Segment 1
בס"ד
לכבוד ...
אני מתנצל על האיחור של תשובתי, כי הייתי צריך לברר כמה דברים לגבי הרב יואל אשכנזי ז"ל.
קודם כל, הל"ה שהבאת מונח מזמן הסתלקות ר"י בליבי, אמנם יש הרבה מניעות על הענין הזה, ואני אנסה לפרט כמה מהם, כי גם זה קשה לי מכמה טעמים; אני מאד רוצה לספר לתועלת, הדיבורים של ר"י למעשה, ולא לשמור אותם בשבילי ח"ו, רק יש דברים שצריך מאד לשקול איך לספר, למי לספר, וכמה, לפי התעוררות של כל אחד, כי ראיתי שר"י לא היה אומר אותו דבר לכל אחד ואחד, ויש המון דוגמאות על הענין הזה, שלפעמים יכול לגרום לריבוי אור וגם לקילקולים, למתקרב על ידי שמקבל ומפרסם דבר שהוא לפעמים מאד פרטי וכו' ...
המחבר של הספר חיי ישראל סבא בא אלי הביתה לקבל דיבורים, והיה מדובר שיראה לי את הכול ובסוף עיוות הרבה ולא הראה שום דבר וגרם בזה לדעתי הרבה קלקולים וחילול ה' וכו'.
יש גם הפחד שהדיבורים יגיעו אח"כ למי שלא כל כך הגון ויפרש ויעשה עם זה מה שהוא רוצה, שלא נגרום ח"ו לחילול שם הצדיק.
בדיבורים שזכיתי לשמוע, יש בהם התחדשות גדול שעם הזמן יכול להיות שאח"כ נבין אותם אחרת כי אין אדם מגיע לסוף דעתו של רבו וכו'.
חוץ מזה, אני צריך הרבה ישוב הדעת וברור על ידי תפילה וגם על ידי חברים לדעת איך לכתוב, מה לכתוב באיזה צורה וכו' כי באמת באחרונה אני מתחזק בדעתי לעשות ספר בלי נדר עם דיבורים אמיתיים שכל אחד יוכל לעשות הבירור שלו על ידי הדיבורים של ר"י, ואולי אני אשלח לך כמה דיבורים שתגיד לי מה אתה חושב על הענין הזה. על כל פנים יותר קל לי בינתיים להזכיר הדיבורים של ר"י לפי שאלות כמו שעושים עכשיו למעשה, ובתשובות יש הרבה דיבורים מאד נצרכים של רבי ישראל.
א. מאד קשה לי להשיב על השאלה הזאת כי יש בזה הרבה דבורים של ר"י שנראים סותרים, אבל אני אנסה להזכיר מה שאפשר רבי נתן אמר במכתבים שרוב העולם, אפילו הכשרים עצתם נמשכת מזוהמת הנחש וכו' (תורה ז'), בשביל זה קשה לכאורה לא ליזהר או לקבל בזהירות גדול השקפתם, שהיה נראה לי שהרבה פעמים סותרת השקפת ר"י, אבל גם הרבה תלוי בחיפוש של הבן אדם עיין בל"מ [כ"ח], שעל ידי הדרשות של כמה ת"ח, נופלים בכפירות גדולות , וכל הדרך של הרבנים ושל ברסלב היה מאד שונה מהדרך של ר"י על פי רוב, וצריכים חיפוש.
אני זוכר שבחתונות, ר"י היה גוער בנו על הכבוד של הרבנים, 'זה לא יפה, הרבנים (המסדרים הקידושין) כבר הגיעו, ואתם עדיין פה וכו'...
פעם ברמז על כמה ברסלבים, אמר: יש מתנגדים, אבל יש חסידים יותר גרועים ממתנגדים. וזה אמר מתי שאחד מחברינו אמר לו שרוצה לבטל ההוראת קבע שלו עבור ...
הייתי רגיל לקרא בשיש"ק, ראיתי שר"י היה מקפיד על כמה דיבורים הנאמרים שם או מסתייג, על כל פנים אמר לי פעם על הספר הזה; 'החסידים האלו עשו מה שרצו'.
