# שבת

<div dir="rtl">שבת</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/39


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א הוכיח את אחד שצריכים להיות מוכנים לשַׁבת לפחות שעתיים לפני הזמן, אחר־כך הוסיף ואמר: "לפחות שעה". ופעם אמר: "אנחנו יהודים, צריכים לקבל שבת בהקדם, בהשכמה".

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב ר' ישראל אמר על האכילה של שבת שאף־על־פי שצריך בפשיטות לקיים המצווה להרבות במאכל, אנשים טועים בזה, והכוונה היא שצריך לאכול קצת יותר מיום חול, ולא כמו שחושבים שצריך לפתוח החגורה ולהרבות באכילה. גם הקפיד על מי שמרבה באכילה וממילא מרבה בגלל זה בשינה, כי גם בשבת צריך לעבוד את השם. ועיין בעצות המבוארות שאכילת עונג שבת היא בקדושה ובטהרה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג אחד ממשמשיו אכל פעם בסעודה השנייה די צרכו בדגים, וכשרצו להגיש לו החמין היה כבר בשבילו כאכילה גסה ובכל זאת אכל והרגיש צורך לישון, וכשניגש לר' ישראל שהיה עומד בחוץ, הוא הוכיח אותו תיכף על זה ברמז ובגערה, אף על פי שלא ראה כלל הנעשה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד אחד שהיה סובל מעצירות אכל פעם קצת לחם בשבת, ור' ישראל עצר אותו ואמר לו: "אכלנו מספיק". וכששאלו את ר' ישראל למה הוא לא מרבה באכילה בשבת? השיב: "הכול לפי הכלים".

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה פעם אכלו הקוגל בבוקר וכשאדם אחד רצה לחלק מחלקו לשני, ר' ישראל אמר לו: "תאכל, יש הרבה".

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו והיה נראה שאמנם צריך להרבות באכילה בשמחה ובקדושה אבל לא עד־כדי־כך שהמאכל יביא לשינה מיותרת ויפריע לעבודת־השם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז ר' ישראל אמר שאכילת קוגל בשבת הוא רפואה. (מובא בשולחן ערוך שפשטידה [=קוגל] מרמז על מן, ומן הוא בחינת לחם משנה כידוע ומובן בליקוטי מוהר"ן נ"ח שלחם משנה ממשיך רפואת הנפש ורפואת הגוף, רמז)

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח היה מבקש להגיש את הקוגל דווקא חם, כמו הדגים והבשר שרצה שיהיו דווקא חמים, גם הדגים של סעודה שלישית.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט אחד החברים הלך פעם לטבול במקווה בשבת בבוקר וסיפר לר' ישראל שהמים היו כה חמים עד שלא היה מסוגל להיכנס, ור' ישראל אמר לו שאסור לטבול במים חמים בשבת, והוסיף: "פושרים מותר העיקר לא חם", ואחד שאל מה לעשות אם אין מקווה אחר ור' ישראל אמר בגערה שלא טובלים במים חמים בשבת. ועיין היטב בשולחן ערוך ובאחרונים שמותר לטבול במקווה חם רק בבין השמשות וכו'. (קיץ תשנ"ב, בוקרו של שבת, מבשרת)

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י פעם באומן שרו איתו בשנת הצהריים, וכשהעירו שזה מפריע אמר שלא באנו לאומן בשביל לישון ומי שהוא עייף בצהריים יכול לישון חצי שעה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא פעם בבני ברק, ר' ישראל שר בחוץ בצהריים, וכשהשכנים העירו ששבת מנוחה, הוא השיב: "המנוחה זה התורה". שנזכה להתעורר מהשינה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב פעם שכנה אחת התלוננה ביום שבת שהריקודים והשירה של החברים מעוררים התינוק שלה מהשינה, ור' ישראל אמר לשמוח בשבת בלי להפריע לאנשים.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג גם פעם בסעודה השנייה של שבת אישה אחת התלוננה שכואב לה הראש, והשמחה והריקודים של החברים מפריעים לה, ור' ישראל אמר לשמוח בלי להפריע לאנשים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד בליל שבת, לפעמים היינו מזדרזים באכילה על־מנת לישון מוקדם ולקום חצות, ולפעמים היינו שרים איתו הרבה זמן לנסות לזכות לשמחת השבת.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו ר' ישראל סיפר שר' ישראל קרדונר היה מדליק נרות של שבת מתי שזכה להכניס אורח, לפי הלשון של ספר המידות שהכנסת אורחים כמו הכנסת שבת.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

על התבודדות בשבת ועל אמירת התפילה המיוסדת אחרי התיקון הכללי בשבת עיין 'התבודדות' ‎ז'. 
עוד דיבורים על הנושא: 'שבת' תמצא ב: 
בגדים: ‎ב-‎ה, / ניגונים: ‎ד, / תפילה: ‎יט, ‎כג,

</div>
