# אומן

<div dir="rtl">אומן</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א סמוך לראש־חודש ניסן תשנ"ב, התעוררו שני אנשים לחפור במקום קבורתו הנוראה של רבינו על־מנת להביא את ציונו הקדוש לארץ. אחר־כך התחרטו, ואיזה מפורסם אמר שאין לעשות את זה, וכשנסענו לרבי ישראל בראש־חודש ניסן למירון (תשנ"ב), שר ואחר־כך אמר שיש להביא את הציון לארץ, ושכל מה שאומר המפורסם הזה, צריך לעשות להיפך.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב בתקופת ראש־השנה תשנ"ג באומן, דיברו עם רבי ישראל מהסכנה שהאוקראיינים התיזו גז מדמיע במקום בו התאכסנו היהודים. ביום ב' של ראש־השנה, בגמר ההפטרה, אמר רבי ישראל: "נגמר אומן, צריכים להביא את הציון של רבינו הקדוש לארץ־ישראל". והוסיף שצריכים להביא גם את הציוּנים של כל הצדיקים של רבי נתן ושל הבעל שם טוב וכו', כי פה נעשה מסוכן, וכמה יכולים לשמור, ועכשיו יש לנו מדינה. והוסיף ואמר: "אומן ישאר מקום קדוש, כי זה המקום שבו היה קבור רבינו הקדוש (אחרי שיבוא), ניסע לאומן כל השנה בכל זאת (גם אחרי שיבוא), אבל ראש־השנה יהיה בירושלים. וגם אז, יהיו אנשים שירצו בכל זאת להמשיך לנסוע בראש־השנה לאומן, וצריך לא לעשות מחלוקת, אבל אני - אני אהיה בירושלים בראש־השנה, כי יהיה יותר קדוש, מקום של עצמות של רבינו הקדוש וקודש קודשים, ובית המקדש". אחד שאל: "אבל אם לא יבוא הציון?", והשיב רבי ישראל: "יבוא, יבוא". שאלו אותו לאיזה מקום בארץ להביא את הציון, ואמר שצריך לחשוב. אחד הציע בהר ציון, ונענע רבי ישראל בשמחה: "כן, בהר ציון, ליד דוד המלך עליו־השלום". הוא גם אמר: "אני חושב שצריך לעשות את זה דרך הממשלה". אחד אמר: "אז הגאולה קרובה.." השיב רבי ישראל: "לא, זה לא קרוב, זה קרוב מאוד".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג צום גדליה על הציון: דיבר כמו נבואה ממה שיהיה בביאת משיח וכו' ובסוף אמר: "חיכינו כבר הרבה זמן, יכולים לחכות עוד קצת" (והיה מובן שאמר זאת הן על עניין הגאולה והן על עניין הבאת הציון [ששניהם לא יהיו כל כך מהר כמו שחשבנו מקודם]).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד כשר' ישראל חזר לארץ והיה בחדרו פנה לאחד ואמר לו (ברמז על השיחה של ראש־השנה בה אמר "נגמר אומן" וצריך להביא הציון של רבינו לארץ וכו'): "עכשיו נעשה פירוד, חלק מבולבל, ומי שמקורב לצדיק, הלכו ביבשה בתוך הים". ואותו אחד כתב את השיחה הזאת בלי להבין את פשר הדברים, וכעבור כמה חודשים ושנים כשקרא את השיחה הזאת למפרע ראה מרחוק את רוח קדשו של ר' ישראל איך ניבא מה שיהיה מהשיחה של "נגמר אומן וכו' "... ודי־למבין . (יום חמישי ד' תשרי תשנ"ג, מבשרת)

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה באותה שנה סמוך לשבת חנוכה (אחרי), הלך רבי ישראל לנשיא ישראל לבקש ממנו שידבר עם נשיא אוקריינה על עניין הבאת הציון, והיה הסכם. אבל בעוונותינו התעוררה מחלוקת גדולה מצד הוועד וכו' עד שלא הביאו את הציון. [אחרי יותר משנה, כשאחד אמר לו שהוועד התנגדו, רבי ישראל אמר בצחוק: "לא, זה הרוסים, כי היה להם פרנסה ואכסניה טובה ולא רצו לאבד את זה"]. בתקופה הזאת נעלם רבי ישראל, ולא ידענו היכן הוא מתאכסן, ולא היה מדבר וגם לא רצה להשיב לעיתונאים שרצו שיביע דעת ואף לא לחברים ששאלו מה לעשות, רק נשמע שאמר אז: "כבר עשיתי כמעט הכול, צריכים רק להתפלל עוד קצת".

