Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

חידושים

חידושים

Segment 1

א "אגלה לך סוד": נראה שמרמז על סוד העיבור שעל ידו נמשך קדושת ראש־חודש (עיין ליקוטי הלכות ראש־חודש ז' בהתחלה), וזה שסך האותיות של הפתק עולה ר"ח רמז על ראש־חודש - התחדשות וכו' (עיין שם), וגם עיין בליקוטי מוהר"ן ס"ב על עניין התחדשות בהתקרבות לצדיק שצריך כל הזמן לחזור אחורה, להתחיל מחדש, בחינת התענית והשם באחוריים (א אל אלק אלקי אלקים) עיין שם. "קו ירוק מחדש חדשים" ("מקו לקו").

Segment 2

ב ליקוטי תנינא א', י"ב, י"ג, שיניקת התפילה מהריח, ואזי יכול להכיר המפורסמים שהם על־ידי עזות: אמר לאחד על וכו' שהוא שקרן, ושאל: "הכרתם אותו?" ר' ישראל השיב: "לא, אני הכרתי את האבא שלו והוא היה וכו'..." [אז שאל:] "אז איך אתם יודעים?" [השיב ר' ישראל:] "ברוך־השם, השם נתן לי (חוש) ריח שאפילו בלי להכיר, אני יכול לדעת וכו'..." אחד שאל: "מה עם וכו'?" והשיב: "אני לא יכול לסבול אותו הכול פרסום וכבוד, אבל למה לנו לדבר מאחרים, נדבר על עצמנו". וזה אמר לו שעכשיו קשה יותר להתקרב מדורות הקודמים שלא היה הבלבול כזה בצדיקים. ור' ישראל אמר לו לזרוק החכמות והחקירות.

Segment 3

ג תורה ה' ליקוטי מוהר"ן כשיש דין צריך להתפלל במחשבה, ובפה ילביש התפילה במאמר. ולא יתפלל ויגיד בפה מחמת המקטרגים. ועיין בליקוטי מוהר"ן קע"ד כשיש דינים על אחד לא מזכירין שמו בתפילה בחי' קל נא רפא וכו'. כשביתו של ר' ישראל ביקשה ברכה לרפואת יצחק אחִיה ר' ישראל לא רצה לברך, רק דיבר מתשובה ומ- נ נח, ונראה גם ש'נ נח נחמ נחמן מאומן' הוא גם התלבשות התפילה במאמר מתי שנגזר הדין, לרקוד בכוונת הישועה הדרושה (עיין ימי מוהרנ"ת בסוף שר' נתן כיוון בריקוד לקיים מצוות אתרוג עד שגירש אותם הקפיטן) ולשיר נ נח בכוונת הישועה. פעם ר' ישראל אמר תחזרו לשיר אנחנו שרים פה וכל ירושלים מתעוררת.

Segment 4

ד ר"ח אותיות הפתק גימטריה 'צעטיל' (פתק באידיש) עם הכולל. עיין בימי מוהרנ"ת שרבינו אמר: "א שיין צעטיל" (פתק יפה [באידיש]) על הקיצור ליקוטי מוהר"ן, ואולי בגלל זה ר' ישראל הדפיס קיצור ליקוטי מוהר"ן עם התפילות, - תורה ושירה.

Segment 5

ה עיין בליקוטי הלכות (ארבע פרשיות) חסר ויו שהוא החיות תיקון הברית מובן על 'תמז' (בפתק "וסימן י"ז בתמז) שחסר ויו ז'כרו ת'ורת מ'שה שמשם פגם הלבנה, ור' ישראל שזכה לזה בשלימות לתיקון הברית שזה היה מטרת הקשר שלו עם ר' ישראל קרדונר, זכה לקבל הפתק בתמוז, ענין של תמוז עם ויו, זכרו תורת משה שממנו קיום התורה על־ידי תיקון הברית.

Segment 6

ו על־פי ליקוטי מוהר"ן ה' נראה שגם מחלוקת צדיקים היא בחי' התלבשות התפילה במאמר שמעוצם הכתמים והפגם אי אפשר להוכיח בפשיטות, וגם צריך ניסיון לקרב במקום שראוי להרחיק והצדיקים משתמשים עם מאמר של מחלוקת שבהם מלובש התפילה להציל את האדם מהגזרות מעוצם פגמיו אם ירצה להתבונן על זה ולקבל באהבה (ליקוטי מוהר"ן קמא ה'). נמצא שלפי זה ניסיון מחלוקת צדיקים לטהר מעוצם פגמיו היא שווה לתפילה בהתלבשות מאמר מעוצם הקטרוג אחר גזר דין.

