תורה רכג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/223

Segment 1
HE:
כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא דף קה:). אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן. "כה תברכו וכו' אמור להם (במדבר ו)." הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן.

Segment 2
HE:
תורה זו מבואר היטב בספר שער אורה פרק י' על מדת הכתר. וזה לשונו: יכולין התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה, וזהו שאמר: צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב:כג:ג), ופרשו בו: מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה, כיצד? דע בשעה שיש צדיק בעולם שהוא ראוי להתבונן בתפילתו ולהתבונן עד עולם הרצון והרחמים, אף על פי שנגזרה גזירה בבית דין של מעלה, כשאותה תפילה של אותו צדיק עולה עד הכת"ר, אזי נפתחים שערי עולם הרחמים, וכשייפתחו, כל אותם הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות הרחמים הופיעו, ונתמלאו כל הספירות רחמים ומיני שפע ברכה ואצילות, ואין בכל הספירות באוה שעה מקום שיהיה מחזיק דין, ואין שם שם מידה מחזקת כעס ורוגז וכו' וכו' עיין שם.

Segment 3
HE:
ואחר כך כותב ז"ל וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שעיר עולם הרחמים נפתחים, כגון נשיאות כפיר וסוד הקטורת וכו' וכו' ברוב רחמי השם יתברך על ישראל ציווה לכהניו המקודשים לברכם, ולפי שאפשר שלא יהיו ישראל הגונים לקבל אותה ברכה, שמא יהיו מלוכלכים בכל מיני חטא ועוון, שמא חס ושלום יקטרגו עליהם בעל הדין הקשה ויאמרו שאין ישראל ראויין לאותה ברכה מאחר שי בהן חטא ועוון המעכב את הברכה, מה עשה השם יתברך? מסר ביד כהניו המקודשים מפתחות עולם הרחמים ואמר להם: כל זמן שאתם באים לברך את ישראל, פתחו שעיר הרצון והכתר כדי שיתעוררו רחמים העליונים ויפתחו שערי החסד והרצון והרחמים הגדולים, ויהיו כל העולמות בשעה שאתם מברכים את ישראל כולן בחפץ וברצון ובחסד וברחמים, ולא יהיה שם מעכב ומקטרג על הברכה. שהרי כששערי הרחמים נפתחים ופנים עליונים מאירים בפנים התחתונים, באותה השעה אין כוח במקטרג ולא בבעל דין למעלה לעורר דין ולא עונש ולא לקטרג, שהרי כל העולמות אחדים וכולם בברכה ובשלמות וברחמים, והלכו פנים של זעם, ואז כל הפנים מאירים. וזהו סוד שציווה בברכת כהנים ואמר: כ"ה תברכו את בני ישראל (במדבר ו:כג), כ"ה, בשם המפורש הפותח שעיר העליונים ואז כל הפנים מאירין. ומה אתם אומרים? 'יברכך י"י וישמרך', ולקיים הברכה: 'יאר י"י פניו אליך ויחנך'. מהו 'יאר י"י פניו אליך ויחונך'? כלומר, בשעה שיופיעו הרחמים הגדולים מן הכתר העליון, שהם הפנים המאירים לכל הספירות, באותה השעה יגמור רצונך וימלא חפצך מכל צד. ואם הוא אינו מן הדין, שאין אתה ראוי לרחמים, יתן לך מתנת חינם ואף על פי שאינך ראוי, כי זו היא דרך הרחמים העליונים והפנים המאירים לתת מתנת חינם לנבראים, כמו שנאמר 'וחנותי את אשר אחון', וזה סוד 'יאר י"י פניו אליך ויחונך' והבן זה מאד, עכ"ל.

Segment 4
HE:
תפילה לאו דוקא נשמעת אבל הצדיק יכול לגזור ויתקיים. עמש"כ בסיפורי מעשיות, מעשה ה' מהבן מלך שהיה כולו מאבנים טובות.

Segment 5
HE:
כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו, כי זמנין דשמע וזימנין דלא וכו', אבל יש צדיק שיכול לגזור ולומר אני אומר שיהיה כן, ע"ש.

Segment 6
HE:
וצ"ב לפי זה איך גזירת הצדיק אינו בחינת מה שרבינו כתב בתורה קצו ז"ל אסור להתעקש ולעמוד בתפילתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך את פתפלו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים, ע"ש. וי"ל.