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו אחד אמר לר' ישראל באותה תקופה שיש הרבה התנגדות על הבאת הציון של רבינו לארץ ור' ישראל השיב שהוא כבר רגיל למחלוקת, והיה מובן שלא מסתכל כלל על ההתנגדות שלהם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז והיה חזק אצלנו שהקיבוץ יהיה בירושלים (למרות התנגדות הוועד על הבאת הציון), אבל רבי ישראל בעצמו התחיל לפקפק קצת בזה בתקופה של סיוון תשנ"ג. 
בסוף אייר דיבר איתנו מהקיבוץ באומן, ונבהלנו כי רצינו וחשבנו שיהיה בירושלים, אז אמר: "רבינו הקדוש הוא כלליות גדול וכו'". 
בסיוון שאל אותי: "איפה יהיה ראש־השנה?". אמרתי לו: "או בירושלים או במירון", וגער בי: "מי אמר?" אמרתי לו: "אתם".

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח בסיוון תשנ"ג אחד מהמקורבים הישנים שהתרחק אז ולא ידע מכל הסיפור נסע לאומן על שבועות, וכשחזר בא לרבי ישראל וסיפר לו שנסע ואמר רבי ישראל: "כן, אם לא בא הציון, נצטרך להמשיך לנסוע לשם כמקודם!". 
אחר־כך בתמוז התחיל רבי ישראל לבלבל את העולם איפה יהיה הקיבוץ, פעם אמר שיהיה באומן ופעם אמר שיהיה בירושלים. בכל זאת היה יותר חזק שיהיה באומן, והיה קשה לנו לקבל כי רצינו שיהיה בירושלים.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט פעם נכנסתי אליו בשבת, ואחר ספיקות שעשה במקום הקיבוץ אמרתי לו: "מה הרצון של השם־יתברך? איפה יהיה?" צחק רבי ישראל ואמר: "נראה.."

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י בסוף תמוז אמר: "בסוף הרוסים התחרטו (על רצונם להעביר את הציון) וצריכים לנסוע במקום שבו נמצאים העצמות כמו שכתוב בחיי־מוהר"ן, אז יהיה באומן". הקשו לו: "אבל אמרתם 'נגמר אומן'?". והשיב: "אבל מה לעשות שהתחרטו הרוסים?". שאלו: "אבל מישהו שאל 'אם לא יבוא', ואמרתם: 'יבוא'?" ואמר: "אבל מה לעשות שבסוף התחרטו הרוסים? והוסיף: יהיה שמח, ויהיה הרבה קיבוצים בירושלים, בחברון, אבל אני אהיה באומן!".