גם הרגשתי שזה יכול להזיק, כי הרבה לא נכון, או לא לתקופה הזאת, וגם קשה לאנשים להבין המסר, בפרט כשלא לומדים ספרי רבינו, כמו למשל הענין שכתוב שמה 'שמי שלא למד הש"ס, אין לו צלם אלֹקים', ומזה אנשים מבינים שצריך קודם כל ללמוד הרבה גמרא שזה סותר אמונתנו וכו'.
פעם, קראתי שמה שהמצוה של רבי נתן (שצריך לדקדק בה) היא תפילין ורבי נפתלי ציצית (לפי הוראת רבנו), ואמרתי לר"י שרבנו ביקש מצווה אחת לעשות אותה עם כל הדיוקים, והשיב בחיוב, ואמרתי (לפי הבנתי מהקבלה הזאת) איך אני יכול לדעת איזה מצווה לבחור? ור"י השיב לי 'אני לא יודע וזה לא מעניין אותי, רבנו הקדוש אמר את זה, זה מספיק, אח"כ גער בי ברמזיו, ואמר לי עם תנועת היד; 'לא טוב לעשות חקירות וכו'.
היה לי הרבה המחשבה למה ר"י לא מאמת לנו הקבלות (כמו שיש"ק וכו') וגם הייתי מאד דואג על עניני ואז נכנסתי לר"י ואמר לי בשמחה; מי זה? ...? לא צריך לדאוג, (ולחשוב) רבנו יקיים כל מה שהבטיח למקורביו וכו', בלי שום גוזמא, וכו'... וסיפר הנסיעות שלו לירושלים במסירות נפש שלא רואים והפטיר; כל המסירת נפש הזאת בשביל לשמוע דיבור מרבינו (שלא כתוב בספרים) ועכשיו לא צריך, עכשיו יש נ נח נחמ נחמן מאומן...
גם הקבלות אמתיות, כמו לעשות פדיון עם מטבע (מובא במכתב ר' יצחק) דווקא, לא היה נוהג בהם, אדרבה, היה מעדיף לעשות עם שטרות...
ב. בענין הפתק, לא כל כך חקרתי אז כי היה לי אמונה, מה שאני יודע, ש... שהוא מאד חולק, אמר לפני וכו', ששאל אותו בישיבה; מי כתב הפתק, והשיב לו; 'רב מרדכי מסלונים', והנ"ל אמר לו אני שמעתי קלטת שמבינים שאי אפשר, והשיב 'אני גם מכיר הקלטת ולא רוצה להתווכח'.
אח"כ כשחפרו בציון של רבינו באומן, ... אותו בן אדם הוציא דפים 'גילוי דעת' איפה שכתוב שזה נשתלשל על ידי יואל אשכנזי, ושיש על זה עדים מופלגים וכתבי יד. ... סיפר שדיבר איתו ... ושאל מי הם העדים וכו', ואמר לו; לך לירושלים לגרינוולד הנמצא בתורה תמימה (ת"ת ברסלב), ויש לו כתבי יד של יואל אשכנזי שרואים שכתבו דומה לכתב הפתק. ולא יודעים אפי' אם זה נכון ובוודאי שזה לא ראייה, ולא השני עדים כשרים הנצרכים לפי שו"ע לסתור הפתק ח"ו, כדיבורו של ר"י. גם סיפרו לי שפעם ר"י עורר אחד בבוקר עם הניגון; כי קמו בי 'עדי שקר' והזכיר וכו'.
דיברתי עכשיו עם אחד מהחברים ..., וסיפר לי שדיבר עם תיווך אשכנזי בבני ברק, ואמר לו שהכל שקר והמשפחה לא יודעים כלל מזה. הוא גם סיפר שהוא פגש בהשגחה בחור בשם יואל אשכנזי שהוא הנכד של הנכד, וביקש ממנו לברר ואחר בירור אמר שהמשפחה לא יודעים כלל מזה.
דיברתי עם ... שהלך בחורף תשנ"ז לדבר עם אברהם אשכנזי (הבן) והוא אמר לו שהפתק לא נכתב על ידי האבא שלו ,בשום אופן. אבא שלו היה עובד ד' גדול ולא ליצן כמו שמספרים, ובכל זאת ביקש ממנו לא לפרסם את זה, כי הוא מפחד בשביל השידוכים של הנכדים כי היה מובן ש'...' של חסידי ברסלב הפחידו אותו מקודם כשאהרן פץ ז"ל הלך לברר אצלו בתקופה של ר"י, כי הוא עשה רעש ופחדו מזה, כזה הבנתי, עד שאפילו ... ביקש ממני לא לפרסם את שמו, כי הוא מפחד ש'חסידי ברסלב' יבואו לנקום בו כי זה מאד מפריע להם.
גם שמעתי שציפורה, ביתו של ר"י, אמרה שאשכנזי בעצמו בא אליהם הביתה בשביל להנצל מהשקר הזה.
עוד היה מעשה לפני שנתיים בערך, אחד מחברינו ... היה ביחד עם אחר בציון, והגיע שמה '...', וסיפר להם שהוא מחויב לספר, שהוא הנכד של אברהם אשכנזי (הבן של יואל) והוא נכנס אליו לבית החולים, בסוף ימיו, ושאל אותו מי כתב את הפתק? ורב אברהם השיב לו; רבי נחמן מברסלב! ואמר חס ושלום להגיד שזה האבא שלי, וכנראה לפני הסתלקותו, לא פחד לאמת האמת הברור.
ג. בענין הרפואות, היה נראה מר"י שהדיבור נשאר קיים, ורק מה שחיצוני מותר ובכל זאת יותר טוב להתפלל, גם הזכיר שהרופאים לא יודעים ולא נראה שהיה סומך על מה שרואים, ודבור של רבנו הוא נצחי, ועיין בדף מצורף.
שיהיה כל הישועות.
נ.ב. אם אפשר לשלוח הבירור השיר המתוקן עם חוות דעתו איך לפרסם אותו להועיל, וגם החידושים ששלחתי על הפתק ולהגיד לי אם אתה חושב שכדאי לפרסם בשביל לקרב לפתק.
בברכה
בענין הרפואות; כשבאתי לארץ, שאל מה אמרו הרופאים על מצבי וכו', ונתן לי משחה, ולא רציתי לקחת כי זה רפואה, ור"י אמר שחיצוני מותר לקחת, ואח"כ גער בי. אח"כ ראיתי שו"ת בבית המדרש על רפואות ושמה דעות שמותר לקחת רק חיצוני, ופנימי רק להתפלל לד', והמחבר היה חולק על דעה הזו. אח"כ באתי לר"י ושאל בשלומי ואמר לי להתפלל, וגם לשום רק קצת משחה, (והיה מכוון מאד כי הייתי שׂם כמות).
שאלתי אותו אם הוא צריך משהו מצרפת ואמר לי; נעלי בית של עור, כי של גומי זה לא טוב ללבוש, חשבתי שזה קשה לי להוציא הרבה כסף כי זה יקר, והוא פנה אלי ואמר לי; לא צריך לקנות.
פעם, חסיד מבוגר שאל על ידי אם הוא יכול לעשות נתוח של 'הפרוסטט', ור"י אמר לי; תגיד לו שאני לא יכול להשיב על שאלה כזו, אח"כ, חשב קצת ואמר תגיד לו אם זה ניתוח שרגילים לעשות, ובדרך כלל תמיד מצליח, אז אפשר (בהסתגיות), ותכף הוסיף; וודאי הכול תלוי באמונה, כאומר שיש ב' מדרגות; מי שחסר אמונה מותר לו לעשות וגם לקחת חיצוני, כמו שפעם אמר לחולה נפש שהיה לוקח זריקות, ואמר לו להתפלל, אם לא, אז רופאים.
גם לחולה נפש אחר שהיה לוקח כדורים, ר"י אמר טוב (זה מוקלט). ופעם אמר לו איך אתה יכול להיות בשמחה עם כל התרופות שאתה לוקח, (עם כל זה, אתה יכול להיות בשמחה?).
