# Volume One • Letter 15
מכתב 15
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/15 ## Segment 1
ב"ה פ' וירא ... מר חשוון תשט"ז פיה"ק ירושלים ת"ו
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my dear, my precious soul and heart — the pious and exalted one — who yearns for the service of Hashem in truth and for the holiness of the Land of Israel — may Hashem grant him merit for this soon — our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. ## Segment 2
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי נפשי ולבבי החסיד הנעלה המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ולקדושת א"י השי"ת יזכהו לזה בקרוב כמה"ר אברהם יאקבאוויטש נ"י שליט"א.
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. ## Segment 3
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת קבלתי מכתבכם עם הכסף וכן מכתב זוגתו הצוה"ח מנשים באוהל תבורך מרת הינדא רחל שתחי' עם הכסף מהושענא רבה והנני מקיים בקשתה לבקש כל יום עבור בן אחותה הילד שרגא יהושע בן שרה לרפואה שלימה ומה שכבודו מבקש ממני במכתב פ' נח שאתן לו עצה טובה בענין השתוקקות נסיעתו לא"י באמת קשה ליתן עצה ובפרט לאשר שכבודו בעל חוב ומרויח פרנסתו בדוחק ביגיע כפים להוציא הוצאות גדולות כאלו בנסיעה הליכה וחזרה אעפ"כ הנני משיב לכבודו כפי דעתי דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען און מסכים זיין ברצון הטוב און ווידער האט איהר צייט כמעט אגאנץ יאהר צוא ביינקען און גלוסטען צוא קדושת א"י און בייטען השי"ת אוף דעם (און בכלל בייטען אז סע זאל זיין שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו) (דבר ראשון אתם צריכים לראות שאשתכם האשת חיל ויראת השם תהי' מרוצה ותסכים לזה ברצון טוב וגם יש לכם זמן כמעט שנה שלמה לכסוף ולהשתוקק לקדושת א"י ולהתפלל להשם על זה [ובכלל להתפלל שיהי' שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו]) ובעצם ענין הנסיעה יותר טוב היה לנסוע יחד עם חברה חסידים שמחיר הנסיעה תהיה רק 600 דולר מלנסוע בעצמו שצריך כמו 900 דולר ואצלכים 300 דולר הוא חשבון גדול ומה שכבודו יוכל להיות כל חודש אב אלול ועם החברה יוכל להיות רק מימי הסליחות עד אחר שמחת תורה היינו רק חודש אחד אבל לדעתי יותר חשוב זה החודש לבד מכמה חדשים אחרים מפני שזה כל הימים נוראים ר"ה עשרת ימי תשובה יו"כ וחג הסוכות ושמחת תורה לקיים מצות עולה רגל רק העיקר אם יסכימו לזה המנהלים מהתלמוד תורה שכבודו הוא מורה אצלם ואם לא יסכימו או שיש חשש שיזיק לפרנסה שלכם עי"ז אז אין ברירה רק לנסוע לבד בימי החופש אב אלול עד אחר ר"ה כמו שכתב כבודו ובכלל הענין אם כבודו יתגבר לשבר המניעות ובפרט מניעת הממון לנסיעת א"י מי יוכל לייעץ לכם דבר שכזה נאר דאס האבין מיר הכלל פון אונזער הייליגען רעבין ר' נחמן מברסלב ז"ל אז געלט איז קיין מניעה ניט דער עיקר איז מניעת המוח והלב אז דאס הארץ ביינקט און מען וויל באמת איז אין דבר העומד לנגד הרצון "דער עיקר איז דער רצון" האט איהר כמעט אגאנץ יאר צייט צוא ביינקען און וועלין און האפען און בייטען השי"ת אז איהר זאלט זוכה זיין צוא דיא גרוסע הייליגע מצוה קומען קיין א"י אפי' נאר צוא גייען ד' אמות דאס איז אוך זייעהר גרוס און עס איז כדאי וכדאי צוא ברעכין אלע מיני מניעות פון דער וועלט וועגין דעם (רק זה יש לנו כלל מרבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב ז"ל שהכסף אינו מניעה העיקר זה מניעות המוח והלב, כשהלב כוסף ורוצים באמת אז אין דבר העומד לנגד הרצון "העיקר זה הרצון" אז יש לכם כמעט שנה שלמה זמן לכסוף ולרצות ולקוות ולבקש מהשי"ת שתזכו למצוה הגדולה והקדושה לבא לארץ ישראל אפילו רק ללכת שם ד' אמות זה גם גבוה מאד וכדאי וכדאי לשבר כל המיני מניעות שבעולם עבור זה) ומכל שכן כשיהיה כבודו איזה שבועות יוכל לראות אולי ימצא איזה פרנסה שיוכל כבודו לקבוע דירתו עם כל באי ביתו ואפי' אם לא תיכף עכ"פ בהמשך הזמן כשישלם כל החובות ויהיה לו כסף לסדר א"ע עם דירה ופרנסה כראוי ואפשר יסדר מקודם הילדים שלו פה בישיבות עכ"פ כשיהיה כבודו בעצמו פה ידע מה לעשות אם לקבוע דירתו או לא ואם לסדר ילדיו פה בישיבות או לא ועכ"פ יקיים מצות חז"ל שכל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב ורבינו ז"ל אמר "מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י" הכלל דער עיקר זאלט איהר אסאך ביינקין און בייטען השי"ת וועט אייך השי"ת שון צוא פירען אז איהר זאלט אוס פירען אייעהר הייליגען רצון אכי"ר השי"ת זאל אייך העלפין אז איהר זאלט אריין חאפען דיא הייליגע קדושה פון ארץ ישראל נאך היינטיגס יאר אמן. ("אי אפשר להיות יהודי ללא ארץ ישראל" הכלל והעיקר שתכספו ותבקשו מה' הרבה על זה ואז ה' כבר יביא אותכם שתוציאו לפועל רצונכם הקדוש אכי"ר שהשי"ת יהי' בעזרכם שתזכו לחטוף את קדושת ארץ ישראל עוד השנה אמן)
I have received your letter together with the money — and likewise the letter of his wife, the modest one who fears sin, blessed among women in the tent, [מנשים באוהל תבורך — "blessed among women in the tent." A biblical phrase from the Song of Deborah (Judges 5:24): "Blessed above women is Yael, wife of Chever the Kenite — blessed above women in the tent." Applied here as a term of highest honor for the recipient's wife. The phrase praises a woman of inner domestic virtue and spiritual greatness — one who sanctifies the home and tent of Israel.] our mistress Hinda Rachel, may she live — together with the money from Hoshana Rabbah. [Hoshana Rabbah — the seventh day of Sukkos (21 Tishrei) — the day on which, according to Kabbalistic tradition, the final sealing of the judgment (begun on Rosh Hashana and sealed on Yom Kippur) is completed. It is the last opportunity for teshuvah and prayer before the decree is fully closed. The fact that the wife sent her letter specifically on Hoshana Rabbah is a detail of spiritual timing.] ## Segment 4
עכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל ברענגט ההתחזקות גדול "וירא אליו ה'" פאר וואס איז א יוד זוכה צוא התגלות אלקות בחי' וירא אליו ה' "באלוני ממרא" היינו אז דער יוד ליגט נעביך נידריג ממרא לשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם איה אלוקיך תאמר לו בכרך ג' שברומי היינו אפי' אין שאול תחתיות איז אויך דא השי"ת דער עיקר אז דער מענטש דער האלט זיך און איז זיך ניט מייאש פון צוא זוכען השי"ת און טוען וואס ער קען אין אידישקייט תורה תפלה צדקה גמ"ח וואס אמצוה ער קען וכו') פאר וואס "והוא יושב פתח האהל" היינו דער יוד זיצט ביים פתח פון דער קדושה (היינו צוא ווערן אהערליכער איד באמת און אפי' צוא יעדער מצוה און דבר שבקדושה וואס ער וויל אזו וויא איהר ווילט קומען קיין א"י הקדושה) "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יכלו לילך בשוק היינו אפי' דער יצר הרע מיט דיא מניעות ברענין דעם מענטשן אז עס איז ניט איבער צוא טראגין פון דעסט וועגין "והוא יושב פתח האוהל" זיצט ער בייא דער טיהר פון דרוסען און וויל ניט אוועק גיין נאר ער זיצט און ווארט ביי דער קדושה אולי יחוס אולי ירחם און און טרעט ניט אפ דענצמאל איז דער מענטש זוכה סוף כל סוף צוא קומען אין דער קדושה און ער איז זוכה צוא גילוי שכינה היינו השגת אלקות אין אהוכע מדריגה יעדער נאך זיין מדריגה, דווקא באלוני ממרא אינדעם כחום היום אין דיא ביטערקייט וואס דער יצר הרע מוטשעט דעם מענטש און ברענט איהם דיא תאוות רעות און עהר טרעט ניט אפ פון השי"ת ווערט דווקא פון די התגברות היצר הרע מיט זיינע תאוות ומניעות פון יודישקייט ווערט דווקא גרוסע כלים אריין נעמען אין זייא אסאך גוט און פון דיא מניעות ווערט נעימות אזו וויא מיר געפינען בא יוסף הצדיק ווייל דער יצר הרע האט איהם אזו גמוטשעט מיט דעם נסיון פון אשת פוטיפר און ער האט עומד בניסיון גיווען איז ער ערשט גווארין יוסף הצדיק און ער האט זוכה גווען אפי' אוף דער וועלט צוא אזא גדולה און אזא כבוד מכל שכן בעולם הבא הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים דער עיקר איז וואס האבען זיך דער האלטען אין זענין ניט אפ גטראטין וואס סע האט זיך מיט זייא איבער גיטאן דערפאר האבען זייא זוכה גווען צו וואס זייא האבען זוכה געווען און אזו אויך יעדער יוד וואס וויל זיין איוד און וויל אריין גיין אין דער קדושה טוט זיך מיט איהם וואס עס טוט זיך און וואס דער מענטש איז גרעסער טוט זיך מיט איהם מעריר און אז ער איז קיין נאר ניט און לאזט זיך ניט אראפ ווארפען און עהר שטארקט זיך מיט וואס ער קען, ניט אפטרעטן פון השי"ת, איז סוף כל סוף וועט ער קומען צוא וואס ער דארף און ער וועט זוכה זיין וואס עהר וועט זוכה זיין יעדיר וועדליג דאס דערהאלטן זיך ניט אפ צוא טרעטין אין דער סוף איז הכל מתוקן לסעודה אלע וועלין זוכה זיין צוא אגרוסען סוף אכי"ר.
