מכתב ח מכתב ח Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/57 Segment 1 HE: אור לה' אדר תשע''ד, ירושלים עיר הקודש. לכבוד ידידנו הנעלה ... שמחתי ממכתבך בעת שהייתי חושב שזה הרבה זמן שלא זכינו להיכתב, ומה לעשות שמניעות הפרנסה משתטחים להגביר החשק דקדושה לתכלית, כי כל המניעות הם רק בשביל החשק. והנה השיחה מהפקירות (שיה"ר נ"א) לא מובנת לי שצריך לעבוד, כי רואים בהרבה מקומות שרבינו הקדוש אומר: האמת לאמיתו הוא רק לעבוד השם ולבטוח בו שיתן פרנסה, כמו בקל"מ ס' בסוף: שצריך רק לעבוד השם ולבטוח שיתן פרנסה, ואם לא אוחז בביטחון כזה להשליך ענייני עולם הזה ורוצה גם לעבוד, צריך עכ"פ גם ביטחון עיין שם. ובהשמטות של רב שמואל הורוויץ שרבינו ציווה לרב שמואל אייזיק גם לעבוד לפרנס את ביתו, וכשהוא שאל מה האמת, רבינו הקדוש השיב לו שהאמת הוא רק לעבוד השם ולא להסתכל על הבלי עולם הזה אפי' כהרף עין. ועיין בח"מ, שרבינו אמר לאיזה מאנ"ש שהיית צריך להכות נכד הבעש"ט שרק יעבוד השם - ופרנסה ה' יתן לו. וכשהחלישו דעתו של רבי נתן בהתחלת התקרבותו לרב,נו באימרת "רבים עשו כרבי ישמעאל וזכו" וכו'. ושאל לרבינו, השיב לו שבשביל להיות איש כשר אתה צריך להיות מוכן לחזור על הפתחים ח"ו, כי רק זה ישאר לך בקבר. וכשאישתו בלבלה אותו עם החובות התפלל לה' שהרבה זמן לוקח להיות איש כשר, אבל בינתיים תן לי פרנסה ונתקיים תיכף כמו שביקש. והנה אפשר להביא הרבה דיבורים מזה, אבל למעשה ולסיכום היה נראה מרבי ישראל שהאמת לאמיתו הוא רק לעבוד השם ולזרוק הפרנסה, כמו שאמר לאחד. אבל קשה להגיד למישהו אחר אע"פ שאני יודע שזה האמת (כך אמר), זה עניין של מסירות נפש. הוא הוסיף שהפרנסה מבלבלת וזה שיקול..., אבל הוא לא מתחרט על מה שזרק אותה, ומי שתורתו אומנתו צריך רק לעבוד השם, אבל מי שמפסיד זמן, מצווה לדבר עם האברך הזה שיקבע עיתים לתורה ויעסוק גם במשא ומתן (כך מובא). ובליקו"ה מביא שצריך רק לעבוד השם (כמו יששכר), ומי שלא בר הכי צריך לפרנס בעבודתו את מי שרק עובד השם (מדרגה של זבולון גדולה, אבל בכל זאת פחותה מיששכר). אמנם ר' ישראל היה רגיל בפרנסה ליעץ הסתפקות וביטחון, (לחם ומלפפון הוא מאכל טוב), כי עם ריבוי הוצאות קשה לסמוך רק על הביטחון. ומובא בליקו"ת ד' שיכולים להפסיד כל החיים לעבוד ח"ו רק להכרחיות, והתיקון הוא צדקה. הסיפור של הכלב שוטה (המובא בהקלטות) היה על שר' ישראל כתב לכאורה מכתבים כוזבים על המצב של הישיבה (שאלפים לומדים בה ולא היה רק כמה) חוץ ממה שעסק בפרנסה, ובכל דיבוריו רצה לפענ"ד ללמד אותנו הדרך. וכשעסק במאפיה, הדמעות היו יורדים לבד בלי הפוגות עד שפחד שיתעוור ח"ו, וכשהרב הירש ליפל ראה אותו אמר לו "אתה משוגע? אתה צריך ליתן לחם לכל