ח

ב״א כפי מה שזכה בחייו לחפש ולבקש את השי״ת תמיד בבחי׳ איה מקום כבודו שעי״ז זוכה לעלות באמת לבחי׳ איה שהיא בחי׳ בראשית מאמר סתום שהוא שורש כל המאמרות כולם, כמו כן זוכה בעת סופו וקצו שתעלה נשמתו לשם לבחי׳ איה ששם עיקר קיבול השכר בחי׳ מה רב טובך אשר צפנת ליראיך בחי׳ עין לא ראתה וכר שכ״ז בחי׳ סתום ונעלם בחי׳ איה הנ״ל, אבל אעפ״כ בשעת מיתה מחמת שאז הוא בחי׳ פירוד ע״כ אז מתעוררין ביותר כל מקומות המטונפים שמשתלשל יניקתם משם, וע״ב המת מטמא מיתה חמורה כ״כ, וצריך כ״א לסבול מה שיסבול כפי מעשיו עד שיעלה לשם לבחי׳ איה להחיות העצמות היבשות, אבל הצדיק הגדול עולה לשם מיד כמו משה ויוסף ודוד שנסתלקו בשבת במנחה ברעוא דרעוין שהוא בחי׳ איה הנ״ל, והוא ממשיך משם הארות נפלאות ותיקונים נפלאים עתה ביותר, כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, מחמת שאז עולין לבחי׳ איה בתכלית השליטות, כי בודאי העלי׳ לשם אפי׳ מי שזוכה לזה הוא בכמה אלפים ורבבות בחינות ומדריגות, וע״כ עתה אחר הסתלקותו שעולה לשם בעלי׳ ומלאה לעילא לעילא, ע״כ הכל יכולין להתתקן על ידו, כי מכל מיני מקומות המטונפים שבעולם ומכל מיני אבי אבות הטומאה שבעולם יכולין לשוב ולעלות בתכלית העלי׳ ע״י הדרך הקדוש של איו; הנ״ל, היינו לחפש ולבקש תמיד אחר השי״ת בבחי׳ איה מקום כבודו, וזה בחי׳ מעלת הליכה על קברי הצדיקים אמתיים להתעורר שם בתשובה שלימה ולחפש שם אחר השי״ת כי שם מאיר זה הדרך ביותר ע״י הצדיק שעלה לשם בתכלית העלי׳ כנ״ל, וע״כ כל הקדושות וכל התיקונים נמשכים משם. (תחומין ה״ו אות כ׳).