# michtivay-yideedoos — complete plain text

Source index: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/

## Sections
- [הקדמה](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/1/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/1/index.txt)
- [בירורים בעניין הנסיעה לאומן](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/10/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/10/index.txt)
- [מכתב א'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/2/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/2/index.txt)
- [מכתב ב'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/3/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/3/index.txt)
- [מכתב ג'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/4/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/4/index.txt)
- [מכתב ד'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/5/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/5/index.txt)
- [מכתב ה'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/6/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/6/index.txt)
- [מכתב ו'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/7/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/7/index.txt)
- [מכתב ז'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/8/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/8/index.txt)
- [מכתב ח'](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/9/) — [TXT](/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/9/index.txt)

---



# הקדמה

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/1/

# הקדמה

<div dir="rtl">הקדמה</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לאורות כאלו, מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. 
וחיבה יתרה נודעת לנו, שה' יתברך ריחם עלינו בתוך הסתרה כזאת, ופתח עינינו על מעלת התלמידים האמתיים של רבנו הקדוש, עד שזכינו לאמונת חכמים, להאמין בהתלמיד היקר של רבנו, שעליו מודיע: " תלמידי היקר וכו' ועליך אמרתי וכו' ". 
ואם אמנם רבים וגם יותר שלמים מאתנו יחלקו על חיבורנו, ויגידו שהכירו יותר זמן מאיתנו את "הסבא" וכו' (כמו הסיפור המובא על רבי נתן שדיבר פעם בהתלהבות מרבנו, ואחד מתלמידי רבנו חלק עליו ואמר: " רבי נתן ! מאיפה אתם לוקחים זאת ? הכרתי אותו וכו'... ") 
בכל זאת, ה' יתברך פתח עינינו וזכינו לראות מתחת המסווה שרבי ישראל הסתיר עצמו ביותר כל חייו מכולם, ויודעים בבירור שמדובר בצדיק אמתי קדוש וגנוז ביותר מן העולם, עד שהעולם לא ראויים להנות מאורו הנמשך אליו מרבנו. אבל אי אפשר לסתור עדויות אמתיות על גודל רוח קדשו, שהפנו אותנו להבין מהמפורש על הסתום שריבוי הסתרתו מכוונת לגנוז אור רבנו המושפע על תלמידו היקר, ליתן זכיה למתיגעים אפילו שלא זכאים. 
והנה כאן כמה מכתבים, המודיעים למעשה קצת מהנהגתו הנסתרת, והכל למען לגלות דרך האמתי של רבנו בעולם, כי רק בזה חפץ כל חייו, כידוע לכל מכיריו.

</div>



# בירורים בעניין הנסיעה לאומן

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/10/

# בירורים בעניין הנסיעה לאומן

<div dir="rtl">בירורים בעניין הנסיעה לאומן</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סמוך לראש חודש ניסן תשנ"ב, התעוררו שני אנשים לחפור במקום קבורתו הנוראה על מנת להביא ציונו הקדוש בארץ. אחר כך התחרטו, ואיזה מפורסם אמר שאין לעשות את זה. 
כשנסענו לרבי ישראל בראש חודש ניסן במירון (תשנ"ב), שר ואמר שיש להביא את הציון לארץ, ושכל מה שאומר המפורסם הזה, צריך לעשות להיפך. 
בתקופת ר"ה תשנ"ג באומן, דברו עם רבי ישראל מהסכנה שהרוסים זרקו גז מדמיע במקום לינת היהודים וכו'. 
ביום ב' של ר"ה, בגמר ההפטרה, אמר רבי ישראל: 
נגמר אומן, צריכים להביא את הציון של רבנו הקדוש לארץ ישראל. 
צריכים להביא גם כן הציון של כל הצדיקים, רבי נתן, הבעל שם טוב וכו'. כי פה נעשה מסוכן, וכמה יכולים לשמור, ועכשיו יש לנו מדינה. אומן יישאר מקום קדוש, כי זה מקום שאיפה היה קבור רבנו הקדוש (אחרי שיבוא). ניסע לאומן כל השנה בכל זאת (גם אחרי שיבוא), אבל בראש השנה יהיה בירושלים. וגם אז, יהיה אנשים שירצו בכל זאת להמשיך לנסוע בראש השנה, וצריך לא לעשות מחלוקת, אבל אני - אני אהיה בירושלים בראש השנה, כי יהיה יותר קדוש, מקום של עצמות של רבנו הקדוש וקודש קודשים, ובית המקדש וכו'.. 
אחד שאל: אבל אם לא יבוא הציון וכו'.. 
השיב רבי ישראל: יבוא, יבוא. 
שאלו אותו באיזה מקום להביא הציון, ואמר שצריך לחשוב וכו'.. 
אחד הציע בהר ציון. ונענע בשמחה רבי ישראל, כן בהר ציון, על יד דוד המלך ע"ה. 
הוא גם אמר: אני חושב שצריך לעשות את זה דרך הממשלה. 
אחד אמר: אז הגאולה קרובה.. 
השיב רבי ישראל: לא, זה לא קרוב, זה קרוב מאוד.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צום גדליה על הציון: דיבר כמו נבואה ממה שיהיה בביאת משיח וכו' ובסוף אמר גם בעניין הבאת הציון, "חיכינו כבר הרבה זמן, יכולים לחכות עוד קצת" (והיה מובן שזה לא יהיה מהר, כמו שחשבנו מקודם). 
באותה שנה, סמוך לשבת חנוכה (אחרי), הלך רבי ישראל לנשיא לבקש להביא הציון, והיה הסכם. אבל, בעוונותינו, התעורר מחלוקת גדולה מצד הוועד וכו', עד שלא הביאו את הציון. [אחרי כמה חודשים, כשאחד אמר לו שהתנגדו הוועד, רבי ישראל אמר בצחוק: לא, זה הרוסים, כי היה להם פרנסה ואכסניה טובה, ולא רצו לאבד את זה]. 
בתקופה הזאת, נעלם רבי ישראל, ולא ידענו איפה הוא מתאכסן. הוא היה אוחז בשתיקה, גם לעיתונאים שרצו שיביע דעת לא רצה להשיב. גם לחברים ששאלו מה לעשות וכו'. רק שמעתי שאמר: כבר עשיתי כמעט את הכל, צריכים רק להתפלל עוד קצת. 
בכל זאת, היה חזק אצלנו שיהיה הקיבוץ בירושלים וכו', אבל רבי ישראל בעצמו התחיל לפקפק קצת בזה בתקופה של סיוון – תשנ"ג. 
בסוף אייר, דיבר איתנו מהקיבוץ באומן, ונבהלנו, כי רצינו וחשבנו שיהיה בירושלים. אז, אמר: רבנו הקדוש הוא כלילות גדול, וכו'.. 
בסיוון, שאל אותי איפה יהיה ראש השנה. 
אמרתי לו: בירושלים או במירון, וגער בי: מי אמר? 
אמרתי לו: אתם. 
בסיוון תשנ"ג, אחד מהמקורבים הישנים שהתרחק אז ולא ידע מכל הסיפור, נסע לאומן על שבועות, ובחזרה בא לרבי ישראל והודיע לו על זה. 
אמר רבי ישראל: כן, אם לא בא הציון, נצטרך להמשיך לנסוע לשם כמקודם! 
אחר־כך, בתמוז, התחיל רבי ישראל לבלבל העולם איפה יהיה הקיבוץ, פעם דיבר שיהיה באומן ופעם אמר בירושלים וכו'.. 
בכל זאת, היה יותר חזק שיהיה באומן, והיה קשה לנו לקבל, כי רצינו שיהיה בירושלים. 
פעם, נכנסתי אליו בשבת וכו', ואחר ספיקות שעשה במקום הקיבוץ, אמרתי לו: מה הרצון של ה' יתברך איפה יהיה ? צחק רבי ישראל, ואמר: נראה .. 
בסוף תמוז, אמר: בסוף, הרוסים התחרטו, וצריכים לנסוע במקום העצמות כמו שכתוב בחיי־מוהר"ן, אז יהיה באומן. 
הקשו לו: אבל אמרתם "נגמר אומן וכו'". 
אמר: "אבל, מה לעשות שהתחרטו הרוסים וכו'. 
שאלו: אבל מִשהוא שאל "אם לא יבוא", ואמרתם "יבוא" ? 
אמר: אבל מה לעשות שבסוף התחרטו הרוסים? יהיה שמח, ויהיה הרבה קיבוצים בירושלים, בחברון, אבל אני אהיה באומן! 
בעת ההיא, לקח רבי ישראל כרטיס לאומן. 
אחר־כך, ביטל הכרטיס. אחר־כך לקח עוד פעם כרטיס לאומן. אבל אנחנו לא רצינו לקחת, כי חשבנו בכל זאת שיהיה בירושלים, חוץ מאחד שלקח איתו. 
נשמע גם בתקופה של הבלבולים איפה יהיה הקיבוץ, שאמר: שהעצמות הם כבר פה, וזה יתגלה באלול. 
אבל כשרצה לנסוע, אחד הזכיר הדיבור הזה, ואמר רבי ישראל: "אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו", ואחר שהתעקשו אמר שצריכים לנסוע (זה מוקלט). 
בחודש סיוון תשנ"ג, באו אנשים לא מקורבים לשאול איפה יהיה ראש־השנה, ואמר רבי ישראל שצריכים לברר איפה נמצאים העצמות. בכן, בבקשתו, נסענו לבית הנשיא, לשאול מאביבה (המזכירה של הנשיא שזר) את זה, ואמר רבי ישראל: "שמעתי שהרוסים התחרטו, או לא התחרטו, אז לברר איפה העצמות. והיא אמרה שתברר. 
אבל כנזכר לעיל, בתמוז, אמר שיהיה באומן. 
רבי ישראל נסע לאומן בר"ה תשנ"ד, וכשנודע לנו שהמטוס המריא, הלכנו תיכף לשדה תעופה על מנת לנסוע, וכן עשו רוב החברים, באיחור זמן. 
כשהגענו, ביום שני בלילה לפני ר"ה, אמר: "יש לי אוטו למטה, ואני רוצה לנסוע לטבריה לבתי". 
אמרתי לו שאנחנו לא בארץ, אמר לי: "איפה אנחנו ?" (באומן) "בחוץ לארץ ? לא משיבים כלום ?!?" 
נגשתי ואמרתי: רבנו הקדוש לא רוצה שניסע לאומן על ראש־השנה? 
ולא השיב כלום. הייתי אז נבוך, אולי לא טוב עשינו, אולי עוונות שלנו גרמו שנתעכב הישועה (הבאת הציון) ועל זה מקפיד רבי ישראל, כי הוא נסע ואמר לנסוע, וגם בשנה רוב הדיבורים היו לנסוע, חוץ מכמה ספיקות וכו' כנ"ל. 
למחרת, יום שלישי, היה שמח, ניגש על הציון, דיבר בהתעוררות. וכשבקשתי ברכה, הראה לי הציון עם היד, ואמר: "פה זה המקום הכי קדוש בעולם, יש פה כל הנשמות", ורמז אז לבקש פה הכל. 
באותו ראש השנה (תשנ"ד), היה דינים. 
במחרת ר"ה יום שבת קודש, היה עת רצון, בסעודה שלישית, ואמר רבי ישראל: נצטרך לנסוע כל שנה ושנה לר"ה לאומן. 
אחד שאל: אז לא יבוא הציון ? 
אמר רבי ישראל: "יבוא זמן לזה, אבל כל זמן שלא נעשה, צריכים לנסוע לאומן". 
מהסיפור הזה, שניים-ארבעה החליטו להישאר בירושלים ולהשפיע על השאר. 
אמר רבי ישראל: "לא צריך ק"ק, לא צריך בית־המקדש, יש לנו אומן... 
בר"ה תשנ"ה, נסע לאומן. אחד חיכה לו בשדה־תעופה, ופנה אליו לפני ההמראה, ואמר: נו, רבי ישראל תישארו פה.. 
ודחף אותו רבי ישראל עם תנועה חזקה של היד, בגערה. 
נסענו, והיה רבי ישראל שמח, בפרט ערב ר"ה, ועסק גם בהמתקת הדינים כהרגלו וכו'. 
ערב ר"ה, כשהגויים לא רצו ליתן לו להיכנס, אמר: מדוע להיות תלויים בגויים? צריכים לקנות דירות שלנו שנסע לאומן לדורי דורות. 
במוצאי ר"ה, כשאחד אמר לו שעשה מסירות נפש ביותר לנסוע, ענה: "אבל לא זכיתי להרבות בתפילה על הציון". 
בחול־המועד סוכות תשנ"ה, אמר לאחד, בלילה: "היית באומן בראש־השנה ?". 
ענה: לא, הייתי בירושלים. 
ענה לו רבי ישראל בשלילה: "רבנו הקדוש אמר לנסוע אלי, אלי זה אומן". 
יש עוד דיבורים על זה, שלא יספיקו המון יריעות לספר, אבל הכלל היה שאמר בהתחלה, שנגמר אומן, ויבואו העצמות, ובסוף אמר שכן צריכים לנסוע. 
ומזה נתבלבלו קצת אנשים, ואמרו שצריכים להבין ולא לנסוע, אבל לא שרבי ישראל בעצמו אמר לא לנסוע.. 
וחילוק הדעות בזה היה רק איך הביטול לצדיק, כי דברתי עם הארבעה אנשים שלא נסעו אז, וראיתי שלא מסכימים עד כמה צריכים לזרוק השכל ולהתבטל להצדיק. 
בתקופה הזאת, אחד התווכח איתי, הוא לא רצה לנסוע, ואמר לי שאנחנו לא כמו ירק לדרוך, צריכים להבין וכו'... פניתי לרבי ישראל, ואמרתי לו: יש חברים שלא רוצים לנסוע לאומן. השיב: כן!? אז, לא צריך, רבנו הקדוש לא צריך לאף אחד (כדי ליתן לו תיקון). 
אמרתי: אבל, הם חושבים שזה האמת! 
אמר רבי ישראל: שיחשבו מה שהם רוצים. 
כל האחרים היו אז נוסעים לאומן בלי פקפוק; רק אחרי הסתלקות רבי ישראל, נתגברה העלמה, וחזרו האנשים מדעותיהם על־ידי משפיעים וכו', וד"ל.

