# Letter 19 י"ט

<div dir="rtl">מכתב 69</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/69


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

</div>

From me — your brother: Shmuel son of Feiga Horowitz. Please tell R' Velvil son of R' Gedaliah — that to my great sorrow the letter fell from my pocket on the road. Therefore I ask — as does his father — that he write again everything he wrote in the letter, sent directly by post. Please, please. My dear brother — I ask you greatly: for the sake of Heaven — have compassion on me — and act immediately in the matter of the formal requests for the man from Hungary and from Poland. And as long as I do not receive a reply from you on this — I will not write to you further until I receive a reply. From me: Shmuel Horowitz. Please immediately — a correct and clear reply. Please write a good reply immediately. From me — your friend, truly your soul's companion: Shmuel son of Feiga. From me — your friend, your brother — who awaits to see you with joy: Shmuel son of Feiga Horowitz. Strengthen yourself, be strong! And seize and eat Torah — and seize and drink prayer — and clothe yourself in mitzvos — for only this will remain from all the effort. And the rest is vanity and emptiness. Therefore — one must remember what one needs to do in this world — and rejoice in this. His friend — who greets him and wishes him all goodness forever: Shmuel HaLevi Horowitz. Letters 69–85 complete the collection — spanning from Jerusalem in 5692/1932 through Jerusalem in 5727/1967, a period of 35 years. The contrast between the early and late letters is profound: the young R' Shmuel's desperate cries from Uman give way to the elder R' Shmuel's Torah teachings from Jerusalem and Meron.