Kelim - פרק טז - משנה ד

כְּלֵי עוֹר, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הַתּוּרְמֵל, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה קִיחוֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת אָזְנָיו. סְקֹרְטְיָא, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה אֶת צִיצָתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ. קָטָבוֹלְיָא, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת קִיחוֹתֶיהָ.

הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיִּתְפְּרֵם וִישַׁיֵּר בָּהֶם פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים: