{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "volume-4",
  "torah": "67",
  "title": "תורה סז",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/volume-4/67",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים וכו', ובהמשך רבינו את הגמרא בבא קמא (קיט.) הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו. [ולשון הגמרא: א\"ר יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר וכו' וכו' וכ\"ת נפש דידיה אבל נפש בניו ובנותיו לא ת\"ש וכו' ע\"ש]. וצ\"ע למה רבינו לא פתח עם הגמרא ולהמשיך לפרשו, ואיך שייך הלשון דע, שהוא כאילו ידיעה חדשה על מאמר חז\"ל [בשש\"ק ה-קלח כתוב שפעם אמר המגיד מטרהויץ ז\"ל בצחות: היכן שהשתמש רבנו במאמריו בלשון ודע, הרי הוא כהבזק מעולם האצילות ע\"ש].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "ואם תמצא ליישב שיש לדחות שמלשון הגמרא משמע שזה רק כאילו גוזל הבנים (ופרש\"י ז\"ל ודומה לך כאוכל בניך ובנותיך לפי שאין לך שוב במה לפרנסם, עכ\"ל), ואילו רבינו כותב שממש גוזלם, וכן ראיתי מי שדייק מכפל הלשון של רבינו – הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, שבא להדגיש שממש גוזלם ולא רק בבחינת, ואיני יודע למה צריך כפל לשון לזה, כבר מספיק במה שכתב שהוא גוזל ממנו בנים, ועל כל פנים לכאורה מבואר שרבינו מגלה שממש גוזל הבנים, ואילו הגמרא כתבה כאילו. אכן לפי זה ק\"ק שהגמרא משמע שזה רק כאילו. ואולי יש לדחות, שרק על נוטל נשמתו הגמרא כתבה כאילו, מה שאין כן הבנים. ולכן הגמרא אינו סותר הידיעה שרבינו הוסיף. אכן רבינו מביא את הגמרא באופן שהכאילו קאי על הבנים. וכותב שסוד הדברים הוא מה שכתב, ואם כן חוזר השאלה למה לא פתח עם דברי הגמרא. ודוחק לומר כי הגמרא כתבה רק כאילו, שהרי רבינו בעצמו כתב שסוד הגמרא הוא מה שכתב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כאשר דוד לקח את בת שבע וגרם למיתת אוריה, הש\"י שלח נתן הנביא שהוכיחו עם משל מעשיר שלקח הכבש של העני, ודוד המלך פסק כי בן מות הוא (שמואל ב:יב:ה) ופרש\"י ז\"ל כי בן מות, הגוזל את העני, כאלו נוטל את נפשו, (משלי א:יט) את נפש בעליו יקח, ע\"כ. וקשה שהרי בגמרא ר' יוחנן אמר סתם, הגוזל את חבירו שוה פרוטה, משמע אפילו הגוזל מעשיר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שורש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שורשה, בבחי' כבוד ה' יאספך וכו' ע\"ש. וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד וכו'.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "וי\"ל שלכן אחר שמונה עשרה כאשר אנו מתוודים מוסרים את עצמינו למיתה, אומרים הי\"ג מידות של רחמים, בחי' הפנים של הכבוד (ועיין בכוונות שהוא בחי' זווג ישראל ולאה למעלה מן החזה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות ו. וע\"כ על ידי הפירוד שבין השונאים, על ידי זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמוח, ואזי כשיכלה המותרות, והיה הדעת צח וצלול, אי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל ידי הפירוד שיש ביניהם, אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, וע\"כ על ידי זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות, אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ\"ל. וזה בחי' שערות קלועין שנמצאין בבני אדם שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם וכו' עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "במשנה בסנהדרין עא: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו', ע\"כ. ובפירוש עוטה אור כתב שהרישא אתי שפיר לפי המבואר כאן, כי הנאה להם שמאריכין זמן, והנאה לעולם, כי אינם יונקים הרבה. וק\"ק אם זה כל כך טוב לעולם, למה מעדיפים הכינוס של הרשעים כמבואר כאן. וכן לא נחית לפרש המשך המשנה שכנוס לרשעים רע להן ולעולם, ואילו לפי המבואר כאן, העולם מעדיפים הכינוס כדי שינקו מהר ויכלו ויאבדו, ולכן חוששין לקצץ הקאלטיניס, כי מעדיפים שינקו הרבה מהם ויכלו ויאבדו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ\"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ\"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ\"ל, ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.",
      "en": ""
    }
  ]
}