזו.

יש לעיין מה היה אמור להיות אם אדום היה נותן לבני ישראל לעבור דרך ארצם. שבפשטות לפי זה, היה חיבור עוד הרבה יותר גדול, כי עכשיו אדום יצא ממש להלחם בהם, ועם כל זה נחשב התחברות, וכל שכן אם היו עוברים בשלום בארצם. ונמצא שזה שאדום מאן ליתן בני ישראל לעבור בגבלו היה הצלה גדולה לעם ישראל (- וכעין הסיפור שתלמידי הבעש"ט היו הולכים בדרך ולקראתם באו חבורת ערלים, ולא רצו החסידים להטמאות, והתפללו, והערלים הכריזו, בא נתרחק מהיהודים המאוסים האלו...).

אמנם יתכן שאם היו עוברים בגבול אדום והיו משלמים להם על כל דבר, כמבואר ברש"י שכך היו מוכנים לעשות, אז היו פודים ופורקים מעליהם דין זה. אכן באמת בני ישראל היו קונים מהם צרכיהם כמו שמבואר בפרשת דברים ב:כח-כט אכל תשברני וכו' כאשר עשו לי בני עשו וכו'.

אכן צריכים לקחת בחשבון שעם מיתת אהרן בני ישראל סגו אחורה ח' מחנות ובני לוי הרגו מהם והם הרגו משפחות של הלוים. וכל זה נולד מהיאוש, ומסתברא שהיאוש הזה נולד או לפחות ינק הרבה מהתחברותם לאדום. וצריך עיון מה בדיוק הכוונה בלשון רש"י 'נפרצו מעשיהם'. ונראה שכל המדות רעות התחזקו, ומידת היאוש הכי גרוע, וגרם למה שגרם כנ"ל. ואילו היו עוברים דרך ארץ אדום, לפחות היו יותר נשמרים מהיאוש.

כ:כד יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:כה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר. קח, בגמטריא נ נח.

כ:כט ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל.

ויראו כל העדה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו, בגמטריא רב נחמן בן שמחה ע"ה. כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' פעמים והכולל. כי גוע, בגמטריא נ נח ע"ה. שלשים, עם הה' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

הראשי תיבות של: גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויבכו את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל ויראו כל העדה וגו' כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו, היכן הוא אהרן. אמר להם, מת. אמרו, אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלט בו מלאך המות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מטל במטה, ראו והאמינו, עכ"ל. והנה מסתימת הלשון משמע שהאמינו ששלט בו מלאך המות, וקשה כי באמת לא שלט בו מלאך המות, כי נפטר בנשיקה. ולכן נראה לפרש והאמינו, שעלו יותר במידת האמונה. כי כל סיבת מיתת אהרן היתה (כ:יב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, וזה היה צריך לתקן במיתתו, וכמו שרש"י כתב עה"פ (כ:יג) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם, ז"ל ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, כשהקב"ה עושה דין במקדשיו, הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' ע"ש, וכאן רואים שבמיתת אהרן באמת קיבלו התיקון של אמונה מה שנפסד בחטא הכאת הסלע.

עוד יש לפרש בזה - באתי לכתוב החידוש שלי, וראיתי שכמעט נכלל הוא בפירוש המשכיל לדוד, לכן אקצר לפרש קצת אחר. כי הוא פירש גם איזה הוה אמינא היתה להם כיון שאהרן עצר את המגפה שלא ישלוט בו מיתה, ולפי מה שפירש על פי מהרח"ו משה הוכיח שבאמת שאילו אהרן נפטר על ידי המלאך המות, הם צודקים בטענתם, הרי זה אי אפשר.

[ובאמת לא הבנתי אפילו לפי מה שפירש בחילוק בין חוץ לארץ ששם שולט ס"מ ואילו בארץ ישראל שולט גבריאל, עם כל זה למה לא ישלוט בו ס"מ כאשר הגיע זמנו. ועוד אפילו בשעת מעשה שאהרן מנע המגפה, כמעט לא הצליח, ואמר למלאך המות (קרח יז:יג ברש"י) אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד, בוא עמי ושאל, ומשמע שבעלמא לא היה יכול לשלוט על המלאך המות, אפילו בחוץ לארץ. ואולי י"ל שאהרן לא נפטר עכשיו אלא מפני שנתחברו כאן להקרב לעשו הרשע (רש"י כ:כג) ועל זה תמהו, שמפני זה כוחו של אהרן לעמוד נגד המלאך המות במגפה מספיק להגן בעדו נגד השפעת אדום]

ולכן משה הראה להם שאהרן מטל במטה, דהינו שנפטר בנשיקה, ראו והבינו. ואיני רואה ההכרח במה שראו שהוא מטל במטה שנפטר על ידי נשיקה, כי הרי כולם נפטרים על מטתם, ובכלל לא ידעו מהמושג של נשיקה, כי משה רבינו בעצמו, רק אז ראה את הנשיקה, וחשק בה. ולכן יש לפרש קצת אחר, שהעיקר היה מה שראו מלאכי השרת. כי מלאכי השרת הם שייכים לעולם אצילות, כמו שבזמר שלום עליכם מזכירים מלאכי השרת רק בפזמון הראשון של שלום עליכם, ואחר כך אומרים סתם מלאכי עליון. ומלאכי השרת הם כבר למעלה הרבה ממלאך המות, ולכן ראו והאמינו, ומדויק בזה גם ענין האמונה, והרי אם ראו למה לא ידעו ורק האמינו (ובהקדמה ללקוטי נ נח הארכתי בזה), אלא שכיון שראו מלאכי השרת שזה יותר מכפי מדרגתם, באו לאמונה יתירה.

מפתחות:

רש"י ראו והאמינו, עיין בהקדמה לליקוטי נ נח באריכות בענין ראיה ואמונה.

כא:ד וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם-ס֔וּף לִסְבֹּ֖ב אֶת-אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ-הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ.

מהר ההר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ארץ עם האותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את ארץ, עם התיבות בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

הראשי תיבות של: ההר דרך ים סוף לסבב, ושל: יום סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: לסבב את ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נפש העם בדרך בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: אדום ותקצר נפש העם בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ארץ אדום ותקצר נפש בגמטריא נון נון חית.

רש"י כז"ל ובדבר המטריח נופל לשון גודל, שגדול הוא וכבד על האדם, כגון וגם נפשם בחלה בי (זכריה יא:ח), גדלה עלי, ויגאה כשחל תצודני (איוב י:טז), כללו של פירושו, כל לשון קצור נפש בדבר, לשון שאין יכול לסובלו הוא, שאין הדעת סובלתו, עכ"ל. ומזה מובן למה קוראים היום את הרבנים – גדולים, כי הם כבדים על האדם, שאין יכולים לסובלם, שאין הדעת סובלתן, רחמנא ליצלן.

כא:ה וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל. ונפשנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כא:ו וישלח י' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל. וישלח י' בעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כא:ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בי' ובך התפלל אל י' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם. העם אל משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כא:ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה עם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי. משה נחש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

כא:יח בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה.

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. שרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. מתנה ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. במחקק במשענתם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

הראשי תיבות של: באר חפרוה שרים, בגמטריא רב נ נח. הראשי תיבות של: שרים כרוה, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שרים כרוה נדיבי העם במחקק, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

מפתחות: באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה – לקמ"ת עב דף לד..

כא:כ וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל-פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן.

מבמות הגיא, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. אשר בשדה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. מואב ראש הפסגה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. פסגה בגמטריא נחמן. הישימן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

הראשי תיבות של: ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בשדה מואב ראש הפסקה ונשקפה על פני, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ראש הפסגה ונשפקה על פני, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

בפרש"י כז"ל ולמה לא נזכר משה בשירה זו, לפי שלקה על ידי הבאר, וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב"ה, משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה, אמר אם אוהבי שם אני שם ואם לאו איני הולך, עכ"ל. רואים מזה החשיבות של הזכרת שם הצדיק, שרק על ידי זה יכולים להזכיר את השם יתברך, וכמו בשמע ישראל. עיין בהרחבה בחלק ה' – מאומן, בערך מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן.

כא:לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה (ויירש) ויורש את האמרי אשר שם.

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את יעזר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. האמרי אשר, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל המרגלים לכדוה, אמרו לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם, ע"כ. מעולם לא הבנתי, הרי משה רבינו שלח אותם לרגל, ואם כן איזה תפילה היה נושא שיצליחו לכבשה, על איזה תפילה היו בטוחים?

כא:לד וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ אַל-תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָֽדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת-כָּל-עַמּ֖וֹ וְאֶת-אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן.

ויאמר ה', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. אל משה, וכן: משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר ה' אל משה אל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אתו, וכן: ואת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ועשית, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה אל תירא אתו כי בידך, ושל: אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת, עם הכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: ואת כל עמו ואת ארצו ועשית, בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. . הסופי תיבות של: נתתי אתו ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: עמו ואת ארצו ועשית, ושל: ואת ארצו ועשית לו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, ושל: עשית לסיחן מלך האמרי אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

מפתחות: אל תירא אותו – לק"מ נה:ט דף סד..

הפטרה לפרשת חקת – שופטים יא

בלק בן צפר בגמטריא תקנד, וכן המילוי של בלעם – ית,מד,ין,ם בגמטריא תקנד – וכן אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים. וע' בחיי מוהר"ן שרבינו פעם היה לו עבודה לתקן את בלעם.

כב:ב בלעם בן בעור בגמטריא מאיר בעל הנס (עם התיבות והכולל) כי ידוע שכתנות עור בספר תורה של רבי מאיר כתוב כתנות עור, שזה בחי' בלע המוות וסוף התיקון שיהיה בעזרת השם על ידי משיח. 472 בגמטריא יז בתמוז - כמו שכתוב בפתק.

בלק בן צפור עם הכולל בגמטריא ישראל דוב עם האותיות.

כב:ד ויאמר מואב אל זקני מדין עת'ה ילחכ'ו הקה'ל א'ת כ'ל סביבתינ'ו - אותיות היסוד תכהאכנ בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של מדין עתה ילחכו הקהל את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כל סביבתינו. כל סביב - בכיסלב - כ*י=ר, ברסלב.

ובלק בן צפור - בגמטריא ישראל דוב כנ"ל.

מלך למואב, בחי' המלכות שלפני התגלות המשיח, כי מלכות דוד יצא ממואב.

