# עבודתהשם

<div dir="rtl">עבודתהשם</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/32


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א אמר לאחד שבבוקר צריך לאכול איזה דבר כדי לחזק את גופו לעבוד את השם. והיה מובן שמרמז לו לאכול פת שחרית יותר מאוחר, אחר עבודת־השם, (עיין בשולחן ערוך ובליקוטי הלכות, שסעודת תלמיד חכם בשעה חמישית וכו').

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב פעם בחור אחד שהה במחיצת ר' ישראל והתגברו עליו מאוד העצבות ומרה שחורה ולא היה לו שום רצון לקדושה, ללמוד ולהתפלל וכו', ור' ישראל צפה את זה ברוח קודשו ושאל אותו אם היום למד (קצת), כמרמז לו שבמצב הזה צריך לצאת מחובת היום של קצת לימוד על כל פנים ושלוש תפילות, מה שמוכרח על פי שולחן ערוך, ולהתחזק ולשמוח מהקצת שחטף, ולא לבטל הכול חס ושלום מחמת הירידה. וכן קם תיכף ללמוד קצת על כל פנים לצאת חובת היום המוכרח, והוטב לו בעזרת השם. ודברים והנהגות כאלו, קשה להסביר בכתב, והמשכיל יבין. ובעיתים הרגילים, היה מחזק מאוד להרבות בתורה ובתפילה ובעבודת־השם, לשמור על הזמן וללמוד הכול, כמובן לפי הכלים והאפשרויות של הבן אדם. (חורף תשנ"ב)

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג אחד נחלש בדעתו בעבודת השם מחמת שראה שהוא לא זוכה לקום מוקדם בבוקר להתפלל וכו', באותו יום הזדמן לו לנסוע לר' ישראל, וכשהגיע לכניסת הבניין לא הבחין בדלת שקוף של זכוכית ונתקע בו בחוזקה בהיכנסו, ואחר קצת זמן של התיישבות (התאוששות) נכנס במעלית המובילה לדירת ר' ישראל, ותיכף שיצא מהמעלית ר' ישראל ראה אותו מרחוק והתחיל לגעור בו: "לאט לאט!" וכל מה שהתקרב יותר המשיך להוכיחו באמרו: "לאט לאט!" וכשזה תפס ידו הקדושה ליתן לו שלום ר' ישראל החזיק בה בחוזק ובגערה ואחר־כך הוכיח אותו בנחת: "לאט לאט!", והיה מובן שמרמז לו לעבוד את השם במתינות ובהדרגה ובלי לדחוק את השעה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד הדריך את אחד לפני עלייתו לארץ וכך אמר לו: "תפילה, שמחה, תורה, ללמוד הרבה ולהפסיק להפסיד הזמן היקר מכֹּל, בדיבורים וכו'".

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה על רכישת אוטו אמר בהתלהבות – "אם אפשר מה טוב!", ואמר שבאמצעות אוטו אפשר בכל רגע... ולא סיים, אחד סיים: "ללכת ליער" והשיב בחיוב. וגם כן השיב בחיוב כשזה אמר לו שהכוונה של שיחת רבינו־הקדוש שאמר שטוב לאיש כשר שיהיה לו סוסים, נאמר בדורנו על האוטו, (ועל האופניים התלהב פחות).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו ר' ישראל אמר שהוא עשה טעות שלא עבר רישיון נהיגה, כי אם היה עושה רישיון היה עצמאי והיה יכול לנסוע כל הזמן לקברי צדיקים, והעיקר פעם לכותל ופעם לרשב"י (כך אמר).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז ר' ישראל סיפר ששמע מנהג מאנ"ש שהיו נוהגים לכסות אחד בסדין לבן ולהדליק נרות כאילו כבר נפטר מהעולם, ולבכות ולהתמרמר עליו, וכל זה כדי להכניס זיכרון עולם הבא. ועיין בליקוטי מוהר"ן נ"ד שצריך לשמור מאוד הזיכרון, ובשיחות הר"ן שרבינו היה לו עבודה לִזכור בפרטיות איך יבכו עליו ביום המיתה וכו' שלא להטעות עצמו בעולם הזה העובר כהרף עין.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח ר' ישראל סיפר שפעם הוא הלך עם ר' ישראל קרדונר למקווה שהיה כל כך קר שלא היה אפשר לסבול ור' ישראל קרדונר הפשיט בגדיו ונכנס במים בלי שום תנועה של קושי (כאילו לא היה קר) והוא לא אמר לר' ישראל מה לעשות (אם להיכנס או לא) אבל הוא בעצמו התחזק להפשיט בגדיו ולהיכנס במים והבחין שלר' ישראל קרדונר היה הנאה מזה. (ל"ג בעומר תשנ"ב, מירון)

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט ר' ישראל אמר שעד שיבוא משיח לא יהיה עוד אנשים כמו ר' ישראל קרדונר. אבל... 
ופעם אמר: "כשיבוא משיח נזכה למדרגה יותר ויותר ממנו".

