# nachas-hashulchan — complete plain text
Source index: https://ajew.org/reader/nachas-hashulchan/
## Sections
- [הקדמה](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/1/) — [TXT](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/1/index.txt)
- [אורח חיים](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/2/) — [TXT](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/2/index.txt)
- [יורה דעה](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/3/) — [TXT](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/3/index.txt)
- [אבן העזר](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/4/) — [TXT](/reader-plain/nachas-hashulchan/1/4/index.txt)
---
# הקדמה
URL: https://ajew.org/reader-plain/nachas-hashulchan/1/1/
# הקדמה
הקדמה
Source: https://ajew.org/reader/nachas-hashulchan/1/1
## Segment 1
אמר הכותב והמלקט כבר ידוע ומפורסם הרבה מקצה העולם ועד קצהו גודל נפלאות קדושת אדמו"ר אור האורות וכו' וכו' כמוהר"ר נחמן זצוק"ל מברסלב בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות וספר המדות ושאר ספרים קדושים ונוראים מאד כמפורסם.
[§1]
Says the author and compiler: It is already known and widely proclaimed, from one end of the world to the other,
the greatness of the wonders and holiness of our Rebbe — the Light of lights, etc., etc. —
the holy Rabbainu Nachman ז״ל
of Breslov, the author and composer of the sacred books
Likutay Moharan, Sipuray Maasiyos [Stories of Ancient Times],
Sefer HaMidos [The Book of Traits], and other holy and awe-inspiring works,
as is widely known.
[§2]
Whoever encounters these works will certainly marvel greatly at the magnitude of the holiness,
the wonders, and the awesome novelty of the Torah-teachings mentioned above —
and at the profound and wondrous depth that lies within every single utterance of his holy words,
of blessed memory. Beyond this, the greatness of this holy one
was to bestow upon us lovingkindness [chessed] and truth —
and he himself would allude to us the immense preciousness, the holiness,
and the awesome quality of his Torah-discourses, stories, and holy conversations:
that one should properly find within his holy Torah every conversation
and affair of the world — and many further wonders of this kind,
as we heard from his holy mouth on this very subject.
He urged most strongly to be constant in studying his holy books,
and to go and serve Hashem with each of his discourses,
and with each of his conversations, for some extended period of time.
He urged [each person] to study all of his discourses and to derive from them
true novellae — each person according to his own capacity —
as is explained at great length in Sichos Moharan and Chayay Moharan,
beyond what was discussed in this regard orally.
[§3]
Now, our teacher, the holy Rav Noson ז״ל
was a great champion of our Rebbe's affairs throughout all the days of his holy life.
He composed many Torah novellae on the foundation of our holy Rebbe's sacred books,
and arranged them in the order of the four sections of the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law],
as commanded by the Rebbe's holy mouth —
and from this were gathered several large volumes that form the holy books of Likutay Halachos.
[§4]
Now, I — the lowly and humble one — although I know my own worth,
that I am not worthy even to be the last and most peripheral of the most peripheral
among the holy disciples of our Rebbe ז״ל
and the disciples of his disciples — nevertheless,
I said to fulfill, at least in part, the verse:
*"It is a time to act for Hashem"* [Tehillim / Psalms 119:126],
and what our Sages of blessed memory taught:
"In the place where people gather, scatter [your wisdom]; and in the place where there are no men,
strive to be a man."
Our Rebbe ז״ל had already told of the holy
Tam [the Simple One in his story] who was joyful in his portion
and who delighted and exulted in his work, even though it did not come out perfectly —
and even in worldly matters it was not received as it should have been —
yet he nonetheless gave praise and thanksgiving for his portion
and for whatever small profit he had from moment to moment,
after the great toil and immense effort the Tam expended, as is understood in that story.
I too said: I will go in his ways in this, and I will speak,
and relief will come to me — for as our Sages taught:
"All Torah words are good."
[§5]
And perhaps a merit will roll forward from this —
that thereby truly wise and understanding people will be roused
to turn their eyes and hearts to his holy words ז״ל,
and they will derive from them true and wondrous novellae —
truly worthy of ascending even to the table of kings
[as our Sages say: "Who are the kings? — The Rabbis"] —
and thereby the Name of Heaven will be magnified and sanctified through these books and novellae,
in the manner of *"A tower of strength is the Name of Hashem"* [Mishlei / Proverbs 18:10] —
and our Sages teach: "Name" — that refers to a book
[i.e., the Name of Hashem is exalted through the sacred book].
And this shall be my reward.
[§6]
Thus my inner counsel has guided me to begin expounding the main headings
of the great body of halachos [laws] found in the three sections of the Shulchan Aruch,
namely: Orach Chaim [The Path of Life], Yoreh Deah [Teaching of Knowledge],
and Even HaEzer [The Stone of Help] —
which encompass virtually all the concerns of a person's life
and his conduct in matters between man and G-d
[apart from the section Choshen Mishpat, which deals with matters between man and his fellow —
there is no space here to expound those, and furthermore,
much of that section is already explained at length in Likutay Halachos] —
to explain everything briefly, and almost only by way of allusion,
according to the order of the discourses in our Rebbe's holy books,
in such a manner that each discourse will encompass all the halachos
found in these three sections.
[§7]
And although I considered and saw that the task is immense —
for, G-d willing [תא״ל], the discourses are numerous,
and were we to expound upon each and every discourse all the words of the Shulchan Aruch,
there would not be enough time even to speak about it,
let alone to commit it to writing — nonetheless I did not draw back from my original intention.
For: "One who cannot fulfill an entire mitzvah should not therefore refrain from fulfilling half a mitzvah."
And our Sages taught: "Torah words must not lie upon you as an obligation,
and you are not permitted to exempt yourself from them" —
and further: "It is not your duty to complete the work" [Avos 2:16] — etc.
[§8]
This is especially so because I have already explained that all my effort in this
is only by way of example and parable —
to display before the princes, the sages, and the great ones of Israel
the splendor, the beauty, and the holy magnificence of the crown and glory
of the pearls of his holy discourses —
and how each one of them is the totality of everything —
to the degree that even the smallest of the small, such as I am today,
can expound within them and find new insights
according to my meager understanding and low station.
How much more so if the great ones of Israel would turn their hearts to this —
they would certainly reveal therein wonders and awesome things to such a degree
that the entire earth would shine from His glory, may He be blessed,
and *"the glory of Hashem would fill all the earth,
and the kingship would be Hashem's"* [cf. Tehillim 97:1], etc.
## Segment 2
אשר אז בוודאי יתפלא מאד על גודל קדושת נפלאות נוראות החידושי תורה הנ"ל ועל גודל העמקות הנפלא אשר יש בכל דיבור מדיבוריו הק' ז"ל. יותר מזה הגדול הוא ז"ל לעשות עמנו חסד ואמת ורומז לנו בעצמו ג"כ גודל יקרת קדושת נוראות מאמריו וסיפוריו ושיחותיו הק' ראוי לו למצוא כל שיחות ועניני העולם בתוך תורתו הק' ועוד נפלאות רבות כיוצא באלו שנשמע מפיו הק' בענין זה. והזהיר מאד להתמיד בלימוד ספריו הקד ולילך ולעבוד את ה' עם כל מאמר ממאמריו ועם כל שיחה משיחותיו איזה משך זמן. והזהיר לעיין בכל מאמריו ולחדש בם חידושים של אמת כל אחד כפי יכלתו וכמבואר בזה הרבה בשיחות מוהר"ן וחיי מוהר"ן לבד מה שנדבר בזה בע"פ:
[§9]
Therefore I said in my heart: this matter opens with the smallest of the small,
and perhaps G-d, may He be blessed, will help us,
so that it be concluded by the great ones of Israel and their wholesome, faithful sages —
the wholehearted faithful of Israel — to whom it is truly fitting and becoming
to reveal and proclaim the light of truth in the world
and to spread its wellsprings outward.
For our Sages have already said:
"Why are the words of Torah compared to a tree? — Just as a small tree can kindle a large one" [cf. Taanis 7a] — etc.
[§10]
Therefore I began to engage in this a little,
and I said I would transcribe the very first discourse from the books of Likutay Moharan —
the discourse of *"Ashray T'mimay Darech"*
["Fortunate are those of perfect path" — Tehillim 119:1],
which is a brief discourse that was not recorded in complete form as it should have been,
as is explained elsewhere —
and yet even so, its ways are straight and perfect, wondrous and awesome,
and it likewise contains within it the totality of our entire holy Torah,
as will be explained below, at least briefly and by way of allusion to the main headings.
