Segment 1
ב"ה יום א' פרשת תולדות פעה"ק ירושלים ת"ו
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend like my very own soul and heart, [ידיד כנפשי ולבבי — "friend like my very own soul and heart." The letter adds the word כ — "like / as" — making the comparison explicit: this friend is as dear to him as his own soul and heart. Compare Letter 6's formula (נפשי ולבבי — "of my soul and heart") — the intimacy deepens with each letter.] who yearns for the service of Hashem in truth — our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.
Segment 2
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד כנפשי ולבבי המשתוקק לעבודת ה' באמת כמוה"ר אברהם יאקבוביץ נ"י.
Practical Matters I have received his letters. And I came to Jerusalem this month — perhaps I will be able to begin making efforts for the printing of the book — at least according to the money I have available for it. And I received here his letter from Sunday, the Torah-reading portion of Noach (which was sent to me at Miron) — and I rejoiced greatly that you received the tefillin and that you are joyful with the commandment — for the joy of the commandment surpasses everything. [שמחת המצוה עולה על הכל — "the joy of the commandment surpasses everything." The joy one feels when performing a mitzvah — particularly one acquired with effort, longing, and months of waiting, as these tefillin were — is itself the highest expression of fulfillment. The joy is not a side-effect; it is central to the commandment.]
Segment 3
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. קבלתי מכתביו, ובאתי בזה החודש לירושלים אולי אוכל להתחיל להשתדל עבור הדפסת הספר עכ"פ כפי הכסף שיש לי ע"ז, וקבלתי פה מכתבו מיום א' פ' נח (ששלחו לי למירון) ושמחתי מאד שקבלתם התפילין ואתם שמחים בהמצוה כי שמחת המצוה עולה על הכל. והנה קיימתי דבריכם להזמין תפילין דר"ת גם עבור החבר שלכם ר' משה אהרן אוהרבוך נ"י ובעזהי"ת יהי' נגמר התפלין מחודש עד שש שבועות מהיום בכל ההידורים כמו שלכם ממש, ובמחיר זה הכסף 80 דולר כמו שלכם. נא לכתוב לי תשובה עם כסף על התפלין, ושליחת הכסף הטשעק יהי' שם השולח ר' משה אהרן אויערבך ועל שם זוגתי מנדיל הורוויץ שתוכל לקבל הכסף ובמכתב שיכתוב לי ר' משה אהרן הנ"ל, יכתוב שהוא שולח לי הכסף 80 דולר עבור התפלין שאשלח לו, כדי שאוכל לקבל רשיון לשלוח לו התפילין ולא יהי' לי כבידות בזה. ובענין הקשר של ראש, כבודו ישנה הקשר כרצונו, כי הסופר עשה הקשר ואני לא ראיתיו כי נסעתי למירון קודם המשלוח ובני נ"י שלח התפלין, ואלו ראיתיו הייתי משנה הקשר.
And behold — I have fulfilled your words to order Rabbeinu Tam tefillin also for your friend Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine. And with G-d's help they will be completed within one month to six weeks from today — with all the same embellishments [Hiddurim — הידורים — "embellishments / beautifications." The halachic concept of hiddur mitzvah: beautifying a commandment beyond its minimum requirement. The same high standard of craftsmanship as the first pair.] exactly as yours — and at the same price of 80 dollars, just as yours.
Segment 4
והנני שמח מאד בזה שאתם משתדלים לעת עתה לקבץ הכסף עבור אָפ טַייפֶען דעם ספר (להקליד את הספר במכונת כתיבה) כדי שנוכל אח"כ להדפיסו יותר בנקל, ובעזה"י היום או מחר אתן הספר אָפ טַייפֶען (והנני מחכה לקבל מכם הכסף ע"ז) ותיכף אח"כ אחפש להתחיל להדפיסו, השי"ת יזכנו לזה שנוכל להדפיסו בשלימות בקרוב כדי שנוכל להחיות נפשות עגומים הצמאים ומשתוקקים לעבודת ה' והנני מאמין באמונה שלימה שהרבה בעלי תשובות יהי' נעשים מזה הספר. הנני עושה בקשתכם לכתוב מכתב ביחוד לחבר שלכם ר' משה אהרן הנ"ל, השי"ת יעזור שתתעוררו ותהיו חברים ביחד לעבודת ה' ולהתקרבות להצדיק האמת בכל פעם בהתעוררות חדש ותזכו לכל מה שאיש הישראלי צריך לזכות בזה העולם אכי"ר.
Please write me a reply together with the money for the tefillin. And the sending of the money — the cheque should be in the name of the sender, R' Moshe Aharon Auerbach, and in the name of my wife Mendil Horovitz — so that she will be able to receive the money. And in the letter that R' Moshe Aharon should write to me, he should write that he is sending me 80 dollars for the tefillin that I will send him — so that I will be able to obtain a permit [רשיון — "permit / licence." Formal bureaucratic documentation required at that time for sending goods internationally from Israel. Without such a written record the author could face difficulty at customs or postal authorities.] to send him the tefillin, and there will be no burden or complication for me in this. [כבידות — "heaviness / burden / complication." The word conveys the sense of a heavy, unwieldy obstacle — not merely inconvenience but a genuine administrative weight.] And regarding the knot of the head [tefillin] — his honor may change the knot as he wishes, for the scribe made the knot and I did not see it — for I had already traveled to Miron before the sending, and my son, may his light shine, sent the tefillin. And had I seen it I would have changed the knot. [The knot of the head tefillin housing has different traditional forms among different communities. The recipient wished a particular style that differed from what the scribe made by default. The author apologizes and gives permission to change it.]
Segment 5
ועכשיו אתחיל לכתוב מעט מענין הקושיות שלכם מכבר, האמת כבר כתבתי לכבודו, כי מהראוי להאמין בְדִבְרֵי וענין הצדיק האמת בשלימות, אחר שהשי"ת חמל עלי והרגשתי מעט נעימת ענינו, וראיתי מעט עומק האמת שלו, וטובת נשמתי שיש לי מכבר בהתקרבותי אליו כי זה יבין כל א', יעדיר וואס איז מקורב צום רעבין ז"ל ווייסט בא זיך אליין וויפול ער האט פארדינט פין דעם התקרבות צום רעבין ז"ל, וויפול תשובה און קרעכצין פאר השי"ת אוף דעם ווייטקייט וואס ער פילט, און וויפול הסתכלות רעים און הרהורים רעים און מחשבות רעות און מעשים רעים ער האט ווייניגער מיט דעם התקרבות צום רעבין און וויפול מער תפלה בכונה און התבודדות און תהלים זאגין און מצות וצדקות ומעשים טובים ער האט מער דורך דעם התקרבות אז אלע וועלטין מיט אלעס וואס איז דא אוף זייא האט ניט ווערט אקעגין איין האר מער התקרבות להשי"ת אין איין האר ווינציקער זינדיגן פאר השי"ת וואס מען פארדינט דורכך דעם רעבין, און באמת ווען מען זאל טאקי פאלגען באמת דעם רעבין ז"ל, נאר פון איין תורה וואס ער לערינט אונז, וואלטין מיר גקענט זוכה זיין אזוני הוכע מדריגות עין לא ראתה, און מען איז זיך ניט מייאש ח"ו נאר פון צו קענין לערנין דעם רעבינס תורות און דורך דעם רעבינס זאך זוכה זיין צוא וואס מען וועט זוכה זיין, עכ"פ דער וואס פילט דאס דעם ריינעם אמת, פאר שטייט גוט אויב עס איז איהם קשה קשיות אז עס איז דא אוף וויימען זיך צוא פאר לאזען און אלעס איז רעכט אין נפתל ועקש ח"ו, נאר ווייל מיין מוח איז ניט ריין דער פאר איז מיר קשה און דער יצר הרע וויל מיך אפ רייסען פון אמת דארף איך בעטן ציא השי"ת עס זאל מיר ניט קשה זיין און איך זאל תמיד בלייבין אן גיבנדען אין צדיק האמת וואס דאס איז מיין חיות אוף אייביג אויף אלע וועלטין. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות.
And I am very happy with this — that you are making efforts for now to collect the money for af-taifen dem sefer [אָפ טַייפֶען דעם ספר — Yiddish-English: to type up / typewrite the book. אָפ טַייפֶען from English "type" — to typewrite; דעם ספר — the book. The author's own Hebrew translation immediately follows in brackets: להקליד את הספר במכונת כתיבה — "to key / type the book on a typewriter." This is an intermediate step between handwritten manuscript and printed book: the manuscript must first be typed into a clean, legible copy for the typesetter.] — to type up the book on a typewriter — so that we can afterward print it more easily. [יותר בנקל — "more easily / with greater ease." בנקל is a light, nimble word: having a clean typed copy will make the subsequent typesetting and printing proceed more smoothly and quickly.] And with G-d's help, today or tomorrow I will give the book to be typed up — and I am waiting to receive the money from you for this. And immediately afterward I will seek to begin printing it. May Hashem grant us merit that we should be able to print it in completeness soon — so that we can revive the souls of those who are downcast, [נפשות עגומים — "souls of those who are downcast / despondent / heavy-hearted." The people this book is written for: not the already-confident, not the scholars — but those weighed down by grief, guilt, and spiritual heaviness.] who thirst and yearn for the service of Hashem. And I believe with complete faith that many penitents will be made through this book.