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י ר' ישראל סיפר שר' ישראל קרדונר היה נוהג להיכנס אל המקום הקדוש של ציון הרשב"י בלי נעליים בקיץ, אולם בחורף היה לובש אותם מפאת הקור החזק. ופעם שמע בת קול מהרשב"י, ומהזמן הזה נהג להיכנס לרשב"י בלי נעליים גם בחורף. וכשאחד שאל את ר' ישראל (אודסר) מה אמרה הבת קול השיב: "אני לא שאלתי והוא לא אמר לי".

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא ר' ישראל עבד פעם את השם במירון עם ר' ישראל קרדונר, וביקש ממנו לחזור לצפת כדי לאכול - שיהיה לו כוח להמשיך בעבודת־השם. אולם ר' ישראל קרדונר השיב שהרי הגוף יכול להתקיים שלושה ימים בלי אוכל, ולכן אמר: "נישָׁאֵר עוד ואם לא נשיג אוכל (לאחר שלושה ימים) נחזור לצפת", וכך קיימו. וביום השלישי הגיעו נשים זקנות לציוּן, אפו לחם ונתנו להם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב אמר: "איך ר' ישראל קרדונר אמר הזוהר והתיקונים ברשב"י זה אי אפשר לתאר, למעלה מהטבע, רק רבינו־הקדוש יכול לעשות דבר כזה".

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג ר' ישראל סיפר שכשהוא היה עם ר' ישראל קרדונר לא עסק הרבה בעבודת השם כי היה עסוק לשמשו וללמוד ממנו ורק אחר הסתלקותו נכנס יותר בתמידות בעבודת השם. (טבת תשנ"ב, צפת)

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד ר' ישראל סיפר שבתקופה של ר' ישראל קרדונר היה חי עשיר מופלג שהיה מאוד קמצן, אבל ר' ישראל קרדונר מצא חן בעיניו והיה מזמינו לארמונו והיה מספק לו כל צרכו. לימים, ר' ישראל קרדונר הגיע לקיבוץ אנ"ש באומן והיה ריקודים כראוי 'עד השמים', ובאמצע העיגול היה עני אחד שהיה רוקד בהתלהבות עצומה, ור' ישראל קרדונר שאל: "מי הוא זה שרוקד כל־כך יפה?" ואנ"ש השיבו לו: "אתה לא זוכר? זה העשיר שלך!", ונודע שהעשיר הקמצן התקרב לרבינו־הקדוש על־ידי ר' ישראל קרדונר, ואיבד את כל רכושו ונעשה עני אבל שמח. כל זה סיפר ר' ישראל מתי שקראו לפניו המעשה של הבעל תפילה (מסיפורי מעשיות י"ב) ששם מובא שהבעל תפילה היה מספק לכל אחד בעבודת־השם לפי צרכו, ופעם התקרב עשיר והיה מנהיגו בבגדים קרועים לטובתו, עיין שם. ר' ישראל גם סיפר את המעשה הזה לעשיר אחד ורמז לו בסוף: "הוא אמנם איבד את עשירותו אבל זכה לשמחה כזאת..."

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו ר' ישראל סיפר שהיה אחד מאנ"ש שהיה מגיע לאומן ושמו ר' שימחל'ע והיה רגיל לשדל את אנ"ש לאכול והיה אומר להם בשמחה גדולה: "תאכלו בנים הבאתי לכם הרבה אוכל", והיה מוציא משקית גדולה שהיה נושא עימו על כתפו הרבה לחם יבש וקליפות של מלפפון (והיו נוהגים במנהגי התם לשמח את עצמם במה שיש להם ולכנות את הלחם היבש והקליפות כ'הרבה אוכל'), והוסיף לספר שהשתייה שלהם הייתה 'תה של כסף' או 'תה של זהב', - 'תה של זהב' היה מכונה מתי שהיה שקית תה בתוך המים החמים ו'תה של כסף' היה מכונה מתי שלא היה שקית תה (מים חמים בלי תה). (וראה מזה עד כמה אנ"ש של פעם היו נוהגים במנהגי התם ששמחו מכל מאכל וכינו מים חמים כ'תה של כסף').