Segment 7

ז "ובזה אגלה לך סוד והוא": "הוא" גימטריה נחמן (כזה: 'הי ויו אלף') כמובא בכתבי ר' אברהם בר' נחמן בספר "חכמה ובינה", ש- נ נח נחמ נחמן מאומן הוא רבינו נחמן, הרבי מגלה בזה (נ נח...) סוד ששמו נחמן (גימטריה הוא) הוא נ נח... עיין שם גימטריה נחמן, הוא סוד הבינה.

Segment 8

ח מובא בליקוטי מוהר"ן תורה קי"ג שמלבישין גזר הדין על־ידי שמספרים סיפור לאדם והוא בעצמו גוזר גזר הדין שלו רחמנא־לצלן. ואולי מידה כנגד מידה שהצדיקים צריכים להלביש את התפילה בסיפור בשביל לבטל הגזר דין.

Segment 9

ט גם מובא שכשיש דינים על אחד לא מזכירים שמו בתפילה ואולי הוא גם העניין להלביש התפילה שכבר נגזר הדין על אחד כמו משה רבינו עליו השלום שהלביש את השם 'מרים בת יוכבד' בתפילה "קל נא רפא נא לה" (כמובא בתורה קע"ד), ואפשר אולי להגיד שזה העניין לשיר 'נ נח' על כל צרה שמלבישים הבקשה בשם רבינו, - התפילה בסיפור, כי במחשבה חושבים על הישועה הצריכה אבל בדיבור מלבישים התפילה ולא מזכירים בפירוש, כעין מה שמובא בימי מוהרנ"ת שר' נתן רקד וכל כוונתו בריקודו הייתה שיזכה לקיים מצוות אתרוג ומיניו עד שזכה לזה, ומובן אולי שריקוד הוא בחינת התלבשות התפילה בסיפור.

Segment 10

י "ובזה אגלה לך סוד": על פי התורה ה', ליקוטי מוהר"ן, עיין שם. 'זה' הוא בחינת משה נביא באספקלריא המאירה. 'אגלה' מרמז על שם אגל"א, אתה גיבור וכו' עיין שם בגמרא גלדינא דימא. 'לךָ' גימטריה נ', הוא רבינו־הקדוש. 'סוד' לבטל הגזירות לאחר גזר דין שצריך להלביש התפילה בסוד, שלא יקטרגו, אולי רמז על שירת 'נ נח' המבטל גזירות לאחר גזר דין התלבשות התפילה ברינה ובסיפור, שבו כלול כל המעשים של הצדיק שמזכירים שמו וחושבים מה להתפלל על־מנת להמתיק הגזירה גם לאחר גזר דין, "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" המובא שם בסוף התורה (ה') עיין שם.

Segment 11

יא "אדברה נא שלום" על פי ליקוטי מוהר"ן ה' "אדברה": גימטריה ר"ח עם ד', סך אותיות של הפתק עם השיר מרובע. "נא": מספר מילים של הפתק. "שלום": על־ידי האמת, עניין הפתק שמקבלין ביזיונות בשביל להתקרב לרבי שזה העיקר, זוכים לשלום, כי אין שלום בלי אמת. וזה: "אדברה נא שלום" ראשי תיבות 'אנ"ש' וכו', גם 'אנ"ש' עם הג' אותיות בגימטריה 'נ נח נחמ נחמן'. וזה: "למען אחי ורעי, אדברה נא שלום"

Segment 12

יב "מקו לקו" פעמיים 'קו' גימטריה 'רבי' שהסוד מגלה שהרבי הוא ראש בני ישראל רק רבינו־הקדוש המנהיג ור' ישראל התלמיד ומבלעדיך וכו' בחי' והמנהיג ה"זה" [אספקלריא מאירה "זה הדבר"] הוא רק משה רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

Segment 13

יג "מקו לקו" גימטריה רפ"ב תורת אזמרה לראות הנקודות הטובות (כאמור למעלה) ותיכף בהמשך: "פצפצי-ה" המלאך הממונה למצוא הזכויות (נקודות טובות) של עם ישראל.