And I am hereby fulfilling her request to pray each day on behalf of her nephew — the child Shraga Yehoshua son of Sarah — for a complete recovery. [לרפואה שלימה — "for a complete recovery." The standard formula of prayer for a sick person: may the healing be complete, total, and lasting — not merely partial or temporary. The child is identified by his full Hebrew name and his mother's name — both required for a healing prayer in the Jewish tradition.] ## Segment 5
אגריס אונזער פריינד ר' משה אהרון נ"י אדאנק פאר די געלט איך האב איהם געמאכט אפדיון און בייט פאר איהם כל טוב.
The Request and the Author's Hesitation And regarding what his honor asks of me in the letter of Parshas Noach — that I give him good counsel regarding the matter of his longing to travel to the Land of Israel — truly it is difficult to give counsel, and especially since his honor is a debtor and earns his livelihood with great difficulty — with the labor of his hands [ביגיע כפים — "with the labor of his hands / by the sweat of his hands." A biblical expression (Psalms 128:2): "when you eat of the labor of your hands — fortunate are you and it is good for you." Here it describes honest, hard-earned income — not passive income but the fruit of direct physical and mental labor. The author is noting that such a person cannot easily absorb large expenses.] — and [would need] to incur such great expenses for a journey there and back. ## Segment 6
(ועכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל מביא התחזקות גדולה "וירא אליו ה'" מדוע יהודי זוכה להתגלות אלקות בחינת וירא אליו ה', "באלוני ממרא" היינו שהיהודי מונח מסכן במקומות הנמוכים ממרא מלשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שברומי היינו אפילו בתוך השאול תחתיות גם שם ה' נמצא העיקר שהאדם מחזיק מעמד ולא מתייאש מלחפש את השי"ת ולעשות כפי יכלתו בעבודת ה' תורה תפלה צדקה גמ"ח איזו מצוה שהוא יכול וכו') מדוע, "והוא יושב פתח האהל" היינו שהיהודי יושב וממתין בפתח של הקדושה (היינו שמצפה להיות יהודי ירא שמים באמת וגם אפילו לכל מצוה ודבר דקדושה שהוא רוצה כגון מה שאתם רוצים לבא לארץ ישראל הקדושה), "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יוכלו לילך בשוק היינו אפילו שהיצה"ר והמניעות בוערים באדם באופן בלתי נסבל אעפי"כ "והוא יושב פתח האהל" הוא יושב ליד הדלת מבחוץ ולא רוצה לסור משם הוא רק יושב וממתין אצל הקדושה אולי יחוס אולי ירחם ולא סר, אז האדם זוכה סוף כל סוף ליכנס ולבא לתוך הקדושה וזוכה לגילוי שכינה היינו השגת אלקות במדרגה גבוה כל אחד לפי דרגתו, דוקא באלוני ממרא בתוך הכחום היום בתוך המרירות שהיצה"ר מענה את האדם ומבעיר בו את התאוות הרעות והוא לא סר ושב אחור מהשי"ת, דוקא מההתגברות הזו של היצה"ר ותאוותיו והמניעות מהיהדות דוקא מהם נהיים כלים גדולים להכיל בהם הרבה טוב ומהמניעות נעשים נעימות כמו שאנו מוצאים אצל יוסף הצדיק מזה שהיצה"ר עינה אותו עם הנסיון של אשת פוטיפר והוא עמד בנסיון, מזה הוא נהי' יוסף הצדיק וזכה אפי' בעוה"ז לכזו גדולה וכבוד מכ"ש בעוה"ב הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים, העיקר מה שהם החזיקו מעמד ולא שבו לאחור מכל מה שעבר עליהם, לכן הם זכו למה שזכו וכמו כן כל יהודי שחפץ להיות יהודי ורוצה ליכנס לתוך הקדושה נעשה איתו מה שנעשה ומה שהאדם גדול יותר עובר עליו יותר וכשהוא לא טיפש ולא נותן שיפילו אותו והוא מתחזק במה שהוא יכול לא לסור מהשי"ת אז סוף כל סוף הוא יגיע למה שהוא צריך להגיע ויזכה למה שיזכה כל אחד כפי התחזקותו לבלי לסור והסוף שהכל מתוקן לסעודה שכולם יזכו לסוף גדול אכי"ר.
Yiddish Passage — Practical Counsel on the Journey to the Land of Israel [The author shifts into Yiddish for his practical counsel, then provides his own Hebrew translation immediately following in brackets.] "Nevertheless, I am responding to his honor according to my understanding. The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace and should agree to this with goodwill. [דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען — "The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace." The very first practical step before any planning for the trip: the wife must be on board, willingly and genuinely in agreement — not grudging or pressured. Eshes chayil (capable woman, Proverbs 31) + yir'as Hashem (fears G-d): both virtues cited together. Tzu friden = at peace / satisfied / agreeable.] And furthermore — you have almost a whole year to yearn and long for the holiness of the Land of Israel and to beseech and pray to Hashem about this. [בייטען השי"ת — "to beseech / to pray to Hashem." The Yiddish beytn (בייטען) — from the German bitten — means to request, to beseech, to beg, to entreat, to petition. It is used throughout this letter for direct, heartfelt prayer-as-petition: not formal liturgical prayer (davenen) but the direct personal supplication of one who urgently needs something from G-d. The word conveys active, persistent requesting — not passive hoping but earnest, repeated asking.] [And in general — to pray that there should be peace upon Israel and peace throughout the entire world.]" ## Segment 7
(ש לידידינו ר' משה אהרן ותודה על הכסף, עשיתי פדיון עבורו והנני מעתיר בעבורו לכל טוב.)
Hebrew Translation of §6 [The first thing: you need to see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be satisfied and should agree to this with goodwill. And furthermore: you have almost a full year to yearn and to long for the holiness of the Land of Israel, and to pray to Hashem about this. (And in general: to pray that there should be peace upon Israel and peace in the entire world.)] ## Segment 8
ידידו מאחלו כט"ס
And as for the actual matter of the journey itself — it would be better to travel together with a group of Chassidim, [חברה חסידים — "a group / fellowship of Chassidim." Traveling in an organized group significantly reduced the cost of a transatlantic journey in 1955. The author gives specific figures: solo travel = approximately 900 dollars; group travel = approximately 600 dollars. The difference of 300 dollars is described as a "large sum" (cheshbon gadol) — significant for a person earning his living with difficulty.] for whom the price of the journey would be only 600 dollars — as opposed to traveling alone, which would require about 900 dollars. And for you, 300 dollars is a large sum. And whereas his honor could be here the entire months of Av and Elul — with the group he could be here only from the days of the Selichos [ימי הסליחות — "the days of the Selichos / the penitential prayers." The Selichos are the special supplications for forgiveness recited in the period before Rosh Hashana. Ashkenazic Jews begin reciting them the Saturday night before Rosh Hashana (or earlier if Rosh Hashana falls early in the week). This is approximately two weeks before Rosh Hashana, in late Elul.] until after Simchas Torah — that is: only one month. But in my opinion this one month alone is more important than several other months — because it includes all the awesome Days: Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The standard two-letter abbreviation for the Jewish New Year — rosh (head) + hashana (the year).] , the Ten Days of Teshuvah, Yom Kippur, the Festival of Sukkos, and Simchas Torah — to fulfill the commandment of the pilgrimage. [מצות עולה רגל — "the commandment of the pilgrimage / the going-up-by-foot." The three pilgrimage festivals (shalosh regalim) — Pesach, Shavuos, and Sukkos — were the occasions on which all Jewish men were commanded to appear before G-d in Jerusalem. The word regel means both "foot" and "festival." To be in the Land of Israel during Sukkos is to fulfill this ancient pilgrimage commandment in its most direct sense.] Only the essential thing is: whether the administrators of the Torah school where his honor teaches will agree to this. And if they do not agree — or if there is a concern that it might damage your livelihood through this — then there is no alternative but to travel alone during the vacation period of Av and Elul until after Rosh Hashana — as his honor wrote. ## Segment 9