בעת ההוא. בעת ההוא עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:ה וישלח מלאכים - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

אל בלעם בן בעור - בגמטריא מאיר בעל הנס, יז בתמוז, כנ"ל.

פתורה - לפתור, פתור עם הכולל בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש אצל רבי מאיר בעל הנס אחר שהוא לא צם בי"ז בתמוז.

אשר - ראש

אשר על - עם הכולל בגמטריא בני ישראל.

על הנה-ר ארץ. רארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בני עמו לקרא - ר"ת בעל, עמו בגמטריא הנס עם הכולל.

והנה הסופי תיבות מסוף פסוק ד עד המילה הראשונה שבפסוק ה. בן צפור .... נרךבתאח עם הכולל בגמטריא התרפ"ב.

וכן הסופי תיבות בדילוג של: ההוא' וישלח מלאכים' אל בלעם'... ררר, עם הכולל בגמטריא תרפ"ב.

וממשיכים עם הסופי תיבות בדילוג בני' עמו' לקרא' לו לאמר' - אותיות מאיר - בעל הנס כנל מהר"ת ועמו.

עם יצא ממצרים הנה כסה את - סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ממצר-ים הנה כסה את- בגמטריא הפתקא.

הנה -כסה את - עם האותיות או הה' שלפניה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

את עין הארץ והוא ישב ממלי, אותיות היסוד: וישראל - גמטריא ישראל דב.

והוא ישב ממלי, סופי תיבות אבי - ישראל בער אודסר.

כב:ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר. כי עצום הוא ממני אולי אוכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כב:ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק. וידברו אליו דברי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:י ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי. הסופי תיבות של: בלעם אל האקלים בלק בן צפר מלך מואב שלח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו. יכס את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה לי ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כב:יז כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה. הראשי תיבות של: כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה ע"ה בגמטריא נ נח, קבה לי ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לי את העם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אעשה ולכה נא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:יח ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי י' אלקי לעשות קטנה או גדולה. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלא ביתו כסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אם יתן לי בלק מלא, וכן של: בלק אם יתן לי בלק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מלא ביתו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזהב לא אוכל, בגמטריא נ נח.

כב:יט ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף י' דבר עמי. גם אתם, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שבו נא בזה גם אתם הלילה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שבו נא, ראשי תיבות – נחמן בן שמחה וישראל אודסר. נא בזה גם, בגמטריא נ נח.

כב:כ ויבא אלקים אל בעלם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה. לך אתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בלעם לילה ויאמר, עם הי"ג אותיות הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב. הסופי תיבות של: בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

כב:כב ויחר אף אלקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך י' בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו. הראשי וסופי תיבות של: כי הולך הוא ויתיצב מלאך י' בדרך לשטן לו והוא רכב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כג ותרא האתון את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאך י' נצב בדרך בגמטריא תהלים (עמש"כ ריש ספר תהלים).

הראשי תיבות של: ותרא האתון את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: ותלך בשדה ויך בלעם את, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בלעם את האתון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחרבו שלופה בידו ותט האתון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשדה ויך בלעם את האתון להטתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: את האתון להטתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.הראשי וסופי תיבות של: י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כד ויעמד מלאך י' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. הסופי תיבות של ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כב:כה ותרא האתון את מלאך י' ותחלץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה. ותלחץ בגמטריא גם נ נח נחמ נחמן מאומן. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. בלעם אל הקיר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של ותלחץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כו ויוסף מלאך י' עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול. הראשי וסופי תיבות של: צר אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן. הראשי וסופי תיבות של לנטות ימין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לנטות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הסופי תיבות של: במקום צר אשר אין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כז ותרא האתון את מלאך י' ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. ותרבץ, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של ותרבץ תחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של ויך את האתון, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כח ויפתח י' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הכיתני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מה עשיתי לך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.

התעללת בי לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי, בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: ויאמר בלעם לאתו כי התעללת בי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל לו יש חרב בידי, גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים, זה הולך להרג אמה שלמה בפיו, ולאתון זו צריך לכלי זין, עכ"ל. וקשה למה באמת היה צריך כלי זין, ודוחק לפרש שהיה צריך לחכות עד אותו רגע של זעם א"ל. ונראה שכוחו בפיו אינו אלא כנגד בני אדם שחיותם מבחינת מדבר (וכידוע מחקירת הגר"ח בסיפור (כתובות סו:) שר' יוחנן בן זכאי ראה בת נקדימון בן גוריון מלקט שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים וכו' ואמר אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום וכו', וביאר הגר"ח שצומח, חי, מדבר, כל אחד כאשר מת חוזרת לדומם ולא רק להמעלה שתחתיו, ור' יוחנן בן זכאי הוכיח שכן מעלת ישראל על סתם מדבר אינה סתם תוספת אלא מעלה של מהות, ולכן כאשר כלתה אינה נשארת סתם מדבר, אלא שפלה מכולם. ועל זה אמר אשריכם ישראל וכו'. ולכן י"ל שכוחו של בלעם בפיו היה רק נגד מעלת מדבר וישראל), ודו"ק.

ואולי י"ל שבלעם היה שומר כחו, וכמו שמצינו להבדיל מה שהאריז"ל גילה שכאשר אלישע שלח את גיחזי להחיות הילד, הוא כבר שם במקל הכח להחיות הילד, וגיחזי החיה בזה כלב מת, ושוב לא היה כח במקל להחיות הילד. וכן כאן בלעם היה שומר כחו הרע שבפיו להשתמש בו נגד ישראל.

ויתכן שכאשר בלעם אמר לאתון (בלק כב:כט) לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך, באמת ניסה בזה להרגו. ומיד אחר כן המלאך הרגו (רש"י כב:לג), והמלאך אמר לו את זה, אני שהרגתי אותו, ולא אתה. וזה קצת מדויק כי בלעם אמר, כי עתה הרגתיך, כי בעבר הוא הכה את החמור, ורק עכשיו אמר שרוצה להרגו. ולא צריכים חרב להרוג חמור, בסכין בעלמא יכולים להרגו בקלות, ואם היה רוצה להרגו מקודם בקלות היה יכול, אלא שניסה להרגו רק עתה בחרב פיו.

כב:ל ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.

אנכי אתנך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

הסופי תיבות של: אנכי אתנך אשר רכבת, ושל: אתנך אשר רכבת עלי, ושל: אשר רכבת עלי מעודך, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לעשות לך כה ויאמר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

מפתחות: ההסכן הסכנתי – לק"מ ל:ח דף מג., לא:ד דף מד., לו:ב דף נ..

כב:לא ויגל י' את עיני בלעם וירא את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. את מלאך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כב:לב הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.

אנכי יצאתי לשטן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ירט הדרך, עם הג' תיבות וט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ורש"י הביא מחז"ל ירט נוטריקון יראה ראתה נטתה. ולא הבנתי לפי זה הכפל, כי מיד אחר כך כתיב ותראני האתון ותט.

ועוד קשה מה שכתוב, ותט לפני זה שלש רגלים, הלוא בפעם הג' כתיב (כב:כו-כז) ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות וכו' ותרא האתון וכו' ותרבץ. הרי מבואר שבפעם הג' כבר לא נטתה.

ואולי י"ל שחז"ל באו ליישב, שבאמת היה עוד נטיה לפני הג' פעמים של הכאה, שרק בשנים מהם היה נטיה. וזה מה שפירשו ירט, יראה וכו', מה שלא נזכר בפסוקים ענין היראה הזו, ומפרשי רש"י כתבו שהוא ענין של מזליה חזי כמש"כ בדניאל (י:ז). כי קשה הדבר, בלעם לקח את האתון כי הוא היה רגיל לשכוב איתה, ולא מצינו שמלאכים סובלים כלל ריח של זנות וזימה, ומסתברא שמיד כאשר המלאך בא, אפילו שהיה מלאך של רחמים לא היה סובל הדבר, אלא שעם ביאתו בא יראה להאתון, ועל כל פנים מצד האתון כבר לא היה שום צד של זימה [כי יראה הוא התיקון נגד תאווה זו כמבואר בליקוטי מוהר"ן ס, וכן למדנו עכשיו גוף קשה פחד שוברו], וזה חשוב לנטיה, כמו שכתוב והטו את לבבכם אל ה' (יהושע כד:כג), הט לבי אל עדותיך (תהלים קיט:לו), להטות לבבנו אליו (מלכים א:א:ח), ולשון חז"ל לאן נטה לבך (סנהדרין לח:) [או על כל פנים כאשר נטה, נחשב כשני נטיות] שבלעדיה המלאך כבר היה הורג את בלעם.

כב:לה ויאמר מלאך י' אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק. יש לראות בהפסוק שכינו לבלעם "אפס". הראשי תיבות של: עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדבר אליך אותו תדבר וילך בלעם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וילך בלעם עם שרי בלק, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

רש"י כז"ל לך עם האנשים, בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו, ע"כ. בדרך שאדם רוצה לילך, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בה מוליכין אותו, בגמטריא הפתקא.

כב:לו וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצא לקראתו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל עיר מואב אשר על גבול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כב:לז ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך. הראשי וסופי תיבות של: למה לא הלכת אלי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לקרא לך למה לא, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שלחתי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

כב:לח ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלקים בפי אתו אדבר.

הנה באתי בגמטריא י"ז בתמוז.

אליך 'עתה הי'כל עתההי עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הה' אותיות בגמטריא תלמידי עם הכולל. דהיינו באתי אליך תלמידי. הי'כל אוכל דבר' עם הג' תיבות בגמטריא היקר. מאומה הד- עם הכולל בגמטריא להגיד לך.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אלקים בפי אתו אדבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים, ראשי תיבות 'מאד היה' (עם עוד א). הסופי תיבות של ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה בגמטריא קשה.

הי-'כל' = נ, אוכל עם הכולל = נח. דבר = נ נח נחמ. מאומה - מאומן (כי ה כפול י - כולם בחכמה עשית = ן).

דבר מאומה בגמטריא דברסלב.

ישים בגמטריא רבי נחמן.

הדב-ר אשר ישים אלהי- בגמטריא ראש בני ישראל עם הגיע' תיבות.

אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות.

אותיות היסוד של אלהי'ם בפ'י את'ו אדב'ר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל.

ישים אלקים בפי ראשי תיבות אבי - ישראל בער או דבר.

כג:ד וַיִּקָּ֥ר אֱלֹקִ֖ים אֶל-בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת-שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ.