</div>



# מכתב א'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/2/

# מכתב א'

<div dir="rtl">מכתב א'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
אל כבוד ידידנו היקר ... נ"י, אור הצדיק יאיר עלינו לנצח. 
לשמחה ולהערכה היה לי מכתבך היקר והמרשים שאור רבינו הקדוש המופץ על יד רבי ישראל הולך ומתגבר ומתפשט יותר בכל יום ויום, כמובא ועליך אמרתי וכו'. 
הנה קשה לי לכתוב בפרט על דברים גבוהים ונעלמים כאלו ואני משליך יהבי על ה' שיהיה בעזרי, כי איך אפשר לדבר מאור כל כך נעלם, וקשה מאוד לגעת בו בדברים ובכתב וסיפר רבי ישראל שבזמן החופה, חתנו ביקש ממנו שיספר לו על רבי ישראל קורדונר ואמר רבי ישראל "מה יכולתי להגיד לו?". כל הדיבורים שלי הם כמו מי שרוצה לגעת בענין ר' ישראל אבל מאוד מרחוק, כי קשה מאוד להגדיר הענין הזה, "נודע בשערים וכו' כל חד כפום מה דמשער בלבי'ה, ודיבורים שלי הם בדרך חיפוש (של רוח הקודש של הצדיק שזה עיקר היהדות, עיין אבי הנחל מכתב א' ול"ה שלוחין) כי ככה היה אצל רבי ישראל, צריך כל הזמן וכל רגע לחפש. 
לפני שזכיתי להתקרב לרבנו הקדוש דרך ר' ישראל הייתי לומד אבל היה לי הרבה חסרונות וכו' עד שקבלתי ל"ה על הספורי מעשיות, ואז מהדבורים הבנתי שזה הרבי שלי שמדבר מכל מה שעובר עלי, ועיין במכתב הסתלקות של מוהרנ"ת, עשה לך רב וקנה לך חבר, תחבר עצמך לקולמוס וכו'. 
אז התחלתי לחפש מי שיקרב אותי, עד ששמעתי על רבי ישראל. נסעתי מצרפת לבני ברק על מנת ללמוד בישיבה ליטאית, ומשם נסעתי לר' ישראל זצ"ל. האמת שבפגישה ראשונה, נתבלבלתי מאוד. ר"י היה צוחק מאוד וביקש מיץ תפוזים לשתות ובאמת היה מלא חיות ושמחה. הייתי אז מאוד חקרן, אמרתי בליבי למה מיץ תפוזים ולא מים? חקרתי איך יברך, עם איזה כוונה וכו' וראיתי שהוא מברך מהר ובפשיטות ושותה. אח"כ נסע ונשארתי עם החקירות שלי משם נסעתי לגאולה בירושלים לשיעור גמרא ובאמצע תפילת מנחה, התחלתי להתלהב מאוד והרגשתי אור גדול שתיכף קשרתי אותו לר"י. (ועיין בסיפורי התקרבות של הרב בעל תולדות יעקב יוסף לבעש"ט, שראה אותו מעשן לפני התפלה וחשב שהוא לא צדיק, ובתפלה התחיל לבכות מאד, והבין שהדמעות האלו מהבעש"ט.) 
וככה התחלתי לאט לאט לנסוע אליו ולקבל דיבורים, חזרתי לצרפת והוא היה בא אלי בחלום לדבר איתי על מה שקרה לי היום עם דיבורי תורה של רבנו, וגם בנסיעות שלי אליו, התחלתי לראות שהוא יודע כל המחשבות, מה שעשיתי וכו' ... בקיצור רוח הקודש גבוה מאד שאי אפשר לתאר, כי אפילו מאנשים שהוא לא הכיר לכאורה שהייתי מדבר איתו, ראיתי שהוא מכיר כל הענין שלהם, וקשה מאד להסביר ולהגדיר הרוח הקודש שראיתי אצלו מהתקרבותי אליו עד ההסתלקות, ממש הכול היה מונח לפניו, ובלי שאלות אליו, רק עם התבודדות, הייתי נכנס והיה משיב לי על ספיקותי, והרבה מקורבים סיפרו מעין זה אם נזכה לדבר ביחד אולי אני אוכל לפרט יותר. היה אצל ר"י מורגש מאד ענין של בחירה כל התעוררות אמיתית שלי גרמה מר"י תגובה, רמז או דיבור, אפילו בלי שאפרט בקשתי וכו', אי אפשר לתאר את זה, עד שהרגשתי כמו הקבלה הידועה מרבי נתן ורבי נפתלי, שפחדו לעשות משהו כי ידעו שהרבי רואה הכול ויוכיח אותם על זה וכו'. וגם עכשיו - כל התעוררות אמיתית תוכל לעורר דיבורים נעלמים ששמענו מר"י וכו' ... ומי שלא התעורר לא הרגיש שום דבר, היה נראה לו שר"י זקן וכו' והיה לו גם כוונה בזה, להתנהג עם כל אחד לפי התעוררותו, חיפושו וענינו, יכול להיות שרק הענפים השייכים לצדיק יכולים להתקרב ולקבל התגלות ... 
בענין הפתק איש זקן שעבד השם ואומר שקיבל פתק, מאמינים לו (מדברי ר"י) בפרט עם מה שכתוב שכל בר דעת יבין שזה לא מעשה בני אדם, ובוודאי שצדיק ישר כמו ר"י לא ישקר עם חתיכת נייר, והוא הסביר שאחד עשה מחלוקת בגלל קנאה שאמר "למה לא אני קבלתי פתק" וכו' והוא סיפר שת"ח יראי שמים עשו אסיפה ואמרו וכו': יש לך עדות להגיד שמישהו שם הפתק שלפי ההלכה אסור לפסול רק עם ב' עדים כשרים וכו' עד שאמרו אליו "אתה לא כלום" - ועל ב' גדולים שחלקו ואמרו הטענה הזאת על הפתק, אמר ר"י שבשמים גזרו שימותו בגלל זה, ובדקתי ומצאתי שאחד נפטר ביום הפתק, והשני הלוויתו היתה ביום הפתק (כג תמוז) רח"ל. 
מה שדיבר אני וכו', היה נעלם מאד, כי תמיד הייתי רגיל לשמוע ממנו דיבורים בלשון כזה, כמו "אני מקנא בכם שיש לכם רבי כמוני וכו', והיה נראה שהוא כל כך מבוטל לרבי שרבנו מדבר בתוך ר"י, כי כשהיו חוזרים על כוונת הדיבורים, היה מצטער ומקפיד להגיד שרבינו הוא הרבי ואנחנו חברים המקבלים זה מזה, זה לא דרכינו, ברסלב זה שפל ברך ענווה... ובכל זאת רשות ניתן לי להאמין שרבנו יכול לעשות ממנו "כמוני ממש" (עי' ח"מ), ובכל זאת היה נראה שאסור לגלות דיבורים כאלו (מהקפידות שלו) רק כל חד כפום מה דמשער בלבי'ה. כי בכל הדבורים וההתנהגות, היה נראה שהוא זכה ממש למדריגה של וכו' ... 
נתתי לאחד כמה שיחות יקרות מר"י, ובלי ידיעתי עשה הספר "חיי סבא ישראל", ובו יש הרבה עוותים דברים לא נכונים וההבנות שלו לא מכוונים לאמת בפרט בענין ר"ה, משיח, סבא הוא רבינו וכו'... 
בענין העברת הציון, ר"י פעל איזה תקופה בזה, אבל אח"כ הפסיק ואמר להפסיק להשתדל בזה, ומעט גם בין החברים זכו להתבטל אליו בפרט בענין השינויים שפעם אמר כך ואח"כ אמר שלא. רבנו פעם אמר לר' יודל שיקבל משיח עם הבגד הזה, ואח"כ אמר שלא יבוא לפני מאה שנה. בענין ר"י יש בחירה גדולה וצריך הרבה חיפוש, וכל אחד עושה לפי הכלים (שלמים או לא ח"ו) שלו, פעם אמרתי לו איזה דיבור של ל"ה (עם הבנתי) ואמר לי בגערה: יכולים להגיד להיפך, ואח"כ אומרים הצדיק אומר! 
ובכל זאת, אי אפשר להבין הדרכים של ה', כי אם יש חרדים שמתרחקים בגלל זה, יש חילונים שמתקרבים מזה, ואני דברתי עם אחד בעל תשובה שממש עשה תשובה על ידי זה. (הריקודים וכו') 
האור של ר"י מתדמה לרבו, הוא כללי וטוב לחרדים וגם לכולם, הוא יודע להתלבש ולקרב מכל הכוונים ומכל העדות וכו'. 
בענין הלימוד, ר"י הורה לשים כל הכוחות בספרי רבנו ולעשות מזה עיקר כי אנחנו חולים גדולים, העיקר הוא הלימוד המביא לקיום התורה, ואם לא לומדים הרוב ספרי רבנו, יכולים להפוך כל הלימוד, ובכל זאת אמר שטוב ללמוד הרבה ש"ס ופוסקים (הוא למד הש"ס בעל פה בישיבה) וכו' ... עשיתי קונטרס, ושמה יש דיבורים על זה. ובכל זאת אמר לי ר"י שרבנו בעצמו אמר ללמוד בעיקר החיבורים שלו כי הם עיקר אוצר היראה וכו' ... 
עיקר הדרך בקיום העצות של הרבי הוא להרבות בתפילה ולהתגעגע והרבה סבלנות, כי כל ישועה יכולה לקחת הרבה זמן למרות שמרבים בתפילה, צריך לעסוק בכל יום בחשק חדש בעצות שלו ובקיומם על ידי ל"ת וכו' ועיין בימי מוהרנ"ת שרבי נתן אמר שם שקיבל חדר לבד לעבוד השם אחרי כמה שנים. כמה צריכים להתחזק להתפלל אפי' שנראה שלא נושעים, ואחר שנים מקבלים הישועה וכו' ... 
... ביקש אם תוכל להשיג הפרטים של הרב בנימין טנדלר הנכד של הרב משה פנשטיין כי לו עדות מאוד חשובה בענין הפצת הפתק ובכן מצוה להשתדל בזה מאד למען קירוב נפשות לפתק, כי על ידי הפתק אני הגשר בין רבנו הקדוש לעולם, כך אמר ר"י. 
בשמחה ובברכה לכל הישועות והברכות, נזכה להתוועד ולדבר מהאור הנעלם לקיום ולמעשה ולישועת כל עם ישראל. 
... 
נ"ב: הוספה שהאירה לי: פעם ר"י נכנס בצפת בשול ואמר שיחה נאה, ובאמצע אמר שמי שצוחק על הפתק לא צוחק עלי, מי אני, אלא על רבנו שכתב אותו, ודיבר מחולה מסוכן שאם יקבל על עצמו לעשות תשובה על פגם כבוד הצדיק – שצחק מהפתק וכו', יהיה לו רפואה שלימה ... האמת צריך להיות המדריך אמיתי שלנו ולא להסתכל כלל על העולם, רבנו סמך ר"י לממשיך דרכו, כמובא בפתק "עליך אמרתי", זה הספיק לי בשביל לא להסתכל על שום רב שחולק על זה וכו', זה ענין של אמת. פעם, מקורב אחד נכנס אל ר"י אחַר שדיבר עם רב נגד הפתק בלי להודיע לאף אחד, ור"י פתח ואמר לו: "אתה לא פלוני, אני לא מכיר", והאיש הזה אמר לי בפירוש שלא בחינם ר"י אומר לו את זה, ובכל זאת אחר שראה דבר כזה, הוא התרחק מר"י, כי בענין של ר"י, יש בחירה גדולה אפי' אם רואים הרבה מופתים. 
בברכה וכל הישועות 
... הנ"ל

