# מנהגים

<div dir="rtl">מנהגים</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/27


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א אחד שאל פעם את ר' ישראל איך להתנהג בהלכה, והשיב: "בלי חכמות, כמו שכתוב", (והיה מאוד מכוּוָן, כי במקומו היו מאוד חוקרים). 
והוסיף: "יש שתי פוסקים, - הבית יוסף והרמ"א, הספרדים קיבלו על עצמם הבית יוסף, והאשכנזים הרמ"א, וככה צריכים להמשיך ולנהוג" (אמר את זה ברמז עם היד ובסיפוק). אחד שאל: "אני ספרדי אז אני צריך לנהוג כמו הבית יוסף?", ור' ישראל שתק קצת ואחר־כך אמר: "אבל אנחנו שזכינו להתקרב לרבינו והוא היה עושה כמו הרמ"א, גם אנחנו עושים כמו הרמ"א, - אבל אין הבדל גדול".

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב אחד שאל אם הוא יכול להניח שתי תפילין ביחד, - רש"י ורבינו תם, ואמר לו ר' ישראל: "אתה תעשה ככה, אני לא עושה ככה, כי הייתי עם ר' ישראל קרדונר והוא היה מניח זה אחר זה, גם כל אנ"ש וכו'... נכון אני יודע שישנם נוהגים לשים ביחד, אצל הספרדים... אבל אנחנו לא ספרדים".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג אחד שאל פעם את ר' ישראל אם נוהגים לעשות הכול כמו האר"י ז"ל ור' ישראל השיב קצת ברמז שלא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד אחד שאל פעם: "איזה נוסח נתפלל בראש־השנה?" ואמר לשאול לרבנים, אחר־כך אמר: "וודאי הכי טוב להתפלל בנוסח שלנו (ספרד)", ואותו חבר הקשה שיש צרפתים שקשה להם, ואמר: "אין הרבה הבדל, רק בחזרת הש"צ, לא צריך להסתכל, נעשה המניין שלנו ומי שרוצה לבוא יבוא, אפשר לעשות שתי מניינים".

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה בעת הקיבוץ בראש־השנה בשול ברסלב (כשאומן עוד היה סגור), אחד התלונן על שבראש־השנה מתפללים באריכות נוסח ספרד, ור' ישראל אמר לו: "אז שיעשו פה מניין ספרדי בשבילכם", ושאלו רב ידוע של ברסלב ולא הסכים לזה, ור' ישראל הקפיד עליו.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו לאחד ר' ישראל אמר שיעשה אירוסין כמו הספרדים, ואחד אמר לו שהוא נוהג אשכנזי ור' ישראל אמר: "נו, העיקר יהודי".

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז אחד שאל איך לנהוג בהלכה ספרדי או אשכנזי? ור' ישראל השיב לו בתנועה של היד: "רבינו!".

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח לכמה אמר להמשיך בנוסח ספרדי.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט תימני סופר סת"ם ששמע בשם ר' ישראל שיותר טוב לנהוג כאשכנזי, ורצה להתחיל לכתוב בנוסח אשכנזי שאל את ר' ישראל, וענה לו שימשיך בנוסח שלו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י אחד שאל פעם אם אפשר לקנות תפילין משומשים ור' ישראל השיב: "מדוע לא?", וכשזה שאל אם לקנות ספרדי או אשכנזי, ר' ישראל השיב: "העיקר שיהיו כשרים!" (וכל אחד יעשה כמו ששמע מרבו, כך כתוב בספר המידות).

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא ר' ישראל השיב לאחד ששאל על כך שבתשעה באב מותר להגיד תהילים ותיקון הכללי רק לאחר חצות היום אך ספרי רבינו אסורים בלימוד גם לאחר חצות היום, וכשהוא שאל אם מותר להגיד ליקוטי תפילות ר' ישראל צחק בהתלהבות ואמר: "אה, ליקוטי תפילות!, אני חושב שמותר להגיד ליקוטי תפילות בתשעה באב!" (והיה נראה עמקות גדול). (ליל תשעה באב תשנ"ג, רח' יהודית) 
הוא גם הזהיר אותנו לפני ערבית של תשעה באב להתפלל ערבית בנחת (כמובא בשולחן ערוך).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב ר' ישראל אמר שבפסח הוא נוהג לא לאכול שקדים ודבש. (פסח תשנ"ב)

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג פעם בערב פסח ר' ישראל ביקש לפני זמן הביעור לעשות ביעור חמץ ואחד אמר לו שיש עוד זמן, ור' ישראל השיב כנותן דרך בעבודת השם ובקיום המצוות: "זה לא מזיק להקדים".

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד סיפר שבדורות הקודמים היו נוהגים לקנות לכל המשפחה בגדים חדשים לכל חג, וסיפר שהגברים היו עושים חליפות חדשות בכל חג.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו אחד שאל מתי טובלים בליל שבועות ור' ישראל השיב שמחצות לילה. (שבועות תשנ"ד, פסגת זאב)

</div>