[§11]
Especially in places where it was necessary to draw support
from the words of the holy Zohar and the writings of the holy Ari ז״ל
and similar matters —
there I was certainly forced to be very brief in places where [the source texts]
call for expansiveness — since we do not engage in hidden matters,
and all of this is to us in the category of "that which is beyond us" etc.
As our Sages already taught in the holy Zohar:
"After Rashbi [Rabbi Shimon bar Yochai] departed, one would say to another:
'Do not open your mouth, etc.'"
[§12]
Due to all the above, there are certainly many places where the explanations
are somewhat lacking, and perhaps the careful reader will even see
what appears to be a slight contradiction from one place to another —
or at one point a matter is designated by one name
and at another point by a different name —
and all this is due to the above-stated reasons.
Therefore, when one pays attention to this with a proper and upright intention —
especially when one has some familiarity with the sacred books
that discuss such matters —
one will find everything to be correct, with G-d's help.
Our Sages have already taught [Zohar, Shelach, 157b]:
"Sometimes within a wrapping of something crude, a pearl is to be found."
Therefore my heart is firm and trusting in Hashem
that even one who studies this small compendium will find in it upright words
and many precious segulos (propitious qualities).
And at the opening of our words it will illuminate for every reader
to search and to find, himself as well, precious treasures and many new wonders
in all the words of our holy Torah.
[§13]
In particular, based on the foundation of the discourse
Ashray T'mimay Darech mentioned above —
which is entirely contained within the verse
*"The words of the wise are heard in tranquility / nachas"*
[Koheles / Ecclesiastes 9:17] —
as is explained within, the secret of the letters of Nachas
[נַחַת] —
therefore I called this compendium Nachas HaShulchan
[The Table's Tranquil Repose],
after the verse:
*"And your table shall be set, full of richness"* [Iyov 36:16].
May it be the will [of G-d] that the verse be fulfilled in us:
*"They will be sated from the abundance of Your house,
and from the stream of Your delights You will give them to drink"*
[Tehillim 36:9] — etc.
And may we merit to draw water with joy from the wellsprings of salvation,
flowing from the Nachal Novea Mekor Chochmah
[the Stream that flows from the Source of Wisdom] —
[within this verse is hinted the secret of the holy name of our Rebbe ז״ל
by way of rashay saivos — initial letters — as is explained elsewhere] —
and may we fulfill his words in truth, until we merit complete repentance
and a speedy redemption, soon, in our days — Amen, may it be so.
"For out of Zion shall go forth Torah, and the word of Hashem from Jerusalem."
📜 Translator's Summary — Hakdama (Introduction)
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The Rebbe's stature: The author opens by acknowledging the universally known greatness of Rabbainu Nachman of Breslov — his Torah-discourses, stories, and conversations reveal wondrous depth, and he himself urged his disciples to study them continually and to derive fresh insights from them.
Rav Noson's precedent: Rav Noson, the Rebbe's primary disciple, composed Likutay Halachos — arranging novellae on all four sections of the Shulchan Aruch based on Rabbainu's discourses. This is the predecessor and model for the present work.
The author's humble mission: In the spirit of the humble Tam from the Rebbe's famous story — who rejoiced even in imperfect accomplishment — the author undertakes to outline the first three sections of the Shulchan Aruch through the lens of the Rebbe's discourses, by way of brief allusion and example, hoping to inspire greater scholars to do the same more completely.
The title: The work is named Nachas HaShulchan after the verse in Iyov (36:16): "Your table shall be set, full of richness." The word Nachas (נחת) also contains a mystical secret connected to the verse from Koheles (9:17): "The words of the wise are heard in nachas/tranquility," which is itself the key to the first discourse of Likutay Moharan.
Scope: The compendium covers Orach Chaim, Yoreh Deah, and Even HaEzer (matters between man and G-d), following the sequence of Rabbainu's discourses, beginning with the first — Ashray T'mimay Darech.
## Segment 3
והנה מורנו וכו' הר"ר נתן ז"ל היה שתדלן גדול בעניני רבינו ז"ל כל ימי חייו הקד' וחידש חידושי תורה הרבה על יסוד ספרי רבינו הק' ז"ל וסידר אותם על סדר ד' חלקי השלחן ערוך כמצווה מפיו הק' ונתקבץ מזה כמה כרכים גדולים שהם ספרי לקוטי הלכות הק': והנה אני השפל והדל הגם כי ידעתי את ערכי שאיני כדאי אף להיות סוף וטפל שבטפלים למעלת קדושת תלמידיו הק' של רבינו ז"ל ותלמידי תלמידיהם אעפ"כ אמרתי לקיים קצת מאמר הכתוב עת לעשות לה' וכו'. וארז"ל באתר דמכנסין פזר. ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. וכבר סיפר רבינו זצ"ל מהתם הק' שהיה שמח בחלקו ושש ועלז במלאכתו אף שלא עלתה בידו בשלימות וגם בעניני העולם לא נתקבלה כראוי אעפ"כ היה נותן שבח והודיה על חלקו ועל איזה רווח כל שהוא שיש לו מיד ליד אחר היגיעה הגדולה והעמל הגדול שהי' לו להתם הזה כמובן שם. אף אני אמרתי אלך באורחותיו בזה ואשיחה וירוח לי כבר ארז"ל כי כל פטטיא דאורייתא טבין. ואולי יתגלגל זכות על ידי שיתעוררו עי"ז אנשים חכמים ונבונים באמת לשום עינם ולבם על דבריו הק' ז"ל והם יחדשו בהם חידושים אמתיים ונפלאים באמת הראוים לעלות גם על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן ויתגדל ויתקדש שם שמים ע"י ספרים וחידושים אלו בבחי' מגדל עוז שם ה' וכו' שם דא ספר והיה זה שכרי: ובכן יעצוני כליותי להתחיל לבאר ראשי פרקים מרוב דברי ההלכות שבשלשה חלקי השו"ע היינו אורח חיים.יורה דעה. אבן העזר. שבהם כלולים כמעט כל עניני האדם והנהגותיו בדברים שבין אדם למקום (לבד מחלק חושן משפט שמדבר מענין דברים שבין אדם לחבירו שאין כאן מקום עוד לבארם וכבר מבואר הרבה גם מחלק זה בלקוטי הלכות) לבאר הכל בקיצור וכמעט רק ברמיזה ע"פ סדר המאמרים שבספרי רבינו ז"ל באופן שכל מאמר ממאמריו ז"ל יהיו כולל כל ההלכות שבג' חלקים אלו. והגם כי התבוננתי וראיתי שהמלאכה מרובה כי תא"ל המאמרים מרובים ואם באנו לבאר ע"פ כל מאמר ומאמר כל דברי השו"ע לא יספיק הזמן אפילו לדבר בזה רק מפה אל מפה. ומכש"כ להעתיק על הכתב. אך אעפ"כ לא נסוגותי אחור מחמת זה ממחשבתי הראשונה כי מאן דלא יכיל למיעבד כולי מצוה פלגא מצוה נמי לא ליעבד. וכבר ארז"ל דברי תורה לא יהיו עליך חובה ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהם וכן אמרו לא עליך המלאכה לגמור וכו' בפרט שכבר ביארתי שכל מה שאני משתדל בזה הוא רק בדרך דוגמא ומשל להראות לפני השרים וחכמים וגדולי ישראל את הוד יופי פאר קדושת עטרת תפארת פניני מאמריו הק' ואיך כל אחד מהם הוא כלליות הכל עד שאפילו הקטן שבקטנים כמוני היום יוכל לבאר בהם ולמצוא חדשות כפי קט שכלי ושפלות מדריגתי ומכל שכן אם יתנו גדולי ישראל את לבם לזה בוודאי היו מגלים בזה נפלאות ונוראות מאד עד אשר כל הארץ תאיר מכבודו ית' וימלא כבוד ה' את כל הארץ והיתה לה' המלוכה וכו'. לכן אמרתי בלבי דבר זה נפתח בקטן שבקטנםי ואולי יהיה השי"ת בעזרינו שיסתיים בגדולי ישראל ובחכמיהם השלמים והנאמנים שלומי אמונים ישראל אשר להם נאה ויאה באמת לגלות ולפרסם אור האמת בעולם ולהפיץ מעינותיו חוצה. וכבר ארז"ל למה ד"ת נמשלו לעץ מה עץ קטן מלדיק את הגדול וכו'. לכן התחלתי לעסוק בזה קצת ואמרתי להעתיק את המאמר הראשון מספרי לקוטי מוהר"ן שהוא מאמר אשרי תמימי דרך שהוא מאמר קטן ולא נכתב בשלימות כראוי כמבואר במ"א ואעפ"כ גם הוא דרכיו ישרים ותמימים נפלאים ונוראים ויש בו ג"כ כלליות כל תורתינו הק' כאשר יבואר לקמן קצת ורק ברמז ובדרך ראשי פרקים. ובפרט במקום שההכרת להסתייע ולהביא קצת מדברי הזוה"ק וכתבו האריז"ל וכדומה ששם בוודאי הוכרחתי לקצר מאד במקום שאמרו להאריך מאחר שאין לנו עסק בנסתרות והכל אצלינו בחי' במופלא ממנו וכו'. וכבר ארז"ל בזוה"ק בתר דאיסתלק ר"ש הוה אמר חד לחבירה אל תתן את פףיך וכו' ומחמת כל הנ"ל בוודאי יש בהרבה מקומות שמחוסרים הדברים ביאור קצת ואולי גם יראה להמעיין כמו איזה סתירה קצת ממקום למקום ופעם וכונה הדבר בשם זה ופעם בשם זה וכל זה מחמת הנ"ל ולכן כשיתן לב לזה בכוונה נכונה וישרה בפרט כשיהיה לו בקיאות קצת בספרים קדושים המדברים בענינים כאלו אז ימצא הכל נכעון בעזה"י. וכבר ארז"ל (זוהר שלח קנ"ז ע"ב) לזימנין באפרקסותא דענאי אשתכח מרגניתא. לכן נכון לבי בטוח בה' שגם המעין בקונטרס זה הקטן ימצא בו דברים נכוחים וסגולות יקרות הרבה. ובפתח דברינו יאיר לכל המעיןלחפש ולמצוא גם הוא אוצרות יקרים ונפלאות רבות וחדשות בכל דברי תורתינו הק' בפרט ע"פ יסוד המאמר אשרי תמימי דרך הנ"ל שכולו כלול במאמר הכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים כמבואר בפנים סוד אותיות נחת ע"כ קראתי לקונטרס זה נחת השלחן על שם מאמר הכתוב (איוב ל"ו) ונחת שלחנך מלא דשן. ויהי רצון שיקויים בנו מקרא שכתוב ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם וכו'. ונזכה לשאוב מים בששון ממעיני הישועה הנובעים מהנחל נובע מקור חכמה (שבפסוק זה מרומז סוד שמו הק' של רבינוז"ל בר"ת כמבואר במ"א) ולקיים דבריו באמת עד שנזכה לתשובה שלימה ולגאולה קרובה ב"ב אכי"ר:
