{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "volume-4",
  "torah": "125",
  "title": "תורה קכה",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/volume-4/125",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "בביאור הגר\"א לספר ישעיה (א:יג-יד) כז\"ל השני, לענג את השבת במאכל ומשתה ולכבדו בכסות נקיה, ושיהיה כונתו לשם שבת ולא להנאת עצמו, על זה אמר (ישעיה נח:יג) וקראת לשבת ענג, לשבת דיקא, וכן אמרו (שבת קיח.) וכל המענג את השבת, וכן סדרו לנו בתפלה (מוסף לשבת) מענגיה לעולם כבוד ינחלו, מענגיה דיקא, הינו הנשמה היתרה שזוכין לה המשמרין את השבת כדת (ביצה טז.). ולכן כשאמרו חז\"ל 'כל המענג את השבת' כו' (שבת קיח.) הביאו ראיה מהכתוב (ישעיה נח:יד) אז תתענג על ה'. ועל פי זה נוכל להבין מה שאמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר, תבלין יש לנו ושבת שמה, ואמר לו תן לי ממנה כו', אמר לו כל, כל המשמר את השבת כו' (שבת קיט.). רצונו לומר שרבי יהושע בן חנניה אמר להקיסר שמועיל לנו הכונה שאנו מענגים לשם שבת, ואמר לו הקיסר תן לי ממנה, רצונו לומר שילמד אותו הכונה ויזכה גם הוא למעלה הנ\"ל, על זה השיב רבי יהושע בן חנניה, כל המשמר את השבת כו', הינו שאין הכנוה מועלת אלא למשמרין את השבת כדת זוכין לנשמה יתרה, נוטפות מור עובר על כפות המענג את השבת, על כן ריחו נודף, עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "עיין במהרש\"א מסכת שבת קמה: לענין יום טוב, שבמועדים כתיב \"אלה מועדי ה'\" לומר שגם השמחה תהיה לשם שמים, אבל כשהם \"חדשיכם ומעדיכם (שנאה נפשי היו עלי לטורח)\", דהיינו שאתם שמחים בהם שלא לשם שמים, אלא רק להרבות ולמלא תאותכם, חגים אלו \"היו עלי לטורח\", וגזר הקב\"ה שיטול חיל המלך את סעודתם וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    }
  ]
}