# תורה קכט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/129


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אוכלת יושביה – ז"ל היינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחי' ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בזה בקיצור הכוונות של הרמח"ל בענין כונת האכילה שכז"ל אך חמורו של ר' פנחס בן יאיר לא נתברר על ידי האכילה, רק נתקן מעצמו על ידי המשך זמן, גם נתקן על ידי רפב"י שלא על ידי האכילה ועלה לאותה המדריגה, עכ"ל. ויש הרבה חיזוק בזה, כי אם החמור יכול לקבל תיקון כזה, רק בהיותה אצל הצדיק, מי שזוכה להיות קצת אצל רבינו הקדוש על אחת כמה וכמה יכול לקבל תיקון נצחי, ב"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בזה בלקוטי הלכות חושן משפט, הלכות שאלה, בענין בעליו עמו, שכתב שם שהאדם תמיד מעלה כל ממונו למ"ן על דרך מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה יג, שהצדיק מעלה הנפשות, כי גם ממון זה בחי' נפש, ועי"ז מברר את הממון והרכוש שלו ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קלה

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אכלת יושביה (לעיל בסימן קכט) כי הקטנות בטל לגבי הגדול, ונאכל ונתהפך למהות הצדיק.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך א' (עמ' יח.) ז"ל ואז מתאוים הם לראות יותר ועולים וכו' ומגיעים עד קצהו נשרפים מיד מרוב זכות האור הגדול הזה נשרפים כלם ועמדים בו ואינם יוצאים לעולם, לזה המקום קראו בלשון משל קברות התאוה לשון טוב שמרוב תאותם שרצו לדעת העיקר נתאכלו בקדושה ולא נראה מהם דבר, עכ"ל.

</div>