מכתב ד מכתב ד Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/53 Segment 1 HE: לכבוד ... אני מתנצל על האיחור של תשובתי, כי הייתי צריך לברר כמה דברים לגבי הרב יואל אשכנזי ז"ל. קודם כל, הל"ה שהבאת מונח מזמן הסתלקות ר"י בליבי, אמנם יש הרבה מניעות על העניין הזה, ואני אנסה לפרט כמה מהם, כי גם זה קשה לי מכמה טעמים; אני מאוד רוצה לספר לתועלת, הדיבורים של ר"י למעשה, ולא לשמור אותם בשבילי ח"ו, רק יש דברים שצריך מאוד לשקול איך לספר, למי לספר, וכמה, לפי התעוררות של כל אחד, כי ראיתי שר"י לא היה אומר אותו דבר לכל אחד ואחד, ויש המון דוגמאות על העניין הזה, שלפעמים יכול לגרום לריבוי אור וגם לקילקולים, למתקרב על ידי שמקבל ומפרסם דבר שהוא לפעמים מאוד פרטי וכו' ... המחבר של הספר 'חיי סבא ישראל' בא אלי הביתה לקבל דיבורים, והיה מדובר שיַראה לי את הכול לפני שמדפיס ובסוף עיוות הרבה ולא הראה שום דבר וגרם בזה לדעתי הרבה קלקולים וחילול ה' וכו'. יש גם הפחד שהדיבורים יגיעו אח"כ למי שלא כל כך הגון ויפרש ויעשה עם זה מה שהוא רוצה, שלא נגרום ח"ו לחילול שם רבינו. בדיבורים שזכיתי לשמוע, יש בהם התחדשות גדול שעם הזמן יכול להיות שאח"כ נבין אותם אחרת כי אין אדם מגיע לסוף דעתו של רבו וכו'. חוץ מזה, אני צריך הרבה ישוב הדעת ובירור על ידי תפילה וגם על ידי חברים לדעת איך לכתוב, מה לכתוב באיזה צורה וכו' כי באמת באחרונה אני מתחזק בדעתי לעשות ספר בלי נדר עם דיבורים אמיתיים שכל אחד יוכל לעשות הבירור שלו על ידי הדיבורים של ר"י, ואולי אני אשלח לך כמה דיבורים שתגיד לי מה אתה חושב על העניין הזה. על כל פנים יותר קל לי בינתיים להזכיר הדיבורים של ר"י לפי שאלות כמו שעושים עכשיו למעשה, ובתשובות יש הרבה דיבורים מאוד נצרכים של רבי ישראל. א. מאד קשה לי להשיב על השאלה הזאת כי יש בזה הרבה דיבורים של ר"י שנראים סותרים, אבל אני אנסה להזכיר מה שאפשר, רבי נתן אמר במכתבים שרוב העולם, אפילו הכשרים עצתם נמשכת מזוהמת הנחש וכו' (תורה ז'), בשביל זה קשה לכאורה לא ליזהר או לקבל בזהירות גדול השקפתם, שהיה נראה לי שהרבה פעמים סותרת השקפת ר"י, אבל גם הרבה תלוי בחיפוש של הבן אדם עיין בל"מ [כ"ח], שעל ידי הדרשות של כמה ת"ח, נופלים בכפירות גדולות, וכל הדרך של הרבנים ושל ברסלב היה מאוד שונה מהדרך של ר"י על פי רוב, וצריכים חיפוש. אני זוכר שבחתונות, ר"י היה גוער בנו על הכבוד של הרבנים, וכך אמר: "זה לא יפה, הרבנים (המסדרים הקידושין) כבר הגיעו, ואתם עדיין פה וכו'..." פעם ברמז על כמה ברסלבים, אמר: "יש מתנגדים, אבל יש חסידים יותר גרועים ממתנגדים". וזה אמר מתי שאחד מחברינו אמר לו שרוצה לבטל ההוראת קבע שלו עבור ... הייתי רגיל לקרוא בשיש"ק, ראיתי שר"י היה מקפיד על כמה דיבורים הנאמרים שם או מסתייג, על כל פנים אמר לי פעם על הספר הזה: "החסידים האלו עשו מה שרצו". גם הרגשתי שזה יכול להזיק, כי הרבה לא נכון, או לא לתקופה הזאת, וגם קשה לאנשים להבין המסר, בפרט כשלא לומדים ספרי רבינו, כמו למשל העניין