ואעל ע"ה בגמטריא נ נח. ואיל במזבח, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח. אעל פר ואיל במזבח, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

פרש"י ז"ל ויקר לשון עראי, לשון גנאי, לשון טמאת קרי, כלומר מקשי ובבזיון וכו' עיין שם. והנראה בזה שהדיבור של הקב"ה מתואר בספר ישעיה (נה:י-יא) כי כאשר ירד הגשם וכו' ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל, כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וכו'. ועל כן לא יהיה הדיבור אלא למי שראוי באמת לקבלו, שיקיים את הדיבור, וכמו שכתוב אצל ירמיהו (א:ט-י) הנה נתתי דברי בפיך, ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד וכו' וכו'. וכן שם (ה:יד) הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים וכו'. ואילו הדיבור יצא למי שאינו ראוי, הרי זה ממש דומה להוצאת זרע לבטלה, כמו שפרש"י כאן.

ויש לפרש בזה בקשת השם יתברך בהנביא מיכה (ו:ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו וכו' וכו'. ואין נא אלא לשון בקשה, וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק (שמות יא:ב) דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעה ואשה מאת רעותה כלי כסף וכו' ופרש"י אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר וכו'. וכן כאן, כיון שהשם יתברך הוציא דבריו הקדושים לכלי רק וטמא, לבלעם, הרי זה כמו טיפות זרע הנעשקות, ועל כן השם יתברך מבקש ממש מבני ישראל לזכור היטב כל אותו המעשה, שאל ידי שבני ישראל לומדים מאותו מעשה, מעלים את הדיבור ומצילים אותו.

ויש לפרש עוד, ש'זכר' הוא ענין של מחשבה, בחי' י', וביחד עם 'נא' הרי 'אני', והוא הכלי של ברכת השם כמבואר בליקוטי מוהר"ן עג, הנ' מורה על הדיבור, והא' מורה על האלוף, הצדיק. שהמתפלל, מקשר מחשבתו לדיבורו. וידוע שתכלית התפילה הוא בהתפשטות הגשמיות, בחי' אדנ"י שפתי תפתח, ששכינה מדבר מתוך גרונו. והרי, זכר נא, הוא ענין 'אני' שמעלה דיבורו יתברך אליו יתברך. וזה לתקן ירידת הדיבור לבטלה. וכן לשון נא, היינו אינו מבושל. ואילו הזרע יוצא מבושל. ולכן התיקון, זכר נא, להחזיר הדיבור לכמו לפני יציאתה.

כג:ה וישם י' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר. בפי בלעם ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כג:ז וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן-אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ-מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי-קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה-לִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹֽעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל.

וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר מן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ינחני, אותיות האמצעיות – נ נח! קדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. קדם לכה ארה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

הסופי תיבות של: ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: מן ארם ינחני בלק – לק"מ יט:ד דף כו..

כג:ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב, הן' עם' לבד'ד' ישכן' ס"ת נחמן (שני ד'ד' של לבדד, בגימטריא ח' וגם עושים ח' בתמונה וצורה). ומגבעות' אשורנו', ס"ת ת"ו שהוא גימטריא בן שמחה ע"ה. שאולי הדבר הכי מודגש אצל רבינו זה הלבד"ד – להתבודד. וגם אשורנו, קרוב מאד להמלה אשרינו!

והשתא שעמדנו על הא ד"בן שמחה" (ע"ה) בגימטריא תו, יכולים להבין יותר איך שתורה א' בלק"מ מרמז על רבינו, שהתורה שם מפרש איך לזכות לדברי נח"ת, לקשר הח' והנ' להשיג חן, שע"י חן עושים תו – חקיקה בלב השומע. תפילות הם בחי' מ"ן (מיין נוקבין), עם הנ"ח, הרי נחמן, ועושים תו – בן שמחה.

ובגוים לא יתחשב, פרש"י ז"ל דבר אחר, כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם, שנאמר ה' בדד ינחנו (דברים לב:יב), וכשהאומות עובדי גילולים בטובה, הם אוכלין עם כל אחד ואחד, ואין עולהם להם מן החשבון, וזהו ובגוים לא יתחשב, עכ"ל. אכן עיין בספר אדיר במרום (עמ' מו, מכון רמח"ל) ז"ל והנה ישראל חטאו הרבה והיו חייבים ח"ו כליה. מה עשה הב"ה? לוה מס"מ הרשע, והיינו רצה שיאריך לו הזמן, וזקף החוב עליו [ב]מלוה, אם לא ישובו בתשובה ח"ו יאבדם. וגם ההלואה הזאת לא היתה חנם אלא בריבית, וזהו הטעם שהריבית מותר בגוי, כי כך היא ההנהגה עם ס"מ הרשע, והריבית היא כל השלוה והגדולה שניתנה לאומות העולם. והנה לכן צריך שלא יקנאו ישראל באומות העולם בשלוה שלהם, או ללכת בדרכיהם ובשמחתם, כי זאת להם תחת מה שהניח ס"מ הרשע קיום לישראל, ואורך זמן, עד שיחזרו בתשובה. והנה על זה כתוב: תחת עבד כי ימלוך (משלי ל:כב) שהוא ס"מ שמתגאה בכוחו וכו' ע"ש.

כג:יח - קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר.

האזינה עדי בנו - הראשי וסופי תיבות הם י-ה-ו-ה ע"ב, עב זה המילוי הכי חשוב של שם ה' והוא עוד מרמז על שם השם באחוריים: י,י"ה... בגמטריא ע"ב. ואותיות היסוד של האזינ'ה עד'י בנ'ו צפ'ר - פקד, גמטריא שם ע"ב באחוריים: יוד, יוד-ה'י....

בנו ציפור, הבן של ציפור, ביידיש ציפור זה פייגא - אימא של רבינו, בן ציפור. והמשך הכתובים בפסוק יט: לא איש אל וכזב ובן - הסופי תיבות בגמטריא לשמחה. ובן אדם ויתנחם ההוא - הסופי תיבות עם כל התיבה ההוא וה כולל בגמטריא נחמן.

ושמע האזינה עדי בנו, אותיות היסוד: נדמן - עם הד' אותיות = נחמן.

צפר. בגמטריא של התיבה המלאה ציפור עם הד' אותיות הכתובות = פשוט. עדי בנו בגמטריא וכפול. עם הכולל בגמטריא ומאומן.

כג:יט לא איש א"ל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה.

איש א"ל ויכזב ובן אדם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ההוא אמר ולא, בגמטריא ברסלב ע"ה. יקימנה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

מפתחות: לא איש א-ל ויכזב – לק"מ סו:ג דף פג:.

כג:כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה.

לקחתי עם האותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשיבנה, ראשי תיבות (אות ה' בסוף יכולים לפרש בכמה דרכים): נחמן בן שמחה, ישראל אודסר.

מפתחות: הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה – לק"מ לו:ו דף נ:.

כג:כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל י' אלקיו עמו ותרועת מלך בו.

ראה עמל, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בישראל בגמטריא רבנו נחמן מאומן. תרועת בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: אלקיו עמו ותרועת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תרועת בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל עמל, לשון עברה, כמו (תהלים ז:טו) הרה עמל, (תהלים י:יד) כי אתה עמל וכעס תביט, לפי שהעברה היא עמל לפני המקום, עכ"ל. עיין לקמ"ת תורה פו, דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה, על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות וכו' ע"ש. ועיין לקמ"ת תורה ז, ז"ל כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות ח"ו ר"ל, ע"ש.

מפתחות: לא הביט און ביעקב – לק"מ לא:ט דף מה:, לקמ"ת יז דף כא:. ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו – לקמ"ת ח:יא דף יח.. ותרועת מלך בו – שיחות הר"ן קב.

כג:כב א-ל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו. כתועפות (מלא ו, אי נמי כתועפת עם הו' אותיות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ממצרים כתועפת ראם לו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כג:כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל.

ביעקב ולא קסם בישראל, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בישראל בגמטריא רבנו נחמן מאומן. כע"ת קאי על לעתיד לבוא, כע"ת ע"ה בגי' נ נח נחמ נחמן מאומן – השיר שיתער לעתיד לבוא. וע"ע מש"כ בפרשת וירא (יח:י) עה"פ כעת חיה.

הראשי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא, ושל: ביעקב ולא קסם, ושל: ולא קסם בישראל, ושל: בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הוספי תיבות של: בישראל כעת יאמר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל – לקמ"ת ו:י דף יד..

כג:כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה.

כלביא יקום וכארי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עד יאכל טרף ודם, עם הי"ב אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: הן עם כלביא יקום וכארי, בגמטריא נ נח, עם האותיות.

פרש"י הן מתגברים כלביא וכארי, לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין ע"ש. והרבה תמהו על הסדר, ואחד פירש שמרמז שאפילו הגרוע שבישראל שמאחר לקום וצריך לקרוא קריאת שמע בזמנו ואין לו זמן להסתפק להניח תפילין קודם. ויש לפרש להיפוך, שיש שממהרים לקרוא קריאת שמע מיד אחר עלות השחר קודם זמן הנחת תפילין, ועל כל פנים לבוש בטלית כי זה לבושו. ולפי זה אין זה כמעיד עדות שקר בקריאת שמע בלי הנחת תפילין כיון שעוד לא הגיע זמן תפילין, ולכן טוב לעשות כן, לחטוף את המצות. מה שאין כן לפי הפירוש הראשון שהבאתי, בעל כרחו הוא חוטף וגם כמעיד עדות שקר, כי אין לו ברירה להסתפק לקרוא בזמן.

עוד יש ליישב דברי רש"י, דהנה בשער הכוונות שאל מהיכן יש תפילין לפני ובתחילת התפילה, הלוא המוחין של התפילין אינם אלא על ידי התפילה, וגילה שאינה אלא מחמת הרשימה של אתמול. אכן מבואר היטב שעל ידי התפילה זוכים לתפילין. ובאמת אריה שבפסוק רמז על תפילה, כי קרבן שנתקבל הוא באש בצורת אריה, ולכן י"ל שרש"י כיוון שעל ידי התפילה זוכים באמת להניח תפילין, כי זוכים לבנות את המוחין של התפילין בתפילתו, וזה כארי יתנשא.

מפתחות: לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה – לק"מ יז:ד דף כב:.

