# The 7th of Adar — Hilulah of Moshe Rabbainu; A Mission at Meron
מכתב 92
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/92
## Segment 1
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו]
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף.
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק.
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק.
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה.
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש.
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה.
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש.
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'.
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה.
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה.
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק.
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק.
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש.
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה.
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש.
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו'
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד.
וכתוב לי תיכף תשובה טובה)
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the mighty one of my soul and my heart — the revered Chassid — from the precious Breslover Chassidim — who cleave to Na Nach Nachma Nachman MayUman[הדביקים להננמ"ח בכל עוז = הדביקים להננמ"ח בכל עוז — "who cleave to Na Nach Nachma Nachman MayUman with all their strength." Another expanded Na Nach formula — here with בכל עוז ("with all their strength") added — evoking Deuteronomy 6:5: "And you shall love Hashem your G-d with all your heart and with all your soul and with all your strength (me'od)."] — with all their strength — lover and doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — good of heart — may he be blessed — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our precious Chassidim — more precious than gold and pearls[מפז ופנינים = מפז ופנינים — "more precious than gold and pearls." Proverbs 3:15: "She is more precious than rubies." Applied here to the companions — each one is more precious than fine gold (paz) and pearls.] — may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. May Hashem have mercy on me and save me and heal me from the greatness of my severe bitter illnesses. So may it be His will. Amen. And behold — with G-d's help — mazal tov — I merited to enter our new dwelling in the Old City — in the week of Parshas Bo — the second of Shevat — and we left the straits and the pressure — on Tuesday, Parshas Bo — 2nd of Shevat — and in great miracles — that I came out alive — [for I did not believe this] — for there: even in the middle of the summer it is like a refrigerator. [זכיתי לכנס בדירתינו החדשה בעיר העתיקה — "I merited to enter our new dwelling in the Old City." One of the most personal biographical details in the entire collection. The author moved from some prior dwelling — which he describes as freezing cold even in summer — to a new home in the Old City of Jerusalem. He describes this as miraculous: he "came out alive" from the old dwelling. He now lives, prays the Amidah lying in bed, and writes his letters from the heart of the Old City, near the holy sites.] And with G-d's help here I have a private room — and for all reasons it is much better — with G-d's help. But even so I am confined to a bed of illness — and the greatness of my weakness cannot be estimated or assessed at all. I pray the Amidah lying in bed. And the severity of my suffering and pains cannot be assessed at all — may Hashem have mercy. There is no house of study without a novel teaching — and even though it is very very hard for me — for in pains and suffering — may G-d have mercy.
## Segment 2
Parshas Yisro: "How Great Is Hashem" — The Honor of Hashem Is in Drawing the Distant Close; LM §4, §10, §14; Verbal Confession; Fighting Anger and Arrogance; Giving One's Commandments as a Gift; Shovavim/Purim/Pesach Today — Parshas Yisro — "for he said: great is Hashem" — the honor of Hashem was exalted above and below — as brought in the holy Zohar. And so our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 10 — "And these are the Ordinances" — that each person must say about himself: how I who am so very distant can draw close to Hashem — for on the contrary and on the contrary: this is the honor of Hashem — that the most distant one should draw close to Hashem. And so in many other Torahs. And in Torah 14: that the essential honor of Hashem is to draw the distant close — and so on. And so in Torah 4 — "Anochi": the greatness of the matter — the drawing close to the Tzaddik — and through this one breaks all the lusts and evil traits — [more than through all mortifications] — through the gazing at the face of the Tzaddik — [with love and dearness and connection — "and his soul was bound up with his soul — beloved to him as his own soul" — with yearning and longings — like a child to its mother — as brought in this Torah: he throws off the follies and the lusts and the sadness and laziness because of the great love of the mother — see there] — and the light of the Tzaddik that rests upon his people and his holy books — and in particular upon his holy gravesite — and the giving of charity to the Tzaddik — [that