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא באותו זמן הזמין רבי ישראל כרטיס לאומן, אחר־כך ביטל את הכרטיס, אחר־כך הזמין עוד פעם כרטיס לאומן, אבל אנחנו לא רצינו להזמין לעצמנו כי חשבנו בכל זאת שיהיה בירושלים, ורק אחד מהחברים הזמין ביחד איתו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב נשמע גם בתקופה של הבלבולים על איפה יהיה מקום הקיבוץ שאמר שהעצמות הם כבר פה וזה יתגלה באלול, אבל כשרצה לנסוע ואחד הזכיר הדיבור הזה אמר רבי ישראל: "אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו", ואחר שהתעקשו אמר שצריכים לנסוע (זה מוקלט!).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג בחודש סיוון תשנ"ג באו אנשים לא מקורבים לשאול איפה יהיה הקיבוץ של ראש־השנה ואמר רבי ישראל שצריכים לברר איפה נמצאים העצמות, ובבקשתו נסענו לבית הנשיא לשאול את אביבה (המזכירה של הנשיא שזר) על זה, ואמר רבי ישראל: "שמעתי שהרוסים התחרטו או לא התחרטו, אז לברר איפה העצמות", והיא אמרה שתברר. אבל כנזכר־לעיל, בתמוז אמר שהקיבוץ יהיה באומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד ר' ישראל נסע לאומן לקראת ראש־השנה תשנ"ד וכשנודע לנו שהמטוס המריא הלכנו תיכף לשדה התעופה על־מנת לנסוע, וכן עשו רוב החברים באיחור זמן. 
הגענו לאומן, וביום שני בלילה לפני ראש־השנה אמר לנו: "יש לי אוטו למטה ואני רוצה לנסוע לטבריה לבִּתי", אמרתי לו שאנחנו לא בארץ, ושאל אותי: "איפה אנחנו?" והשבתי: "באומן", ושאל: "בחוץ־לארץ? ...לא משיבים כלום", ניגשתי ושאלתי: "רבינו הקדוש לא רוצה שניסע לאומן על ראש־השנה?" ולא השיב כלום. הייתי אז נבוך, אולי לא טוב עשינו, אולי העוונות שלנו גרמו שהתעכבה הישועה (הבאת הציון) ועל זה מקפיד רבי ישראל, כי הוא נסע ואמר לנסוע, וגם בשנה רוב הדיבורים היו לנסוע, חוץ מכמה ספיקות כנ"ל. 
למחרת ביום שלישי הוא היה שמח וניגש על הציון ודיבר בהתעוררות. וכשבקשתי ברכה הצביע על הציון בידו ואמר: "פה זה המקום הכי קדוש בעולם יש פה כל הנשמות", ורמז אז לבקש בציון על הכול. באותו ראש־השנה (תשנ"ד) לא הראה פנים שוחקות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו במחרת ראש־השנה יום שבת־קודש היה עת רצון בסעודה שלישית, ואמר רבי ישראל: "נצטרך לנסוע כל שנה ושנה לראש־השנה לאומן". אחד שאל: "אז לא יבוא הציון?" אמר רבי ישראל: "יבוא זמן לזה, אבל כל זמן שלא נעשָה צריכים לנסוע לאומן". 
ובגלל הספקות שהיו בהתחלה שלוש מהחברים החליטו להפסיק לנסוע לאומן, ושניים מהם התחילו להשפיע על השאר.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז אחרי ראש השנה תשנ"ד שתי אנשים שלא היו באומן בראש השנה הגיעו לר' ישראל ואחד מהם הצטער על שלא זכה להגיע לאומן כי נגמרו המקומות בטיסות והוכרח להישאר בירושלים, ור' ישראל חיזק אותו ורמז לו שיש איזה הארה ותיקון בירושלים, (אף־על־פי שבוודאי צריכים למסור נפשו להגיע לאומן, אבל האיש רצה באמת ולא זכה), והשני אמר לו שהוא נשאר בירושלים והיה שם הרבה שמחה, ור' ישראל אמר לו שבלי רבינו אין שמחה. (תשרי תשנ"ד)

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יז אחד שאל את ר' ישראל בסוף שנת תשנ"ד איפה להיות בראש השנה (כי היו אז שלושה שהיו נמצאים הרבה עם ר' ישראל שלא היו נוסעים לאומן), ור' ישראל השיב לו: "סע לאומן" כאומר לו: "תרחם על עצמיך, סע לאומן", והאיש כל כך נבהל מתשובתו עד שהסתכל על משמשו של ר' ישראל שלא היה אז נוסע לאומן, ורמז לו האם הוא יצא מדעתו. כל כך היה ברור רצון ר' ישראל לנסוע לאומן בכל מחיר.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יח ובתקופה הזאת ר' ישראל דיבר ממעלת אומן ואמר: "לא צריך בית המקדש לא צריך קודש קודשים – יש לנו אומן", ואולי כוונתו הייתה שלא צריך קודש קודשים וכו' כדי לקבל מהם תיקון בימים הנוראים (על ידי הקרבנות וכו') כי יש לנו תיקון מאומן, וגם אמר פעם: "יש כבר הגאולה, - אם אומרים את התיקון הכללי והתפילה שאחריו באומן, זה מתקן הכול", גם מובא בשם רבי אברהם בר' נחמן שהביטול שזוכים בארבע אמות של הציון הקדוש יותר גבוה מהביטול שזוכה בו הכהן הגדול ביום כיפור בקודש הקודשים (כמו שמובא בגמרא ובליקוטי הלכות על הפסוק "יקרה היא מפנינים" שתלמיד חכם יותר גבוה מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים).