Segment 6
הקושיא הראשונה שלו הוא, מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנסתלק, והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם. איך האב אסאך צוא ענפערין אוף דעם וואס דיא פאפיער איז ניט מספיק נאר בקיצור דער אמת איז אזו, פון תמיד אן מוז דיא גאנצע וועלט אן קומען צוא דעם גרוסען אמתין צדיק נשמת משה ע"ה וואס נאר ער קומט אראפ אוף דער וועלט מתקן זיין דיא גאנצע וועלט, און קיין אנדעריר קען בשום אופן ניט מתקן זיין דיא נפשות חאטשי וויא גרוס ער איז אויב ער איז ניט נשמת משה, נאר אפי' ער אליין מיז אוך אן קומען ציא נשמת משה זאל איהם אוועק שטעלין צום שורש בתכלית, און דער פאר שיקט השי"ת אראפ איינמאל אין כמה דורות נשמת משה מתקן זיין דיא אלע דורות למשל פון בריאת העולם ביז משה רבינו ע"ה זענין אלע ניט גיקומען צוא זייער רעכטין תיקון ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומען האט ער מתקן גווען אלע דורות ביז איהם. עי' בליקוטי מהר"ן סי' ד' אז יהודה נתגלגלו עצמותיו און ער האט ניט גקענט קומען צוא זיין תיקון חטאשי ער האט גהאט יעקב אבינו ע"ה און נאך אנדערע גרוסע צדיקים ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומין און ער האט דער מאנט זיין ווידוי און געבייטין פאר איהם און דענצמאלט האט ער גהאט דעם אמתין תיקון בשורש, און אזו ברעגט דער זוהר הקדוש פ' ויחי אוף ראובן און שמעון ולוי אז יעקב האט מורא גהאט זייא צוא בענטשין [און זייא מתקן זיין בשלימות] ביז משה וועט קומען און ער וועט אלעס טאן בשלימות און אזו האט משה אוועק גשטעלט און מתקן גווען אלע נשמות און וואויל איז דעם וואס איז גווען משה'ס מענטשין, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל, און אחוץ משה האט קיינער ניט גיהייסין רבינו, ווייל רבינו קען הייסין נאר דער וואס ער גיט ארוס איין נייעם חלק התורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות אזו וויא משה רבינו ע"ה וואס ער האט מקבל גווען דיא גאנצע תורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, און אחוץ משה רבינו הייסט קיינער ניט רבינו אפי' יהושע וכו' נאר מורינו לשון מורה דרך ער לערינט אונז דיא דרכים פון רעבין משה רבינו וויא זייא מקיים זיין און אזוי האט זיך גיפירט דיא וועלט בכח משה רבינו, און אלע צדיקים נביאים נאר מיט דרך וכח משה רבינו, ורק הוא הרבי, וכולם רק תלמידיו, ביז עס איז גקומען דער הייליגער תנא ר' שמעון בן יוחאי זיע"א און ער איז גווען דיא נשמת משה אליין און איז אראפ גיקומען אוף דער וועלט מתקן זיין דיא וועלט און אלע נשמות וואס פון משה רבינו ע"ה, און איהם האט מען גגיבען רשות מגלה זיין א נייאים דרך אין הנהגת העולם וחלק התורה העיקרי דיא סתרי תורה זוהר ותיקונים וכו' דער פאר הייסט ער רבינו ווארין ער איז דער אמתער רבי פון דער וועלט און אלע צדיקים זענין זיינע תלמידים, און ניט יהושע נאך משה און אזו ר' אבא און ר' אלעזר זענין ניט גווארין רביס נאך הסתלקות פון זייער רעבין משה און ר' שמעון, נאר זענין גווען חברים און זיך גיפירט מיט דעם דרך פון זייער רעבין משה און ר' שמעון און זענין גווען מקושר ויא חסידים נאך דעם הסתלקות פון ר' שמעון אין ר' שמעון, אז זייא פלייגען זייעהן ר"ש נאך הסתלקות און פלייגען תמיד נאר רעדין פון זייער רעבין ר"ש און גיין מיט זיין דרך און זיין תורה, און האבען גזאגט ר' שמעון דיא ביזט אין דער ערד און פירסט די וועלט, און האבין זיך גהאלטען מיט אהבה צוא זאמין און נאר ר' שמעון איז דער גווען דער רבי און אלע נאר תלמידים.
I am fulfilling your request to write a special letter [ביחוד — "specially / specifically / set apart for this purpose." Not a general letter but one written exclusively for this friend, with full personal attention.] to your friend R' Moshe Aharon [mentioned above]. May Hashem help that you will be aroused and be companions together in the service of Hashem — and in drawing close to the true Tzaddik — each time with a fresh awakening. [בכל פעם בהתעוררות חדש — "each time with a fresh awakening." One of the central Breslov teachings: the spiritual path requires constant renewal. Every prayer, every encounter with Torah must be approached with the freshness of beginning anew — never habituated, never mechanical.] And may you merit everything that a Jewish man needs to merit in this world. So may it be His will. Amen.
Segment 7
(תרגום: כל מי שמקורב לרבינו ז"ל יודע בעצמו כמה הוא הרויח מההתקרבות לרבינו ז"ל כמה תשובה ואנחה להשי"ת על הריחוק שמרגיש, וכמה הסתכלויות רעים והרהורים רעים ומחשבות רעות ומעשים רעים התמעטו אצלו בגלל התקרבותו לרבינו, כמה יותר תפלה בכוונה והתבודדות ואמירת תהלים ומצוות וצדקות ומעשים טובים התווספו אצלו בסיבת ההתקרבות שהעולמות כולם וכל אשר בהם אינם שוין לעומת התקרבות להשי"ת של כחוט השערה אחת, כחוט השערה אחת פחות לחטוא לפני השי"ת מה שמרוויחים ע"י רבינו.
Yiddish Passage — Preface to the Answers on the Intellectual Difficulties [Before answering the recipient's specific questions, the author offers this personal testimony in Yiddish on the transformative power of drawing close to the Rebbe. His own Hebrew translation follows in §§14–15.] "And now I will begin to write a little about the matter of your difficulties from before. The truth — I have already written to his honor — for it is proper to believe in the words and matter of the true Tzaddik in completeness, [בדברי וענין הצדיק האמת — "in the words and matter of the true Tzaddik." The word דברי — dibrei — means specifically the Tzaddik's actual utterances and spoken teachings — his words. In Breslov thought, the Rebbe's words carry unique transformative power: they are themselves vehicles of spiritual rectification, not merely teachings to be intellectually absorbed. Faith must be placed both in his specific words (dibrei) and in his overall matter and path (inyan).] — after Hashem had mercy on me and I felt a little of the sweetness of his matter, and saw a little of the depth of his truth, and the goodness to my soul that I have had from long ago in my drawing close to him." "For this every person will understand for himself — every single one who is close to the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from drawing close to the Rebbe זצ"ל:"
Segment 8
ובאמת כשיצייתו לרבינו ז"ל באמת, אפילו רק מתורה אחת שמלמדינו היינו יכולים לזכות למדרגות כאלה גבוהות שעין לא ראתה, ועדיין לא התייאשנו מללמוד את התורות של רבינו ולזכות ע"י ענין רבינו למה שנזכה עכ"פ מי שחש את האמת הצחה מבין היטב כשישנם קושיות שיש על מי לסמוך והכל על נכון אין נפתל ועקש ח"ו רק כי מוחי אינו נקי לכן קשה לי קושיות והיצה"ר רוצה לנתק אותי מהאמת ואני צריך להתפלל להשי"ת שלא יהיו לי קושיות ואשאר תמיד מקושר לצדיק האמת שזה חיותי לנצח בכל העולמות. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות.
"How much teshuvah and groaning [קרעכצין — krekhtsin — the involuntary deep groan or sigh that escapes a person who truly feels the distance between himself and G-d — a sound of genuine spiritual pain. In Breslov teaching, such a groan of longing is itself a form of prayer and teshuvah — perhaps the most honest of all.] before Hashem over the distance he feels —" "And how many fewer evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds he has through this drawing close to the Rebbe —" "And how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds he has through this drawing close —" "[To the point] that all the worlds with everything in them are not worth even a single hair's thread [כחוט השערה — "like a hair's thread / a thread of a hair." The Hebrew תרגום uses כחוט השערה — specifically the thread of a single hair — even more minute than "a hair's breadth." This is one of the most extreme expressions of value in Jewish thought: even the most imperceptible increase in closeness to G-d, or the most microscopic decrease in sin — the width of a single hair's thread — is worth more than all the worlds combined.] of greater closeness to Hashem, or a single hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe."