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז אחד סיפר שאחד החברים טען פעם לר' ישראל שהמקום ששהו בו מלא נשים, ור' ישראל אמר לו בפשיטות: - "אל תסתכל".

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יז אחד שאל פעם את ר' ישראל אם זה טוב להוריד את המשקפיים כשהולך בחוץ כדי שלא יהיה נכשל בהסתכלות אסורה, ור' ישראל השיב לו שכל מה שעושים בשביל זה זה טוב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יח ר' ישראל היה לפעמים בעצמו מונע את האדם כמו שמובא בסוף חיי־מוהר"ן בסיפור הבעל שם טוב, ופעם ביזה את אחד ביותר.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יט חסיד מבוגר סיפר שפעם בחצות לילה בציון הרשב"י שמעו צעקות נוראות מציון רבי אלעזר, עד שהאנשים נבהלו והזמינו משטרה, והוא הלך וראה שזה ר' ישראל ששואג תיקון הכללי, והלך בעצמו להסביר את העניין למשטרה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כ לאחר שנדפס הספר 'ימי שמואל', ואחד שיבח את רבי ישראל על העבודת־השם שלו, אמר: "אני שומע ומקבל את זה לכפרת עוונות. זה לא דרכנו לעשות שבחים זה לזה, רק להשם־יתברך, שיר ושבחה וכו'. נכון שרבינו־הקדוש אמר שצריכים להיות חברים, אבל לא בשביל לעשות שבחים זה לזה, אלא למצוא את האמת". (אלול תשנ"ב)

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כא אחד שימש פעם את ר' ישראל בלילה, ור' ישראל תמה שעזב את בֵּיתו ובא לשמשו, ואמר בהנאה שיותר טוב להיות חוץ מביתו – בלי תאוות. גם אמר לאחד שבלילה יותר טוב לצאת מהבית לעבוד השם כי בבית יש פיתויים ותאוות. (סוף אייר תשנ"ג)

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כב פעם בשבועות ר' ישראל הסתכל מהחלון וראה ריבוי הדירות שבונים בביתר ואמר שהוא לא מבין למה הבחורי ישיבה (שהיו אז במחיצתו) לא מתחתנים ובאים לגור ולעבוד השם פה בדירות האלו בשביל התכלית שהוא לעסוק בעבודת השם, ופנה אל אחד והמשיך: "באמת". והיה נראה קצת שמקפיד על העבודת השם שלהם בפירסום (בישיבה), ורצה לרמז להם על החשיבות של עבודת השם בצניעות ובאמת למען השם. (ביתר, שבועות תשנ"ב)

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כג שתי אנשים הגיעו פעם לר' ישראל והוכיח אותם שצריכים לעבוד את השם באמת לא בשביל משפחה ולא בשביל כבוד ופירסום, והיה מאוד מכוון כי כל אחד מהם היה לו בסתר מעין פניות כאלו בעבודתו, והוא המשיך שאם הבן אדם שם לב על הבלי עולם הזה מה יהיה לו מזה שישבחו אותו אנשים? והיה עמקות בדיבורו שפותחת עיניים על שטות של תאוות הבלי עולם הזה, ואחד האנשים התעורר מאוד מדיבוריו ותמה כי היה לו גאווה טמונה ולא שם לב עד עכשיו שהיה לו פניות כאלו בעבודתו ותיכף שתמה במחשבתו ר' ישראל פנה אליו בעמקות ואמר לו: "צריכים לחפש". והבן. (אדר תשנ"ב, מאה שערים)

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כד ר' ישראל חיזק את אחד לעבוד השם כדרכו, ואותו אחד שאל לר' ישראל אם ילך לאיזה ישיבה ידועה בין אנ"ש לעבוד השם שם, ור' ישראל רמז לו שהעיקר הוא להרבות בליקוטי תפילות ותהילים בשדה ובכל מקום ולא דווקא בישיבה. (אלול תשנ"ד)

