תורה קא

מבואר שעל ידי לימוד תורה נעשה בחי' אדם ובבחינת אנפין נהירין וזה מגרש האנפין חשוכין של הס"א וכל המדות רעות.

ונראה שיש להעמיד בזה על פי המבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ס"א, שהרי כבר היה מבואר שם (לו:ב) שהספירות של ב"ן, הנקודין שיצאו מהעינים, אינה השתלשות שלמה של האורות הקודמות של אוזן חוטם פה, כי אינה דרגה וקומה שלמה, אלא כל ענינה היא שורש להוציא הס"א, ועיקר דמות אדם הוא במ"ה שיצא מהמצח. ומבואר שם שכל ענינה של ב"ן אינה אלא בהיות שאין התגלות של דמות אדם, ולכן בהארת מ"ה, שהוא עיקר דמות אדם, נסתיים חסרונה,ומתחיל כל התיקון.