לח

עו"ש מספר יערות דבש (חלק א' דרוש א') שכתב שם וז"ל, והנה כבר אמרנו כי ימים אלו ראוים לקבוע בתורה כי היא סם חיים, אבל באמת לבעלי התשובה כאשר אנחנו בעוונותינו הרבים רובם ככולם צריך תפלה כי לולא תפלה ותחינה אין תורתינו מועיל כי במקום צואה התורה תעובה ונחנו מלאים צואה בעוה"ר לרוב עונות ולכלוכים אבל בתפלה ירחץ ד' את בנות ציון, ועיקר תפלה בהכנעה ושברון לבב וכו' עכ"ל. הנה עין הרואה שאפילו אדירי התורה בדורות הקודמים כהגאון הקדוש והנורא הרבי ר' יהונתן זצ"ל שהיה עמוד התורה כתב כדברים האלה אין תורתינו מועיל ונחנו מלאים צואה וכו' וכתב בתפלה ירחץ ה' את צואת בנות ציון וכתב דברים נלהבים נוראים ונפלאים אשר לעבודת התפלה הם מעוררים ושלזכות לתשובה באמת הוא ע"י עבודת התפלה לזה זוכים. ועיין בהקדמת ספר השתפכות הנפש שמדבר שם ממעלת התפלה וההתבודדות ושזה הדרך הקדוש הוא הדרך הישן שדרכו בה אבותינו ונביאינו ורבותינו הק' ז"ל מעולם, וכל תלמידי הבעש"ט הק' זצ"ל הלכו בדרך הזה, עד שבא רבינו הק' ננמ"ח זצוק"ל שעסק הרבה בתפלה ותחנונים והתבודדות בשדות וביערים, ואמר שכל עסקו הוא תפלה (עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' צג) וגילה לנו אשר אין שום עצה להנצל מגודל התגברות היצר שתמיד הוא שוקק ומתאוה להכשיל את האדם, רק ע"י התבודדות שהוא כפי אשר כל אחד יודע את נגעי לבבו ומכאובי נפשו יקבע לעצמו מקום מיוחד לשפוך שם לבבו לפניו ית', מכל מה שעובר עליו בלשון שאנו מדברים בו ולבקשו שיקרבהו לעבודתו ית' וכו', ואמר שהתפלה הוא עצה כלליות ושורש לכל העצות המובאים בספריו הק' וכו', ואמר שמקטן ועד גדול א"א להיות איש ישראלי, כי אם ע"י התבודדות, ואמר אשר עיקר הכלי זיין של איש הישראלי לנצח את יצרו הוא רק התפלה והתבודדות (עיין בליקו"מ קמא סי' ב'), ועיין בספר שיחות הר"ן בתחלתו בסיפורי הנהגותיו ויגיעתו בעבודת ה' שכתב עיקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה הי' רק ע"י ריבוי התפלות והתחינות והבקשות והריצויים והפיוסים שהי' רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו ית' והי' מרצה ומפייס אותו ית' בכמה מיני תחינות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו ית' ועיקר מה שהועיל לו הי' התפלות בלשון אשכנז המדובר בינינו וכו' וזהו העיקר מה שהועיל לו לזכות למה שזכה וכו' עי"ש.