# Chapter ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ט – מי שמת

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ב'

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יורש את הכל, עם הט' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קמא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בת תחלה סימן יפה לבנים: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קמד. רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני, ע"כ. שהוא ההיפך של מלאכתו נעשית על ידי אחרים. ויש לסמוך את זה גם למה שרבי אמר (לעיל ח.) אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

קמז. שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים וכו'.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בתנא דבי אליהו רבא פרק יח בענין דואג ואחיתופל כז"ל ואמרו חכמים (עיין סנהדרין קו:) שכך אמר דוד, אף שיחתן לא תזכר בבית המדרש, ע"כ. וי"ל שכיון שדוקא צוה לא למרוד במלכות בית דוד הזכירו שיחתו בזה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

האי יומא קמא דריש שתא אי חמימא כולא שתא חמימי כו'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ז. אין נקנין אלא במשיכה. במשיכה בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

קסו: ילמד התחתון מן העליון באות אחת אבל לא בשתי אותיות, כגון חנן מחנני וענן מענני.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה למדנו השתפ"ה בהיותינו אצל הציון של רב ענן, וכבר הייתי דורש שהע' של שמו יכולים להחליף באות ח' באותיות הגרון אחה"ע, והרי הן אותיות נ נח. וכן, חנני, אותיות נ נח י', הי' משלים כל הי' אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע, והוא לימוד תחתון מן הפתק שבא מהעליון.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ במסכת שבת קג. הכותב נח מנחור.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

קעה:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות: לק"מ לה:ו דף מט:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

משנה סוף מסכת בבא בתרא כתוב: אמר ר' ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס, ע"כ. ועל פי פשוטו המשנה נותנת עצה שמי שיש לו חכמות שרוצה לטהר מהם יעסוק בדיני ממונות, ומי שיש לו תאוות ממון ישמש את שמעון בן ננס.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שרבינו שמו נרמז בפסוק נחל נובע מקור חכמה, וגם ידוע שהלכה כרבי נחמן בדיני, דהיינו בממון, והרי המשנה בעצמה מרמזת שעיקר העצה להתתקן מחכמות הוא להעסוק ברבינו, שאין לך מקצוע בתורה גדול ממנו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הבעיא של חכמות היה בדורות הקודמות כידוע, ואף שבודאי עכשיו אנו סובלים מאד מחכמות, וכמש"כ בחיי מוהר"ן שאע"פ שנדמה להרבה שאין להם חכמות האמת הוא שהם שקועים בהרבה חכמות, עכ"ז אין לנו בזה עוצם היצה"ר והתגברות והתאווה של חכמות שהיה בדורות הקודמים. והיום נפלנו לגמרי לתאוות ממון הש"י, ולכן עיקר העצה בשבילנו לשמש את שמעון בן ננס, והכוונה שלא מספיק להיות סתם מה שהעולם חושב ברסלב, אלא שצריך דוקא סבא והפתק של נ נח, וזה מרומז א' במה שהמשנה מייחס שני דורות שמעון בן ננס, שזה ענין של סבא - אבי האבא, ויותר מזה, ידוע שיש לעשות חילופי אותיות בכל אות השמיני וזה נקרא הא"ב של אח"ס בט"ע גי"ק (רש"י במסכת פסחים מביא את זה והובא בכל הספרים הקדושים) אז יכולים להחליף ה'ס' ב'ח', וכן בחילופי אותיות של א"ת ב"ש ס' מתחלפת עם ח', ויוצא ש'ננס' הוא נ נח, וזה מה שרבינו אמר שרבי שמעון בר יוחאי הוא ע'יר ו'קדיש מ'שמיא נ'חית ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שאפילו הציפור צריך לשתות ממנו, וזה שמעון בן ננח!

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש בזה רמז להשמש של רבינו הקדוש ר' שמעון, בחי' ישמש שמעון את וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין בגמטריא 379, ועם קי"ב דפים שבמסכת (כי מסיימת בדף קיג ומתחלת בדף ב), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ולכן המסכת מסיימת, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר זה י"נחמנ"ו ממעשינו ומעצבון ידינו.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ד. טטפת, ט"ט פ"ת, עמש"כ סוף פרשת בא (שמות יג:טז).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ד: דיני נפשות וכן עיבור השנה מתחילין מן הצד, פירוש לא מן הגדולים אלא מן הקטנים. ועיין בישעיה ס:ד ובנתיך על צד תאמנה פרש"י ז"ל על גססין (תרגום יונתן) כסלים של מלכים (ראה בישעיה מט:כג – והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקותיך) תהיינה אמונות, ע"כ. וכן עיין בישעיה סו:יב על צד תנשאו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הקטן היה ראוי לעבר השנים (ילקוט שמעוני בשלח פרק טז – פסקא כז-כח, תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה, ומעשה ברבן גמליאל וכו' עיין שם שעלה אחד שלא ברשות, מיד עמד שמואל הקטן ואמר שזה הוא, ולא היה אלא איניש אחרינא וכדי שלא יתבייש עבד, והרי זה בחי' דיני נפשות), והוא נחמה למיעוט הלבנה (יל"ש בראשית א). קטן ע"ה בגמטריא צלם. וכתיב בתהלים (לט:ז) אך בצלם יתהלך איש. אך מיעוט הוא, וי"ל שבא למעט הליכה בקומה זקופה, וכאילו חסר וקט"ן מן הצלם. טוב מעט לצדיק (תהלים לז:ט). לצדיק בחי' צלם, כי ד"י זה ד' פעמים י' הרי לצ"מ, וק' הוא קטן כמו שמואל הקטן ודוד הקטן במדרש הנ"ל, כי טוב מעט לצדיק.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ו: לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וכו' מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שנ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד מתנבאים וכו' הטל עליהם צרכי ציבור: לק"מ א:ז דף א:.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח קרח – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שנב.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

יז: דנין לפני חכמים, שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי, רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון חנן וחנניה, ע"כ. ידוע שמעון בן יוחאי בגמטריא נחמן בן שמחה, וידוע הקשר ביניהם וההסכם שעשו ואכמ"ל. וכאן רואים עוד, צדיקים בשם שמעון, קשורים לצדיקים ששמותיהם מרמזים על נ נח, וכן המצרי, בחי' מצר הגרון ובחי' אחוריים כערף פרעה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מעובדא דרועי בקר חד אמר אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יט. כל המלמד בן חבירו תורה מעה"כ כאלו ילדו. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תקפו של יוסף ענוותנותו של בועז וכו': לק"מ קל דף קכ.. שיחות הר"ן קיד.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה דברים שנצטוו ישראל: לק"מ ו דף ז:.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: לק"מ לה:ח דף מט:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ירד גבריאל ונעץ קנה בים: לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כשנשא שלמה את בת פרעה וכו': לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