שמואל הורוויץ
"And in general — the matter of whether his honor should exert himself to overcome the obstacles — and particularly the obstacle of money for the journey to the Land of Israel — who could counsel you in such a matter? Only — this is the principle we have from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל: that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacle of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. 'The essential thing is the will.' [דער עיקר איז דער רצון — "The essential thing is the will / the desire." One of the most fundamental Breslov teachings, appearing in various forms throughout the Rebbe's writings: ratzon (will / desire) is the highest human faculty and the most powerful spiritual force. Where genuine will is present — where the heart truly wants something — obstacles dissolve. Money, distance, circumstances — all of these are secondary. The primary obstacle to the Land of Israel is not financial but inner: the lack of genuine, consuming desire.] So you have almost a whole year to yearn and to desire and to hope and to pray to Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this." ## Segment 10
עה ב"ה יום א' פר' וארא כ"ב טבת תשכ"ט פעה"ק ירושלים ת"ו. שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים כש"ת כמהר"ר ..... נ"י .......נ"י אחדשה"ט באה"ר כיאות. לנכון קבלתי מכתבו היקר וצדקתו היקרה ומה מאד החייתני השי"ת יחי' אתכם תמיד ותזכו לכל טוב סלה אכי"ר הנה מה מאד קשה לי לכתוב מחליי וחולאתי הקשה. ה' ירחם וירפאני מהרה אכי"ר שמואל בן פיגה לרפו"ש. הנה כעת ימי השובבי"ם לתקן תיקון הברית והנה בצדקה וחסד יכופר עון וגם אמירת תהלים כמובא בדברי רבינו ז"ל בלק"מ ח"ב על ואלה שמות בנ"י וכו' תהלים תשובה זוכין לפתוח כל המ"ט שערי תשובה. וכו' ומורנ"ת ז"ל באלו הימים שובבי"ם ספירת העומר וכו' הי' לו שני שיעורים תהלים ביום. וגם כי כתיב וחטאך בצדקה פרוק כי אין כח להתענות יכולים לפדות בצדקה. וגם לראות לישא אשה לעשות כל היכולת בגשמיות ובתפלה. כי זהו עיקר תיקון הברית כמובא בדרז"ל ובכל ספרי מוסר והעיקר לשמור המחשבה בשב ואל תעשה כי אם בא איזה הרהור ח"ו להסיח דעתו מזה במחשבה אחרת וללחום בזה עם היצה"ר כי זהו עיקר המלחמה של האדם בעולם הזה. ולבל יכנס בטוען ונטען רק לברוח בחי' וינס ויצא החוצה וינס משה מפניו. וגם לברוח ממוחין דקטנות שהוא גבורות ועצבות וכעס וכו' שזהו סכנה גדולה כמובא וינס משה מפניו (מפני הנחש ומובא בזוהר בזה אל תנסון את ה' כי זאת סכנה. וכן בכתבי האריז"ל ע"ז שזה סכנה גדולה המוחין דקטנות וכן בדברי רז"ל בשיחות הר"ן כשמלמדין ענינים רעים ואבילות ח"ו לברוח ולנוס ואל להרהר בזה כי זה סכנה גדולה אבל רק בעניני מוחין דגדלות גדולת ה' וצדיקיו ולשמוח בזה וזה ענין חסד ורחמים בזה טוב לחשוב ולעסוק ובזה המוח נקי ככסף בלי מחשבות וניצולין מכל הדינין ונמשך אך טוב אכי"ר ידידו דושו"ט ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ
Hebrew Translation of §9 [Only this is what we have as a principle from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל — that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacles of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. "The essential thing is the will." So you have almost a full year to yearn and to desire and to hope and to request from Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this.] ## Segment 11
עו ב"ה. יום א' פ' וארא כ"ב טבת תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א. שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידיד נפשי חמדת לבבי רעי כנפשי ולבבי מאנ"ש היקרים הנאהבים והנעימים כש"ת כמהר"ר צבי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו, אחדשה"ט באה"ר מעומק הלב... ואפשר תוכלו גם לסייע לי עוד בענין הספר מצוה גוררת מצוה, אין דיא וועלט וואס מען חאפט ארויס עפיס גוטס דאס בלייבט (בעולם הזה מה שחוטפים משהו טוב זה מה שנשאר) ואין מלוין לא כסף וכו' רק מצות ומעש"ט. ובפרט בימי שובבי"ם שאז הזמן לתקן החטאים ועונות בזה. נא לבקש עבורי שמואל בן פיגה כי אני צריך רחמים רבים מכל הצדדים ה' ירחם. ובזה הסדרה מרומז שתיקון הברית הוא ע"י צעקה (כמובא בלק"מ תורה כ') וגם אני שמעתי נאקת בני ישראל וכו' ואזכור את בריתי ומובא בפי' בזוהר ג"כ ע"ז ככה וכן בפ' שמות, ויאנחו ויזעקו וכו' ויזכור את בריתו וכו'. ובזה מתורץ שבתורה כ"ט חושב תיקון הכללי הדיבור שבח הצדיקים. מו"מ צדקה, תיקון הבגדים, ועל תיקון הברית אינו אומר מהו אבל בתו' כ' אומר שצעקה מרומם המוחין וכו' וכן בתורה של קדיש ויו"כ מביא להרים המוחין ובזה מכפרין עונות וכו' וזה מובן שהדיבור בלא דעת אינו דיבור, אבל בהקול צעקה (אבל בלי עצבות שזה יותר מזיק כמובא בעלים לתרופה) מרים המוחין. וכן בשבח הצדיקים. וכן בנתינת הצדקה ובשמירת הבגדים ובהתקשרות לצדיק ממילא מרים המוחין. וכן בלבושים נאים לצדיקים (בתורה מ"ב בלק"מ) ובנגינה ובאמונה בהצדיק שהוא כולו רזין וכו' בזה מאירין הדיבור ומתקנין הכל ה' יזכינו לזה אכי"ר והעיקר ע"י עשיית המצוה בשמחה נא ללמוד התורה כ"ד בלק"מ וע"ז ההלכה הודאה הלכה ו' וממש שם תענוג ג"ע העליון ויכולים לזכות על ידם לאור א"ס ממש שאין למעלה מזה. וד"ל. ידידו המצפה לתשובתו הטובה במהרה שמואל הלוי הורוויץ
And all the more so — when his honor will be here for some weeks — he may be able to see whether he can find some livelihood that would allow his honor to establish his residence with all of his household permanently. And even if not immediately — at least in the course of time, when he pays off all the debts and has money to settle himself properly with a residence and livelihood. And perhaps he will first arrange his children here in yeshivas. In any case — when his honor is here himself — he will know what to do: whether to establish his residence or not; whether to arrange his children here in yeshivas or not. And in any case he will fulfill the teaching of our Sages of blessed memory: that all who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come. [כל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב — "All who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come." The Talmudic teaching (Kesubos 111a): even four cubits — approximately six feet — of walking on the sacred soil of the Land of Israel carries the guarantee of eternal life. The word מובטח (muvtach) — "guaranteed / assured" — is unusually strong: not merely rewarded but promised with certainty.] And our master the Rebbe זצ"ל said: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." [מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י — Yiddish: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." A striking and sweeping declaration attributed to Rabbi Nachman of Breslov. The Land of Israel is not merely a desirable destination or a commandment to fulfill — it is constitutive of Jewish identity itself. Without the Land of Israel — in some essential sense — one cannot be fully a Jew. This may refer to the spiritual dimension: complete Jewish spiritual identity requires connection to and ultimately presence in the Land of Israel.] ## Segment 12
