Segment 1
ב"ה יום ג' תצא ... אלול פעה"ק ירושלים ת"ו
Peace and blessing — and a good inscription and sealing, [כתיבה וחתימה טובה — "a good inscription and sealing" — the traditional Rosh Hashana blessing: G-d inscribes each person's fate in the Book of Life on Rosh Hashana and seals it on Yom Kippur. This greeting tells us the letter is written in the weeks immediately before Rosh Hashana.] and a good and sweet new year, [שנה טובה ומתוקה — "a good and sweet new year" — the traditional Rosh Hashana greeting. Honey eaten on Rosh Hashana symbolizes the wish for sweetness in the year ahead.] and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend, my dear, the exalted and honored one who yearns for the service of Hashem in truth and to do the will of Hashem as is fitting. May Hashem grant him merit in this — and may he merit to truly draw close to the true Tzaddik. So may it be His will, Amen. The honor of our master and teacher the Rabbi, [כמ"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master and teacher the Rabbi" — a formal rabbinic honorific placed before the recipient's name; compare Letter 2, §1 where the same abbreviation appears as כב' מוה"ר] Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.
Segment 2
שלום וברכה וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי הנעלה ונכבד המשתוקק לעבודת ה' באמת ולעשות רצון השי"ת כראוי השי"ת יזכהו לזה ויזכה להתקרב באמת להצדיק האמת אכי"ר כמ"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א.
Practical Matters: Esrog and Tefillin Sent to the Recipient To be sure — I have just now received his letter from Thursday, the Torah-reading week of Re'eh. [Parshas Re'eh — ראה — "See!" — Deuteronomy 11:26–16:17, the portion immediately preceding Ki Seitzei. A letter written Thursday of Re'eh would have arrived just days before this reply.] And behold — although I am waiting to send his honor the tefillin this very week, with G-d's help — nevertheless, I am hurrying to write the letter [now] — lest the second letter be delayed until his honor travels for Rosh Hashana [יסע על ר"ה — "he travels for Rosh Hashana" — the preposition על here means "to be at / in order to be present for." In Breslov, traveling for Rosh Hashana meant the annual pilgrimage to be with the Breslov community for the holiest days of the year — at that time in various locations in Israel and abroad. The phrasing implies the recipient plans to travel specifically for Rosh Hashana, as every Breslov Chassid endeavors to do.] that is coming upon us for good. Let his honor know: I already sent his honor an esrog [Esrog — אתרוג — the citron fruit; one of the Four Species (arba minim) used during the Festival of Sukkos. A halachically valid, high-quality esrog was difficult and expensive to obtain, particularly in early Israel. The author goes to great lengths to procure and send one.] on the 26th of Av. The esrog is from those established and confirmed to be ungrafted [Biltei murkav — בלתי מורכב — "ungrafted / not a hybrid." A fundamental halachic requirement: the esrog must be a pure citron, not a grafted hybrid. There was — and still is — considerable halachic debate about which varieties are truly ungrafted, making this an important certification.] — [acquired] from a Torah scholar and G-d-fearing man, [מאיש ת"ח ויר"א — "from a man who is a Torah scholar and G-d-fearing." ת"ח = תלמיד חכם — a Torah scholar; יר"א = ירא שמים — G-d-fearing. Both qualities are named: the seller has the knowledge to certify the esrog and the piety to be trusted in doing so.] and from a reliable and guaranteed source that is confirmed ungrafted. And among the ungrafted [esrogim] available here, it is considered beautiful [Hadar — הדר — "beauty / splendor." One of the Torah's requirements for the esrog (Leviticus 23:40): pri etz hadar — "the fruit of a splendid tree." Hadar is the halachic standard of visual beauty and quality required.] — and it also has a pittum. [Pittum — פיטום — the dried floral remnant or protrusion at the tip of the esrog, considered a sign of a pure, superior fruit. Its presence makes the esrog especially praiseworthy.] And I wanted to send it by airmail — but that would cost a very great deal of money, and the Torah has consideration for the money of Israel. [התורה חסה על ממונן של ישראל — a well-known Talmudic principle: the Torah's laws are designed not to impose unnecessary financial burden. The author applies this principle to his own practical decision-making throughout this letter.] And therefore I sent it by regular mail. And I am hopeful that it will arrive in time before the Festival of Sukkos. [Sukkos — סוכות — the Festival of Tabernacles, beginning on the 15th of Tishrei, five days after Yom Kippur. The esrog must arrive before the festival begins.] Let his honor inform me whether he received it, and whether he had pleasure and satisfaction from it. The cost of the esrog came to me, together with the shipping — a total of five dollars.
Segment 3
אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת. לנכון קבלתי עכשיו מכתבו מיום ה' פ' ראה והנה אעפ"י שאני מחכה לשלוח לך התפלין בשבוע זו בעזהי"ת אעפי"כ אני ממהר לכתוב המכתב אולי יתאחר המכתב השני עד שכבודו יסע על ר"ה הבא עלינו לטובה ידע כבודו ששלחתי כבר אתרוג למע"כ ביום כ"ו אב האתרוג הוא מהמוחזקים בלתי מורכבים מאיש ת"ח ויר"א וממקום מובטח שבלתי מורכב ובין הבלתי מורכבים כאן הוא נחשב להדר ויש לו פיטום ג"כ ורציתי לשלוח על דואר אוירי אבל יעלה הרבה כסף מאד והתורה חסה על ממונן של ישראל וע"כ שלחתיו בדואר פשוט והנני מקוה שיבא בזמנו לפני חג הסוכות כבודו ישיב לי אם קבלו ואם היה לו נחת רוח ממנו מחיר האתרוג עלה לי עם המשלוח סך חמשה דולר בענין התפלין ידע כבודו בשביל זה עכבתי א"ע מלנסוע חזרה למירון רציתי כבר לישב שם מחודש אלול ואילך ועכבתי עצמי עד חצי אלול כדי שאראה שיהיה הפרשיות והבתים והרצועות הכל בסדר והיה ע"ז כמה מניעות מהסופר ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק שהשכרתי אותו שיכתוב הפרשיות הביא לי לפני ר"ח הפרשיות יפים והכל יפה וטוב אבל היה לו טעות כי כתב תפלין דרש"י במקום תפלין דר"ת והוכרח לכתוב עוד הפעם הפרשיות של ר"ת ואחר שגמר שבוע העבר הפרשיות של רבינו תם ונתתי ליתן אותם בתוך הבתים אבל בשל ראש לא יכולים ליכנס לתוך הבית וע"כ הוכרח בשבוע זו לכתוב עוד פעם הפרשיות של ראש ובעזהי"ת למחר יהיה נגמרים הפרשיות והוא הולך למקוה קודם שהוא כותב וגם אינו מפסיק בדיבור בכל זמן הכתיבה וגם העושה הבתים נקף אצבע ולא יכול לגמור בזמנו וכבר היו הבתים אצלי בלתי מושחרים וראיתי טובם ויפים והדרם גסות מעור א' כראוי וכבר נתתי אותם לשחרם ולעשות עם הרצועות הכל כראוי ובעזהי"ת אצפה שביום החמישי הזה אקבלם מוכן לשלוח ובעזהי"ת אשלחם על הדואר בזה השבוע איה"ש אבל על דואר הרגיל כי על דואר אוירי עולה הרבה כסף עד למאד והתורה חסה על ממונן של ישראל כנ"ל ועבור החילוק בין דואר אוירי לרגיל שלחתי האתרוג כי משלוח התפלין בדואר אוירי יעלה כמעט לשני פעמים מחיר האתרוג כולו וע"כ אשלחו בדואר פשוט הנני שבע רצון מזה שכבודו כתב לי מכבר שהוא הצנע לכת בענין מה שמסייע לי להדפסת הספר כי היצר הרע יכול להטיל רע עין וקנאה אפי' בין אנשים כשרים ח"ו ע"כ בוודאי אין לך יפה מן הצניעות ומצות צדקה שהוא בהצנע חשוב מאד מאד. ובענין שאלת ההדפסה שכבודו שאל אותי מכבר מה יהיה עם שאר התורות של רבינו ז"ל ראשית הנני מצפה שאפי' התורות היותר גדולות לא יכילו כ"כ בוגין כמו התורה הראשונה מפני שזו כמו הקדמה לכל התורות והיא דרך והילוך ליכנס לעבודת ה' ועיקר מכיל על "הבעל דבר מתלבש במצוות" שמביא רבינו ז"ל בזה התורה כי מבואר שם כל העצות הבעל דבר והתחזקות נגדו ועכ"פ נוכל לומר שזה התורה יהיה חיות וישועה לכל מי שעובר עליו מה שעובר שיוכל לחיות א"ע ולהיות שמח בתכלית וגם לקשיות כבודו ימצא הרבה תירוצים שם. ממש זה יהיה אור בעולם למי שירצה ללמוד ולקיים וגם כי שאר התורות לא צריך להכיל כל תורה כ"כ כי מה שנכלל כבר כאן נרשום לעיין בתורה א' וגם לא צריך לחשוב על שאר התורות הלוואי יעזור השי"ת לגמור זאת התורה הראשונה בוודאי כשנגמור זאת יהיה אשרי חלקינו וגורלינו ונוכל לשמוח מאד בזה לבד אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי כי הרבה בעלי תשובות יהיה נעשין מזה והרבה אנשים שהתייאשו מן העולם ומן היהדות יקבלו חיותם בזה כי אין נמצא עוד מיום מתן תורה ועד ביאת משיח בשום ספר התחזקות כזה שיש להתחזק ולשמח אפי' הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה איך שיש לו תקוה טובה לעולם ואיך שצריך לשמוח על שבא לזה העולם ובעזהי"ת כשהשי"ת ירחם עלינו לגמור זאת התורה יהיה זה התחלה לזכות הרבים לנצח ולדורות לזכות בהדפסת שאר ספרים קדושים ובראשון נדפיס מכל מין ספר לבחינה כמו שעכשיו מדפיסים תורה א' לבחינה על כל התורות כן למשל מן כל המדות כמו אמונה תורה תפלה וכו' נדפיס דוגמא ראשונה צדיק מכל הספרים הקדושים מתנ"ך ותושבע"פ ומדרשים וזוהר וכתבי האריז"ל וספרי בעש"ט ותלמידיו וספרי רבינו ז"ל ותלמידיו וכו' כל הענינים המדברים מצדיק אמיתי וגדולתו ואיך להתקרב אליו הכל כאשר לכל נעשה מזה ספר לדוגמא ואולי יעזור השי"ת שנוכל לעשות ספרים כאלו מא' ועד ת' מכל המדות והמצוות וכו' וכן אח"כ דוגמא משאר מיני ספרים שאנו יכולים לעשות להחיות ולהאיר בעולם עכ"פ כל התחלות קשות והבעל דבר מונע מאד מהדפסת הספר והעיקר חסרון כיס העולה על כל המניעות השי"ת ירחם ויעזור לזה כי העולם הבל הבלים ורק מה שחוטפין בזה העולם איזה טוב נשאר מכ"ש טוב כזה להחיות כל העולם כולו זה זכות הרבים שאין דוגמתו ועכשיו נשיב על מכתבו שקבלתי כעת בענין החסידות וספרים אחרים אין זה ח"ו כמו שכבודו חושב שאסור להסתכל בשאר ספרים ח"ו הס מלהזכיר כזאת ואדרבא אם יעזור לי השי"ת כנ"ל להדפיס יהיה מכל הספרים הקדושים כל המדות טובות וכו' כנ"ל אבל הענין הוא כך שיש חילוק אם כבודו מביט בעצמו בספרים קדושים של הצדיקים אז אין חשש ח"ו שהבעל דבר יסיתו וידיחו להפרידו מהצדיק האמת אשר זה אין נמצא רק יחיד בכמה דורות כמו מרע"ה ורשב"י זיע"א והאריז"ל ובעש"ט ז"ל בעצמו ורבינו ז"ל ומשיח צדקינו שיבא בב"א אבל אם ילמוד מחסידים אחרים ובפרט מחסידי ... אשר ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים ע"כ איעצך שיכול להיות מזה אלפים פעמים יותר היזק מהרווח שירוויח בעבודת ה' ומדוע הם לא רוצים ללמוד לק"מ ושאר ספרי רבינו ז"ל והבע"ד לא מכניס בלבם חשק לזה כלל, ובכלל חסידות ... הוא חקירה באלקות עם קבלה ורבינו ז"ל רחוק מאד וקרוב רק לאמונה ופשטות ותמימות בעבודת ה' בלי שום חקירה והעיקר אם קשה קשיות צריך לצעוק להשי"ת ולהתפלל ע"ז באמת וממילא יתורץ הקשיות בעזהי"ת במכתב הב' נכתוב עוד מזה וכל מה שאוכל להחיות כבודו לא אמנע מזה כבודו יוכל לכתוב כל הקשיות ובעזהי"ת אקוה לתרצם בעזהי"ת אסע למירון בשבוע הבאה ונהי' שם בעזהי"ת עד אחר כל הימים טובים.