פעם הביאו לפניו רופא 'טוב' שלא אוהב לתן תרופות ור"י קירב אותו, והרופא שאל אח"כ; רבנו לא רוצה שנקח רפואות? ור"י השיב לו; רבנו לא רוצה לא רופאים ולא רפואות! וזה שאל; אז איך מתרפאים ור"י השיב; תפילה, עם תנועה של היד.
במירון דיבר עם אחד, מאחד מהמפורסמים של ברסלב, ור"י אמר לו; 'הוא עשה חכמות והלך לרופאים לעשות ניתוח והוא מת'.
כשכאב לי השיניים, הייתי נבוך מה לעשות, ונכנסתי אליו, ואמר לי בעצמו תפילה, ואמר שמה שכולם יודעים (לא לקחת סוכר וכו'), זה עושים. לשיניים מועיל דברים חריפים.
פעם דִברתי איתו מעצירות ואמר לי בקרירות שלוקחים בערב כדור, ובבוקר נפתח וכו', ושאלתי אבל רבינו רוצה וכו'... ואמר לי; אני לא יודע. התבודדתי על זה בלילה, אם חיצוני, בכל זאת יותר טוב שלא לקחת, ונכנסתי בבוקר לר"י, והוא פתח ואמר מעצמו; הרופאים קלקלו לי את העיניים, אמרתי זה דבר חיצוני, אין פחד (כי בצרפת עשה רפואה לעיניים) וקלקלו את העיניים.
פעם, רופא שניים טיפל בו והוטב לר"י והוא שאל אם זה כישוף?
פעם, אחד היה לו 'ציפורן חודרנית' ושאל את ר"י שאמר לו; חיצוני מותר. וזה התחיל לחשוב בליבו, אבל באמת צריך לעשות את זה? ור"י פנה אליו ואמר לו; 'אבל ר' נתן, גם זה לא היה עושה, וככה יותר טוב להאמין להתפלל ולא ללכת לרופאים'.
פעם, על איזה ענין שאל אותי 'מה אמרו הרופאים' ואמרתי לו שלא רציתי ללכת אליהם ואמר לי; 'הכי טוב'.
פעם, אחד עשה פדיון עבור בנו הקטן שהיה לו חום והוא חשב שנכנס לו ציפורן של הבדלה במוצ"ש באף, ור"י אמר לו ללכת לרופאים. אני נבהלתי מזה, ור"י גער בי ואמר לי; זה חיצוני, מותר. אח"כ האבא חזר הביתה והודיעו לו שמתי שר"י עשה הפדיון, יצא הציפורן מהאף, ור"י צחק ואמר; היה נס.
פעם, ביתו שאלה אותו אם הוא רוצה ללכת לבית חולים וגער בה ואמר; רק את השם הזה (רופא ובית חולים) אל תזכירי, אני אברח מכאן!
אחד בצרפת היה נבוך כי הרופאים אמרו שאשתו מוכרחת להפיל וכו' והרבנים הסכימו. הלך לרבו ואמר לו; או תשמע להם, או תלך בדרך אמונת צדיקים ותבחר אחד מאנ"ש לשמוע אותו והוא בחר בר"י, אחיו נכנס בבוקר לשאול לר"י ור"י אמר לו; רבינו לא רוצה רופאים, לא לשמוע לרופאים ושתלד בנקל וכו', ואמר לו; אולי אחיך לא יודע מרבינו, והוא אמר שהוא ברסלב, היה פשוט לר"י שיקבל שאצל רבנו לא שומעים כלל הרופאים וכו', ואשתו ילדה בשלום בת וכו'...
לאחד שבא אליו לרפואת ביתו, ור"י לא רצה שילך לרופאים והיה קשה לו ובסוף אמר לו דִבור מרבנו שה' כל כך גדול עד שיכול לרפאות אפילו על ידי הרופאים.
בשנת תשנ"א, היה אצל ... והיינו כמה חברים שרים בחוץ נ נח, ור"י אמר זה לא טוב, פרסום. כמרמז להפסיק לשיר, ו... הקשה 'אבל מצווה לפרסם שם הצדיק'? והיה נראה שיש לר"י הנאה, ואמר לו; 'מי שראוי לפרסם שם הצדיק'.