טבריה? תזרוק את זה!", ולמחרת מכר המאפיה בגרושים. ואני סיפרתי לר' ישראל על רבי ישראל קרדונר ורבי שמשון ברסקי שרצו רק לעבוד השם ואנ"ש קמו עליהם כידוע הסיפור, ור' ישראל צחק בהנאה על התנהגותם. ולי אמר רק לעבוד השם, אבל לאחרים דיבר מפרנסה, ואמר לאחד להמתין לבוא לארץ ולא לזרוק הפרנסה, וכשיבוא לארץ יוכל גם לעבוד בחנות וכו', הכול לפי הכלים והרצון. ובעניינים של מסירות נפש, כל אחד צריך להבין ולהחליט לעצמו וליזהר מהרבוי אור, כמו שרבי נתן אמר לאחד לא לסגור החנות, ולעזוב העסק של הפרנסה במתינות. אמנם הדיבורים של רבי ישראל היו ברורים: "פרנסה?: ביטחון!". ורבינו הקדוש נתן פרנסה: 'ביטחון' (כך אמר ר"י). ומה שמביא רבינו שהיה מרוצה שיהיה פרנסה קבועה, לא מובן לי שהכוונה היא לעבוד, אלא להתפלל שיהיה סכום קבוע (למשל) שיכנס כל חודש לפטור עצמו קצת מעבודת הביטחון (שהיא העיקר) ולעסוק בעבודות אחרות. ולמעשה צריך הסתפקות וביטחון, וכמובן להרבות בתפילה על זה. אחר חתונתי אמרתי לר' ישראל שקשה לי עבודת הביטחון והשיב לי: "כל דבר צריך הרבה יגיעה, תפילה, ורצון". ויגעתי ומצאתי תאמין, שנזכה להיות בן חורין, משועבד ובטל אל התורה והתפילה. אחד אמר לר' ישראל שמאוד רוצה להפסיק לעבוד, ור' ישראל השיב לו: "הלוואי שתפסיק לעבוד"!, וצריכים להתגעגע לא להפסיד חיינו הנצחיים בפרנסה. אולי נקדים הקדמה המובאת בלקו"ה שיש נשמות שאין חיוב לטפל בהם, והצדיק הגדול מוסר נפשו לפנים משורת הדין לתקנם ולקרבם וסובל לזה אע"פ שהוא לא מחוייב, ואולי אפשר להבין קצת כך: שאין חיוב לעזור להנ"ל אבל הצדיק בוחר בכל זאת ברצונו לתקנו וכו'... Segment 2 HE: הטבתם לעשות בתדפיסים של הקסטות באידיש והדיבורים נפלאים ועמוקים, כל דיבור של ר' ישראל שעדיין לא זכיתי לשמוע מחיה אותי ממש, ובפרט דיבורים כאלו שנתנו לי כוח התחדשות ואור חדש, חזק ואמץ בעבודתך. והנה אתה רואה כמה יש צורך להשקיע בעבודת השם ובזכות הרבים כהנה וכהנה, ור' ישראל אמר שזה רחמנות למי שלא זוכה להקריב עצמו לעבודת השם, ומזה צריכים להתחזק ולהתעורר להתפלל בשמחה בדרכי התם הקדוש של סיפוק ושמחה, וגם געגועים להשתפר ולהתעלות אבל בלי לחץ, כי צריך באמת בקיאות גדול מאוד לדעת שצריך תמיד לעלות יותר ובכל זאת לא ליפול משום דבר. כמו שאמר רבי נתן לבנו יצחק במכתבים: "אתה יודע שהייתי מרוצה שרק תעבוד השם אבל מה לעשות, ...וגם בעבודתך בדואר אתה יכול לחטוף טוב ונקודות טובות וכו'"... וה' יהיה בעזרנו שנזכה להתגבר על כל המכשולים והמניעות, אחד היה אברהם, ולעבוד השם יומם ולילה באמת עם פרנסה בשפע ולזכות לחיים טובים בזה ובבא, כמאמר ר' ישראל: "כסף ופרנסה זה חיים? ללכת ליער בלילה ולעבוד השם זה חיים!". חזקו ואמצו בתפילה ובשמחה