שכתוב שם 'שמי שלא למד הש"ס, אין לו צלם אלוקים', ומזה אנשים מבינים שצריך קודם כל ללמוד הרבה גמרא שזה סותר אמונתנו וכו'. פעם קראתי שם שהמצוה של רבי נתן (שצריך לדקדק בה) היא תפילין ורבי נפתלי ציצית (לפי הוראת רבנו), ואמרתי לר"י שרבינו ביקש מצווה אחת לעשות אותה עם כל הדיוקים, והשיב בחיוב, ושאלתי (לפי הבנתי מהקבלה הזאת) איך אני יכול לדעת איזה מצווה לִבחור? ור"י השיב לי: "אני לא יודע וזה לא מעניין אותי, רבנו הקדוש אמר את זה, זה מספיק", אח"כ גער בי ברמזיו, ואמר לי עם תנועת היד: "לא טוב לעשות חקירות וכו'". היה לי הרבה המחשבה למה ר"י לא מאמת לנו הקבלות (כמו שיש"ק וכו') וגם הייתי מאד דואג על עניני ואז נכנסתי לר"י ואמר לי בשמחה: "מי זה? ...? לא צריך לדאוג, (ולחשוב) רבנו יקיים כל מה שהבטיח למקורביו וכו', בלי שום גוזמא, וכו'..." וסיפר הנסיעות שלו לירושלים במסירות נפש שלא רואים והפטיר: "כל המסירת נפש הזאת בשביל לשמוע דיבור מרבינו (שלא כתוב בספרים), ועכשיו לא צריך, עכשיו יש נ נח נחמ נחמן מאומן..." גם הקבלות אמיתיות, כמו לעשות פדיון עם מטבע דווקא (מובא במכתב ר' יצחק), לא היה נוהג בהם, אדרבה, היה מעדיף לעשות עם שטרות... ב. בעניין הפתק, לא כל כך חקרתי אז כי היה לי אמונה, מה שאני יודע, ש... שהוא מאד חולק, אמר לפני וכו', מתי שאחד שאל אותו בישיבה: "מי כתב את הפתק?", והשיב לו: "רב מרדכי מסלונים", והנ"ל אמר לו אני שמעתי קלטת שמבינים שאי אפשר, והשיב 'אני גם מכיר הקלטת ולא רוצה להתווכח'. אח"כ כשחפרו בציון של רבינו באומן, ... אותו בן אדם הוציא דפים 'גילוי דעת' איפה שכתוב שזה נשתלשל על ידי יואל אשכנזי, ושיש על זה עדים מופלגים וכתבי יד. ... סיפר שדיבר איתו ... ושאל מי הם העדים וכו', ואמר לו; לך לירושלים לגרינוולד הנמצא בתורה תמימה (ת"ת ברסלב), ויש לו כתבי יד של יואל אשכנזי שרואים שכתבו דומה לכתב הפתק. ולא יודעים אפי' אם זה נכון ובוודאי שזה לא ראייה, ולא השני עדים כשרים הנצרכים לפי שו"ע לסתור הפתק ח"ו, כדיבורו של ר"י. גם סיפרו לי שפעם ר"י עורר אחד בבוקר עם הניגון; כי קמו בי 'עדי שקר' והזכיר את וכו'. דיברתי עכשיו עם אחד מהחברים ..., וסיפר לי שדיבר עם תיווך אשכנזי בבני ברק, ואמר לו שהכול שקר והמשפחה לא יודעים כלל מזה. הוא גם סיפר שהוא פגש בהשגחה בחור בשם יואל אשכנזי שהוא הנכד של הנכד, וביקש ממנו לברר ואחר בירור אמר שהמשפחה לא יודעים כלל מזה. דיברתי עם ... שהלך בחורף תשנ"ז לדבר עם אברהם אשכנזי (הבן) והוא אמר לו שהפתק לא נכתב על ידי האבא שלו ,בשום אופן. אבא שלו היה עובד ד' גדול ולא ליצן כמו שמספרים, ובכל זאת ביקש ממנו לא לפרסם את זה, כי הוא מפחד בשביל השידוכים של הנכדים כי היה מובן ש'...' של חסידי ברסלב הפחידו אותו מקודם כשאהרון פץ ז"ל הלך לברר אצלו בתקופה של ר"י, כי הוא עשה רעש ופחדו מזה, כך הבנתי, עד שאפילו ... ביקש ממני לא לפרסם את שמו, כי הוא מפחד ש'חסידי ברסלב' יבואו לנקום בו כי זה מאוד מפריע להם. גם שמעתי שציפורה ביתו של ר"י אמרה