כג:כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלקים וקבתו לי משם. הסופי תיבות של: אל מקום אחר אולי יישר בעיני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעיני האלקים וקבתו לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כג:כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזהשבעה פרים ושבעה אילם. הסופי תיבות של: בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל בלק בנה לי בזה שבעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כד:א וירא בלעם כי טוב בעיני י' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו. הסופי תיבות של: את ישראל ולא הלך כפעם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים. הראשי וסופי תיבות של: את עיניו וירא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וירא את ישראל שכן לשבטיו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כד:ג וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.

הסופי תיבות של: משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בלעם בנו בער ונאם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר נאם בלעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל. הראשי וסופי תיבות של: טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל בגמטריא נחמן.

כד:ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע י' כארזים עלי מים. נהר כאהלים נטע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כארזים עלי מים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי י' לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר י' אתו אדבר.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם יתן לי בלק מלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי בלק מלא ביתו, וכן של: מלא ביתו כסף, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מלא ביתו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. וזהב לא אוכל, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

כד:טו וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין. ויאמר נאם בלעם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:טז נאם שמע אמרי א-ל וידע דעת עליון מחזה ש-די יחזה נפל וגלוי עינים.

הראשי וסופי תיבות של: שמע אמרי א-ל וידע, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אמרי א-ל וידע דעת עליון מחזה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: וידע דעת עליון – לק"מ לו:ב דף ג..

כד:יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.

אראנו ולא, בגמטריא ברסלב ע"ה. אראנו ולא עתה, עם הי"א אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. דרך כוכב מיעקב, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן. פאתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והראשי תיבות מלפניה: שמו.... וכן י"ל שמכים מואב – התאוות, על ידי פאת"י – ננננ"מ). ומחץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. קרקר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל בני שת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. שת, עם הב' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: אשורנו ולא קרוב ע"ה בגמטריא נ נח. פאתי מואב וקרקר כל בני - הראשי תיבות בגמטריא נחמן. פאתי מואב וקרקר סופי תיבות רבי. הראשי תיבות של: שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

פאתי מואב וקרקר כל בני - אותיות היסוד, אלו שלפני הסופי תיבות, בגמטריא פתקא.

ב-ני שת- בגמטריא התשנ"ה - השנה שנפטר סבא ישראל.

מפתחות: אשורנו ולא קרוב – לק"מ נה:ד דף סג:. דרך כוכב מיעקב – לק"מ ו דף ז:. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל – לק"מ ט:ב דף יא:.

כד:כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. משלו בגמטריא רבינו נ נח. וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו ויאמר, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. ראשית גוים, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואחריתו, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

הראשי תיבות של: וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, בגמטריא רב נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ראשית גוים עמלק, כי הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן הם בגמטריא עמלק, ואחריתו עדי אבד. עדי בחי' שלל, בגמטריא רבי נחמן, אבד בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע, ודילג על הג' של המשולש, כי שם יש אחיזה בסוד נח"מ – צ"ח קללות.

מפתחות: וירא את עמלק – לקמ"ת ה:יא דף י.. ראשית גוים עמלק – לק"מ י' מאמר רבב"ח דף יד., ל:ו דף מב:, נו:ה דף סו., קלה דף קנ., לקמ"ת ה:יא דף י..

כד:כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הקיני וישא בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן ע"ה. וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו בגמטריא רבינו נ נח. איתן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שים בגמטריא רב נחמן.

הראשי תיבות של: את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מושבך ושים בסלע קנך, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ושים בסלע קנך, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: את הקיני וישא משלו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איתן מושבך ושים בסלע קנך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: וירא את הקיני – לקמ"ת ה:יא דף י.. וירא את הקיני ויאמר איתן מושבך – לקמ"ת ה:טו דף י:.

כד:כב כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.

הסופי תיבות של: יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יהיה לבער קין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כד:כג וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו א-ל. אוי מי יחיה משמו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד. הסופי תיבות של: כתים וענו אשור וענו עבר וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כה:א וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. אל בנות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כה:ג ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף י' בישראל. לבעל פעור, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, זה לעומת זה. הראשי וסופי תיבות של: פעור ויחר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כה:ד ויאמר י' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לי' נגד השמש וישב חרון אף י' מישראל.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. אל משה קח, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קח בגמטריא נ נח. ראשי תיבות של כל הפסוק עד השני תיבות האחרונות: ויאמר ... אף, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף י' מישראל, בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קח את כל ראשי העם, וכן של: את כל ראשי העם והוקע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השמש וישב חרון, נש"ב – נחמן בן שמחה.

כה:ה ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.

ראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הרגו איש אנשיו פרש"י כל אחד ואחד מדיני ישראל היה הורג שנים וכו', ע"כ. רש"י כבר הביא (פסוק ד) שראשי העם שפטו את העובדים, וכן מבואר בסנהדרין לה. שעשו בתי דינים. ונראה שהרגו איש אנשיו הוא כדין יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (דברים יז:ז).

כה:ו והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד.

והנה איש מבני, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש, בגמטריא רב נ נח ע"ה, איש במילואו – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פתח, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

הסופי תיבות של: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את המדינית לעיני ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עדת בני ישראל והמה בכים, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: המדינית לעיני משה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בא ויקרב אל אחיו את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: והמה בוכים פתח אהל מועד – לק"מ לו:ד דף נ:.

כה:ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. וירא פינחס בן, עם הי"א אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהרן הכהן ויקם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק מתחיל מתיבה השניה – פינחס, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כה:ח ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל. הראשי תיבות של: אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה ע"ה בגמטריא נ נח. ותעצר בגמטריא רה"ע (שם ל"ט מהע"ב שמות) נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל קבתה ותעצר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פנחס

פנחס קיבל את הכהונה בשכר קנאתו, קנאת הוי"ה עם התיבות והכולל בגמטריא פתק, שסבא זכה על ידי עבודתו, ובו רבינו גילה את השיר פכש"ר, שמתגלה על ידי בחי' הפילול שעשה פנחס. וע"ע ערך שגעון אות ה' שדוד המלך בקנאתו גרם שהתקיפו אותו, ואז היה צריך לעשות עניני נ נח.

כה:יא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי.

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. חמתי מעל ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא כליתי בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את, עם ב' כוללים, בגמטריא ז"פ נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: את חמתי מעל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולא כליתי את בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: הכהן השיב את חמתי מעל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן השיב את חמתי מעל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בספר ניצוצי שמשון פרשת פנחס. השיב את 'חמתי', אותיות החיצוניות ח"י, ואותיות הפרנימיות מ"ת, והוא ריחק את המקרבים וקירב המרוחקים, וזה כתיקון מחצית השקל, שאותיות החיצוניות הם מ"ת מרוחקים זה מזה, והמפנימיות ח"י ובאמצע אות צ' שהוא הצדיק והוא הצדקה. [ואחר כך הביא לפרש לכאורה קצת אחרת, שיש להפריד גם בין אותיות ח"י, שלא יתערבו החיים בין המתים. אכן באמת כאשר אהרן עצר את המגפה בפרשת קרח כתיב יז:יג ויעמד בין המתים ובין החיים. ובפירוש השני הזה כז"ל ויש לפרש על פי דרכו הצדיק אבד ואין איש שם על לב, לב הוא אמצע הדבר, פירוש אין איש שם אות צ' בלב תיבת מחצית על ידי מעשיו הטובים ע"ש. 'שם על' בגמטריא מת].

ויש רמז לזה בספר ישעיה (כו:יד) מתים בל יחיו רפאים בל יקמו. בתיבת חמתי, ההבדל בין ח' למ' הוא ב"ל, זה מש"כ מתים ב"ל יחיו. וההבדל בין הת' להי' הוא ש"צ, והוא כמנין רפאי, כאשר מחלפים הא' עם ק' באותיות אי"ק. ובמסכת כתובות (קיא.) רבי אלעזר דרש מתים בל יחיו, יכול לכל, תלמוד לומר, רפאים בל יקמו, במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן, לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, ע"כ. כי ב"ל הם האות הראשון ואות האחרון של התורה הקדושה. ולכן דרש ר' אלעזר שמי שמרפה עצמו ומניח התורה סתומה וקשורה מתחילתה עד סופה, מתחייב בכליה. ורבי יוחנן דרש שאינם אלא סימן על סתימת המיתה של עבודה זרה, שמרחק אותיות הראשון ואחרון של ח"י, כי ע"ז כנגד כל התורה כולה. וזה מה שאמר ר' יוחנן, לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, והלשון סתום להאשים הדרשה שפוגע כביכול בהשם יתברך, וגם 'להו' כפל ומיותר. אלא 'דאמרת' לשון הפרשה כמו שהבאתי מרש"י עה"פ האמרת והאמירך, כי לפי דרשת ר' אלעזר, אין יש אלא מת לבד, והרי מה ההפרש בין המ' להת' הוא כמנין, ניחא למריהו (עם י' אחת) בגמטריא ש"ס. ולא ניחא למרייהו לעביד מיתה. ו'חי' עם הכולל, עומד בין 'להו' בין הל' ל'הו', דהיינו בין לימוד התורה ובין השם יתברך, רק שם יש חיים לפי ר' אלעזר. ובלי הלימוד יש אין ניחא למריהו, רק מת ח"ו.

ויש להעיר שפנחס הרג כזבי בת צור, כזבי בת בגמטריא מת ע"ה, ואז יש אות צ', ור' – בגמטריא צדקה ע"ה. [אות ו' בזוהר הוא אות חיים]. והראשי תיבות של זמרי בן סלוא, בגמטריא חיים ע"ה.

גם ח"י במילאו, חית יוד, עם הב' תיבות בגמטריא מת.

ועיין בספר דעת תבונות לרמח"ל ש'מת' כולל ענין החיים, שהיה חי ועכשיו מת. אבל חיים אינו כולל ענין מיתה.

מפתחות: בקנאו את קנאתי – לק"מ רעח דף קכ:. בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי – שיחות הר"ן צו.

כה:יב לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלם.

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לו את בריתי, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר הנני נתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: לכן אמר הנני נתן, בגמטריא רב נ נח. הסופי תיבות של: לו את בריתי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: נתן לו את בריתי שלם, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

מפתחות: אמר הנני נותן לו את בריתי שלום – לק"מ לד:ז דף מח:.

כה:יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל. הראשי תיבות של: כהנת עולם תחת אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויכפר על בני, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כה:יז צרור את המדינים והכיתם אותם. צרור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של: את המדינים והכיתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כה:יח כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור. הראשי תיבות של: לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות מ-לכם על וכו' עד סוף הפסוק, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בת נשיא מדיון אחתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דבר פעור, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בת נשיא – ראשי תיבות, נחמן בן שמחה תלמידו ישראל (בער) אודסר.