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יט לקראת ראש־השנה תשנ"ה נסע ר' ישראל לאומן. ולפני ההמראה אחד הגיע לשדה־התעופה ופנה אליו ואמר: "נו, רבי ישראל תישארו פה", ודחף אותו רבי ישראל בגערה עם תנועה חזקה של היד. נסענו לאומן, והיה רבי ישראל שמח, בפרט בערב ראש־השנה, ועסק גם בהמתקת הדינים כהרגלו. 
בערב ראש־השנה כשהגוי לא רצה לתת לו להיכנס לדירה ששכרו לו אמר: "מדוע להיות תלויים בגויים? צריכים לקנות דירות (שיהיו) שלנו שניסע לאומן לדורי דורות". 
במוצאי ראש־השנה כשאחד אמר לו שעשה (ר' ישראל) מסירות נפש ביותר לנסוע, ענה: "אבל לא זכיתי להרבות בתפילה על הציון".

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כ בחול־המועד סוכות תשנ"ה שאל את אחד בלילה: "היית באומן בראש־השנה?". ענה: "לא, הייתי בירושלים". ענה לו רבי ישראל בשלילה: "העיקר הוא אומן, רבינו הקדוש אמר: "מי שיבוא אלי", - זה אומן".

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כא יש עוד דיבורים על נושא זה שלא יספיקו המון יריעות לספר, אבל הכלל היה שאמר בהתחלה שנגמר אומן ויבואו העצמות, ובסוף אמר שכן צריכים לנסוע, ומזה התבלבלו קצת אנשים ואמרו שצריכים להבין ולא לנסוע, אבל לא שרבי ישראל בעצמו אמר לא לנסוע. וחילוק הדעות בזה היה רק כמה צריך להתבטל, כי דברתי עם ארבע האנשים שלא נסעו אז וראיתי שלא מסכימים עד כמה צריכים לזרוק את השכל ולהתבטל לצדיק ולתלמידיו האמיתיים.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כב בתקופה הזאת אחד התווכח איתי, הוא לא רצה לנסוע ואמר לי שאנחנו לא כמו ירק לדרוך אלא צריכים להבין. פניתי לרבי ישראל ואמרתי לו: "יש חברים שלא רוצים לנסוע לאומן" והשיב: "כן? אז, לא צריך, רבינו הקדוש לא צריך לאף אחד" (כדי לתת לו תיקון). אמרתי: "אבל הם חושבים שזה האמת!" וענה רבי ישראל: "שיחשבו מה שהם רוצים".

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כג עד הסתלקות ר' ישראל היו רק ארבעה אנשים שלא היו נוסעים לאומן וחוץ מהם כל שאר החברים היו נוסעים לאומן בלי פקפוק, ורק אחרי הסתלקות רבי ישראל נתגברה ההעלמה והשתכנעו עוד אנשים להפסיק לנסוע לאומן על־ידי משפיעים וכו', ודי־למבין.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כד בתקופה שמקום הקיבוץ היה בספק צרפתים סיפרו לר' ישראל שקבוצה שלמה היו אמורים לנסוע מצרפת לאומן על ראש השנה והם מנעו אותם מזה והציעו להם לבוא לירושלים לראש־השנה, ור' ישראל התפלא על זה ושאל בצער: "למה?" והיה נראה שחפץ שיסעו לאומן למרות הספק למקום הקיבוץ בשנה הזאת כידוע לבקיאים (כ' אלול תשנ"ג). כי יש לדעת שבתקופה מסויימת ר' ישראל עשה ספק למקום הקיבוץ על ראש השנה, ומזה תבין את הסיבה שיש שיחות שבהם מובן על ירושלים או אומן למקום הקיבוץ, אבל בסוף אמר שהציון לא הגיע וצריכים לנסוע לאומן על ראש השנה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כה כשהגענו על ראש־השנה תשנ"ה והגוי לא רצה לתת לר' ישראל להיכנס לדירה ששכרו לו כנ"ל, שאלוהו אם להיכנס בכוח? ור' ישראל השיב: "חס ושלום", אחר־כך אמר: "למה להיות תלויים בגוים?, צריכים לקנות הדירות שלנו שניסע לאומן לדורי דורות", אחר־כך רקדנו ושרנו הניגון 'בטחו' ור' ישראל שמח ואמר שהיהודים שרים 'בטחו'. אחר־כך הגוי ביקש הוספה של 180 דולר כדי להרשות להיכנס לדירה, וקצת רצו שיעברו לדירה יותר מרוחקת מהציון ולא לשלם את ההוספה, אך ר' ישראל אמר שלא צריך לפחד מלתת צדקה. אחר־כך לפנות בוקר סמוך לסליחות של "זכור ברית" ר' ישראל דיבר באריכות והשיחה מוקלטת. בליל ראש־השנה ר' ישראל היה מלא דביקות ושמחה בפרט בעת תפילת מעריב ומוקדם בבוקר, וביום ראשון בבוקר היה גם הרבה שמחה וריקודים, אמנם לפני תקיעת שופר התחיל לבקש דבר ולא הבננו מה הוא, ואמר בצער שאין לו עם מי לדבר, אחר־כך היה תקיעת שופר ותפילת מוסף ובסעודה הוכיח את אחד ממשמשיו על שלא קנה לו אוכל מהכסף שלו (של ר"י), וזה טען שחבל כי יש פה שפע אוכל, ור' ישראל השיב שאין כאן כלום וכו'. שנזכה לשפע קדוש. 
אחרי הצהריים הבעל הבית הגוי של הדירה התלונן שמקלקלים לו את אחד מרהיטיו, ור' ישראל ציווה להחזיר לו את הרהיט ושנשלם לו את הנזק במוצאי החג, ולא רצה ליהנות כלל מלחם רע עין וגוי. 
בליל שני של ראש־השנה אנשים ביקשו והפצירו מר' ישראל ללכת להתפלל בקלויז וכך עשה, וכשנכנס אחזו מפורסמים באמצע דרשות אז התחלנו לשיר ביחד איתו את הניגון 'נ נח' והם לא הצליחו להשתיק את הרעש עד שהחזן התחיל לנגן 'ברכו' באמצע השירה. ובקדיש הסמוך לתפילת העמידה (שמונה עשרה) ר' ישראל אמר שהוא לא יכול לנשום וביקש לצאת, והמשכנו את התפילה איתו בדירתו (במניין כמובן). אחרי התפילה ר' ישראל ביקש לצאת למרפסת, ועשה תנועות נוראות של קפידות עם ידיו הקדושות, ויצא מפיו הדיבור: "רשעים, לא נותנים לישראל לקדש ולאכול, הם ישלמו על זה", והיה דברים נסתרים, הוא גם פנה לאחד שאחר הסתלקות ר' ישראל נהיה מפורסם שהיה מרבה לצחוק, והוסיף על דבריו ואמר שמי שיושב וצוחק ישלם גם כן. אחר־כך ביקש להוריד אותו עם העגלה עד המגומטר ששמה היו מחלקים את הסעודות, הוא נכנס ותיכף ציווה להוציאו, ואמר: "רשעים כאלו", ובלילה סירב לאכול. 
בבוקרו של יום שני של ראש־השנה התפללנו ביחד וסמוך לתקיעת שופר עשה קפידות גדולות ורמז שרוצה לשכב פה ולא היה מובן כי כבר היה על מיטה, עד שאחד ציווה להביא מזרון אחר ואז ר' ישראל נתרצה להישאר במיטתו. אחרי התפילה בה שמע ר' ישראל תקיעות שופר בנוסח ספרדי ביקש ללכת לקלויז כדי לשמוע תקיעות שופר בנוסח אשכנזי, ואמר: "אתמול לא יכולתי לנשום ויצאתי באמצע התפילה". וכשהגיע לקלויז אמר מה שאמר, ויצא משם מבלי לשמוע שם את התקיעות, והציע שהיות שכבר שמענו תקיעות שופר נלך עכשיו להתפלל מנחה עם הספרדים (שנוהגים להתפלל מנחה גדולה). וכשחזר לביתו, עשרות בחורי ישיבה ליוו אותו בריצה וביקשו ברכה וכמה חסידים מכל הפלגים באו לבקרו, ודיבר קצת דיבורים על ההדפסה ושנזכה לחברה אמיתית, וביקש מכל הבאים אליו להתפלל מנחה גדולה, ואחר־כך התחיל לדבר בתוכחה גדולה לא כהרגלו בראש־השנה ולמפרע הבננו שמוכיח אותנו סמוך להסתלקותו, כדרך הצדיקים וכו'. והנה קצת מתוכחתו הקדושה: "חסר אמונה, אין לי עם מי לדבר, יש אור כזה בעולם ואין מי שיקבל, לפעמים אני חושב שאני אלך לאיזה מקום שאף אחד לא ידע ממני", הוא גם אמר שכל אחד חושב מתי הוא ימות כדי לקחת את הכסף שלו, והוסיף: "אני נקי וכל כספי מיועד רק להפצת דעת רבינו בעולם", והיה נראה לפי עניות דעתי שמוכיח על שכל אחד מחכה אחר הסתלקותו לעשות חשיבות וכבוד לעצמו מהכסף והעניין של ר' ישראל. 
ובלילה, במוצאי ראש־השנה, כמה חברים סכו את גופו עם שמן זית, והוא היה מלא דם ופצעים, ואחד אמר לר' ישראל שהוא (ר"י) זכה להגיע לאומן במסירות נפש כזו עצומה, ור' ישראל השיב: "אבל לא זכיתי להרבות בתפילה על הציון".