עז ב"ה יום עש"ק פ' תרומה תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס ופורים שמח וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי הרה"ח מאנש"ש המובהקים והיקרים הצמודים לננמ"ח עושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחי' נצח ולכל אחיי ורעיי וחבירינו היקרים והנעלים שיחיו. שלום וברכה. אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי ממע"כ המכתב מר"ח שבט. והנה אעפ"י שקשה לי מאד מאד הכתיבה וגם מפני זה התאחרתי עד הנה לכתוב, אעפי"כ פטור בלא כלום אי אפשר. מענינא דיומא, הנה ימי אדר הקדושים שמרבין הקדושה בשמחה ורבינו ז"ל בתורה יו"ד "ואלה המשפטים" שע"י המחאת כף וריקודין נמשך קדושת מרדכי ואסתר ידין ורגלין תו' שבנגלה ותו' שבנסתר ונמתקין כל הדינים ומכניעין המן ועמלק וגיאות וכפירות והתנגדות על הצדיק שזה ענין קרח וכו' הגבורות כמרמז רבינו ז"ל בתורה הנ"ל וגם רבינו ז"ל אמר (מובא בחיי"מ) שבפורים עשה לתקן פגם קרח, ואם מפאת ראשו ימרט קרח הוא וכו' והכל ענין א' כי פגם המן ועמלק שג"כ כל כוחו לרשל מהצדיק האמת ובלי להאמין בכוחו הגדול שזהו כל מלחמתו ע"י התלמיד יהושע דווקא מכה"כ ורב כוחו של הצדיק שמביא בהרמזים שבידים שבים החכמה כי כוח הצדיק גדול מאד ושאין שום יאוש ושהכל יתהפך לטובה ומעונות יעשו זכיות. וזהו הכל על קדושת פורים הנורא ונשגב מאד שהוא ממש מבחי' עלמא דאתי, ואם כל המועדים בטלים ימי הפורים לא נבטלים, שבו נתגלה הארת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה (אפי' בשבת) כמובא בלק"ה ובכל הספרים הקדושים ובכתבי האריז"ל שבפורים נתגלה אור גדול כזה שאין נתגלה בשום זמן רק ח"ו שיש גזירת כלי' ח"ו נתגלה אור הזה להציל וזה כח מרדכי ואסתר שגילו אור הגדול הזה והמשיכו זאת לדורות שבכל פורים נתגלה אור הגדול הזה הכלל שאין לשער ולהעריך גודל עוצם קדושת פורים שנתגלה בו קדושת שבת ויותר וכל המועדים נכללים בו וגם היראה עילאה דעילאה שבר"ה ויו"כ נתגלים בו ורק השמחה גוברת שניכר השמחה יותר מהיראה ופורים הוא קדושת יו"כ שהכה"ג עשה בק"ק ובאבן שתי' ובהארה גדולה כזאת שאוכלים ושותים ושמחים בו וכמבוא בתיקוני זוהר, ורבינו ז"ל אמר שמתחלה הי' כל ההתחלות מפסח (כי התחלת התקרבות ישראל לשמים הוא מפסח ויצ"מ שנעשה בכל דור ודור ובכל זמן וזמן וכל אדם ואדם כמובא) ועכשיו מפורים שהוא בחי' התחלת גאולה האחרונה שלעתיד, ומפורים התחלה ופל"ג פורים ל"ג בעומר קדושת רשב"י וזוהר שבי' יפקון מגלותא שהם ההתחלה ואח"כ מהאריז"ל ובעש"ט ז"ל ואח"כ רבינו ז"ל שממנו לא יהי' חדשות עד ביאת משיח צדקינו. וגם אז תתגלה תורתו וקדושתו ואהבתו והוא הגמר והוא הכל ואשרי הזוכה להמשיך ע"ע בזה העולם ובחושך הזה האור הזה איך שהוא יזכה אח"כ להרגיש יותר ויותר האור, ועכ"פ כל התחלות היום מפורים. וכמשארז"ל בלקוטי תנינא שניצול ממשהו חמץ בפסח (שזה יסוד הכל, כי א"א ליזהר ממשהו חמץ בפסח כ"א כשנזהרים כל השנה מעונות, וכן א"א להנצל מעונות כל השנה אם אינם נזהרים בפסח ממשהו חמץ בפסח כמובא בכתבי האריז"ל, וכן בזוה"ק ותיקוני זוהר שכל הפחד בר"ה מיום הדין למי שאינו נזהר ממשהו חמץ בפסח ומי שנזהר ממשהו חמץ בפסח א"צ לירא מיום הדין וכן שמי שנזהר ממשהו חמץ בפסח גופו קודש ונשמתו קודש קדשים) רק ע"י השמחה של פורים, ופורים הכנה לפסח שע"י שמחת פורים יכולים להנצל ממשהו חמץ בפסח והנה זה סגולה גדולה מרבינו ז"ל כי השמחה בפורים שקול כנגד כל התורה כולה וכל המצות כולם ומתקנת כל החטאים ועונות ופשעים ומעונות נעשה זכיות וכו'. וכל התורות הגבוהות של רבינו ז"ל כלול בפורים הלא התורה יו"ד הנ"ל והתורה י"ז שמעו הולך בכל המדינות ונשמע קול הצדיק ע"י הצדקה, וזה בחי' פ' שקלים שהוא ההתחלה של פורים קדמו שקליהם לשקלך כי ע"י הצדקה עושה יחוד קוב"ה ושכינתי' ומתקן הכל וזה כל הצדקה שנותנים בפורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים וכל הפושט יד נותנים לו, כי אז מאיר יסוד אבא ורב חסד בחי' מרדכי הצדיק וגם זה מציל מחמץ בפסח כי מצת ר"ת צדקה תציל ממות (חמץ) כמובא בלק"מ וד"ל; וזה בחי' קמחא דפסחא להנצל מחמץ בפסח עי"ז וד"ל; וזה מרומז בדברי העולם "אפרייליכען פורים און אכשרין פסח" (פורים שמח ופסח כשר) כי ע"י השמחה של פורים יש פסח כשר וד"ל. והתורה ל"ג אהבה שבדעת והשלום הג' שלעתיד ושם השכרות של פורים שזה העיקר מהכל, והתורה נ"ו הסתרה שבתוך הסתרה וסתרי תורה ומרדכי ואסתר ונו"ן שערי קדושה ומקוה של שער הנו"ן בשבועות ובפורים הי' קבלת התורה מאהבה. ותורה ס' פתח ר"ש ספמ"ע משנים קדמוניות שזה המגילה מעשה משנים קדמוניות שלמעלה מכל הע' פנים לתורה ורב חסד בגי' מרדכי וכו'. ובוודאי צריך להצומות וזעקתם בתענית אסתר ולהתבייש מהשי"ת והצדקה מחצית השקל. ושמחת פורים בהמחאת כף וריקודין וכל מיני בדיחותא (והכל ביראה) וקריאת המגילה אור פני מרדכי ואסתר ומשלוח מנות ומתנות לאביונים. והעיקר מהכל המשתה וסעודת פורים, מן, והעיקר השכרות שהוא העיקר מהכל. ולהמשיך א"ע וע"ע והחברים השמחה והקדושה. והארת הרצון שבעת האכילה ויראה הנגשת בעת האכילה המובא בתורה ז' לק"ת "כי מרחמם" בחי' כתר, עתיק, שכ"ז נתגלה בפורים וביותר בעת האכילה ושתי' עד שלא נדע, התכלית העליון שלא נדע וד"ל להמשיך זאת על כל השנה והכל בכח הצדיקים שבכוחם נזכה לזה. ואח"כ ימי ניסן הקדושים וערב פסח, ופסח הקדוש והנורא תחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים והסדר הקדוש שבו נתגלים ונעשים היחודים באתערותא דלעילא מכל המוחות מחכמה ועד מלכות והד' כוסות הקדושים וההגדה בקול רם חמרא וריחני פקחין שעולין הדעת ומזריקין תקונים לכל המקומות הצרים והדקים עי' תו' כ' תו' כ"ט, ועלמא דחירות בלי חמוץ המוח ולשמור מהרהורים שזה העיקר מהכל. ומכעס ועצבות וגיאות שזה הכל בחי' חמץ וכפירות וספיקות וחקירות שזה עיקר החמץ, אִין דִינֶין השי"ת בשמחה (ולעבוד השי"ת בשמחה) שזה העיקר ואח"כ סופרים ספירה אתעדל"ת לחזק א"ע בכל העובר ולחטוף מה שיוכל ולחכות ולצפות ולהתגעגע לקדושת התורה ביום הנו"ן שבועות הקדוש שזוכין לכל הקדושות של פסח ובהתעדל"ת וגם לקדושת הכתר כתר לי זעיר וכו' השי"ת יזכינו לכל זה אכי"ר. בכח קדושת הצדיק האמת אכי"ר. ידידו דו"ש ומאחלו לכל זה. שמואל הלוי הורוויץ
"The principle: you should yearn greatly and pray to Hashem — Hashem will already lead you so that you will carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem help you that you should grab hold of the holy sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen." ## Segment 13
עח ב"ה יום ג' אייר תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי הרה"ח הדבוק וצמוד בהננמ"ח. עושה צדקה וחסד רב פעלים וכו' וכו' כש"ת כמהר"ר צבי יוסף נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. אחדשה"ט באה"ר כיאות. לנכון קבלתי מכתבו היקר ורב ת"ח למע"כ עבור כ"ז. וזכות המצות הגדולות תזכו לרב טוב הצפון ולכל משאלותיכם לטובה וכל הברכות שבתורה אכי"ר. השי"ת ישלח לי רפו"ש במהרה בתוך שאר חולי ישראל כי אני סובל ל"ע מאד מכל הצדדים מחוליי ומכאוביי המרובים ה' ירחם מאד קשה לי לכתוב. אבל פטור בלא כלום בלי אפשר. הנה עכשיו ימי הספירה הקדושים ומזהיר רבינו ז"ל לומר תהלים כדי לזכות לתשובה. וכן ענין הספירה הוא כדי להזדכך מזוהמת מצרים וכל א' מזוהמתו ותאוותיו להכין א"ע לקבל התורה. ולסבול בזיונות ושפ"ד להתבייש מהשי"ת כי אנחנו עדיין בבחי' בהמה עומר שעורים מאכל בהמה ואנו משתוקקים ומתגעגעים לקבלת התורה בשבועות שאז נהי' בבחי' אדם, ולכך קוראין ההפטרה במרכבת יחזקאל אדם היושב על הכסא, שע"י הבושה שסובלין בימי ספירה שעדיין לא נטהרנו להיות נקרא אדם ואין לנו פה לדבר כמו בהמה שאין לה דיבור ומשתוקקים ומתגעגעים לקבלת התורה עי"ז נכללין באדם היושב על הכסא בשבועות הק' והנורא. ועכשיו מתקרב קדושת ל"ג בעומר קדושת התנא אלקי רשב"י זיע"א הצדיק האמת שיכול לפטור כל העולם. ובסדרה זו קדושים מובא בזוהר הק' שהצדיקים שבאו לפרשה זו שמחו כי הי' חשוב להם מאד הפרשה זו שכלולה מכל התורה כולה ונאמרה בהקהל וכו' (עי' רש"י) ועי' בלק"מ תורה כ"ט על קדושת הצדיק ביומי דר"ש פתח פיך תיקון הדיבור ע"י שבח הצדיקים ותיקון הכללי של קדושת הברית ותיקון המו"מ וממון צדקה תיקון הכללי ותיקון הבגדים (שכל המצות והעבירות רשום בבגדים וצדקה שקול נגד כל המצות) לא תנחשו ולא תעוננו ע"ש העתות רעות שתחת השמש. וצדקה הוא בחי' שמש ומשנה כל העתים רעים לטובה וכו' והכלל שהעיקר הוא התדבקות והתקשרות לצדיק ושבח הצדיקים לדבר הרבה משבח הצדיקים ושבח השי"ת צדיקו של עולם ועי"ז מרומם המוחין וזוכה לתיקון הכללי בכל הבחי' וזוכה לבחי' צדיק מושל ביראת אלקים וממילא קא יהבי לי' גם יראת אלקים וכו' וצריך להכין א"ע לקדושת שבועות הק' והנורא שאז משברין תאוה הידוע ע"י קבלת היו"ט כראוי בשמחה ואהבה וכו' וגם להתקשר להצדיק שעי"ז זוכה לשבר התאוה, נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים וגם זוכה לענוה ובושה הק' כי הטבע לקטנות להתבטל להגדלות. וגם להמשיך א"ע ללימוד התורה ששקול נגד כל המצות בפה דייקא ולהמשיך החיים מחי החיים כמובא בתורה נ"ו ולהארת הרצון דקדושה להתבטל לרצון שברצונות קבורת משה עי' תו' ד' ח"ב. והנה העיקר הוא להיות נעור כל הלילה וכל הוראות האדם מכל השנה הוא כפי הלילה הזאת כמובא בכתבי האריז"ל. ולהיות שמח ולרקוד ולומר ג"כ כפי שיכול והמקוה באשמורה משער החמישים דקדושה והשיר של חשק אקדמות ותפלת מוסף והשתוקקות לביהמ"ק וירושלים ואה"ק. ואכילת מאכלי חלב ואח"כ בשר ולשמוח מאד בהיו"ט קודש הזה בכל היכולת כי יום א' הוא יוודע לה' למעלה מהזמן. ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא. השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ
Hebrew Translation of §12 ["The principle and the essential thing: yearn and request from Hashem greatly about this — and then Hashem will already bring you to carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem be in your assistance — that you should merit to grab hold of the sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen."] ## Segment 14
עט ב"ה יום ג' אייר תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה העושה צדקה וחסד רב פעלים כש"ת כמהר"ר ........ נ"י שליט"א. אחדשה"ט באה"ר. לנכון קבלנו מכתביו עם צדקתו הטהורה. וכן הנני מקיים להעתיר ולבקש עבורו לזווג הגון ורפו"ש עבור אמו. והנני נותן לו תודה רבה וזכות המצוה הגדולה תזכו לרב טוב הצפון ולכל משאלותיכם ובקשותיכם לטובה אכי"ר. והנה אין לי כח לכתוב לו באריכות ועכ"פ מעט כפי יכלתי. הנה העיקר לשמור המחשבה שבמוח ממחשבות רעות ומכ"ש מהרהורים רעים לבלי להחמיץ המוח ח"ו זה העיקר הסור מרע, כי כולא במחשבה אתברירא ורק לחשוב מחשבות טובות בתורה ועבודת השם, וגם ללמוד הרבה תורה ש"ע וספרים קדושים של הצדיק האמת וגם ש"ס ופוסקים, ולומר תהלים ולהתבודד בהתבודדות עכ"פ מעט בכל יום ולבקש מהשי"ת שיקרבנו אליו. וגם לעשות צדקה ומצות ומעש"ט כפי שיוכל, כי אין שום דבר נשאר מהאדם רק מה שחטף אכילה (זו תורה) ושתי' (זו תפלה ותהלים) ומלבושים (זו צדקה וגמ"ח ומעש"ט ומצות) והעיקר להיות שמח כי שמחת המצוה עולה על הכל ואין דבר גדול מזה. ויוצאים מהגלות ומוציאין השכינה מגלות וזוכין לברכות וברכת השכל ולהכלל בא"ס ממש (עי' תורה כ"ד מלק"מ והלכות הודאה הלכה ו' ע"ש היטב היטב כי הוא חיינו ואורך ימינו) ידידו המאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ
Introduction to the Torah Teaching — from R' Nossan on Parshas Vayera Now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening: ## Segment 15
פ ב"ה יום ה' פ' ראה כ"ג מנ"א תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה הדבוק וצמוד לרבינו הק' ומשתוקק וכוסף לעבוה"ש באמת העושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל אנ"ש החבירים היקרים הנאהבים ונחמדים הי"ו. אחדשה"ט באה"ר כיאות וכנכון. וכבר מברכים ר"ח אלול, וצריך להכין א"ע על ח' אלול כמו שמהרנ"ת ז"ל מבקש בהתפילות תפלה פ"ה ותפלה מ"א ח"ב שאזכה להכין א"ע וכו' עד שבח' אלול יהי' כבר נימול לבבי בשלימות וכו' וכו'. ובפרט בח' אלול כולו ימי רחמים ורצון להכין א"ע על יום הדין הגדול והנורא ר"ה הק' והנורא הבע"ל. אשר מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון וכו' ועיקר ההכנה הוא בתשובה, וחרטה, וודוי, ותפלה, תהלים תפלות וכו' התבודדות, ותורה לומר תנ"ך ותקוני זוהר וספרי רבינו ז"ל כמשארז"ל שגומרין באלול, וצדקה. כי חסד וצדקה מליצי יושר ופרקליטין טובים אפי' ליום הדין הגדול והנורא ומכ"ש על ר"ה כמובא בהפטורה זו מפ' ראה "בצדקה תכונני רחקי מעשק" ע"ש, צדק לפניו יהלך, וכו' וער"ה צריך למר תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו הק' כאלו הננו אומרים זאת על ציונו הק' ז"ל. וכן וודוי דברים בהתקשרות כזאת. וליתן על פדיון בער"ה ובכלל להתקשר בר"ה לרבינו הק' בכל לב ונפש ומאד ולהיות חכם לחשוב שהשי"ת ייטיב עמנו בעבור כבוד שמו ובזכות הצדיקים. ובעשי"ת יכולים לתקן כל יום כל הימים של כל השנים. ובעיו"כ העיקר האכילה הכנה ליו"כ וביו"כ הודוי והחרטה וכו' וסוכות השמחה במצות ובהו"ר צעקה בלב, ובשמחת תורה שמחה שלימה ותמימה. ידידם הדו"ש ומאחלם כט"ס המצפה לרחמי שמים תמיד שמואל הלוי הורוויץ
Yiddish Passage — The Teaching on Vayera "And Hashem appeared to him" [Genesis 18:1] — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? — "at the oaks of Mamre" — that is: the Jew lies, poor soul, in the lowly places. ["Mamre" — ממרא — is interpreted here through the lens of the Talmudic word play as related to תמורות (temuroth — "changes / substitutions / exchanges"). The Talmud (Eruvin 53a) brings the teaching that if someone asks you "Where is your G-d?" one can answer "in the great city that is in Rome" — meaning G-d is found even in the lowest and most impure places. Mamre — the low place of exchange and substitution — represents the spiritually impoverished state of a person who is far from G-d but is still trying.] [As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of the lowest depths (Sheol) — Hashem is also there. The essential thing is that the person holds on and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in Jewish practice: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation for gemilus chasadim — one of the three pillars of Jewish life (Avos 1:2: Torah, avodah, gemilus chasadim). Gemilus chasadim encompasses all personal acts of kindness and generosity — visiting the sick, comforting mourners, giving loans, burying the dead — acts that go beyond mere charity (which is financial) into personal investment of self for another's benefit.] — whatever commandment he can, and so on.] And why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — that is: the Jew sits at the entrance to holiness. [He is at the threshold — not yet inside. He wants to enter holiness — to become a genuinely G-d-fearing Jew, or to fulfill a specific mitzvah or holy aspiration (such as coming to the Land of Israel, as the letter addresses throughout) — but he is still outside, sitting and waiting at the door.] [That is: he waits and hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel.] "In the heat of the day" — Rashi explains: He [G-d] had drawn out the sun from its case — so that people could not walk in the street [Rashi's explanation on Genesis 18:1: G-d removed the sun from its "sheath" (the cloud cover that normally moderates its intensity) on that day — making the heat so intense that no one was going out, so that Abraham would not be disturbed in his recovery from his circumcision. The intense heat is the reason Abraham was alone at his tent entrance. Mystically: the intense heat of the "evil inclination and its obstacles" that burn the person so intolerably.] — that is: even though the evil inclination with its obstacles burns the person so that it is unbearable to endure — yet despite this: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to leave — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will show compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then — the person merits in the end to enter into holiness — and he merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level. ## Segment 16