</div>



# מכתב ב'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/3/

# מכתב ב'

<div dir="rtl">מכתב ב'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד .... 
נהניתי מאוד מ'בירור השיר' ובדעתי שצריך להדפיסו ולהפיצו בזריזות בס"ד. 
רציתי להביע דעתי על שתי נקודות: 
- בספר ח"ס ישראל וכו', יש גם הרבה שיחות לא נכונות, חוץ מהבנה מוטעת. 
- בענין של הקבלה על הרב נחמן מטולטשין זצ"ל, למרות שרבי אברהם בר נחמן אמר שהוא העיקר שקיבל וכו' אני לא יודע מה דעת רבי ישראל בזה. הוא שיבח מאוד את ר' אב"ר נחמן, הלשון שלו וכו', אמר לי שהוא היה צדיק גדול וצריכים להדפיס כל דיבור שלו וכו'. הוא גם אמר שאם היה מתקרב אליו, היה מקרבו אבל לא כמו ר' ישראל קורדונר, כי אצלו החכמה היה עיקר ואצל רבי ישראל קורדונר העיקר המסירות נפש. 'הוא ראה שאני לא כלום וכו' אבל אני מוכן לזרוק כל המשפחה והכול בשביל האמת, אז היה אצלו יקר מאד ומסר נפשו לקרב אותי ב'יותר' (עיין בהקלטות יותר ברור). יש גם רמז בספרי רבינו על המסירות נפש שזה העיקר בכמה מקומות, כמו בסוף שבחי הר"ן, שהמלך מצביע בשלושה שליחים שהעיקר הוא מי שיסרו אותו ולא גילה הסוד נגד האחרים שהיו כל כך חכמים עד שהצליחו להסתיר הסוד וכו' עיין שם. 
בהקלטות, ר"י משיב לאחד ששאל אם רב משה ברסלבר היה התלמיד הכי גדול של רבי נתן בחיוב. 
אמנם, פעם שאלתי לו למה ר"י קורדונר לא התקרב לרב נחמן מטולטשין, הרי הוא היה התלמיד הכי גדול, ור"י השיב לי שהוא גם התקרב אליו, הוא קיבל מרב נחמן מטולטשין, מהרב מטשערין, מהרב משה ברסלבר, הוא קיבל מכולם...' (והוא לא סתר שהוא היה ההכי גדול). 
ומתנוצץ לי הקבלה לפי הל"ה שלוחין שתמיד נשאר אחד או כמה שקבלו מהרבי, ואנ"ש אמרו 'אחד' זה רבי נתן, 'או כמה' זה אחרי רבי נתן. ובוודאי שהתורה לא ירושה והרב יכול להיות ההכי גדול, ואמנם יש בחירה לבן או לתלמיד להיות צדיק או רשע כמובא בל"ה. 
גם בשיחה עם רבי ישראל, היה מובן בענין הקבלות שהיה משיב לפי הצורך ובענין של המקורב השואל ולא כמו הסטורי'ה וכו' כך נראה לי, וגם היה הרבה אצל ר"י הענין של שני כתובים המכחישים וכו' שצריך בירור המדמה ודעת בשביל ליישב כל הקושיות לכאורה בשיחות שלו שנדמה שזה סותר ובאמת בוודאי אינו סותר (עיין ביאור הליקוטים על התורה נ"ד אות נ"ח), ובשביל זה רבים טועים בכוונתו וכו' ואין איתנו יודע עד מה כי צריך הרבה זכיה ותפילה לזכות לדרך הנכון והאמתי, כך נראה לי. 
פעם שאלתי אותו מה הכוונה שצריך לחפש רוח הקודש של הצדיק שעל ידי זה זוכים לאמונה שזה עיקר היהדות וכו' והשיב לי בפשיטות שזה ללמוד הספרים ולקיים אותם... אח"כ הוסיף 'ולהתגעגע', אמרתי לו 'אבל יש תלמידים?' (עיין בלקו"ה שלוחין), והשיב לי 'מי הם התלמידים, מי שרוצה כבוד וכסף?'. ועשה העיקר מהספרים. 
בברכת פסח כשר ושמח בהתגלות אור הצדיק בידידות ובברכה 
... 
השמטה: ר"י קורדונר חזר לעשות קידוש לאישתו אחר הסתלקותו, דבר שלא שומעים משום צדיק מזמן רבינו הק' ובוודאי שהוא היה ההכי גדול בתקופה של ר"י בער ז"ל. 
נ.ב. נ"ל שאפשר בכל זאת להפיץ הבירור השיר כמו שהוא, ורציתי לדעת אם אני יכול להראות אותו למכירים שלי. אם יש קושי להדפיס, אני מוכן להשתדל לעזור בלי נדר.

</div>



# מכתב ג'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/4/

# מכתב ג'

<div dir="rtl">מכתב ג'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד ר' ... נ"י ד' אייר תשע"ב 
- בענין גיל ר"י, עשיתי חשבון שלפיו הוא נולד בתרנ"ז. כי התקרב (בגיל 17) לברסלב בעת מלחמת העולם הראשונה שהיה בתרע"ד, ונשאר עם ר"י קורדונר חמש שנים, ונסתלק בתרע"ט. שלוש שנים אחרי זה קיבל את הפתק בתרפ"ב. ולפי החישוב, היה אז בגיל 25, וסימן שמצא את הפתק בדף כ"ה. בדרכון מופיע שהיה מבוגר 9 שנים יותר בערך, וזה כי בגלל סכנה לשרת בצבא טורקי, שינה אז את הגיל שלו, כך שמעתי מביתו. 
אמנם, היה נראה שיש סודות גדולות בגיל שלו, כל הזמן היה אומר אחרת, גם דיבר שחי 200 שנה ונשאר לו עוד 200 וכו' בבחי' "אין קצבה לשנותיך וכו'", ופעם שאל אותי בבדיחות אם אני מכיר בגיל שלו, והיה נראה שיש בזה סודות וכו'... 
- אני לא כל כך בקי בהשתלשלות פרסום הפתק, רק מקודם היה פחות ענין, אבל שמעתי שהיה לו גילוי על ידי חלום, אולי על ידי החלום שר"י קורדונר בא אליו עם מגילת סתרים איפה שהיה כתוב: 'זמן הגאולה קרוב מאד', כי לא חקרתי טוב אז את הסיפור כששמעתי אותו לפני יותר מעשרים שנה. 
- כשנתרבו להתקרב עולים מצרפת, ר"י שאל: מה קרה בצרפת? רק שרבנו הלך לכל אחד ואמר לו 'בא אלי' וכולם התקרבו. גם פעם הזכיר שרבנו התפרסם בעולם והתקרבו אליו וכו', בלי השתדלות מרבנים וכו', ואפשר לענ"ד להבין לפי כמה תורות כמו (ל"מ ס"א) שעל ידי אמונת חכמים נזדכך המוח ויכולים להבין מכל הלימודים עצות אמתיות להתקרב לד' וכו'... לפי זה, דוקא מי שמאמין בפתק יכול לראות מה שאחר יותר למדן וכו' לא יכול לראות. גם לקוטי הלכות – ברכת הפירות ה', שעל ידי בזיונות מקשרים הנקודה התחתונה לעליונה, ומתקרבים ביותר לצדיק ומקבלים ממנו בקיאות בהלכה, נראה שהעיקר הוא המסירות נפש הבזיונות בשביל לזכות ל"החכמה שבאף", ומי שמתקרב לפתק באמת, הוא מבוזה ביותר בעיני העולם. 
- ר"י סיפר לי שר"י קורדונר היה יכול לראות ולשאול מרבנו הקדוש מתי שהיה רוצה, והוא חלם 3 חלומות ואחד מהם הוא ששאל אותו על התכלת ורבנו השיב לו: בבית! (לשים בבית). אחד סיפר לי גם ששמע בסגנון אחר קצת, שמזה נהג לשום התכלת דווקה בטלית קטן ולא בגדול, אבל עכשיו שנשקע המחלוקת ר"י היה שם גם בטלית גדול. אמנם נתפלאתי, שפעם שמתי לו טלית קטן עם תכלת מבריק מאד, ור"י הסתכל על הטלית קטן באי רצון, וביקש לי לשום לו אחד 'כשר' ואז שמתי לו טלית קטן בלי תכלת שהיה גם בביגוד שלו, אבל רוב הטליתות היו עם תכלת, וגם לא מבריק. ומאחר שר"י קורדונר שם התכלת של תקופתו (של ראדזין), יכול להיות שדווקא זה צריך לשים, כך נראה לי. 
בברכה 
... 
נ"ב. בענין הקירוב, ר"י היה לו דרך מיוחד לקרב בלי שידעו מזה אנשים או אולי לא רצו להודות כי הרבה מאנ"ש מאוד מפורסמים שר"י אמר בפירוש שקירב אותם לא רוצים להודות על זה. 
גם פעם נשמט מפיו שהוא קירב הרב דוב מוורשא (המוזכר בימי שמואל, שהיה גאון עולמי, והיה יודע כל התורה בעל פה) וכששאלו אותו איך? לא רצה להשיב. יכול להיות שעל ידי תפילה וכיסופים, והענין נעלם. ובכל זאת, מופיע בקסטות שאחד שאל ר"י איך הרב דוב מוורשא נתקרב (וכוונתו על הנ"ל) ור"י משיב לו על ידי ספר סיפורי מעשיות וכו'...

</div>



# מכתב ד'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/5/

# מכתב ד'

<div dir="rtl">מכתב ד'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד ... 
אני מתנצל על האיחור של תשובתי, כי הייתי צריך לברר כמה דברים לגבי הרב יואל אשכנזי ז"ל. 
קודם כל, הל"ה שהבאת מונח מזמן הסתלקות ר"י בליבי, אמנם יש הרבה מניעות על הענין הזה, ואני אנסה לפרט כמה מהם, כי גם זה קשה לי מכמה טעמים; אני מאד רוצה לספר לתועלת, הדיבורים של ר"י למעשה, ולא לשמור אותם בשבילי ח"ו, רק יש דברים שצריך מאד לשקול איך לספר, למי לספר, וכמה, לפי התעוררות של כל אחד, כי ראיתי שר"י לא היה אומר אותו דבר לכל אחד ואחד, ויש המון דוגמאות על הענין הזה, שלפעמים יכול לגרום לריבוי אור וגם לקילקולים, למתקרב על ידי שמקבל ומפרסם דבר שהוא לפעמים מאד פרטי וכו' ... 
המחבר של הספר חיי ישראל סבא בא אלי הביתה לקבל דיבורים, והיה מדובר שיראה לי את הכול ובסוף עיוות הרבה ולא הראה שום דבר וגרם בזה לדעתי הרבה קלקולים וחילול ה' וכו'. 
יש גם הפחד שהדיבורים יגיעו אח"כ למי שלא כל כך הגון ויפרש ויעשה עם זה מה שהוא רוצה, שלא נגרום ח"ו לחילול שם הצדיק. 
בדיבורים שזכיתי לשמוע, יש בהם התחדשות גדול שעם הזמן יכול להיות שאח"כ נבין אותם אחרת כי אין אדם מגיע לסוף דעתו של רבו וכו'. 
חוץ מזה, אני צריך הרבה ישוב הדעת וברור על ידי תפילה וגם על ידי חברים לדעת איך לכתוב, מה לכתוב באיזה צורה וכו' כי באמת באחרונה אני מתחזק בדעתי לעשות ספר בלי נדר עם דיבורים אמיתיים שכל אחד יוכל לעשות הבירור שלו על ידי הדיבורים של ר"י, ואולי אני אשלח לך כמה דיבורים שתגיד לי מה אתה חושב על הענין הזה. על כל פנים יותר קל לי בינתיים להזכיר הדיבורים של ר"י לפי שאלות כמו שעושים עכשיו למעשה, ובתשובות יש הרבה דיבורים מאד נצרכים של רבי ישראל. 
א. מאד קשה לי להשיב על השאלה הזאת כי יש בזה הרבה דבורים של ר"י שנראים סותרים, אבל אני אנסה להזכיר מה שאפשר רבי נתן אמר במכתבים שרוב העולם, אפילו הכשרים עצתם נמשכת מזוהמת הנחש וכו' (תורה ז'), בשביל זה קשה לכאורה לא ליזהר או לקבל בזהירות גדול השקפתם, שהיה נראה לי שהרבה פעמים סותרת השקפת ר"י, אבל גם הרבה תלוי בחיפוש של הבן אדם עיין בל"מ [כ"ח], שעל ידי הדרשות של כמה ת"ח, נופלים בכפירות גדולות , וכל הדרך של הרבנים ושל ברסלב היה מאד שונה מהדרך של ר"י על פי רוב, וצריכים חיפוש. 
אני זוכר שבחתונות, ר"י היה גוער בנו על הכבוד של הרבנים, 'זה לא יפה, הרבנים (המסדרים הקידושין) כבר הגיעו, ואתם עדיין פה וכו'... 
פעם ברמז על כמה ברסלבים, אמר: יש מתנגדים, אבל יש חסידים יותר גרועים ממתנגדים. וזה אמר מתי שאחד מחברינו אמר לו שרוצה לבטל ההוראת קבע שלו עבור ... 
הייתי רגיל לקרא בשיש"ק, ראיתי שר"י היה מקפיד על כמה דיבורים הנאמרים שם או מסתייג, על כל פנים אמר לי פעם על הספר הזה; 'החסידים האלו עשו מה שרצו'. 
גם הרגשתי שזה יכול להזיק, כי הרבה לא נכון, או לא לתקופה הזאת, וגם קשה לאנשים להבין המסר, בפרט כשלא לומדים ספרי רבינו, כמו למשל הענין שכתוב שמה 'שמי שלא למד הש"ס, אין לו צלם אלֹקים', ומזה אנשים מבינים שצריך קודם כל ללמוד הרבה גמרא שזה סותר אמונתנו וכו'. 
פעם, קראתי שמה שהמצוה של רבי נתן (שצריך לדקדק בה) היא תפילין ורבי נפתלי ציצית (לפי הוראת רבנו), ואמרתי לר"י שרבנו ביקש מצווה אחת לעשות אותה עם כל הדיוקים, והשיב בחיוב, ואמרתי (לפי הבנתי מהקבלה הזאת) איך אני יכול לדעת איזה מצווה לבחור? ור"י השיב לי 'אני לא יודע וזה לא מעניין אותי, רבנו הקדוש אמר את זה, זה מספיק, אח"כ גער בי ברמזיו, ואמר לי עם תנועת היד; 'לא טוב לעשות חקירות וכו'. 
היה לי הרבה המחשבה למה ר"י לא מאמת לנו הקבלות (כמו שיש"ק וכו') וגם הייתי מאד דואג על עניני ואז נכנסתי לר"י ואמר לי בשמחה; מי זה? ...? לא צריך לדאוג, (ולחשוב) רבנו יקיים כל מה שהבטיח למקורביו וכו', בלי שום גוזמא, וכו'... וסיפר הנסיעות שלו לירושלים במסירות נפש שלא רואים והפטיר; כל המסירת נפש הזאת בשביל לשמוע דיבור מרבינו (שלא כתוב בספרים) ועכשיו לא צריך, עכשיו יש נ נח נחמ נחמן מאומן... 
גם הקבלות אמתיות, כמו לעשות פדיון עם מטבע (מובא במכתב ר' יצחק) דווקא, לא היה נוהג בהם, אדרבה, היה מעדיף לעשות עם שטרות... 
ב. בענין הפתק, לא כל כך חקרתי אז כי היה לי אמונה, מה שאני יודע, ש... שהוא מאד חולק, אמר לפני וכו', ששאל אותו בישיבה; מי כתב הפתק, והשיב לו; 'רב מרדכי מסלונים', והנ"ל אמר לו אני שמעתי קלטת שמבינים שאי אפשר, והשיב 'אני גם מכיר הקלטת ולא רוצה להתווכח'. 
אח"כ כשחפרו בציון של רבינו באומן, ... אותו בן אדם הוציא דפים 'גילוי דעת' איפה שכתוב שזה נשתלשל על ידי יואל אשכנזי, ושיש על זה עדים מופלגים וכתבי יד. ... סיפר שדיבר איתו ... ושאל מי הם העדים וכו', ואמר לו; לך לירושלים לגרינוולד הנמצא בתורה תמימה (ת"ת ברסלב), ויש לו כתבי יד של יואל אשכנזי שרואים שכתבו דומה לכתב הפתק. ולא יודעים אפי' אם זה נכון ובוודאי שזה לא ראייה, ולא השני עדים כשרים הנצרכים לפי שו"ע לסתור הפתק ח"ו, כדיבורו של ר"י. גם סיפרו לי שפעם ר"י עורר אחד בבוקר עם הניגון; כי קמו בי 'עדי שקר' והזכיר וכו'. 
דיברתי עכשיו עם אחד מהחברים ..., וסיפר לי שדיבר עם תיווך אשכנזי בבני ברק, ואמר לו שהכל שקר והמשפחה לא יודעים כלל מזה. הוא גם סיפר שהוא פגש בהשגחה בחור בשם יואל אשכנזי שהוא הנכד של הנכד, וביקש ממנו לברר ואחר בירור אמר שהמשפחה לא יודעים כלל מזה. 
דיברתי עם ... שהלך בחורף תשנ"ז לדבר עם אברהם אשכנזי (הבן) והוא אמר לו שהפתק לא נכתב על ידי האבא שלו ,בשום אופן. אבא שלו היה עובד ד' גדול ולא ליצן כמו שמספרים, ובכל זאת ביקש ממנו לא לפרסם את זה, כי הוא מפחד בשביל השידוכים של הנכדים כי היה מובן ש'...' של חסידי ברסלב הפחידו אותו מקודם כשאהרן פץ ז"ל הלך לברר אצלו בתקופה של ר"י, כי הוא עשה רעש ופחדו מזה, כזה הבנתי, עד שאפילו ... ביקש ממני לא לפרסם את שמו, כי הוא מפחד ש'חסידי ברסלב' יבואו לנקום בו כי זה מאד מפריע להם. 
גם שמעתי שציפורה, ביתו של ר"י, אמרה שאשכנזי בעצמו בא אליהם הביתה בשביל להנצל מהשקר הזה. 
עוד היה מעשה לפני שנתיים בערך, אחד מחברינו ... היה ביחד עם אחר בציון, והגיע שמה '...', וסיפר להם שהוא מחויב לספר, שהוא הנכד של אברהם אשכנזי (הבן של יואל) והוא נכנס אליו לבית החולים, בסוף ימיו, ושאל אותו מי כתב את הפתק? ורב אברהם השיב לו; רבי נחמן מברסלב! ואמר חס ושלום להגיד שזה האבא שלי, וכנראה לפני הסתלקותו, לא פחד לאמת האמת הברור. 
ג. בענין הרפואות, היה נראה מר"י שהדיבור נשאר קיים, ורק מה שחיצוני מותר ובכל זאת יותר טוב להתפלל, גם הזכיר שהרופאים לא יודעים ולא נראה שהיה סומך על מה שרואים, ודבור של רבנו הוא נצחי, ועיין בדף מצורף. 
שיהיה כל הישועות. 
נ.ב. אם אפשר לשלוח הבירור השיר המתוקן עם חוות דעתו איך לפרסם אותו להועיל, וגם החידושים ששלחתי על הפתק ולהגיד לי אם אתה חושב שכדאי לפרסם בשביל לקרב לפתק. 
בברכה 
בענין הרפואות; כשבאתי לארץ, שאל מה אמרו הרופאים על מצבי וכו', ונתן לי משחה, ולא רציתי לקחת כי זה רפואה, ור"י אמר שחיצוני מותר לקחת, ואח"כ גער בי. אח"כ ראיתי שו"ת בבית המדרש על רפואות ושמה דעות שמותר לקחת רק חיצוני, ופנימי רק להתפלל לד', והמחבר היה חולק על דעה הזו. אח"כ באתי לר"י ושאל בשלומי ואמר לי להתפלל, וגם לשום רק קצת משחה, (והיה מכוון מאד כי הייתי שׂם כמות). 
שאלתי אותו אם הוא צריך משהו מצרפת ואמר לי; נעלי בית של עור, כי של גומי זה לא טוב ללבוש, חשבתי שזה קשה לי להוציא הרבה כסף כי זה יקר, והוא פנה אלי ואמר לי; לא צריך לקנות. 
פעם, חסיד מבוגר שאל על ידי אם הוא יכול לעשות נתוח של 'הפרוסטט', ור"י אמר לי; תגיד לו שאני לא יכול להשיב על שאלה כזו, אח"כ, חשב קצת ואמר תגיד לו אם זה ניתוח שרגילים לעשות, ובדרך כלל תמיד מצליח, אז אפשר (בהסתגיות), ותכף הוסיף; וודאי הכול תלוי באמונה, כאומר שיש ב' מדרגות; מי שחסר אמונה מותר לו לעשות וגם לקחת חיצוני, כמו שפעם אמר לחולה נפש שהיה לוקח זריקות, ואמר לו להתפלל, אם לא, אז רופאים. 
גם לחולה נפש אחר שהיה לוקח כדורים, ר"י אמר טוב (זה מוקלט). ופעם אמר לו איך אתה יכול להיות בשמחה עם כל התרופות שאתה לוקח, (עם כל זה, אתה יכול להיות בשמחה?). 
פעם הביאו לפניו רופא 'טוב' שלא אוהב לתן תרופות ור"י קירב אותו, והרופא שאל אח"כ; רבנו לא רוצה שנקח רפואות? ור"י השיב לו; רבנו לא רוצה לא רופאים ולא רפואות! וזה שאל; אז איך מתרפאים ור"י השיב; תפילה, עם תנועה של היד. 
במירון דיבר עם אחד, מאחד מהמפורסמים של ברסלב, ור"י אמר לו; 'הוא עשה חכמות והלך לרופאים לעשות ניתוח והוא מת'. 
כשכאב לי השיניים, הייתי נבוך מה לעשות, ונכנסתי אליו, ואמר לי בעצמו תפילה, ואמר שמה שכולם יודעים (לא לקחת סוכר וכו'), זה עושים. לשיניים מועיל דברים חריפים. 
פעם דִברתי איתו מעצירות ואמר לי בקרירות שלוקחים בערב כדור, ובבוקר נפתח וכו', ושאלתי אבל רבינו רוצה וכו'... ואמר לי; אני לא יודע. התבודדתי על זה בלילה, אם חיצוני, בכל זאת יותר טוב שלא לקחת, ונכנסתי בבוקר לר"י, והוא פתח ואמר מעצמו; הרופאים קלקלו לי את העיניים, אמרתי זה דבר חיצוני, אין פחד (כי בצרפת עשה רפואה לעיניים) וקלקלו את העיניים. 
פעם, רופא שניים טיפל בו והוטב לר"י והוא שאל אם זה כישוף? 
פעם, אחד היה לו 'ציפורן חודרנית' ושאל את ר"י שאמר לו; חיצוני מותר. וזה התחיל לחשוב בליבו, אבל באמת צריך לעשות את זה? ור"י פנה אליו ואמר לו; 'אבל ר' נתן, גם זה לא היה עושה, וככה יותר טוב להאמין להתפלל ולא ללכת לרופאים'. 
פעם, על איזה ענין שאל אותי 'מה אמרו הרופאים' ואמרתי לו שלא רציתי ללכת אליהם ואמר לי; 'הכי טוב'. 
פעם, אחד עשה פדיון עבור בנו הקטן שהיה לו חום והוא חשב שנכנס לו ציפורן של הבדלה במוצ"ש באף, ור"י אמר לו ללכת לרופאים. אני נבהלתי מזה, ור"י גער בי ואמר לי; זה חיצוני, מותר. אח"כ האבא חזר הביתה והודיעו לו שמתי שר"י עשה הפדיון, יצא הציפורן מהאף, ור"י צחק ואמר; היה נס. 
פעם, ביתו שאלה אותו אם הוא רוצה ללכת לבית חולים וגער בה ואמר; רק את השם הזה (רופא ובית חולים) אל תזכירי, אני אברח מכאן! 
אחד בצרפת היה נבוך כי הרופאים אמרו שאשתו מוכרחת להפיל וכו' והרבנים הסכימו. הלך לרבו ואמר לו; או תשמע להם, או תלך בדרך אמונת צדיקים ותבחר אחד מאנ"ש לשמוע אותו והוא בחר בר"י, אחיו נכנס בבוקר לשאול לר"י ור"י אמר לו; רבינו לא רוצה רופאים, לא לשמוע לרופאים ושתלד בנקל וכו', ואמר לו; אולי אחיך לא יודע מרבינו, והוא אמר שהוא ברסלב, היה פשוט לר"י שיקבל שאצל רבנו לא שומעים כלל הרופאים וכו', ואשתו ילדה בשלום בת וכו'... 
לאחד שבא אליו לרפואת ביתו, ור"י לא רצה שילך לרופאים והיה קשה לו ובסוף אמר לו דִבור מרבנו שה' כל כך גדול עד שיכול לרפאות אפילו על ידי הרופאים. 
בשנת תשנ"א, היה אצל ... והיינו כמה חברים שרים בחוץ נ נח, ור"י אמר זה לא טוב, פרסום. כמרמז להפסיק לשיר, ו... הקשה 'אבל מצווה לפרסם שם הצדיק'? והיה נראה שיש לר"י הנאה, ואמר לו; 'מי שראוי לפרסם שם הצדיק'. 
לאחד מבחורי ישיבה שעזב בגלל שמבזין אותו. ר"י אמר 'תגיד לו שלא ישיר נ נח'. והיה קשה לי ואמר לי 'עיקר האמת הוא בלב, לא צריכים להתווכח עם אנשים', אז שאלתי אני שר הרבה ואני צריך להפסיק? והשיב ר"י בהנאה; לא צריכים להסתכל על העולם'. 
היינו במאה שערים ובחור אחד הגיע לסעודה שלישית ושמענו איך הוא שר וצועק נ נח בחוץ, וכשנכנס הביתה לר"י אמר תיכף 'מים אחרונים חובה' וביקש ממנו שיטול לו לברך, והיה קצת מובן הרמז. 
פעם הייתי עמו בחוץ ושרתי נ נח, ור"י הוכיח אותי על ענין אחר, ואז ממילא הפסקתי לשיר, (לפי הבנתי וכו'...). 
אמנם, הרבה פעמים היינו שרים איתו בחוץ נ נח וניגונים, פעם הייתי שר איתו בשבת אחה"צ נ נח במאה שערים, והתחילו כמה שכנים להשתיק אותנו, ר"י לא התייחס ושר חזק, ואני פחדתי קצת, אח"כ, היה שיחה עם אחד, ובאמצע שיחה פנה אלי ר"י ואמר ארץ ישראל היא שלנו וכו'. 
עוד בענין מים אחרונים נטלתי לו עם קצת מים (כהרגלי בבית) והוכיח אותי 'למה כל כך קצת'. ולאחר, שנטל עם רוב מים הוכיח אותו שזה יותר מדאי, והמתין בצער כמה רגעים עד שהתחיל לברך. 
פעם בשבת בעת מנחה, הלכנו לטייל ותיכף, אחר שתי דקות, אמר שהוא מוכרח לשכב, וחזרנו לחדרו; אח"כ נשמע קול נביחה של כלב, ור"י צעק והכלב שתק, ואח"כ שוב הכלב נבח ור"י צעק, ובכל זאת הכלב המשיך לנבוח, ואז ר"י קפץ לשבת, ואמר שהוא מוכרח לצאת, ויצאנו אז להרבה זמן, והיה נראה שיש בזה דברים גבוהים הנוגעים לתקון נשמות המגולגלים, אשרי המאמין. 
באותו טיול הוא שם ידו עם בגדו על גלגל העגלה והיה מלכלך הבגד, וילד אמר לי בשקט גדול ובצרפתית (היינו אחורה, תגיד לו שירים ידו) ותכף ר"י פנה פניו אלינו והרים ידו. 
פעם ערב שבועות (שבת) תשנ"ב, הייתי על ידו עם אחד, וחשבתי שכדאי לקרוא לו פרשת השבוע, ותיכף פנה אלי ואמר בשמחה; 'יא, תביא חומש'. 
ערב שבת בחורף, תשנ"ד: 
הייתי עוסק להלביש ר"י עם חבר אחד, על מנת ללכת לבית הכנסת להתפלל, ובא על דעתי פניות שאני רגיל לשמש ר"י ואני יודע וכו', ואז פנה אלי ר"י עם פניו הקדושים ושאל; מי זה? הולכים לביהכ"נ, קדושת ספר-תורה לא עושים מזה כסף! וככה הוכיח אותי על שאני עושה מת"ח שהוא קדוש כמו ספר תורה ויותר (עיין בגמ' ובל"מ 'כמה טפשאי שאר אינשי וכו'), ובכל זאת החבר השני לא היה מבין הענין כי הוא לא ידע מה מחשבתי וגם ר"י הלביש התוכחה בהווה, שבאמת הולכים לשול ולספר תורה וכו', כדרכו בקודש להוכיח ברמז ובכלליות שאבין מזה רמזים לכל חיי איך צריך לעסוק בעניני הקודש באמת ובלי שום פני'ה וכו'. 
ובאמת כל מי שהיה מתעורר היה רואה איך ר"י יודע כל המחשבות ומוכיח לפי זה וכו', וענינים אלו עצמו מספר. כמו אחד שסיפר לי שהיה רגיל לבא לר"י, וכל הזמן ר"י היה מראה לו התרחקות, ויום אחד החליט שזה הפעם אחרונה שילך לצדיק, אם ר"י לא יתייחס אליו, הוא יפרוש ח"ו, וסיפר לי שנכנס ור"י אמר דבר שראה בו שכוון מחשבתו בדיוק בלי שאף אחד מהנוכחים יבין הענין, (כי בוודאי הענין היה בסתר גדול, בלי שום פרסום והתפארות עד שלא היה אפשר להבין כלל גדולתו ורוח קדשו, רק למי שחיפש) וכו'... (בבחי' ובזה אגלה לך סוד) 
בענין חומר עוון גניבה וגזילה, היה ר"י מאוד רגיל להוכיח אותנו על זה, והיה קשה להבין לכאורה וכו', פעם נכנסתי אליו בתל סטון, ואז הכרחתי להגיע אליו ביגיעה כי כך הבנתי רצונו להגיע אליו היום, וכשנכנסתי נהנה. והייתי דואג איך לחזור הביתה בכמעט אפס כסף ואז תיכף פנה אלי הנהג שלו ואמר לי חוץ מהפתח אני צריך לנסוע לירושלים עם האוטו של ר"י ואני יכול להסיע אותך ביחד, והנה נכנסתי לר"י, ישבתי והתחלתי לשמוח מההנאה הזאת שיקח אותי וכו' ואז ר"י התחיל לצעוק בתוכחה ובגערה; מי זה? אח"כ, קרא לנהג ואמר לו; אני אקח ממך האוטו, אתה מגלה שיש לי אוטו... ואז היה גוער בי כמו גנב והבנתי שגם בענין הזה, לחמוד נסיעה לירושלים אפי' שהנהג צריך לנסוע ממילא נחשב לגניבה, עיין בל"מ ס"ט, שעל ידי חמדה, יכולים לגנוב וכו', ופלא שכל זה היה בחוץ ובמחשבה. ואיך ידע מכל זה ר"י אם לא ברוח הקודש? 
ופעם אמר ר"י שכל העולם מלא מגניבה וגזילה, רק הכרתי אחד שהיה נקי מזה, ר' ישראל קורדונר, לא די שלא היה נוגע למה שלא שלו, אדרבה היה נותן הכל, ואמר את זה בצעקה ובבכיה. 
אני מכיר רבנים שכל החיים שלהם לא שווה כלום כי הם מלאים מגניבה וגזילה. יכולים להיות מגולגל בעכבר ובחתול בגלל עוון הזה (והיה פחד). 
פליאה כתוב ל"מ ס"א שהרבנים האלו לא חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם אבל המסמיכים אותם וכו'. ובאבי הנחל כתוב; עתיד הקב"ה לנקום נקמת עמו מאותם נביאי השקר הדורסים ברגל גאווה נפשות יקרות ומעוורים אותם מלראות אור הצדיק האמת. ועיין בל"ה בסוף חלק ח', שלקיים אל תהי בז צריך לפעמים לבזות בכל מיני בזיונות מי שמסתיר אור הצדיק, לקיים הבא להרגך השכם להרגו, שלא ליתן על ידי זה לבזות העולם להרחיק אותם מהצדיק וכו' 
ועיין בחומש; האיש אחד יחטא וכו' שקורח לקח כל העדה נגד משה רבינו, ובכל זאת משה חִייב רק את המסית ולא האחרים (עיין רש"י ול"ה). 
פעם דברו על מחלוקת של חסידי ברסלב בענין מסויים ואז ר"י צעק, זה (מנהיג פלוני) הוא עשה כל השקר בברסלב, הוא לקח כל הכבוד וכל הכסף של ברסלב ולא הדפיס דף אחד מהספרים, ח"ו, אני לא רוצה לקטרג על שום אחד מישראל, אבל זה שקר, אוי לו אוי לנפשו. והיה נראה רחמנות גדול מאד עליו עכשיו בקבר... נראה מכוון למה שאמרנו, שלפעמים יותר טוב לבזות המנהיג ולהציל על ידי זה כל ישראל, כי אם לא יבזה, ממילא מבזה כל ישראל שהולכים בדרך רע ורק על ידו וכו'.