Segment 9
הקושיא הראשונה שלו הוא מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנתסלק והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם.
"And in truth — when one would truly, actually obey [טאקי פאלגען — "truly / actually / really obey — in earnest." The Yiddish take (טאקי) is an intensifier adding the sense of "really, for once, in actual practice" — the wistful realism of: if one were to truly put it into practice, not merely in theory.] the Rebbe זצ"ל — even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen." "And we have not yet despaired, G-d forbid — only of being able to study the Rebbe's Torah teachings and through the Rebbe's matter to merit what we will merit." "In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth [האמת הצחה — "the sparkling / crystal-clear / luminously pure truth." The Hebrew adjective צח (tzach) means gleaming white, translucent, crystal-clear — like pure spring water or polished crystal. The truth of the Rebbe's path, for one who has tasted it, is not merely correct — it shines with its own luminous clarity, like something that cannot be mistaken because it glows from within. This is beyond "pure truth" — it is truth that sparkles and is self-evidently radiant.] understands well: when one has difficulties — there is someone to lean on, and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid." [נפתל ועקש — "crooked and perverse" — from Deuteronomy 32:5. The author asserts: for one who truly feels the sparkling truth of the Rebbe's path, there are no grounds for such intellectual contortions. The path itself is straight — the difficulty lies only in the questioner's own uncleanliness of mind.] "Only: because my mind is not clean — therefore it is hard for me. And the evil inclination wishes to tear me away from the truth — therefore I must pray to Hashem that it should not be hard for me, and that I should always remain bound and attached [אן גיבנדען — ongebunden — "bound to / tied to / attached to." The Yiddish ongebunden means bound like a cord tying one thing firmly to another — an inseparable attachment.] to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity, in all the worlds." "Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties."
Segment 10
יש לי הרבה להשיב על זה מה שהנייר לא יספיק רק בקיצור, האמת הוא כך, מאז ומתמיד כל העולם חייב להגיע לצדיק הגדול צדיק האמת נשמת משה ע"ה שרק הוא יורד לעולם כדי לתקן את כל העולם ואף אחד אחר לא יכול בשום אופן לתקן את הנפשות אף אם הוא גדול כמה שיהי' אם הוא לא נשמת משה ואדרבה אפילו הוא בעצמו מוכרח ג"כ להגיע לנשמת משה שיעמיד אותו בשורשו בתכלית ולכן שולח השי"ת ומוריד פעם בכמה דורות את נשמת משה כדי לתקן את כל הדורות למשל מבריאת העולם ועד משה רבינו ע"ה כולם לא הגיעו לתיקון שלהם בשלימות עד שהופיע משה רבינו ותיקן את כל הדורות עד אליו עיין בלקוטי מוהר"ן שיהודה היו עצמותיו מגולגלין ולא יכל להגיע לתיקונו אף שהי' לו את יעקב אבינו ועוד שאר צדיקים גדולים עד שהגיע משה רבינו והזכיר את ווידויו וביקש בעבורו ואז הוא הגיע לתיקונו האמיתי בשורשו וכן מביא הזהר הקדוש פרשת ויחי על ראובן שמעון ולוי שיעקב התיירא לברכם [ולתקנם בשלימות] עד שיגיע משה ויעשה את הכל בשלימות וכך העמיד משה ותיקן את כל הנשמות, ואשריו למי שהי' מאנשיו ומקורביו של משה, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל ואף אחד לא הי' נקרא רבינו חוץ ממשה כי להקרא רבינו יכול רק זה שמוציא ומגלה חלק חדש בתורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות כמשה רבינו ע"ה שקיבל את כל התורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וחוץ ממשה רבינו לא נקרא אף אחד רבינו אפילו יהושע וכו' רק מורינו לשון מורה—דרך שמלמדינו את הדרכים של הרבי משה רבינו איך לקיימם וכך התנהל העולם בכח משה רבינו וכל הצדיקים הנביאים רק בדרך ובכח משה רבינו ורק הוא הרבי וכולם רק תלמידיו עד שהופיע התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א והוא הי' נשמת משה בעצמו וירד לעולם לתקן את העולם ואת כל הנשמות שמזמן משה רבינו ע"ה וניתנה לו הרשות לגלות דרך חדשה בהנהגת העולם וחלק התורה העיקרי סתרי התורה זהר ותיקונים וכו' לכן הוא נקרא רבינו מפני שהוא הרבי האמיתי של העולם וכל הצדיקים הנם תלמידיו, ולא יהושע לאחר פטירת משה וכן רבי אבא ור' אלעזר [לאחר פטירת רשב"י] לא נהיו רביים לאחר הסתלקות רביהם משה ורבי שמעון רק היו חברים והתנהגו בדרך רביהם משה ור' שמעון והיו חסידיו לאחר הסתלקותו של ר' שמעון מקושרים לר' שמעון כך שהיו רואים את ר' שמעון לאחר הסתלקותו ותמיד היו רק מדברים מרבם ר' שמעון והלכו בדרכיו ובתורתו והיו אומרים ר' שמעון הרי הנך שוכן עפר והנך מנהיג את העולם והחזיקו עצמם יחד באהבה ורק ר' שמעון הי' הרבי וכולם רק תלמידים).
The First Difficulty — Stated by the Recipient His first difficulty is: why do Breslov Chassidim attach themselves only to a Rebbe who has departed [שנסתלק — "who has departed / who has ascended." The Hebrew verb histalkus / nistalkek carries the Kabbalistic sense of ascent and withdrawal, not merely death. The Rebbe's soul withdraws upward — it does not simply cease. This word already hints at the answer: a soul that has "ascended" rather than died continues to exist and operate on a higher plane.] — when the Torah writes: "to the judge who will be in those days" [Deuteronomy 17:9 — the obligation to turn to the living halachic authority of one's own generation] — and [regarding skin afflictions]: "to the priest who will be in those days." [ibid. — implying one must go to the living authority of one's time] [This is one of the most commonly raised challenges against Breslov specifically: other Chassidic groups appoint a new Rebbe when the previous one passes away. Breslov has had no new Rebbe since Rabbi Nachman's passing in 1810 — his Chassidim remain bound to him alone. The questioner cites two biblical verses implying one must turn to the living authority of one's own time.]
Segment 11
ידידו דוש"ט באמת
The Answer — The Soul of Moses and the True Tzaddik (Yiddish) "I have much to answer on this — but the paper is not sufficient. Only in brief: the truth is as follows." "From always and from the very beginning [פון תמיד אן — "from always and from the very beginning / from time immemorial." The Yiddish fun tomid on conveys not merely "always" but "from the very outset of creation — from the beginning of time." This is a principle embedded in the structure of creation itself, not a later development.] — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik — the soul of Moses, [Nishmas Moshe — נשמת משה — "the soul of Moses." One of the most profound and distinctive teachings in Breslov Kabbalah: the soul of Moses does not appear only once in history. It reincarnates and descends into the world at specific moments — taking a new body and a new name — each time its particular form of rectification is needed for that era. Rabbi Shimon bar Yochai was such a manifestation, and ultimately Rabbi Nachman of Breslov is the final manifestation before the Messiah. This is why Breslov does not appoint a new Rebbe — the soul of Moses, as Rabbi Nachman, does not pass away; it continues to guide from beyond the physical world.] may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world." "And no other can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself must also come to the soul of Moses, so that it should place him in his root in absolute completeness." [Even the greatest Tzaddikim of every generation cannot rectify souls in the ultimate sense. They themselves must connect to the soul of Moses to receive their own ultimate rectification and be established at their own spiritual root. No one stands independent of Moses.]
Segment 12
שמואל הורוויץ
"And therefore Hashem sends down the soul of Moses once in several generations — to rectify all those generations." "For example: from the creation of the world until Moses our Teacher, may he rest in peace — everyone did not come to their proper rectification in completeness [זייער רעכטין תיקון — "their proper / rightful rectification." The Yiddish rekht (right / proper / due) emphasizes that this rectification is what each soul is owed — its genuine, fitting, complete rectification at its root, not a partial or substitute tikkun.] — until Moses our Teacher came and rectified all the generations up to him." "See in Likutay Moharan, Section 4 — that the bones of Yehudah [A reference to Likutay Moharan §4, which discusses the Midrashic teaching that the bones of Yehudah (Judah, son of Jacob) were rolling about in his coffin in the desert — because he had not yet received his full rectification — even though he was a great Tzaddik and son of Jacob. Full rectification came only when Moses prayed for him.] were rolling [in his coffin] — and he was unable to come to his rectification — even though he had Jacob our father, may he rest in peace, and other great Tzaddikim — until Moses our Teacher came and called up his confession before G-d [דערמאנט זיין ווידוי — "reminded [G-d of] his confession / called up his confession." The Yiddish dermant (דערמאנט) means to remind, to bring to mind, to invoke — Moses actively called up Yehudah's confession before G-d, bringing it into renewed force before the Divine Throne. This is more than merely "mentioning" — it is the act of a great intercessor bringing a forgotten or incomplete spiritual accounting back into full operation.] and prayed for him — and then he received his true rectification at his root." "And so the holy Zohar brings in Parshas Vayechi — on Reuven, Shimon, and Levi — that Jacob was afraid to bless them [and to rectify them in completeness] until Moses would come and do everything in completeness. And so Moses placed and rectified all souls. And fortunate is he who was among Moses' people." "The maidservant saw visions at the sea what Ezekiel [the prophet] did not see." [Mechilta, Beshalach — even the lowliest among the Israelites at the splitting of the sea attained a level of divine vision surpassing that of the great prophet Ezekiel. This was the power of being among Moses' people.]