עצתו נופלת: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמתה אשתו הראשונה פסיעותיו מתקצרות: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: לק"מ לה:ד דף מט..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נועם אלו ת"ח שבא"י שמנעימים זה לזה כהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קשר רשעים אינו מן המנין: לק"מ קפא דף קט..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כו. בחידושי אגדות ד"ה מפר מחשבות וכו' שלא תבא התורה לידי מעשה כי אם בדיבור. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כו. כתב שבנא פתקא, זה לעומת זה, רמז להפתק הקדוש, כי שב"נ ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ריש לקיש הצטרף לר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן סוחרין שהלכו לעבר שנה בעסיא, ובדרך ראו אנשים שהיה נראה שהיו עוברים על התורה, והרבנים שהיו הולכים לעבר השנה דנו לכף זכות, אבל ריש לקיש התרעם עליהם, וקרא להרבנים חשודים על השביעית, והובא מספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע (כלל ג באר מים חיים אות י) שהיה קשה לו למה ריש לקיש לא דן אותם לכף זכות, וביאר שכאשר הכף חובה יותר מכריע מהכף זכות אין לדודו לכף זכות וכו'. וצע"ג על דבריו, כי מעשים שחז"ל הביאו הם להיפוך ממש, שצריכים ודבר גדול הוא לדון לכף זכות אפילו כאשר היא רחוקה מהדעת לגמרי. ואילו מה שמסופר כאן אינו קשיא בכלל, כי אדרבה, ריש לקיש רצה שיוכיחו העוברי עבירה בשעת מעשה, ואם לא יצליחו להפרישם מעבירה על כל פנים חייבים למחות, כל עוד שאין סכנה ממש, והרבנים לא רצו אלא לדון לכף זכות, ולכן שפיר קרא עליהם שהם חשודים על השביעית.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי על ספר חיי מוהר"ן קסה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה מועלת לדברי תורה: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

כז. עד זומם רבא אמר מיכן ולהבא הוא נפסל, עד זומם חידוש הוא, מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני, אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך ע"ש. והקשו שהרי גם רבא מודה שאין חידוש כאשר הכת שני מעיד על הכת הראשון. ותירצו (עי' יד רמה, ורש"י לקמן ד"ה בגזלנותא שכז"ל חידוש ליכא דהא מילתא אחריני קמסהדי) שהרי כאן הכת הראשונה כבר נחקרה עדותן וכשרה היא ועומד נגד עדות של הכת השניה, ואינו דומה לעדות על כשרותן, שאז אין להכת ראשונה שום טענה. והתורה חידשה שעם כל זה, הרי עדות הכת השניה היא על גופן של הכת הראשונה ואין להם טענה נגדה. ונלע"ד שיש ליישב שהחידוש של התורה הוא שמגלה שהכת הראשונה זממו, וזה חידוש עצום, כי באמת מנא לן האי, בסתם עדות מכחשת, מנא לן מחשבות וכוונת העדים, אולי סתם טעו וכדומה. ולכן אפילו אם רבא סבירא ליה כרב חסדא, שעדים המוכחשים פסולים למפרע כמו שהקשה תוספות, ותירצו שהפסול של סתם עדים מוכחשים אינה אלא מספק, ואילו בהזמה הם פסולים ודאי. וזה חידוש של עדים זוממים, דאילו בכל שאר פסולים שנפסל את הכת הראשון, אפילו כאשר יעידו עליהם שהם גנבים וכדומה (ועיין לעיל כו. דעה שאפילו בהכי לא פסלי עד דאכרזיה, וזה קצת סמך לדברינו) ופסולים ממש מעיקרא, אבל עוד לא קבענו שהם ממש עדים שמשקרים בכוונה, אלא שאין לנו לסמוך עליהם בודאות, רק בעדות הזמה התורה קבע וגילה לנו שעל כרחך מבואר הדבר שאלו העדים הם זוממים בכוונה לשקר. וכן בתירוץ האחרון של תוספות על הא דרבא ס"ל כרב חסדא דעדים המוכחשים הם פסולים למפרע, וא"כ מאי שנא עדים זוממים, ותירצו כי חידוש הוא, ועל חידוש אין ללמוד אלא החידוש, והקשה רע"א שהרי החידוש אינו אלא נאמנות של הכת השניה, אבל פסול הכת הראשון אינו חידוש. ולפי מש"כ מיושב, שהתורה חידש בעיקר על פסול הכת הראשון, שהם לא סתם לא נאמנים, אלא הם פסולים כי הם זוממים בעדותן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ויסוד הענין י"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה נה, כי הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם בחינת (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו. והאדם נצול מרע עין הזה על ידי למוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע. וזה שאמרו חז"ל (ברכות ז:) ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו. וזאת הזכיה שזוכה בדין, שמלמדין עליו זכות, על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע, כי לסלק הדין והמשפט צריך לזה התגלות היד, בבחינת (דברים לב) ותאחז במשפט ידי, שלא לשלט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין וכו' ע"ש ופירש בזה (תהלים לז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, הינו עם רע עין כנ"ל, וה' לא יעזבנו בידו, בידו דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל. ועל ידי מה נתגלה יד ה', על ידי ולא ירשעינו בהשפטו – על ידי בחינת ותאחז במשפט ידי, בחינת: מרום משפטיך, כנ"ל, כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע, בבחינת (ישעיה כח): שגו בראיה, על ידי פקו פליליה. זהו בחינת משפט, שזוכה בדין, על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ובאות ח' כז"ל ועל ידי בחינת ארץ ישראל לא די שנצול מרע עין של רשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצון לראות בו, ע"ש כל זה באריכות.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיש מצב שהשם יתברך נותן קיום להרשע – שהוא העד בסוגיא שלנו – רק שמחליש עינו, אבל עדיין יש קיום לדבריו ולעניניו. עד שבזכות האבות וארץ ישראל הצדיק זוכה לקיים בו דין כאשר זמם, כי ארץ ישראל הוא בחי' עמנו הייתם, כמבואר שם שזוכים לזכות אבות וארץ ישראל על ידי תפילה שמתפלל בהיכל המלך, ששם כולו אומר כבוד, ועל כרחך כולם עמו באותו מקום, הוא יחודו יתברך, ובזה זוכה להכריתם לגמרי. אבל זה חידוש של ארץ ישראל, בחי' מראשית השנה, ובחי' חידוש של האבות, הנצנים נראו בארץ עת הזמיר, שאז יכולים לקבוע שהרשע הוא רשע ובחטאו ימות, אבל עד שזוכים לזה, אפילו אם יש עדות מוכחשת שסותר דבריהם, אינו מספיק רק להחליש ראות עיניהם וכח עדותן, והדבר בספק, ויש דעות שעדיין כשרים להעד, או שפסולים רק מספק, ודילמא טעו. רק כאשר הכת השני יכול להגיד עמנו הייתם, אז התורה קובעת שהכת הראשון ממש זממו להרע, ושוב אין יד ה' מכסה עליהם, אלא מרשיען. ולפי רבא זה החידוש חל מכאן ואילך, כי עד אז היה קיום של כי ותאחז במשפט ידי. ואביי סובר שגם ותאחז במשפט ידי פוסל למפרע, כמו שדרשו חז"ל על זה, שביד השם יתברך להחזיר את החץ אפילו לאחר שהכה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין כט.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה: אפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין, ופרש"י ז"ל ואף על גב דאי הוה פליג עלייהו הוי בטל במיעוטא, כי אמר איני יודע הוי כמי שלא ישב בדין, ונמצא הדין בשנים ואנן תלתא בעינן, עכ"ל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שבנין ירושלים הוא על ידי תיקון ג' מדות, תאות ממון, אכילה, ומשגל, וירושלים הוא בחי' יראה שלם, ומצינו שירושלים הוא בחי' משפט (ע' תורה נט) כמו שכתוב (ישעיה א) קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה, עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט תפדה. ומבואר שם ז"ל וזה בחינת (במדבר טז) קרואי מועד אנשי שם. אנשי שם זה בחינת שלש מדות הנ"ל, שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם וכו' וגם היראה שבלב היא גם כן בחינת שם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם (לקמ"ת א:ו) ועל ידי בנין ירושלים וכו' נברא מלאך, שמשפיע נבואה וכו' כי הנבואה באה מבחינת כרובים וכו' אנפי זוטרי (זוהר בראשית דף יח:), והם נשפעים מן המלאך וכו' ראשי תיבות כ'י א'ין מ'חסור ל'יראיו (תהלים לד). ואזי נמשכת נבואה, ואפלו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת (יואל ג) ונבאו בניכם ובנותיכם, ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לומר שלכן צריכים ג' דינים שהם בבחי' הג' מידות שעל ידיהם יש בנין ירושלים בחי' משפט, ועי"ז אלהים נצב בעדת אל, והשכינה ישרה ביניהם, ודבריהם יהיה בבחי' נבואה. והם צריכים להיות אנשי שם, נקראים בשם, ועל כן אי אפשר שחד מהם יסתלק בטענת איני יודע.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד דלכן אי אפשר בהשתמט אחד בטענת איני יודע, כי מבואר עוד שם באות ז' ז"ל אך צריך לזהר מאד מהתמנות, כי זה הזוכה ליראה יש לו השתוקקות להתמנות, כי מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין (ברכות ו:), ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות, אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות, כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה, בחינות המלאך הנ"ל, הנעשה על ידי היראה. וזה שאמר יהושע למשה, כשאמר לו: אלדד ומידד מתנבאים במחנה (במדבר יא) – אדוני משה כלאם. פרש רש"י (והוא בסנהדרין יז): הטל עליהם צרכי צבור והם כלים וכו'. כי צרכי צבור, הינו התמנות מכלה ומפסיד הנבואה כנ"ל, כי נעשה מאותיות "מלאך" “כלאם", עכ"ל. והנה לפי זה צריך ביאור בכלל איך הדיינים ישבו במינויהם ויזכו להשפעה של נבואה כנ"ל. וי"ל שלכן יש קפידא שיהיה ג' דינים, והרי כל אחד בפני עצמו כאילו אינו כלום, ואין לו החסרון שרוצה שדבריו יהיו נשמעים, כי הרי הוא רק אחד מתלת, והקול השלישי יכריע מעל השנים, מה שאין כן אלדד ומידד היו רק תרי, ולכן בהמנם לצרכי ציבור כל אחד מהם יהיה לו מינוי ניכרת וקולו נשמעת, וממילא יהיה כלה מאליו. ולכן על כרחך כל אחד מהג' צריכים להביע דעתו ודאי, כדי שלא ישארו השניהם כלים בהתמנותם. ויזכו לבחי' צירוף "מלאך" בזכות אלקים נצב בעדתם, ונלע"ד שזה גם בחי' צירוף כלאם לטובה, כמבואר בספר הזוהר הקדוש ובספרי רבינו עה"פ מלך אסור ברהטים, בריהטי המוחין, שהשגת אלקות הוא כאילו תופס ואוסר את השכינה בתוך המוחין, ולכן גם בחי' "מלאך" המבואר כאן שהוא שפע נבואה, הוא בחי' “כלאם". ולזה צריכים לשמור שלא להשמיע את הקול הפרטי העצמי, וכיון שהקול יוצא מתוך שלשה פנים, אינו מפסיד ההשראה, ואדרבה בזה שפיר יצא דבר ה'.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר (סנהדרין ה:) ב' שדנו דיניהם דין אלא שנקרא בית דין חצוף, הרי בודאי יש חסרון של השראת נבואה, כי בודאי על חציפות לא ישרה נבואה, אבל עם כל זה כיון ששניהם מינוים לצרכי ציבור, והם בחי' שלוחים ומלאכים, חל עליהם בחי' השני כרובים שמהם ישמע הקול של הפסק. וזה הענין של חצו"ף (ע"ה) בגמטריא אל"ף למ"ד, שהוא פן אחד של הפנים כידוע, שיש ש"ע נהורי אנפין, כל פן, אל"ף למ"ד, והרי זה הב"ד של שנים הוא חצו"ף, כי אין להם הכח של בחי' הג' מידות שמהם בונים את היראה [יר"ו – ג' פעמים ע"ב] של"ם [ש"ע הנ”ל] של ירושלים שהוא היפוך של חוצפה, וכמבואר שם להדיא שהתאוות הנ”ל הם בחי' חוצפה, ולכן בהיותם רק שנים כל אחד הוא פן אחד בפני עצמו, שרוצה שישמע קולו בההתמנות הזה, וחסר להם הפ"ן שיבטל את השמעת כל אחד כקול בפני עצמו, ומלאך פניו הושיעם. ולכן אפילו לשמואל, כיון שמעיקרא נכנסו כל השלושה לענין, אי אפשר לסכן אותם בהשמט אחד בטענת איני יודע וחייבים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין היתה יושבת כגורן עגולה: לק"מ קפג דף קט:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