Regarding the tefillin — let his honor know: it is because of this [matter] that I held myself back from traveling back to Miron. I had already wanted to be settled there from the month of Elul onwards — and I held myself back until mid-Elul so that I could see that the Torah portions, the housings, and the straps [The three components of tefillin: פרשיות (parshiyos) — the four Torah passages handwritten on parchment and placed inside; בתים (battim) — the black leather boxes that contain them; and רצועות (retzuos) — the black leather straps. All three must meet exacting halachic standards.] would all be in order. And there were several obstacles with the scribe — a G-d-fearing man and an outstanding Torah scholar and outstanding scribe [ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק — three distinct qualities: G-d-fearing (yiras shamayim — deep reverence for Heaven), outstanding Torah scholar (talmid chacham muvhak — exceptional learning), and outstanding scribe (sofer muvhak — expert mastery of the craft). A scribe who writes tefillin must possess all three; the author specifies each one separately.] whom I hired to write the Torah portions. He brought me the Torah portions before Rosh Chodesh [Rosh Chodesh — ראש חודש — the first day of the new month; here, Rosh Chodesh Elul] — beautiful portions, and everything was beautiful and good. But there was an error — for he wrote Rashi tefillin [Tefillin d'Rashi — תפלין דרש"י — the standard pair of tefillin worn by all Jewish men, following the order of the four Torah passages as ruled by Rashi (Rabbi Shlomo Yitzchaki, 1040–1105)] instead of Rabbeinu Tam tefillin. [Tefillin d'Rabbeinu Tam — תפלין דר"ת — an additional pair worn by particularly pious men, following the alternative ordering ruled by Rabbeinu Tam (Rabbi Yaakov ben Meir, 1100–1171), Rashi's grandson. The recipient had ordered this additional pair specifically.] And he was compelled to write the portions of Rabbeinu Tam again. And after he finished last week the portions of Rabbeinu Tam — and I gave [instructions] to insert them into the housings — for the head [tefillin] they could not fit into the housing. [The head tefillin housing (shel rosh) has four separate compartments, one for each of the four Torah passages. The parchments must fit precisely. If the scribe wrote them slightly larger than specified, they cannot be inserted and must be rewritten.] And therefore he was compelled this week to write the head portions once more. And with G-d's help, tomorrow the portions will be completed. And he goes to the mikveh before he writes, [The scribe immerses in the ritual purification pool before beginning each session of writing — an act of spiritual preparation and purification before engaging in this sacred work. One of the marks of an exceptional, truly G-d-fearing scribe.] and he also does not interrupt with any speech at all during the entire time of writing. [Complete silence throughout the writing session — another mark of exceptional piety and concentration, ensuring that no mundane speech contaminates the sacred act of writing the Divine Names.] And also the maker of the housings cut his finger [נקף אצבע — "cut / struck his finger." A simple, human accident that caused further delay. The author records it matter-of-factly — this is the texture of real life in the service of G-d: the noble spiritual project meets the humble reality of a craftsman's injured hand.] and was unable to finish on time. And already the housings were in my possession unblackened — and I saw their quality: they were beautiful and splendid, of proper thick leather from a single hide, as required. [גסות מעור אחד כראוי — "of proper thick leather from a single [piece of] hide, as required." The battim must be made from a single piece of leather (not sewn together from pieces), properly thick, and painted black on the outside. The author personally inspects and confirms all of this.] And I have already given them to be blackened and to have the straps attached — everything as required. And with G-d's help I expect that this very Thursday I will receive them ready to send — and with G-d's help I will send them by mail this week, G-d willing. [איה"ש = אם ירצה השם — "if G-d wills it / G-d willing" — the fundamental Jewish acknowledgment that all plans depend on divine will] But by regular mail — for sending by airmail costs a very great deal of money indeed, and the Torah has consideration for the money of Israel, as written above. And for [the saving of] the difference between airmail and regular mail I sent the esrog [by regular mail] — for sending the tefillin by airmail would cost almost twice the entire price of the esrog. And therefore I will send them by regular mail.
Segment 4
ידידו שמואל הורוויץ
I am filled with satisfaction [הנני שבע רצון — "I am sated / filled with satisfaction." The word שבע means sated, filled to capacity — like one who has eaten to contentment. Not merely "pleased" or "satisfied" but brimming-full with satisfaction, overflowing with it. The author's joy at the recipient's behavior is not a mild approval but a deep, complete sense of gratification.] with what his honor wrote to me some time ago [מכבר — "some time ago / previously." The recipient had written about this earlier, and the author is now finally acknowledging it warmly.] — that he conducts himself with discretion and modesty [הצנע לכת — hatznea lechet — "to walk modestly / with concealment." From Micah 6:8. Here it refers specifically to the recipient's modesty about his charitable support of the printing project — not publicizing it, not making it known.] in the matter of his assisting me in the printing of the book — for the evil inclination can cast an evil eye and jealousy even among upright people, G-d forbid. Therefore, certainly there is nothing more beautiful than modesty (tzni'us) [Tzni'us — צניעות — modesty and discretion in all forms of behavior, not only in dress but in the entire manner of conducting oneself — avoiding drawing unnecessary attention to one's good deeds] — and the commandment of charity that is performed in concealment is considered very, very great. [The Rambam (Maimonides) lists giving tzedakah anonymously as one of the highest levels of charity. The author praises the recipient warmly for naturally embodying this ideal.]
Segment 5
כ"ח
ב"ה יום ב' אח"ק פעה"ק ת"ו
למע"כ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה הנעלה סוע"ה כש"ת כמוהר"ר זרח עפשטיין שליט"א ר"מ ומנהל ישיבתנו הק' תורת חיים הי"ו
באתי בבקשה ממחילת כבוד תורתו איך שאני חולה וחלש ל"ע מרוב צערי ומצוקותי שאני סובל זה כשתי שנים שאפי' כר לישן עליו אין לי ומוכרח אני לישן על ספסל וזה כל השבוע שאני מושכב במטה בחולי חום חזק וכאב הראש והנני רוקק עם דם ל"ע ואני מרגיש בעצמי מסוכן ממש והרופא אמר לי שאני צריך ומוכרח הבראה גדולה להבריא את גופי ואויר טוב ומנוחה איזה שבועות ואני בערום וחוסר כל ואין לי שום משען ומשענה שום אח וקרוב פה כאילו מאבן נולדתי והרחמנות גדול עלי מאד כי כוחותי הולכים וחסור והנה נתעוררו ב' אנשים נכבדים וכו' לילך למעכת"ר שיעזור לי מהישיבה מסבת ראייתם את חליי וגודל נדודי ומצוקתי ומעכת"ר ברוב טובו וחסדו הבטיח להם. ועכשיו איני יודע מה נשתנה שכת"ר לא נתן רק פונט א' (לירה אחת) וגם דיבר עלי דברים אשר לא על לבי שאני רוצה לרמות את כת"ר ע"כ הנני מבקש מכת"ר שאל יתן לי לבני בליעל ואל יקבל מלשינות עלי הלא כת"ר הוא חכם גדול ונבון ומדוע יקבל זאת הלא אלו האנשים הם בעצמם יודעים כי אני חולה גדול וגם מה יספיק לי פונט ע"כ יראה מעכת"ר למלאות בקשתי
The Book Being Printed — Its Content, Power, and Future Vision And regarding the question of the printing that his honor asked me some time ago — what will become of the other Torah teachings of our master the Rebbe זצ"ל: Firstly — I am hopeful that even the larger Torah teachings will not contain as many bogin [Bogin — בוגין — printer's signatures; 16-page gatherings; see Letter 2, §5] as the first Torah teaching — because this one is like a hakdamah [Hakdamah — הקדמה — "introduction / preface." This first Torah teaching of Rabbi Nachman functions as a foundational introduction to all the Rebbe's Torah — laying the entire groundwork for understanding and entering the service of G-d before the other teachings are approached.] to all the Torah teachings — and it is the path and the step-by-step walk [דרך והילוך — "the path and the walk / the way and the manner of proceeding step by step." דרך is the path or road itself; הילוך is the actual walking — the moving forward, the step-by-step proceeding along that path. Together they describe not merely a theoretical orientation toward the service of G-d, but the actual dynamic movement of entering into it, one step at a time.] for entering into the service of Hashem. And the essential content [of this Torah teaching] is on "the ba'al davar who clothes himself in commandments" [הבעל דבר מתלבש במצוות — one of the most subtle and important Breslov concepts: the evil inclination does not always appear as obvious sin. It disguises itself in the garments of holiness — presenting itself as a mitzvah, a good deed, an act of piety — in order to confuse and mislead the spiritually serious person. This is why even genuinely pious people can be misled. The entire first Torah of Likutay Moharan is built around this insight.] — which our master the Rebbe זצ"ל brings in this Torah teaching — for there it is explained in full: all the strategies of the ba'al davar, and the [way of] strengthening oneself against him. And in any case we can say: this Torah teaching will be vitality and salvation for all who go through what they go through [כל מי שעובר עליו מה שעובר — "all who go through what they go through." A deliberately tender and non-specific phrase — the author does not name any particular difficulty. Whatever a person is going through — this Torah teaching has something for them.] — so that they can revive themselves [לחיות את עצמו — "to revive himself / give life to himself." The full phrase is לחיות את עצמו — the reflexive את עצמו (himself) emphasizes that the person does this to and for himself — it is an act of self-revival, not merely receiving revival from outside. The person actively applies the teaching to revive his own soul.] and be joyful to the utmost. And also for the difficulties of his honor — he will find many answers there. Literally — this will be a light in the world for whoever wishes to study and observe [its teachings].