כו:א ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר בן אהכרן הכהן לאמר. משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל. הסופי תיבות של: עדת בני ישראל מבן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן הסופיתיבות של: עשרים שנה ומעלה לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עדת בני ישראל מבן עשרים שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנה ומעלה לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל עדת בני בגמטריא הפתקא.

כו:ג וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר. הסופי תיבות של: הכהן אתם בערבת מואב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם בערבת מואב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:ד מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים. הסופי תיבות של: ה' את משה ובני ישראל היצאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:ה ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי. הראשי וסופי תיבות של: ראובן בכור ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משפחת החנכי לפלוא, וכן של: החנכי לפלוא משפחת, וכן של: לפלוא משפחת הפלאי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפלוא ע"ה בגמטריא נחמן. לפלוא משפחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

כו:ו לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי. המילה משפחת יכולים לחלק לשנים: שם פחת, פחת עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:ז אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים.

אלף ושבע, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה חשבון כל בני ישראל באותו מנין - כו:נא אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים.

רואים שהשבע מאות ושלשים של משפחת ראובן קיים לאות במנין כל בני ישראל. ונמצא שמנין בני ישראל, חוץ משבט ראובן, חמש מאות חמישים ושמונה אלף. כמנין חנ"ך (ך בגמטריא חמש מאות) אלף. ובן הבכור של ראובן היה חנוך. והרי זה כעין פי שנים של הבכור.

כו:ח ובני פלוא אליאב. אליאב, אותיות: אב אל י', דהיינו, א"ב – שיר פשוט כפול וכו' – אל – עד שמגיע לי', דהיינו עוד שלוש מרובע, אבג"ד בגמטריא י', עשרה מיני נגינה.

כו:ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על ה'.

ובני אליאב נמואל ודתן, עם הד' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. על משה ועל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על, עם ב' כוללים, בגמטריא י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הי' כוללים.

הראשי וסופי תיבות של: ועל אהרן בעדת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואבירם קריאי העדה אשר הצו על, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה – אליאב וכו' על ה', עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נמואל הוא גם שם הבכור של שמעון, ובן השני והשלישי של שמעון ימין ויכין. עיין בספר המדות, התנשאות ד', וכן בערך זריזות ב:א – על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: משם' רועה' אבן' ישראל', ע"כ. ומזה היה נראה שנמואל היה מוכשר להיות ממונה לאיזה מינוי, ואולי באמת באתכסיא היה לו ממשלה כזה, כמבואר ענין זה בליקוטי מוהר"ן תורה נו. וכמו שאצל שמעון, אחר נמואל באו ימין ויכין – יכין גם כן בחי' ימין כמו שמצינו יכין ובועז, ולכן באו דתן ואבירם ובקשו מינוי בימין (-כהונה).

כו:י ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס. את פי (בלי ה') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. איש ויהיו לנס, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:יא ובני קרח לא מתו. קרח טען שכל העדה כולם קדושים, ואין להרבי להיות מורם מעם, ואיתא במדרש שלעתיד לבוא יהיה כהן גדול. ולכן הר' של קרח, שמורה הרבי, הוא באמצע בתוך שאר האותיות, בתוך העם, ומסביב ק"ח, בגמטריא נ נח.

קרח לא מתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קרח לא, עם הה' אותיות והכולל בגמטריא משה.

כו:יב בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני. הראשי תיבות של: בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לנמואל משפחת הנמואלי לימין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בני שמעון למשפחתם לנמואל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:יד אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים. הסופי תיבות של: משפחת השמעני שנים ועשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:טו בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני. הסופי תיבות של: למשפחתם לצפון משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשוני משפחת השוני – נ נח!

כו:טז לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהמילה אחרונה, ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

כו:יז לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי. הראשי וסופי תיבות של: לארוד משפחת הארודי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:יח אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא: ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

כו:יט בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כ ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של לפרץ משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשלה משפחת השלני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כא ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי. הסופי תיבות של: לחצרן משפחת החצרני לחמול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. משפחת בגמטריא ברסבל גם נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כב אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כג בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני. הראשי וסופי תיבות של: לפוה מפשחת הפוני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. התולעי בגמטריא: לנ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כד לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני. הראשי וסופי תיבות של: לישוב משפחת הישבי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשמרן אותיות לשם ר"ן – רבי נחמן.

רש"י פז"ל חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין, כאן נתקימה מקצת נבואת אמו שקראתו (בראשית לה:יח) בן אוני, בן אנינותי, ובפילגש בגבעה נתקימה כלה, עכ"ל. צ"ב מה הענין הזה שיתקיים מקצת הנבואה, ובפרט אם אחר כך נתקיים כלה. ואולי מפני שלא נתקיים כולה ממש, כי בפלגש בגבעה נשארו ארבע מאות, ולכן מחשבינן החמשה משפחות כאן להשלמת הנבואה.

כו:כה אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות. אלה משפחת יששכר לפקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

כו:כו בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי. הראשי וסופי תיבות של: לסרד משפחת הסרדי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לסרד בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ליחלאל בגמטריא נ נח ע"ה.

כו:כז אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות. הסופי תיבת של: משפחת הזבולני לפקדיהם ששים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא, ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפקדיהם ששים אלף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:כח בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים. בני יוסף למשפחתם מנשה, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

כו:כט בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי. הראשי וסופי תיבות של: לגלעד משפחת הגלעדי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ"ר נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:ל אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי. חלקי בגמטריא נחמן. משפחת החלקי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משפחת החלקי, בגמטריא נ נח.

כו:לא ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי. הראשי וסופי תיבות של: ואשריאל משפחת האשראלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושכם משפחת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שכם בגמטריא רבי נחמן.

כו:לב ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי. וחפר בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הו' אותיות בגמטריא נ נח.

כו:לג וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה. הסופי תיבות של: בנים כי אם בנות, וכן של: כי אם בנות ושם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אם בנות ושם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה, וכן של: היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה נעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:לד אלה מפשחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות. אלף ושבע, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלה משפחת מנשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

כו:לה אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני. לתחן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי, בגמטריא נ נח. שתלחי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה בני אפרים למשפחתם, וכן של: בני אפרים למשפחתם לשותלח, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:לו ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני. שותלח עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:לז אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם. הסופי תיבות של: משפחת בני אפרים לפקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלף וחמש מאות אלה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:לח בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי. הסופי תיבות של: הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני בנימן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הבלעי לאשבל, עם הי' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאחירם עם האותיות בגמטריא ברסלב ע"ה.

כו:לט לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי. הסופי תיבות של: לשפופם משפחת השופמי לחופם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:מ ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

כו:מא אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני בנימן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:מב אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם. הסופי תיבות של למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משפחת דן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה בני דן למשפחתם לשוחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: משפחת השוחמי אלה משפחת דן למפשחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יוצא שאותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:מג כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות. הראשי וסופי תיבות של כל משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבע, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:מד בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריאה משפחת הבריעי. הראשי וסופי תיבות של: משפחת הימנה לישוי, ושל: משפחת הישוי לבריעה, ושל לבריעה משפחת הבריעי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני אשר למשפחתם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לימנה משפחת הימנה – נ נח!

כו:מה לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת מהלכיאלי. הראשי תיבות של: לבני בריעה לחבר משפחת החברי ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:מו ושם בת אשר שרח. ושם בת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:מז אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות. בני אשר, ראשי תיבות, רבינו נחמן בן שמה ישראל (בער) אודסר. הסופי תיבות של: אלף וארבע מאות, עם הג' אותית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:מח בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני.

הסופי תיבות של: בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת, וכן של: נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי, וכן של: למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יחצאלי בגמטריא נחמן ע"ה.

בפסוק הבא, מפשחות יצר ושלם. בלשון הקודש הגון, הוא כראוי ומכובד, וזה למי שהולך עם חצי יצרותיו, דהיינו היצר טוב. ואם עוד זוכה לעבוד את השם יתברך עם היצר הרע, הרי שלם עבודתו ושלמות לו. אבל באנגלית היו גון זה מי שעבד כל היום ליצר הנאוף ר"ל, וזה ממש הפוך מהנ"ל.

כו:מט ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי.

ליצר משפחת היצרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

עמש"כ בפסוק הקודם.

כו:נ אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות. הסופי תיבות של: משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של אלף וארבע מאות, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

כו:נא אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים. הסופי תיבות של: מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות ושלשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואלף שבע מאות, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

כו:נג לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. הסופי תיבות של: הארץ בנחלה במספר בגמטריא ברסלב ע"ה. שמות עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כו:נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו. הראשי תיבות של: לרב תרבה נחלתו ולמעט, עם הד' אותות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולמעט תמעיט נחלתו איש, וכן של: נחלתו איש לפי, וכן של: לפי פקדיו יתן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:נה אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו. יחלק בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: את הארץ, וכן של: הארץ לשמות, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה – בגורל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

כו:נו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט. הראשי וסופי תיבות של: נחלתו בין, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: על פי הגורל תחלק, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. למעט בגמטריא נחמן ע"ה. הרי: רב נחמן.

כו:נז ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי. הסופי תיבות של: למשפחתם לגרשון משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:נח אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם. הראשי וסופי תיבות של: אלה משפחת לוי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הלבני משפחת החברני – נ נח! אותיות היסוד של: משפחת המחלי משפחת המושי משפחת, וכן של: המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

כו:נט ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם. הסופי תיבות של: לעמרם את אהרן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יוכבד בת לוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה ללוי, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:ס ויולד לאהרן את נדב ואת אביהו את אלעזר ואת איתמר. נדב ואת אביהוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויולד לאהרן את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה'. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:סב ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל. אלף כל זכר מבן, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך, וכן של: כי לא נתן להם נחלה בתוך, וכן של: נתן להם נחלה בתוך בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:סג אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו. הראשי וסופי תיבות של: פקדו את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בערבת מואב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

כו:סד ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני. הראשי תיבות של: ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של פקדו את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

כו:סה כי אמר י' להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון. הסופי תיבות של: ולא נותר מהם איש כי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהושע בן נון בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. להם מות, בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי אמר י' להם מות ימתו במדבר ולא נותר, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:א ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה. הראשי תיבות של: למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחלגה ומלכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יוסף ואלה שמות בנתיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שמות עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כז:ב ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פתח עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:ג אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ובנים, בגמטריא נ נח.