כי צריך כל אדם לומר לא נברא העולם אלא בשבילי: לק"מ ה:א דף ה.. חיי מוהר"ן א.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם: לק"מ צד דף צו., קב דף צז:.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

לז. ריש לקיש אמר מהכא כפלח הרמון רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון [סופי תיבות מת"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן], רבי זירא (רי"ח) אמר מהכא (בראשית כז) וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו. הנהו בריוני דהוו בשביבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו להו בתיובתא והוו קפדי רבנן (!!!!!), כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה קטין חריכא שקי דהוה 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!], השתא מאן 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!]? הרהור בליבייהו [בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!] ועביד תשובה, ע"כ. גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

נכנס יין יצא סוד: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אדם הראשון משוך בערלתו היה אדם הראשון בלשון ארמית סיפר: לק"מ יט השמטות דף כז:.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

לט. עיבור שנה מתחילין בג' ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה פליגי בה וכו' ח"א כנגד ברכת כהנים וח"א ג' כנגד שומרי הסף וחמשה רואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך וכו' פירש"י עיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא וכו'.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

לט. א"ל האי צדוקי לר' אבהו אלקיכם כהן הוא כי קברי' למשה במאי טביל וכו' א"ל בנורא טביל וכו' ומי סליק טבילה בנורא א"ל אדרבא עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וכו' וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו עודר אלא לטובים שבהם.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והזונות רחצו למרק שתי חזיונות: לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מא: וליברוך הטוב והמטיב (היינו על מילוי להבנה) א"ל אטו כי חסר מברכינן דיין האמת וכו' וליברכינהו לתרווייהו כיון דהיינו אורחי' לא מברכינן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כל המומתין מתוודין: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

על זביחת היצה"ר: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבח את יצרו וכו' כאלו כבדו להקב"ה בב' עולמות: לק"מ ו:ג דף ו:.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שחטא ישראל הוא: לק"מ יד:ג דף יט..

