{
  "bookId": "misc-קונטרס-תורה-אור",
  "part": "1",
  "torah": "10",
  "title": "ט",
  "hebrewTitle": "ט",
  "sourceUrl": "/reader/misc-קונטרס-תורה-אור/1/10",
  "plainUrl": "/reader-plain/misc-קונטרס-תורה-אור/1/10/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ועיין בלק\"ה (הל' ר\"ח הל' ה) שכתב וזה בחי' יעקב ולאה ורחל, רחל זה בחי' תורה שבע\"פ (כ\"ש רבינו ז\"ל בתורה י\"ב), לאה זה בחי' תפלה בחי' ועיני לאה רכות שהיתה בוכה שלא תפול בחלקו של עשו בבחי' בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, יעקב זה בחי' כלליות התורה בחי' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב היינו בחי' תורה שבכתב כי תורה שבכתב ותורה שבע\"פ הם בחי' איש ואשה בחי' יעקב ורחל כידוע, וכבר ביארנו שעיקר התפלה שעושין מתורה הוא ע\"י תורה שבע\"פ שהיא בחי' חידושין דאורייתא הנמשכין מי\"ג מדות וכו' ששרשם י\"ג תיקנא דיקנא קדישא, שעי\"ז דייקא יודעין לעשות מהתורות תפלות, שהם בחי' י\"ג מדות של רחמים, וע\"כ רחל ולאה כחדא חשיבי (וכמובא בזוה\"ק ובכתבי האר\"י שלאה ורחל כחדא חשיבי) כי לפעמים נכללין בפרצוף אחד, ויעקב שהוא יסוד התורה בחי' תורה שבכתב כל עבודתו ברחל שהיא בחי' תורה שבע\"פ, כי אין שלימות לתורה שבכתב בלא תורה שבע\"פ, וא\"א להוליד שום עבודה ומצוות ומעשים טובים מתורה שבכתב כ\"א ע\"י תושבע\"פ, כי מתורה שבכתב אין יודעין שום מצוה בשלימות כי כל מצוות תפילין לא נאמרה כ\"א בפסוק אחד וקשרתם וכו', ואין אנו יודעין אם התפילין של עור או של כסף וזהב, והיכן מקום הנחתן וקשירתן, וכן שאר דיני תפילין המרובים כולם אין אנו יודעין כ\"א ע\"י תורה שבע\"פ וכן בשאר המצוות, וע\"כ היה כל עבודתו של יעקב ברחל, אבל באמת א\"א לזכות לקיום התורה והמצוות בשלימות שהם בחי' יעקב ורחל כ\"א ע\"י תפלה ותחנונים שהם בחי' לאה, ומחמת שתורה ותפלה הם תלויים זה בזה שא\"א לזכות לתורה כ\"א ע\"י תפלה, וא\"א לזכות לתפלה כ\"א ע\"י תורה, כי צריכין לעשות מהתורה תפלה, וע\"כ צריכין ללמוד תורה כדי לידע על מה להתפלל ולעשות מהתורה תפלה, אבל גם לזכות ללמוד תורה צריכין תפלה, וכמו שאנו מתפללין בכל יום והאר עינינו בתורתך וכו' ומחמת זה אין יודעין מהיכן ההתחלה (וכ\"ש רבינו ז\"ל במ\"א [ליקו\"מ קמא רע\"א]) שיש כמה דברים שאין יודעין ההתחלה, וע\"כ אפילו יעקב אבינו ע\"ה לא היה יכול לעמוד על הדבר וסבר שבהכרח להתדבק תחלה ברחל שהיא בחי' תושבע\"פ כי לכאורה נראה כך שצריכין להתחיל מעסק התורה, וגם כי לאה היא בחי' עלמא דאתכסייא, ורחל היא בחי' עלמא דאתגלייא, היינו כי רחל שהיא בחי' תושבע\"פ זה בחי' עלמא דאתגלייא כי מעלת חידושין דאורייתא הכל רואין וחביב בעיני כל בני עולם מחמת שיש בהם חכמה ושכל גדול הנגלה לעין כל, וחכמה ושכל זה חשוב וחביב בעיני כל כי החכמה תחי' והיא חשובה בעיני הכל וכמ\"ש רבינו בהתורה מי שיודע מא\"י וכו' (ליקו\"מ תנינא תורה מ) אבל לאה שהיא בחי' תפלה היא בחי' עלמא דאתכסיא, כי חשיבות ומעלת התפלה סתום ונעלם מעין כל כי תפלה היא רק בחי' אמונה וא\"א להבין ענין התפלה בשום שכל כלל וכו', כי תפלה היא בחי' דברים העומדים ברומו של עולם שגבוה ונשגב מאד אבל בני אדם מזלזלין