Structure of Nachas HaShulchan
Rabbainu's Discourses
Likutay Moharan
Rav Noson's
Likutay Halachos
(all 4 sections)
Nachas HaShulchan
(3 sections, briefly)
Orach Chaim
Laws of Daily Life
Yoreh Deah
Laws of Forbidden & Permitted
Even HaEzer
Laws of Family & Marriage
All arranged according to the order of
Discourse 1: Ashray T'mimay Darech
Orach Chaim — The Path of Life
אוֹרַח חַיִּים
## Segment 4
כי מציון צתא תורה ודבר ה' מרישלים.
Opening — Pesicha
פְּתִיחָה — יְסוֹד כָּל הַקּוּנְטְרֵס
Transcribed from the book Likutay Moharan, Part I, Discourse 1.
This discourse is the foundation of the entire compendium.
*"Fortunate are those of perfect path, who walk in the Torah of Hashem"* [Tehillim 119:1]
— Know that through Torah, all prayers and all requests that we pray and petition are received [on high].
And the grace [chen] and esteem of Israel is elevated and exalted
before all those upon whom they depend —
both in spiritual matters and in material matters.
For now, alas, the true grace and esteem of Israel has fallen —
for now, the essence of grace and esteem lies with [the nations].
But through Torah, the grace and esteem of Israel is elevated —
for the Torah is called:
*"A beloved hind and a graceful doe"* [Mishlei 5:19] —
she raises grace upon those who study her [Eruvin 24b]…
פְּתִיחָה — יְסוֹד כָּל הַקּוּנְטְרֵס
Transcribed from the book Likutay Moharan, Part I, Discourse 1.
This discourse is the foundation of the entire compendium.
*"Fortunate are those of perfect path, who walk in the Torah of Hashem"* [Tehillim 119:1]
— Know that through Torah, all prayers and all requests that we pray and petition are received [on high].
And the grace [chen] and esteem of Israel is elevated and exalted
before all those upon whom they depend —
both in spiritual matters and in material matters.
For now, alas, the true grace and esteem of Israel has fallen —
for now, the essence of grace and esteem lies with [the nations].
But through Torah, the grace and esteem of Israel is elevated —
for the Torah is called:
*"A beloved hind and a graceful doe"* [Mishlei 5:19] —
she raises grace upon those who study her [Eruvin 24b]…
# אורח חיים
URL: https://ajew.org/reader-plain/nachas-hashulchan/1/2/
# אורח חיים
אורח חיים
Source: https://ajew.org/reader/nachas-hashulchan/1/2
## Segment 1
פתיחה
"Tranquil Repose of the Table" — or — "The Table's Serene Plenty"
## Segment 2
הועתק מספר ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א'.
סִימָן א׳ — הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
"One should rouse himself like a lion" [Shulchan Aruch, Orach Chaim 1] — etc.
See Discourse 1, Ashray T'mimay — etc.
[§1]
It is known that day and night correspond to the illumination
of the sun and the moon [in the kabbalistic sense].
And the [teaching] "one should rouse himself like a lion" —
this corresponds to the aspect of Abba [the supernal Father-principle],
which is the aspect of Chochmah [Divine Wisdom], as is cited [in the sacred sources].
"To arise in the morning" — etc. —
meaning, that he himself should be the one who awakens the dawn:
that he should not wait for the awakening to come to him from above —
to bring him to understand the wisdom and the intellect [sechel]
that exists within every thing —
but rather that he rouse himself, alone, toward this.
[§2]
This is precisely "to arise in the morning" —
for in truth there are times that are favorable, and the reverse, G-d forbid —
just as in every day there are day and night,
evening and morning. Certainly, at the time of the strengthening of darkness,
it is impossible to force the moment — to draw precisely then the actual light of the intellect,
as is known. And then one must set aside one's thoughts and rely on faith alone,
and believe that in every thing, in every place, and at every time —
there are certainly sparks of the holy intellect through which to draw close to Hashem, may He be blessed.
But for now, one cannot understand all of this —
yet one nonetheless certainly believes in this with complete faith.
And then sometimes the faith illuminates for him like the actual light of the intellect itself.
And sometimes, on the contrary — through the darkness and the withdrawal of the light of the intellect,
through this very thing, new intellect is born —
for one enters into the aspect of faith and a great illumination is added to him.
[§3]
But nonetheless one must watch over himself and wait and hope at every moment —
perhaps he will sense within himself some beginning of an awakening of the holy intellect —
and then he should strengthen himself to rouse and fortify it
with every manner of holy strengthening,
and to serve his Creator through it,
until he comes to be in the aspect of "he himself awakens the dawn."
[§4]
And this is the gloss [hagaha]:
"In any case, he should not delay past the time that the congregation prays" —
for it is explained within [the discourse] that through this [i.e., through Torah]
all prayers are received — etc.
Since not every person merits [the highest level],
one must at the very least be careful to pray at the time that the congregation prays,
for then the prayer is received — as our Sages taught.
And this: *"I have set Hashem before me always"* [Tehillim 16:8] —
this is a great fundamental principle in Torah — etc. —
for this is the essential lesson meant to guide one
to fulfill "I have set Hashem before me always" —
to look always only at the intellect and the divine life-force
[chiyus Elohus] that exists in every thing.
[§5]
And this: "He shall not be ashamed before those who mock" —
for they are from the side of Esav [Esau],
who despised the birthright and mocked Yaakov [Jacob]
when he took the birthright from him —
as our Sages expound: "He who looks — looks;
he who sets the table" [i.e., "Tzafah tzafis, aroch hashulchan"] — etc.
[And this: "yet he should not quarrel with them —
only in the manner that Yaakov conducted himself with Esav"].
## Segment 3
ומאמר זה הוא יסוד כל הקונטרס הזה:
[§6]
And this: "also in tznius / modesty in conduct" — etc. —
for sometimes the yetzer hara [evil inclination]
clothes itself in a mitzvah, and it seems to him that his intention is for the sake of Heaven,
when in truth it is only to glorify himself before people —
therefore there is nothing as beautiful as modesty.
[§7]
And this: "and when he lies upon his bed, he should know before Whom he lies" —
meaning that even at the time of the withdrawal of the mochin
[higher faculties of consciousness] and the intellect —
when the essence [of one's service] is only faith, as above —
nonetheless he should bind himself to the
reshima [residual impression / trace of light] that remains within him
from the illumination of the holy intellect.