</div>



# מכתב ה'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/6/

# מכתב ה'

<div dir="rtl">מכתב ה'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד ידידנו היקר ... שליט"א 
א. בענין הספר 'ישראל סבא', נ"ל שזה מחזק ומקרב, אבל אי אפשר לסמוך על כל הדיבורים יש שינויים וזה לא נכתב בסדר, קטעי שיחות מפה ומפה שמחבר ביחד, וגם בכמה מקומות הוא כותב קצת לפי שכלו... אולם אפילו בקלטות קשה לסמוך מאה אחוז עליהם, כי חסר דיבורים ולפעמים לא מופיע בסדר של הדברים (המאוחר בא לפני המוקדם באותו קסטה, הבחנתי את זה בקסטה המדברת מאומן) ולפעמים הורידו דיבורים בכוונה (כי חשבו שזה אישי, או משיקולים של חכמות, כמו הדיבור; לא צריך בית המקדש, לא צריך ק"ק, יש לנו אומן! כמה עדים שמעו הדיבור הזה בשיחה על אומן שר"י אומר שרבנו מגלה שלא צריך הציונים וכו', והם חשבו שר"י צוחק מאתנו ח"ו). 
השיחות ששמים בעלון לא מקובצים בספר ואפשר להשיג אותם באתר של העלונים. 
ר"י ביקש לא להתעסק בהעלאת העצמות של רבנו אחר זמן, ככה זכור לי ולכמה חברים שבהתחלה התעורר לזה ופעל בזה, ואח"כ הפסיק הענין והיה אחד שהתעקש להמשיך ור"י היה רגיל להגיד לחברים שזה השפיע עליהם; רבנו לא צריך אותך ואותו, מתי שירצה הוא יבוא, ככה סיפרו לי כמה חברים עדויות אישיות. גם כשזה הביא כסף להעלות העצמות, ר"י אמר לו; אני לוקח רק לדפוס, רבנו לא צריך אותך וכו', ובאמת בענין ר"י היה בחירה גדולה גם בין החברים, ומעט מאד זכו להתבטל באמת, ובזה היה כמה מדרגות של ביטול. 
ב. בענין הציונות המובאים בשיחות יש ענינים נעלמים ולא כפשוטו, ר"י היה לו דרך נעלם מאוד בדיבור שלו וקשה מאד לבאר רק מרחוק היה נראה לפי עניות דעתי שהיה עושה כמו הצגות (עיין בהתחלת המעשה של זבוב ועכביש) ופעם היה קורא את זה ככה וזה ככה, ומי הוא החכם שידע לסדר כל הדברים כל אחד במקומו, שלפני שהתחיל לדבר מציונים בענין אומן יותר משנה לפני זה דיבר מסכנת 'שומר הצעיר' והיה מרמז על מה שמרמז ולא כפשוטו וקשה לדבר מדברים כאלו שלא לקלקל המכוון, רק מרחוק וכו'... על כל פנים יש כלליות גדול בדיבוריו, אבל הציונים הנזכרים מרמזים על קבוצת אנשים ובשביל זה שאלתי אותו אז מי הם הציונים? והשיב מה שהשיב (מובא בקלטת). 
שמעתי שר"י לא רצה שנשתתף בבחירות. אחד סיפר לי שאמר; ח"ו אין לנו חלק במדינה של כפירות וכו' וכשאמרתי לו סמוך לזה ש'ש"ס' מתחזקים ר"י אמר; ה' ירחם, ה' ירחם... העולם צריך את רבנו' (ברחמנות). עוד מישהו מכפר מירון סיפר לי שר"י אמר לו להשיב למשפיעים הרבים לבחור ראש העיר וכדומה; 'תגיד להם שבאת לפה להתפלל, לעבוד השם וכו'... ובכל זאת היה מקרב את הממשלה והשרים ואפי' דיבר פעם מכבוד המלכות מתי שהיה צריך לראות עוזר בחיר לנשיא בענין העלאת העצמות ולא רצה שיחכה (כך אמר לבתו שהיה קשה לה שר"י ילך כי היה בתענית הרבה זמן כמה ימים וכו'...) והיה מקרב גם החיילים ומחזק אותם אבל לא רצה שנשרת בצבא רק לעבוד השם. יש שיחה שמדבר מאוד קשה על ..., ראש אגודת ישראל שלא רצה לעזור לבנים של ר"י להתחנך ולפרנסה ונענש שמת בספינה... 
... גם הזכיר שהרב קוק אמר לו; אני לא מפחד מהקנאים כי הכול פוליטיקה, רק מאחד; הרב שלמה ווקסלער, כי הוא, זה באמת. זקן אחד סיפר לי שר"י היה מתחבר עם רב שמחה בונים, ושתיהם היו נגד הקנאים, כי אמרו שצריך לקרב. 
אמרו לי שאמר וכו', גם פעם הלך עם אחד לבד"ץ לקבל הסכמה על הפתק, והראש שלהם לא השיב לשליח. ור"י החזיר אותו אליו להגיד לו שישלמו על זה. בענין הכספים היה אומר שהממשלה יכולה לעזור בחינוך הילדים (ולא כשיטת הקנאים). 
ג. היינו רגילים לשמוע שיחה הזאת עד שלא יכולתי להאמין שר"י יסתלק, אפי' כשהיה בבית חולים בסוף, רק בא על דעתי מה שהוא בעצמו אמר; אולי יגרום החטא? אבל התחזקתי עד שלא האמנתי עד שראיתי מטתו, כעין מה שאמרו בני ישראל על אהרון הכהן 'וכי מי שעמד נגד מלאך המוות יכול להסתלק וכו'? ובאמת אמר לי שכל הזמן נדמה לו שנשמה שלו צריכה לצאת והקשיתי לו אבל כתוב בפתק...? ואמר לי; נכון כתוב עליך אמרתי וכו' (אבל לא אמר שלא יסתלק). אחד סיפר שדיבר מהסתלקותו וזה הקשה לו אבל כתוב בפתק? ור"י השיב לו; נו, צריכין להאמין'. לפני הסתלקותו (כמה ימים) אמר לאחד בחלישות כח; אני רוצה לחיות וזה השיב; אתם תחיו עד ביאת משיח כתוב בפתק. ור"י אמר; לך, תקרא אלי את המשיח והוא אמר לו; תגידו לי מי זה, ואני אביא אותו' אבל הוא לא הבין מה שהשיב ר"י בחלישות כח. 
היה אצלנו הביטחון הזה שיחי'ה עד ביאת משיח, אבל אם היינו מסתכלים על הרמזים, היה אפשר להבין אחרת, למשל אמר לי פעם כשיבוא משיח כולם ישאלו איפוא ר' ישראל בער וכו'... כשהוכיח אותנו באומן האחרון אמר; אין לי עם מי לדבר, לפעמים אני חושב שאני אלך לאיזה מקום שאף אחד לא ידע ממני... עיין בימי מוהרנ"ת שרבי נתן מזכיר על רבינו ויגווע ויאסף אל עמיו (כמו יעקב אבינו שלא מת, עיין פירוש רש"י) ופה המקום לספר מעשה נפלא שמראה איך הדרך של חיפוש רוח הקודש ממשיך עם רבי ישראל אף אחר הסתלקותו. 
בליל מוצאי שבת תשעה באב לפני הסתלקותו היה מתמי'ה על עצמו איך הוא צוחק (צחוק כזה בתשעה באב?) והקשתי 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד'? והשיב נו תמיד, זה תמיד אפילו בת"ב. אח"כ נסתלק והיה נדמה לי שנחרב העולם ולא יכולתי כלל להתחזק ובכל זאת הייתי הולך לשבעה לבית של ביתו ציפורה וביום חמישי, הרב שמואל קרויזר ביקש לי להגיד דברי תורה מל"מ לנוכחים והיה מדפדף הרבה ולא הצליח למצוא התורה שרצה שאגיד עד שבסוף אמר, טוב אז תגיד זה והיה כתוב; מצווה גדולה וכו' ונכנס לי חזק במוח; תמיד זה תמיד, אפילו בת"ב והתחזקתי לחשוב אפילו בהסתלקות ר"י! 
ובמוצאי שבת הייתי לבד בבית, הדלקתי נגונים והתחזקתי לרקוד ולשמוח לבד מחצות עד 4 בבוקר, ואז הייתי מאוד עייף והלכתי לישון ואני רואה חלום כמו מראה שר"י יוצא מקבורתו עם בגד פסים, מלא אור ושמחה בריקודים ואומר לי; אני לא מת, רק צריך להיות בשמחה והיה טוב לי כל כך הוא שכב ואני הנחתי אזני על לבו והיה דופק בדפיקות גדולות ור"י היה צוחק מאד ובאמצע הדפיקות, מישהו עורר אותי בדפיקות חזקות על דלת ברזל של ביתי... ובא על מחשבתי; עוד יוסף חי, עוד בחי' אזמרה, שמחה על ידי שמתחזקים בשמחה, יוסף חי, הצדיק חי גם מצידנו. 
על מגילת סתרים אמר פעם אין אף אחד שיודע על ביאת משיח, רק רבנו הקדוש... והוסיף; ותלמידיו. והיה נראה מרמזיו שיודע הכול על ביאת משיח אבל בפשיטות היה אומר שלא יודע, ויש דברים... פעם חזרתי על דיבור עם אחד ששאל אותי, ור"י הקפיד עלי ביותר. יש דיבורים ידועים שמשיח יגיד לכל אחד ללמוד ספרי רבנו כשיבקש תיקון (התיקון מוכן) שיהיה השדכן להפיץ רבינו בעולם וכו'... 
ה. ר"י היה מאוד מחזק כל אנ"ש לבא לגור בארץ, ואמר שזה דבר ידוע שרבנו רוצה שנגור בארץ, וככה עלו כמעט כל הצרפתים המקורבים מצרפת כל אחד לפי מסירות נפשו, אשרי לו. ולא כמו דעת ... שאמר לישאר בחו"ל למען זכות הרבים ,,,,, הייתי מוסר שיעורים בצרפת לקרב לרבנו ועושה עלון ברסלב בצרפתית ואנשים דיברו על ליבי שמצווה שאשאר בצרפת אבל ר"י לא שת ליבו לזאת וצווה עלי לעלות לארץ. כשנסע לצרפת במסי"נ למען ההפצה היה קשה לו כל רגע שהיה מתאחר שמה ורצה מאד לחזור והיה רגיל לומר; כל נשימה, כל רגע [שנמצאים] בארץ עושים מצווה גדולה וכו'... כשר"י אמר לי לעלות, אמרתי לו אבל איפוא אגור אין לי שום כסף (הייתי אז בחור) והשיב לי בפשיטות זה צריך להתפלל חזרתי לצרפת ובלילה הלכתי להתבודד ביער על ביאתי לארץ, ובבוקר בשול בא אלי צרפתי פשוט שהציע לי מעצמו לעשות אתי שטר זבולון ויששכר בעד 2000 פרנק (בערך 1000 ש"ח לחודש) וכך עליתי לארץ על מנת לשכור חדר קטן, התחתנתי והייתי במשך שנתיים בערך עם ההכנסה הזאת שהיה מספיק לשכור דירה קטנה ואיזה תוספת מעוטה, ובזמן הזה הייתי לומד בכולל ולא נתנו לי כלום, אדרבא רצו רק שאעזוב כי הייתי לומד ספרי רבנו ומפיץ הדרך הזה בכותלי הישיבה ובתקופה כשהייתי מתלונן לר"י מהפרנסה, דיבר רק מבטחון. אח"כ היהודי הזה הפסיק ולא הודעתי לאף אחד מזה, ואז בחצות ר"י הוכיח אותי ואמר לי "איך אתה חי?" הישיבה, הממשלה, צריכים ליתן לך! חזרתי לכולל ואז המנהל ישב וצווה למשגיח מעצמו לשלם לי כמו כולם והוא נשאר משתומם. (השכר לימוד היה אז 900 ש"ח לחודש). 
ו. הקונטרס הזה הוא דיבורים שלקטתי מר"י אחר שדיבר וזה מאוד מדוייק, הענין היה שבר"ה האחרון הרבה אנשים דיברו על לב ר"י שיבא להתפלל בקלויז (בליל שני של ר"ה) ור"י לא התנגד ונכנס בשול בעת הדרשות של הרבנים והתחלנו לשיר נ נח (מאה איש בערך) והיה התנגדות ובסוף שמעתי שהרבה מהשול הצטרפו לשירה, עד שהחזן הוכרח להתחיל 'ברכו' מתוך שירת 'נ נח' ובדיוק בקדיש לפני שמונה עשרה ר"י אמר שלא יכול לנשום ושהוא צריך לצאת, המשכנו התפילה במנין שלנו בבית עם ר"י, והנה אחר התפילה, ר"י עשה עם ידיו תנועות נוראות של קפידות וכמעט לא דיבר, ונמשך הרבה זמן רק נמלט מפיו; רשעים, לא נותנים לישראל לקדש ולאכול, הם ישלמו על זה. אח"כ צווה להוליך אותו לחדר האוכל (במסירות נפש, כי היה הרבה מדרגות וכו') ותיכף שנכנס צווה לצאת ואמר עוד פעם 'רשעים כאלו' וקשה להבין. 
הסיפור השני היה בליל שבת אחרי פסח שצעקנו בתפילה שנראה שר"י הוכיח אותנו על צורת התפילה, כי רצה התלהבות באמת, כן נ"ל. 
סליחה שאני מקצר בכל המכתבים, אולי נזכה לדבר בעל פה... 
ברכות וישועות