is: to his people and for his books and for all his matters] — these break the arrogance and the evil speech and all the other evil traits — which cause poverty in Torah and poverty of body and soul and money. And afterward: the verbal confession — which is the essential above all — to bring out the evil letter-combinations of the sins that are sunk into his bones and lead him in the aspect of "there is a way that seems straight" — and so on. And this is the truth — the essential: to confess at the gravesite of our master the Rebbe זצ"ל — [and also at the other holy gravesites — appointing them as emissaries to our master the Rebbe זצ"ל] — and also: a simple verbal confession every day before Hashem — in connection to the Tzaddik — for one must confess every single day. [To clean the excrement from time to time — and like when I was imprisoned in Russia in danger — and there was a vessel to go for one's needs — and they poured carbolic acid on it to clean it — and it dried and it was very hard to clean it. And they told me: there is no excuse — one must clean it. And I worked several hours until I cleaned it. But I already knew: that one must clean it while it is still moist — for then it is very easy.] And so in this: with sins — or with anything that is against the will of Hashem, G-d forbid — such as in looking — or in anger — or in any matter in which one stumbles — immediately confess: "Master of the universe — I repent that I did such-and-such — and may I not do it again, G-d forbid — and forgive me and pardon me and atone for me" — and so on. And do not let it dry, G-d forbid — for today it is still easy to pass it before it is written in the book of memory. And this is the virtue of "the accountant" — to clean every day. And in particular: in the evening before sleep — and Erev Shabbos and Erev Rosh Chodesh and Erev Rosh Hashana and Yom Kippur. And this is a great general principle — upon which all one's Judaism depends. [And in particular when one confesses with the Likutay Moharan in one's hand — as I heard from the mouth of our precious Chassid R' Shlomo Veksler — of blessed memory — that this is the aspect of confessing before the Torah scholar.] And through verbal confession one merits to bring out the evil letter-combinations — and merits to elevate the royal holiness — and to elevate it to the light of the Infinite — to the place from which it was hewn. And the essential of all essentials: to guard oneself from anger and irritability — which, G-d forbid, kills the soul entirely — as brought in the Zohar on Parshas Tetzaveh — [see there] — and from arrogance, G-d forbid — for then: "I and he cannot dwell together," G-d forbid — more than all the other sins of the world. And I found — with G-d's help — a good counsel: that one should give all one's commandments and service and their reward to Hashem as a complete gift — and to the true Tzaddik for Hashem's sake — and he should do with them what is needed. And he himself needs nothing at all. Then automatically the ulterior motives are nullified — for "this is not mine — and I have nothing — and I am nothing and zero" — and so on. And this is what our master the Rebbe זצ"ל said: that it is good every day — when the day comes — to surrender oneself and all one's movements to Hashem — that everything should be only according to His will, may He be blessed. And also to guard oneself greatly from evil thoughts — and in particular from sinful musings — and not to enter into dispute with their persuasions at all and at all — only to flee to other thoughts. If one cannot flee to holy thoughts of Torah and prayer — let it be whatever it may be — and not thoughts of heresy and confusions of faith, G-d forbid — and sinful musings, G-d forbid — [and even in the bathroom one is permitted to think of Torah matters — and on Shabbos of weekday matters — as long as one flees from those and from sinful musings][אפי' בבה"כ = אפי' בבה"כ — "even in the bathroom." בה"כ = בית הכסא — "the bathroom / the privy." Halachic ruling: in the bathroom one may not say words of Torah aloud — but thinking about Torah is generally discussed by poskim. The author applies a permissive ruling here for urgent situations: when fleeing from sinful thoughts — mental engagement with Torah or Shabbos matters is preferable to mental engagement with sin.]. And now Shovavim: rectifying the covenant — and one can redeem it with money. And already the preparation for the Shekalim and the holy month of Adar — and the holy days of Purim — the likes of which has no parallel in the entire year — and the reading of the Megillah — the light of the face of Mordechai and Esther — and gifts to the poor [charity] — and gifts to companions [love of friends] — and the feast — "Eat, friends!" [eating] — eat — the Name Yah — [the mind] — and in particular the drinking — drink — the Name Yah — the mind — the drinking is greater than the eating — and they ascend to "they knew not" — to the Infinite — and so on. And the preparation for Pesach — that one can guard from even a trace of chametz — for upon this depends all of Judaism — and to be clean the entire year from sin — and for the Pesach expanded minds: greatness and smallness — and the counting of the Omer with yearning and longings toward the receiving of the Torah.