Segment 13
ב"ה ציא מיין טייערין בעסטין פריינד טייעריר ברודער יחיאל, טייעריר הארצידקער ברודער איך בייט דיך זייער האב רחמנות אויף מיר אין ראטיוע מיך אין שיק מיר אפאדרינג וואס פריער איך זאל קענין קומען וועסט מיך ממש ראטווען פין טוט ממש דאס הארץ גייט מיר אוס ציא קומען אין עס וועט דיר ציא נוץ קומען עס וועט דיר זיין א גרוסע טובה בזה ובבא, עס וועט דיר ניט באנקי טואין בפירוש ראטווע מיך עס וועט זיין אגרוסע טובה פאר כל ענין רבינו ז"ל, איך בייט דיך נאך אמאל לייג אוועק די תרעומות מיט די יסורים וואס האסט גלוטין דארפסט זיין פריילך שעל ידך זכיתי על ציון הק' נאר קונצי דיא זאך שאבא אצלך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם פין מיר דיין אמתיר פריינד (לידידי היקר החביב ביותר אחי היקר יחיאל אחי הנלבב והיקר אני מבקש ממך מאד רחם עלי והצלני ושלח לי כתב דרישה מה שיותר מהר שאוכל לבא ממש תציל אותי בזה ממות ממש הלב יוצא לי ונכסף לבא הדבר הזה יעמוד לך ויהי' עבורך טובה גדולה בזה ובבא זה לא יגרום לך כאב, בפירוש הצלני זה יהי' טובה גדולה עבור כל ענין רבינו ז"ל אני מבקש ממך שוב הנח את התרעומות והיסורים שסבלת אתה צריך להיות שמח שעל ידך זכיתי להיות על הציון הקדוש רק תגמור את הדבר שאבא אצליך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם ממני ידידך האמיתי)
ש' ה' ה' ברסלבר
אני דו"ש אהובי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י בטילמאכער וזו' מרת גיטעל תחי'
נא להודיעני משלומכם הטוב.
ונא לראות בכל כח לדבר עם ר' דוד ולסייע לעשות הפארדרינג ולהיות בסוד.
ממני ידידו הנ"ל
אנ"ש היקרים הנקראים ע"ש אדמו"ר ז"ל ביחוד להחסיד כש"ת מו"ה שלמה נ"י ולר' אלטר בנציון והאברך ר' יעקב זאב נ"י אני רואה המרירות שיש להאברך ר' שמואל נ"י ממש חייו אינו חיים ע"כ בודאי חוב גדול עליכם להצילו ממצוקתו לדעתי אתם מחוייבים לחשוב כל מיני עצות הן בגוף והן במון כל מיני תחבולות להצילו
בשם כא"ש לוי יצחק
"And besides Moses — no one was called 'Rabbeinu' — because 'Rabbeinu' can only be called one who brings forth and reveals a new portion of Torah and a new guidance of the world and rectification of souls — as Moses our Teacher, may he rest in peace, who received the entire Torah from Heaven." "And from now on, no prophet is permitted to introduce any new thing." [A principle derived from the giving of the Torah at Sinai: the Torah is complete; no new revelation of the same status can be added.] "And besides Moses our Teacher — no one was called 'Rabbeinu' — not even Joshua and so on. Only 'Morenu' [Morenu — מורינו — "Our Teacher." As the author explains: Morenu means moreh derekh — one who shows the way — who teaches the paths of Moses, how to observe them. Not a revealer of new paths but a guide of the existing path. Morenu (teacher of how to walk) vs. Rabbeinu (revealer of the path itself) — a crucial distinction.] — in the language of: one who shows the way — who teaches us the paths of the Rebbe Moses our Teacher, how to observe them." "And in this way the world conducted itself through the power of Moses our Teacher — and all the Tzaddikim and prophets only through the way and power of Moses our Teacher. He alone is the Rebbe — and all are only his disciples." "Until there appeared the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and he was the soul of Moses himself — and descended into the world to rectify the world and all the souls from the time of Moses our Teacher, may he rest in peace." "And he was given permission to reveal a new way in the guidance of the world and the essential portion of Torah — the hidden secrets of the Torah: the Zohar and Tikkunim [Zohar and Tikkunim — the foundational Kabbalistic texts attributed to Rabbi Shimon bar Yochai: the Zohar and the Tikkunei Zohar. These revealed the innermost mystical dimension of the Torah — an entirely new level that had not been publicly accessible before.] — and so on. Therefore he is called 'Rabbeinu' — for he is the true Rebbe of the world, and all Tzaddikim are his disciples." "And not Joshua after Moses — and so R' Abba and R' Elazar did not become Rebbes after the passing [Here in the Yiddish the author uses הסתלקות — histalkus — "the withdrawal / the ascent." In §§19–21 the תרגום uses the same word for R' Shimon, but uses פטירה (petira) for Moses. This reflects a deliberate distinction: פטירה is the standard Hebrew word for death/passing, used for Moses; הסתלקות — ascent and withdrawal — is the mystical Kabbalistic term used for R' Shimon and the Rebbe, whose souls ascend to a higher plane and continue to operate from there. The choice of word is itself a statement about the nature of the Rebbe's continued presence.] of their Rebbe Moses and R' Shimon — rather they were companions and conducted themselves according to the way of their Rebbe Moses and R' Shimon." "And they were bound, as Chassidim, to R' Shimon after his histalkus — in that they would regularly see R' Shimon after his histalkus, [פלייגען זייעהן — "would regularly see / were accustomed to seeing." The Yiddish flegn (פלייגען) is the habitual past — "used to / would consistently / were in the habit of." This is not a one-time visionary experience but a regular, habitual occurrence: the disciples of R' Shimon would consistently see him in visions after his passing.] and would always speak only of their Rebbe R' Shimon, and walk in his way and his Torah." "And they would say: 'R' Shimon — you are dwelling in the dust [שוכן עפר — "dwelling in the dust." A specific biblical phrase (cf. Job 17:16; Psalms 22:30) meaning buried in the grave, in the dust of death. The full phrase is: "R' Shimon — you dwell in the dust [of the grave] — and yet you guide the world." The contrast is the entire point: physically buried, yet spiritually ruling and guiding the living. This is the ancient Kabbalistic precedent for continuing to look to a departed Rebbe for guidance — the Rebbe is in the dust of the grave and simultaneously guides the world.] and you guide the world.' And they held themselves together in love — and R' Shimon alone was the Rebbe, and all were only his disciples."
Segment 14
מ"ט
ב"ה יום ג' פ' שמות תר"צ פה אומן יע"א
שלום וברכה וכ"ט אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי האברך הנעלה מוה""ר ישראל דוב נ"י
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת נא להודיעני משלומך הטוב ושלום כל אנ"ש מירוש' ר' אב"צ נ"י ויעקוב זאב ויחיאל ור' שלמה וועקסלר וכל אנ"ש. ושלום ר' שלמה קאוולער ומשפחתי מצפת ר' אבנר וכו' ומה נשמע אצלך בגשמיות ורחניות ואם ר' לייביל ראזנפעלד כבר בא"י. נא אחי יקירי אני עושה לך שליח על ציון רשב"י זיע"א לבקש בעדי שאזכה בקרוב לבא לאה"ק כי ממש חיותי תלוי בזה לצאת ממחשכים מגלות הזה שאני בחו"ל גואלד תרעיש הרבה ברחמים עלי על כל הציונים הק' ובפרט על ציון הרשב"י זיע"א ולעורר אנ"ש מירוש' או את זאב מיפו שישלחו לי פאדרינג כי ממש חיי תלוים בזה וחיי אינם חיים כלל נא לחוס עלי ולעשות כל מה שתוכל הן בפועל ממש והן בתפלה.
ממני שמואל הורויץ נא לכתוב תיכף תשובה על אדרעס זו
הירש לייב ליפעל דאמבאלי 63 אומן קיעבר גובערני רוסלאנד. תכתוב לי אדרעס על רוסיש ואינגליש
Whoever is close to our master the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from the drawing close to the Rebbe זצ"ל: how much teshuvah and sighing [ואנחה — "and sighing / and groaning." The Hebrew תרגום uses אנחה — sigh, groan — as the equivalent of the Yiddish krekhtsin. Both convey the involuntary, deeply felt expression of spiritual pain at one's distance from G-d — a sigh that is itself a form of prayer.] to Hashem over the distance he feels; and how many evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds have diminished [התמעטו — "have diminished / decreased / become fewer." The Hebrew verb me'et (become less) conveys not elimination but genuine measurable reduction — the drawing close to the Rebbe actually reduces the frequency and power of negative impulses in practice, not merely theoretically.] for him because of his drawing close to the Rebbe; how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds have been added [התווספו — "have been added / have increased / have accumulated." The reciprocal to התמעטו: as the negative decreases, the positive increases and accumulates — a genuine quantitative change in one's spiritual life through the drawing close.] to him by virtue of the drawing close — [to the point] that all the worlds and all that is within them are not worth even a hair's thread of greater closeness to Hashem — a hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe.