Segment 6
ממני בן ידידו המצפה שתמלאו את בקשתי שמואל הרוויץ
And also — the other Torah teachings do not need to contain as much [per teaching] — for what has already been included here, we will note [a cross-reference] to look into Torah teaching number one. [A cross-referencing system: later volumes will direct the reader back to this first book rather than repeating what is already there. The first book thus serves as the permanent foundation text for the entire future series.] And also there is no need to worry about the other Torah teachings — would that Hashem help us to complete this first Torah teaching. Certainly when we complete it — fortunate will be our portion and our lot, [אשרי חלקינו וגורלינו — "fortunate our portion and our lot." Two words: חלק (chelek) — portion, share; גורל (goral) — lot, fate, destiny — what falls to one as if by the casting of lots. Together they convey: fortunate the share that has been assigned to us, and fortunate the destiny that has fallen to us. The word גורל specifically implies that this good fortune has been decreed from Above.] and we will be able to rejoice greatly in this alone. "Were I not to have come into the world except for this Torah teaching — it would be sufficient for us — and sufficient!" [אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי — an adaptation of the Talmudic saying (Kiddushin 40b): "Were I not to have come into the world except for this alone — it would have been sufficient." The doubling of ודי — "and sufficient! [and again:] sufficient!" — is a deliberate, emphatic repetition. The first די states the sufficiency; the second ודי intensifies and seals it as an exclamation. The author is saying: bringing this one teaching to the world would justify an entire human life — doubly, absolutely, emphatically so.] For many penitents [Ba'alei teshuvah — בעלי תשובה — "masters of return" — people who return to observant Jewish life. The Talmud says that in the place where a ba'al teshuvah stands, even a completely righteous person cannot stand.] will be made through it — and many people who have despaired of the world and of Jewishness will receive their vitality through it. For there is not to be found — from the day of the giving of the Torah until the coming of the Messiah — in any book, a [teaching of] strengthening like this: that gives the power to strengthen and rejoice even the most sinful of the sinful — he than whose situation there is nothing worse [הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה — literally "the most sinful of the sinful, than whose [situation] there is nothing worse." The pronoun ממנה is feminine — it refers not to the person himself (which would require the masculine ממנו) but to his situation, his predicament, his spiritual state. The Rebbe is not condemning the person but acknowledging that his situation appears utterly hopeless — and then showing that even from that situation, good hope exists. The feminine pronoun points precisely to the darkness of the condition, not the nature of the person.] — [showing] how he has good hope forever, and how he must rejoice in the fact that he has come into this world.
Segment 7
העיקר שכחתי הנני רוצה לידע אם מעכת"ר קבל תשובה על מכתבו ששלח לאבי נ"י כי הנני מחכה שבודאי בלי ספק יעשה אבי טובות להישיבה הק' בקרוב, ובזה הזמן שלחתי עוד פעם מכתב גדול לאבי בשביל הישיבה ועוד אראה לכתוב עם עוד אנשים איך שכבודו עוזר לי מהישיבה להברות את גופי ואיה"ש בודאי יהא טוב.
ממני הנ"ל
And with G-d's help — when Hashem has mercy upon us to complete this Torah teaching — this will be a beginning to bring merit to the multitudes, forever and for all generations — to merit through the printing of the other holy books. And as a first publication of each type of book we will print a sample — [לבחינה — "as a sample / as a trial edition / as a test case." The author envisions a publishing program: first a sample volume of each genre to establish the concept, then the full series following.] just as we are now printing one Torah teaching as a sample for all the [future] Torah teachings. So similarly — for example — from all the character traits — such as: faith, Torah, prayer, and so on — we will print a first sample on: the Tzaddik. [This will be compiled] from all the holy books: from the Written Torah and the Oral Torah, [Tanach u'Toshba'al — תנ"ך ותושבע"פ — the Written Torah (Tanach: Torah, Prophets, and Writings) and the Oral Torah (Toshba'al = Torah SheBe'al Peh — the Mishnah, Talmud, and all oral tradition). The planned anthology draws from the entire span of Jewish sacred literature.] and from the Midrashim, and from the holy Zohar, and from the writings of the Arizal, and from the books of the Ba'al Shem Tov and his disciples, and from the books of our master the Rebbe זצ"ל and his disciples — and so on. All the matters that speak of the true Tzaddik, and his greatness, and how to draw close to him — everything together will be made into a sample book. And perhaps Hashem will help that we will be able to make such books from Aleph to Tav — [מא' ועד ת' — "from Aleph to Tav" — the first and last letters of the Hebrew alphabet: "from A to Z." A complete, comprehensive encyclopedia covering every character trait, commandment, and spiritual matter from beginning to end.] covering all the character traits and commandments, and so on. And likewise, afterward, a sample of other types of books that we can make to revive and illuminate in the world.
Segment 8
כ"ט
[כ"ב מנחם אב תרפ"ו]
ב"ה אור ליום ב' לסדר יראה כל זכורך את פני האדון ה' מאן פני האדון ה' דא רשב"י זיע"א פעה"ק ירושלים תובב"א חיים ושלום וכ"ט למע"כ אהובי אחי יקירי ידידי כנפשי מחמד עיני וחמדת לבבי קשור ודבוק בעמקי לבי האברך הנעלה שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח החסיד כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעך משלומנו הודות לשי"ת.
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אז די זאלסט אסאך מרבה בקשה תפלה תחנה פאר מאנעט ועגין ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זי"ע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א אין אסאך בייטין פאר מיר עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות ואס איך מיטשי מיך אין פלאג מיך שון אזו 2 יאר מיט 4 חדשים. אין עס נעמט גאר קיין עק ניט איך האב קיינום ניט פין דאנין ביז אהין דער בע"ד יאגט פין אלי זאטין עס איז שון באלד ר"ה אין מען וייסט גאר ניט וין מען איז אין דער ועלט אין ואס ועט זיין דער תכלית עד מתי ועט מען נאך יאגין די עונות די בהמות...
(אחי המסור והנלבב אבקש ממך מאד שתרבה עבורי בקשה תפילה ותחנה ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זיע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א ולבקש הרבה עבורי שיגיע קץ לצרותי מה שאני סובל ומתייסר כך כבר שנתיים וארבעה חודשים ובכלל לא מגיע הסוף לזה ואין לי אתי אף אחד מפה עד לשם והבע"ד רודף מכל הצדדים, עוד מעט כבר ר"ה ולא ידוע כלל היכן נמצאים בעולם ומה יהי' התכלית עד מתי נרוץ אחרי העונות הבהמות...)
In any case — all beginnings are difficult. And the ba'al davar prevents greatly the printing of the book. And the essential [obstacle] is the lack of money [חסרון כיס — "lack of money / a pocket that is lacking." The image is of an empty pocket — not merely insufficient funds but the specific, physical sensation of reaching into one's pocket and finding nothing. A vivid and humble image.] — which surpasses all the other obstacles. [העולה על כל המניעות — "which rises above / surpasses all the other obstacles." A rueful observation: the ba'al davar is named first as the great opponent — but in the end, the author acknowledges with characteristic honesty that the most daunting practical obstacle is simply the absence of money.] May Hashem have mercy and help in this — for the world is vanity of vanities, and only what one snatches in this world of some good remains — and all the more so [מכ"ש = מכל שכן — "and all the more so / how much more so." A standard Talmudic logical formula: if the general case is true (only what one snatches remains), then all the more so is the specific, superior case true (snatching such a good as this).] such a good as this — to revive the entire world. This is a merit for the multitudes the like of which there is no parallel.
Segment 9
ל'
ב"ה יום ה' נצבים וילך תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו
שלום וברכה וכוח"ט וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי החסיד השותה מים חיים מהבאר מים חיים מננמ"ח זיע"א כש"ת כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א
אחדשה"ט באה"ר כיאות אחי יקירי כאשר נסכם אצלינו הראב"צ ואצלי לבוא בקרוב למירון על ציון הק' הרשב"י זיע"א גם הר' צבי סטלמוך יכול להיות שי' ג"כ במירון על ר"ה הק' הבע"ל ועוד מאנ"ש ע"כ אם תרצה תחכה מלבא הנה עד יום ב' הבע"ל בצהרים ואם לא נבוא עד אז אצלך אז תסע תיכף ומיד הנה לירושלים על ר"ה הבע"ל והי"ת יעזור לנו שנכתב ונחתם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונהי' מקורב ומקושר לרבינו הק' באמת לאמתו ונזכה לתש"ש ותיקון הברית ותכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' וד"ל
ממני ידידך אוהבך באמת מצפה לראותך בקרוב עם כל טוב
Important Clarification — Responding to the Recipient's New Letter on the Question of Other Chassidus And now let us respond to his letter that I have just received — on the matter of Chassidus and other books. It is not the case — G-d forbid — as his honor thinks: that it is forbidden to look into other books, G-d forbid. Silence — do not even mention such a thing! [הס מלהזכיר — "silence — do not even mention it!" A strong expression of correction and alarm. The author is alarmed that the recipient has taken his previous advice too far — concluding that he must never read any other Jewish book. The author corrects this emphatically: that was never his intention, and such a conclusion is itself forbidden to entertain.] On the contrary — if Hashem helps me, as written above, to print [those books] — there will be [material drawn] from all the holy books, all the good character traits, and so on — as written above.
Segment 10
שמואל בן פיגה הורוויץ ברסלבר
But the matter is as follows — there is a distinction. If his honor looks himself into the holy books of the Tzaddikim — then there is no concern, G-d forbid, that the ba'al davar will entice him and lead him astray [יסיתו וידיחו — two distinct verbs: יסית — to entice, to tempt, to incite from within; ידיח — to lead astray, to push off course, to cause to deviate. Together they describe the full arc of the ba'al davar's operation: first temptation from within (enticement), then external derailment (being pushed off the path).] to separate him from the true Tzaddik — who is found only once in several generations, like Moses our Teacher, and Rabbi Shimon bar Yochai may his merit protect us, and the Arizal, and the Ba'al Shem Tov himself זצ"ל, and our master the Rebbe זצ"ל, and our righteous Messiah may he come speedily in our days. [ב"ב"א = במהרה בימינו אמן — "speedily in our days, Amen." Note that in this letter the Messiah is explicitly added to the sequence of unique singular souls — Moses → Rashbi → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman → the Messiah. The Messianic figure is placed as the continuation and culmination of this line.]
Segment 11
ב"ה יום ב' כ"ז אלול תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו
רפו"ש וכוח"ט וחיים טובים ושלום וכט"ס לכבוד האברך היקר והנכבד ידידי עוז האהוב וחמיד ורגיג עלי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו השותה מים חיים מבאר מים חיים מהנחל הנובע ננמ"ח המצפה ומשתוקק להתקשר ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זי"ע ועכי"א ובאנשי שלומינו ה' עליהם יחיו כש"ת כמוהר"ר ... נ"י.
אחי היקר אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך כי קבלנו את מכתבך וא"א לשער לך גודל צערינו ועגמת נפשי ממש עד הנפש יעזור לך השי"ת וישלח לך רפואה שלימה בקרוב במהרה דידן רפואת הנפש ורפואת הגוף ותוכל להתפלל בר"ה כדבעי ושלא תצטרך ח"ו להיות ר"ה בבה"ח אחי יקירי כנפשי תדע נאמנה שכבר היינו מוכנים אני ור' אלתר בן ציון נ"י לנסוע למירון על ר"ה ות"ל שברנו כמה וכמה מניעות כי זה קודם ר"ח אלול שאנחנו כוספים ומשתוקקים לזה וחושבים עצות וכבר היינו מוכנים היום באשמורה לנסוע לולי המכתב שבא ממך אבל צריך להאמין שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ותזכור היטב מה שצעק רבינו ז"ל הקדוש והנורא בקול גדול ועצום קול גדול ולא יסף שאסור להתיאש את עצמו בשום אופן בעולם אין שום יאוש בעולם כלל וכל זמן שהנשמה באפינו צריך להאמין ולידע שלא לייאש את עצמנו יהי' איך שי' משום דרגא שבעולם.