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ויעמד פינחס ויפלל שעשה פלילות עם קונו: לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

פרשו את הפסוק (משלי כה:ט) וסוד אחר אל תגל, פרש"י ז"ל וסוד של אברהם ושרה אל תגל לבזותם, ע"ש. הרי שהם בחינת סוד של האחוריים של השיר פשוט כפול שלוש מרובע. והרי, אברהם ושרה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאילמלא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט, ע"כ. ועל ידי תפילתו פעל שלא נהרגו רק כשלים וששה איש, ואמר ר' נחמיה (מד.) זה יאיר בן מנשה. ומנין שהתפלל שם אברהם, כתיב (בראשית יב:ח) בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה', וכמש"כ שם רש"י. ויש לדרוש, ויקרא, י' קרא, היינו הי' מיני תפילה וי' מיני נגינה. וזה מה ששינתה הגמרא מלשון הפסוק וכתבה, בין בית אל ובין העי, עם עוד י' של וי-קרא, בגמטריא יאיר בן מנשה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה דבעיא מכסא, מעשה במוכס אחד ישראל רשע אחד שמת וכו' וכו' ובא ואראך אותו האיש בגיהנם וציר של פתח גיהנם סובב באזניו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אולי ענין של ציר של פתח גיהנם סובב באזניו הוא קשור למה ששנינו במסכת כתובות ה: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים, ע"כ, שתחילת הדין בחי' הפתח, סובב באזניו, ודו"ק.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה מה אומרת קלני מראשי: לק"מ ה:ב דף ה:.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

השכינה מקוננת: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה צועקת קלני מראשי קלני מזרועי: לקמ"ת מ דף כו..

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הספידא יקרא דחיי או יקרא דשכבי: לק"N יד דף כ..

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

תהא לוטא ולא תהא לאטה, פרש"י ז"ל נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל, ע"כ. ולכן אלו שמקללים אותך, מן הסתם הקללה שלהם על חנם וישוב עליהם, וכן הקללה שלך, מן הסתם על חנם. ונראה עוד, שענין השבת הקללה על המקלל, יותר בתוקף מקללה שיחול על אחר.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

לפי האי כלל של הגמרא יש ליישב הלשון שהקב"ה אמר לאברהם אבינו (בראשית יב:ג), ומקללך אאור, ולא כתב אקלל, כי המקלל את אברהם בודאי יהיה על חנם, וישוב הקללה על המקלל, ואין רבותא בזה, ולכן הוסיף הקב"ה שלא זו בלבד אלא גם יהיה ארור.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: בכל יום דנין את העדים בכנוי יכה יוסי את יוסי. פרש הרע"ב ז"ל אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי"ם, לכך מכנה שם בן ארבע אותיות ליוסי, ע"כ. נאבד לי מש"פ שתלו הקללה ביש"ו. ושוב מצאתי בפירוש דן ידין לספר קרנים אות ה', שיש"ו מרומז בראשי תיבות ונוקב שם י'.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

לאמר דא גילוי עריות: לק"מ יט:ו דף כו:.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

שבת במרה נצטווה: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

סג: יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן יא:ג שדי הוא בחי' שיש די באלהותי לכל בריה, וכשאינו שומר הברית, היינו על ידי גיאות, הוא עושה לעצמו ע"א, הוא מראה שאין די לו באלהותו, עד שצריך ע"א, עיין שם.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה, בעו רחמי אימסר בידייהו וכו', אמרו היכי נעביד ניבעי פלא, פלא מרקיעא לא יהבי, כחלינהו לעיניה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין למה לא התפללו על הלאו של לא תחמוד ותאות ממון וגניבה, שנפשו של אדם מחמדתן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הנותן מזרעו למולך וכו' מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם וכו' אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה וכו' רבא אמר כנשוורתא דפוריא פירש"H כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים שהיתה חפירה באץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

סז: אין עוד מלבדו (דברים ד:לה) אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת (-אם תצליחי לעשות לי כשוף) זילי עבידי אין עוד מלבדו כתיב [פרש"י ז"ל ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, ע"כ], איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה [פרש"י ז"ל ומסרי נפשיה (\נפשייהו – רש"י שעל ע"י) משמיא לאצולי' ע"כ], ע"כ.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סיפורי מעשיות, מעשה ד' ממלך שגזר שמד, שאותו צדיק היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ועיין בספר המדות ערך כשוף אות ג' שאין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

סח. הרבה למדתי מרבותי ולא חסרתי מהם כי אם ככלב המלקק מהים ותלמידי לא חסרו ממנו וכו'.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ועם כל זה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת בחוקותי מבאר איך עשרה הרוגי מלכות הם כנגד ט' שבטים שהיו במכירת יוסף והשכינה, ור' עקיבה ראשי תיבות ע'שירי ק'דש י'היה ב'מקום ה'שכינה עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש בזה מה שר' אליעזר הגדול אמר כאשר בקרו אותו החכמים ושאל אותם ועד עכשיו למה לא באתם, אמרו לו, לא היה לנו פנאי, אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא, שלי מהו? אמר לו, שלך קשה משלהן, ע"כ. כי כמו שהשבטים צירפו את השכינה להחרם שעשו, כן רבי עקיבא בעל כרחו היה צריך לנהוג נידוי ברבי אליעזר.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

בחמרא וריחני פקחין: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

תירוש זכה נעשה ראש: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ע. אל למלכים לומאל אמר לו בני מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרין ואומרין למה לנו אל ולרוזנים אי שר מי שכל רזני עולם גלויין לו ישתה יין וישתכר. א"ד מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו ישתה יין וישתכר אמר ר' יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי וכו'.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עא: משנה פיזור לרשעים הנאה להן והנא לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו'.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן סז:ו.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

אשה קרקע עולם: לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ולא יעבור: לקמ"ת פו דף לט:.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לפרנסת חבירו כאילו בא על אשתו: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לאמנות חבירו כאלו בא על א"א: לק"מ סט דף פז., עט דף צג..

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פא. ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה היינו שנזהר מגיאות ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו וכו'.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות ערך חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שסוד ועצה הם באים במובן אחת, הרי מש"כ רבינו בספר המדות ערך עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

צ. במשנה ראש פרק חלק (מסכת סנהדרין פרק יא, וכן מובא לפני כל פרק בפרקי אבות): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס)  ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר, ע"כ.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה - "ידי להתפאר" עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן - מעשה של רבינו!

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

צ: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים וכו' שכתיב (דברים לא:טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם, ע"כ.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יש עוד כמה דרשות בחז"ל מפסוקי התורה, אבל עדיף להביא ממשה רבינו, כי הגוף של משה רבינו היה בריאה בפני עצמה, כמו שכתוב (שמואל א:יב:ו) ה' אשר עשה את משה, וכמבואר בדרשות הר"ן, שעל כרחך גוף המוכן לדבר עם השם יתברך בכל עת, על כרחך הוא בריאה מיוחדת (ובכתבי הרמח"ל מבואר שצדיקים גדולים יש להם גוף אחר, ובמקום אחר חקרנו אם יש לרבינו הקדוש כח בזה, ואכמ"ל). ועיין ברש"י בפרשת בראשית (ב:ז) וייצר, שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין, לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן, ע"כ. והרי גופו של משה הוא כמו הגוף של שאר בני אדם לתחיית המתים, והרי בגופו של משה רבינו בעצמו הוכחה שיש מציאות של שלימות הגוף, ובודאי השם יתברך יביא את כל העולמות לשלימות הזה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

