תורה רמה

עמש"כ במסכת פסחים דף פז-ח, ובראש השנה דף כד:

דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים, ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר, כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים, וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים, והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד – אשרי חלקו, עכ"ל.

וכן עיין בליקוטי מוהר"ן ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד וכו' ע"ש

ועיין חיי מוהר"ן אות תקצ"ד (והובאו שם גם באות שפט) ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים. ואז באר לי הענין קצת ואמר לי, כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין שיש בו היכלות וחדרים ואכסראות ופשפשין נאים נפלאים ונוראים נאים מאד, ועילות על גי עליות שונות בדרכי חדושים נוראים, ותכף כשנכנסין בחדר אחד ומתחילין להסתכל בו ולהתפלא על נפלאות החדושים אשר בו, בתוך כך רואין שנפתח לו פתח נפלא לחדר אחר, וכן מחדר זה לחדר עוד וכו' וכו' אבל אף על פי כן עדין לא יהיה שלך, רק כמו שמטיל בשל אחרים, אבל אני רוצה שיהיה שלך לגמרי, וגם זה יהיה. אתה חושב עבור המעשים טובים שלך (-עיין לקמן נרחיב על זה בעה"י), רק בשביל שאני רוצה כך, עכ"ל.

השוה זה למש"כ בחיי מוהר"ן אות תכ ז"ל שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ"ל.

וע"ע בריש ספר המידות, ערך אמת, אות א', ז"ל מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות, עכ"ל.

והנה בחיי מוהר"ן אות תקצ"ד רבינו אמר, אתה חושב בשביל המעשים טובים שלך, יכולים לפרש ששמירה משקר הוא נכלל במעשים טובים. וע"ע בהקדמה כללי לספר ליקוטי נ נח, שאף על פי שחז"ל שהתלמוד מביא לידי מעשה, ולא להיפוך, עכ"ז מצינו כמה וכמה פעמים שעיקר השגה וקנין תורה תלוי דוקא במעשה. ועל כל פנים קצת קשה, למה רבי נתן לא היה יכול לזכות ליכנס לחדרי תורה בזכות שמירת האמת, עד שרבינו קבע שזה יהיה רק בשביל שהוא רוצה. ובפשטות היינו אומרים שמה שרבינו גילה בריש ספר המידות שיכולים לזכות לזה לטיל בהיכלות, אינו דבר קל להשיג, והוא כל כך קשה עד שאפילו צדיק כמו רבי נתן מן הסתם לא ישיגנו. וקצת דחוק, כי רבינו כתב שם, מי שרוצה, מה שזה באמת דבר הניתן להשיג לכל מי שרוצה.

בדרך שכל –

בספר המידות הנ"ל רבינו כתב ז"ל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ע"כ. וכן בחיי מוהר"ן תקצד, רבינו אמר ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל ותלך ותטיל וכו' ע"כ. הרי שהכל הולך דרך השכל. וצ"ע לענין מה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן אות תכ, שיש באמונה היכלות וחדרים, ויש לטיל וכו'. האם גם זה דרך השכל, כי רבינו ביאר שאמונה מתחלת למעלה מעבר לשכל. ורבינו גם כן גילה שאמונה זה בבחי' המדמה, ובבחי' נבואה (ונבואה ושכל הם שני ענינים נפרדים. ועמש"כ בתורה ל:ב ששם רבינו כתב שצריכים הצדיק הגדול כדי לזכות לשכל העליון, ואילו בתנינא ח' צריכים הצדיק הגדול כדי לברר הדמיון והאמונה כדי לזכות לנבואה).

ויש לדייק בספר המידות הנ"ל, מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך וכו', שזוכה לכל הטיול הנאמר שם דרך דביקותו בהשם יתברך, ולא הזכיר את התורה הקדושה, וסתם דביקות לכאורה הוא באמונה ובטחון, וא"כ הרי הוא מאותו פרשה של חיי מוהר"ן אות תכ, וכתוב בו בספר המידות שהוא בעיני השכל, ודו"ק.

ועיין בליקוטי מוהר"ן בתורות מכתב יד, כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו, ז"ל והמחלוקת של היצר שבלב האדם הן הן הכפירות שמטיל על האדם ומונע מן האדם שבילי אמונה ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות, ועצה ע"ז ללמוד פוסקים ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל, ע"ש.

שצריך לזהר מאד לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעמת זה עשה אלקים, ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה, אף על פי כן וכו' ע"ש.

עיין בנתיב מצותיך, אמונה - שביל ג', אות כו, שכתב מה ששמע מדוד הוא הר' צבי הירש זידיטשוב בזה"ל אייזק בני חביבי הידעת בעת היות בן ארבעים שנה הייתי מתיירא ובוכה לפני המקום ב"ה שאפשר אני מקליפות טעות נגה, ע"כ. וכז"ל ונתכרכמו פניי מאוד ולא נתרה בי נשמה ואמר לי בני חביבי למה נזדעזעת כל כך, העוד היום בכל רגע אני מתיירא שלא אהיה מקליפות טעות נגע כי היא קליפה קשה ויש הרבה שנשארו שם והם בעיניהם גדולי ישראל ומושכין כמה נפשות לדרכים משונים ורעים וכו' ע"ש. וכן עיין שם שביל ה' אות ב' מה ששמע מהר' אברהם יהושע העשיל זצ"ל כמה מדרגות וכו' ועכ"ז אמר ידעתי גם ידעתי שעדיין אני רחווק מאוד מהש"י ולא עוד אפשר מטעין אותי כי יש שמטעין אותו אם כוונתו לשקר ולרמאות חלילה מטעין אותו בדברים כאלו עד שנשאר בחיצונית ונעשה חכם להרע שד יהודי וזה השוטה שרודף להשיג גדולות ונפלאות לכבוד עצמו נשאר בעל מופת של דיוני כמו שהיה בזמן מרן הקדוש שאחד סיגף עצמו להשיג רוה"ק ואמר מרן שבעולם התמורות משחקין ממנו היינו שמוסרין לו מדריגות ומטעין אותו, ולולא מרן הקדוש רבינו הריב"ש זצ"ל עזרו הי' נאבד משני עולמות ומיראה זה פירש עצמו לגמרי מכל עניני עוה"ז וישב ולמד בהתמדה וכו' ע"ש.