אחי יקירי שמור עצמך מעצבות ואל תדאג כלל כי ת"ל יש לנו על מי לסמוך ואליו אנו מקשרים את תפלותינו ולולי זאת הייתי מיאש את עצמי וזה כל התקוה שלי ושלנו כלנו ובלעדי זאת מי יודע אם היינו חיים ותדע נאמנה אחי יקירי כי אני רחוק כ"כ מעבודת השי"ת בלי שעור ושאיני זוכר כלל בר"ה הק' כי מוחי טרוד ומבולבל מאד מאד ומניעות המוח הרבה מאד אשר אין לשער ולהעריך איך גדיינק גארניט אז עס גייט ר"ה עס דוכט מיר עס נאך דא איאר צי ר"ה עס דורך גגאנגין גאנץ חודש אלול אין נעביך גאר ניט אן גהובין צו טאן עס נעביך ביטער מען איז זייער וייט אבער פון דעסט וייגין ואס זאל מען טוהין אראפ פאלין טאר מען ניט.
דער היילקער רבי האט גזאגט ברודער האלט דיך דופיט אוף מייני כוחות אין דער היילקער רבי האט גזאגט אז איך מיט מייני לייט גייאין דורך די ערשטי נאכט ר"ה און דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה וען ניט מיין ר"ה ואלט די גאנצי ועלט גוארין תוהו ובהו אין גרעסירס פין דעם איז ניט דא ע"כ איז אוודאי א גרוסי הפסד ואס דו האסט ניט זוכה גוען ניט ציקומין אהער ניט מיר צי דיר, נאר פון דעסט ועגין דארף מען די כסופים הטובים ניט אופ לאזין מען דארף אסאך ביינקין צום רבין אין אסאך בייטין וארין דאס איז דער עיקר אין אן דעם איז גאר ניט און עס הייבט זיך גאר ניט און אין מען קען אנדרש קיין יוד ניט זיין ע"כ דארפין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת און אסאך תפלה פאר לייגין נאר אוף דיים וארין דאס איז דער עיקר אין דאס איז כולל אלדינג אין אז מען זאל זוכה זיין צי דיים איז מען זוכה צי אלדינג וארין גרעסירס איז ניט דא.
ע"כ טייער הארצדיקער ברודער לאז דיך ניט אפנארין פון דיים בע"ד אין פלייג אסאך תפלה אוף דיים דוקא וארין יעדר יאר איז ההפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון גדענק גיט ואס די בת מלכה האט גזאגט עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר און אוף דיר אזו א לאנגי צייט ואס איך בין דא און קען ניט ארוס אין זיא האט איים גזאגט דו זאלסט דיר אוסקלאבין איין ארט און זאלסט אגאנץ יאר ביינקין און וען דו ועסט האבין צייט זאלסטו אייך ביינקן.
ע"כ טייעריר ברודער לאז דיך ניט אפ גדענק גוט עס איז 3 יאר ואס מיר זענין גוען אין איינעם אין מירון די אהבה ואס גוען צוישן אונז גדענק גוט אין ואס האט זיך אפ גטאן די 3 יאר ממש כל משבריך וגליך עלי עברו ע"כ טאר מען נישט שואגין מען דארף האבין ביידי אזו ויא דער היילקער רבי האט גיזאגט אז מען קען אנדרש ניט אמת תשובה טואין ביז מען זאל זיין בקי בין בעלי' אז מען זאל זיך ניט אפשטעלין מען זאל גייאין אלי מאל העכיר און העכיר און אפי' אז מען פאלט אראפ ואס ערגעיר קען שון ניט זיין זאל מען זיך נישט מיאש זיין אין אן הייבן נאך אמאל פון אן הייב אין דאס איז דער עיקר תשובה.
מיין טייעריר גטרייאר חבר דארפסט פרייליך זיין ואס מען ועט אונז מזכיר זין אין בייטין פאר אונז ביים רבין ז"ל וארין איך האב גשריבין כמה בריף האב איך דיר מזכיר גוען אין איך בייט פאר דיר בא די מקומות הקדושים. און דארפסט גדיינקין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז איך גייא פאר אייך ואס האט איר מורא צו האבין גלייב מיר באמת וען ניט דאס ואס איך פאר לאז מיך אוף דיים היילקען רבינס כח ואלט איך דאס ניט איבער גהאלטין בשום אופן נאר דאס איז מיין גנצער האפנונג אין מיר האבין ב"ה וער עס זאל אונז מתקן זיין.
און מען דארף טאנצין פאר שמחה ואס מיר האבין זוכה גוען צי ויסין פון אזא אור ואס עס נאך ניט גוען מיום בריאת העולם און מיר זענין זוכה גרופין צי וערין אוף זיין נאמין און מען לייד דער פאר און וידער דארף מען ויסין אז מען וייסט גאר ניט אין מען האט נאך באמת גאר ניט אן גהובין צו טאן ע"כ דארף מען מיט אלי כוחות ארבטין מען זאל זוכה זיין צי עבודת ה' אין ניט אפשלאפין די פאר יאר ואס היינט איז דער עיקר עקבתא דמשיחא ואס די גמרא זאגט אז דער פסוק שטייט אין קהלת אז מען זאל טוהין עד שלא הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ: אלו ימי המשיח וארין דער עיקר נסיון איז היינט דארפין זיך נישט לאזין נארין וארין די יארין לופין אוועק ע"כ דארף מען אסאך ביינקין אין בייטין מען זאל זוכה זיין צום רבין און מען דארף זיך דער האלטין אין זיין תמיד פריילאך כי חדות ה' היא מעוזכם דאס גייט אוף ר"ה אכלו משמנים וכו'.
ע"כ טייערר הארצדקער ברידער קלער גארניט איבער גיב דיך אין גאנצין איבער צי רבינו הקוה"נ לגמרי אין זייא מקשר אלי תפלות צום רבין אין זיי פרייליך אין ביינק אין האף אין בייט צי זוכה זיין צום רבין ז"ל אין בייט פאר מיר אוך וארין אני תולה בלב ים.
(איני זוכר כלל שמגיע ר"ה, נדמה בעיני כאילו יש עוד שנה עד ר"ה, כבר עבר כל חודש אלול ולדאבונינו לא התחלנו כלום לעשות לדאבונינו מר מאד כמה אנו רחוקים אבל אעפי"כ מה נעשה, ליפול ברוחינו מזה אסור, רבינו אמר אחי תחזיק עצמך תסמכו על הכוחות שלי, עוד אמר רבינו הקדוש אני ואנשי עוברים בלילה הראשון של ר"ה, גם אמר רבינו הקדוש כל עניני [וכוחי] הוא ר"ה אם לא הר"ה שלי הי' נהפך כל העולם לתוהו ובהו ואין למעלה מזה, על כן בודאי זה הפסד גדול מה שלא זכית לא אתה לבא אלינו ולא אנו לבא אליך, אבל אעפי"כ צריך לא להניח את הכיסופים הטובים, צריך הרבה לכסוף לרבינו והרבה תפלות כי זה העיקר ובלי זה הכל כלום ולא מתחיל בכלל ואחרת א"א להיות יהודי בכלל, על כן צריך להוזיל הרבה דמעות לשי"ת והרבה תפלות להניח (לשים) רק על זה כי זה העיקר וזה כולל הכל וכשזוכים לזה זוכים להכל כי אין למעלה מזה, על כן אחי הנלבב והיקר אל תתן לרמאות עצמך מהבעל דבר והניח הרבה תפלה על זה דוקא, כי כל שנה הוא הפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון, זכור היטב מה שאמרה הבת מלכה שרחמנות גדול עלי ועליך כזה זמן ארון שאני כאן ואיני יכולה לצאת, ואמרה לו, תבחר לך מקום וכל השנה תתגעגע ומתי שיהי' לך פנאי תתגעגע.
על כן אחי היקר אל תרפה את עצמיך, זכור היטב כבר שלש שנים שהיינו ביחד במירון וזכור היטב את האהבה שהיתה בינינו וכל מה שעבר עלינו בשלשת השנים הללו ממש כל משבריך וגליך עלי עברו, לכן אסור לשתוק וצריך את שני הענינים כמו שאמר רבינו הקדוש שאי אפשר לחזור בתשובה באמת עד שיהיו בקיאים בין בעליה לא לעצור, ללכת ולעלות תמיד גבוה גבוה יותר ויותר, ולהיפך אפילו אם נופלים נפילה שאין גרועה ממנה לא להתייאש ולהתחיל שוב מההתחלה, זהו עיקר התשובה.
אחי המסור והיקר אתה צריך להיות בשמחה ממה שיזכירו אותנו ויבקשו עבורינו אצל רבינו ז"ל בגלל שכתבתי כמה מכתבים לשם והזכרתי גם אותך ואני מבקש עבורך במקומות הקדושים, ואתה צריך לזכור מה שאמר רבינו הקדוש כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, תאמין לי באמת אם לא הייתי סומך על כוחו של רבינו הקדוש לא הייתי מחזיק מעמד בשום אופן, רק זה כל תקוותי ויש לנו ב"ה מי שיתקן אותנו וצריך לרקוד מרוב שמחה מה שזכינו לידע מכזה אור שעוד לא הי' מיום בריאת העולם ואנו זוכים ליקרא על שמו ולסבול עבור זה, ושוב צריך גם לדעת שאיננו יודעים כלום ובאמת עוד לא התחלנו לעשות בעבודת ה' על כן צריך לעבוד בכל הכוחות לזכות לעבודת ה' ולא לפספס בשינה את כמה שנים הללו שעכשיו עיקר הזמן של עקבתא דמשיחא שאומרת הגמרא על פי הפסוק הכתוב בקהלת לעסוק בעבודה לפני שיגיעו הימים שאין בהם חפץ: אלו ימי המשיח, מפני שעיקר הנסיון הוא דוקא עכשיו אז צריך לא לתת לרמאות עצמו כי השנים הולכים וחולפים על כן צריך הרבה להתגעגע ולבקש לזכות לרבינו וצריך להתחזק ולהיות תמיד בשמחה כי חדות ה' היא מעוזכם זה נאמר על ר"ה אכלו משמנים וכו'.
על כן אחי הנלבב והיקר אל תחשוב מהעבר, תמסור את עצמיך כולך לרבינו הקדוש והנורא לגמרי ותקשר את כל התפלות לרבינו ותהי' שמח ותכסוף ותקווה ותבקש לזכות לרבינו ז"ל ותבקש עבורי כי אני תולה בלב ים וכו')
והדוחק והעמל גדול ברוחניות ובגשמיות אשר א"א לשער ולהעריך כלל וכלל ואני צריך לישועה גדולה בכל הענינים. ותהי' בשמחה באמת ותעשה רקודין והנני מאחל לך כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וחיים טובים באמת לאמתו כמו שהשי"ת יודע כפי רצון מבחר הברואים.