Segment 14

יד "מקו לקו" גימטריה 'רבי מל', רמז שהרבי מל ערלת לבנו, לפי הדיבור של ר' ישראל שאמר שרבינו היה המוהל של ר' נתן (התלמיד).

Segment 15

טו "על שום מה" על בחי' "ותתפלל חנה על השם", תורה שלעתיד (עיין ליקוטי מוהר"ן מט')

Segment 16

טז 'שום' גימטריה 'רצון' ובחינת 'מה' מקיפים. (עיין ליקוטי תניינא ז')

Segment 17

יז 'מאד' גימטריה 'מה' ויש מעשה על השום שהוא "קנאבל" באידיש, מילה מורכבת של קנא-בל עיין בספר המידות שהשום מוציא קנאה ומכניס אהבה ("בל" אותיות "לב") עיין מעשה עם ר' ישראל [ר' ישראל יעץ לאחד לאכול שום לרפואתו. ופעם אירע כשישן בחדר ר' ישראל מול מיטתו שחלם חלום מפחיד ומבוהל המרמז לעניין רפואתו. ותיכף הוא קם בבהלה והנה מול עיניו הוא רואה ר' ישראל יושב על מיטתו וצועק מעומק הלב כבר מזמן, והיה מורגש מאוד שראה היטב חלומו וצועק על זה. ומה עוד מתפלא האיש הזה לראות שר' ישראל מצווה תיכף לבעל הבית להביא לו שום שאכל ביחד עם לחם ושמן זית כאילו עוסק עכשיו לתקן עניין חלומו שהיה ממש מרמז על זה ואי אפשר לפרט הכול. המעשה היה נורא מלא פחד ויראה והאיש הבין קצת עד היכן הדברים מגיעים ואיך ר' ישראל עוסק בסתר בתיקון מקורביו והכל בכוח רבינו.]

Segment 18

יח כמה סיפרו שעל־ידי נתינת צדקה, זכו לקבל ממנו התגלות חידושי תורה. (עיין בליקוטי מוהר"ן י"ג)

Segment 19

יט "ואני רופא אותה" בזה רמז רבינו־הקדוש שרק הוא עוסק ברפואתנו (של הבת מלך עיין בסיפורי מעשיות י"ג) על־ידי הניגון, שבשמו עם הניגון הוא עוסק בתיקוננו כמובא בשיחות של ר' ישראל שרבינו גילה שהוא בעצמו השיר של הגאולה, על המעשה של השבעה בעטליר'ס, בדיבורו "ואני רופא אותה" 'ואני' גימטריה ע"ב עם האותיות והכולל, רמז על השיר שיתנגן לעתיד על ע"ב נימין כמניין 'חסד', עיין בליקוטי תניינא ח'.

Segment 20

כ 'ואני' בגימטריה קטנה 'נ נח נחמ נחמן מאומן' - עם האותיות. שרבינו־הקדוש עוסק ברפואתנו בשמו 'נחמן' עם הניגון.

Segment 21

כא "ואני רופא אותה" - עם האותיות גימטריה 'נ נח נחמ נחמן מאומן' - עם הב' כוללים, שהרפואה הוא השיר שרבינו גילה בפתק ששמו הוא השיר והרפואה.

Segment 22

כב עיין בחיי־מוהר"ן (עבודת־השם כ') על המחלוקת נגד הקמיעות של ר' יונתן אייבשיץ שכתב 'עבדו מביחו' ובסוף אומר רבינו־הקדוש ששפיר לכתוב וכו' כי הוא ראשי תיבות "ונֹח מצא חן בעיני השם", 'עבדו מביחו' גימטריה 'נחמן' ו-'עבדו' מתחיל ב-'ע"ב' לרמז על השיר שלעתיד, רמז על הקמיעות שעליהם כתוב 'נחמן' בצורת השיר שלעתיד של ע"ב נימין נ נח נחמ נחמן מאומן (העולה ע"ב בגימטריה קטנה), ומובא שהבעל שם טוב היה כותב קמיעות עם שמו - 'ישראל בן אליעזר'.