{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "volume-4",
  "torah": "62",
  "title": "תורה סב",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/volume-4/62",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ויסב אלקים",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "תורה זו ממש מפרשת חתימת נ נח נחמ נחמן מאומן, על כן נקראת על שם סבא – ויסב. כי בתורה זו רבינו גילה שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קוב\"ה ושכינתיה, והרי ידענו (תורה קכט) שצריכים להיות נאכל להצדיק, הוא רבינו הקדוש. ורבינו גילה כאן שכדי לזכות לאכילה כזו צריכים אמונה בשלימות, בחי' מאומן, וכדי לזכות לאמונה בשלמות צריכים להעלות ניצוצי אותיות הדיבור (אות ד), ועיקר הרמז לנפילת אותיות הדיבור הוא נ' כפופה שמסמן את הנפילה של הה' מוצאות הפה וכמו שהיה במצרים שכל ענין גלות מצרים היה גלות הדיבור, ומתחיל בגנות, בנ' כפופה ומסיים בשבח בן' פשוטה, וזה ענין של ניסן ושל נחמן. וכדי להעלותן צריכים להפוך את הדיבור ע\"ש באריכות שזה ענין אחוריים, כמו החתימה של נ נח נחמ נחמן. ובזה חוזרים כל הניצוצות וכל העולם לאמונה, הרי מאומן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "סב:א דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קב\"ה ושכינתיה אפין באפין, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "בקיצור הכוונות של הרמח\"ל לליל הסדר, כז\"ל שלחן עורך – בסוד הזיווג, ע\"כ. וציינו שם למש\"כ בספר פתחי חכמה ודעת (אות צז, שערי רמח\"ל עמ' רלא) ז\"ל ויש עוד השפעה אחרת (מלבד השפעת הכח שמתחלקת בלילה לקיום הבריות, והשפעה התמידית לחיותם), והוא סוד הסעודה. וזה כי מהזיווג הנעשה, יוצא הארה לבד לעולמות, והיא הסעודה, וזמנה עד שש שעות, שעד שם מגיע הזיווג הראשון, ומשם ואילך כבר נשלם ענין הזיווג הזה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו, פרק לו) כז\"ל ובזה נברר אוכל מתוך הפסולת, בסוד זיווג הפה העליון של א\"א, ומשם מקבלים הארה אבא ואמא, וממנו מזדווגים, והזווג הזה הוא מכונה בלשון אכילה, ע\"ש (וזה מש\"כ בכוונות – אכל י\"ה שת י\"ה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "סב:ב אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב\"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ\"כ, ואינו מדקדק כ\"כ וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "עמש\"כ באריכות בשיחות הר\"ן רלה, שבזה הדרך שפיר יש לדקדק, אבל לא להיפוך – לא לדקדק כדי לבוא לידיעה או השגה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "סב:ב והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חכמה וגבורה דדעת – אדיר במרום עמ' תרפד – ע\"ש שכל הדביקות תלוי בדעת, וציינו שם למש\"כ הצמח בספר אדם ישר, ענין צלם האדם, ולעץ חיים שער נ פ\"ג, ושער ההקדמות דף צג:.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "סב:ב כי על ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסית שבלבו, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "צ\"ב שלפני זה רבינו הסביר שעל ידי לימוד הפוסקים הוא נתקשר להשלום שבקדושה, ומתקן המחלקת שבקדושה, אזי ממילא נתבטל מחלוקת היצר הרע וכו' ע\"ש. הרי שהתיקון של השלום הוא לבטל האפיקורסית שבלבו, ולא נשאר, וכז\"ל ואז יוכל לעבוד את ה' בכל לבבו בשני יצרים, ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורסית, עכ\"ל, ולכאורה שם הכוונה לאפיקורסית שבאה מאנשים חוץ ממנו, כי לבו כבר נקי והוא כבר עובד את השם יתברך בכל לבבו, ואיך מסיים רבינו – אפיקורסית שבלבו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "סב:ב וזה (תהלים קיט) אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך – לבב דיקא, בשני יצרין. אימתי כד למדי משפטי צדקך, הינו על ידי למוד הפוסקים, עכ\"ל. והנה ראיתי באיזה ספר קדמון שדוד המלך אמר את זה כאשר נגלה לו שם המפורש. ומצינו בכמה מקומות שהלכה משמעה ג\"כ בחי' רזין, יעו' למשל בתורה יא:ז , רזין הוא בחי' הלכה (במסכת סוטה כב. הלכה זו משנה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "תורה