ממני שמואל בן פייגה הורוויץ ברסלבר
חי' גלעבט ברודער אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך האפ האפ פרייליך פרייליך טשאק טשאק ניט גקלערט און ניט גטראכט נאר גלייבט אין גלאכט לייבדיג לייבדיג זייא גזונד און שטארק גואלד זייא פריילך באמת על כח רבינו הק';
א גוטין ערב ר"ה א גוטין ראש השנה א פריילכין א גוטין שבת אין פרייליך פרייליך האפ האפ פרייליך.
(תחיה אחי, אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך עלוז עלוז בשמחה בשמחה בחדוה בחדוה ללא דאגות וללא מחשבות רק לחיות ולשמוח בחיות בחיות תהי' בריא וחזק אהה (גואלד) הייה בשמחה באמת על כח רבינו הק'.
ערב ר"ה טוב ור"ה טוב ושבת שלום ובשמחה בשמחה עלוז עלוז בשמחה)
בבקשה תיכף להשיב תשובה טובה משלומך הטוב לחיות אותנו.
But if he studies with Chassidim of other [groups] — and in particular with Chassidim of [name redacted by author] — of whom it is known and established how they set out to make Chassidim [of their own movement] [ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים — "it is known and established how they set out / lie in wait to make Chassidim." The verb מצפים here carries both the sense of "hoping / expecting" and "lying in wait." The author describes an active, deliberate recruiting dynamic: this group works intentionally to draw people into their movement. Encountering them is therefore qualitatively different from simply reading their books privately.] — therefore I advise you: [ע"כ איעצך — "therefore I advise you." A significant shift in register: throughout this letter the author has addressed the recipient with the formal honorific כבודו (his honor — third person formal). Here he suddenly shifts to the intimate direct second person — ך — "you." This shift signals a moment of special closeness, urgency, and directness: setting aside formality to speak heart to heart, person to person. It conveys: what I am about to say is too important for formalities — I am speaking directly to you.] it is possible that from this there would be a thousand times more damage than the benefit he would gain in the service of Hashem. And why do they not wish to learn Likutay Moharan and the other books of our master the Rebbe זצ"ל? [A pointed rhetorical question: if they were genuinely open and seeking truth, why would they resist the Rebbe's books? The fact that they do not desire them — and the ba'al davar places no longing for them in their hearts — is itself a telling sign.] And the ba'al davar does not place in their hearts any desire for this at all.
Segment 12
ל"ב
[כ"ח אלול תרפ"ו]
ב"ה אור ליום ג' פרשת האזינו יצרנו כאישון עינו לסדר במספר שמו של רבינו הקדוש והנורא ז"ל זיע"א ירושלים עיה"ק
לכבוד ידידי עוז כנפשי השותה עמנו ביחד מבאר מים חיים מננמ"ח מו"ה ר' ... נ"י
באתי להודיעך מבריאות ומשלום אנ"ש יחיו כן אזכה לשמוע בע"ה.
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אעפ"י שקשה וכבד עלי מאד ומאד לכתוב כידוע מפני חלישותי אעפי"כ אכתוב לך מעט שיועיל הרבה איעצך עצה ותקיים ויהי' לך רפואה שלימה אי"ה תצייר במוחך שאתה במקום שצריכין לעמוד... וכו' ותקשר עצמך בכל כוחך קיין גרעסרי זאך פין דעם איז נישט פאר האנדען אַי אנדרע זאגען איז נאך אקשיא וכו' אבער דעם אמת לאמתו איז כנ"ל נא דארף מען משונה פריילעך את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש אין ה' וועט דיר אוודאי העלפין אמן.
(אין דבר למעלה מזה ואם אחרים אומרים אחרת אז עוד קושיא וכו' אבל האמת לאמיתה הוא כנ"ל נו אז אנו צריכים להיות בשמחה משונה את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש וה' יעזור לך בודאי אמן)
והנני פורס בשלומך הטוב ומברכך בכתיבה וחתימה טובה אמן
ממני ידידך עוז אב"צ הנ"ל האפ האפ האפ
ב"ה אחי יקירי כאשר התחלנו לקבץ מאנש"ש איזה שילינג ואני מחכה לשלוח עד שיהי' עכ"פ חצי פונט ע"כ אמרתי בדעתי שבשביל זה לא אעכב מלשלוח את מכתבינו הזה כדי שיהי' לך על ר"ה להשיב ולהחיות נפשך הצמאה וכו' ואיה"ש הכסף אשלח לך במכתב הבא איה"ש.
מיין טייעריר הארציקער אמתיר גוטער פריינד איך בייט דיך זייער אין זייער די זאלסט אין מיר ניט פאר געסין ויא איך פאר געס אין דיר אוך ניט ויא איך האב מעורר גוען אנש"ש זאלין דיר שרייבין אין האב ב"ה גמאכט די התחלה אין איך בייט תמיד פאר דיר אין פאר געס ניט אין דיר אין ביסט איין גבאקין אין מיין הארץ בייט איך דיך אוך זאלסט אין מיר ניט פאר געסין אין מרבה בתפלה זיין פאר מיר אסאך עס זאל שוין נעמין איין עק פין מייני צרות ובפרט אז די ועסט זוכה זיין צי זיין ימים נוראים במירון הקדוש על ציון הקוה"נ רשב"י זי"ע ועכי"א למעה"ש זאלסטו אין מיר ניט פאר געסין אין די זאלסט אסאך בייטין ביים ציון הקוה"נ פאר מיר איך מאך דיך פאר אשליח זאלסט דער ציילין ואס מיט מיר טיט זיך אפ אזו ויא ער אליין וייסט אין זאלסט אסאך מעורר רחמים זיין פאר מיר.
וארין טייעריר הייליקער ברודער הרצדיקער גטרייאיר די זאלסט ויסין אז עס איז מיר ביטער זייער אין זייער פין אלע זאטין בגשמיות וברוחניות מען ויל מיך אוסבריינגין אסאך געלד אין קיין עק נעמט ניט רשעים בחושך ידמו וכו' אין דער אוייב הפנימי שואגט ניט כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש אין פין עבודת ה' בין איך זייער וייט ואס וייטער קען שון ניט זיין אין איך וייס גאר ניט ויא איך בין אוף דער ועלט אין איך דארף האבין רחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט זאלסט רייסין קברים אוף מיר מיט דיר עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה בין איך בשאפין אוף דער צי פאר בריינגין מאני יארין אין טעג מיט אזוני שטותים והבלים היתכן היתכן טייעריר גוטער ברודער המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה.
טייער ברודער איך ואלט דיר דאס ניט גשריבין מחמת איך ויל דיר קיין עגמת נפש ניט אן טאן נאר איך קען מיך ניט איין האלטין וארין כי באו מים עד נפש אין השי"ת איז איודע אמת ויא איך האב גואלד קומין על ציון הק' הרשב"י זיע"א אוס ריידין מיין בוטיר הארץ וואל איך בין גפארין צי דיים צדיק האמת אין וייל איך ויל זיין מקושר באמת צום היילקען רבין אין איך האב גואלד מישב דעת זיין אביסיל ואס ועט זיין דער תכלית אבער אז השי"ת האט אזו צי גפירט בייט איך דיך זייא דער שליח אין רעד אין בייט פאר מיר אין צייל פאר מאניט וייגין אין שואג ניט אין דיים זכות ועט דיר השי"ת העלפין ארפו"ש אכוח"ט אין ואס דיין הארץ בא גערט.
אין איך בייט דיך זייער אין זייער למעה"ש די זאלסט ניט האבין קיין יסורים אין ניט קיין דאגה ח"ו אין זיך ניט צי לאזין קיין שום עצבות ח"ו ניט פון מיר אין ניט פון דיר נאר זאלסט טיהין דיינס אין בייטין כי אין כוחנו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד אין גארניט זארגין נאר האפין צי השי"ת אין השי"ת ועט בודאי העלפין אין זכות וכח סד"ס ואס ער איז דער הוקר מועט מחזיק את המרובה אחי חזק ואמץ מאד אין לייב אחיים טובים באמת ב"ה היינט ויא די ועלט זייט אוס אין מיר זענין ב"ה מקורב צי אור אין סוף דער נשחיזער ז"ל האט גזאגט וען ער ועט ניט בשאפין נאר אז דער רבי זאל גיין אוף זיין שועל ד' אמות איז אוך גנוק אין גדיינק גיט ויא עס שטייט אין חיי מהר"ן ואס דער רבי ז"ל האט גזאגט בזה"ל הג' בדור של עכ' לסוף יעמוד א"צ הפ' ויקנא מאד את המקור' ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע.
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס אז זיי זענין שון גאר פרייליך גוען האט זיך דער מלך אוף גשטעלט אין האט גזאגט צום זון איך בין אשטערין זייער זיי איך אז די ועסט אמאל אראפ פין דער מלוכה זאלסטו דיך היטען אז די זאלסט ניט האבין קיין עצבות אין אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך אוך פרייליך זיין אין אפי' אז די ועסט האבין עצבות ועל איך אוך פרייליך זיין ואס די ביסט קיין מלך ניט וארין אז ביסט אזו א מענטש ואס קען זיך ניט דער האלטין אז ער גייט אראפ מלוכה קער ער ניט צי זיין קיין מלך נישמער אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך משונה פרייליך זיין ע"כ אחי יקירי שטארק דיך אין זייא מקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכי' על ידי שמחה זאלסטו האפין לישועת השי"ת אין לאז דיך ניט אפ ער נאר ואס האסטו דא צי גלייגט צום גשעפט וייסט פין אזא היילקען אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה אתיקון ועט מען האבין אז ואול איז אונז אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו.
(ידידי הטוב האמיתי הנלבב והיקר אבקשך מאד מאד לבל תשכחני כמו שאני אינו שוכחך כמו שעוררתי את אנש"ש שיכתבו לך וב"ה עשיתי את ההתחלה ואני תמיד מתפלל עבורך ולא שוכח ממך והנך אפוי בליבי לכן בקשתי ממך גם שלא תשכחני ותרבה הרבה תפלות עבורי שיקח כבר קץ לצרותי ובפרט אם תזכה להיות בימים הנוראים במירון הקדוש על ציון הקהו"נ רשב"י זיע"א ועכי"א למעהש שלא תשכחני ותבקש עבורי הרבה אצל הציון הקוה"נ אני עושה אותך שליח לספר את הנעשה אתי כמו שהוא בעצמו יודע ותעורר הרבה רחמים עבורי.
כי דע לך אחי הקדוש הנלבב והמסור שמר לי מאד מאד מכל הצדדים בגשמיות וברוחניות רוצים שאוציא הרבה כסף ואין מגיע הקץ רשעים בחושך ידמו וכו' והאויב הפנימי אינו שותק כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש ומעבודת ה' אני רחוק מאד שאין רחוק יותר מזה ואיני יודע כלל היכן אני בעולם ואני זקוק לרחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט תתלוש קברים עבורי ועבורך עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה וכי נבראתי כדי לבלות ימי ושנותי בשטויות והבלים כאלה היתכן היתכן אחי הטוב והיקר המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה.
אחי היקר לא הייתי כותב לך כי איני רוצה לגרום לך עוגמת נפש אך אני לא יכול להתאפק כי באו מים עד נפש והשי"ת הוא היודע האמת איך שרציתי לבא על ציון הק' הרשב"י להשיח את ליבי המר שמפני שנסעתי לצדיק האמת ושאני חפץ להיות מקושר באמת לרבינו הקדוש ורציתי ליישב דעתי מעט מה יהי' התכלית, אבל אם השי"ת סבב כך אני מבקש ממך שתהי' השליח והשיח ובקש עבורי וספר למעני ואל תשקוט ובזכות זה יעזרך השי"ת ברפו"ש וכח"ט וכל משאלות לבך.