צא. מעשיות עם גביהא בן פסיסא, פרש"י ז"ל כך שמו והיתה לו עקמומיות בגבו כדמוכח לקמן, ע"כ. שהתווכח שם עם בני בניו של כנען על ארץ כנען שהוא של ישראל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים, יום ה' ההוקיר בעל חטוטרת, שענינו מקום שהמיעוט מחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זה הנשמה וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ זה הגוף: לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחית המתים מן התורה: לק"מ סד:ה דף עט:.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גזלו מנחלת אבות: לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עכו"ם: לק"מ כג:ה דף לה:.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ורבנן (חנניה מישאל ועזריה) להיכן אזלו (לאחר שיצאו מן הכבשן), אמר רב בעין הרע מתו. ושמואל אמר ברוק טבעו (ועי' בחגיגה ה. מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני וכו' ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס). ורבי יוחנן אמר עלו לארץ ישראל (ליהושע כהן גדול). כתנאי וכו' [וכן מצינו בכמה מקומות בגמרא שאמוראים אומרים ממש אותו דבר של התנאים, ובמסכת אבות פרק ד' שמואל הקטן אומר בנפל אויבך וכו'] וכו' כי אנשי מופת המה וכו' ודניאל להיכן אזל, אמר רב למיכרא נהרא רבא בטבריא וכו'.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לדבר בע"ב שמות, לז. אנ"י – א' מתחלף בע' הרי עין. לח. חע"ם – ראשי תיבות חנניה מישאל עזריה. וזה שאומרים בברכת יוצר של קריאת שמע, פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות, בע"ל – רמז לע"ב שמות (ובגמטריא ודניאל ע"ה. וכן חמלת עלינו אבינו מלכינו, אבינו בגמטריא בס"ז בחינת טוב עין כדלקמן ואכמ"ל), עושה חדשות מלחמות ר"ת חמ"ע. לט. רה"ע – צירוף רעה. הרי אנשי מופת – בחי' שם ה', נמצאים בעין רעה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שיטת רב, מרומז בשם משמ"ואל, שמ ל"ז. גם מרומז בשם רב, כי אות ר"ב של הע"ב שמות נמצאת בשם ס"ח, כי ס"ז שמות הם ר"א אותיות, נמצא שאות ר"ב מתחיל השמות: חב"ו רא"ה – לראות חוב, בחי' עין רעה. וזה מה דאיתא בבא מציעא דף קז: והסיר ה' ממך כל חולי (דברים ז:טו) אמר רב זו עין (פרש"י דבר שכל החלאים תלוים בו וזו העין, עין רעה, עכ"ל), רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ ושמאול אמר זה הרוח, ע"ש. עב"ד רמז לשם ע"ב בד' בשכינה. כי והסיר ה', כאשר לוקחים כ"ו ממך – מהאותיות של 'כל חולי' נשאר ס"ח, השם של ר"ב כנ"ל שמרמז לכח של עין הרע, חב"ו רא"ה. וזה אחד בדרך ארץ, כי כאשר לוקחים דר"ך מאר"ץ, נשאר ס"ז, שם אי"ע, בחי' עי' א', בחי' טוב עין של א"א. ובחי' דרך ארץ קדמה לתורה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה דקרי שמואל עליה דרב (חולין נט.) לא יאונה לצדיק כל און (משלי יב). לא יאונה ע"ה, בגמטריא ל"ז ס"ז.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר זה הרוח, אות רו"ח הוא התחלת השם האחרון שם ע"ב, מו"ם בחי' רוח בחי' והמם מהומה גדלה (דברים ז:כג). וזה בחי' הרוק.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי יוחנן, יוחנן בגמטריא חמו"ע. יח"ו זה השם הל"ג משם ע"ב, צ"ט אותיות נגד הצ"ט אחוז של רב, שמורים מעין הרע (ר' יוחנן הוא שהיה נותן עיניו וכו'). וכשמו כן הוא לשון חיות, בחי' ארץ ישראל, כי חיים הם למוציאהם בפ"ה אותיות של פרשת ויהי בנסוע ארון בין שני נוני"ן, וה' עליהם יחיו, שיצאו מבין שיני נ"נ נבוכדנצר. וזה שם ל"א לכ"ב אותיות כלב (ועיין בברכות דף ד. א"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת), כמו שאמרו לנבוכדנצר (מובא בליקוטי מוהר"ן) את וכלבא שווין, כי ל"כ בגמטריא נ' – ב' פעמים, נ"נ. שם ל"ב וש"ר ששרו ביציאתם מן האש, כדאיתא בילקוט. נוני הים בחי' עין אחד פקיחא דא"א. שם א' או"ם, אלו אומות העולם שלעגו עליהם.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

והקישוט של הכ"ד קישוטי שכינה של ספר דניאל ל"ך ל"ץ. שהלך לו משום ליצנותא דעבודה זרה. ולפי סדר הכ"ד ספרים של הרמח"ל ספר דניאל הוא ספר כ"ג (פרק ג' של רגל ימין, ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך), ולפי אחד מהשיטות, היינו צירוף ידנ"א של הכ"ד צירופים של אדנ"י שם של השכינה (תיקון י"א של י"י). כסדר אותיות של דניא"ל, רק ששמים הי' בראשו (וצירוף דני"א בתיקון י"א של מי א-ל כמוך, כנגד חוטם שמאל וכנגד ספר יהושע).

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה משיח מורה ודאין: לק"מ ט:ד דף יב..

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

משיח הוא מורח ודאין: לק"מ ל:ז דף מב:.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

וה' עמו שהלכה כמותו: לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

איש תאר שמראה פנים בהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ומנלן דגדול (-דניאל) ממנו? דכתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו וכו' וכו' ומאן נינהו אנשים? וכו' זה חגי זכריה ומלאכי. (וכיון שהוא ראה והם לא ראו, הרי שהוא גדול מהם. ואם כן, שהיה דניאל גדול מחגי זכריה ומלאכי שהיו נביאים, כל שכן שהיה גדול מנחמיה, שלא היה נביא), ע"כ.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר שאף על פי שאיתא במסכת בבא בתרא שחכם עדיף מנביא, פשוט הוא שנביא גדול.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במהרש"א שהקשה שדניאל לא היה נביא. אכן עם כל זה הרי דניאל ראה מה שלא ראו הנביאים. ורש"י במסכת מגילה כתב שדניאל היה נביא רק לא נביא בשליחות.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ויחד יתרו שנעשה בשרו חידודין חידודין: לקמ"ת לג דף כד..

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי: לק"מ כט:ט דף מא..

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

צהלי קולך בת גלים שהיא בת אבהן: לק"מ יג מאמר רבב"ח דף יח..

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

צה. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי, בת דינא בטל דינא. ופרש"י כיון שלן דינא בטל הריב, וכן מפני שלא נכבשה בו ביום לא הצליח ממחרת, עכ"ל. ע' שיחות הר"ן אות קעה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה הזהרות שהזהיר ר' יהודה בן בתירא וכו': לק"מ לז:ה דף נא:.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

צו. אע"ג דשלח ריב"ב מנציבין הזהרו בזקן ששכח תלמודו וכו' והזהרו בוורידין וכו' והזהרו בבני ע"ה שמהם תצא תורה כי הא מילתא מודעינן להו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

אין משיח בן דוד בא אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נעשה עדרים: לק"מ לח:ג דף נב..