פא ב"ה כ"ה תשרי תש"ל (יא"צ הרה"צ רל"י מברדיטשוב ז"ל) פעה"ק ירושלים ת"ו שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מאנ"ש המובהקים הצמודים וקשורים לננמ"ח אוהב צדקה וחסד טוב לב ועין יבורך כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שי' וכל אנ"ש וחבירינו היקרים שיחיו. אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מה ששלח לי כבודו ע"י הרא"ח שי' ורב תודות לו וזכות המצוה הגדולה תזכו לכל הטובות שבעולם אכי"ר. בראשית ראש בית כמובא בתו' בראשית לעיני כל ישראל שע"י הראש בית המרומז בבראשית מאמר סתום שורש כל המאמרות והעשרת הדברות התלויות בהם שלמעלה מכל הע' פנים לתורה הכל תלוי בראש בית הצדיק האמת המאיר בביהמ"ק בחי' שבת דכולא יומא שהוא כח הראות המאיר לבהמ"ק וממנו נפתחין עיני המקורבים אליו שיוכלו להסתכל איך אוחזין ולעשות תשובה ולהסתכל בתיקון העולם ולהסתכל בגדולת הבורא ית' ע"י הדביקות שדביקין ונכללין בהשם והפאר והיופי והחן של כל העולם ובוודאי צריך לקום בחצות להתאבל (בימים שמתאבלין) על חורבן בהמ"ק הכללי וחורבן הפרטי של כל א' המוח שלו וכו' והעלם הפאר והיופי והחן של הצדיק אפי' אצל המקורבין שלא מרגישין החיות והנעימות של ההתקרבות להצדיק והחיות והנעימות שבתורותיו הק' ואנשיו היקרים וכו' וכ"ז בחי' חורבן בהמ"ק כי אם היינו מרגישים החיות והנעימות היינו מתבטלין לגמרי ובטלין כל התאוות והמדות רעות. והכל תלוי בזה שצריך להתקבץ יחד הרעים והאוהבים לאהוב זא"ז כנפשו ולדבר הרבה מגדולת הצדיק ותורותיו הק' ואנשיו היקרים ובזה מעוררין המוחין מתרדמתן כנשר יעיר קינו כמובא בתורה כ"ט ועי"ז הוא בבחי' אזיל להיכי דמידלי מינה צדיק מושל ביראת אלקים וזוכה גם ליראת אלקים ועבוה"ש בחיות ממילא וגם ע"י צדקה הרבה כמובא שם בחי' תיקון הכללי, העיקר לעבוד השי"ת ולעשות המצוה בשמחה כמובא בתורה כ"ד ע"ש ובלק"ה הל' הודאה הלכה ו', כדאי בכל יום תלמדו הלכה זאת ותרגישו תענוג עוה"ב ממש אשרי שיאחז בה. ידידם דו"ש באה"ר ומצפה לרחמי השי"ת תמיד שמואל הלוי הורוויץ
Specifically at the oaks of Mamre — in the heat of the day — in the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move away from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination with its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive within them much good — and from the obstacles come pleasantness. [פון דיא מניעות ווערט נעימות — "from the obstacles comes pleasantness." A beautiful Yiddish rhyme: meni'es (obstacles / hindrances) → ne'imus (pleasantness / sweetness / delight). The obstacles are not merely overcome — they are transformed into their opposite. The resistance itself becomes the source of the sweetness, because it was the resistance that created the great vessels capable of receiving so much good.] Just as we find by Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him so with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights, and so on. [הוא אור האורות — "he is the light of lights." Yosef HaTzaddik is identified in Kabbalistic literature as the supreme guardian of the covenant — the Yesod (Foundation) of all the divine emanations. His ultimate reward, after standing firm against the greatest possible temptation, is to become the central channel of all divine light flowing into the world. אור האורות — the light that illuminates all other lights.] And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held on firmly and did not move back — from whatever they went through. Therefore they merited what they merited. ## Segment 17
פב ב"ה יום ה' אחרי ט' לספה"ע פעה"ק ירושלים תובב"א (ה'תש"ל) שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידנו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים המשתוקקים ונכספים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיק האמתי באמת כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל הנלוים אליו אנ"ש היקרים ונחמדים שיחיו. הי"ו. אחדשה"ט באה"ר כיאות. השי"ת ירחם עלי וירפאני מכל מכאוביי וחליי ומצוקותיי אכי"ר. שמואל בן פיגה לרפו"ש. לנכון קבלתי ממה ששלחתם לי וכן בני היקר מהר' שבתי נ"י קיבל מה ששלחתם לו וכן קבלתי כל הזמן מה ששלחתם לי, ואתכם הסליחה על מניעת תשובתי מפני קושי החולאים ומכאובים ה"י, וזכות המצוה תזכו לכל מה שאיש הישראלי צריך לזכות מתוך נחת והרחבה אכי"ר. הנה אנכי משתוקק מאד לזכות עוד בחיי להשתטח במקום קה"ק (כמו שכתוב בפרשה זו נכנס למקום שנכנס וכו'. וידוע ומובא בדברי ר' אברהם ז"ל שציון רבינו ז"ל הוא האבן שתי' קה"ק ובצמצומים כאלו שכ"א יכול לכנס וכו'. וכמו שאנחנו רואים כח הצדיק שמעורר קדושה כזאת למשל בפורים בחול ומותר לעשות מלאכה, קדושה כזאת שאין דוגמתה בכל ימות השנה ואפי' בשבת קודש, וד"ל. וכמו שהאריז"ל חושב "העת רצון" בשבת למנחה, בחצות לילה, באשמורת הבוקר, ביא"צ של הצדיק כמו ל"ג בעומר, וכשיש צדיק, בכל זמן שהוא רוצה, הוא עושה עת רצון) משתוקק אני מאד לזה להיות ככל הזוכים לזה, ובפרט שכמעט מיום שבאתי משם, בכל עת שיש התעוררות לזה, אני מהראשונים לזה כידוע. כשאדע בעזהי"ת שאתם תשלחו לי פאדרינג (מסמך הזמנה כדי שיתאפשר לקבל אזרחות) מבית המדרש כמו שכולם עשו. ובוודאי כדאי לכם לעשות זאת כי אני מצפה בעזהשי"ת השבועות והזמנים שאהי' אצלכם יהי' לכם טובה והרמת קרן רבינו ז"ל ועבוה"ש בחיות על כל ימי חייכם בעזהשי"ת ללמוד כל יום ויום תורה מרבינו ז"ל בחיות והתלהבות וכו' וגם בעזהשי"ת על ציון רבינו ז"ל ג"כ יהי' טובה גדולה עבור כל א' וא' שאבקש מרבינו ז"ל שיקרב אתכם אליו בנעימות וחיות וכו' וכו' וכו' וד"ל. ואתם יודעים שאם היו נותנים לי כל הון דעלמא (וכבר בקשו אותי כ"פ אנ"ש ממדינתכם והבטיחו לי הרים וגבעות ולא רציתי) לא הייתי נוסע מא"י. אבל עכשיו יש לכם הזדמנות כזו שבוודאי בעזהשי"ת לא תתחרטו ח"ו. וע"כ תודיעוני אם רצונכם לזה בעזהשי"ת אתחיל להכין א"ע לזה כנ"ל. והנה אעפ"י שקשה לי מאד הכתיבה אעפי"כ א"א בלי חידוש. עכשיו ימי הספירה הק' שבהם כל ההכנה שלנו לקבלת התורה ואז נהי' בבחי' אדם, ועד אז, אנחנו בבחי' בהמה, עומר שעורים, מאכל בהמה, וסופרים הימים והשבועות מתי נזכה כבר לקבל התורה ונהי' בבחי' אדם דק', חטה, מאכל אדם, וכל ימי הספירה אנחנו בבחי' אנא זמין למהוי בבחי' אהי' שעדיין אין לנו הוי' רק מכינים א"ע להיות בבחי' הוי', ובזה אנו מטהרין א"ע מזוהמותינו ובכל מה שעובר על האדם כל מיני קטנות דקטנות וגדלות וכו' הכל להתחזק ובלי להניח את מקומו ח"ו ולא יאבד הספירה, ואיך שהוא, איך שהוא, אם לא יאבד את הספירה (אעפ"י שנדמה לו שאין מרויח כלל מהספירה.) נזכה סוף כל סוף לקבלת התורה בשבועת ולהיות אדם דק' היושב על הכסא כמו שאומרים ההפטרה בשבועות ועל הכסא דמות אדם וכו' (ועי' בתו' ו' "קרא את יהושע" ובלק"ה הל' ברכת הפירות הלכה ו') ובימי הספירה להרבות באמירת תהלים. כדי לזכות לתשובה ובכל המ"ט שערים. וביום החמישים שבועות נזכה לשער הנו"ן שהשי"ת ישוב אלינו ברחמים כזקן מלא רחמים ושבועות שכל גדול וחסד עליון ורחמים רבים. (עי' תורה נ"ו) ולהיות ניעור כל הלילה שכל הוראות האדם מכל השנה כפי הלילה הזאת. ולהיות שמח ולרקוד, והמקוה משער הנו"ן ואקדמות שיר של חשק, ומאכלי חלב. ובשר ושמחה וכל התיקון כרת מכל השנה ע"י שנעורים כל הלילה מקבל מזה הלילה, וזה הלילה כמו כמה תיקון כרת. וכל המקואות של כל השנה לטהר מעונות ולהמתיק הדינים ולזכות מה שלזכות מקבל מהמקוה שביום הזה. ושמיעת העשרת הדברות וקבלת התורה לקבל התורה בחיות חדש וכו' ותהלים יא"צ דוד המלך ע"ה ובעש"ט ז"ל, השי"ת יזכינו לכל הקדושות הנוראות האלו ולקבל פני הרבי ביו"ט כמובא בלק"מ סי' קל"ה ובלק"ה ולזכות לענוה עי"ז ולשבירת התאוות בבחי' נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים ע"י התקשרות ואהבת הצדיק וכו'. ד"ש נלבב לחבירינו היקר והנעלה מהר' ..... נ"י, לנכון קבלתי מכתבו עם הכסף ורב תודה, ומצטער אני מאד על יסוריו מהיצה"ר ומתפלל אני עליו. והעיקר שצריך חיזוק מאד מאד לבלי ליפול ובלי לעשות לעצמו יסורין כי הנמשך אחר הצער הצער נמשך אחריו. רק לעשות כל שביכלתו ולהיות שמח ולבטוח בה' ובצדיקיו שבוודאי יגמרו עמנו והכל יתהפך לטובה. ידידם דו"ש ומאחלם כט"ס ומצפה לתשובתם באהבה שמואל הלוי הורוויץ
And so too every Jew who wants to be a Jew and wants to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater the person — the more he is pressed and tormented. And if he is no fool and does not let himself be cast down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will come to what he must come to — and he will merit what he will merit — each one according to how he held on and did not move away. And in the end: "all is prepared for the feast" [הכל מתוקן לסעודה — "everything is prepared for the feast." A Talmudic teaching (Avos 3:17 — attributed to R' Elazar ben Azariah) in a different form, but the phrase here recalls also the Talmudic teaching that in the World to Come a great feast is prepared for the righteous. All the suffering and obstacles of this world are the preparation for this ultimate feast — nothing is wasted, everything has its purpose in preparing the person for the great final celebration.] — all will merit a great end. So may it be His will. Amen. ## Segment 18