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כה אחד אמר פעם תהילים במחיצת ר' ישראל ור' ישראל אמר לו שיש הרבה בתי כנסיות בשביל להגיד תהילים (ולא דווקא בישיבה). (כ' תמוז תשנ"ד)

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כו אחד אמר לר' ישראל בשבועות שיש עניין להגיד היום פעמיים התהילים כמובא, אבל ר' ישראל אמר לו: "הלוואי שנגיד תהילים", ולא רצה להסכים על סך מזמורים מסוים רק אמר שטוב להגיד תהילים כל אחד לפי כליו ואפשרותו, והיה נראה שמרמז לא להתלהב יותר מהמידה בעבודת השם רק במידה ובנחת. (שבועות תשנ"ב, ביתר)

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כז בחור ישיבה הגיע אליו פעם ואמר לו שמצא חדר להשכרה בזול, ור' ישראל שאל אותו: "מדוע?, אין מקום בפנימייה?," וזה השיב שרוצה חדר מיוחד (כמובא בשיחות הר"ן), ור' ישראל אמר: "אה, חדר מיוחד!", כמרמז שהבחור רוצה ללכת בגדולות. 
אותו בחור גם שאל אם צריך ללכת לכותל דווקא באוטובוס, ור' ישראל השיב שאפשר ללכת ברגל אבל במקום שכולם עוברים (-להיזהר מסכנה). והיה נראה שגם מרמז שצריך לשמור שלא לבזבז ממונו בחינם, שזה גם מניעה לעבודת־השם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כח סמוך לסוכות, אחד הגיע אליו וקבל שבחר לולב והדס במשך שעות ארוכות על־מנת שיהיה כשר ומהודר, ור' ישראל הוכיח אותו שֶׁ"למה להפסיד הזמן היקר, עכשיו יש הכול בהכשר הרבנים".

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כט אחד התלונן לפניו שלא מצליח לקום חצות, ור' ישראל השיב לו שזה קשה מאוד, והוסיף: "על כל דבר שבקדושה יש הרבה מניעות וקושי, ובפרט בעצות של רבינו שזה עיקר הקדושה", וחיזק אותו מאוד בדיבוריו המתוקים והעמוקים. והאיש הזה הוסיף וקבל שהוא לא מתרכז באמירת ליקוטי תפילות והתפילות, ור' ישראל השיב לו שזה עיקר המלחמה - "זה קליפה חזקה וטמאה, וצריכים ללחום" (כך אמר). (חורף תשנ"ג)

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ל השיב לאחד, שהוא חושב שאפשר להקל להגיד תהילים בלילה, (-מאחר שזה מסוגל לתשובה), ושמעתי שאמר שמי שלא הספיק להגיד תיקון הכללי ביום, יכול להשלים עד חצות לילה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לא אמר לאחד שלהגיד תיקון הכללי בכל יום, מסוגל לרפואה ולשמירה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לב בעל־תשובה אחד שאל אותו פעם על 'חשיש' (סמים) ור' ישראל נבהל מהשאלה, וכשהגיעו הביתה ציווה לפתוח את כל החלונות כי יש ריח של חשיש (כך אמר), ואחר־כך הוכיח אותו ואמר לו שזה עיקר תאוות ניאוף.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לג דיבר מאוד בחריפות נגד העישון ועל הנזק שהוא גורם בגשמיות וברוחניות.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

לד ר' ישראל סיפר שהיה עוסק בעבודת־השם עם אנ"ש במערת הסנהדרין, וסיפר שחבריו היו יורדים למטה וצועקים בלילה צעקות הנשמעים על כל ירושלים, אבל הוא היה למעלה משמח את עצמו בריקודים, ואמר שאם הוא היה צועק כמותם גם לו היו בנים עובדי־השם (כמו שהם זכו על־ידי הצעקות).

