ו

הצדיקים מתיגעים כל ימיהם להמשיך חידושי תורה אמתיים באופן שיוכלו לעורר לב בנ״י לשוב להשי״ת כי כל חידושי תורה אמתיים הם כלים וצמצומים קדושים בבחי׳ תיקון בכדי שנוכל לקבל הארת אור אין סוף על ידם בהדרגה ובמדה ובו׳ בבחי׳ תיקון. אך הבעל דבר מתגרה בכל פעם לקלקל הכל. אבל אעפ״ב הצדיקים גומרים את שלהם, וכל מה שלא יוכלו לגומרו בחייהם הם גומרים במיתתם כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כי אז נסתלקין ועולין למקום שעולין, שזה בחי׳ משה רבינו ע״ה שנתן לנו את התורה, והתייגע כל ימיו להכניס קיום התורה בישראל, ואח״כ נסתלק ונכלל בבחי׳ רעוא דרעוין, ששם תכלית ההמתקה והתיקון של כל הצמצומים באופן שאין בהם שום אחיזת הדין כלל, ומשם ממשיכין הצדיקים אמתיים אחר הסתלקותם הארת א״ס בלב כל ישראל בבחי׳ תיקון הצמצומים הנ״ל, בכדי שעי״ז יתגלה מלכותו ית׳ לעין כל, שזהו עיקר תכלית הבריאה, וזה בחי׳ גודל המעלה של השתטחות על קברי הצדיקים בפרט בערב ראש השנה, שאז צריכין להמשיך בחי׳ בריאת עולם שהי׳ בר״ה ולתקן חטא אדה״ר שהי׳ אז שכל זה נתתקן ע״י בחי׳ תיקון הצמצומים הג״ל שזה נעשה ע״י גדולי הצדיקים שנסתלקו ועי״ז עיקר תיקון התשובה כמבואר בפנים. (תפלת המנחה ה״ז אות מ״ז),