לאחד מבחורי ישיבה שעזב בגלל שמבזין אותו. ר"י אמר 'תגיד לו שלא ישיר נ נח'. והיה קשה לי ואמר לי 'עיקר האמת הוא בלב, לא צריכים להתווכח עם אנשים', אז שאלתי אני שר הרבה ואני צריך להפסיק? והשיב ר"י בהנאה; לא צריכים להסתכל על העולם'.
היינו במאה שערים ובחור אחד הגיע לסעודה שלישית ושמענו איך הוא שר וצועק נ נח בחוץ, וכשנכנס הביתה לר"י אמר תיכף 'מים אחרונים חובה' וביקש ממנו שיטול לו לברך, והיה קצת מובן הרמז.
פעם הייתי עמו בחוץ ושרתי נ נח, ור"י הוכיח אותי על ענין אחר, ואז ממילא הפסקתי לשיר, (לפי הבנתי וכו'...).
אמנם, הרבה פעמים היינו שרים איתו בחוץ נ נח וניגונים, פעם הייתי שר איתו בשבת אחה"צ נ נח במאה שערים, והתחילו כמה שכנים להשתיק אותנו, ר"י לא התייחס ושר חזק, ואני פחדתי קצת, אח"כ, היה שיחה עם אחד, ובאמצע שיחה פנה אלי ר"י ואמר ארץ ישראל היא שלנו וכו'.
עוד בענין מים אחרונים נטלתי לו עם קצת מים (כהרגלי בבית) והוכיח אותי 'למה כל כך קצת'. ולאחר, שנטל עם רוב מים הוכיח אותו שזה יותר מדאי, והמתין בצער כמה רגעים עד שהתחיל לברך.
פעם בשבת בעת מנחה, הלכנו לטייל ותיכף, אחר שתי דקות, אמר שהוא מוכרח לשכב, וחזרנו לחדרו; אח"כ נשמע קול נביחה של כלב, ור"י צעק והכלב שתק, ואח"כ שוב הכלב נבח ור"י צעק, ובכל זאת הכלב המשיך לנבוח, ואז ר"י קפץ לשבת, ואמר שהוא מוכרח לצאת, ויצאנו אז להרבה זמן, והיה נראה שיש בזה דברים גבוהים הנוגעים לתקון נשמות המגולגלים, אשרי המאמין.
באותו טיול הוא שם ידו עם בגדו על גלגל העגלה והיה מלכלך הבגד, וילד אמר לי בשקט גדול ובצרפתית (היינו אחורה, תגיד לו שירים ידו) ותכף ר"י פנה פניו אלינו והרים ידו.
פעם ערב שבועות (שבת) תשנ"ב, הייתי על ידו עם אחד, וחשבתי שכדאי לקרוא לו פרשת השבוע, ותיכף פנה אלי ואמר בשמחה; 'יא, תביא חומש'.
ערב שבת בחורף, תשנ"ד:
הייתי עוסק להלביש ר"י עם חבר אחד, על מנת ללכת לבית הכנסת להתפלל, ובא על דעתי פניות שאני רגיל לשמש ר"י ואני יודע וכו', ואז פנה אלי ר"י עם פניו הקדושים ושאל; מי זה? הולכים לביהכ"נ, קדושת ספר-תורה לא עושים מזה כסף! וככה הוכיח אותי על שאני עושה מת"ח שהוא קדוש כמו ספר תורה ויותר (עיין בגמ' ובל"מ 'כמה טפשאי שאר אינשי וכו'), ובכל זאת החבר השני לא היה מבין הענין כי הוא לא ידע מה מחשבתי וגם ר"י הלביש התוכחה בהווה, שבאמת הולכים לשול ולספר תורה וכו', כדרכו בקודש להוכיח ברמז ובכלליות שאבין מזה רמזים לכל חיי איך צריך לעסוק בעניני הקודש באמת ובלי שום פני'ה וכו'.
