{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "volume-4",
  "torah": "250",
  "title": "תורה רנ",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/volume-4/250",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/250/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ע' מש\"כ תורה טו:א.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "בענין של יסורי חנניה מישאל ועזריה, עיין שיחות הר\"ן מט. ועמש\"כ בחיי מוהר\"ן קצז, שמה שיודע שהוא רצון השם בנקל לעמוד בו אפילו נגד כל היסורים שבעולם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כל היסורין אינם רק מחסרון דעת וכו'. ע' מה שהבאתי מרמד\"ו בענין זה לקמן על תורה תנינא קכג.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשח מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "עיין במסכת מועד קטן דף כח:-כט. א\"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט (-כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן, המיוחס לרש\"י) רבי יוחנן אמר כפטורי (-שקושרין שתי ספינות ביחד, המיוחס לרש\"י) בפי הוושט. ועיין מש\"כ שם לעיל בעמוד כח: בענין מיתת צדיקים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ע' בספר פנות המרכבה לרמח\"ל, פנה רביעית (גנזי רמח\"ל עמ' שלא) שכז\"ל ולבוש הנשמות הול לפי הגוף וכו' וגם אם לא היה חוטא אדם, היה צריך התפשטות זה, אלא שהיה בדרך יותר מתוק, בלא צער כלל. ולפי שהגוף הוא עפר, גורם עכירות ללבוש הנשמה. וצריך שאיזה צער יעבור על הנשמות גם כן, כדי לפשטן מן הלבוש הזה שלהם. וזה סוד יום הדין הגדול וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "\"רק כשהם חוטאים חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע, כמו העכו\"ם שהם תחת המזל והטבע, ואזי יש להם גלות וצער חס ושלום, ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק וכו'\" ע\"ש. וכעין זה מצאתי ברמח\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "והנה עיין במדרש הנעלם, בזוהר הקדוש (ספר בראשית קיח:) רבי יוחנן אמר לא חזינן מאן דפריש האי מלה כדוד מלכא דאמר (תהלים קד) תסתיר פניך יבהלון וגו', מכאן שאין הקב\"ה עושה רעה לשום אדם, אלא כשאינו משגיח בו הוא כלה מאליו ע\"ש. ולכאורה לפי מה שגילה רבינו הקדוש, אין זה מן המכרח שבהסתרת פניו יהיה כלה מאליו, אלא שנמסר תחת הנהגת המזל. ואולי סופו של הדבר של מצב של הסתרת פנים יגיע לכליון רחמנא ליצלן, ובפרט לאיש ישראל שזקוק להשגחת השם דייקא.",
      "en": ""
    }
  ]
}