Segment 15
אחי יקירי איך בייט דיך זאלסט מיך מחי' זיין מיט דבורים קדושים מיט חיות פון אה"ק מגדולת רבינו ז"ל דער מאן מיך היכן אני שרייב מיר אפט תמיד וועל איך דיר אנפערן זייא מיך מחי' שרייב מיר שמחה בריף אלעס וואס הערט זיך אין אה"ק אין דיא גאנצי מעשה פון פגרם אין ויפול יודען אין ווער פין באקענטי זענין גהרגיט גווארין אין וואס העריט זיך אין מירון דער ל"ג בעומר אין דער ר"ה וויא איז גווען פון מיר דיין חבר הנ"ל.
(מחוז קיוב רוסיה תכתוב לי כתובת ברוסית ואנגלית.
אחי יקירי אני מבקש ממך שתחיה אותי עם דבורים קדושים עם חיות מאה"ק מגדולת רבינו ז"ל הזכיר לי היכן אני כתוב לי בתדירות תמיד ואני אענה לך החייה אותי כתוב לי מכתבים שמחים הכל מה נשמע באה"ק וכל הסיפור מהפוגרום וכמה יהודים ומי מהמוכרים נהרגו ומה נשמע במירון ואיך הי' הל"ג בעומר והר"ה. ממני חברך הנ"ל).
And in truth — when one would truly obey the Rebbe זצ"ל, even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen. And we have not yet despaired of studying the Torah teachings of the Rebbe and of meriting through the Rebbe's matter what we will merit. In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth understands well: when there are difficulties — there is someone to lean on — and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid. Only: because my mind is not clean — therefore I have difficulties; and the evil inclination wishes to sever me from the truth; and I must pray to Hashem that I should not have difficulties, and that I should always remain bound to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity in all the worlds. Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties.
Segment 16
לכבוד ידידי הנכבד ר' ישראל דוב נ"י
אחדש"ה באתי לכתוב לכם שתהיו שמחים מאוד שזכיתם לדור בא"י ובפרט בעת הזאת וד"ל ובפרט שזכיתם לידע מידעת אמתת של רבינו הקדוש שמחים בכל עת ובפרט בעת הזאת וד"ל
וגם אבקש שתכתבו לי איזה דיבורים של שמחה והתחזקות והתעוררות שזכיתם להרגיש על ידי א"י, מהדעת של רבינו הקדוש וגם תתפללו עבורי שם על הציונים הקדושים ובפרט אצל כותל מערבי וקבר של רשב"י וקבר רחל שאזכה גם אני וב"ב להיות שם בקרוב עם ב"ב לדור שם בקביעות וגם אני בעזה"ש אבקש עבורכם על ציון רבינו הק' שתזכה להיות אי"ה בקרוב ולהשתטח שם ממני משה מטשענסטעראוו השמש של הציון הקדוש
שמי משה בן חוה
זו' עסי מירל בת עטי פריידע
בני אהרן בתי עטי פריידע
His first difficulty is: why do Breslov Chassidim attach themselves only to a Rebbe who has departed — when the Torah writes: "to the judge who will be in those days" — and [regarding skin afflictions]: "to the priest who will be in those days." I have much to answer on this — but the paper is not sufficient. Only in brief: the truth is as follows. From always and from the very beginning — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik, the soul of Moses, may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world. And no one else can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself is obligated to come to the soul of Moses, so that it should establish him in his root in absolute completeness. And therefore Hashem sends down and lowers the soul of Moses once in several generations to rectify all those generations.
Segment 17
נ'
[ח' שבט תר"צ]
ב"ה יום ה' בא פה אומן יע"א שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקרי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזו' הצוה"ח מרת שרה גיטל תחי' אחר דרישת שלומכם הטוב באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת מי יתן שאזכה לשמוח ביחד אתכם באה"ק אכי"ר. ראשית אבקש מאד לחוס עלי לכתוב תיכף משלומכם הטוב ומשלום כל אנש"ש וביחוד מראב"צ ור' יעקוב ור' ישראל דוב נ"י ומשלום ירושלים עיה"ק ומה נשמע חדשות הכל ומשלום הביהמ"ד ומשלום יחיאל נ"י ואם ר' לייביל נ"י כבר בא ואם קודם ר"ה או לאח"כ ואם לא נאבדו הכתבים של ר"א ז"ל שאצל מאיר...
ר' מאיר הזקן ואם השיג יעקוב זאב חבילה עם כתבי ר"א ממני עם המלבושים שלי ששלחתי לו מכבר מלפני שנה ולא קבלתי שום ידיעה ממנו ויש לי יסורים גדולים שלא קבלתי שום ידיעה מכולכם ע"כ למעה"ש תיכף לכתוב משלום כולכם ולעורר אנש"ש לכתוב לי ובפרט יעקוב זאב נ"י. ומה שלום זוגתכם שרה גיטל תחי'.
עכשיו אבקש מכם נא למסור לאנש"ש ליעקוב זאב המכתבים. ונא ונא אחי יקירי נפשי ולבבי חוסו וחומלו ורחמו עלי על גופי ונפשי רוחי ונשמתי ולבבי למעה"ש למעה"ש וטכסו עצה דברו ועררו את ר' דוד שטעפיר שישלח לי פאדרינג (דרישה) ועוררו את יעקוב זאב נ"י שיקבל עליו הטרחה בשביל זה כי הלא אתם אחי ורעי כנפשי ולבבי ממש ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה וכו'.
ע"כ אחי ורעי חוסו וחומלו עלי ועשו מה שתעשו מיך ראטווען וואס פריער כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי זאל איך קענין אוס האלטין ביז וואנין איך וועל קומין אפי' אז איר וועט שון שיקין (להצלני מה שיותר מהר כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי שאוכל לחזיק מעמד עד שאגיע אפילו אם כבר תשלחו) כי אפי' יום א' קשה לי לסבול מה אומר ומה אדבר הלואי שאוכל לשאת ולסבול עד שאזכה לבא לאה"ק ובפרט שהתגברות גדול מאד והנני מבקש מכם מאד אנא חוסו וחומלו ורחמו עלי בכל כוחכם ובכל מאדכם במס"נ ממש להצילני משטף מים רבים הזידונים.
אחי היקרים צמודי לבבי אנא עוררו רחמים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל כי צריכים רחמים ובפרט עלוב נפש חלוש כח כמוני שאיני מורגל כלל באויר הטמא ובפרט ששארית הפליטה הקלויז והציון הם בסכנה גדולה מאד מאד היום ע"כ תבקשו הרבה רחמים שיגולו רחמיך על מדותיך. וכל העולם נכשלים הן באיסור נבילה וטריפה ובאיסור חלול שבת וי"ט ור"ה ויוכ"פ ובאסור נ' כי אין מצוי מקוה ואין א' מכמה אלפים שינצל בפשיטות מהאסורים הנ"ל הכלל חוסו ורחמו עלי ותשתדלו בכל כוחכם ממש במס"נ להביאני לאה"ק ממש תקנו לכם עוה"ב אנא חוסו ורחמו וחמלו עלי כי כל חיי תלויים בזה כי אינני מורגל כלל באויר הטמא ומאד קשה לי לסבול.
ברודער האט רחמנות ושלחו לי פארדרינג (אחיי רחמו ושלחו לי דרישה) חיש קל מהרה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. נא לדבר הרבה עם ר דוד ועם יעקוב זאב נ"י ולעסוק בזה במס"נ והלוואי שתזכו לזה המצוה, מחמת גודל נחיצת הדבר וגודל החיוב ושברון לבי איז דאס הארץ פאר שטיינורט (אז הלב מאובן) ואיני יכול לכתוב כלל מה אומר לכם ממש כי רגע איני שוכח באה"ק ובפרט בהחברים אנש"ש ובפרט יעקוב זאב נ"י וכו' ובפרט שיהי' טובה גדולה לכלל הקבוץ ביחוד לכאו"א ה' יודע וד"ל.
אני מבקש עוד פעם לחוס ולחמול ולרחם עלי ולעסוק בזה תיכף ומיד לדבר ולעסוק בזה ולכתוב לי תשובה אם מוכנים לזה אז תיכף אעשה לי פאס (דרכון) וכו' נא לעשות בזה וזכות זה יעזור השי"ת לכם בכ"ט ואני מבקש תמיד בעדכם על הציון הק' ותבקשו בעדי על כל המקה"ק שאזכה לבא מהרה עם ישועה שלימה אכי"ר נא להשיב תיכף תשובה טובה ומה נשמע עם השלום בית שלי ומה שלום זוגתי בני וחמי וחמותי ומשפחה שלי כי אני חושב איה"ש שעכשיו שאבוא יהא שלום באמת ממני ידידך שמואל ברסלבר.