ובאמת כל מי שהיה מתעורר היה רואה איך ר"י יודע כל המחשבות ומוכיח לפי זה וכו', וענינים אלו עצמו מספר. כמו אחד שסיפר לי שהיה רגיל לבא לר"י, וכל הזמן ר"י היה מראה לו התרחקות, ויום אחד החליט שזה הפעם אחרונה שילך לצדיק, אם ר"י לא יתייחס אליו, הוא יפרוש ח"ו, וסיפר לי שנכנס ור"י אמר דבר שראה בו שכוון מחשבתו בדיוק בלי שאף אחד מהנוכחים יבין הענין, (כי בוודאי הענין היה בסתר גדול, בלי שום פרסום והתפארות עד שלא היה אפשר להבין כלל גדולתו ורוח קדשו, רק למי שחיפש) וכו'... (בבחי' ובזה אגלה לך סוד)
בענין חומר עוון גניבה וגזילה, היה ר"י מאוד רגיל להוכיח אותנו על זה, והיה קשה להבין לכאורה וכו', פעם נכנסתי אליו בתל סטון, ואז הכרחתי להגיע אליו ביגיעה כי כך הבנתי רצונו להגיע אליו היום, וכשנכנסתי נהנה. והייתי דואג איך לחזור הביתה בכמעט אפס כסף ואז תיכף פנה אלי הנהג שלו ואמר לי חוץ מהפתח אני צריך לנסוע לירושלים עם האוטו של ר"י ואני יכול להסיע אותך ביחד, והנה נכנסתי לר"י, ישבתי והתחלתי לשמוח מההנאה הזאת שיקח אותי וכו' ואז ר"י התחיל לצעוק בתוכחה ובגערה; מי זה? אח"כ, קרא לנהג ואמר לו; אני אקח ממך האוטו, אתה מגלה שיש לי אוטו... ואז היה גוער בי כמו גנב והבנתי שגם בענין הזה, לחמוד נסיעה לירושלים אפי' שהנהג צריך לנסוע ממילא נחשב לגניבה, עיין בל"מ ס"ט, שעל ידי חמדה, יכולים לגנוב וכו', ופלא שכל זה היה בחוץ ובמחשבה. ואיך ידע מכל זה ר"י אם לא ברוח הקודש?
ופעם אמר ר"י שכל העולם מלא מגניבה וגזילה, רק הכרתי אחד שהיה נקי מזה, ר' ישראל קורדונר, לא די שלא היה נוגע למה שלא שלו, אדרבה היה נותן הכל, ואמר את זה בצעקה ובבכיה.
אני מכיר רבנים שכל החיים שלהם לא שווה כלום כי הם מלאים מגניבה וגזילה. יכולים להיות מגולגל בעכבר ובחתול בגלל עוון הזה (והיה פחד).
פליאה כתוב ל"מ ס"א שהרבנים האלו לא חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם אבל המסמיכים אותם וכו'. ובאבי הנחל כתוב; עתיד הקב"ה לנקום נקמת עמו מאותם נביאי השקר הדורסים ברגל גאווה נפשות יקרות ומעוורים אותם מלראות אור הצדיק האמת. ועיין בל"ה בסוף חלק ח', שלקיים אל תהי בז צריך לפעמים לבזות בכל מיני בזיונות מי שמסתיר אור הצדיק, לקיים הבא להרגך השכם להרגו, שלא ליתן על ידי זה לבזות העולם להרחיק אותם מהצדיק וכו'
ועיין בחומש; האיש אחד יחטא וכו' שקורח לקח כל העדה נגד משה רבינו, ובכל זאת משה חִייב רק את המסית ולא האחרים (עיין רש"י ול"ה).
פעם דברו על מחלוקת של חסידי ברסלב בענין מסויים ואז ר"י צעק, זה (מנהיג פלוני) הוא עשה כל השקר בברסלב, הוא לקח כל הכבוד וכל הכסף של ברסלב ולא הדפיס דף אחד מהספרים, ח"ו, אני לא רוצה לקטרג על שום אחד מישראל, אבל זה שקר, אוי לו אוי לנפשו. והיה נראה רחמנות גדול מאד עליו עכשיו בקבר... נראה מכוון למה שאמרנו, שלפעמים יותר טוב לבזות המנהיג ולהציל על ידי זה כל ישראל, כי אם לא יבזה, ממילא מבזה כל ישראל שהולכים בדרך רע ורק על ידו וכו'.