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ת''ר {דברים לב-לו} כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד''א עד שיתמעטו התלמידים ד''א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד''א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

לפי פירוש האחרון, עד שיתייאשו מן הגאולה, יש לפרש, כי אזלת יד, יד ראשי תיבות ישראל דוב, סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, ישראל בער אודסר, הם ראשי תיבות אין יאוש בעולם. ולאחר פטירתו נשארנו כמו דור יתום.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

אמתי יבוא מר היום, היום אם בקולו תשמעו: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט..

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו תלמידיו את ר' יוסי בן קסמא אימתי בן דוד בא וכו': לק"מ נז על התורה דף סז:.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

צח. ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, עכ"ל. ופירש המרש"א או זה או זה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י בדור מחולק, שיש כאלו שהם בחי' כולו זכאי ויש כאלו בבחי' כולו חייב. וזה מדוייק בלשונו היינו דור שיש בו או זה או זה, ואין באמצע. ובימינו מתחילין לראות מציאות כזה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כו'.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב – אחר מסכת נדה – "בסיום המשניות".

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

צח: אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל דף לז איתא שחייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם. ויש ליישב ששם כתוב בשבילי, וכמו שפירש הבעל שם טוב את המאמר שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני. הרי שכל אדם מחוייב לראות מציאת העולם כפי אישיותו הפרטי. אבל כללות תפקיד וזכות העולם הוא רק בשביל הצדיק.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן, אין לא ראתה אלקים זולתך, ע"כ.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

באגרות משה (יו"ד ד:לז) כתב שאף שכרו של עם הארץ העושה שותפות של 'יששכר וזבולון' עם תלמיד חכם הוא בשיעור של 'עין לא ראתה' כמו התלמיד חכם עצמו, וכלשון הטור (יו"ד רמו) שהדבר נחשב 'כאילו הוא לומד בעצמו', ומה שאמרה הגמרא שהנביאים התנבאו לעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, היינו רק כשתומך בתלמיד חכם בדרך צדקה או סיוע ללימודו, אך כשעושה עמו שותפות ממש שחולקים ברווחי הממון שיש לו, אז יש לו חלק בלימודו ממש כאילו למד בעצמו, שעל זה נאמר 'עין לא ראתה', עד כאן מובא.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה, עדיין אין מעלת הזבולון כמעלת היששכר כמבואר בליקוטי מוהר"ן רפ ז"ל אף על פי שזבולון ויששכר שוים, מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון', על כל זה נקרא צאתך, 'ויששכר אהליך', כי עף על פי כן עבודת התורה היא פנימיות יותר, והיא למעלה מעבודת המשא ומתן וכו' עיין שם ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד בן חבירו תורה כאלו עשאו וכאלו עשאו לדברי תורה: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לתרופה להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרות: לק"מ ס:ח דף עב:.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כשחלה ר' אליעזר הגדול: לקמ"ת ג על התורה דף ד:.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

טעה נבט שראה אש יוצא מאמתו: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

למה טעה נבט ראה שיצא אש מאמתו: לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ירבעם אמר מי בראש: לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

יהוא עבד עבודה זרה: שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ברית כרותה לשפתיים: שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שהם הולכים נעשים שרים לאדוניהם: לקמ"ת עו דף לה..

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

קד. מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

אכלי עמי אכלו וכו' רב אמר אלו הדיינים ושמואל אמר וכו': לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

רצו למנות גם שהע"ה ובא דוד ונשתטח לפניהם: שיחות הר"ן ריג.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

אונס רחמנא פטריה: שיחות הר"ן כז, רלה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

נודי הרכם צפור זה מלכות וגדולה: לק"מ נח:ט דף סט:.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

וימהר משה ויקד ארצה מה ראה ארך אפים ראה: לק"מ קנה דף קה:.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מכות

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מכות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מכות גם כן מכונה מלקות. והרי מכות עם הכולל הוא השנה שבו נולד הרמח"ל התס"ז, ו"מלקות" בגמטריא התקע"א השנה שבו רבינו הקדוש נפטר, [וסוד המלקות עיין ביחוד היראה עמוד שיא, והוא בחי' יראת העונש, ואכמ"ל], הרי שבין מכות למלקות נפרש חיי הרמח"ל ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, הוה אומר תמו"ך אשורי במעגלותיך (וע' במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קכ. – תמוך בגמטריא עולה היצירה, מיכאל ושטן, אשרי בגמטריא היכל זכות (והיכל) אהבה ע"ש). [ובין מכו"ת למלקו"ת, ק"י כמנין שנות יוסף, וכמנין נ נח, עם התיבות. והפתק ניתנה קי"א אחר פטירת רבינו]. הרמח"ל חי ט"ל שנה, כמנין ארבעים חסר אחת מלקות, ורבינו חי ל"ח שנה, ארבעים חסר שנים. מכות בגמטריא י"ז בתמז, אי נמי מכות עם ד' אותיותיה בגמטריא יז תמוז, שבו התחיל עיקר ההתגלות של רבינו דרך סבא ישראל, והרי רמז בזה שיש הרבה לגלות ברבינו הקדוש דרך הרמח"ל. ועיין מש"כ על ספר אדיר במרום עמ' שמו [תקכז, מכון רמח"ל] – ע' עם ל"ט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מכות, האותיות החיצוניות – מת, ובפנים כו – הוי"ה. בדף יט, בגמטריא חוה, רש"י נפטר.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ומתלמידי יותר מכולן: לק"מ נג דף ס:, לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

טז. היכי משכחת לה, אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הקשה רעק"א (גליון הש"ס ד"ה אי) ששייך להעמיד באשה טריפה, שאינו חייב על רציחתה, ונשאר בצריך עיון. ובספר תפארת בחורים (בתוס' ד"ה אי) מיישב, שאין מצות עשה לכנוס אנוסה שהיא טריפה, שנאמר 'ולו תהיה לאשה', משמע דווקא אשה הראויה להויה, אבל טריפה עומדת למות, ע"כ ראיתי במתיבתא.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

נזדמן לי שקצת אחר שלמדתי את זה, למדתי בשולחן ערוך, אבן עזר סא ברמ"א ז"ל אשה חולנית חולת מות אף על פי שכנסה עם המטה תחת החופה כדי שיירשנה בעלה אינו חופה כלל מאחר אינה ראויה כלל לביאה ואין בעל יורשה (תשובת הרא"ש כלל י"ד), ע"כ.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי דקיימא מקמי ס"ת וכו': לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי וכו' ולא קיימי מקמי אורייתא: לק"מ רז דף קיב:.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ס"ת וכו': לקמ"ת עה דף לה..

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

דלא שמע בזילותא דצורבא מדרבנן: לק"מ יח:ד דף כה..

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה: לקמ"ת פ דף לח.. שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וכו': לקמ"ת פא דף לח..