ואבקש מכם ר' נתן נ"י וזוגתו כי הדבר יהא בסוד כי אולי תזיק ח"ו. והמכתב שכתבי לזוגתי תמסרהו ליחיאל ויעקוב זאב ואם יבינו שימסרו לה שימסרו ואני דורש שלום ר' שלמה נ"י וועקסלער נא אחי יקירי ולבבי מסתמא קבלתם המכתב שלי מפ' שמות נא לקיים נפש מישראל חסו וחמלו ורחמו עלי ועשו בכל כוחכם ועשו מה שתעשו להושיעני תדברו ותעוררו לר' דוד נ"י ור' יעקב זאב נ"י שיעשו בכל כוחם בשבילי ויעוררו רחמים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל.
וכן הנני דורש שלום ר' אלטר בן ציון ני' פלא שלא קבלתי מכם שום תשובה נא לבלי לשקוט ובלי להניח עד אשר אם כלה הדבר להביאני לאה"ק ונא לבקש הרבה רחמים עלי ותדעו שהאהבה חקוק בלבי ואיני שוכח אתכם אפי' רגע ומבקש על הציון הק'. נא לראות בכל הכוח להושיעני ולהציאני מאפילה לאורה וכו' ובודאי לא תתחרטו ח"ו.
ונא לכתוב לי משלום כולכם נא לכתוב לי מהתחזקות והתעוררות להשי"ת ממני ידידו עוז מצפה לראותו בקרוב באה"ק שמואל הנ"ל
For example: from the creation of the world until Moses our Teacher, may he rest in peace — everyone did not arrive at their rectification in completeness — until Moses our Teacher appeared and rectified all the generations up to him. See in Likutay Moharan that Yehudah's bones were rolling [in his coffin] and he was unable to arrive at his rectification — even though he had Jacob our father and other great Tzaddikim — until Moses our Teacher arrived, called up his confession before G-d, and prayed for him — and then he arrived at his true rectification at his root.
Segment 18
נ"א
ב"ה יום ה' פרשת ויקרא פה אומן יע"א [תר"צ]
החיים והשלום וכל טוב סלה וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובינו ידידינו יקירינו אנ"ש השותים מננמ"ח ה"ה מוה"ר נתן נ"י ומו"ה שלמה נ"י ומוה"ר אלטר בן ציון נ"י ומוה"ר דוד שטעפיר ומוה"ר יחיאל כולם יעמדו על הברכה אכי"ר.
ראשית אודיע לכם מבריאותי ב"ה שעזרני עד כה שעשה אתי נסים של פורים שנשארתי בחיים ב"ה ועבר עלי מה שעבר יסורים קשים ומכאובות גדולות. בפרשת בא
[עיין בספר ימי שמואל פרק כ"ו ותראה שכל התאריכים הכתובים כאן אינם תואמים לתאריכים שבשם כי הסיכום כאן הוא קבלת המכה בפרשת בא כניסתו לבית ר"ש בה' יתרו יציאתו מבית ר"ש הכי מאוחר בה' ויקרא כשכותב המכתב דהיינו ה' ניסן כפי שכותב בהמשך ועכשיו השכרתי עצמי אצל אחד מאנ"ש וכו' שמפורש שכעת כבר אינו אצל ר"ש ושם כתב שקיבל את המכה ביום ו' בשלח ונכנס לבית ר"ש ביום ה' שבוע שלמחרת ער"ח אדר ומובן בלוח דהיינו ה' משפטים (שזה ברור שסיפור המכה הי' בשנת תר"צ כמובן בימי שמואל ומובן גם בהמשך המכתבים שכותב בהם מפורש התאריך של שנת תר"צ ומזכיר עניין המכה וכגון מכתב נ"ד שמסיים שם עדיין איני הולך למקוה) ויצא מבית ר"ש בערך בחצי ניסן כפי שמסיים שם ונשארתי אצל ר"ש בביתו בערך שני חדשים מעל"ע היינו מחצי שבט עד חצי ניסן, ופשוט שמה שכתב כאן הוא הנכון שכותב זאת בשעת מעשה ולא מה שכתב בספר לאחר מעשה עפ"י הזכרון מה גם שלפי מה שכתב כאן יובן יותר מה שכתב בספר עצמו שלפי מה שכתב שם שנכנס לבית ר"ש בה' משפטים יום קודם ער"ח אדר איך מסיים שם דהיינו מחצי שבט כנ"ל איך שייך לקרא ליום קודם ער"ח אדר חצי שבט אבל אם כפי שכתב כאן ה' יתרו דהיינו כב' שבט ניחא יותר ובכלל מוכרח שזהו אכן גם כוונתו שם במ"ש ביום חמישי שבוע שלמחרת הי' ער"ח אדר כלומר יום חמישי בשבוע שיום חמישי בשבוע שאחריו הי' ער"ח אדר כי אם כוונתו כפשוטו לומר ביום חמישי שלמחרתו הי' ער"ח מה הלשון שבוע שכתב למה הזכיר כלל מלת שבוע ובכלל הי' לו לומר בלשון רגיל יום קודם ער"ח אדר ועוד שהרי יום חמישי הוא עצמו הי' ער"ח ולא למחרתו (שכן הוא בלוח יום חמישי כ"ט שבט) אלא ודאי כוונתו כדברינו יום חמישי בשבוע שהיום ה' בשבוע שאחריו הי' ער"ח כנ"ל (אבל זה נשאר דחוק שם מ"ש שהי' בבית ר"ש לערך ב' חדשים מעל"ע דלפי מ"ש כאן הי' זה למרבה חודש וי"ד יום דהיינו חודש ומחצה) ובדרך אגב ראה גם בפרק הנ"ל שמזכיר בסיפור המרחץ זיעה ובכאן לא הזכירו כלל]
And so the holy Zohar brings in Parshas Vayechi — on Reuven, Shimon, and Levi — that Jacob was afraid to bless them [and to rectify them in completeness] until Moses would come and do everything in completeness. And so Moses established and rectified all souls. And fortunate is he who was among his people and those close to him. "The maidservant saw visions at the sea what Ezekiel did not see."
Segment 19
האב איך באקומן (קבלתי) רח"ל מכה גדולה ומסוכנת מאד (כנראה מהמוטשין זיך (ממה שנתייגעתי) בהקלויז עם השינה שישנתי כל החורף למעלה בהקור וכו' ועם האכילה שאכלתי סיחירס (צנימים) יבשים וכו' נתקררתי מאד וכו') וגם דער מאגין לייד איך אויך (חולי מעיים שאני סובל) (כי איני יכול לאכול לחם שחור וגם זה אין וכו') הכלל שסבלתי כך כאב גדול על הראש כי המכה הי' מהאוזן עד חצי הצוואר והאוזן קרוב למוח מאד מאד כידוע לרופאים וע"כ נגע כל הכאב בהמוח ממש לא יכולתי לאכול ולישון ולעשות שום דבר מגודל כאב על המוח ממש כמו שנשרף ח"ו וסבלתי כך עד יום ה' יתרו והייתי בהקלויז אין איך האב מיך ניט וויסענדיג גימאכט (ולא התייחסתי לזה).
וביום ה' הנ"ל כבר כלו כל הקיצין וראיתי כי ממש כפסע ביני ובין המות ונכנסתי לר' שמשון להתפלל בביתו כי לא יכולתי לסבול הרעש מהקלויז וספרתי לו והנחתי אצלו על מטה וקראו לרופא ואמר שזה מכה מסוכנת כי היא נוגעת רח"ל במוח ומי יודע מה יכול להיות וכו' וגם צריך להתאחר עוד כמה שבועות עד שיוכלו לפתוח וכו' ומי יודע וכו' והי"ת עזר לי בדרך נס שהמכה ירדה מהאוזן יותר קרוב להצוואר והוקל הסכנה של המוח מעט ואני נשארתי לשכב אצל ר' שמשון בביתו אעפ"י שהי' קשה עליו מאד מאד ואילו היו נותנים לו פונט ליום לא הי' רוצה מפני שהוא אדם חלש וכו' וצריך לזה טרחה גדולה מאד ביום ובלילה וכו' אעפי"כ מיראת השי"ת כי ראה שאם לא אהי' בביתו אוכל ליגווע ח"ו הוכרח להסכים שאהי' אצלו הייתי אצלו עד הנה וממש סבל הוא וזוגתו ובנו פנחס נ"י וכולם כמעט חולים וחלשים ממני מהטרחה.