והנני מבקשך מאד מאד למעה"ש שלא יהיו לך יסורים ודאגות ח"ו ואל תתן ח"ו לשום עצבות להתקרב אליך לא ממני ולא ממך רק שתעשה את שלך להתפלל כי אין כוחינו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד ולא לדאוג כלל רק לקות להשי"ת והשי"ת בודאי יעזור בזכות וכח הסבא דסבין שהוא בעל החטוטרת המועט המחזיק המרובה, אחי חזק ואמץ מאד וחייה חיים טובים באמת ב"ה כמו שהעולם נראה היום ואנו ב"ה מקורבים לאור אין סוף שהנשחיזער ז"ל אמר אם לא הייתי נברא בעולם רק כדי שרבינו יעבור על סף ביתי ארבע אמות דיינו וזכור היטב מה שכתוב בחיי מוהר"ן מה שרבינו ז"ל אמר בזה"ל הגדול בדור של עכשיו לסוף יעמוד אצל הפתח ויקנא מאד את המקורבים ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע.
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס כשכבר היו שמחים מאד קם המלך ואמר לבנו אני חוזה בכוכבים ואני רואה שיגיע זמן שתרד מהמלוכה ובכן תראה להתחזק אז שלא יהי' לך עצבות ואם תהי' בשמחה גם אני אהי' בשמחה ואפי' אם יהי' לך עצבות גם אז אהי' בשמחה על מה שאינך מלך כי אם הנך אדם כזה שאינו יכול להתחזק כשהוא יורד מהמלוכה אינך ראוי למלוכה אמנם אם תהי' בשמחה אני אהי' בשמחה יתירה ע"כ אחי יקירי התחזק וקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ורפואת הבת מלכה הוא רק ע"י נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכיה ע"י שמחה קוה לישועת ה' ואל תזניח את עצמך, שמע נא וכי מה הפסדת כאן בעסק אתה יודע מכזה רבי קדוש אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה תיקון יהי' לנו שאשרי לנו אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו)
שמואל בן פיגה לתש"ש ותיקון הברית באמת ולבא להתקרב לרבינו הק' בקרוב באמת לאמתו בלי שום פניה ולשבר כל המניעות ולהושע מכל הצרות ולזכות לשמור הז' הנרות ובני חיי ומזוני בריוח וכוח"ט והעיקר לעשות רצון השי"ת ולהיות כרצון מבחר הברואים אמן.
אבי ישעי' בן עלקא כוח"ט וכו' אמי פיגה בת דבורה זלמן בן פיגה אהרן יצחק משה בן פיגה אשר יחזקאל בן וכו' חי' לאה בת פיגה בילא ואסתר דבורה בת פיגה כוח"ט בני נחמן משה נחום בן מנדיל כוח"ט ולהיות ברסלבר חסיד כו' ועבודת ה' וכט"ס ממני ידידך עוז שמואל הנ"ל פרייליך אין פארט האפ אין וידער האפ אין נאר האפ. (בשמחה ובכל זאת עלוז ושוב עלוז ורק עלוז)
And in general, the Chassidus of [redacted] is [based on] philosophical inquiry into the Divine [Chakira b'Elokus — חקירה באלקות — the approach of engaging with G-d primarily through abstract intellectual analysis, conceptual meditation on divine attributes, and philosophical contemplation. This was a hallmark of Chabad-Lubavitch — its emphasis on deep intellectual engagement with Kabbalistic concepts through the analytical method.] together with Kabbalah. And our master the Rebbe זצ"ל is very far from this — and close only to faith and simplicity and wholeness (temimus) [Emunah, peshitus, temimus — אמונה, פשטות, ותמימות — the three foundational qualities of Breslov: emunah — simple, unconditional faith; peshitus — simplicity and directness of approach, without intellectual gymnastics; temimus — wholeness and innocence, the pure unself-conscious sincerity of a child before its Father. These stand in direct contrast to the intellectual, analytical mode of chakira.] in the service of Hashem — without any intellectual inquiry. And the essential thing: if [his honor has] a difficulty or a hard question — he must cry out to Hashem and pray about it in truth — and the difficulty will automatically be resolved, with G-d's help. [A characteristically Breslov answer to intellectual difficulty: do not resolve it through philosophical analysis — cry out to G-d and pray about it sincerely. The resolution will come not through the intellect but through divine grace responding to honest prayer and yearning. This is the practical application of emunah peshutah — simple faith — over chakira.]
Segment 13
ל"ג
[חסרה שורה ראשונה]
שככה לו בנש"ק שלשלת היוחסין שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מנחל נובע מקור חכמה ידידינו ואהובינו ומחמד ליבנו ואישון עינינו כש"ת כמוהר"ר אברהם חזן נ"י שטערין הארץ שליט"א ע"ש כל אנש"ש האהובים מזהב ופז רב אשרי להם אשרי חלקם כולם יעמדו על הברכה.
אחר דשה"ט באה"ר ואה"ע הנני מודיעכם משלומנו פה הודות לשי"ת יתן השי"ת שנזכה להתראות יחד פב"פ על ציון רבינו הק' בקרוב אכי"ר.
אחינו היקרים צמודי לבבינו בתי אחותי אמי טייערי הארצדיקע גוטי ברודער אשר כלתה נפשי לראותם איך בייט אייך זייער אנא חוסו נא חמולו נא רחמו נא חנו נא עלי האט אוף מיר רחמנות היילגי טייערי גוטי פריינד ראטוועט מיך בייט אסאך פאר מיר איך בין נעביך זייער אנידריג נפש אין השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו האט אוף מיר רחמנות גהאט אין האט מיך צי גפירט צום הייליגען רעבינס זאך אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו.
אבער היילגי טייערי ברודער איך מיטשי מיך זייער שטארק אין עס איז אוף מיר זייער א גרוס רחמנות נעביך ברוחניות אוי ויי עס איז מיר נעביך זייער בוטער איך ליג כמעט כמעט אין יאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ גואלד זייט אייך ניט מיאש ואלט איך מיך בודאי מיאש גוען איך קען ניט דאונין ניט בייטין ניט שרייען מיין דיבור פה איז נעביך אין גלות דאס איז ערגיר פון אלדינג אין דער בע"ד וארפט מיר אריין כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל.
איך וייס מיר קיין שום עצה ניט צי גיבען בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר גואלד אזו פיל יגיעות וטרחות אזו פיל ויא איך מיטשי מיר אן א שיעור אין צום סוף זאל איך זיין אזו ואט פין השי"ת אין פין היילקען רבין גואלד עס איז שון ויפול יאר ואס איך בייט און האף צי קומין אוף ציון רבינו הק' אין ניט מען הערט אין ניט מען זֵייט ואס ועט זיין דער תכלית גואלד גואלד גואלד היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי ויא לאנג ועל איך אזו ואט זיין עד מתי עד מתי הייליגע הארצידעקע טייערי ברידער גואלד ראטיועט שואגט ניט רייסט אן קברים אל תחרישו ואל תשקוטו אוף די גאנצי ועלט נעביך ואס אזו ואט פין ציון רבינו הק' נעביך סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט אוף אנש"ש ואס האפין נעביך אין ביינקין דאס הארץ ביינקט צום קואל אין עס גייט גאר אוס צום קואל עס זאל קומין צום קואל.
ובפרט אוף מיר איז דאס רחמנות נעביך זייער גרוס ואס איך האב ניט זוכה גוען צי זיין ביים רבין אוף דיים ציון הק' אין בין נעביך זייער ואט פין עבודת ה' אין בין נעביך פיל מיט חטאים ועונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל אין איך האב נאך גאר ניט טועם גוען פין רבינס זאך גאר ניט נעביך אין דאס גרעסטי רחמנות איז אז איוד פאלט אריין אין איין עון ואס קיין גרעסיר רחמנות דער פין ניטא אין איך האב גרוס חלישות דעת ואס איך בין ואט פין השי"ת לגמרי לגמרי אזו ואט אזו ואט איך קען גאר ניט דאונין איך וייס גאר ניט ואס מען טיט ויא אזו מען ראטיועט זיך ארוס.
ע"כ בייט אסאך ביים רעבין אוף דיים ציון הק' איר זאלט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין אז השי"ת זאל ארוס העלפין עס זאל נעמין איין עק פין די צרות עס זאל נגמר וערין בכי טוב אין אז איך זאל ארוס זכאי במשפט ויא השי"ת וייסט ואס בעסיר איז איך זאל ארוס פין דיים לייבן גרוב ואס איך בין נעביך אריין גפאלין אין מען זאל מיר אפ גיבין מאני זאכין מיט מלבושים און דער עיקר אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל זוכה זיין צי קומין בקרוב אוף דיים ציון הק' פין רבינו ז"ל אין זאל האבין וידוי דברים באמת אין זיך מקשר זיין באמת צי רבינו הק' ז"ל באמת לאמתו בלי שום הטעה כלל וכלל.
מי יתן והי' אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל קומין צום רבין אוף דיים ציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' אין אוס ריידין מיין בוטער הארץ מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה די הייליגע בת מלכה האט גקלאגט אוף דיים שני למלך עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט ואס איך בין דא אין קען ניט ארוס אין עס וערט גברענגט אין די מעשה פין בערגיר ועני אז דער בערגיר האט אפ גטוהין דיים שגעון אין איז דורך אלע ואכין אין האט ארוס גנומין די אשת עני אין וען ניט דיים שגעון ואלט ער זיא ניט ארוס גנומין אין דער הייליגער רבי האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה אפילו אז דער צדיק זאגט בפירוש אז מען זאל ניט קומין טאר מען אים ניט פאלגין ואס זאל מען טוהין דאס הארץ טיט אונז גוט וייא ואס מען איז נעביך אזו ואט חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הכלל הייליגע טייערי ברודער גואלד האט רחמנות אוף אונז בייט אסאך פאר אונז אוף אייך איז מוטל בייטין רחמים פאר אונז אלי איר זיינט בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' איך ואלט מיך מוסר נפש גוף ורוח ונשמה וממון עד קצה האחרון איך זאל זוכה זיין צי קומין על ציון רבינו הק' מי יתן והי' לאז השי"ת שוין אוף מיר רחמנות האבין.
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ולאנש"ש באמת לאמתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת עס זאל נעמין אין עק פין אלי צרות ומניעות ובפרט פין מניעות המוח ומחשבות ובלבולים אין זוכה זיין לתשובה שלימה באמת לאמיתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה אין טוהין דיים רצון פין השי"ת באמת אין זיך דער האלטין בין בעליה ובין בירידה והעיקר זיין מקושר צום היילקען רבין באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן.
היילקער רבי ואס ועט זיין דער תכלית איר וייסט דאך ויא מיר איז ביטער איך וייס מיר קיין שום עצה גיבין היילקער רבי איר וייסט דאך מיין גאנצי תקוה איז נאר אוף אייך אליין ואס טיט מען איר וייסט דאך באמת איך ויל קומין אוף אייער ציון הק' ואס גיכער ואס זאל איך טוהין היילקער רבי ראטויט מיך באמת אזו ויא איר וייסט ואס ארחמנות אוף מיר איז אזו ויא איר וייסט איר וייסט מיין גאנצי תקוה וסמיכה איז נאר אוף אייך אליין רבי רבי גואלד האט רחמנות אוף מיר באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי בוטער מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת...