For the essential life-force of faith also comes only from the holy intellect —
in the aspect of *"and Chochmah [wisdom] gives life"* [Koheles 7:12] —
as is understood in Siman 255.
[§8]
And this: "and immediately upon waking from sleep he should rise with alacrity" —
for through binding himself even at the time of the withdrawal of the intellect
to the reshima that remains from the illumination of the holy intellect —
through this itself it becomes easy for him to wake from his sleep with alacrity,
and to draw upon himself the light of the actual holy intellect in truth —
and through this itself the unification of the
ח [ches] and the נ [nun]
mentioned above is also achieved
[forming the word חֵן — chen / grace].
[§9]
And this too is the matter of Tikkun Chatzos [Midnight Lamentation] —
to be distressed and sorrowful over the destruction of the holy Temple
[which is the aspect of holy Daas / Knowledge]
and the exile — for since then, the grace and esteem of Israel has fallen —
all due to the strengthening of the yetzer hara,
the minister of Esav, which is the aspect of
"a wave that submerges the ship" [Babylonian Talmud, Bava Basra 73a].
Therefore, after the Tikkun Chatzos one must engage in much Torah study —
for through this is his [the yetzer hara's] primary subjugation —
and through this one merits grace, and all prayers and petitions are received.
This is [also] the aspect of the thread of kindness [chut shel chessed]
that is drawn over one who studies Torah at night.
Moreover, the primary perfection of the rectification of prayer is also through
engaging in Torah at midnight, as is known.
[§10]
And this: "A little supplication with intention" — etc. —
for prayer itself is also in the aspect of
Malchus [Kingship / the Divine Feminine principle],
the aspect of נ [nun].
And when one attaches to it the intention of the heart and the intellect —
which is the aspect of ח [ches] —
through this the aspect of chen [grace — חֵן] is achieved,
and one's petition is received —
this is the [meaning of] "the words of the wise are heard in nachas / tranquility"
as expounded within.
[§11]
And this: "It is good to recite the passage of the Akeidah [Binding of Isaac],
the passage of the Manna, the Ten Commandments,
and the portions of the Olah and Mincha offerings" — etc.
For through the Akeidah, the intensity of the judgments of Yitzchak [Isaac] were sweetened,
so that the forces of the other side would not draw from them —
[that is,] the yetzer hara and his hosts,
who are of the aspect of Esav.
Also, through this, it is rooted into the souls of Israel
to give their lives for the sanctification of His Name —
and through this is the primary subjugation of the yetzer hara, as is cited.
## Segment 4
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע כי ע"י התורה נתקבלים כל התפלות וכל הבקשות שאטנו מבקשים ומתפללים. והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשיו בעו"ה חן וחשיבות אמיתי של ישראל נפל. כי עכשיו עיקר החן והחשיבות הוא אצלם. אבל ע"י התורה נתעלה החן והחשיבות של ישראל. כי התורה נקראת (משלי ה') אילת אהבים ויעלת חן שמעלה חן על לומדיה (עירובין כ"ד ע"ב)......
[§12]
The passage of the Manna — in order to strengthen trust [bitachon] in Hashem,
may He be blessed, so that the burden of livelihood not preoccupy him,
allowing him to engage in Torah all the more —
in the aspect of "the Torah was given only to those who ate the Manna" [Mechilta].
The Ten Commandments — for they are the totality of the Torah, as is known.
The portions of the Olah and [Mincha] offerings —
for the sacrifices correspond to the aspect of
*"G-d saves man and beast"* [Tehillim 36:7] —
[and the verse] *"When a man brings [an offering] from the cattle"* —
as is known; and through this a great unification is made —
the joining of the ח and the נ —
and through this all prayers are received, for they stand in place of the sacrificial offering.
סִימָן א וְכוּ׳ — הִלְכוֹת שְׁחִיטָה
[§1]
The laws of shechitah [ritual slaughter] — according to the discourse Ashrei Temimei Darech, Siman 1. See in the kavanos of shechitah — and in particular in the Siddur Kol Yaakov — where it is explained that cattle and beast [behemah and chayah] are rooted in the aspect of the Nukva — the aspect of BaN — the aspect of Malchus. And therefore they were created from the dust — and require shechitah of both signs — etc. But the fowl — its root is in the male — etc. — and one sign suffices. And the fish — whose root is higher — etc. — and they require no shechitah at all — etc. And according to our approach this is further understood.
[§2]
For a person must bind himself and gaze only upon the intellect and spirituality and divine life-force that is in every thing. But one merits this only through the aspect of Malchus — etc. — as the whole matter is explained within. And therefore at the time of eating — through which is the essential sustenance of man's life-force — and in which is the essential hold of the physical — the aspect of the sitra achra of Esav — the aspect of the yetzer hara — as is elaborated also in the section of Orach Chaim — therefore the battle between the aspects of Yaakov and Esav is then very great. And since the essential subduing of the aspect of Esav is through Torah study — one must speak words of Torah at the table. And since the essential establishment of the meal is upon the bread — therefore ten commandments were ordained regarding bread — to sanctify the eating — that the sitra achra of Esav — the strengthening of the yetzer hara — not hold onto it — G-d forbid.
[§3]
But one must be even more careful at the time of eating meat — for our Sages taught: bread and water — they asked for this properly — and therefore it was given to them properly — the aspect of: "in the morning you shall be satisfied with bread" — it emerges that the eating of bread is in the aspect of the light of day — the aspect of intellect and the sun. But meat — they asked for this improperly — and therefore it was given to them improperly — the aspect of: "in the evening you shall eat meat" [Shemos 16:12] — and therefore one must be especially careful regarding the hold of the yetzer hara upon it. Regarding it, it is said: *"man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced"* [Tehillim 49:13]. And it is said: *"who knows — etc. — and the spirit of the beast that goes downward to the earth"* [Koheles 3:21]. And also: through the shechitah one cleanses the animal of its blood — which is the aspect of judgments and gevuros — from which is the root of the yetzer hara's hold — the aspect of Esav who was red. And therefore the wicked are called anshei damim [men of blood].
[§4]
And therefore cattle and beast that were created from the dust — and whose root is from the aspect of Malchus — whose essential building is from the aspect of gevuros — and in which is the essential hold of the sitra d'mosa — G-d forbid — the aspect of: "her feet descend to death" [Mishlei 5:5] — therefore they require shechitah of both signs — the windpipe [kaneh] and the esophagus [oshut] — which correspond to the aspects of Yaakov and Esav — as is known. And this corresponds to the two aspects of the yetzer hara's temptation — for sometimes it dresses itself in mitzvos — etc. — as explained within. But fowl — which was created from the swamp — which also contains the power of water — the aspect of chasadim — the aspect of the waters of Chochmah — the waters of Torah — therefore the hold of the sitra achra is not as strong in it — and one sign of shechitah suffices. But fish — which were created only from the water — and therefore have the aspect of eina pekicha [the open eye] — the aspect of what one must gaze upon with an open eye — only the intellect in every thing — therefore they require no shechitah at all — and their gathering itself is their purification. And therefore the righteous were compared to fish — as our Sages taught.
[§5]
And therefore one may not slaughter until one has slaughtered three times in the presence of a wise and expert man — and they explained: one needs specifically also that he be a sage — etc. — and the custom is that one does not slaughter unless one has received authorization from a sage — etc. For the essential shechitah — the subduing of the spirit of animality and foolishness — the aspect of zevichas hayetzer [the slaughter of the yetzer hara] — is through the holy light of intellect and Chochmah — which one merits through Torah study — as stated. And therefore authorization from a sage specifically is required. And therefore: the shechitah of a non-Jew is neveilah [invalid] — even if he does not worship idols — etc. — for the essential power of shechitah is through the power of Torah study — and this is the aspect of: "and you shall slaughter as I commanded you" [Devarim 12:21] — specifically. But one who is far from the holiness of Torah has no power to rectify through his shechitah — and his slaughter is neveilah specifically — for he is from the aspect of the moon of the sitra achra — the aspect of the sitra d'mosa.