כז:ז כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן. להם אחזת, נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:ט ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו. הראשי וסופי תיבות של: אין לו בת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח.

כז:י ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו. הסופי תיבות של: לו אחים ונתתם את נחלתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח.

כז:יא ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה י' את משה. הסופי תיבות של: אחים לאביו ונתתם את נחלתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח. אחיו לאביו, בגמטריא נ נח.

כז:יג וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיו. הסופי תיבות של: ונאספת אל עמיך גם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:יד כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן. הסופי תיבות של: לעיניהם הם מי מריבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:טז יפקד י' אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקי הרוחת לכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:יז אֲשֶׁר-יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַֽאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַֽאֲשֶׁ֥ר יֽוֹצִיאֵ֖ם וַֽאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִֽהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְקֹוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין-לָהֶ֖ם רֹעֶֽה.

אשר יצא לפניהם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. עדת ה', עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. להם רעה, בגמטריא רב נחמן.

הראשי תיבות של: יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר, ושל: לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואשר יביאם ולא תהיה עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ולא תהיה עדת י', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: אשר יוציאם ואשר יביאם – לקמ"ת ח:ח דף יז:.

כז:יח ויאמר י' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו.

ויאמר י', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. קח בגמטריא נ נח. אל משה קח, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. איש בגמטריא רב נ נח ע"ה. איש במילואו אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. בו וסמכת את ידך, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: לך את יהושע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וסמכת את ידך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בן נון איש אשר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהושע בן נון, אות ע' מתחלף באות ח' באותיות הגרון אחה"ע, הרי נ נח. הסופי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: איש אשר רוח בו – לק"מ ח:ב דף ט:, י:ה דף יג., כט:ב דף מ., לקמ"ת ח:ח דף יז:, ט' דף יט:, עב דף לג:.

כז:כ ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל. הסופי תיבות של: עליו למען ישעו כל עדת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כז:כא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים פני י' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל בני ישראל אתו וכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כז:כג ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר י' ביד משה. ע' ברש"י שכז"ל בעין יפה יותר ויותר ממה שנצוה שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, עכ"ל. והנה פסוק זה נמצא בעליה רביעי, וביום רביעי שלאחריו סבא קיבל את הפתק שהוא מלא וגדיש מקו לקו, ובו נסמך כתלמיד היקר של רבינו. וידוע מהשיחות שלאחר סיפורי מעשיות, שהבן מלך חישב את הפתק של המלך כיד המלך.

וכאן אזכיר שחמיו של סבא קראו לו פנחס מוהליבר (עוד בודקים את זה שנית) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטוה, שהקב"ה אמר לו (כז:יח) וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, ע"כ. והא דלא עבר בזה על האיסור לא תוסיף, נראה כי 'יד' יש במשמעותו גם לשני ידים, וכמו שכתוב (שמואל א:יט:ט) ודוד מנגן ביד, שבודאי היה משתמש בשתי ידיו. וזה מה שאומרים על ידי דוד, דוד בגמטריא יד, הרי ידי - יד. וזה מה שהפסוק לא סיים כאשר דבר ה' למשה או אל משה, אלא סיים, ביד משה, ב' יד.

ונראה לפרש עוד את הסמיכה בשתי ידים, ואת לשון רש"י 'יותר ויותר' שלא הסתפק לכתוב פעם אחת יותר, וכתבו שנית יתירא, דהנה כתיב (ריש פרשת ויחי פסוק יג) ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל וכו' (פסוק יד) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, ע"כ, הרי שאפרים זכה לשני ידים של ימין. ולכן השם יתברך לא צוה את משה רבינו לסמוך בשתי ידיו, כי אם כן היה הכוונה פשוטה, לסמוך את יהושע – צאצא של אפרים – ביד ימין וביד שמאל, ואילו השם יתברך רצה שיקבל שני ידים של ימין. וזה מש"כ רש"י פעמים יותר, כי יותר אחד, מעלה מיד אחד לשתי ידים, ויותר השני, מעלה ששתי הידים היו בבחינת ימין. וזה מש"כ ויסמך, אותיות החיצוניות, ו"כ כמנין הוי"ה, אותיות האמצעיות בגמטריא ימין, להביא כח עוד ימין לשתי ידיו.

כח:ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו. הראשי תיבות של: ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, בגמטריא נחמן.

כח:ג ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לי' כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד. לי' כבשים בני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:ד אֶת-הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּֽעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם.

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הכבש אחד, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת הכבש, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן מברסלב ע"ה.

הראשי תיבות של: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת ע"ה, ושל: ואת הכבש השני תעשה, בגמטריא רבינו נחמן.

הסופי תיבות של: את הכבש אחד, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: בבקר ואת, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה בין, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תייבות של: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

מפתחות: את הכבש אחד תעשה בבוקר – לק"מ מד דף נד:.

כח:ה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין.

סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין בתוך הספר בערך מנחה באריכות.

בשמן כתית רביעת ההין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: ועשירית האיפה סלת למנחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: האיפה סלת למנה בלולה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

מפתחות: ועשירית האיפה סלת למנחה – לק"מ מט:ז דף נח..

כח:ז ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר לי'. בקדש הסך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:ח ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח לי'.

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הבקר, עם הד' אותיות, בגמטריא רב נ נח ע"ה. אשה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רב נ נח. השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח, עם המ"ו אותיות, בגמטריא ח"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הח' פעמים והכולל. אשה ריח ניחח, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה, בגמטריא רבינו נחמן.

הסופי תיבות של: ואת הכבש השני, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה בין, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בין הערבים כמנחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: אשה ריח ניחוח לה' – לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא., עג דף פט:.

כח:ט וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו.

סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: וביום השבת שני כבשים, ושל: תמימם ושני עשרנים סלת, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:י עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה.

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בשבתו, בגמטריא נון חית מם נון. בשבתו על ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. על עלת, וכן: התמיד ונסכה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על עלת התמיד, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: בשבתו על עלת התמיד ע"ה בגמטריא נחמן.

הראשי וסופי תיבות של: עלת התמיד ונסכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:יא ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לי' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם. הראשי תיבות של: עלה לי' פרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:יב ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:יג ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה לי'. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:יד ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה.

והנה ידוע מחז"ל מה שאין אומרים שירה אלא על היין.

חצי ההין. בחי' נ נח כמנין חצ"י. וזה שיר פשוט כפול.

שלישית ההין. בחי' שיר משולש - נחמ.

רביעית ההין. בחי' שיר מרובע - נחמן.

ורביעת "ההין לכבש יין" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ולכן כתוב רביעת חסר י' בתורה הקדושה, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

כח:יח ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:יט והקרבתם אשה לי' פרים בני בר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם. עלה לי' פרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כ ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כה וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לי' בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.

וביום הבכורים, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. וביום הבכורים בהקריבכם, עם הכ' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן אומן. ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. מנחה חדשה לה', עם הי"א אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: מקרא קדש יהיה לכם כל, בגמטריא רבינו נ נח.

מפתחות: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעותיכם מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו – לק"מ נו על התורה דף סד:, לקמ"ת על התורה דף ה.. וביום הבכורים (תורה נב) – חיי מוהר"ן כד.

כח:כז והקרבתם עולה לריח ניחח לי' פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה. עולה לריח ניחח לי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כח ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:לא מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומנחתו תעשו תמימם יהיו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כט:א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כט:ג ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כט:ו מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמפשטם לריח ניחח אשה לה'.

אותיות טם גדולות, לרמז שצריכים לקחת שניהם כוללים ביחד עם הגמטריא של המילה: כמשפטם עם שני כוללים של ט"ם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כט:ט ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כט:יד ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כט:יח ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט.

ומנחתם ונסכיהם, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לפרים בגמטריא רבי נחמן. לכבשים בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות והכולל בגמטריא נ נח.

פרש"י ז"ל פרי החג שבעים הם, כנגד שבעים אמות, שמתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם, ובימי המקדש היו מגנין עליהם מן היסורין (סוכה נה), עכ"ל. עיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, בערך אחוריים על מה שהבאתי מספר עוד יוסף חי דרשות, שמכאן ראיה שבקדושה יש שמירה אפילו כאשר מתמעטים – היפוך מנ נח נחמ נחמן.

כט:לה ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשה. עצרת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: תהיה לכם כל מלאכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מטות

ל:ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה י'. "אל המטות" בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והמלה באמצע ראשי, מראה על זה, כי הראש הוא ראש בני ישראל, רבינו הקדוש, והי' זה היוד מיני נגינא שנשרשים בהשיר פשוט כפול משולש מרובע (=10), ראשי אותיות אשיר. ועוד הוא בחי' "מטה" עוז, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [ע' בלקמ"ת תורה פז, איך שרבינו עושה ראשי תיבות בדילוג מילה באמצע, שהמלה מוכיח ענין של הר"ת שמסביבותיו, וע' גם לעיל קכג]. והנה הפסוק הזה מפרש ענין נבואת משה רבינו מה שהיה למעלה משאר הנביאים, שמשה רבינו ניבא בזה הדבר, ועל כן נעים לראות שבאותו פסוק מרמז לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. וחז"ל למדו מפסוק זה שיחיד מומחה יכול להתיר נדר לבד, וזה יכולים לעשות שלשה הדיוטות. ורואים מזה הכח של העם, שהעם יש להם כח, והעם יבחר ברבינו.

הראשי וסופי תיבות של: ישראל לאמר זה הדבר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: זה הדבר אשר צוה ה' ופרש"י משה נתנבא בזה הדבר – שיחות הר"ן רב.

ל:ג איש כי ידר נדר לי' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה. הסופי תיבות של: כי ידר נדר לה' או השבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לה' או השבע שבעה לאסר אסר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחד בגמטריא ננ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאסר אסר על נפשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי ידר נדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:ד ואשה כי תדר נדר לי' ואסרה אסר בבית אביה בנעריה. הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השלישי, תדר נדר וכו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי תדר נדר לה' ואסרה אסר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים.