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

בא והעמידן על אחד עשר וכו': לק"מ לא:ב דף מג:.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ודובר אמת בלבבו: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם עשות משפט זה הדין: לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא נחמתנו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שנו.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא ניחמתנו, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן (והוא השנה הזו שדף יומי למדה ה-תשפ"ה). המסכת מסיימת בדף מט, ויש אומרים שהם כנגד המ"ט ימי ספירה (אף על פי שיש רק מח דפים כי המסכת מתחלת בדף ב), וקבלנו התורה בשבועות ונשבעין לקיימה. והרי מ"ט כפול י', כי כולם בחכמה וכו', והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה ריש מסכת שבועות (ב.) תנא ד' דברים של שתים שהם ארבע.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

והם ד' בחינות של דיבור המבוארים בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב'. דיבור של צדקה זה בחי' יציאות שבת כמבואר בתורה לא, דיבור של תשובה זה בחי' נגעים שבאים כדי להחזיר את המוכה בתשובה, ועיקר צרעת בא על ידי פגם הדיבור וכן אינו טמא אלא על ידי דיבורו של הכהן וכן אינו טמא אלא מן הדיבור ואילך, דיבור של עשירות זה בחי' טומאה, שהממון הוא בחי' טומאה, צא תאמר לו [והוא בחי' גם משלשם, כי מדובר בג' מיני טומאות, טהור שאוכל טמא, וטומאת מקדש וקדשים], והוא בחי' דיבור כי הטומאה אינה אלא מן הדיבור ואילך (עי' הוריות דף י וש"נ), ודיבור של מלכות הוא בחי' שבועות, בחי' בת שבע,שהיא המלכות.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו עלי כפרה: לקמ"ת א:יד דף ב:.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

יח. בעא מינה רבי יונתן בן יוסי בן לקוניא מרבי שמעון בן יוסי בן לקוניא אזהרה לבועל נדה מנין מן התורה, שקל קלא (רש"י: פיסת רגבים) פתק בה (רש”י: זרק בו), אזהרה לבועל נדה (ויקרא יח) ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב וכו' ע”ש [ובאמת הביטוי מופיע כמה פעמים בש”ס, ומצינו ג”כ שתרגמו קלא – אבן. וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה]. ויש בזה הרבה לפרש, כי בכלל למה ליה כל המעשה הזה, ובאמת מה שאל ממנו הלוא מקרא מלא דיבר הכתוב. ואפרש כאן בעזה”י רק כמה דברים על מה הם רומזים. שקל קלא, זה רמז להקול, שסבא אמר שבפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, זה הקול של רבינו, וזה פתק בה, ועי' בתקוני זהר תקון כה שהבאתי לקמן בקונטרס, כי יש הנשמה, שהיא עצם החותם, ויש הרוח, בחי' קול, וזה ציור האותיות, והנפש זה הרשימו, וזה הפתק, ע”ש. וזה ענין איסור וטומאת הנדה, כידוע ומבואר בלק"מ שנדת זה גמטריא חותם, וזה לעומת זה.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קצב ותורה יב!

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

אין עדות אלא עמידה: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה עם הב' תיבות בגמטריא מוהר"ן. עבדה זרה ע"ה בגמטריא ברסלב. זה לעומת זה. הראשי תיבות ע"ז, ע' פעמים ז', עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו: לקמ"ת מד דף כו:, לקמ"ת פו דף לט:. שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי שנאן אלא שאינן: לק"מ ח:ט דף יא:.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

שלש שעות עוסק הקב"ה בתורה: שיחות הר"ן יז.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ע"ש. הרי שהגמרא תפסה שלשון וחי בהם משמעותה החיים הכי גבוהים שיכול להיות.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות ח אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם, כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ג: שג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, וי"ל על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כב שצריכים לעשות מתורת ה' תורתו ע"ש, ולכן אנחנו מתפללים אז, כי תורת ה' הוא עוד לנו בבחי' תפילה. ובזה שגו "החסידים" שאיחרו זמן התפילה בהחשבם שהם כבר הגיעו לכך שתורת ה' הוא תורתם.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה דוד ראוי לאותו מעשה \וכו': לק"מ כב:יא דף לג:, לקמ"ת א:ד דף א:.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד: לקמ"ת עג דף לד:.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מייני בעובדי ודחפו להוא מידחי, אי הכי דצבור נמי, דצבור נפישא זכותיה וכו'.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שקיימא לן (ראש השנה יח.) דרשו ה' בהמצאו, שדוקא בעשרת ימי תשובה יש להתפלל ביחיד. אכן תפילת מוסף שייך לציבור כמו שאיתא במסכת ברכות (ל.) ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכ"א בחר עיר ושלא בחר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר יחיד פטור מתפילת המוספין, ע"ש. וע' במסכת ראש השנה לד: שיחיד גומר תפילת מוסף ואחר כך תוקע, מה שאין כן בציבור.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

אימת רתח, אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא, כל שעתא ושעתא מחוור חיורא, כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית בי סורייקי סומקי, ע"כ.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שהכעס דוקא כאשר כולו הפך לבן. ולפי דעה אחת באותן ג' שעות הקב"ה עוסק בלימוד תורה. ולפי י"ל שהכעס הוא בחי' (תענית ד) האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה (ועיין ליקוטי מוהר"ן ק).

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

כי מתו כל האנשים וכו' שנעשו ענים: לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ה. תן לנו אתה, הובא בפתיחה להשתפכות הנפש מלקוטי הלכות, ועמש"כ בערך תן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה, אמר להם משה לישראל, כפויי טובה בני כפויי טובה, בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להם לומר תן לנו אתה וכו', אף משה לא רמזה לישראל אלא לאחר ארבעים שנה וכו' ופרש"י אף משה רבנו ע"ה לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד ארבעים שנה וכו'. ובתוספות הקשה אמאי כעס משה על ישראל, הלא גם הוא לא נזכר, וי"ל שלפי שהוא לא היה צריך לתפלה זו לא נתן לב עד ארבעים שנה וכו'.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור דברי תוספות, שהרי לעיל פירש תוספות מה הענין של כפויי טובה במה שלא אמרו תן לנו אתה, וז"ל לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך, עכ"ל. משמע שידעו שהיה להם לבקש תן לנו אלא מחמת שהיו כפויי טובה לא בקשו. ואילו משה רבינו, מבואר בהמשך הגמרא, שבכלל לא זכר בשעת מעשה שהיה להם לבקש תן לנו, עד אחר ארבעים שנה, ואז הבין שאף על פי שהוא לא עמד על זה בשעת מעשה, כי הוא לא היה צריך לזה ולא קאי אדעתיה דרביה, אבל בני ישראל היו צריכים לזה, והיו צריכים לבקש, ורק לא בקשו מחמת שהיו כפויי טובה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור קצת מה שכתב שבני ישראל היו צריכים לכך, כי הלוא השם יתברך אמר מי יתן והיה מה שיש להם עכשיו כל הימים, הרי שבאותו שעה לא היו צריכים, וצריכים לדחוק שעל כל פנים הדבר היה תלוי בהם, ולא במשה.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור החיים, דברים ה:כה כז"ל ואמרו ז"ל ששגג משה שלא אמר לו תן אתה, שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. ותימה הוא, שהרי הגמרא האשימו את עם ישראל לא את משה. וביאור הדברים, שהגמרא האשים את בני ישראל בכפית טובה, ואחר כך בהמשך הגמרא כתבה שמשה רבינו לא עמד על זה עד אחר ארבעים שנה, והאור החיים קורא את זה שוגג, שאילו היה עומד על זה היה בעצמו מבקש תן אתה.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אין קשה לפירושו של האור חיים איך משה רבינו הוכיח את בני ישראל, הלוא מום שבך אל תאמר בחברך, קשוט עצמך וכו', כי לא ראוי זה כראוי זה, משה רבינו הוכיחם על שהיו כפויי טובה, כי לכן לא בקשו, ואילו הוא בעצמו לא בקש כי בכלל לא עמד על הענין עד לאחר מ' שנה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור חיים המשיך ז"ל שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. וקשה לפי זה למה משה רבינו לא הבין כבר מאז שהיה לו לבקש על זה, כי הלוא כבר אז היה כמו בני ישראל שהיו אשמים בזה שלא בקשו, כי כיון שהיה נוגע להם הבינו מיד שהיו צריכים לבקש, ורק משה רבינו שלא היה נוגע לו, לא עמד על דעת רבו עד אחר כך, והרי כבר בשלוח המרגלים ובמחלקת קרח היה נוגע לו, לפי האור חיים, ולמה לא עמד על זה מיד כאשר היה נוגע לו, הגם שהיה נוגע לו רק מן הצד – כי היראה מוטל על בני ישראל, לא לו.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי האור החיים יש שני בקשות שונות של תן אתה של משה רבינו ושל תן אתה של בני ישראל. כי משה רבינו היה לו לבקש מיד במה שנוגע לו מן הצד – שבני ישראל יקבלו את נבואתו כראוי. והוא שגג בזה שלא ביקש, כי לא רמיא אנפשיה. וגם לא היה יכול להוכיח בני ישראל על נקודה זו, כי הוא בעצמו נכשל בו. ובני ישראל היו צריכים לבקש תן אתה על הכל, שיהיה להם יראת שמים וגם אמונה, והטעם שלא בקשו היה משום שהיו כפויי טובה, ומשה רבינו לא הבין את זה עד אחר מ' שנה, ואז הוכיחם על זה.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