## Segment 5
סימן א'
Composed by Rabbi Nachman of Tchehrin (of blessed memory)
## Segment 6
הלכות השכמת הבוקר
A structured commentary on halacha [Jewish law] arranged according to the Torah-discourses of our holy Rebbe, Rabbainu Nachman of Breslov (may his holy memory protect us)
## Segment 7
יתגבר כאר"י וכו'. עיין מאמר א' אשרי תמימי וכו'. ידוע כי יום ולילה הם בחי' הארת חמה ולבנה. וזה יתגבר אדם כארי שהוא בחי' אבא בחי' חכמה כמובא. לעמוד בבוקר וכו' שיהא הוא מעורר השחר. היינו שלא ימתין עד שיבא אליו התעוררות מלמעלה להעירו שיבין החכמה והשכל שיש בכל דבר. רק שיעורר א"ע לבדו לזה. וזה לעמוד בבוקר דייקא, כי באמת יש עתים לטובה ולהיפך ח"ו, כמו שיש בכל יום יום ולילה ערב בוקר, ובוודאי בעת התגברות החשכות א"א לדחוק את השעה להמשיך אז דייקא הארת השכל ממש כידוע, ואז צריכין לסלק את דעתו ולסמוך על אמונה לבד, ולהאמין שבכל דבר ובכל מקום ובכל זמן, בוודאי יש שם ניצוצי השכל דקדושה להתקרב להש"י עי"ז, אבל לע"ע א"א לול הבין כל זה, רק שאעפ"כ בוודאי מאמין בזה באמונה שלימה, ואז לפעמים האמונה מאיר לו כמו אור השכל ממש. ולפעמים אדרבא ע"י החשכות והסתלקות אור השכל, עי"ז בעצמו נתחדש השכל ע"י שבא בתוך בחי' אמונה ונתוסף לו הארה גדולה, אבל אעפ"כ צריך להשגיח ע"ע ולהמתין ולצפות בכל שעה אולי ירגיש בעצמו איזה התחלת התעוררות השכל דקדושה אזי יתגבר לעורר אותו ולחזקו בכל מיני התחזקות דקדושה ולעבוד בו את בוראו עד שיהא בבחי' הוא מעורר השחר: וזה הג"ה ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין. כי מבואר בפנים שעי"ז נתקבלין כל התפלות וכו'. ומחמת שלאו כל אדם זוכה לזה, ע"כ צריכין ליזהר עכ"פ להתפלל בזמן שהציבור מתפללין, כי אז התפלה מקובלת כמו שארז"ל וזה שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה וכו' כי זה עיקר הלימוד המבפ"נ לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד ולהסתכל בכ"פ רק על השכל והחיות אלהות שיש בכל דבר, וזסה ולא יתבייש מפני המלעיגים, שהם מסטרא דעשו שבזה את הבכורה והלעיג על יעקב בשעה שלקח אצלו הבכורה כמו שדרז"ל צפה הצפית ערוך השלחן וכו': (וזה ואעפ"כ לא יתקוטט עמהם רק כמו שנהג יעקב עם עשו). וזה גם בהצנע לכת וכו' כי פלעמים היצה"ר מתלבש במצוה ונדמה לו שכוונתו לשמים ובאמת הוא רק להתפאר בפני בני אדם, ע"כ אין לך יפה מן הצניעות. וזה ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, היינו שגם בעת הסתלקות המוחין והשכל שאז העיקר רק האמונה כנ"ל, אעפ"כ יקשר עצמו להרשימה שנשאר בו מהארת השכל דקדושה, כי עיקר חיות האמונה הוא ג"כ רק מהשכל דקדושה בבחי' והכחמה תחיה וכו' וכמובן בסי' רנ"ה, וזה ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות וכו', כי עי"ז שמקשר עצמו גם בשעת הסתלקות השכל להרשימה שנשאר בו מהארת השכל דקדושה עי"ז בעצמו בנקל לו להתעורר משינתו בזריזות ולהמשיך עליו אור עצם השכל דקדושה באמת, ועי"ז בעצמו נעשה ג"כ היחוד של החי"ת והנו"ן הנ"ל: וזה ג"כ ענין קימת חצות ולהיות מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק (שהוא בחי' הדעת דקדושה) והגלות, שמאז נפל החן והחשיבות של ישראל והכל ע"י התגברות היצה"ר שרו של עשו שהוא בחי' גלא דמטבאע לספינתא, וע"כ אחר תיקון חצות צריכין לעסוק בתורה הרבה שעי"ז עיקר הכנעתו, ועי"ז זוכין לחן ונתקבלין כל התפלות והבקשות, וזה בחיח' החוט של חסד שנמשך על הלומד תורה בלילה. גם עירקר שלימות תיקוני התפלה הוא ע"י עסק התורה בחצות כידוע, וזה טוב מעט תחנונים בכוונה וכו', כי התפלה בעצמה היא ג"כ בחי' מלכות בחי' נו"ן וכשמקשרין אליה כוונת הלב והשכל שהוא בחי' חי"ת עי"ז נעשה בחי' חן ונתקבל בקשתו בחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבואר בפנים: וזה טוב לומר פ' העקידה ופ' המןו עשרת הדברות ופ' עולה ומנחה וכו'. כי ע"י העקדה נמתקו תוקף הדינים של יצחק שלא יינקו משם החיצונים בחי' יצה"ר וחיילותיו שהם מבחי' עשו. וגם כי עי"ז נשרש בנפשות ישראל למסור נפשם על קדושת שמו ולעשות רצונו ית' ש עי"ז עיקר הכנעת היצה"ר כמובא. ופ' המן בכדי לחזק הבטחון ובהשי"ב שלא יטרידהו עול הפרנסה ויוכל לעסוק בתורה ביותר בבחי' לא ניתנהתורה אלא לאוכלי המן. וזה ועשרת הדברות שהם כלל התורה כידוע. וזה ופרשת עולה וכו'. כי הקרבנות הם בבחי' אדם ובהמה תושיע ה' בחי' אדם כי יקרבי וכו' מן הבהמה וכו' כידוע, ועי"ז נעשה יחוד גדול שזה בחי' חיבור החי"ת והנו"ן, ועי"ז נתקבלין כל התפלות שהם במקום קרבן:
[§6]
And therefore also a mumar l'hakh'is [one who transgresses to spite] — since he has so damaged — his law is also as stated. And likewise one who is an apostate regarding idolatry — or one who publicly desecrates Shabbos — etc. And therefore: shechitah — although it does not require intention — etc. — even so it requires the power of a human being — for since the essential subduing of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — is through Torah study with force — through which strength is given to holy Malchus to prevail — etc. — as explained within — therefore the force of a human being specifically is required. And since it comes through the force of a Jew — who receives strength from holy Torah — through which the animality and foolishness are subdued — and they merit to the aspect of adam [man]: "you are called adam" — the aspect of: "this is the Torah — a man" [Bamidbar 19:14] — for through holy Torah one subdues the animality and foolishness — and merits the aspect of adam = numerically 45 [mah] — as is known — therefore even if it was performed without intention — it is valid — for the rectification was automatically accomplished — since it came from the force of a Jew of Israel whose root is in the aspect of supernal Chochmah — the letters koach mah — the aspect of the power of adam — the aspect of the power of Torah — which is the aspect of adam — as stated.
[§7]
And therefore: if one slaughters with something attached to the ground — the shechitah is invalid. For the ground is the aspect of Malchus — and there is the essential battle of holy Malchus — etc. — and therefore one cannot subdue through it the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward to the earth" — for that is where its root of suckling is. And likewise: even if attached to the body — one cannot draw through it the aspect of the rectification of shechitah — unless through something detached — which is the aspect of the Vav of the extremities — as is known — the aspect of holy Torah. And therefore: "and it was taken from hand to hand" — the aspect of Torah which was given from hand to hand — as our Sages taught.
[§8]
And therefore Rabbi derived this [that only a detached implement may be used for shechitah] from: *"and he took the knife to slaughter his son"* [Bereishis 22:10] — (a thing taken from hand to hand) — which was said in the context of the Binding of Yitzchak — performed to sweeten the fierce gevuros — through which the power of Esav is subdued — as stated in Orach Chaim — for this is the secret of shechitah. And therefore Rabbi Chiyya — who disagreed — called this derivation a weak vav — an imperfect vav — as Rashi explained there (Chullin 16a). Meaning: Rabbi's essential intention — that through the detached implement one draws more fully the aspect of Torah's power — and Torah is the aspect of Vav — as explained within. And Rabbi Chiyya holds: one need not be so particular in this — to allude to the power of Torah specifically through slaughtering with a detached implement — for it is a mild allusion — an imperfect vav — since even without this the power of Torah is drawn through shechitah. And there: the diligence of Avraham is what is being taught — meaning: since Avraham knew he was going to sweeten the fierce gevuros — and from there is the root of all impediments — therefore he feared that perhaps the impediments would grow so strong that he would not find any implement at all to slaughter with — even something attached — and therefore he hastened and took the knife with him. But in truth this is not technically required. And the legal authorities ruled like Rabbi — that shechitah with something attached is invalid even after the fact — as stated.