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כו על הנוסח של התפילה באומן בראש־השנה אמר שהכי טוב הוא להתפלל בנוסח שלנו (ספרד), ויש הבדל רק בחזרת הש"ץ. ואמר: "לא צריכים להסתכל על האחרים, נעשה המניין שלנו ומי שרוצה לבוא יבוא. אפשר לעשות שתי מניינים". (אלול תשנ"ב)

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כז ר' ישראל אמר פעם באומן שהאנשים טועים בחושבם שמספיק לבוא פעם אחת לאומן על ראש השנה, ולא כן הדבר אלא צריך לבוא כל שנה ושנה לאומן על ראש השנה. (אומן תשנ"א)

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כח אמר לאחד להביא ילדיו לאומן לפני גיל שבע כרצון רבינו שאמר שכל תינוק שיבוא אליו לפני גיל שבע יהיה נקי מן החטא עד החתונה, ואמר לו שלאחר שמביא אותם לפני גיל שבע לא צריך להביא אותם עוד פעם לפני הבר מצווה כי צריך לשמור על הכסף, אך אחרי הבר מצווה צריך להביא אותם כל שנה כצוואת רבינו לנסוע אליו כל ראש השנה. אמנם לחבר אחֵר אמר שיזהר לנסוע עם בנו (שהיה בגיל שמונה) כל שנה לראש השנה לאומן עד שהציון של רבינו יגיע לארץ ישראל, וכנראה שהעניין תלוי באמצעים של המתקרב.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כט לאחד אמר לחכות שבנו יהיה בגיל שש כדי להביאו לאומן, ואולי כי התנאים היו אז קשים, או אולי כי קשה לקרוא את ה'תיקון הכללי' בגיל הזה (ומובא ב'כוכבי אור' שהילד צריך לקרוא שם את ה'תיקון הכללי').

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ל באחד מהפעמים הראשונים שהיו נסיעות לאומן שכל כך ר' ישראל התגעגע עשרות שנים להיות באומן הצליחו לארגן נסיעה מצומצמת עם רשימה קצרה של אנשים שיזכו לנסוע לאומן, והנה ר' ישראל כבר היה מוכן לנסוע והמזוודות היו לידו ובסמוך לנסיעתו איש אחד הגיע ואמר לר' ישראל שהוציאו אותו מהרשימה ונתנו מקומו למישהו אחר, ור' ישראל עשה אנחה עמוקה ממושכת בצער גדול אבל בסיומה תיכף התחזק לשמוח ואמר ברוגע: "נו, כנראה שהרבי לא רוצה שאסע אליו".

</div>