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

לה פעם בליל שבת, אחד שר עם ר' ישראל את כל הזמירות בכוח ובהתעוררות, ואחר־כך שרו ניגונים אחרים זמן מסוים, וכשזה רצה ללכת להמשיך ארוחתו, ר' ישראל התפלא עליו שלא ממשיך לשיר, והמשיכו לשיר עוד זמן בכוח, וכל מה שהחבר היה משורר בהתלהבות, ר' ישראל היה מתלהב יותר ויותר, עד שהאיש התעייף וגם ר' ישראל הפסיק לשיר מחסרון ההתעוררות של החבר, וכל זה למרות גילו המופלג. והיה ניכר שר' ישראל מקרב לפי הכלים וההתעוררות של כל אחד. (שבת חנוכה תשנ"ד - ביתר)

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לו אירע פעם שבמנחה של שבת קודש, ר' ישראל התפלל לפני העמוד, וכשהרב דוד שכטר זכרונו־לברכה שמע תפילתו שאל אותו בהתרגשות לאיזה חסידות הוא משתייך? ור' ישראל השיב לו: "אני רוצה להיות ברסלב". ומאותו זמן נתקשר בו ונתקרב גם כן לדרך רבינו־הקדוש. ור' ישראל סיפר שהוא היה כל־כך בחשיבות אצל הרב שכטר שהיה יכול להכניס לביתו את חבריו שקירבם לרבינו לאורחים, אף על פי שאין אורח מכניס אורח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לז אחד דיבר פעם עם ר' ישראל מהעניין המובא בחיי־מוהר"ן לזכות לתפילין נכתבים על־ידי סופר צדיק אמיתי, ור' ישראל אמר שהוא יודע שבירושלים יש מומחים גדולים. (כ"ז אייר תשנ"ג, ירושלים)

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

לח אחד שאל את ר' ישראל אם אפשר לקנות תפילין משומשים והשיב: "מדוע לא?" וכששאל אם לקנות נוסח ספרדי או אשכנזי, ר' ישראל השיב: "העיקר שיהיה כשר". (תמוז תשנ"ג, ירושלים)

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

לט מובא באבניה ברזל שצריך לשמור את עת השינה. ור' ישראל הוסיף שאם לא שומרים, המוח מבולבל, וצריך לעבוד את השם בשכל צח. ואמר: "הכוונה היא שלא הולכים לישון בשתים־עשרה בלילה, אלא צריך לישון בתחילת הלילה ולקום בשתים־עשרה (בחצות). וגם ביום, אם מרגישים הצורך, אז צריך לישון". ועיין בליקוטי מוהר"ן ס' שיש בני אדם שישנים ימיהם כי העבודה שלהם בלי שכל לא עולה וכו', והיה נראה גם מכוון לתורה הזאת. (ח' שבט תשנ"ב)

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מ היו שנים שרבי ישראל לא היה קורא תיקון הכללי כי לא היה לו שום הרהור. ובצרפת, השיב לאחד ששאל מתי להגיד תיקון הכללי: "בכל עת, בכל פעם שנכשלים באיזה הרהור".

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מא אחד סיפר שפעם קרה שבהיותו בחוץ נכשל בהסתכלות אסורה, והצטער מזה מעומק הלב, והחליט ללכת לבקר את ר' ישראל על־מנת לקבל ממנו חיזוק, והנה תיכף כשנכנס לחדרו, ר' ישראל שאל: "מתי אומרים תיקון הכללי?" והאיש שאל אותו אם רצונו הוא שיגיד עכשיו תיקון הכללי ור' ישראל השיב בחיוב, וכשסיים שאל את ר' ישראל אם יוכל לעשות עוד דבר בשבילו, ור' ישראל השיב שיגיד עוד פעם, וכשסיים אמירתו לא שאל עוד כי פחד שיבקש ממנו להגיד שוב.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מב בעניין ההילולא של משה רבינו, אמר שהעיקר הוא אדר שני.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מג ר' ישראל אימת הקבלה שר' ישראל קרדונר אמר שסיפור התקרבות ר' ישראל הוא משנים קדמוניות כשסיפר לו מה שעבר עליו, והוסיף (ר"י) שיש בזה דברים נעלמים שאי אפשר להגיד (ועיין בעלים לתרופה כ"א שם מובא שההתקרבות של רבי נתן ורבי נפתלי היא משנים קדמוניות).