והכלל עד יום ג' פ' תצוה נעשה בכ"פ יותר גדול המכה וממש לא ידעתי בין יום ללילה בוקר אומר מי יתן ערב וערב מי יתן בוקר מה אומר מה אדבר וקראו רופא גדול ואמר שמסוכן מאד להצאוור שלא יחניק ח"ו וגם להמוח מסוכן ע"כ צריכים לפתחו והרופא הנ"ל בעצמו פתחו מה אומר מהיסורים הגדולים שסבלתי כאבים ויסורים עוד יותר גדולים מהנתוח וכל שני ימים הצרכתי לילך להרופא איבער לייגין (להחליף תחבושת) ובכל פעם סבלתי כאב גדול מאד ואח"כ התחיל לבא מאטעריא (מוגלה) הרבה עד שלכלכו כל יום המלבושים שלי וכו' והרופא כל פעם האט ער גקוועטשט (לחץ להוציא את המוגלה) והי' לי יסורים גדולים.
וב"ה ביום אתמול הייתי ואמרו שהוא בחסד גדול אעפי"כ צריך לילך כל שני ימים ועדיין איני יכול לילך להקלויז להתפלל רק בבית ובפרט להציון והמקוה בוודאי הס מלהזכיר ואני חלש מאד מאד אין לשער כי לבי חלוש וכוחי חלש מרוב היסורים שהי' לי כל השנים אצליכם וגם השנה בפרט שעבר עלי כמה משברים וגלים והמוטשין זיך (והיגיעה) פה וכו' שעבר עלי (איה"ש פא"פ נספר באריכות). הכלל חלוש אני מאד וכו' והי' לי נס שלויתי מעות אצל אנ"ש על נסיעת א"י והוצאתי את המעות על החולאת שהי' ממש פקוח נפשות שהי' מותר אפי' לחלל שבת וכו'. ובערך 6 פונט או יותר הוצאתי ע"ז.
ועכשיו השכרתי עצמי אצל א' מאנ"ש עד אחר פסח לישון אצלו ואני סובל הרבה וואס זאל איך אייך זאגין עס איז מיר אזו אן גמאכט אופין הארץ אין האב עס ניט פאר וועמין ארוס ציא גיבען. גלייבט מיר דיא טרערין שטייאין מיר אין דיא אוגין ווייל איך שרייב אייך אין איך האב זיך ניט מיט וועמין זיך מחי' זיין ווארין יעדיר איז טרוד אין זיין פעקל נאר איין חיות האב איך וואס איך האב זוכה גווען גומר זיין די כסופין אין זיין על ציון הק' נאר גלייבט מיר אז מיין מוח איז אזו פאר דרייט אין דאס הארץ פאר קרימט אז איך ווייס גאר ניט וויא איך בין אין קען זיך גאר ניט אוס גיבען מיין הארץ צום רעבין נאר איך האף מיט דער הבטחה 'שיבא על קברי' וכו' מיט דער אמונה בין איך זיך מחי' נאר אז קומט די יסורים נסיון פארגעסט מען אלעס אין איך האב ניט ווער עס זאל מיך דער קוויקין ווער זאל מיך מחי' זיין איך וואלט בדארפט מייני חברים פין א"י ראב"צ יעקב זאב וכו' ישראל דוב אין פשוט איך קען ניט זיין אין אויר הטמא נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי אה"ק.
וואס זאל איך אייך זאגין איך קען דאס ניט אוס האלטין ממש איין טאג מכ"ש אסאך טעג. איך בין באמת נע ונד איך קען ניט אוועק זעצין לערנין א תורה אין לק"מ ציא גמרא וכו' וואס דער מוח איז מיר נע ונד אין קען ניט אוס האלטין הן דיא פלאגע בגשמיות פון שלאפין און עסין אין מנוחה. ויותר ויותר ברחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. איך קען ניט זיין איך מיז קומין אהיים. איין ווארט הלוואי הלוואי זאל איך איבער האלטין ביז דעמאלט. מיין הארץ אין מיר שטארק ציבראכין אין קען דאס ניט ארוס גיבען וועגין וואס שרייב איך אייך למאי נפקא מיניה למיבעי רחמי איר זאלט אסאך בייטין פאר מיר ברוחניות ובגשמיות אין טואין כל הכוחות מיך ציא בריינגין ציא אייך זיין שטארק מיט געלד אין רצון אין טרחא איר זאלט וויסען עס איז פקוח נפשות ממש. ואחר כל אלה האב איך חלילא קיין חרטה ניט ח"ו ח"ו אפי' ווען עס איז טוזנט מאל ערגיר חלילא אפי' בכל מיני אופנים שבעולם האב איך קיין חרטה ניט ווארין הכל כדאי כדאי וכו'. איך האב שוין גשריבען יעני וואך יענקלין וועגין מיין נסיעה אלדינג.
אוב איר קענט ארויס נעמין א פאדרינג אוף דעם נאמין וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה לי פאס
(מה אומר לכם, כל כך מעיק לי על הלב ואין לי למי להוציא את זה, האמינו לי עומדים לי הדמעות בעיניים כעת בשעת כתיבתי אליכם ואין לי עם מי להתחיות מפני שכל אחד עסוק עם צרור צרותיו, רק דבר אחד מחיה אותי מה שזכיתי לבצע את כיסופיי ולהיות על הציון הקדוש, אך האמינו לי שמוחי מבולבל מאד וליבי נעקם מאד כך שאיני יודע כלל היכן אני ואיני יודע כלל איך להוציא את ליבי לפני רבינו רק תקוותי ההבטחה "שיבוא על קברי" וכו' באמונה הזאת אני מתחיה, אך כשמגיעים היסורים שוכחים את הכל ואין לי מי שינחם אותי (שיהיה לי למשיב נפש), מי שיחיה אותי, הייתי צריך את חבריי מארץ ישראל ר' אלתר בנציון, יעקב זאב וכו' ישראל דוב. גם פשוט איני מסוגל להיות באויר הטמא, נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי ארץ הקודש, מה אומר לכם זה בלתי נסבל אפילו יום אחד מכל שכן הרבה ימים.
אני באמת נע ונד אינני מסוגל להתיישב ללמוד איזו תורה בלקו"מ או גמרא וכו' כי מוחי נע ונד ואינו יכול לסבול הן את היגיעה בגשמיות של שינה ואכילה וחוסר מנוחה ויותר ויותר ברוחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. אני לא יכול יותר אני חייב לחזור הביתה, במילה אחת הלואי והלואי שאחזיק מעמד עד אז.
הלב שלי שבור מאד מבלי יכולת להביע את עצמו ומדוע אני כותב לכם כל זאת למאי נפקא מיניה למבעי רחמי, שתתפללו הרבה עבורי ברוחניות ובגשמיות ולעבוד בכל הכוחות להביא אותי אליכם, להיות חזקים בממון וברצון וטרחא, דעו לכם זה פיקוח נפש ממש, ואחר כל אלה איני מתחרט חלילה ח"ו ח"ו אפילו אם הי' גרוע פי אלף אפילו בכל מיני אופנים שבעולם אני לא מתחרט כי הכל כדאי וכדאי וכו', כבר כתבתי שבוע שעבר ליענקל'י מנסיעתי הכל.
אם באפשרותכם להוציא כתב דרישה (פאדרינג) על שם וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה (פאספורט) דרכון)
ותוכלו אח"כ לעשות הפאדרינג (כתב דרישה) שישווה להפאס (דרכון) וכו' ושום עצה אחרת אין לי בשום אופן. כך יעצתי עם כל אנ"ש וכו' ע"כ תכתבו לי תשובה על כל מה שכתבתי ליעקב נ"י; עכשיו אבקש מר' נתן נ"י שימסור תיכף ומיד כל אלו הכתבים חלק ב' אמת ואמונה או לר' יעקב זאב שישמרם בין שאר הכתבים או שתתנו אותם בין החפצים שלי שאצליכם בהקעסטיל (בארגז) שלי ולשמרם היטב היטב. לא לשלוח מכתבים על זה האדרעס שכתוב על הקאמווערט רק על אדרעס (הכתובת שכתוב על המעטפה, רק על הכתובת) של מתתיהו שאצל יעקב זאב. נא לכתוב לי מה נשמע אצליכם בפרוטרוט ומה שלום ישראל דוב נ"י ומה שלום ר' שלמה נ"י קאוולער ומה שלום זוגתי ובני נ"י ואיך דעתם אם נשתנה לטוב ועל איזה אופן רוצים לעשות שלום ציא זאגין א דעה (אם להגיד דעות) עם מי לדבר אם לדור ביחד עם חותני ואיך חוות דעתכם בענין זה.
ממני ידידכם שמואל גורביץ
And no one was called "Rabbeinu" except Moses — because to be called "Rabbeinu" is only possible for one who brings forth and reveals a new portion of Torah and a new guidance of the world and rectification of souls — as Moses our Teacher, may he rest in peace, who received the entire Torah from Heaven. And from now on, no prophet is permitted to introduce any new thing. And besides Moses our Teacher — no one was called "Rabbeinu" — not even Joshua and so on. Only "Morenu" — in the language of one who shows the way — who teaches us the paths of the Rebbe Moses our Teacher, how to observe them. And in this way the world conducted itself through the power of Moses our Teacher, and all the Tzaddikim and prophets only through the way and power of Moses our Teacher. He alone is the Rebbe — and all are only his disciples.