שיואל אשכנזי בעצמו בא אליהם הביתה בשביל להתנצל על השקר הזה. עוד היה מעשה לפני שנתיים בערך, אחד מחברינו ... היה ביחד עם אחר בציון, והגיע שמה '...', וסיפר להם שהוא מחויב לספר, שהוא הנכד של אברהם אשכנזי (הבן של יואל) והוא נכנס אליו לבית החולים, בסוף ימיו, ושאל אותו מי כתב את הפתק? ורב אברהם השיב לו: "רבי נחמן מברסלב!" ואמר: "חס ושלום להגיד שזה האבא שלי", וכנראה לפני הסתלקותו, לא פחד לאַמת האמת הברור. שיהיה כל הישועות. נ.ב. אם אפשר לשלוח הבירור השיר המתוקן עם חוות דעתו איך לפרסם אותו להועיל, וגם החידושים ששלחתי על הפתק ולהגיד לי אם אתה חושב שכדאי לפרסם בשביל לקרב לפתק. בברכה בשנת תשנ"ב, היה אצל ... והיינו כמה חברים שרים בחוץ נ נח, ור"י אמר: "זה לא טוב, פרסום". כמרמז להפסיק לשיר, ו... הקשה 'אבל מצווה לפרסם שם הצדיק'? והיה נראה שיש לר"י הנאה, ואמר לו: "מי שראוי לפרסם שם הצדיק". לאחד מבחורי הישיבה שעזב בגלל שמבזים אותו. ר"י אמר 'תגיד לו שלא ישיר נ נח'. והיה קשה לי ואמר לי 'עיקר האמת הוא בלב, לא צריכים להתווכח עם אנשים', אז שאלתי אני שר הרבה ואני צריך להפסיק? והשיב ר"י בהנאה; לא צריכים להסתכל על העולם'. היינו במאה שערים ובחור אחד הגיע לסעודה שלישית ושמענו איך הוא שר וצועק נ נח בחוץ, וכשנכנס הביתה לר"י אמר תיכף 'מים אחרונים חובה' וביקש ממנו שיטול לו לברך, והיה קצת מובן הרמז. פעם הייתי עמו בחוץ ושרתי נ נח, ור"י הוכיח אותי על ענין אחר, ואז ממילא הפסקתי לשיר, (לפי הבנתי וכו'...). אמנם, הרבה פעמים היינו שרים איתו בחוץ נ נח וניגונים, פעם הייתי שר איתו בשבת אחה"צ נ נח במאה שערים, והתחילו כמה שכנים להשתיק אותנו, ור"י לא התייחס ושר חזק, ואני פחדתי קצת, אח"כ היה שיחה עם אחד, ובאמצע השיחה פנה אלי ר"י ואמר ארץ ישראל היא שלנו וכו'. עוד בעניין מים אחרונים נטלתי לו עם קצת מים (כהרגלי בבית) והוכיח אותי 'למה כל כך קצת?'. ולאחֵר שנטל לו עם רוב מים הוכיח אותו שזה יותר מדאי, והמתין בצער כמה רגעים עד שהתחיל לברך. פעם בשבת בעת מנחה הלכנו לטייל, ותיכף אחר שתי דקות אמר שהוא מוכרח לשכב, וחזרנו לחדרו; אח"כ נשמע קול נביחה של כלב, ור"י צעק והכלב שתק, ואח"כ שוב הכלב נבח ור"י צעק, ובכל זאת הכלב המשיך לנבוח, ואז ר"י קפץ לשבת, ואמר שהוא מוכרח לצאת, ויצאנו אז להרבה זמן, והיה נראה שיש בזה דברים גבוהים הנוגעים לתיקון נשמות המגולגלים, אשרי המאמין. באותו טיול הוא שם ידו עם בגדו על גלגל העגלה והיה מלכלך הבגד, וילד אמר לי בשקט גדול ובצרפתית (היינו אחורה, תגיד לו שירים ידו) ותיכף ר"י הפנה פניו אלינו והרים ידו. פעם ערב שבועות (שבת) תשנ"ב, הייתי על ידו עם אחד, וחשבתי שכדאי לקרוא לו פרשת השבוע, ותיכף פנה אלי ואמר בשמחה; 'יא, תביא חומש' ("כן, תביא חומש"). ערב שבת בחורף תשנ"ד: הייתי עוסק להלביש ר"י עם חבר אחד, על מנת ללכת לבית הכנסת להתפלל, ובא על דעתי פניות שאני רגיל לשמש ר"י ואני יודע וכו', ואז פנה אלי ר"י עם פניו הקדושים ושאל: "מי זה?, הולכים לביהכ"נ, - קדושת