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מד בתקופה הזאת, ר' ישראל בירר דעת הבית יוסף והספרדים להתיר להתפלל ערבית מוקדם, והיה נראה שרצה לרמז לאחד ללכת לישון מוקדם על־מנת לקום חצות. והיה דבר פלא שבמניין מנחה - ערבית, היה מצווה תמיד להתפלל ערבית בדיוק באותו סך של דקות אחרי השקיעה בלי שיהיה לו שעון, ושמנו לב על הדבר כמה פעמים, וכמה מוצאי שבת שמנו לב שהיה מכריז ערבית בדיוק עשר דקות אחרי הזמן שהיה מכריז בחול, בלי שעון. (יום ז' אדר תשנ"ב)

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מה ר' ישראל צחק פעם בליל כיפור ואמר שכל הגויים רוצים לגרש אותנו, לעשות גבול בארץ־ישראל שזה לערבים, ואנחנו אומרים להם: "תחכו קצת". ודיבר מהמתנגדים שהיה להם הכול, - בתי כנסיות, בנק עם דולרים, ולא נשאר להם כלום וכולם מתו. "ואני נשארתי לבד" (כך אמר). ואמר שהמשיח יבוא בקרוב. 
בבוקר שלמחרת אמר שלא ראה דבר כזה בעולם ר' ישראל קרדונר היה עושה הכול רק בשביל השם־יתברך. היה מדבר איתו כמו חבר "כמו שאני מדבר איתך". (יום כיפור תשנ"ג)

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מו ר' ישראל אמר פעם לפני סוכות שכל עבודת־השם היא בשביל סוכות (ועיין בליקוטי מוהר"ן כ"א שהעיקר הוא להשיג המקיפים שזה בחינת סוכות). ואמר: אשרינו שיש לנו מצוות כאלו פעם אחד בשנה (בסוכות), וזירז את אחד ללכת לקנות הארבע מינים, וכשביקש אותו אחד ברכה לזכות לאתרוג מהודר אמר לו: "שהשם יברך אותך בכל הברכות והישועות". (לפני סוכות תשנ"ג)

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מז בשמחת תורה, הבית הכנסת האשכנזי ביקשו שיהיה חתן תורה ור' ישראל לא השגיח על זה וביקש ללכת לבית כנסת אחר, - השני, ששמה היה הרבה שמחה ביום האתמול. בשמחת תורה דיבר מהסתלקות בנו הקטן (בן שנה) מרעב, ואמר שאי אפשר להבין הניסיון הזה וכו'... ורמז מה שרמז לעניות דעתי שצריכים לא להשגיח על מניעות במשפחה ולעבוד השם. 
והוא לא הרגיש טוב ואמרנו לו שלא צריך שילך לבית הכנסת, ואמר שאם ביום כמו שמחת תורה לא ילך לבית הכנסת, מה יהיה מזה? וכו'...ולפני קריאת התורה אמר: "על־ידי הפתק אני הגשר בין רבינו־הקדוש לעולם".

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מח באותו ערב סיפר שהיה לו אח חסיד וכו' שלא רצה לדבר איתו כי הוא שבר כל הייחוס של משפחתם על־ידי שנעשה ברסלב. ואמר שנודע לו חדשות נוראות והוא ראה חסידים של הבל ועכשיו הוא יודע שעשה חילוף טוב (מ .... לברסלב), והוא סיפר על חסיד שבא בגניבה (=בשקט) מאונגריה ור' ישראל למד איתו ליקוטי מוהר"ן וכשנודע לרבי של ... רמז לחסידיו שכבר לא צריכים אותו כי הוא נעשה ברסלב, והלכו והיכו אותו עד שמת. והקהל התפלאו מזה, ור' ישראל אמר: "מה, זה פלא אצלכם? גם אני הייתי בסכנות כאלו ובנס נשארתי בחיים". 
ואמר לאחד ששאל על סיבת המחלוקת שהמתנגדים אמרו שברסלב זה רק בשביל עולם הבא.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מט גם סיפר באותו יום שקירב את ר' שמואל הורוויץ שהיה חב"ד. ואמר לנו: "לא קרלין ולא חב"ד, רק ברסלב". (שמחת תורה תשנ"ג)

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

נ ר' ישראל אמר לאחד שעיקר המלחמה הוא להתגבר על המחשבות לא טובות. והוסיף: "זה טומאה חזקה וטמאה כזה וצריכים להתגבר וללחום". 
וכשהאיש דיבר מהקושי שלו לקום חצות, ר' ישראל חיזק אותו ואמר לו שזה קשה מאוד, ואמר: "על כל הקדושה, יש מניעות עצומות ובפרט על מה שביקש רבינו שזה עיקר הקדושה". (כ"ג שבט ירושלים)