פג ב"ה יום ה' בחוקותי ל"ז למ"ט מונים תש"ל פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס וחג השבועות הק' והנורא שמח למע"כ אהובי יקירי חמדת לבי ונפשי הרה"ח מאנ"ש המובהקים הצמודים וקשורים להננמ"ח ומשתוקקים לעבוה"ש בכל לב ונפש אוהב ועושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו כל אנ"ש היקרים הנאהבים והנחמדים שיחיו. אחדשה"ט באה"ר כיאות מלב ונפש. השי"ת ירפאני מכל מכאוביי הנוראים וחליי המופלאים ומצוקותיי הנוראות בתשח"י בקרוב. שמואל בן פיגה. אכי"ר והנה אעפ"י שקשה לי מאד לכתוב, אעפי"כ אהבה מקלקלת השורה פטור בלי כלום א"א, ואין מדרש בלא חידוש. בזה פרשת השבוע, אם בחוקותי תלכו, כמעט כל הקללות הם אם תלכו עמי קרי (עי' רש"י) שאין לו קביעות בתורה לעבוה"ש רק בדרך מקרה ובדרך אנשים מלומדה, ולהיפך מדה טבוה מרובה, אם בחוקותי תלכו (ע"י רש"י) ע"מ שתהיו עמלים בתורה. עי' ספרי יעלת חן עה"ת א' בלק"מ, בהשער וההקדמה והפתיחה דהיינו לילך עם תורה ללמוד תו' בעיון (עמלים בתורה) תלכו לילך עם תורה, ללמוד תורה מלק"מ, ולילך עמה היינו שכל מעיינה יהי' בה, להתבודד ע"ז, ולראות איך רחוק מזה ולבקש רחמים ותפלה ובקשה מהשי"ת לקיימה, ולראות עצות איך לקיימה מעט מעט, ולילך עמה ימים ושנים שיהי' כל העבודה רוחנית עפ"י התורה הזאת הן התורה ותפלה ומצות ועבוה"ש הכל עפ"י התורה הזאת, וכן כל העבודות הגשמיות אכילה ושתי' ושינה ושיחה עם הבריות ומו"מ הכל עפ"י התורה הזאת. ולחשוב תמיד בה בשכבך ובקומך ובלכתך בדרך וכו' תהי' כל מעיינה בה, מי שמקיים זאת, זהו באמת הכוונה של אם בחוקותי תלכו "ע"מ שתהיו עמלים בתורה". בוודאי יזכה לכל הברכות שכתוב שם אפי' בגשמיות בעוה"ז כי התורה נותנת חיים גשמיים ג"כ ועושר וכבוד ונכסיו מצליחים וכו' ומכ"ש שיזכה בזה לחיי עוה"ב ולזכות לכל המדרגות שבעולם שאדם צריך לזכות וזהו הי' כל מדרגת הצדיק הקדוש מאנ"ש ר' אברהם ז"ל בר' נחמן מטולטשין יותר מכל אחרים שהלך עם תורה ערך ב' שנים כנ"ל בכל האופנים הנ"ל, וכן הלך עם כל התורות שבלק"מ וספמ"ע ושיחות ותפלות וכו' ובזה זכה מה שזכה בחי' אחד הי' אברהם. וכן הכרתי א' מאנ"ש באומין מהמופלגים הרה"ח ר' מתתיהו ברזעסקי הכהן שהי' הולך עם התורות כנ"ל, וזכה לשמירת הברית בתכלית "ודמיין עלי' כקאקי חיוורי" כמובא בגמרא כידוע ובזה תלוי כל גדולת האיש הישראלי שיזכה למה שיזכה. והכל באהבה והתקשרות לרבינו ז"ל באהבת לב ונפש בחי' ונפשו קשורה בנפשו חביבא לי' כנפשו (עי' תו' (צ"ט) [קל"ה] מיו"ט ראיית פני הצדיק שזוכין להתקשרות ואהבה וביטול תאות נשים וענוה של מרע"ה ובושה של מתן תורה (ועי' תו' ע"ב לק"ת חיים נצחיים) ובפרט יו"ט שבועות הק' והנורא יום א' בשנה שער החמישים דק' ועי' תורה נ"ו וביום הבכורים שדוקא מהסתרה שבתוך ההסתרה נתגלה תורת ה' ממש וכו' שבועות שכל עליון וכו' ע"ש מקוה של שבועות שכל [המקוואת] של כל השנה מקבלין ממנה, וכן להיות נעור כל הלילה פטורין מזה מכל הכרת שמחויבין ח"ו, ומזה הלילה לוקחין כל הנעורין בלילה אחרת שנצולין מכרת וכן אכילת חלב (חסד ורחמים) מלבד בשר, דבש וחלב תחת לשונך. ואקדמות שיר של חשק. ועי' תו' ד' ח"ב ואת העורבים הארת הרצון וכו' ע"י צדקה ושוב צדקה ושוב צדקה וע"כ כל רגל מחויבים ליתן צדקה ובפרט שבועות. ידידם דו"ש ומאחלכם כט"ס שמואל הלוי הורוויץ
Regards to our friend R' Moshe Aharon, may his light shine — thank you for the money — I have made a pidyon [עשיתי פדיון — "I have made a pidyon." A pidyon nefesh — a "redemption of the soul" — a Chassidic practice of giving a sum of money to the Tzaddik along with a kvittel (written request), asking the Tzaddik to intercede in prayer for the person. The author confirms he has performed this spiritual act on behalf of R' Moshe Aharon.] on his behalf and I am urgently interceding [מעתיר — me'atir — "urgently interceding / insistently supplicating." From the root עתר — to intercede, to pray with urgent persistence, to supplicate intensely and repeatedly. A stronger word than merely "praying" — it carries the sense of insistent, fervent, repeated intercession on someone's behalf, pressing the plea before G-d with great urgency. The same root appears in Exodus 8:26-28 where Moses intercedes for Pharaoh with great urgency.] on his behalf for all good. ## Segment 19
פד ב"ה יום ה' פ' בלק תש"ל פעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו היקר והנעלה מאד המשתוקק וכוסף לעבוה"ש באמת ובפרט להתקרבות רבינו ז"ל הוא הצדיק האמת שעולה על כולנה שביאת המשיח וישועת הכלל תלוי בזה וגאולה פרטית ועיקר הצלחת הנפש תלוי בזה ה' יזכנו מהרה לזה אכי"ר ה"ה חבירינו היקר מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. וכל הנלוים אליו חבירינו היקרים הנאחזים ודבקים בהמקור חכמה ז"ל. אחדשה"ט באה"ר ואה"ע כיאות וכנכון. השי"ת יחוס וירחם עלי וירפאני מכל חליי ומכאוביי הקשים והמרים ומצוקותיי אכי"ר. שמואל בן פיגה. אעפ"י שקשה לי מאד מאד הכתיבה וכל יום העובר עלי מאיזה שעות פחות יסורים קשים שא"א לסובלם, מודה אני ע"ז מאד מאד, ה' ירחם. אעפי"כ פטור בלא כלום א"א; והנה בפ' זו בלק, יש להבין מהברכות של בלעם, הקללות שרצה לקלל, ורצה להאביד את ישראל ע"י השתוקקות רעות והרהורים רעים וכו' והפכו את פיו. מה טובו אהליך יעקב שמנקים הב"כ ובמ"ד את ישראל כמו מקואות וכו' ושיבח גודל הענין מהתבודדות מי מנה עפר יעקב, והשתוקקות וכסופים להשי"ת ולאמרם בפה (עי' תורה ל"א שבזה בוראין העולמות ובזה כלול ס' יצירה מאברהם אע"ה ראש לכוספים שיכול לברוא העולם ממש) ומסיים "ואחריתו כמוהו" שאפי' הוא שהי' בתכלית הזוהמה אם ילך באלו הדרכים של השתוקקות וכסופין ולאומרם בפה יוכל לזכות להיות כמוהו כהמובחר שבהם כמו מרע"ה. כ"כ גדול כח ההתבודדות ולאומרם בפה. וכן מה שמביא רבינו ז"ל בתורה ל"ו בקרוב עלי מרעים שכל זמן שלא זכה לתקון הברית בשלימות אין לו שום תפיסה בדברי הצדיק והוא בבחי' ופושעים יכשלו בם. ומקשה מורנ"ת ז"ל בלק"ה הל' ק"ש הל"ה וא"כ נפל פיתא בבירא. מי יכול לומר שזכה לתקון הברית בשלימות וכל הרפואות הנפש הוא דווקא ע"י תורת הצדיק, ומה יכול לעשות, ומשיב שם שהעיקר תלוי שידע מצבו כי מוחו אינו בשלימות והוא בבחי' בהמה ויבטל שכלו ודעתו (בלא קושיות) להשי"ת והתורה והצדיק האמת ואז הצדיק האמת מצמצם לו האור בכלים נקיים של הצדיק (כי נכלל בהצדיק, כי הוא אינו כלום רק מה שהצדיק מצוה לו) ואז זוכה לאור התורה ומקוים בו צדיקים ילכו בם (והאמת הוא כי אם אינו משליך שכלו ונותן מוחו ולבו ושכלו ודעתו להצדיק אז רק רואה קלקולו ומה שרואה בהתורה הוא בבחי' ופושעים יכשלו בם כמו אחר וירבעם שנופלים ביאוש בבחי' נתן עינו בו ונעשה גל של עצמות. אבל כשנותן מוחו ומבטל א"ע להצדיק לגמרי אז הוא בבחי' בהמה טהורה (אעפ"י שנבלה וטריפה מעונות ותאות) אבל לא בהמה טמאה שזה חכמות ומינות וקשיות ח"ו) שכותבין עליו ס"ת תפלין ומזוזות ונכלל בהם ונעשה כמוהם קדוש וטהור אז הצדיק מצמצם לו אור השי"ת בכלים שלו (ואז יכול לזכות יותר משאר צדיקים אחרים שמצמצים האור בכלים שלהם ולא קדושים כמו הצדיק האמת וד"ל) ועושה לו נשמה חדשה בתורתו למעבד נשמתין חדתין וכו' שלא טעמו טעם חטא נשמה חדשה וד"ל. וכן העצה לצאת ממצרים גלות הע' אומות ע"י מדות ותאות שהעיקר הברית ע"י צעקה ע' קלין (זהו כולל אלפי אלפים קולות שבכל ימי חייו) משבר הקליפה התאוה וזוכה להפרי להתגלות התורה ועבוה"ש. וכן העצה לומר ק"ש שמע וברוך שם להרהורים רעים ולבכות אז (אם ח"ו יש לו הרהורים רעים הרבה) ומי יכול לבכות כשאין זוכה לזה. עכ"פ בעת שזוכה לבכות יהי' לו שכל שיאמר אז ק"ש שמע וברוך שם לקיים התיקון הנורא הזה. וגם ק"ש ותפלה בזמנה השי"ת בעצמו מצייר לו האור בכלים קדושים (עי' שם בלק"ה) וזה המובא בזוהר שמי שמתפלל בזמנו אז השי"ת חושב לו אם הוא צדיק, כצדקתו, ואם אינו זוכה והוא גרוע ח"ו. חושבין אותו לבעל תשובה ונתקבל תפלתו נקיה וזכה. ואם אחר זמן ק"ש ותפלה אז כפי מעשיו היינו כנ"ל כי השי"ת מצמצם לו וד"ל. ידידכם הדו"ש ומאחלם כט"ס ומצפה לרחמי שמים תמיד שמואל הלוי הורוויץ בן פיגה
