# תורה רכו (ותורה רלז)

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/226


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יש נגונים של יללה ועצבות שהם מבחינת הסטרא אחרא, ודרך בני אדם למשך אחר נגונים האלה, וכשמזמרין הנגונים האלה בשבת, על ידי זה מעלין אותם, ע"כ. הרי שלפי רבינו יש ענין אפילו לשיר נגונים עצובים, וקשה לפי זה על מה שמובא שרבי נתן נמנע מלשיר מעין עולם הבא, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קנה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה את הפסוק ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר וכו'. שהראשי תיבות רן לאה. שתיקון הנגינה של יללה של הרשעים על ידי בחי' ראיה מאירה, כי הם יונקים מעיני לאה רכות, בחי' יהי מארת חסר. והרי זה מרומז בפסוק היטב, שעל ראה יש תיקון להר"ן שנמשך מלאה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק מגדת שצריכים להביא הראיה לשמיעה – אשר תשמעון. וזה מבואר בתורה רפב, שהצדיק כולל כל הנקודות טובות של כל בני ישראל, שצריכים לראות הטוב שבכל אחד, ואותו צדיק בונה את המשכן שמשם לומדים התינוקות של בית רבן בחי' ויקרא אל משה באלף זעירא. מקול ה' שיוצא מהמשכן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה התיקון של עיני לאה רכות, שחסר א' – בחי' ארכות (בחי' ארך אנפין, דבכיה מב' עינים, וארך אנפין לו רק עין אחד לטובה) [גם ארכות לשון רפואה]. בחי' לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים, בחי' בית המקדש, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ג"כ מרומז בר"ת בפסוק הנ"ל בהמשך, ב'רכה ו'קללה א'ת – ר"ת בו א'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שמצינו כאשר זמרי קרב את כזבי ואמר למשה רבינו בת יתרו מי התירה לך, שהיו בוכין וקורין את שמע. בוכין זה בחינת עיני לאה רכות, שהיתה בוכה שלא תפול לעשו, כי אף על פי שהיה לה הכח לתקנו, אבל לא היה לעשו הכח של הקל קול יעקב, ולא היה יכול להתקראות להמשכן לשמוע את קול ה'. מה שאין כן משה וצפורה בזווגה היו זוכים לשמוע את הקול. וזה מש"כ בוכין וקורין את שמע דייקא. כי בכיה זו של געגועים מברר את הבת זוג, כי הבכיה מעלה משני עינים להגיע לארך אנפין שממש אחד עם נוקבי'.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נגונים של יללה וכו' יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" (בראשית כט) מבחינת קלקול הראות (עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא סז, ופג, שבית המקדש בחי' מאור עינים), בבחינת מארת חסר, כמו שכתוב (בראשית א) "יהי מארת" חסר דא לילית (תקוני זהר תקון מ"ד דף עט:) ועקר נגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ביום שנחרבו הבתי מקדש (שהיה מוצאי שבת) נזדמנה בפי הלוים לשיר על הדוכן השיר של יום ד' (היום שכתוב בו יהי מארת) (ערכין יא:).

</div>