</div>



# מכתב ו'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/7/

# מכתב ו'

<div dir="rtl">מכתב ו'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד ידידנו היקר ... שלום וישע רב. 
קשה לי מאד להשיב על השאלות, ואני אדבר בלי נדר בדרך חיפוש. 
א. הנה בענין המפורסמים כבר כתבתי פליאה שלכאורה בל"מ ס"א רבינו הקדוש מלמד זכות ואומר שיש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, ומאידך ר"י כותב מאד קשה עליהם כמ"ש באבי הנחל "עתיד הקב"ה לנקום נקמת עמו... המעוורים עניהם של נשמות יקרות ברגל גאווה וכו' וכן בחיים חיותו, לא היו כלל חשובים בעיניו... וכבר הבאתי דבוריו הקדושים בעל פה על ... "הוא עשה כל השקר בברסלב, הוא לקח כל הכבוד וכל הכסף של ברסלב ולא הדפיס דף אחד מהספרים, אוי לו, או לנפשו וכו', בבחי' קרח (לע"ד) "האיש אחד יחטא..." כי יותר טוב לחייב המנהיג ולהציל עם ישראל שנמשכו בטעות אחריו, בבחי' "לא מלמדים זכות על המסית" ובבחי' מה שמובא בל"ה חובל בחברו (נ"ל) על ל"ת א; שהבזוי שלא רוצה בתקון הצדיק ואדרבה וכו' צריך לבזות אותו בכל מיני בזיונות לקיים דווקא ככה "אל תהי בז לכל אדם" להציל עם ישראל, בבחי' הקם להרגך וכו', כל הזכות שיכולים למצוא בעם ישראל הוא רק על ידי רבינו, והמפורסמים מכסים רבינו ודרכו האמיתי וממילא מסתירים הנקודה טובה שבעם ישראל, ועיין בל"מ ובספרי רבינו גודל פגמים המפורסמים הנקראים "מזיקי עלמא", וגם בגשמי גם ברוחני ואם נלמד זכות על מפורסמים של ברסלב, יכול להיות שנשתתף ח"ו בהריגה של איזה נפש כמו שקרה וכו' ..., חוץ מכמה מקרים אחרים הידועים לי, חוץ ממה שמזיקים לנפשות, וכי מפורסם שהרג אלף נפשות שבוודאי לא יקומו בתחיית המתים יכולים ללמד זכות עליו, שיהרוג יותר? והנה מתנוצץ לי המון דוגמאות מהענין הנורא הזה, ואי אפשר בכתב לפרט את הכול אבל הכלל שהם מסוכנים ומזיקים מאד בגשמיות בפשיטות (עיין בל"ת שיכולים לעבור ממש רצח וכו'...) וברוחניות. ר"י דיבר על ... שהיה חולה עד המיתה כי הוא נשאר עם המפורסם, ואמר שבזכות שיעשה תשובה על ביזוי הפתק של כבוד רבינו, המחלה תלך וכו' ר"ל... גם הרבה רבנים של ברסלב לא מקרבים לברסלב אלא לעצמם ולדרכים שונים ומסתירים האור של רבינו בתוך ברסלב. 
והנה אפשר לדבר הרבה בזה, אבל שמתי לב, שאני שידעתי מהם ולא החזקתי כלל מהם, ר"י לא דיבר איתי נגדם בדרך כלל אפי' מתי שרציתי, והוא אמר בכלליות שצריך להודיע שיש אנשים כאלו (מפורסמים של שקר) וצריכים להתרחק מהם, אבל לא להגיד השמות וצריכים להתגבר לא להקפיד וכו', כי ככה השם מנהיג העולם ואין מניעות שאי אפשר לעמוד בהם והכול תלוי בזכות של המחפש, ואפשר לעזור בתפלה... 
ב. בדורות הקודמים היו עדיין צדיקים ואנשים כשרים שלא זכו להתקרב לרבינו, אבל הרבנים של עכשיו, זה משהו אחר... ובוודאי אשרי להכשרים אפי' שלא זכו להתקרב לרבינו (רק בהעלם רבינו מחייה אותם) ובוודאי שצריך לכבדם כמו שצריך לכבד כל מקום איפה שיש תורה אמיתית, אם כבר ר"י הוכיח אותנו שלא מכבדים הרבנים (מסדרי הקידושין) של עכשיו כראוי שנמצאים פה והם כבר הגיעו לאולם (זה לא כבוד תורה), ק"ו לרבנים אמתיים ועיין בח"מ שרבינו צווה לכבד בכל הכבוד שבעולם לצדיק אחד (לא כל כך מפורסם) "את יראי ד' יכבד" בכל הכבוד שבעולם, ובכל זאת לדעת שהעיקר הוא רבינו, כמו שאמר ר"י על הבן איש חי ורבי יעקב אבוחצירא; קדוש, קדוש, קדוש... אבל אם היה מתקרב לרבינו!... (ככה שמעתי) 
ג. צריכים להאמין ולהתפלל על זה, ועיין בהקדמה שרבי נתן אומר שאפי' התורות שלכאורה נראה שלא מדברים אלינו עם חיפוש אפשר לפרש כל שיחתו על ידי כל תורה ותורה כי הם כלליות גדול וכו'... 
ד. אני אכתוב בלי נדר מה שזכור לי שרבי ישראל צווה לי ללמוד ל"ה בלי גדולות, רק כמו שכתוב עם ההבנה שלי ולקיים, הוא גם אמר שב' דרכים האלו הם טובים; ללמוד ל"ה בסדר, וגם ללמוד ל"מ עם הל"ה השייכים לזה ועיין בהקדמה של רבי מנדל (מובא בקל"מ ישן, נדמה לי) שזה נקרא לימוד בעיון, ור"י קורדונר הדפיס את הלוח הזה של ל"ה השייכים לל"מ על מנת ללמוד בעיון. עמרם הורוויץ אמר לי שר"י לא היה מחזיק שביאור הל' הוא פירוש על ל"מ, אלא ל"ה ולקוטי תפלות. אבל אני שמעתי אותו פעם, משבח ספרו של רבי אברהם ב"ר נחמן והשיב לאחד ששאל על לימוד ב"ה הלואי (בגעגועים שנגיע לזה, כך נ"ל). אחד סיפר לי שהוא ראה למדן נכנס לר"י באומרו שהוא הולך עם התורה כבר כמה חדשים ושר"י אמר לו בזהירות שאנחנו כבר לא נוהגים בדרך זה. ואני לא יודע, כי מצד אחד, ר"י לא דיבר כל כך מללכת עם תורה ומלימוד בעיון (כנראה אולי מסיבת פחיתות הדור) ומצד השני אמר לקיים כמו שאמר רבינו, ובלק"ת גם מובא שנזכה ללכת עם כל תורה ותורה, כנראה שצריך להתגעגע. 
ועיין בל"מ ק"א על ידי לימוד בעיון זוכים לצאת מתאוות, אבל בקל"מ ק"א ר"י קורדונר מביא בלשון "על ידי שמתייגע בתורה", ועיין בל"ת ק"א שאפי' שרבינו גילה תורות כאלו אבל העיקר להרבות בתפילה כי קשה לקיים העצה בעצמה. ועיין בהקדמת הלקוטי תפילות שלצאת מתאוות ומדות רעות הוא רק על ידי רבוי תפילות וכו'... ימים ושנים הרבה ובל"מ ח' שמעיין התורה יוצא מהתפילה, לעורר העדן העליון, אפשר שהכל אחד לפי ל"מ כ"ב תורת ה' ותורתו, תורה ותפילה צריכים להיות באחדות עם ה', הוא תהלתך והוא אלֹקך, להרבות בתפילה וממילה זוכים לעיון בתורה? 
ה. עיקר הדרך שלנו להתפלל לסבול ולחכות, ר"י הרבה בתפילה ימים ושנים עד שפעם התעורר בלי תאוות, וגם להרבות בלימוד צריך על זה הרבה תפילה, גם לא מבינים הדרכים של השם לרפואתינו, וכמה צריך להפסיק באמצע כמו רבי נתן שרבנו צווה לו לחדש, ואח"כ פוסקים, ואח"כ קבלה וכו' ומספר שלמד הרבה פוסקים וסמוך לגמר הוכרח להפסיק לכמה שנים, גם מובא שרבי נתן זכה כל כך הרבה על ידי שמקודם הוא עסק הרבה בהתבודדות, ובזכות זה בסוף ימיו הצליח בלימוד, גם ר"י אמר על רבי נתן שהרבה להתבודד ועל ידי זה זכה לקרב הרבה נפשות, גם ר"י קורדונר למד קודם הרבה ספרי רבינו וזכה לשורש התורה עד שאח"כ זכה ללמדנות גדולה מאד, ויש קושיות על הצדיק, ואם רוצים שהעולם יתקרבו צריכים להתפלל. 
על כל פנים, צריך לעבור הרבה מאד על כל מי שרוצה להתקרב לאמת, וזה לא דומה כלל לעולם שאצלם הכול בא בנקל תורה ותפילה וכו', כי הכול עדיין בלי אמת הברור כעין המניעות המסופרים על רבי נתן בימי מוהרנ"ת, מי שעושה באמת קשה לו מאד, יש הרבה מניעות ומאמינים שכל תנועה שעושה פועלת הרבה מאד עבור כל העולם... 
ואם טעיתי, ה' יכפר בעדי. 
כל זה בדרך חיפוש. 
בקשר לבירור השיר, מחכים עדיין אחרי הבית דפוס, כמו כל דבר גדול שיש עליו הרבה מניעות, אע"פ שנתננו לו מזמן. 
בגעגועים להתראות בשמחה 
הוספה: צרפתי אחד שחשב שהיה המשיח נולד לו בן לא נורמלי ר"ל, והוא נכנס פעם לר"י בליווי חבר שסיפר לי שר"י לא הסתכל ולא דיבר כלל איתו כאילו לא היה קיים, ונראה שאם הבן-אדם בא לצדיק בגדולות במקום לחפש איזה נקודה על כל פנים איך להציל נפשו, הוא לא מקרב אותו כלל וכו'.

</div>



# מכתב ז'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/8/

# מכתב ז'

<div dir="rtl">מכתב ז'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
לכבוד ידידינו היקר . . . 
אני מאד מתנצל על איחור תשובתי למכתבכם, כי לא קבלתי אותו רק מאוחר. 
בענין הדיבור 'לא צריך וכו', יש לנו אומן' אולי אפשר להביא הדיבור מרבינו הקדוש על פי הגמרא שקשה הסתלקותם של צדיקים כפליים כחורבן בית המקדש, ועיקר הספדים עורכים על צער הסתלקות הצדיק כי מסתמא לא בוכים על מה שכבר היה וכו', דעיקר צערנו על העלמת הצדיק שעל ידי זה רחוקים כל כך מהתכלית ומכל טוב ועובר עלינו מה שעובר, ובכח רבינו יכולים כבר לזכות לבחי' ביאת משיח עם כל התיקונים, כמו רבי נתן שאמר שכבר זכה לביאת משיח שלו, ור"י אמר שכבר ראה ר"י קורדונר כבר ראה איך יהיה אחרי ביאת המשיח. 
ונראה לי שעיקר הענין הוא הרוחניות וזכיה של הדבר שמחכים לבנין בית המקדש על מנת לזכות לאור ולכל הישועות, וזה ויותר כבר יכולים לזכות בכח התקרבות אמיתית לרבנו "רבונו של עולם, אם הנשמה הזאת תרד לעולם, אין לי מה לעשות וכו' (ס"מ, ז'). 
הכלל שכמו שכתבתם, העיקר הוא הרוחניות ובוודאי נזכה ממילא לבנין בית המקדש בגשמיות, בב"א, אבל העיקר הוא רבנו, האמת והרוחניות, הוא מאיר לבית המקדש וכו', הוא אור עיניים של הבית המקדש (וממילא למעלה), ועיין בכתבי רבי אברהם ב"ר נחמן שמביא שהביטול שזוכים בארבע אמות של הציון הקדוש יותר גבוה מביטול כה"ג ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובמכתב לרב שלמה ווקסלר "שהארון נמצא במזי'בוז'", והדיבור של ר"י על ציון; "פה המקום הכי קדוש בעולם, יש בו כל הנשמות". 
ומתגעגעים שנזכה במהרה כולנו לאורו, שזה עיקר הישועה, ועיין באבי הנחל "שעל ידי התקרבות לצדיק מאירים כל האורות העתידים להאיר בביאת המשיח". פעם סיפרתי לר"י ביום כיפור חלום שאחד חלם, שראה הבית המקדש יורד מן השמים וכו', והשיב: כן, אבל קודם צריך שיבוא משיח, ואולי מכוון לענינינו, שהעיקר משיח והתגלות הצדיק, ואח"כ נזכה ממילא לבנין בית המקדש, אמן. 
רבנו הקדוש הביא בש"ה שלפני התקרבות לצדיק דומים כמו מים שעדיין לא הרתיחו, נדמה שהכל בסדר ולא התחלנו ליטהר כלל מהזוהמא והחולאת כמו רוב העולם והחסידים שאצלם הכל קל ובלי מניעות, אפשר ללמוד הרבה ולהספיק וכו', והכל רק דמיון כי הבעל דבר עוזב אותם כי עדיין לא התחילו כלל, כמו שמובא שבלי התקרבות (אמיתית) לצדיק הוא רק כמו קוף בעבודתו (והכל דמיון) (ש"ה), ומה שמובא בל"ה מתנה ד' על לבן "השלום לו" כי הבעל דבר עוזב אותו והכול טוב וקל כי לא יכול לעשות לקרב וכו'... לעומת זה רואים בימי מוהרנ"ת הקושי של רבי נתן לכל דבר שבקדושה, עבר שנה וחצי עד שהצליח להתחיל לנסוע לא"י והדפוס וכו', ועיין בח"מ שכל מה שדרש רבנו מאנשיו אפילו דברים קטנים היה קשה מאד מאוד לקיים כי כמעט כל החיים תלוי בזה והיה צריך מסירות נפש, וכשרבי נתן רצה לנסוע לארץ על כל פסיעה ופסיעה היה מניעות עצומות ועל כל התגברות והתגברות והצלחה, היה ממשיך תיקון לכל העולם, ועיין בדיבור של הרב מברדיטשוב זצ"ל כששאלו אולו שמזמן שהתקרב לומד הרבה פחות, השיב; אדרבא, עכשיו אני לומד הרבה יותר כי מקודם היה קצת בשביל וכו' ועכשיו הכל לה', עיין שם. 
הכלל שהעיקר הוא האמת, ומה שעושים באמת עם מניעות (בשביל החשק) רק זה נחשב, וממילא זה נקרא שלומדים יותר ומתפללים יותר כי מקודם לא היה נחשב כלל וברבות הימים כשנזכה להיטהר נזכה לעבודת השם בשלמות, ונזכה לראות החילוק בין מקודם לעכשיו. 
צריך להיות מתון לחכות ולהוציא הפסולת מן המים רותחים, כי רבנו הקדוש אוהב חסיד מטוגן, רק חזק ואמץ, והמאמין לא יחוש. 
גם יכול להיות שבדורות הקודמים למדו ועסקו בעבודת השם בפשיטות יותר, כי היה להם מניעות אחרות שהתגברו מאד עליהם, וכעין הדיבור של ר"י לרב שמואל הורוויץ המובא בימי שמואל חלק א' בסוף; שראוי שיעבור הרבה מניעות על בן תורה שרוצה להתקרב, כי אם לא, צריך לעבור ברוחניות וזה יותר גרוע, וכו', העיקר; תנו את לבכם לי לא לחשוש, רק לשמוח כל היום במסירות נפש ולספר כל הספיקות בשעת התבודדות. 
נראה שצריך זכיה לשום לב על גודל עמקות ומעלת ל"מ וספרי רבנו, הלא הרב מברדיטשוב הסתכל פעם על כמה תורות ומובא שלא היה לו בזה אפילו כמו הפחות שבאנ"ש, וצריך זכיה לטעום מיין הונגרי (ומובא בסיפור בחיי"מ שמרמז שזה תלוי ביגיעה), ר"י אמר בסיפור התקרבות שה' לא מקפח שכר שום בריה בזכות המסירות נפש שלו שהיה מוכן לספר לבו לכל גדולי הדור, זכה להתקרב לרבנו, וכנראה שצריך זכיה לטעום מאורו הקדוש. 
צריכים להתפלל לזכות לספרי רבנו, ליהנות מהם ולהרגיש פנימיות עצותיהם הנוראות, גם אנו, גם זרענו, גם ביתינו וכו', ובודאי כשהאִשה תטעום קצת מדבורי רבנו, היא תבין החילוק לשאר ספרים, שהשכל הכולל ממתיק כל מיני צמצומים ודינים וצרות, לא כן שאר הספרים, עושים איזה נחת אבל תרופה ורפואה ממש לא נותנים, כנראה שצריך להתעורר לזה, גם אפשר לבחור קטעים מובחרים המעוררים מאד הלב ומזה תבין מהמפורש לסתום, רבנו רצה סוחר שיראה לכל אחד הסחורה הצריכה לו, וממילא יתקרב לשאר הדיבורים. הלא שמעתי שכמה אנשים התחילו ללמוד החומש עם ל"ה, ומזה הבינו שאפשר ללמוד ל"ה, זה לא כל כך קשה וצריכים לחפש עצות איך לעשות שכולם יעסקו בספרי רבנו, אולי על ידי שמגישים להם מקודם דברים יותר פשוטים וערבים (מתוך ספרי רבנו). 
זכור לי דבור מר"י בחשיבות הדפוס והתקרבות הגאולה שהזכיר להדפיס, לבאר ספרי רבנו, ואולי כנ"ל ללקט בהתחלה מה יותר מובן למעשה (כמו בלמוד הגמרא שבחיידר מתחילם ממסכות ופרקים יותר פשוטים). 
וגם לשבת עם בחורים וחברים להסביר להם הלימוד למעשה עד שיוכלו להסתדר לבד, ויטעמו טעם הנפלא של ספרי רבנו בבחי' הווארט של הבעש"ט על "והוא ינהגנו על מות" שבהתחלה מדריכים ואח"כ וכו', כמו בחינוך הילדים שמחנכים עד שיוכלו להתחתן ולהסתדר לבד, כן בהתקרבות לרבנו לעשות תלמידים לפי שעה עד שיסתדרו לבד גם בלימוד וצריכים הרבה תפילה לבנין היכל הקודש לקרב עצמנו והעולם לההנאה והטעימה של נועם עריבות ספרי רבנו, שאין דוגמתה בעולם. 
ויכול להיות שהתחלת מכתבך מקושר לסוף, שמה שעובר עליך הוא זיכוך לזכות לנועם מתיקות עצות ספרי רבנו, כמובא במכתב ל' של אבי הנחל "שאפילו מי שזכה למצוא חבר אמתי, צריך זכיה גדולה לזכות לטעום נועם ערבות העצות העמוקים של הצדיק, שעל ידי זה עדיין רחוק מהתיקון, עיין שם. 
ועל ידי הצירוף הזה, אולי נזכה יותר לפנימיות תורת הצדיק, והנהנה מדברי תורה היוצאים מצדיק האמת נוטל חייו מן העולם ולא יכול יותר לחפוץ חיי עולם הזה, וממילא תזכו להטעים מטובכם לאחרים, לרכוש נפשות יקרות של המשפחה ושל החברים לקרב אותם לפנימיות תורת הרבי, שזה עיקר הרבי (הלכות שלוחין) וממילא ישיגו שרבנו מספיק לנו. 
ועיין בכוכבי אור שאמרו לרבנו שהתורה שלו יותר מדאי גבוה בשביל אנשים פשוטים, ורבנו הקפיד ואמר שמי שלא מוצא עצמו בתורתו הוא אפיקורס וכו' וצריכים יגיעה ותפילה לזכות לאמונה ולטוב הרבי ותורתו, אמן. 
על הספר חס"י וכו' אני צריך עוד קצת התבוננות ונ"ל שזה קשה וארוך מדאי לציין איפה לא מדויק, יש כבר אצלי כמאה תיקונים בראש, אולי יותר כדאי לכתוב הספר מחדש. 
בברכה וכל הישועות מעומק הלב שנזכה להיות אנשים כשרים באמת ולגרום נחת רוח לה' ולרבי אמן. 
... 
נ.ב. ההקדמה של חס"י וכו' הוא ליקוט מכמה ל"ה רק צריך לכוון אותם על הרבי, וממילא מוצאים איפה וכו'... 
הרב מיכל רייז ז"ל היה המוהל של כמה חברים ושל אחייני, ב"ה. 
חשבתי שאולי כדאי מאד שתתקשרו לרב בנימין טנדלר לבקש לו אישור על המלצת הרב משה פיינשטיין ז''ל, בטענה שכתבתם ספר 'בירור השיר' והוא עצמו התלהב אז מרבי ישראל וזכור לו איך סבו התרגש מאד ממנו.