בה ואפילו יעקב לא היה יכול לעמוד על הדבר ועבד ברחל דייקא ולבן הארמי ברמאותו הגדולה רצה להטעות את יעקב ולהחליף לו לאה ברחל, כי לבן לא ידע כלל מעלת לאה בחי' מעלת התפלה, כי הוא בוודאי זלזל בתפלה לגמרי וע\"כ סבר שאין בלאה שום חשיבות כלל וסבר שהטעה ורימה את יעקב מאד במה שהחליף לו לאה ברחל, אבל באמת הכל מאת ה' היתה כי מאד עמקו מחשבותיו ית', ובאמת הכל היה לטובה גדולה כי רחל הצדקת מסרה סימנים לאחותה לאה שלא תתבייש, כי יעקב מסר הסימנים לרחל זה בחי' הסימנים של התורה בחי' הציבי לך ציונים ודרז\"ל עשו סימנים לתורה, כי צריכין לעשות סימנים בתורה שלא תשתכח ולא תתחלף שלא לגלות פנים בתורה שלא כהלכה, וכל הסימנים הם בבחי' תושבע\"פ שהיא בחי' רחל ששם כל המסורה והסימנים, אבל רחל שהיא בחי' תושבע\"פ מסרה כל הסימנים לאחותה לאה שהיא בחי' התפלה ומלמדת אותה איך לדבר עם יעקב שהוא כלל כל התורה ואיך לעשות מהתורה תפלה, ואזי באמת נכללין רחל ולאה יחד, כי תושבע\"פ ותפלה שניהם בחי' אחד ושניהם מתחברים עם יעקב שהוא יסוד כלל התורה וכו', וע\"כ עיקר ההולדה ע\"י לאה שילדה ששה שבטים, כי עיקר תולדות של צדיקים שהם מע\"ט הם ע\"י התפלה שהיא בחי' לאה עלמא דאתכסיא, וגם כל ההולדה של רחל היה רק בזכות שמסרה סימנים לאחותה כשרז\"ל ויזכור אלקים את רחל שמסרה סימנים לאחותה, היינו שכל הולדת הצדיקים שמולידין מע\"ט ע\"י התורה שזהו העיקר כי לא המדרש הוא העיקר וכו', כי עיקר זכות הצדיקים השלמים שזוכין למצות ומע\"ט ולהנצל מהיצה\"ר וחיילותיו העיקר ע\"י תפלה שמתפללין להש\"י לזכות לקיים את התורה, וכמ\"ש רבינו ז\"ל שכל הצדיקים לא זכו למדריגתם כי אם ע\"י התבודדות ותפילות וכו' כמבואר בשיחותיו הקדושים, וע\"כ זכה יעקב שגם השפחות נכללו בקדושה כי שפחה בגימט' משנה עם הכוללים כמובא בכתבי האריז\"ל וכשאין לומדין כראוי דהיינו שאין הלימוד לשמור ולעשות ולקיים רק להתייהר ולקנטר אזי נאמר ושפחה כי תירש גבירתה, אבל ע\"י לימוד ששה סדרי משנה כראוי מבררין הטוב מן הרע ע\"י שמבררין המותר מן האסור וכו' ואזי בחי' השפחה נכללת בקדושה וכו' כי מתורה בפני עצמה יש לפעמים יניקה להס\"א ח\"ו שהוא בחי' שפחה בישא שמכניס בדעתו ללמוד שלא לשמה להתייהר ולקנטר וכו', וכן מתפלה בפני עצמה תוכל הס\"א להתאחז שמכניס בדעתו להתפלל לצורך גופו לבד וכו', אבל כשנכלל תורה ותפלה יחד וכל תפלתו שיקיים את התורה וכל לימודו את התורה כדי לידע לעשות תפלות מהתורות כדי שיזכה לשמור ולעשות ולקיים ואז נכלל תורה ותפלה יחד בתכלית היחוד וכו' (יעו\"ש סי' ל\"ז), כי ע\"י תפלה יכולין לקבל האורות הגדולים והנוראים בתוך לבושין וצמצומים נפלאים, כי עיקר הלבושין נעשין ונגמרין ע\"י תפלה שהיא בחי' הכלי והלבוש לקבל עי\"ז כל האורות וכו' כי תפלה היא בחי' אמונה כמ\"ש רבינו ז\"ל בכמה מקומות, וע\"י אמונה יכולין לקבל כל האורות, כי באמונה כולם יכולים להתלבש, כי בהדעת יש גבול כ\"א לפי דעתו שאסור לו לצאת חוץ מהגבול של דעתו וכו', אבל אמונה היא כלי שעל ידה יכולין לקבל כל האורות הגבוהים וכל הסתרי תורה בדרך אמונה אעפ\"י שהוא למעלה מדעתו, וכן מובן בדברי רבינו ז\"ל בכמה מקומות שע\"י תפלה זוכין לקבל סתרי תורה, וכ\"ש בהתורה חותם בתוך חותם (ליקו\"מ קמא סי' כ\"ב) שתפלה היא בחי' נשמע בחי' נסתר בחי' תורת ה', ומובן שם שכ\"א צריך להתפלל הרבה להשי\"ת שיזכה להשיג ולהבין התורה הנסתרת ממנו, ועי\"ז זוכה אח\"כ להשיג ולהבין התורה הנסתרת ממנו, ועי\"ז זוכה אח\"כ להשיגה שיהיה נעשית תורתו וכו', וזה בעצמו בחי' מה שעושין מהתורה תפלה, אעפ\"י שלכאורה נראה שם להיפך, כי שם מבואר שצריכין לעשות מהתורה תפלה, וכאן אנו מדברים שצריכין לעשות מהתפלה תורה, אך באמת אינו סותר כלל, אדרבא שם מבואר היטב זה הענין שצריכין לעשות מהתורה תפלה, ועי\"ז בעצמו נעשה מהתפלה תורה, כי עיקר מה שצריכין לעשות מהתורה תפלה הוא שצריכין לעשות מבחי' נסתר בחי' תורת ה' שהוא בעצמו בחי' תפלה בחי' נשמע כמבואר בהתורה (חותם בתוך חותם (ליקו\"מ א כ\"ב) הנ\"ל שצריכין לעשות מזה תפלה להתפלל להש\"י שיזכה להשיג הנסתר, נמצא שעושה מתורה תפלה, דהיינו מתורת ה' מבחי' נסתר עושה מזה תפלה, ועי\"ז בעצמו נעשה אח\"כ מתפלה תורה היינו שנעשה מזה תורתו דהיינו שזוכה להשיגה וזה בעצמו הענין לעשות מהתורה תפלה שהזהיר רבינו ז\"ל הרבה, כי בוודאי התורה והמצוות שאדם זוכה כבר אליהם להשיגם ולקיימם בשלימות כראוי וודאי אינו צריך להתפלל ע\"ז מאחר שכבר זכה לזה, אך עיקר מה שצריך לעשות מהתורה תפלה הוא להתפלל להש\"י על התורה והמצוות שעדיין לא זכה להשיגם ולקיימם שיזכה להשיגם ולקיימם כראוי, שזהו בחי' סתרי תורה אפילו לפי בחינתו ומדריגתו ואפילו איש פשוט לגמרי שרחוק עדיין מקיום המצוות כפשוטן וצריך להתפלל ע\"ז ולעשות מהתורה תפלה, גם זה נקרא אצלו סתרי תורה מאחר שרחוק עדיין מקיומם נקרא נסתר אצלו, כי עיקר התורה הוא הקיום כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, למשל מי שלומד תורה שמדברת ממצות צדקה והוא רחוק מצדקה ומתפלל להשי\"ת שיזכה ליתן צדקה וכל זמן שאינו זוכה עדיין לפעול בקשתו לקיים מצות צדקה אזי נקראת מצות צדקה אצלו בחי' נסתר בחי' תורת ה', כי אין התורה נקראת תורתו כ\"א כשזוכה לקיימה שזה עיקר לימוד התורה בשלימות ללמוד ע\"מ לקיים, וגם באמת מחמת שאינו מקיים המצוה אין לו בה שום השגה כלל, והוא בחי' נסתר ממנו, ואח\"כ כשזוכה לקיימה ע\"י התפלה שהתפלל ע\"ז, זה בחי' שעשה מהתורה תפלה היינו מבחי' סתרי תורה לפי בחינתו מחמת שלא זכה לקיימה עשה מזה תפלה, כי סתרי תורה הם באמת בחי' תפלה, ועי\"ז זכה אח\"כ שיעשה מזה תורתו, וכן אפילו אח\"כ כשזוכה לקיים מצות צדקה אבל אינו מקיים אותה עדיין בתכלית השלימות כראוי, אזי זאת הבחי' הרחוקה ממנו עדיין היא בחי' נסתר אצלו, וצריך לעשות מתורה זאת תפלה כי היא בחי' תורת ה' אצלו שהיא בחי' תפלה, ע\"כ צריך לעשות מזה תפלה שיתפלל הרבה להש\"י שיזכה לקיימה בשלימות ואז נעשה מהתפלה מבחי' תורת ה' בחי' נסתר נעשה מזה תורתו, נמצא מ\"ש שם לעשות מהתפלה תורה ומ\"ש כאן לעשות מהתורה תפלה הכל אחד. עכ\"פ יוצא משם שהנסתר שהיא בחי' תורת ה' אצלו בחי' אור אין סוף הוא בחי' תפלה שהיא בחי' ביטול ודביקות לאין סוף, ע\"כ צריך להתפלל הרבה עד שיזכה להשיגו ע\"י התפלה וכו', נמצא שע\"י התפלה יכולין לקבל ולהשיג כל האורות הגבוהים גבוה מעל גבוה ע\"ש בהתורה (חותם בתוך חותם (ליקו\"מ א כ\"ב) ותבין עיי\"ש.",
      "en": ""
    }
  ]
}