סב",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "כז\"ל ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני ה' יתברך, ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו הוא ממשיך מימי החסדים וכו' כי הוי\"ה אלקים בחינת אחורים – מספר רעב [ע\"ש בסוגריים ענין האחוריים]. וירד אברם מצרימה – הינו הורדות מימי החסדים ללחלח מצר הגרון, להוציא את הגרון מבחינת נחר גרוני, בבחינת הלוך ונסוע הנגבה, ללחלח הנגיבה, להתקים (ישעיה נח): קרא בגרון אל תחשך וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "וא\"ש לפי זה מש\"כ בפרשת לך לך (יג:ג) וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי. שהלך מנגב, מהנגיבה ע\"י בחי' הרע\"ב – השמות הקדושים באחוריים, בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן – גמטריא (ע\"ה) -- ועד בית. גם הס\"ת של בית אל ובין העי ע\"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – והראשי תיבות – אוהב! אשר היה שם, – ה'ם' וה'י' ביחד זה נ' – אז יוצא מהאותיות – ראש השנה! 'אשר היה שם אהלו בתחלה בין' הס\"ת מירון (בצירוף שני ההין ליוד)! רמז על הראש שנה של רבינו שהיה כמה שנים במירון! וגם אש'ר היה שם אהל'ו רהיהשםאהל – בגמטריא ירושלים, כי כמה שנים סבא נסע לירושלים קודם שאומן נפתח. והסופי תיבות של 'שם אהלו בתחלה בין' בגמטריא אומנה. זה בחי' עכשיו שראש השנה באומן – בחי' בית אל. ועוד בעזה\"י נביא את הציון לארץ ישראל ואז ראש השנה יהיה בעי בחי' ירושלים הבנויה בב\"א. ויהי רצון שנזכה לזה ולא לפירוש אחר שיכולים לפרש בין בית אל ובין העי – שבין בית המקדש הבנויה בב\"א ובין החרבה ראש השנה יהיה רק באומן. כי גם הראשי תיבות והסופי תיבות של סוף הפסוק – אל ובין העי – בגמטריא אומנה. ונזכה להביא את הציון ולקיים את הגמטריא של המילים האחרונים של הפסוק \"בית אל ובין העי\" בגמטריא ירושלים!",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "סב:ו ומחמת שרואים מגלוי, שהנהגת העולם הוא על ידי מערכת המזלות, נפלו בטעיות כל אחד לפי טעותו, ויש חושבים שהכל על פי הטבע, עולם כמנהגו נוהג, ויש חושבים שצריך לעבד את האמצעי כמו שטעו בעגל שרצו לעשות העגל אמצעי בינם לבין השם יתברך וכו'רבים נכשלים ועושים את הסבות אמצעי בינם לבין השם יתברך, הינו שמאמינים בהשם יתברך, אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים שצריך לסבות, הינו שמאמינים למשל בהסבה של פרנסה שהוא המשא ומתן ואומרים הסבא של משא ומתן עקר כאלו ח\"ו בלא הסבה של משא ומתן אין יכלת ביד השם יתברך לתן להם פרנסה וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "ביחוד היראה (עמוד שכ) כז\"ל ואומר לך מהו התולדה מכל זה בהנהגה. כי בהתעלם עילת כל העילות, ונשארו הדברים בחוקות הטבע, כי הספירות אינם פועלות בבחי' כל יכול, אלא אדרבא, בדרך סיבות פרטיות שצריכות להמציא כדי להוציא התולדה שלהם וכו' וזה מראה סוד האורות העליונים שהם מוציאים התולדות, אבל הם עצמם מורכבים, צריכים להתגלות ולהתקשר ולהתחבר כמו שצריך לענינם. ובני אדם שמתנהגים כך, נדבקים בדרכי הטבע, ובוטחים הכל בהשדלות שלהם – להשתדל לתקן הסיבות שיצאו מהם הפעולות, ועל כן אינם מתעלים במחשבתם להבין רוממותו ית\"ש. ובאמת הם רחוקים ממנו ית\"ש, כי אינם רואיים אפילו להזכר בפניו. אבל בשעה שמעלים מחשבתם אליו, אדרבה זה נקרא שמתגלה להם מה שבתחילה מתעלם בתוך ענין הספירות, וזהו ענין \"דנחית ליה במחשבתיה לאתריה\", עכ\"ל.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "סב:ו אבל כשאתה מבטל רצונך בשביל רצון הצדיק, כשאחז\"ל (מ\"ק טז:) הקב\"ה גוזר וצדיק מבטל, אזי ידעו מהגלוי על הסתום, כשרואים שמערכת המזלות מחייבים איזה גזירה, וצדיק מבטל, אזי ידעו שיש אלקי נמצא, שהוא עושה רצון הצדיק ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "עיין דברים רבה (י\"ב) שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב\"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו... ברא הקב\"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר, ע\"כ.",
      "en": ""
    }
  ]
}