</div>



# מכתב ח'

URL: https://ajew.org/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/9/

# מכתב ח'

<div dir="rtl">מכתב ח'</div>

Source: https://ajew.org/reader/michtivay-yideedoos/1/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד 
אור לה' אדר תשע''ד,ירושלים עיר הקודש. 
לכבוד ידידנו הנעלה ... 
שמחתי ממכתבך בעת שהייתי חושב שזה הרבה זמן שלא זכינו להיכתב, ומה לעשות שמניעות הפרנסה משתטחים להגביר החשק דקדושה לתכלית, כי כל המניעות הם רק בשביל החשק. 
והנה השיחה מהפקירות (שיה"ר נ"א) לא מובנת לי שצריך לעבוד, כי רואים בהרבה מקומות שרבנו הקדוש אומר האמת לאמיתו הוא רק לעבוד השם ולבטוח בו שיתן פרנסה, כמו בקל"מ ס' בסוף שצריך רק לעבוד השם ולבטוח שיתן פרנסה, ואם לא אוחז בביטחון כזה להשליך עניני עולם הזה ורוצה גם לעבוד, צריך עכ"פ גם ביטחון עיין שם. ובהשמטות של רב שמואל הורוויץ שרבנו צוה לרב שמואל אייזיק גם לעבוד לפרנס את ביתו, וכשהוא שאל מה האמת, רבנו הקדוש השיב לו שהאמת הוא רק לעבוד השם ולא להסתכל על הבלי עולם הזה אפי' כהרף עין. ועיין בח"מ, שרבנו אמר לאיזה מאנ"ש שהיית צריך להכות נכד הבעש"ט שרק יעבוד השם ופרנסה ה' יתן לו. וכשהחלישו דעתו של רבי נתן בהתחלת התקרבותו לרבנו באימרת רבים עשו כרבי ישמעאל וזכו וכו'. ושאל לרבנו, השיב לו שבשביל להיות איש כשר אתה צריך להיות מוכן לחזור על הפתחים ח"ו, כי רק זה ישאר לך בקבר. וכשאשתו בלבלה אותו עם החובות התפלל לה' שהרבה זמן לוקח להיות איש כשר, אבל בינתיים תן לי פרנסה ונתקיים תיכף כמו שביקש. 
והנה אפשר להביא הרבה דיבורים מזה, אבל למעשה ולסיכום היה נראה מרבי ישראל שהאמת לאמתו הוא רק לעבוד השם ולזרוק הפרנסה, כמו שאמר לאחד. אבל קשה להגיד למישהו אחר אע"פ שאני יודע שזה האמת (ככה אמר), זה ענין של מסירות נפש. הוא הוסיף שהפרנסה מבלבלת וזה שיקול..., אבל הוא לא מתחרט על מה שזרק אותה, ומי שתורתו אומנתו צריך רק לעבוד השם, אבל מי שמפסיד זמן, מצוה לדבר עם האברך הזה שיקבע עתים לתורה ויעסוק גם במשא ומתן. ובליקו"ה מביא שצריך רק לעבוד השם (כמו יששכר), ומי שלא בר הכי צריך לפרנס בעבודתו את מי שרק עובד השם (מדרגה של זבולון גדולה, אבל בכל זאת פחותה מיששכר). אמנם ר' ישראל היה רגיל בפרנסה ליעץ הסתפקות ובטחון, (לחם ומלפפון הוא מאכל טוב), כי עם ריבוי הוצאות קשה לסמוך רק על הביטחון. ומובא בליקו"ת ד' שיכולים להפסיד כל החיים לעבוד ח"ו רק להכרחיות, והתיקון הוא צדקה. 
הסיפור של הכלב שוטה היה על שר' ישראל כתב לכאורה מכתבים כוזבים על המצב של הישיבה (שאלפים לומדים בה ולא היה רק כמה) חוץ ממה שעסק בפרנסה, ובכל דיבוריו רצה לפענ"ד ללמד אותנו הדרך. 
וכשעסק במאפיה, הדמעות היו יורדים לבד בלי הפוגות עד שפחד להיות עיוור ח"ו, וכשהרב הירש ליפל ראה אותו אמר לו "אתה משוגע? אתה צריך ליתן לחם לכל טבריה? תזרוק את זה!" ולמחרת מכר המאפיה בגרושים. ואני סיפרתי לר' ישראל על רבי ישראל קרדונר ורבי שמשון ברסקי שרצו רק לעבוד השם ואנ"ש קמו עליהם כידוע הסיפור, ור' ישראל צחק בהנאה על התנהגותם. 
ולי אמר רק לעבוד השם, אבל לאחרים דיבר מפרנסה, ואמר לאחד להמתין לבוא לארץ ולא לזרוק הפרנסה, וכשיבוא לארץ יוכל גם לעבוד בחנות וכו', הכול לפי הכלים והרצון. ובענינים של מסירות נפש, כל אחד צריך להבין ולהחליט לעצמו וליזהר מהרבוי אור, כמו שרבי נתן אמר לאחד לא לסגור החנות, ולעזוב העסק של הפרנסה במתינות. אמנם הדיבורים של רבי ישראל היו ברורים; פרנסה! ביטחון! ורבנו נתן פרנסה; בטחון. 
ומה שמביא רבנו שהיה מרוצה שיהיה פרנסה קבועה, לא מובן לי שהכוונה היא לעבוד, אלא להתפלל שיהיה סכום קבוע (למשל) שיכנס כל חודש לפטור עצמו קצת מעבודת הביטחון (שהיא העיקר) ולעסוק בעבודות אחרות. ולמעשה צריך הסתפקות ובטחון, וכמובן להרבות בתפילה על זה. 
אחר חתונתי אמרתי לר' ישראל שקשה לי עבודת הביטחון והשיב לי; "כל דבר צריך הרבה יגיעה, תפילה, ורצון". ויגעתי ומצאתי תאמין, שנזכה להיות בן חורין, משועבד ובטל אל התורה והתפילה. 
אחד אמר לר' ישראל שמאוד רוצה להפסיק לעבוד, ור' ישראל השיב לו; "הלוואי שתפסיק לעבוד"! וצריכים להתגעגע לא להפסיד חיינו הנצחיים בפרנסה. 
ב) אולי נקדים הקדמה המובאת בלקו"ה שיש נשמות שאין חיוב לטפל בהם, והצדיק הגדול מוסר נפשו לפנים משורת הדין לתקנם ולקרבם וסובל לזה אע"פ שהוא לא מחויב, ואולי אפשר להבין קצת... ככה שאין חיוב לעזור לאחר אבל הצדיק בוחר בכל זאת ברצונו לתקנו וכו'... 
פעם בבוקר, ר' ישראל הזכיר לפני נוסח התפילה של יוצר "ומפארים את שם המלך הגדול והנורא" ואמר שזה רבנו הקדוש, כי הוא שם השם... ועיין בהשמטות חיי"מ המדבר בתפילת השם שצריך להגיע למדרגה של רבנו שאמר; יהי רצון מלפני... וראיתי הקו' הזאת קצת על התפילה של הרשב"י במכתב של רב אלטר מטפליק שמשנה הנוסח של ליקו"ת, באומרו שרבי נתן כתב את זה ברוב התלהבותו ולא זכור לי הלשון בדיוק עכ"פ, צריכים להאמין שהצדיק הגדול ביטל הרע לגמרי עד שנכלל בהשם לגמרי, בתפילתו בציון מתפללים ממש להשם ואין חילוק כי השם שלו... הוא ה' בעצמו, וקשה מאד לכנס בקושיות כאלו רק צריכים להתחזק באמונה. 
ומובא כעין מזה בביאוה"ל על ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה ואומר שמה שאי אפשר ליכנס בחקירות כאלו איך אפשר ליחד מה שלכאורה אחד. 
ובאמת היה לי קושיות כאלו בהתחלת התקרבותי, ור' ישראל צפה את זה ברוח קדשו ואמר לי שצריכים להתקרב להשם ואי אפשר ליכנס בים בלי ספינה, והספינה הוא הצדיק. 
ועיין בליקו"מ ד', להחזיר מלכות לשורשה, ומה שאמר הבעש"ט; תגיד מה שהש"י ואני ואתה יודעים, והצדיק נכלל בהשם ומתפללים להשם והכל אחד וכו'... 
וכתבתי ליישב קצת אבל צריכים לא ליכנס בשום חקירה ולהתפלל להשם גם על זה שלא ניתבלבל, ונתפלל כראוי בלי בלבולים וקושיות. 
הטבתם לעשות בתדפיסים של הקסטות באידיש והדיבורים נפלאים ועמוקים, כל דיבור של ר' ישראל שעדיין לא זכיתי לשמוע מחיה אותי ממש, ובפרט דיבורים כאלו שנתנו לי כח התחדשות ואור חדש, חזק ואמץ בעבודתך. 
והנה אתה רואה כמה יש צורך להשקיע בעבודת השם ובזכות הרבים כהנה וכהנה, ור' ישראל אמר שזה רחמנות למי שלא זוכה להקריב עצמו לעבודת השם, ומזה צריכים להתחזק ולהתעורר להתפלל בשמחה בדרכי התם הקדוש של סיפוק ושמחה, וגם געגועים להשתפר ולהתעלות אבל בלי לחץ, כי צריך באמת בקיאות גדול מאד לדעת שצריך תמיד לעלות יותר ובכל זאת לא ליפול משום דבר. כמו שאמר רבי נתן לבנו יצחק במכתבים; אתה יודע שהייתי מרוצה שרק תעבוד השם אבל מה לעשות וגם בעבודתך בדואר אתה יכול לחטוף טוב ונקודות טובות וכו'... וה' יהיה בעזרנו שנזכה להתגבר על כל המכשולים והמניעות, אחד היה אברהם, ולעבוד השם יומם ולילה באמת עם פרנסה בשפע ולזכות לחיים טובים בזה ובבא, כמאמר ר' ישראל; כסף ופרנסה זה חיים? ללכת ליער בלילה ולעבוד השם זה חיים! 
חזקו ואמצו בתפלה ובשמחה

</div>