Author's Hebrew Translation of §§14–18 [And now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening: "And Hashem appeared to him" — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? "At the oaks of Mamre" — meaning: the Jew is lying, poor soul, in the lowly places — Mamre in the language of changes and exchanges. (As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of Sheol — Hashem is there too. The essential thing is that the person holds firm and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in the service of Hashem: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness — whatever commandment he is able to, and so on.)] [Why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — meaning: the Jew sits and waits at the entrance to holiness (meaning: he hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel). "In the heat of the day" — Rashi explains: He drew out the sun from its case so that people could not walk in the street — meaning: even though the evil inclination and its obstacles burn within the person unbearably — nevertheless: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to move — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will have compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then the person merits in the end to enter into holiness — and merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.] [Specifically at the oaks of Mamre — within the heat of the day — within the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move and does not turn back from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination and its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive much good within them — and from the obstacles come pleasantness. Just as we find with Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights. And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held firm and did not turn back — from all that they went through. Therefore they merited what they merited.] [And so too every Jew who desires to be a Jew and desires to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater a person — the more he is pressed. And if he is not foolish and does not allow himself to be thrown down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will arrive at what he must arrive at — and will merit what he will merit — each one according to his holding-firm and not moving away. And in the end: "all is prepared for the feast" — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.] [(Regards to our friend R' Moshe Aharon — and thank you for the money. I made a pidyon on his behalf and I am praying on his behalf for all good.)] ## Segment 20
פה ב"ה יום חמשה עשר באב (יו"ט לישראל) ב' פ' עקב תש"ל פעה"ק ירושלים ת"ו. שלום וברכה וכט"ס, למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ובתמים ובפרט להתקרבות הצדיק האמת הננמ"ח שעולה על הכל והוא המביא לביאת המשיח (כלל גאולת ישראל) ועיקר הצלחת הנפש (היינו גאולה פרטית קרבה אל נפשי גאלה) רק עי"ז כמובא בס' המדות. הרה"ח עושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שי' וכל אנ"ש היקרים החברים הי"ו. שלום לכם. אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מכתבו היקר מער"ח מנ"א (וכן קבלתי צדקתכם הקדושה) ורב תודה לכם וזכות המצוה הגדולה תזכו לרב טוב הצפון וכל הברכות שבתורה וכל טוב סלה אכי"ר. אעפ"י שקשה לי מאד (מחמת בריאותי) לכתוב אעפי"כ אהבה מקלקלת השורה ואין בהמ"ד בלא חידוש. היום ט"ו באב. לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב וכיו"כ. כמובא בגמרא, רמז, שהיום ט"ו באב הוא ההתחלה מהימים הנוראים כמובא בספרים וגם בלק"ה. ויו"כ הוא הגמר, וגם הט"ו באב הוא כפרת עונות כמובא בספרים. נוכל לומר מפני כמה טעמים, טעם א' מפני שנגמרו מיתת דור המדבר (העון שלהם) שפגמו באמונת ה' ובטחונו בו ובא"י ובמשה רבינו ע"ה הצדיק האמת ושזה גרם החורבן והט' באב וכל הצרות והיום הוא תיקון שלהם. (וגם כי הוא מהיו"ט שיש בהם עלי' לשכינה ויחוד קוב"ה ושכינתי' המרומזים בזהב וכסף ונחשת וכו' כמבוא בזוה"ק) והתרת השבטים לבוא זב"ז. זה בחי' אהבת חבירים לכלול זב"ז מאהבה. וחלש כח החמה, זה התשת היצה"ר המחמם לעבירה, וטעם הב', שבו הלילות נארכין (וכבר חייבים בקימת חצות ולימוד תו' בלילה) וצריכים להוסיף בלימוד שזהו עיקר התשובה וכפרת עונות ולהוסיף בתורה כמובא בספרים בשם תדב"א אם רגיל ללמוד פרק א' ילמוד ב' וכו' וזהו עיקר המלחמה נגד היצה"ר לימוד התורה (ובפרט בעיון עי' התורה ק"א "בקרוב עלי מרעים") וכמובא מרבינו ז"ל בשיהר"ן שאם יהי' לו קביעות בתורה כל יום ויום סוף כל סוף יצא וינקה א"ע מעונות ועי' בלק"ה הל' בציעת הפת הל"ה באריכות כדאי ללמוד הרבה זו ההלכה שממש מלמד אותנו איך ללחום נגד היצה"ר בחיזוק התורה ללמדה כל יום ע"ש כי ממש קיום נפשות הוא. ופ' ואתחנן, למד אותנו מרע"ה בשנינותו לנו התורה "משנה תורה" שחזר לנו התורה. והיא עוד גבוה מכל שאר ספרי התורה כמובא בזוה"ק שזה בחי' נבואת מרע"ה הגבוה משאר הנבואות. ושבה במשנה תורה, העיקר חובת הלבבות אהבה ויראה ודביקות והתחזקות ואמונה ובטחון וכו' וכו' (מלבד התורה בעצמה שחוזר בה) ההתחלה למד אותנו כח התפלה שתהי' בבחי' רחמים ותחנונים מתנת חנם, ולקיים בה שבח השי"ת ואח"כ הבקשה. וחיפוש הנקודות טובות וההרחבות, "אתה החלות" וכו' ושמפרשה זו למדין בגמרא התפלה איך שתהי' וכו'. ואח"כ מלמדנו גודל כח התורה. ולזכור מתן תורה והודעתם לבניך וכו' כמו שאמר רבינו ז"ל. אייהרע קינדער זאלט איהר דער ציילען וואס דא האט זיך גיטאן (תספרו לבניכם מה שהי' נעשה כאן). היינו עיקר הוא ההתעוררות והחיות והדבקות שזיכנו לזה. (ולא לגשם בבחי' לא ימושו מפיך וכו') רק להאמין שהתורה ובפרט הנסתר של צדיק האמת הוא אורות עליונים כמו שמובא בנר חנוכה להסתכל בהם ולקבל חיות מהם, בפשיטות ותמימות כמובא בתו' ע"ח [ליקו"ת] ואתחנן הפשטן הגדול וכו' ואין שום יאוש. והתקרבות לצדיק שעי"ז אין יאוש הוא רק בעוה"ז כי שם קשה להתקרב וכו' וד"ל. ובפ' זו עקב "והי'" לשון שמחה "עקב תשמעון" כשתהיו כ"כ בשמחה עד שהרגלים ישמעו השמחה וירקדו מחמת שמחה. (ובפרט ע"י עשיית המצוה בשמחה שאין דבר גדול מזה וכל החרון ואף שירא משה מפניהם הוא שלא מניחין לעשות המצוה בשמחה כמובא בזוהר פ' פקודי) וראוי ללמוד הרבה תורה כ"ד והלכה הודאה הלכה ו' מגדולת עשיית המצוה בשמחה שאין למעלה מזה) אזי "ושמר ה' לך את הברית" אז לא תצטרך לדאוג על שמירת הברית ולעמול ולטרוח ע"ז. כי השי"ת בעצמו ישמור לך את הברית. "ואת החסד" וכו' וכו' כי עי"ז תזכה לחסד ה' וכל הברכות בגו"ר שבפרשה זו. וע"י מה תזכה לזה, "את המשפטים האלה ועשיתם אותם" שאתם בעצמכם תשפטו א"ע במשפט וחושבנא והתבודדות לתקן המעשים שיהי' עפ"י תורה וצדק ויושר לפנים ממדה"ד. וכשיש דין למטה אין דין למעלה ויוצאין הדינין מהרגלין וזוכין לרקוד מחמת שמחה. ידידכם מצפה לרחמי שמים שמואל בן פיגה
And the study of the Shulchan Aruch every day — and the Tikkun HaKelali every day — and a little Likutay Moharan — and Likutay Tefillot — and Likutay Halachos — and hisbodidus every day — and the Oral Torah at night[תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Oral Torah." The entire Talmudic-rabbinic tradition transmitted orally. The abbreviation: תו[רה ש]בע[ל] פ[ה].] [תושבע"פ בלילה — "the Oral Torah at night." תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Torah that is by mouth / the Oral Torah." The Talmudic tradition (Avoda Zara 3b; Zohar) that the study of the Oral Torah (Talmud and halacha) is especially propitious at night. תושבע"פ is the standard abbreviation for Torah shebe'al peh.] — besides the other study sessions — Talmud, Tosafos, and so on[גפ"ת = גמרא, פוסקים, תוספות — "Talmud, halachic decisors, Tosafos." The standard abbreviation for the traditional trio of Talmudic study: the Talmud itself, the Tosafos (12th–13th century Franco-German commentaries), and the halachic decisors (Rishonim and Acharonim).] — according to capacity. And the connection to the true Tzaddik — which is the essential.