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

נא אחד לקח ממנו רשות לחזור הביתה, ור' ישראל שאל אותו מתי הוא יחזור אליו? והוא השיב: "כרצונכם", ור' ישראל אמר שהוא רוצה שיחזור אליו עכשיו אז האיש החליט להישאר, אולם ר' ישראל לא הסכים ואמר לו ללכת ולחזור למחרת. והיה נראה כוונה עמוקה שעיקר קבלת התיקון והכלים מרבינו ואנשיו הוא כשהולך וחוזר, יוצא ונכנס, ולא לעמוד איתו כל הזמן. ואז ר' ישראל אמר לו: "אבל אל תשכח להיות בשמחה. ויש במה לשמוח, שיש לנו רבי כזה!" (ואשרי המקבל הבקיאות בהלכה, ועיין בליקוטי מוהר"ן ו'). (ט"ו באב תשנ"ד, ביתר)

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

נב ר' ישראל אמר פעם: "(אפילו) אם היינו עובדים השם יתברך אלף שנים, (עדיין) לא היינו יכולים לקבל מה שרבינו הקדוש נותן לנו עם דיבור אחד".

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נג אחד שאל אם נוהגים להגיד תיקון־רחל בשנת השמיטה, ור' ישראל השיב שהעיקר הוא האמונה, תורה עם אמונה כמו שקיבלנו מהחכמים והזקנים של הש"ס, ובפרט האמונה ברבינו־הקדוש. והפליג במעלת תיקוני הזוהר שהכול רק על תיבת "בראשית".

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

נד וסיפר באותו יום שלר' ישראל קרדונר לא היה שום כסף ושכשר' ישראל שמע את הקולות שלו, התפילה וההתבודדות שלו איך הוא אמר הזוהר והתיקוני זוהר במירון, כבר לא היה צריך לאכול. (שבת ראש־חודש חשוון תשנ"ד ביתר)

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נה אחד קם פעם בשבת בבוקר בשעה שבע ור' ישראל הוכיח אותו על שהוא מפסיד את הזמן של קריאת־שמע (כי אחרי המקווה וההכנה לתפילה, לא ישיג את הזמן הראשון, כך היה מובן), וכשזה טען שנדד שינה מעיניו בליל שישי בהיותו בקברי צדיקים, הוא לא קיבל את טענתו.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

נו לאחד שאמר שטוב לא לישון בליל שישי ולעבוד השם, ר' ישראל אמר שיותר גבוה לישון ולקום חצות.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

נז לאחד שאמר לו שרבינו לא היה יושן במוצאי שבת, ר' ישראל השיב: "אבל זה רבינו". שנזכה לעבוד את השם באמת לפי מדרגתנו.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

נח היה גם נוהג בעת זקנתו בש"י טבילות בחצות לילה, ופעם התעלף והבלן עורר אותו עם מים קרים ור' ישראל גער בו שלא יתערב בעבודת־השם שלו.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

נט אחד שהיה אמור להתחתן ישן מעט באיזה לילה בדירה שבה שהה ר' ישראל, והתאמץ מאוד לקום חצות עד שכאב ראשו, ומתי שעוררו אותו לחצות ר' ישראל אמר: "אני יושן", אחר־כך אחד החברים התעורר ואמר לו ר' ישראל: "אל תדבר כלום, האנשים האלו הם חושבים שהם כבר צדיקים, (שיכולים לעבוד עבודות)". והיה נראה שמרמז להיזהר לא לעבוד את השם בפרסום כבודו ובגאווה, גם להיזהר מריבוי ההתלהבות יותר מהמידה. אחר־כך אמר בנוכחות החתן שהחתונה שלו לא תתקיים והסביר כמה טעמים על זה, והיה מאוד קשה לאיש הזה לקבל שאחר שיבור מניעות כאלו, בסוף צריך לבטל את החתונה, ובכל זאת התחזק להתבטל לרצון של השם, ואז ר' ישראל המשיך לדבר בצורה שהיה מובן שמדבר מזוג אחר. ובבוקר שאל על החתונה ואז אמר בתנועה של צחוק: "אה עשיתי טעות?!". 
והיה נראה לימוד שעיקר העבודה להתגבר להתבטל לרצון של השם, ואז יוצאים מהניסיון והכל מסתדר. (ט' ניסן תשנ"ב, מבשרת)

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עוד דיבורים על הנושא: 'עבודת השם' תמצא ב: 
לימוד: ‎יג-‎טז, / ספרי רבינו: ‎י, 
ראה גם: 'התבודדות' / 'חצות' / 'תפילה'.

</div>