בינתיים זה הכי פשוט שיכלתי לסדר הדברים.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ח. יום גנוסיא של מלכיהם\מלכים. עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה יז.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

י. כי קא שדו ליה (בעת שהשליכוהו לאותו בית למות שם) אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו וכו' יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה רבי עוד לא נולד אלא כשמת רבי עקיבא (קידושין עב:). ועל כל פנים כאשר שמע הסיפור כיוון את זה, כידוע שהראשי תיבות של יש קונה עולמו בשעה אחת, הם עקיבא. (ועיין בבבן יהוידע (ד"ה יש) שעיקר קניית עולמו לא היה במסירת נפשו להגן על עם ישראל אלא במה שנתן נכסיו לרבי עקיבא וחביריו).

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה הא דידיה הוא דבריה, כשמעמידין בן מלך בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח האב ועושה אותו יום איד, ע"כ.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

כן הוא בריש סיפור י"ג של הסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים ז"ל בכל פעם שהמלך עושה באל הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

אונקלוס בר קלונימוס – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שס.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י קומא פירושו מלך, ע' בלקוטי מוהר"ן תורה רלד - ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

טז: רב אשי מכנה וקורא לר' זירא פתיא אוכמא, פתיא פרש"י כלי שחור וכו' חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית ז.) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם ע"כ. והרי פתיא בגמטריא כסותה, בסוד תיקון הברית, שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן דורדיא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שסב. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שסה. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' שסח.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

אלהא דמאיר ענני – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' שעב. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שעה.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

תורת ה' ותורתו: לקמ"ת כב:י דף לג..

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרב ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י ז"ל כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, ע"כ.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מהא דאיתא בירושלמי, ורבינו הביאו, שצריכים לראותו בעל המימרא.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

יט. הגמרא קוראת תהלים – תילים, עמש"כ ריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

כי לקח טוב ננתי לכם: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לא יבול אפילו שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה גדולה מכולם: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

א''ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיה סא-א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן, ע"כ.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת מגילה טז: על הא דמרדכי צדיק הדור נמנה רק באמצע, וכן כאן לפי גרסתינו חסידות וענוה שהם גדולים מכולם.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שברסלבר חסיד מזכיר גם חסידות וגם ענוה, כי ברסלב אותיות רב סבל, ופרש"י ענו, סבלן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

כד: רב אשי אומר שאחר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' אז ישראל היו אומרים (לפי ר' יצחק נפחא) רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך החושקת בריקמי זהב המוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים ע"ש. הרי מקור כאשר מעמידים את הארון – בחי' קומה ה', ולענינינו כאשר רכב של ספרי רבינו הקדוש עומדת, אז ראוי לשיר ולהתנופף, כמו שאמר סבא ישראל, הבאתי דבריו בערך ריקודים ע"ש.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מאי וישרנה, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה, ע"כ.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ שם בספר שמואל א:ו:יב

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

כו. פותא זה המצח, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

שוריינא דעינא בלבא תליא: לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

בעמוד זה – בנוגע לרפואת האוזן, כתוב "וננח" ג' פעמים. ונישקול חדא וננח חדא – פעמיים. לייתי אודרא דנדא דלא משקיף וננח בה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

לה: שמן תורק שמך וכו' ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון מגולה ריחו נודף וכו' (היינו אם מלמד תורתו לתלמידים) ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מגלין לו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

לז: אמר להו רבא לאו אמינא לכו לא תתלו בוקי סריקי ברב נחמן. בוקי סריקי בגמטריא תצח, ואילו נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל בגמטריא תצז (-כעין מה שמצינו "ונושנתם' שגלו שנתיים פחות מהגמטריא).

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

מז. פארות הם נימין - מיתרים בשביל כלי נגינה, פארות בגמטריא התרפ"ב

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

מט. בצורת רש"י רואים נ' על גבי נ', וח' יכולים לקחת מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

נ: גם כאן בדף נ' דייקא (-נ'חמן) רואים בצורת תוספות נ' על גבי נ', ויכולים לקחת ח' מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא. וכו' וכו' אמר רבינא אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

נגר זה ראשי תיבות הגאון רבינו נחמן. ולא בר נגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

נב. תלמיד חכם נקרא מזבח. עיין לקוטי מוהר"ן תורה מא ותורה מט.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין ברש"י ישעיה ו:ו מעל המזבח – מפי הקב"ה)

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו: לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

שגוזרין למעלה שיתרפא על ידי סם פלוני: לקמ"ת ג דף ד:.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

רבא ובר שישך – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שעח.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

הוריות

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ור-יות, ו"ר בגמטריא נ נח נחמ – יו"ת בגמטריא רבינו נחמן

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

כוכב אחד יש שמטעה את הספינות: לק"מ לא:ט דף מו..

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

כשמן הטוב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שפב.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

יג. תבניא רשב"י אומר בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר, שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה, אלא זה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור. ע"כ

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר כתבנו על הכח שהיה לרבינו לתקן אפילו הגוף של הגר. וצ"ע אם יכול לתקן את זה.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש ללמוד מזה למה שדנו במסכת עבודה זרה, על ע"ז דבטלה, אם עדיין מאיס, ואם להשתמש לדבר מצוה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

שלא אמרו הלכה בשמם כמו אחרים ויש אומרים: לק"מ קמה דף קד..

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

שהתקען רבן גמליאל כבוד לעצמו וכו': לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

(יג:) מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה, אחרים אומרים וכו' הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר וכו' אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ, אמר ר"מ לא אמר, עיין שם.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

בזה י"ל מה שאמר רבי (עירובין יג:) האי דעדיפנא מחבריי דחזיתיה לר' מאיר לאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי, ע"כ.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

שבתחילה חזיתיה לאחוריה, שהיה מזכירו בשם אחרים, אבל אילו היה חזיתיה מקמיה, דהיינו קורא בשמו, הוה מחדדנא טפי.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>