ספר תורה לא עושים מזה כסף!" וככה הוכיח אותי על שיש לי פניות בשימוש ת"ח שהוא קדוש כמו ספר תורה ויותר (עיין בגמ' ובל"מ 'כמה טיפשאי שאר אינשי וכו'), ובכל זאת החבר השני לא היה מבין העניין כי הוא לא ידע מה מחשבתי וגם ר"י הלביש התוכחה בהווה, שבאמת הולכים לביהכ"נ ולספר תורה וכו', כדרכו בקודש להוכיח ברמז ובכלליות שאבין מזה רמזים לכל חיי איך צריך לעסוק בענייני הקודש באמת ובלי שום פני'ה וכו'. ובאמת כל מי שהיה מתעורר היה רואה איך ר"י יודע כל המחשבות ומוכיח לפי זה וכו', ועניינים אלו עצמוּ מִסַפר. בעניין חומר עוון גניבה וגזילה, היה ר"י מאוד רגיל להוכיח אותנו על זה, והיה קשה להבין לכאורה וכו', פעם נכנסתי אליו בתל־סטון, ואז הוכרחתי להגיע אליו ביגיעה כי הבנתי שרצונו שאגיע אליו היום, וכשנכנסתי נהנה. והייתי דואג איך לחזור הביתה בכמעט אפס כסף ואז תיכף פנה אלי הנהג שלו ואמר לי חוץ מהפתח: "אני צריך לנסוע לירושלים עם האוטו של ר"י ואני יכול להסיע אותך ביחד", והנה נכנסתי לר"י, ישבתי והתחלתי לשמוח בליבי מההנאה הזאת שיקח אותי וכו', ואז ר"י התחיל לצעוק בתוכחה ובגערה: "מי זה?" אח"כ קרא לנהג ואמר לו: "אני אקח ממך האוטו, אתה מגלה שיש לי אוטו..." ואז היה גוער בי כמו גנב והבנתי שגם בעניין הזה, לחמוד נסיעה לירושלים אפי' שהנהג צריך לנסוע ממילא נחשב לגניבה, עיין בל"מ ס"ט, שעל ידי חמדה יכולים לגנוב וכו', ופלא שכל זה היה בחוץ ובמחשבה. ואיך ידע מכל זה ר"י אם לא ברוח הקודש?. ופעם אמר ר"י: "כל העולם מלא מגניבה וגזילה, רק הכרתי אחד שהיה נקי מזה - ר' ישראל קורדונר, לא די שלא היה נוגע למה שלא שלו, אדרבה היה נותן הכול", ואמר את זה בצעקה ובבכיה. גם אמר: "אני מכיר רבנים שכל החיים שלהם לא שווה כלום כי הם מלאים מגניבה וגזילה. יכולים להיות מגולגל בעכבר ובחתול בגלל עוון הזה". פליאה כתוב ל"מ ס"א שהרבנים האלו לא חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם אבל המסמיכים אותם וכו'. ובאב"י הנחל כתוב: "עתיד הקב"ה לנקום נקמת עמו מאותם נביאי השקר הדורסים ברגל גאווה נפשות יקרות ומעוורים אותם מלראות אור הצדיק האמת". ועיין בל"ה בסוף חלק ח', שלקיים אל תהי בז צריך לפעמים לבזות בכל מיני בזיונות מי שמסתיר אור הצדיק, לקיים "הבא להרגך השכם להרגו", שלא ליתן לו על ידי זה לבזות העולם להרחיק אותם מהצדיק וכו' ועיין בחומש: "האיש אחד יחטא וכו'" - שקורח לקח כל העדה נגד משה רבינו, ובכל זאת משה חִייב רק את המסית ולא האחרים (עיין רש"י ול"ה). פעם דברו על מחלוקת של חסידי ברסלב בעניין מסויים ואז ר"י צעק: "זה (מנהיג פלוני) הוא עשה כל השקר בברסלב, הוא לקח כל הכבוד וכל הכסף של ברסלב ולא הדפיס דף אחד מהספרים, ח"ו, אני לא רוצה לקטרג על שום אחד מישראל, אבל זה שקר, אוי לו אוי לנפשו". והיה נראה שיש רחמנות גדול מאוד עליו עכשיו בקבר... נראה מכוון למה שאמרנו, שלפעמים יותר טוב לבזות המנהיג ולהציל על ידי זה כל ישראל, כי אם לא יבזה, ממילא מבזה כל ישראל שהולכים בדרך רע ורק על ידו וכו'.