פין וען איך האב אן גיהובין צי ויסין פין רעבין טיט זיך מיט מיר זייער אסאך איבער ברוחניות ובגשמיות עס איז שוין לערך ה' שנים ואס איך האב אן גהובין צי טוהין אין רעבינס זאך אין מאז ועד עכשיו אין לי אפי' רגע מנוחה וארין די גאנצי שטאט האט אונז גהאלטין אין רודיפין וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ הש"י לבד יודע וזה כשתי שנים וחצי שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה וארין אחודש נאך מיין חתונה האט זיך אוף מיר אן גהובין גרוסי מחלוקת אין מען האט מיך ארוס גוארפין פין שטוב אָן טלית ותפלין אין מען האט מיר צי גנעמין אלי חתונה זאכין מאני אין איך בין גבליבין בערום וחוסר כל אין פלאג מיך אין מיטשי מיך דא אין שילכיל 2 יאר מיט 4 חדשים איך האב שוין ניט קיין כח אוס צי האלטין דאס מוטשין אין דאס פלאגין זיך עס איז מיר נעביך זייער בוטער עס טיט זיך אן א שיעור אין דער בע"ד יאגט פין אלע זאטין אן שום רחמנות ער ויל אום בריינגין פין ביידי ועלטין הייליגע טייערי ברידער היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ויי אוי ויי מען איז נעביך זייער וייט פין רבינס...
השי"ת וייסט דיים אמת ויפול מסירת נפש איך האב גהאט אופין רעבינס זאך ע"כ בייט איך אז איר זאלט ניט אפ לאזין פין צי בייטין פאר מיר שיאמר לצרותי די אמן.
...איך האב נאך גאר ניט גטוהין אין עבודת ה' נעביך גאר ניט צרה כמבכירה אין בין נעביך זייער וייט בין נעביך פיל מיט חטאים עונות ופשעים נעבך מיין תקוה צי קומין על ציון רבינו הק' השי"ת וייסט דיים אמת איך ויל מיך אין גאנצין מפקיר זיין צי קומין על ציון רבינו הק'. אין מיך באמת מחיה זיין אוי מי יתן והי' ואלט איך די גאנצי ועלט מפקיר גוען לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי.
(אחיי הטובים הנלבבים והיקרים אשר כלתה נפשי לראותם אבקש מכם מאד אנא חוסו נא רחמו נא חנו נא עלי רחמו עלי ידידי הטובים היקרים והקדושים הצילוני העתירו עבורי הרבה אני נפש נמוכה מאד לדאבוני והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ריחם עלי וקירב אותי לענין רבינו הקדוש אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו.
אבל אחיי היקרים והקדושים אני מתייסר נורא מאד ואבוי רחמנות גדולה מאד עלי ברוחניות אוי ואבוי מר לי מאד לדאבוני אני מונח כמעט כמעט ביאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ אהה (גואלד) אל תתייאשו היתי כבר בודאי מתייאש אינני יכול להתפלל ולא לבקש ולא לצעוק לדאבוני הדיבור פה אצלי בגלות וזה גרוע מהכל והבע"ד מכניס בי כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל.
איני יודע לתת לעצמי שום עצה בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר אהה (גואלד) כ"כ הרבה יגיעות וטרחות כמה שאני כ"כ מתייגע ומתייסר בלי שיעור ובסוף שאהי' כ"כ רחוק מהשי"ת ומרבינו הקדוש אהה (גואלד) כבר כמה שנים שאני מתפלל להגיע לציון רבינו הק' ולא שומעים ולא רואים מה יהי' התכלית אהה אהה אהה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי כמה זמן עוד אהי' כ"כ רחוק עד מתי עד מתי אחיי היקרים והנלבבים אהה (גואלד) הצילו אל תשקוטו תלשו קברים אל תחרישו ואל תשקוטו על כל העולם שלדאבון כ"כ רחוקים מהציון רבינו הק' שלדאבון סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט על אנש"ש המסכנים שמקוים ומשתוקקים הלב כוסף למעיין בכלות הנפש כדי להגיע למעיין.
ובפרט עלי לדאבוני הרחמנות גדולה מאד שלא זכיתי להיות על ציון רבינו הק' ורחוק מאד לדאבוני מעבודת ה' ולדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל ועוד לא טעמתי כלום מענין רבינו כלום לדאבוני והרחמנות הגדולה ביותר היא כשיהודי נופל לאיזה עון שאין רחמנות גדולה מזה ויש לי חלישות דעת גדולה מאד מזה שאני רחוק מהשי"ת לגמרי לגמרי כל כך כל כך רחוק איני יכול להתפלל ואיני יודע כלל מה לעשות ואיך לינצל.
לכן בקשו הרבה אצל רבינו על הציון הק' שימו הרבה תפלות והוזילו הרבה דמעות שהשי"ת יושיע שיגיע הקץ של הצרות ויגמר בכי טוב ואצא זכאי במשפט איך שה' יודע מה עדיף עבורי שאשתחרר מגוב האריות שנפלתי לתוכו לדאבוני ושיחזירו לי חפצי ומלבושי והעיקר שה' ירחם עלי ואזכה לבא בקרוב על ציון רבינו הקדוש ז"ל שיהי' לי וידוי דברים באמת ולהתקשר באמת לרבינו הק' ז"ל באמת לאמיתו בלי שום הטעה כלל וכלל.
מי יתן והי' שהשי"ת ירחם עלי שאגיע לרבינו על הציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' ולהשיח את מר לבי מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה, הבת מלכה הקדושה ייללה על השני למלך זה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה אורך זמן שאני כאן ולא יכולה לצאת ומובא במעשה מברגר ועני שהברגר חטף ועשה את השגעון ועבר את כל השומרים והוציא את אשת העני ולולא השגעון הזה הוא לא הי' מוציא אותה ורבינו הק' אמר כל עניני הוא ר"ה ואפילו אם הצדיק אומר בפירוש לא להגיע אליו אסור לציית לו בזה מה נעשה לבנו כואב מאד מה של דאבונינו אנו רחוקים כ"כ חבל על דאבדין ולא משתכחין. הכלל אחיי היקרים והקדושים אהה (גואלד) רחמו עלינו העתירו הרבה עבורינו עליכם מוטל לבקש רחמים עבור כולנו אתם הנכם בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' הייתי מוסר את נפשי וגופי רוחי ונשמתי וממוני עד קצה האחרון שאזכה לבא על ציון רבינו הק' מי יתן והי' שהשי"ת כבר ירחם עלי.
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמיתו ולאנש"ש באמת לאמיתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת שיהי' קץ מכל הצרות והמניעות ובפרט ממניעות המוח ומחשבות ובלבולים ולזכות לתשובה שלימה באמת לאמתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה ולעשות רצון השי"ת באמת ולהחזיק מעמד בין בעליה ובין בירידה והעיקר להיות מקושר לרבינו הקדוש באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן.
רבינו הקדוש אתם הרי יודעים איך מר לי ואיני יודע לתת לעצמי שום עצה רבינו הקדוש אתם הרי יודעים שכל תקותי הוא רק עליכם לבד מה עושים אתם הרי יודעים באמת רצוני לבא על ציונכם הקדוש מה שיותר מהר מה אעשה רבינו הקדוש הצילני באמת כפי שאתם יודעים איזה רחמנות עלי כפי שאתם יודעים אתם יודעים שכל תקותי וסמיכתי היא רק עליכם לבד רבי רבי אהה (גואלד) רחמו עלי באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי מר מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת...
מאז שנודעתי מרבינו עובר עלי הרבה ברוחניות ובגשמיות זה כבר לערך חמש שנים שהתחלתי לעסוק בענין רבינו מאז ועד עכשיו אין לי אפילו רגע מנוחה מפני שכל העיר רק רדפו אותנו כל הזמן וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ השי"ת לבד יודע וזה כשנתיים ומחצה שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה כי חודש אחרי חתונתי התחילה מחלוקת גדולה עלי וזרקו אותי מהבית בלי הטלית והתפילין ולקחו לי כל החפצים מהחתונה ונשארתי בערום וחוסר כל מתענה ומתייסר פה ביהכ"נ שנתיים וארבעה חודשים אין לי כח יותר לסבול העינויים והייסורים מר לי מאד עובר עלי לדאבוני בלי שיעור והבע"ד רודף מכל הכיוונים ללא שום רחמים הוא חפץ להעביריני משני העולמות אחיי היקרים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ואבוי אוי ואבוי לדאבונינו הננו רחוקים מאד מענין רבינו...
השי"ת יודע האמת כמה מסירות נפש הי' לי על ענין רבינו לכן אני מבקש לבל תניחו מלהתפלל עבורי שיאמר לצרותי די אמן.
...לדאבוני עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' שום דבר צרה כמבכירה ואני רחוק מאד לדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים לדאבוני תקותי היא לבא על ציון רבינו הק' השי"ת יודע האמת רצוני להפקיר את עצמי לגמרי לבא על ציון רבינו הק' ולהחיות את עצמי באמת אוי מי יתן והי' הייתי מפקיר את כל העולם לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי)
להזכיר שמי על הציון הק' בפרט בער"ה כל אנש"ש
In the second letter I will write more about this. And whatever I can do to revive his honor — I will not withhold. His honor can write all his difficulties and questions — and with G-d's help I hope to answer them. [The author opens the door completely: write everything, ask everything. Whatever you are struggling with — bring it. This pastoral generosity is one of the most moving qualities of this entire correspondence.]
Segment 14
ל"ד
ב"ה אור ליום ד' ז' לעשי"ת תרפ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה ורפו"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי ולבבי ואישון עיני האברך החסיד היקר והנעלה הבוער לעבודת הי"ת החפץ ומשתוקק באמת בכל לב ונפש לעבוד הי"ת באמת השותה מים חיים עמי ביחד מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח זיע"א ועכי"א כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א.
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת והנה מסתמא קבלת אחי יקירי את מכתבינו הארוך מקודם ר"ה ולפלא גדול אלינו שעדיין לא קבלנו ממך שום ידיעה משלומך אם הוטב לך וגם קבלה על המכתב הנ"ל ששלחנו לך על אדערס של ר' נתן חנהס נ"י ויש לנו צער הרבה ממה שאין אנו יודעים משלומך ואנו משתוקים הרבה הרבה לשמוע ממך שכבר יש לך רפו"ש אמן.
אחי יקירי הנני שולח לך פה רצוף המחאה על סך 13 שילנג שהם 65 גר"מ שקבצנו מאנש"ש עבורך כדי שתחי' את נפשך בחלב וביצים ומה שצריך ותקח הכסף רק על זה כדי להבריא אותך כדי שתוכל לעבוד השי"ת וכמו שכתב רבינו ז"ל בספר המדות שתיקון הגוף קודם תיקון הנפש ועוד אמר רבינו ז"ל אז דער בע"ד קען זיך שון קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק קען ער שון ממילא גאר ניט טוהין ע"כ דארפסט זעהן זאלסט זיך ניט אפ לאזין אין וערין גיזונד.