סִימָן א — הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה
[§1]
It is already explained many times: the connection and union of the aspect of ches and nun — the aspects of Chochmah and Malchus (elaborated in Siman 1 of Likutay Moharan) — these are the root of the aspect of the connection of man and woman. And through them flow all holy offspring — commandments and good deeds. And therefore every person is obligated to marry a woman — in order to be fruitful and multiply. For the more souls of Israel who engage in binding themselves to the light of holy intellect — to know Him — through this His will is fulfilled — and the ultimate purpose of Creation is more fully revealed and completed. Which was only for the revelation of the light of His honor — the aspect of: *"I created it for My honor"* [Yeshayahu 43:7] — and as cited in the holy Zohar: b'gin d'yishtamodain leih. And every additional soul of Israel causes a new aspect of recognition and knowledge to be revealed and drawn — for people differ from one another — each one from the other in their opinions and recognitions. And therefore: all who do not engage in being fruitful and multiplying — it is as if they shed blood. For this is from the aspect of wicked Esav the red man of blood — the aspect of the yetzer hara — who is the Satan and the angel of death — and the shedder of blood of all creatures. And this: "he diminishes the image." The aspect of the image of G-d — which is the aspect of the light of wisdom that shines on the face of man — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face" — as explained elsewhere. And sometimes: holy Malchus is called demut [image] — as is known (see Maurai Or). And this: "and causes the Shechinah to depart from Israel." For one damages the aspect of Malchus — the aspect of the holy Shechinah that dwells among Israel — as is known. And this is the aspect of: "all who have no wife dwell without blessing — without Torah" — etc. — as our Sages taught [Yevamos 62b]. And all is encompassed in the aspect of drawing these rectifications — as is known. And this is the aspect of: *"see life with the woman"* [Koheles 9:9] — etc. — for through a holy woman — whose root is from holy Malchus — one merits to receive from the light of intellect — the aspect of life. And therefore: "at eighteen — to the wedding canopy" [eighteen — the letters of chai]. And the later legal authorities explained from this reasoning — that one is not obligated immediately when one becomes bar mitzvah — since one must engage in Torah before one marries. As stated — for the essential power of Malchus — the aspect of: "a woman who fears Hashem" — is through Torah study. And therefore: if one engages in Torah greatly — and fears that marriage will interrupt Torah study — one may delay — and in particular one who has bound his soul to Torah like Ben Azzai — as long as one's inclination does not overpower one. As stated.
[§2]
For the ultimate purpose of Torah study is to give strength to the yetzer tov — the aspect of holy Malchus — to prevail over the yetzer hara. But when one sees that one's inclination overpowers one — then one is certainly obligated to marry — so that one's Torah study be in purity — the aspect of: "the righteous shall walk in them" — as explained within. And therefore: once a person has a male and a female — corresponding to the two aspects mentioned — the aspect of the light of the intellect and the aspect of Malchus — then one has fulfilled the commandment of being fruitful and multiplying — for the world can already be sustained through one — and the purpose of Creation completed in its fullness — through the aspect of drawing these rectifications encompassed in the aspects of male and female. But even so: it is forbidden to remain without a wife — and one must marry a woman who can bear children. For since the essential thing is that there be righteous children and Torah scholars who will draw the intellect of the attainment of His divinity in the world — and man possesses free choice — and who knows which path they will choose? — therefore one must beget more children. And as the verse says: *"and in the evening — do not rest your hand — for you do not know which will succeed"* [Koheles 11:6] — "or whether both together are good."
## Segment 8
סימן ב
Based on the verse: *"And your table shall be set, full and abundant"* [Iyov / Job 36] [The word נַחַת (nachas) — repose, tranquility, gentleness — contains the mystical secret expounded within]
## Segment 9
לבישת בגדים. וע"כ צריך לדקדק שלא יהי' בשרו נראה ערום וכו', ואפי' כשאין שום אדם בחדרו, כי השי"ת מלא כל הארץ כובוד, היינו כנ"ל, כי הבגדים הם מבחי' מלכות מלך הכבוד כידוע, שזה בחי' נו"ן שעל ידה יכולין לקבל אור השכל להסתכל רק על השכל שיש בכל דבר שזה בחי' מלא כלהארץ כבודו, וע"כ ת"ח שעוסק בתורה שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה ומקשרין החי"ת והונ"ן ונעשה ח"ן, ע"כ הוא צריך לדקדק בזה ביותר בכדי שלאית בזה שזה היפך בחי' החן, וע"כ צריכין לדקדק שלא יהא חלוקו מהופך, וע"כ צריכין לדקדק ג"כ בלבישת המנעלים, וארז"ל כתפילין כך המנעלים, כי מאחר שא"א לקבל אור השכל והמוחין שהם בחי' תפלין רק ע"י בחי' נו"ן שהוא בחי' מלכות שמשם בחי' הבגדים כנ"ל ע"כ צריכין לדקדק בלבישתן בפרט במנעלים שהם בעקב בחי' מדרגות התחתונות ששם עיקר אחיזת עשו מלכות הרשעה כידוע. וגם כי בזה בעצמו מובן ונראה כי יש פנימיות ושכל גדול וקדוש בכל ענין וענין מאחר שצריכין לדקדק כ"כ בכל דבר ודבר לעשות רק ע"פ התורה הק':
[§1] Says the author and compiler: It is already known and widely proclaimed, from one end of the world to the other, the greatness of the wonders and holiness of our Rebbe — the Light of lights, etc., etc. — the holy Rabbainu Nachman ז״ל of Breslov, the author and composer of the sacred books Likutay Moharan, Sipuray Maasiyos [Stories of Ancient Times], Sefer HaMidos [The Book of Traits], and other holy and awe-inspiring works, as is widely known.
## Segment 10
וע"כ אסור לילך בקומה זקופה וכאלו דוחק רגלי השכינה, כי בעוה"ז מלובשין רגלי הקדושה כביכול, כמבואר במאמר מקץ זכרון סי' נ"ד, וזה בחי' השכל וחיות אלהות שיש בכל דבר, וכ"א מישראל צריך לקשר א"ע ולהכניע כל קומתו ותאוותיו ומדותיו וכל עניניו רק תחת השכל דקדושה בבחיט' וכל קומה לפניך תשתחוה וע"כ אסור לילך ג"כ בגילוי הראש להורות שמקבל עליו אימת מלכות שמים שזה בחי' הנו"ן שעי"ז זוכין המוחין שבראש לקבל אור השכל העליון שהוא בחי' חי"ת, וע"כ מובן מדברי רז"ל שעי"ז מכניעין ומחלישין כח היצה"ר שהוא מבחי' מלכות דסט"א: וע"כ צריך לבדוק נקביו וכו' בכדי לדחות ולהוציא בחי' עשו שנקרא חזיר היער, בבחי' צא תאמר לו בכדי שלא לבלבל את המוחין והשכל דקדושה:
סִימָן ב׳ — לְבִישַׁת בְּגָדִים
[§1]
Therefore one must be careful that his flesh not be visible, exposed and bare — etc. —
even when no one is in his room —
for Hashem, may He be blessed, fills all the earth with His glory.
That is, as explained above — for garments are of the aspect of Malchus
[Kingship — the Melech HaKovod / King of Glory], as is known —
which is the aspect of נ [nun],
through which one can receive the light of the intellect —
to look only upon the intellect [sechel] that exists in every thing —
this being the aspect of "He fills all the earth with His glory."
[§2]
Therefore, a Torah scholar who engages in Torah study —
through which he gives strength to holy Malchus
and binds the ח and the נ,
achieving chen [grace] —
must therefore be particularly careful in this [matter of garments],
so as not to transgress, which would be the opposite of the aspect of grace.
Therefore one must be careful that his garment not be worn inside out —
and similarly one must be careful regarding the putting on of shoes —
as our Sages taught: "Just as with tefillin [phylacteries], so too with shoes" [Shabbos 61a] —
for since it is impossible to receive the light of the intellect and the
mochin, which are the aspect of tefillin,
except through the aspect of נ —
which is the aspect of Malchus, from which the garments derive, as above —
therefore one must be careful in their donning,
particularly the shoes, which are at the heel —
corresponding to the lowest levels [of the spiritual structure],
where the primary grip of Esav, the wicked kingdom, lies, as is known.
[§3]
And also in this itself it is understood and evident
that there is an inner dimension and a great holy intellect in every matter and affair —
since one must be so precise in every individual thing
to act only according to the holy Torah.
