תורה קצב

בצר "ויש עצה לזה – לציר לפניו דמות דיוקנו של החכם בשעת הלמוד כשלומדין דבריו, כמובא בירושלמי (שקלים פ"ב), שצריך לציר בשעת הלמוד כאלו התנא עומד לפניו" ע"ש. ועוד מראה מקום לזה, ספר לקוטים יקרים (ד"ד ע"ד) הובא בספר בעל שם טוב ערכים, ערך תורה אות א'תקמג ז"ל הכוונה של הלימוד הוא זה, כשלומד למשל מימרא אמר רבא, יחשוב שרבא בעצמו עומד לנגדו, והוא אומר דבר זה, ואז כשיתנהג כן, ימשך על עצמו החיות מהדיבור שהם האותיות, ואחר כך כשאומר את הדין שאמר רבא אז הוא ממשיך עליו החיות מהבינה, שהוא אומר הדין בשכלו ובהבנתו, לכך יתקשר עצמו וימשיך אליו החיות, וגם שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צו.), וגם מביא גאולה לעולם (מגילה טו.) שהוא הגוף שלו שנקרא עולם קטן והגאולה הוא החיות, עכ"ל.

אכן קשה מהא דאיתא במסכת שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן פה ובתורה יב.

ענין לצייר וכו' עיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האר"י, המסדר המדפיס הכניס קטע מאיזה צדיק ז"ל והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה, הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו והיינו דקאמר ר' אבא בפ' משפטים שהיתה צורת ר"ש מצטיירת לפניו והיה משיג ע"י השגה גדולה, וזה הטעם והיה עיניך רואות את מוריך וכו' ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. וזה שטעם שחייב להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו, והיינו דפי' רז"ל חי ה' אשר עמדתי לפניו, דהיינו שעמד לפני אליהו ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו (תורתו) בדעת אליהו (אלישע). ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה נמצא עומד תדיר לפני ה', וכיוצא רבים והיינו טעם יראה כל זכורך וכו' ע"ש.

וענין מש"כ על אליהו הנביא, עיין בפרפראות לחכמה תורה רפה, וכן הוא בהקדמה לספר השתפכות הנפש שכז"ל בעת שדבר עמו אדוננו מורנו ורבנו זצוק"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, אמר לו אדמו"ר זצוק"ל שאז בעת עמידתו שם נצטיר בעיניו מעמד אליהו שם להתפלל ולהתבודד שם ובזה הלשון אמר לו "איך האב מירא ויס גימאלט אט דא איז גישטאנין אליהו און האט זיך אויס גירעט דאס הארץ פאר השם יתברך", וספר מורנו הרב נתן זצ"ל שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר לעסק תמיד לפרש שיחתו לפני השם יתברך וכו' ע"ש.