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אין זייער זאלסט מיר תיכף ארוס שראבין פין דיר אלדינג ארוס שרייבן באריכות אין מיר בייטין פאר דיר תמיד אין כל אנש"ש בייטין פאר דיר אין מען מאכט מי שבירך בא דער ספר תורה, אין השי"ת זאל העלפין אז מען זאל אוס גלייזט וערין בכלל ובפרט בגשמיות וברחניות אמן.
הארצדיקער גטרייאר ברודער זייא פרייליך אין האף צו השי"ת עס גייט אנייא יאר אין השי"ת ועט בודאי הלעפין לא שביק ולא לשבוק ער ועט ניט פאר לאזין דארפסט ויסין אז ביים רבין ז"ל האט מען אונז אסאך מזכיר גוען און גבעטין פאר אונז ובפרט ער"ה ע"כ דארפסטו זיין פרעליך אין האפין... אז מען ועט זוכה זיין לשנה הבאה בירושלים... אין גדענק גוט ואס דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז משיח ועט קומין ועט מען זאגין די עשרה וכו' וד"ל. ע"כ אחי יקירי מען דארף אסאך ביינקין אסאך אסאך אין ניט אפאלזין זיך בשום אופן.
(כשהבע"ד כבר לא מוצא שום עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה וממילא הוא כבר לא יוכל לעשות כלום, לכן אתה צריך לראות לא להזניח את עצמך ולהבריא. אחי המסור והנלבב אני מאד מאד מבקש ממך שתכתוב לי תיכף בבירור על עצמך הכל בפרוט ובאריכות ואנחנו מבקשים עליך תמיד וכל אנ"ש מבקשים עבורך ועושים מי שברך אצל הספר תורה והשי"ת יעזור שנגאל בכלל ובפרט בגשמיות וברוחניות אמן. אחי המסור והנלבב תהי' בשמחה ותקוה לה' מגיעה שנה חדשה והשי"ת בודאי יעזור לא שביק ולא לשבוק הוא לא יעזוב אותנו, דע לך שהזכירו אותנו הרבה אצל רבינו ז"ל ובקשו עבורינו ובפרט בערב ראש השנה לכן אתה צריך להיות שמח ולקוות ... שנזכה לשנה הבאה בירושלים... וזכור היטב מה שאמר רבינו הקדוש ז"ל שכשהמשיח יבוא יאמרו אלו העשרה וכו' וד"ל, על כן אחי יקירי צריך הרבה לכסוף הרבה הרבה ולא להרפות עצמו בשום אופן)
אכתוב לך איזה שורות מספר ימי מהרנ"ת ח"ב ומזה תבין איך להתגעגע לרבינו הקדוש שזה עיקר כל היהדות וכו' וכו', עיי"ש. וזה לשונו הקדוש. וכל הדברים האלה הי' לי קצת למניעה גדולה מחמת ששמעתי גודל הרעש והסכנה אבל אח"כ נתחזקתי יותר עי"ז כי פניתי לצד א' והסתכלתי הלא הם אעפ"כ נסעו מא"י לחו"ל וסיכנו עצמם בשביל פרנסה לגודל הדוחק שלהם והשי"ת עזרם שבאו בשלום על אחת כמה וכמה אני מחוייב לסכן עצמי בשביל תיקון נפשי לנסוע מחו"ל לא"י והש"י יעזרני בחסדו לבוא לשם כי לא"י א"א לבוא כ"א ע"י יסורים וגם רבינו ז"ל נסע בשעת מלחמה גדולה, ואם מי אנוכי להשוות עצמי לרבינו הקודש אשר אין מי נדמה אליו מכ"ש פחות כמוני אף על פי כן לענין דבר שבקדושה מחוייב אפי' הקל שבקלים לבקש גדולות כאשר שמעתי מפיו הק' בעצמו ז"ל. אדרבא אני מחוייב למסור נפשי יותר ויותר אלף פעמים לבוא לא"י כי רבינו הק' ז"ל אפי' קודם שבא לא"י היתה קדושתו ופרישתו ומעלתו וצדקתו גבוה ונשגב ונעלה מאד מאד בתכלית המעלה ולא נסע לא"י כ"א לפעול ולהשיג השגות נשגבות יותר ויותר כי לגדולתו ית' אין חקר וכמבואר מזה בדברינו מספורי שבחיו הנוראים עיי"ש. אבל אנן יתמי דיתמי אנו צריכים להתגולל ברפש וטיט ולרחוש על הארץ בין נחשים ועקרבים עד שנזכה לנשק עפר א"י ולהתגולל בעפרה הקדושה ולשאוב מאוירה הקדוש והנורא ואע"פ שאין אנו יודעים כלל מהו א"י הלא גם אין אנו יודעין מהו ציצית ומהו תפילין ומהו סוכה ולולב וכיוצא בשארי מצות כי טעמי המצות לא נודעו לשום אנושי מכ"ש לנו וכ"ש פלאות עדותיך וכו' וכ"ש כל מצותיך אמונה וכי ח"ו נפטור מלעשות המצות מחמת שאין אנו יודעים טעמן כמו כן אנו חייבין להתגולל לא"י אע"פ שאין אנו יודעים מהו א"י. וכו' וכו'. הן על כל אלה ויותר מזה שא"א לבאר כאן נתחזקתי ע"י המניעות העצומות יותר ויותר וכו'; עכ"ל עיין שם ותמצא מרגוע לנפשך בדף י"ב וי"ג;
(ועיין עוד שם בדף ט"ו ע"ב ובדף ט"ז) וזה לשונו הקדוש, "והנה אח"כ בא על דעתי איזה טעם קצת מה שצריכין לסבב הדרך לבוא לא"י והוא מבואר לעין ע"פ תורתו של רבינו ז"ל אמרתי אגב גררא אכתוב גם זה כאן והוא כי מבואר בהתורה ויהיה נא פי שניים ברוחך (סי' ס"ו בלק"א) "שכל המניעות שבעולם מדבר שבקדושה כלם הם בשביל החשק כדי שיתגבר החשק ביותר וכל מה שהנחשק גדול ביותר אז המניעה גדולה ביותר כדי שיתגבר החשק ביותר. כי המניעה הוא רק בשביל החשק כי ע"י המניעה מתגבר החשק ביותר כמו שמראין איזה דבר לפני תינוק וחוטפין ממנו שאז מתגבר חשקו ביותר ורץ ורודף מאד אחרי הדבר הזה כמו כן ע"י שמונעים את האדם מהדבר שבקדושה עי"ז מתגבר חשקו יותר ויותר. וע"כ כל מה שהנחשק גדול יותר נותנין לו מניעות יותר ויותר כדי שיתגבר חשקו יותר ויותר וכו' ע"ש כל זה היטב כי הם דברים המוכרחים מאד מאד למעשה ומי שיקח דברים אלה בלבו היטב באמת יוכל עי"ז לשבר ולעבור על כל המניעות שבעולם ולהשיג ולהגיע לכל הדברים שבקדושה שירצה אין דבר שימנעהו כי אם יתגבר חשקו ישבר כל המניעות כי כל המניעות לא באו כ"א בשביל החשק כי ע"י המניעות יכול להבין כמה גדול מעלת הנחשק, וכל מה שהמניעות מתגברין יותר ויותר עי"ז יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק וכו' ע"ש כל זה היטב.
ועתה מבואר לעין בשביל זה סיבב ה' את העם ולא נחם דרך פלשתים הקרוב כמבואר בפ' בשלח כי בכונה סובבם בדרכים רחוקים והרחיקם מא"י שלא יבואו מיד לא"י כדי שיתגבר חשקם יותר ויותר ע"י גודל המניעות של ריחוק הדרך ותוקף המלחמות שראו שע"י כל זה יתגבר חשקם יותר ויותר של כל הרוצים לבוא באמת לא"י. ומי שלא יוכל לעמוד בנסיון הזה באמת לא יבוא לא"י כי כך מדותיו של הקב"ה שמנסה את האדם ע"י המניעות הגדולות שמזמין קודם כל דבר שבקדושה בפרט קודם כל דבר שבקדושה שכל היהדות תלוי בו כגון לבא לא"י או להתקרב לצדיק האמת שאז מזמין לו מניעות הנדמות למניעות גדולות וקשות מאד והכל בשביל החשק כדי שיתגבר חשקו ביותר כנ"ל כי ע"י המניעות הגדולות ועצומות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק ואז יתגבר שיהי' לו חשק וכיסופין גדולים כפי תוקף המניעה ואז אם יתגבר בחשק וכיסופין בודאי ישבר כל המניעות ויבא אל הצדיק האמת ולא"י כי המניעות לא באו אלא בשביל החשק כנ"ל ולהיפוך מי שלא יוכל לעמוד בנסיון יתרחק עי"ז כי כל מה שמסבב ומגלגל השי"ת עם כל אדם שבעולם מגדול ועד קטן הכל הוא בשביל נסיונות כי האדם לא בא לעה"ז השפל כ"א בשביל נסיונות כידוע ויתר מזה אין להאריך כאן" עכ"ל. זייא גיט מדקדק אין די וערטיר ועסטי זיך מחי' זיין און דאס ועט דיך צי פירין צי עבודת ה' וד"ל. אחי יקירי הש"י וייסט אז מיר שוער צי שרייבין נאר כדי דיך מחי' זיין איז אהבה מקלקלת השורה (דקדק היטב בדבריו ותתחיה וזה ינחה אותך לעבודת ה' וד"ל, אחי יקירי השי"ת יודע שקשה לי לכתוב רק כדי להחיותך אז אהבה מקלקלת השורה).
And with G-d's help I will travel to Miron next week — and we will be there with G-d's help until after all the holy days. [All the holy days — כל הימים טובים — the entire holiday season: Rosh Hashana (1–2 Tishrei) · Yom Kippur (10 Tishrei) · Sukkos (15–21 Tishrei) · Shemini Atzeres and Simchas Torah (22–23 Tishrei). The author will spend this entire sacred season at Miron, at the tomb of Rabbi Shimon bar Yochai — his spiritual home and the place he delayed leaving for so long in order to complete the tefillin.]
Segment 15
ממני ידידך עוז המצפה לבשורות טובות,
שמואל הורוויץ ברסלבר
נא ונא מאד להרבות בתפלה עבורי.
א גוטין יו"ט א גוטין ערב יום כפור א גוטין יום כפור א גמר חתימה טובה א גוטין סוכות א גוט יאר.
האפ פרייליך טשאק האפ (חג שמח ערב יוכ"פ שמח גמר חתימה טובה חג סוכות שמח ושנה טובה עלוז בשמחה בחדוה עלוז).
"Were I not to have come into the world except for this Torah teaching — it would be sufficient for us — and sufficient!" [אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי — an adaptation of the Talmudic saying (Kiddushin 40b): "Were I not to have come into the world except for this alone — it would have been sufficient." The doubling of ודי — "and sufficient! [and again:] sufficient!" — is a deliberate, emphatic repetition. The first די states the sufficiency; the second ודי intensifies and seals it as an exclamation. The author is saying: bringing this one teaching to the world would justify an entire human life — doubly, absolutely, emphatically so.] For many penitents [Ba'alei teshuvah — בעלי תשובה — "masters of return" — people who return to observant Jewish life. The Talmud says that in the place where a ba'al teshuvah stands, even a completely righteous person cannot stand.] will be made through it — and many people who have despaired of the world and of Jewishness will receive their vitality through it.