{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "volume-4",
  "torah": "74",
  "title": "תורה עד",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/volume-4/74",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "עיין מש\"כ בחלק ה' מאומן על הפיוט יגדל",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "[בשלהי שנת תשפ\"ג הייתי לומד תורה זו, ואחר שחזרתי מאומן הייתי חולה כמה שבועות לא אכלתי עד שמחת תורה בבוקר, נהיתי כל כך חלש בלב ידעתי שאי אפשר להמשיך כך, ואז הרגשתי שאני יכול כבר לאכול, והתחלתי להתרפאות. וכן כתוב בתורה זו שכיון שבא שמחת תורה יש רפואה. מן הסתם קצת לפני שאכלתי כבר התחיל הפרעות ע\"י הארורים מעזה. ואולי זה ענין שרק אז התחלתי לאכול, וכענין שדוד המלך קם מתעניתו לאחר שמת ילדו, בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד, ועתה מת למה זה אני צום וכו', כמסופר בספר שמואל (ב:יב:כב-כג)].",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "בכתב של רבי נתן",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "בהתחלה – כי צריך כל אדם לרפאות נפשו, דהיינו להעלות למקום שורשה, וזה על ידי שמתיגע בהתורה עד שזוכה לידע אותה ולהבינה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "יגיע זה לא הוזכר בכתבי החבר [גם להבינה לא כתוב, רק סתם שיבוא לחכמה, שהיא תורה]. ואינו מוכרח כלל. רק שהיה קשה לו איך יבוא האדם מבחי' מדבר בגמגום לבחי' מדבר בצדקה, דיבור בידיעה. אכן פלא גדול שהוסיף מנפשיה (-אולי רצה לפרש לשון הזה, דלעי באורייתא, כאילו כתוב עם א' שהוא לשון של חולשה על ידי רוב היגיע), וצע\"ג.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "נמצא שערבי נחל הם בחי' דיבור בלא דיעה, וזהו בחי' הו\"ר (הושענא רבה), שהוא בחי' דין, בחי' פחד יצחק שנמשך ממוחין דקטנות, וע\"כ הדיבור בלא דעת עדיין, אבל שמחת תורה הוא בחי' דיבור בדיעה, והוא החיות של הנפש וכו' בחי' אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע (ישעיה סג:א אני מדבר בצדקה רב להושיע), כי הנפש שהי' מקודם בבחי' דין בבחי' צדק בבחי' מוין דקטנות בחי' דיבור דלא דעה, כשעולה מצדק לצדקה, זהו המתקתה וישועתה, בחי' מדבר בצדקה ורב להושיע וכו' ע\"ש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "הושענא רבה בגמטריא אברהם יצחק יעקב ע\"ה, וי\"ל שרק בכח הושענא רבה זוכין גם ליעקב למחרת בשמחת תורה. הושענא רבה, עם הט' אותיות בגמטריא מחרת (בגמטריא נחמן נתן, ובגמטריא תרחם שהוא מידת יעקב), ועם הכולל, בגמטריא רב להושיע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "וכן - בצדקה, עם הה' אותיות בגמטריא יצחק, שרק על ידי יצחק בחי' צדק, זוכין ליעקב בחי' צדקה, ומדבר בצדקה.",
      "en": ""
    }
  ]
}