Segment 20
נ"ב
ב"ה יום ה' חוה"מ פסח פה אומן [כ' ניסן תר"צ]
לכבוד אחי יקירי מוה"ר יעקוב נ"י
פין מיין גיזונד גלובט השי"ת דער פאר (מבריאותי הודות להשי"ת על זה) אבל עוד כואב לי מעט ואיני יודע עדיין מתי יבריא ואיני יכול לילך למקוה עדיין. ועכשיו אחי יקירי ראטווע מיך האב רחמנות מסתם האסטו העראלטין המכתב על אדרעס ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על אדריסתך (הצלני רחם מן הסתם קבלת המכתב על כתובת ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על כתובתך) מלפני איזה שבועות ושם מונח העתקת הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וגם סדר היום שלי (ושם כתבתי לך תשובה על מכתבך) ועוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י עם העתקת החלק אמת ואמונה ומכתבים שכתבתי לאומן ועכשיו הנני שולח לך חלק ששון ושמחה וגם הנשאר מאנשי מהר"ן ועוד אשלח לך מכתב אחד עם כתבים ולמה"ש ולמה"ש שתשמרם כבבת עיניך ותניחם בין כתבי ואל תשאילם לשום אדם בשום אופן.
אחי יקירי נפשי ולבבי חוס וחמול ורחם עלי ומלטני ממות תדעו שאין לי שום אופן לבא רק שתשלחו לי פאדרינג (דרישה), שמי שמואל גורביץ בן ישעיה נולד בירושלים ימי שנותי 41 שנים הייתי רוסישער אונטער טיינער ובתחלת המלחמה מען האט ארוס גרטובען רוסישע האט מען מיך אויך (הייתי נתין רוסי ובתחלת המלחמה גרשו את הרוסים אז גרשו גם אותי).
מעשי ידי, אני עני אינו עושה שום מלאכה רלגיזנע (דתי). אחי יקירי הארצידיקע טייערי ברודער האט רחמנות אין טיט וואס גיכער ראטוועט מיך כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי זאל איך אוס האלטען ביז דענמאלט
אחי יקירי שואג ניט אין טיט ואס גיכער אין שרייב מיר תיכף ציא איהר טיט אין וויפעל עס דארף גדארין
(אחיי היקרים והנלבבים רחמו ועשו מה שיותר מהר הצלוני כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי שאחזיק מעמד עד אז. אחי יקירי אל תשקוט ועשו מה שיותר מהר וכתוב לי תיכף אם הנכם עושים וכמה זמן זה יקח)
וגם תכתוב לי מהב"ב שלי אם היא רוצה שלום על איזה אופן וכו' ממני ידידך שמואל גורביץ
לא תשלח מכתבים על אדרעס דודך מתתי' שכתבתי במכתב קודם על אדרעס ר' נתן רק על אדרעס שכתבתי לך במכתבך.
Until there appeared the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and he was the soul of Moses himself — and descended into the world to rectify the world and all the souls from the time of Moses our Teacher, may he rest in peace. And he was given permission to reveal a new way in the guidance of the world and the essential portion of Torah — the hidden secrets of the Torah, the Zohar and Tikkunim, and so on. Therefore he is called "Rabbeinu" — for he is the true Rebbe of the world, and all Tzaddikim are his disciples.
Segment 21
נ"ג
ב"ה יום א' דר"ח אייר פה אומן (למסור לר' אב"צ ואם הוא במירון לשלחו אצלו) [ל' ניסן תר"צ]
שלום רב לאהובי ידידי יקירי נפשי ולבבי עטרת ראשי ואישון עיני ממש כל חיותי תלוי בו החסיד הנפלא מקורב ומקושר לרבינו הק' בקשר אמיץ וחזק ה' ישמרהו ויחייהו ויעלה אותו מעלה מעלה ה"ה פארי וחמדת לבי וכל מעייני בו מהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא נ"י נפשי ולבי פלא לי עליכם מדוע לא קבלתי מכם שום מכתב כל הזמן ואפי' תשובה על מכתבי שאחר סוכות: יאמין לי שזה שאיני כותב לכם שאבדתי האדרעס ואם הי' לי האדרעס הייתי כותב כל פעם לכם ותדעו שממש רגע איני שוכח אתכם ואהבתכם חקוקה בלבי תמיד ולא בחרתי לי שום חבר אחר רק אתם ור' יעקוב ורי"ד הם חברי בעלמא דידין ובעלמא דאתי. ובפרט אתם שכל חיותי תלוי בכם ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ואפי' המות לא יפריד בינינו ויש לי צער ג' מאד מאד עד הנפש ממש אולי אתם ברוגז עלי וכו', אבל אני אין לי שום טינא עליכם ח"ו ומבקש תמיד בעדכם על ציון הק' נא להרבות רחמים עבורי תמיד ובכל מקה"ק ובפרט אצל התא"ל רשב"י זיע"א בגשמיות ורחניות הייתי רח"ל חולה מסוכן ה' ירפאני לגמרי ויזכני לבא לאה"ק בקרוב ולהיות אדם השלם בק' ולעבוד ה' ביחד באמת אכי"ר ונא לכתוב לי כל פעם ונכתוב זל"ז מעבודת ה' ונעורר זא"ז ונבקש זה בעד זה והלוואי אהי' אני חקוק ומצויר תמיד במוחכם ולבכם כמו שאתם חקוקים וציורים תמיד בלבי. נא לזכור ולעורר אהבתינו הישנה יחד עם יעקב זאב וישראל דוב ונהי' קשר א' כמקודם ביתר שאת ויתר עז ובוודאי לא נתחרט.
ממני המצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא
And not Joshua after the passing [פטירת משה — petiras Moshe — "the passing of Moses." The תרגום here uses פטירה (petira) — the standard Hebrew word for death — for Moses, while using הסתלקות (histalkus — withdrawal / ascent) for R' Shimon. This is a deliberate distinction: פטירה denotes ordinary death / departure; הסתלקות denotes the mystical ascent of a holy soul that continues to operate from a higher plane. The author's choice of words signals: Moses passed away in the regular sense, but R' Shimon — like Rabbi Nachman — underwent a histalkus, an ascent, and continues to guide from beyond.] of Moses — and so R' Abba and R' Elazar [after the histalkus of Rabbi Shimon bar Yochai] did not become Rebbes after the histalkus of their Rebbe Moses and Rabbi Shimon. Rather they were companions and conducted themselves according to the way of their Rebbe Moses and R' Shimon. And the Chassidim of R' Shimon after his histalkus were bound to R' Shimon — such that they would regularly see R' Shimon after his histalkus, and would always speak only of their Rebbe R' Shimon and walk in his way and his Torah. And they would say: "R' Shimon — behold, you are dwelling in the dust [שוכן עפר — "dwelling in the dust [of the grave]." The full phrase in the original: הרי הנך שוכן עפר והנך מנהיג את העולם — "Behold, you are dwelling in the dust — and you are guiding the world." The paradox is the entire answer to the question: the Rebbe is physically in the grave — and simultaneously guiding the living world. Burial in the dust does not end the Rebbe's guidance; it transforms its mode. This is why Breslov Chassidim can remain bound to a departed Rebbe: because the Rebbe, like R' Shimon, dwells in the dust and guides the world at the same time.] — and you are guiding the world." And they held themselves together in love — and only R' Shimon was the Rebbe, and all were only disciples.
Segment 22
נ"ד
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת.
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין.
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט.
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף.
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר:
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע,
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל.
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה.
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם.
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים).
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם:
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט.
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'.
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.
"From always and from the very beginning [פון תמיד אן — "from always and from the very beginning / from time immemorial." The Yiddish fun tomid on conveys not merely "always" but "from the very outset of creation — from the beginning of time." This is a principle embedded in the structure of creation itself, not a later development.] — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik — the soul of Moses, [Nishmas Moshe — נשמת משה — "the soul of Moses." One of the most profound and distinctive teachings in Breslov Kabbalah: the soul of Moses does not appear only once in history. It reincarnates and descends into the world at specific moments — taking a new body and a new name — each time its particular form of rectification is needed for that era. Rabbi Shimon bar Yochai was such a manifestation, and ultimately Rabbi Nachman of Breslov is the final manifestation before the Messiah. This is why Breslov does not appoint a new Rebbe — the soul of Moses, as Rabbi Nachman, does not pass away; it continues to guide from beyond the physical world.] may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world."
Segment 23
נ"ה
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ]
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי.
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'.
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה.
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר.
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף:
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי.
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר.
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר.
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם).
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות.
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך
"And no other can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself must also come to the soul of Moses, so that it should place him in his root in absolute completeness." [Even the greatest Tzaddikim of every generation cannot rectify souls in the ultimate sense. They themselves must connect to the soul of Moses to receive their own ultimate rectification and be established at their own spiritual root. No one stands independent of Moses.]