[§4]
And therefore it is forbidden to walk with an upright,
imperious bearing — as if crowding the feet of the Shechinah [Divine Presence] —
for in this world, the feet of holiness are clothed, as it were,
as is explained in the discourse of Vayeshev-Zicharon, Siman 54 —
and this is the aspect of the divine intellect and life-force that exists in every thing —
and every one of Israel must bind himself
and subjugate his entire bearing, his desires, his character traits,
and all his affairs — only beneath the holy intellect —
in the aspect of *"and every standing being shall bow before You"* [cf. Yeshayahu 45:23].
Therefore it is also forbidden to walk with an uncovered head —
to show that one accepts upon himself the awe of Heavenly Kingship —
which is the aspect of the נ [nun],
through which the mind in the head merits to receive the higher light of the intellect,
which is the aspect of the ח [ches].
And from the words of our Sages it is understood
that through this [covering the head] one subdues and weakens the power of the yetzer hara,
which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra [other side].
## Segment 11
סימן ג
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
## Segment 12
הנהגת בית הכסא. וע"כ צריכין להיות צנוע גם בבית הכסא, בכדי שלא להפריד עצמו גםאז מהשכל דקדושה ח"ו, כי אע"פ ששם מקום הטינופות ואסור להרהר שם בד"ת ומחמת זה היו צריכין לחוש שלא יתאחזו בו אז החיצונים ח"ו, וע"י שמתנהג גם אז ע"פ התורה הק' ובצניעות, עי"ז אין החיצונים יכולין להתאחז בו גם אז, כי עי"ז הוא מקושר בפנימיות גדול ובהעלם ובאיתכסיא גם אז אל השכל והחכמה דק' בבחי' ואת צנועים חכמה וע,כ התנאים שהלכו אחר רבם לראות הנהגתם בבית הכסא, השיבו להם תורה היא וללמוד אני צריך, כי גם שם צריכין באתכסיא לשמש בכח התורה הק' בכדי להכניע החיצונים ומלכות דסט"א וזה המשהה את נקביו עובר משום בל תשקצו את נפשותיכם, כי בזה פוגם בנפשו ששרשה בבחי' המלכות והחכמה דקדושה שהם בחי' חן, ושקץ ומיאוס הוא היפך החן:
[§5]
And therefore one must check one's bodily needs — etc. —
in order to repel and expel the aspect of Esav,
who is called "the wild boar" [Tehillim 80:14] —
in the aspect of "go forth — say to it" [cf. Yeshayahu 52:11] —
so as not to confuse and disturb the holy intellect and mochin.
סִימָן ב וְכוּ׳
[§1]
A man shall not marry a woman who has any disqualification. For one must be wary lest one stumble — G-d forbid — in the aspect of union and connection of the sitra achra — G-d forbid. And all who marry a disqualified woman for the sake of money — the children from them are unworthy. For since even in this union there is a concern of disqualification — yet one married her on account of money and the lust for money — this is the aspect of: "the heart of a fool is to his left" — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, ch. 22] — the aspect of the yetzer hara — of whom it is said: "the fool desires not understanding" — etc. And therefore the children born from this union are unworthy. And therefore: even regarding a fit woman — one should not be overly precise regarding the money she committed to him — so that through this one not also be in the category of one who marries a woman for money's sake. For this is from the aspect of the yetzer hara — the aspect of foolishness — the opposite of holy wisdom and intellect — from which is the root of the aspect of holy union and connection — as is known.
[§2]
And therefore: impudence and cruelty are signs of disqualification — for they are from the sitra achra of Esav — who was a murderer and cruel — as our Sages taught. And likewise our Sages taught: "the impudent man is wicked before his face — this is Esav" — etc. And these are the essential characteristics of the yetzer hara — who is greatly cruel toward a person — without any mercy at all. And as our Sages taught on the verse: "He rescues the needy from one stronger than him" [Tehillim 35:10] — etc. — and overpowers one with its impudence — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of: "impudent kingdom without a crown" — as explained elsewhere. And therefore: a person should strive to marry a daughter of a Torah scholar — the aspect of holy Malchus — the aspect of the daughter of wisdom — the aspect of: "father founded the daughter" — as it is written: "Hashem founded the earth with wisdom" — as cited in the holy Zohar. And likewise one should be careful to marry off one's daughter to a Torah scholar — for this is the ultimate purpose of holy union — until the moonlight becomes as the sunlight. And this: "if he did not find a daughter of a Torah scholar — let him marry a daughter of the great ones of the generation" — etc. — see there. And all of this because they are closest to the aspect of the holiness of drawing these rectifications. And therefore: it is a commandment that a man marry his sister's daughter — for of wisdom it is said: "say to wisdom: you are my sister" [Mishlei 7:4]. It emerges that his sister's daughter alludes to the aspect of the daughter of wisdom. And therefore some say: even his brother's daughter (see Maurai Or and you will understand). And therefore: it is fitting for a Torah scholar to marry a daughter of a kohen. For the kohen encompasses all the aspects mentioned — as explained above. And therefore his daughter is also from this aspect. And therefore: a man shall not marry a woman with the intention to divorce her — for this is from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — who begin in connection and conclude in separation — as explained elsewhere. And this too is from the aspect of the yetzer hara that sometimes dresses itself in mitzvos — and afterwards brings through this to transgression — G-d forbid — as stated. And therefore: if he informed her at the outset that he marries her for a fixed number of days — it is permitted. For since she agreed to this — there was no deception or concealment in it — which are the ways of the yetzer hara. Therefore — even though the union is only for a fixed number of days — it is a holy union. And there is a little more elaboration needed on this — but it is self-evident. And therefore: a young man shall not marry an old woman — and an old man shall not marry a young girl — for this causes licentiousness. For the union must be in the aspect of: the moonlight shall be as the sunlight. But when they are distant from each other in their aspects and natures — that he is old and she is a young girl — and likewise the reverse — the aspect of the hold of the sitra achra — the sitra d'piruda — G-d forbid — can arise from this — until it causes licentiousness.
[§3]
And also because the yetzer tov is in the aspect of: "a good poor wise boy" [Koheles 4:13] — and the yetzer hara is in the aspect of: "an old and foolish king" [ibid.] — therefore: one should not combine the two aspects together — so that the sitra achra and the yetzer hara not suckle from it even more — unless their intention is for the sake of Heaven — as explained in the legal authorities in the name of the Sefer Chassidim. And also on this one needs to elaborate a bit more. For the yetzer hara is called old — and the essential time of its strengthening over a person is in the days of youth — when the brain and daas are still in a state of smallness — and the fire of the blood is dominant — and therefore it strengthens even more then — as is evident from many verses. And the yetzer tov is called young — and the essential time of its dominion is in the days of old age — when the heat of the blood is somewhat sweetened — and the mind settles more. And also according to the plain interpretation: the yetzer hara is called old and foolish king — for it dominates a person from one's youth — from one's childhood. And the yetzer tov is called a child — for it comes to a person afterwards — when one is thirteen years old — and has some understanding. And therefore one should not combine an old man with a young girl — and likewise the reverse — as stated.