ל:ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. הסופי תיבות של: ושמע אביה את נדרה ואסרה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואסרה אשר אסרה על נפשה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והחריש לה אביה וקמו על נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושמע אביה את, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ל:ו ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וי' יסלח לה כי הניא אביה אתה. הניא אביה אתה (בריש הפסוק וגם בסוף הפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אביה אתה ביום שמעו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על נפשה לא יקום וי' יסלח לה כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וי' יסלח, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יסלח, בגמטריא נ נח.

ל:ז ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה. הראשי תיבות של: עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם היו תהיה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משני תיבות האחרונות: ושמע וכו' על, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואסרה אשר אסרה על נפשה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה וי' יסלח לה. יסלח בגמטריא נ נח. יניא אותה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמע אישה יניא, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: יניא אותה והפר את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והפר את נדרה אשר, בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: אותה והפר את נדרה אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:י ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. הראשי וסופי תיבות של: ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונדר אלמנה וגרושה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

ל:יא ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה. הראשי וסופי תיבות של: בית אישה נדרה או אסרה, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה וקמו כל נדריה וכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכל אסר אשר אסרה בגמטריא פתק.

ל:יג ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם וי' יסלח לה. הראשי וסופי תיבות של: אתם אישה ביום שמעו כל מוצא, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם וי' יסלח לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הפר יפר אתם אישה ביום שמעו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אישה ביום שמעו כל מוצא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הפר יפר, עם האותיות, בגמטריא פתקא. יסלח, בגמטריא נ נח.

ל:יד כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו. הראשי וסופי תיבות של: אסר לענת נפש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לענת נפש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אסר לענת נפש אישה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:טו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל הדריה או את כל אסריה אשר עליה היקם אתם כי החרש לה ביום שמעו. החרש יחריש לה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

ל:טז ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה. הראשי וסופי תיבות של: ונשא את עונה, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הפר יפר, עם הו' אותיות, בגמטריא פתקא כנ"ל.

ל:יז אלה החקים אשר צוה י' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה. הראשי וסופי תיבות של: משה בין איש לאשתו בין, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה החקים אשר צוה י' את משה בין איש לאשתו, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לא:ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך.

אחר תאסף, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

בספר ניצוצי שמשון סוף פרשת מטות, נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, ולכאורה הול"ל ואחר תאסף, אלא רמז שאחר כך יהיה ניצוץ משה רבינו בגדעון והוא ינקום במדין.

אחר תאסף אל, עם הג' תיבות, בגמטריא גדעון ע"ה.

לא:ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת י' במדיון. הסופי תיבות של: ויהיו על מדין לתת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת י' במדין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. משה אל העם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לצביא ויהיו על מדין לתת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לא:ד אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא.

תשלחו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י לכל מטות ישראל, לרבות שבט לוי (ספרי קנז), ע"כ. וצב"ק שהרי הרבה יותר קצר לכתוב שבט לוי מכל האריכות של הריבוי. ויש פה כמה וכמה ריבוים, ויתכן שאדרבה יש פה ריבוי אחר ריבוי למעט אפרים ומנשה להיות נחשבים כשתים אלא כאחד. כל, ראשי תיבות כהנים לוים, שמשניהם יביאו אלף לשבט לוי, וכן מנשה אפרים יביאו אלף ליוסף.

בעל הטורים כז"ל אלף למטה אלף למטה, לכל מטה שני אלפים, הרי כ"ד אלפים הלכו עליהם למלחמה כנגד כ"ד אלפים שהפילו מישראל. הפסוק מתחיל באל"ף ומסיים באל"ף לומר לך שכולם היה להם לב א' לאביהם שבשמים, עכ"ל.

והוא תימה גדולה כי התורה אמרה בפירוש בפסוק ה', וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא, וקשה לחלק ולפרש שלשון וימסרו הוא בעל כרחם, כמו שפרש"י, ולפרש שי"ב מרצונם וי"ב בעל כרחם, שמלבד זה חידוש גדול, הרי הבעל הטורים בעצמו קבע שכולם לב א' לאביהם שבשמים, ולמה יתחלקו בענין זה, ואף שיש לדחוק שזה היה מחלקת לשם שמים, כי הלוא גם לפי רש"י כשרים היו, רק שנתעכבו בדבר שלא רצו להחיש פטירת משה, עם כל זה, זה דחיקא אחר דחיקא.

ואולי לשון הפסוק, שנים עשר אלף חלוצי צבא, מבואר לפי הבעל הטורים שי"ב אלף השני לא היו חלוצי צבא, וי"ל שהם שעמדו על הכלים, כמבואר ברש"י פרשת לך לך יד:כד וענר וחביריו ישבו על הכלים לשמור אפליו הכי יקחו חלקם וממנו למד דוד שאמר כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו וכו' עיין שם. והרי כתוב (לא:כז) וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה הצאים לצבא ובין כל העדה, ס"ל שזכות כל העדה אינו אלא מכח אותם י"ב אלף שממש עמדו על הכלים.

שוב מצאתי שדברי בעל הטורים הוא דעת ר' ישמעאל בספרי, והמלבי"ם פירש שהאלף השני היו שומרים על הכלים, ברוך שכוונתי. וצריכים לומר שהלוים, אע"פ שהיו עומדים על הכלים כמו שאר השבטים, עם כל זה אין להם חלק בבזה, וכן איתא בילקוט שמעוני בפרשת קרח שאפילו בביזה של עבר לירדן אין ללוים חלק.

ואולי לפי שיטה זו מנשה ואפרים שניהם שלחו אלף לצבא חלוצים, ושאר השבטים אלף חלוצים ואלף על הכלים.

לא:ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא.

וימסרו מאלפי בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. למטה שנים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: וימסרו מאלפי ישראל – לקמ"ת ס דף כט..

לא:ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו.

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס, בגמטריא הפתקא. התרועה ע"ה בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק, וזה בידו, בי"ד ראשי תיבות ישראל דוב בער. לצבא אתם ואת, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ושילח אתם משה אלף בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

פרש"י מגיד שהיה פינחס שקול כנגד כולם, ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר, אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי וכו' דבר אחר שהלך לנקום נקמת יוסף וכו' דבר אחר שהיה משוח מלחמה, ע"כ. והרי למעשה במלחמה זו פרנס את עם ישראל, כמו שהתורה מאריך לספור את כל השלל. וכן מצינו בגמרא כמה פעמים ועוד סיפורי צדיקים, ובזמר של איש חסיד היה, שאליהו הנביא מפרנס צדיקים הנצרכים.

וכלי הקדש פרש"י ז"ל זה הארון והציץ וכו' עכ"ל. ועיין לעיל (במדבר ד:טו) לכסות את הקודש פרש"י ז"ל הארון והמזבח. ואת כל כלי הקודש, המנורה וכל שרת, ע"כ. ואכמ"ל.

לא:ז ויצבאו על מדין כאשר צוה י' את משה ויהרגו כל זכר. הראשי וסופי תיבות של: משה ויהרגו כל ע"ה בגמטריא נ נח.

לא:ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב.

הסופי תיבות של: הרגו על חלליהם את אוי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת חור ואת רבע ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מדין ואת בלעם, וכן של:

ואת בלעם בן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בעור הרגו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חמשת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לא:ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו. הסופי תיבות של: ישראל את נשי מדיון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מדין ואת טפם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מקנהם ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמתם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לא:י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש. ואת כל עריהם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפו בגמטריא הפתקא.

לא:יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה. הראשי וסופי תיבות של: השלל ואת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את כל השלל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כל השלל ואת כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: הכהן ואל עדת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת השלל אל המחנה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השבי ואת המלקוח וכו' עד סוף הפסוק, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה, בגמטריא נ נח.

לא:יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה. לקראתם בגמטריא "מאה ארבעים ושמנה" ע"ה, דהיינו קמ"ח, בגמטריא נחמן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

לא:יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה. ויקצף בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. על פקודי החיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הסופי תיבות של: החיל שרי האלפים ושרי האמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האלפים ושרי המאות הבאים מצבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: המאות הבאים מצבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: ויקצף משה על פקודי החיל – לק"מ מג. דף נד..

לא:יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו. הרגו כל זכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

רש"י כז"ל הרגו, למה חזר ואמר? להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, שאם אני קורא: "הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש... וכל הטף בנשים וגו''", איני יודע אם להרג (וכל אשה ידעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף? לכך נאמר "הרגו" עכ"ל. וצ"ע כי הלוא משה קצף עליהם, החייתם כל נקבה, הן הנה היו וכו' ועתה הרגו וכו', ואיך יתכן שכל הנשים לתחיה, שיצטרך לכתב בפירוש הרגו, וי"ל.

מפתחות: כל אשה יודעת איש – לק"מ מג דף נד..

לא:כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה י' את משה. אל אנשי הצבא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:כג כָּל-דָּבָ֞ר אֲשֶׁר-יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא-יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם.

כל דבר אשר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יבא, ראשי תיבות ישראל בער אודסר. תעבירו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. באש וטהר אך, בגמטריא רבנו נחמן מאומן ע"ה. נדה יתחטא וכל, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. יתחטא וכל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר לא יבא, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו, ושל: אשר לא יבא באש תעבירו במים – עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות: וכל דבר אשר יבא באש תעבירו באש – לק"מ ד:ו דף ג:. כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש – לק"מ קנו דף קה:.

לא:כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

לא:מח וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת.

ויקרבו אל, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. ויקרבו אל משה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הפקדים אשר, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. אשר לאלפי הצבא, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאלפי הצבא שרי, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: ויקרבו אל משה ראשי הפקודים – לק"מ מג דף נד..

לב:ב ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר. ואל נשיאי העדה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לב:ג עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען. ואלעלה ושבם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לב:ה ויאמרו אם מצאנו חן בעינך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן. ויאמרו אם מצאנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לב:יא אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי. לא מלאו, בגמטריא נ נח.

לב:יג ויחר אף י' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני י'. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לב:יד וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף-יְקֹוָ֖ה אֶל-יִשְׂרָאֵֽל.

והנה קמתם, עם הב' תיבות, בגמטריא ו"פ נ נח. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לספות עוד על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אף ה' ע"ה בגמטריא נ נח. והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים עוד על חרון אף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

הראשי תיבות של: חטאים לספות עוד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עוד על חרון, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם, ושל: אבתיכם תרבות, ושל: תרבות אנשים, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

הסופי תיבות של: לספות עוד על חרון אף ה' אל ישראל ע"ה בגמטריא נון נון חית.

מפתחות: תרבות אנשים חטאים – לק"מ קג דף צז:.

לב:יז ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ. הביאנם, בגמטריא נ נח.

לב:כב ונכבשה הארץ לפני י' ואחר תשבו והייתם נקים מי' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני י'. הארץ לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לב:כה ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה. עבדיך יעשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לב:לא וַיַּֽעֲ֧נוּ בְנֵי-גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ה אֶל-עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה.

כן נעשה ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא (רב ברסלב).

הראשי תיבות של, את אשר דבר י' אל עבדיך כן ע"ה בגמטריא נ נח.

צריך ביאור שלא מצאנו דבר ה' אל משה בזה. ובכל מקרה כזה חז"ל דברו בו, כמו בבנות צלפחד, ובגעולי כלים, ובפסח שני, למה התגלות אותם הדברים היו דייקא על ידי אחרים, וכאן לא מצאתי התעוררות לזה.

והנה בתחלה אמרו למשה, עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה (- אדוני - לב:כה), כאשר אדני דבר (- אדוני – לב:כז), ורק אחר שצוה משה את אלעזר ויהושע וראשי אבות המטות בענין (לב:כח), אז החשיבו בני גד ובני ראובן את זה כדבר ה'. ועם כל זה קשה כנ"ל.

ועוד צריך ביאור למה האריך משה רבינו לפרש בלתי כלב בן יפנה, העיקר אמר להם שלא תניאון את לב בני ישראל, ואין שייכות בתוכחתו להזכיר זכות כלב ויהושע.

והנראה בזה בעה"י, שכל אותו הארץ מעבר לירדן היה של משה רבינו. וכל הפרשה הזו היתה תלויה בו, כי בני גד ובני ראובן רצו להשאר שם עם משה רבינו, כי שם חלקת מחוקק צפון, והדבר היה תלוי רק במשה רבינו אם יתן להם. והרי כל פעם שהתורה מזכיר פטירתו מזכיר שלא היה אלא משום שלא קידש השם על המים, ולכן גם כאן משה רבינו הקפיד שאלו לא תהיו נתפסים בחטא המרגלים. ולכן הוכיחם באריכות על זה.

והנה חלקת משה רבינו בעבר הירדן כנ"ל הוא ענין פלפול בתורה. כדאיתא במסכת נדרים לח. אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך וכו' והגמרא מסקת שזה פילפולא בעלמא. והפלפולים בחי' סיבובים, וכמו דאיתא (יבמות טז.) התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. וכן הפ' מתחלפת בג' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ, והרי לשון גלגולים. וזה בחי' עבר הירדן שהוא מקיף ארץ ישראל – זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב (לד:יב). ארץ ישראל בחי' ד' אמות של הלכה ממש, ועבר הירדן בחי' הפלפול של תורה. וארץ ישראל לשמאלה, וזה בחי' בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג:טז), העשירות של פסל לך, והכבוד כעין בעלי אגדה שפרש"י (בבא בתרא י.) מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם, ע"כ, וכעין זה בפלפול שמראים כוחם ושכלם. אבל רחוק מהם בחי' אורך ימים בימינה, כי ארץ ישראל הוא משמאלם כנ"ל, ועל כן בגלעד נפישי רוצחים וצריכים ג' ערי מקלט לשנים וחצי שבטים כמו ג' לט' שבטים (רש"י מסעי לה:יד). וזה מש"כ (מסעי לה:כג) או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו, מכאן אמרו (מכות ז: הובא ברש"י כאן) ההורג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה, ע"כ. ויפל דייקא, מלשון פלפול. כי פלפול אותיות אלף אלף (שהוא לשון חכמה ולימוד), אלא שחסר הב' אלפים, וכמו 'מת' שחסר הא' להיות אור האמת.

ולכן לא ניתן עבר הירדן אלא לב' וחצי שבטים, כי כיון שאינו בחי' גופי תורה, אלא פלפולא בעלמא כנ"ל, איכא למיחש לג' שיושבין אין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים.

ועל כן משה הדגיש להם כמה פעמים הענין למלאות אחרי השם, (לב:יא) אם יראו האנשים העלים ממצרים וכו' כי לא מלאו אחרי, (פסוק יב) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'. (פסוק טו) כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר וכו' (וגם הגלות של רוצח בשגגה עד אחרי מות הכהן הגדול). כי זה בחי' הפלפול של תורה. וזה הענין שהזכיר להם בלתי כלב ויהושע, שלכאורה לא שייך להתוכחה, כי זה הנקודה שמשה רבינו היה דורש ומבקש, כי כלב בן יפנה הקנזי, איתא במסכת תמורה, ויהי אחרי מות משה עבד ה' וכו' אלף ושבע מאות (-פעמיים תכל"ת) קלין וחמורין וכו' נשכתחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר (יהושע טו:יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן (-כלב) לו את עכסה בתו לאשה וכו'.

ולכן אף על פי שלא מצינו שמנשה ביקש חלקו מעבר לירדן, בחרו בו להשלים מנינם, כי יש בו הכח להתגבר על השכחה, כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי (בראשית מא:נא), כי הוא בחינת משנ"ה יירשו, כי הפעם השני לדרשה, כמו שאמר יוסף (בראשית מא:לב), ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון וכו'. ויש לו את הכח של הפלפול.

ובזה יש להבין מה שבני גד וראובן הקדימו להזכיר את צאנם לפני זרעם (רש"י לב:טז), וקשה לקחת את זה כפשוטו ממש חלילה. אלא שכמו שגילה האריז"ל על צאן יעקב שהם נשמות כל ישראל (כסא רחמים להחיד"א על מסכת סופרים כא:ט בפירוש ד"ה הא למדת), והרי הם כנגד ששים רבוא אותיות יש לתורה, ראשי תיבות ישראל, והן הם גופי הלכות של התורה, ואילו הטף הם בחי' החידושים שמולידים על ידי פלפול של התורה, ולכן בני גד ובני ראובן הקדימו גופי ההלכות, ומשה רבינו הוכיחם שמילתא דאתיא מדרשא חביבא ומקדימינן כדאיתא בגמרא כמה פעמים. וכן מצינו שמנשה הוא המליץ (רש"י בראשית מב:כג), והוא בחי' בשמאלה עושר וכבוד כנ"ל.

לב:לב נַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן.

נחנו, אותיות נ נח. אחזת בגמטריא רבינו נחמן. נעבר חלוצים, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. לפני ה' ארץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, וכן: לירדן בגמטריא ברסלב. נחנו נעבר חלוצים לפני י', עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

הראשי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים: נ נח.

הסופי תיבות של: ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

מסעי

לג:א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן. אלה מסעי ב'ני י'שראל א'שר, ר"ת של י'שראל ב'ר א'ודסר, כי אש"ר הוא אותיות ראש, הוה: ראש בני ישראל, רבינו הקדוש שירד לתלמידו היקר. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות: אלה מסעי בני ישראל – לקמ"ת סב דף כט:.

לג:ב ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי י' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הסופי תיבות של: ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. למסעיהם על פי י', עם האותיות התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלה מסעיהם למוצאיהם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לג:ג ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים. מרעמסס בחדש ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בחמשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. פסח בגמטריא נחמן, יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

לג:ד ומצרים מקברים את אשר הכה י' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה י' שפטים. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה: מקברים וכו' עד הסוף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: י' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה י' שפטים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:ה ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת. הסופי תיבות של: ישראל מרעמסס ויחנו בסכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. מרעמסס ויחנו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל מרעמסס ויחנו בסכת בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. בני ישראל מרעמסס בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לג:ו ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר. ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

לג:ז ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל. צפון ויחנו לפני, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לג:ח ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה. בתוך הים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:ט ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם. הראשי תיבות של: ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אילמה ובאיל שתים עשרה עינת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושבעים תמרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממרה בגמטריא נחמן מאומן.

לג:י ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף. ויסעו מאילם ויחנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

לג:יא ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין. סוף ויחנו במדבר, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סוף, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נחמן.

לג:יב ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה. ממדבר בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ממדבר סין ויחנו בדפקה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של ממדבר סין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

לג:יג ויסעו מדפקה ויחנו באלוש. הראשי וסופי תיבות של: מדפקה ויחנו באלוש ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

לג:יד ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות. הראשי וסופי תיבות של: שם מים לעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויחנו ברפידם ולא היה, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא היה שם מים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:טו ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני. כל הפסוק בגמטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: ויחנו במדבר סיני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

לג:טז ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה. הראשי תיבות של: ממדבר סיני ויחנו בקברת, בגמטריא נ נח. ממדבר בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ויחנו בקברת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סיני ויחנו בקברת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:יז ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת. התאוה ויחנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות והכולל.

לג:יח ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן.

לג:יט ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ. הראשי וסופי תיבות של: מרתמה ויחנו ברמן, בגמטריא נ נח ע"ה.

לג:כ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויסעו מרמן פרץ ויחנו, בגמטריא רבי נחמן.

לג:כא ויסעו מלבנה ויחנו ברסה. מלבנה ויחנו ברסה, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:כב ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה. כל הפסוק בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא פתק.

לג:כג ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר. ויחנו בהר בגמטריא נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הר שפר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:כד ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

לג:כה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת. ויסעו מחרדה ויחנו, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לג:כו ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת. בתחת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

הסופי תיבות של: ויסעו ממקהלת, ושל: ממקהלת ויחנו, ושל: ויחנו בתחת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

לג:כח ויסעו מתרח ויחנו במתקה. במתקה, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

לג:מו ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה. דבלתימה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:מז ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו. דבלתימה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לד:ט ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון. חצר עינן זה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לד:יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב. המלך זאת, נ נח נחמ נחמן מאומן.

לד:יז אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון. לכם את, נ נח נחמ נחמן מאומן.

לד:יט ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה. האנשים למטה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לד:כד ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן. בן שפטן, נ נח נחמ נחמן מאומן.

לה:ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים. ומדתם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לה:טו לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה. לנוס שמה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

לה:טז ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לה:יז ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לה:יח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לה:כה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש. אתו העדה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

לה:כז ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם. אתו גאל הדם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לה:לד ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני י' שכן בתוך בני ישראל. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לו:ז ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל. בנחלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לו:ח וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו. מטה אביה תהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לו:יג אלה המצות והמשפטים אשר צוה י' ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.