צדקה צדקה Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/33 Segment 1 HE: א בעניין הצדקה, ר' ישראל השיב לאחד לתת קצת לכל מבקש, למרות שהשואל פחד מהפגם הנגרם על־ידי צדקה לעניים לא הגונים. Segment 2 HE: ב לאחד ששאל אם יכול לתת לנשים זקנות המבקשות נדבות בכותל־המערבי, ר' ישראל השיב שהוא לא יודע. וכשזה אמר שאולי יותר טוב לתת לצורך הדפסת ספרי רבינו, ר' ישראל השיב: "וודאי, זאת הצדקה ההכי גבוהה!". Segment 3 HE: ג אחד נדר בליבו שמתי שיהיה לו ישועה, ינדב סכום הגון לדפוס, וכשקיים נדרו, ר' ישראל אמר בהתלהבות שהכסף הזה יעלה איפה שיעלה ויעורר רחמים הנצרכים, ורמז על גדולת הצדקה הזאת. Segment 4 HE: ד ר' ישראל אמר פעם שהוא צריך גרביים וחולצה ובכל זאת הוא לא קונה כי הוא מקמץ למען ישועת עם ישראל (ליתן כל כספו להפצת ספרי רבינו), בנוסף לכל סכום שמקבל מאחרים שגם אותו גונז למטרה הזאת. ועיין בליקוטי מוהר"ן פ"ד שהקימוץ מבלבל מלהגיע לטוב שבכל יום, אמנם נראה שאם מקמץ למען עם ישראל ולא לעצמו זה לא נקרא שמקמץ אלא להיפך – מוותר על כספו, שמקמץ לעצמו בשביל שכספו ילך לטובת עם ישראל. Segment 5 HE: ה אחד רצה לנסוע לר' ישראל ולא היה לו כסף לנסיעה אז קיבץ נדבות בשטיבלאך ובקצת זמן השיג הסכום הנצרך לו, וכשנכנס לר' ישראל הוכיח אותו תיכף ואמר לו: "לקחתָּ כל השפע של העניים". Segment 6 HE: ו אחד היה רגיל לבקש צדקה וכששאל לר' ישראל אם מותר לו ר' ישראל השיב: "כן כן, הכול בתפילה" (ולא היה ברור אם ה'כן' שאמר הוא תשובה לשאלה או שייך ל'הכול בתפילה'). Segment 7 HE: ז ר' ישראל אמר לאחד שהיה מקבץ צדקה לא לבקש סתם אלא לדבר עם האנשים ולספר להם צרותיו וצרכיו. Segment 8 HE: ח לאחד ששאל אם הוא יכול לקבץ כסף על־מנת לנסוע לאומן על ראש השנה, ר' ישראל השיב: "מדוע לא?". וסיפר פעם שהוא היה בטבע כל־כך ביישן שהוא לא היה מסוגל לבקש צדקה כל־כך נצרכת לו, ושהיו לו עשר ילדים שצעקו: "לחם לחם" ולבקש לא יכל כי הוא ביישן ומן הסתם בא הבעטלער (המוזכר בסיפורי מעשיות י"ג) והעניק לו צרכיו (כך אמר), וכשסיפר על בנו שנפטר מרעב אמר לאחד שהיה בטבע מאוד ביישן שהוא היה צריך לשבור דלתות להחיות בנוֹ, אבל הוא היה יותר מדי ביישן. וביתו סיפרה שאיזה תקופה הוא ואישתו היו מוטלים בחולי במיטה וציווה לבניו שלא יבקשו צדקה עבורם. אבל הרבה סיפרו שהיה מקבץ הרבה נדבות עבורם להחזיקם בלחם או לנסוע לקברי צדיקים וכו'... ואחד מזקני חסידי ברסלב סיפר שר' ישראל היה לו לב כזה שהיה מקבץ ומחלק שמן זית ומצרכים לכל אחד ולא הסכים לאף אחד לשלם רק הוא היה דואג לצרכים של כל אחד. Segment 9 HE: ט ביתו של ר' ישראל סיפרה שר' ישראל היה לובש בשבת בגד בלוי מרוב העניות, ופעם אישתו תפרה לו בגד חדש ומהודר לכבוד שבת, והנה הוא פגש בחוץ עני שלא היה לו בגד כראוי על שבת ור' ישראל העניק לו לבושו וחזר ללבוש בגדו הבלוי. Segment 10 HE: י גם סיפרה שפעם ר' ישראל קיבל צ'ק מהישיבה והוא פגש עני אחד ונתן לו כל כספו, ושהוא היה מאוד מבוזה בישיבה וכמעט שלא נתנו לו משכורת, ושפעם הראש ישיבה חקר אחרי מעשיו והוא ראה איך הוא לומד ומתפלל תמיד בעוצם העניות ושבֵּיתו שבור ושהוא מלא שמחה ושבלילה אישתו יושנת במטבח כפופה מפאת קוצר מקום... והתפלא מר' ישראל ביותר והתחיל לתמוך בו ביותר, ולא ידוע בדיוק על איזה תקופה מסופר. Segment 11 HE: יא ר' ישראל סיפר איך הוא התחנן אל אחד הגדולים שיעזור לו למען חינוך ילדיו ופרנסתם אך אותו גדול אמר לו שהוא צריך לנסוע לחוץ לארץ ולא רצה לעזור לו אף על פי שהיה לו היכולת, ואמר ר' ישראל שהוא הרגיש שהוא לא יחזור, וככה התקיים שהוא מת בספינה, והיה לו לוויה מאוד גדולה כי הוא היה מאוד מפורסם, ור' ישראל הוסיף שהוא לא אומר לשון הרע אבל "מצווה לפרסם את השקר", "מצווה לפרסם את הרשעים" (עיין בספר המידות בושה כ"ח). ובבוקר סיפר לאנשים בבכיה איך הוא התחנן שיעזור לו ולא רצה לעזור לו ובנו מת מרעב, ובצהריים סיפר את אותו סיפור לזוג שבאו לבקרו אבל להם סיפר זאת בשמחה גדולה, והיה דרכו להטות הסיפורים לפי האנשים והעניין וכו'... (צפת, קיץ תשנ"א) Segment 12 HE: יב אחד החברים היה אמור לנסוע לצרפת ושאל את ר' ישראל אם הוא רוצה שיקנה לו שם משהו וביקש ממנו לקנות לו שם נעלי בית של עור, כי של גומי זה לא טוב ללבוש (כך אמר), ואותו חבר חשב שקשה לו להוציא הרבה כסף כי זה יקר, והוא מעצמו פנה אליו ואמר לו: "לא צריך לקנות". Segment 13 HE: עוד דיבורים על הנושא: 'צדקה' תמצא ב: חידושים: ‎יא,