Segment 1
ע'
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א.
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה.
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם.
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון.
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו.
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ.
ממני שמואל הורוויץ
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.
Peace and blessing and success forever — to the honored self of my beloved dear friend, my soul's companion — bound to my heart with cords of love that shall never be severed — who drinks with us together from the well of living waters, from the purifying river — from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — our Master [name missing], may he live — who longs and yearns to be gathered up on Rosh Hashana at the place of the beginning of atzilus [תחלת האצילות — "the beginning of emanation" — a Kabbalistic term for the highest divine realm; used here to describe Uman at Rosh Hashana as the place where one touches the very beginning of divine flow, above time itself] — from the beginning of time — where from that point and beyond: above time. And in the beginning of the atzilus of the soul — where from that point and beyond: above the soul. And there — only the Infinite. And from there — everything can be repaired. For there — all are included in the root. And they return — purer and more repaired than from the beginning of their creation. For it is worthwhile, worthwhile — even to be reincarnated, etc. — for the chance to merit to come to that place. And everything is worthwhile for this. May Hashem grant us to come to that place. Then — everything is worthwhile. And from sins — merits will be made. And the choice is in the person's hand: to merit what no creation — and no angel and seraph — and no holy soul of whatever the greatest of Tzadikim — can merit to this. And we can merit to this.