# שידוכים וחתונה

<div dir="rtl">שידוכים וחתונה</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/40


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א הזדמן פעם שידוך לאחד מהחברים, והרבה הרהרו על הדבר, ור' ישראל אמר: "אם נשמע לעולם לא נעשה שום שידוך! נכון שאתה צריך עצה, אבל עצה זה לא אנשים, זה תפילה, אמונה!", ואמר את זה באש ובלשון גערה. (תמוז תשנ"ג)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב אחד שאל אותו פעם בראש־השנה על שידוך אם זה השידוך שלו, ור' ישראל השיב לו: "שום אחד ושום רב לא יוכל להגיד לך, רק תפילה".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג לאחד אמר שצריך בעניין השידוך גם תפילה וגם השתדלות, - לעשות שידוכים. וכשזה שאל איך יֵדע אם זה השידוך שלו, ר' ישראל השיב: "רואים איך השם־יתברך מסבב את העניין" (כלומר לראות ההשגחה, כך נראה לי לפרש), ועיין בעלים לתרופה שאין דבר סמוי מן העין כמו העניין של השידוכים, ו"היטב חרה לי עליך שאתה דואג לגמור" וכו' ... עיין שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד היה אומר על שידוכים: "נפגשים, רואים אם מוצאים חן". (מבשרת, אייר תשנ"ב)

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה לגרוש עם שני ילדים מנישואים ראשונים שאישתו השנייה הסכימה לקבל רק אחד מהילדים, והשני הוכרח להישאר עם אמו (פחות חרדית) בארץ זרה, ר' ישראל גער בו למה לא חשב על זה לפני החתונה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו הוא גם היה מברר הרבה על משפחת הכלה אם הם דתיים ושומרים שבת תורה ומצוות, אם האחים לומדים בכולל, אם האבא שומר שבת, אפילו כשהיה מדובר בשידוכים לבעלי תשובה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז אמנם לאחד בצרפת שהיה בגיל מבוגר ודתי בפשיטות, אמר לו לא לחשוב הרבה, אם היא שומרת תורה ומצוות להתחתן. (והכול לפי העניין, כך היה מובן).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח אחד הגיע אליו בבהלה שהוא עוד מעט בן עשרים ועדיין לא זכה להתחתן, ור' ישראל הרגיע אותו ואמר לו בניחותא להמשיך להתפלל ולבקש מהשם שיזכה לקיים מצוות פריה ורביה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט בעניין המובא בספר המידות שלא לדור שני זוגות באותו בית, ר' ישראל אמר שאם יש לכל אחד מהזוגות חדר נפרד, מותר.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י ר' ישראל לא התנגד על שידוכים שבהם הכלה הייתה יותר מבוגרת מהחתן, וגם על שידוכים שהצעירה תתחתן לפני המבוגר.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא חיזק גרוש בן שלושים ושלוש על שידוך בת שמונה עשרה, ככה יוכל להביא הרבה ילדים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב אחת רצתה להתחתן עם אחד הרבה יותר צעיר ממנה, והוא אמר שהוא לא יודע.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג לאחד גרוש שמצא שידוך אמר לו שזו אישה טובה אבל היא מבוגרת (בת 40) ויהיה קשה להוליד, ובכל זאת המשודכים התעקשו ור' ישראל אמר שכבר זכו שניהם להוליד ילדים והסכים להם להתחתן. 
אחר החתונה האברך ראה בחוץ ילדים ונזכר בילדיו והתחיל לבכות, הוא נכנס בבהלה לר' ישראל שאמר לו תיכף כשנכנס: "אמרתי לך לא למהר אבל עכשיו עשית מה שעשית ותתחיל מחדש. והבן מזה דרכי התשובה שצריך מקודם להמתין אבל אפילו אם טועים וגם יכולים לתלות הטעות באשמתנו צריכים לשכוח הכול ולהתחיל מחדש וכו' (ועיין בליקוטי הלכות על ליקוטי מוהר"ן ו')

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד ר' ישראל דיבר פעם על אנשים שלא רוצים להתחתן (שלא יהיה להם מניעות מעבודת־השם) והזכיר לשון ספר המידות "מי שאין לו אישה הוא לא אדם", והקשה: "אבל קשה, מה עם פרנסה?" והשיב: "רבינו־הקדוש אמר: 'פרנסה? בטחון!'" והוסיף: "...וגם לא צריך שולחן גדול. לחם ומלפפון הוא מאכל טוב" (ורמז על ביטחון והסתפקות). (צום גדליה תשנ"ג על הציון)

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו אחד נכנס לר' ישראל וסיפר לו על צערו שכבר התחתן מזמן ואין לו ילדים, ותלה את זה במה שהוא ואישתו זקנים. אחר שיצא, היו נכנסים אנשים אחרים לשוחח עם ר' ישראל ושאל את כל אחד מהם אם הם זקנים, והיה מובן שעוסק בעניין הראשון של פקידת עקרות, כדרכו להמשיך לדבר מהעניין שהוא עוסק בו אפילו עם אנשים אחרים, ונודע שבאותה תקופה נפקדה אישתו של אותו אחד בבנים. (תמוז תשנ"ג)

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עוד דיבורים על הנושא: 'שידוכים וחתונה' תמצא ב: 
לימוד: ‎נ,

</div>