## Segment 13
סימן ד
פְּתִיחָה — יְסוֹד כָּל הַקּוּנְטְרֵס
## Segment 14
דיני נטילת ידים וכו'. וע"כ צריך נטילת ידים לתפלה ובפרט בבוקר שצריך לערות עליהם מים ג"פ בסירוגין להעביר הרוח רעה ששורה עליהם וכמו שארז"ל בת מלך היא ומקפדת, כי לילה הוא מדת מלכות בחי' נו"ן בחי' לבנה ובה עיקר אחיזת סטרא דמותא בחי' עשו שאמר הנה אנכי הולך למות בחי' מלכות דסט"א היפך המלכות דקדושה שהיא מקור החיים בחי' ואתם הדבקים וכו' חיים כולכם היום, בחי' דוד מלך ישראל חי וקים (כמבואר בסי' מ"ט) כי מקבלת מחכמה דקדושה שנאמר בה והחכמה תחיה וע"כ בלילה שאז שלטא סיטרא דמותא שזה בחי' שינה אחד מששים במיתה ואז שריא סטרא דמסאבא על ידוהי דבר נש, ידוהי דייקא, כי משם אחיזת בחי' והידים ידי עשו, וע"כ צריכין אז שמירה ביותר מהטומאה והיצה"ר בחי' ונשמרת מכל דבר רע וארז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, וע"כ כשקם ממטתו צריך ליטול ידיו במים שהם בחי' תורה להעביר הרוח רעה, כי עיקר הכנעתו הוא ע"י התורה כנ"ל, וזה בחי' בת מלך היא ומקפדת כי היא מבחי' המלכות דסט"א כנ"ל, וע"כ צריכין לערות עליהם ג"פ ובכל פעם על כל יד בפני עצמה בסירוגין בכדי להעביר הרוח רעה לגמרי עי"ז שזה בחי' מה שמבואר במאמר שאלו סי' נ"ז מענין נפילת שער של אדום שלשה פעמים וגם כי בפעם הראשון ממשיכין כח התורה להכניע ולגרש הרוח רעה רוח שטות שמסית את האדם לדבר עבירה מממש ר"ל, ובפעם שני מגרשין הרוח רעה משסית את האדם לדבר עבירה ע"י שמתלבש במצות, ובפעם שלישי מגרשין הרוח רעה שמרשל ידי האדם מלעסוק בתורה ומעשים טובים וע"ד שאמרו רז"ל שמא תאמר אלך ואתגרה בשינה ת"ל כי אם בתורת ה' חפצו כי זה עיקר השלימות להיות סור מרע ועשה טוב והכל זוכין ע"י עסק התורה הק', ועי"ז זוכין לחן ונתקבלין כל התפלות וע"כ צריכין נטילת ידים לתפלה: וזה לא יגע בידו קודם נטילה לא לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים כי הם תלוים בהמוח והשכל (עיין סי' כ"א) וצריכין לשומרם ביותר מהרוח רעה רוח שטות הנ"ל בכדי שלא לפגום עי"ז בהמוח והשכל דקדושה, וע"כ צריך ליול יד ימין תחילה ע"י יד שמאלו בכדי להכניע השמאל שמשם שורש הכסילות בחי' לב כסיל לשמאלו לגבי יד ימין בחי' לב חכם לימינו. וע"כ גם הניעור בלילה וכן הישן ביום צחריכין נטילה מחספק כי אוליט ע"י מדת לילה או ע"י שינה ביום שהיא בחי' הסתלקות המוחין והשכל נאחז בו סטרא דמותא בחי' כסילות הנ"ל, וע"כ דוד שהוא בחי' המלכות דקדושה היה נזהר שלא לישן שתין נשמי כדי שלא לטעום טעם מיתה בכדי שלא להפריד עצמו בשום פעם מבחי' החכמה דקדושה שהוא עיקר החים כנ"ל: וזה בחי' אלו דברים צריכים נטילה במים הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא וכו' וכולםך בכדי שלא ליתן מקום להכסילות ורוח הטומאה להאחז בו, וזה שסיים ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם ת"ח הוא תלמודו משתכח אם א ינו ת"ח יוצא מדעתו כי עיקר הפגם מגיע להמוחין והשכל. וזה אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור וכו' או בכל מידי דמנקי וכו' ויועיל לתפלה אבל לא להעביר רוח רעה שעליהם, רמז שאם א ינו יכול לעסוק בתורה שהיא בחי' מים עכ"פ ישתדל לנקות את ידיו (שמרמזין לכל עשיותיו ותנועותיו) בכל מדיי דמנקי. היינו ליזהר עכ"פ לנקות עצמו ממדות רעות ולדבק במדות טובות ועי"ז נותן ג"כ למלכות דקדושה (שהוא בח'י אחרית הימים כי עליה עומדים כל המדות כידוע והמדות הם בחי' ואו קצוות שהם בחי' כלל התורה הק' שמאירין בבחי' המלכות) להתגבר על מלכות דסט"א ונתקשרין החי"ת והנו"ן ונתקבלה תפלתו אבל להעביר הרוח רעה שהוא הרוח שטות של היצה"ר הוא רק ע"י המים שהם בחי' עסק התורה כי התורה כולה שמותיו הק' ית' וע"כ יש בסגולתה לגרש כל מיני רוח רעה רוח שטות כמבואר בפנים:
[§2] Whoever encounters these works will certainly marvel greatly at the magnitude of the holiness, the wonders, and the awesome novelty of the Torah-teachings mentioned above — and at the profound and wondrous depth that lies within every single utterance of his holy words, of blessed memory. Beyond this, the greatness of this holy one was to bestow upon us lovingkindness [chessed] and truth — and he himself would allude to us the immense preciousness, the holiness, and the awesome quality of his Torah-discourses, stories, and holy conversations: that one should properly find within his holy Torah every conversation and affair of the world — and many further wonders of this kind, as we heard from his holy mouth on this very subject. He urged most strongly to be constant in studying his holy books, and to go and serve Hashem with each of his discourses, and with each of his conversations, for some extended period of time. He urged [each person] to study all of his discourses and to derive from them true novellae — each person according to his own capacity — as is explained at great length in Sichos Moharan and Chayay Moharan, beyond what was discussed in this regard orally.
## Segment 15
סימן ה
סִימָן א׳ — הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
## Segment 16
כוונת הברכות. כישם הויה ואדני הם שורש בחי' חמה ולבנה כידוע. וע"כ צריכים לחברם ביחודא שלים. ובמחשבה שהוא בחי' חכמה מוחא יכוין לשם הויה ככתיבתו. ובקריאתו ע"י הדיבור שהוא בחי' מלכות פה יקרא בשם אדני. כי מחמת שאור השכל גדול מאד א"א לקבל ממנו כי אם על ידי בחי' מלכות כמבואר בפנים:
סִימָן ג׳ — הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא
[§1]
Therefore one must conduct himself with modesty even in the privy —
so as not to sever himself even then from the holy intellect, G-d forbid.
For although that is a place of filth where it is forbidden to contemplate Torah matters —
and for that reason one must be careful that the forces of the other side
not gain hold of him even then —
yet by conducting himself even then according to the holy Torah and with modesty,
the forces of the other side are unable to gain hold of him even there —
for through this he remains bound, in a profound inner way,
hidden and concealed, even then, to the holy intellect and wisdom —
in the aspect of *"and with the modest [tzne'im] is wisdom"* [Mishlei 11:2].
## Segment 17
סימן ו-ז
סִימָן ב׳ — לְבִישַׁת בְּגָדִים
## Segment 18
דין ברכת אשר יצר וכו'. וזה בחי' ברכת אשר יצר את האדם בחכמה. היינו שברא אותו בחכמה נפלאה עד שיש בו כח להשיג את בחי' השכל והחכמה שיש בכל דבר בכדי שיתקרב להשי"ת על ידי זה הדבר. וזה וברא בו נקבים וכו'.
[§2]
And this is why the Tannaim [Sages of the Mishnah] who would follow their teachers
to observe their conduct in the privy — when asked about it, replied:
"It is Torah, and I must learn" [Berachos 62a] —
for even there, one must serve in a hidden way with the power of the holy Torah,
in order to subdue the forces of the other side and the kingdom of the sitra achra.
[§3]
And this: "One who delays his bodily needs transgresses the prohibition of
'do not make your souls abominable'" [Vayikra / Leviticus 11:43] —
for through this he damages his soul,
whose root is in the aspects of the holy Malchus and Chochmah —
which are the aspect of chen [grace].
And something abominable and repulsive is the opposite of grace.
## Segment 19
יש נקבים וחלולים שממשיך ויונק חיותו על ידם ועיקר החיות ע"י החכמה. וע"כ מבואר בכונות דר"ל זיין נקבים שבראש שהם עין אוזן חוטם פה התלוים במוח כנ"ל. ויש נקבים וחלולים שעל ידם נתעכל המאכל ונדחה הפסולת והמותרות אל החוץ שגם זה תיקון המוח והחכמה כנ"ל. וזה שמסיים ומפליא לעשות כי בזה בעצמו רואים פלאות הבורא איך שמקשר רוחני בגשמי עד שגם בדברים גשמיים כאלו של אכילה ושתיה שהפסולת שלהם היא קיא צואה ממש אעפ"כ מלובש בהם חכמה ורוחניות וחיות אלהות כזה שבו תלוי חיות האדם ורפואתו וקיומו בבחי' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו' ומה בעצמו יש להבין איך שבכל דבר שבעולם יש חיות אלהות ושכל דקדושה שעי"ז יוכל האדם להכיר אותו ית' ולהתקרב אליו שזה עיקר כוונת הבריאה כמאמר הזוה"ק בגין דישתמודעין ליה: וזה בחי' ברכת אלהי נשמה שנתת בי שממנה כל שכל האדם וחכמתו וחיותו כ"ש ונשמת שדי תבינם. וזה טהורה היא כי בשורשה היא בוודאי טהורה וקדושה ואיטן בה שום אחיזת הטומאה כלל. וזה אתה בראת יצרת ונפחת כנגד בריאה יצירה.
[§3] Now, our teacher, the holy Rav Noson ז״ל was a great champion of our Rebbe's affairs throughout all the days of his holy life. He composed many Torah novellae on the foundation of our holy Rebbe's sacred books, and arranged them in the order of the four sections of the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law], as commanded by the Rebbe's holy mouth — and from this were gathered several large volumes that form the holy books of Likutay Halachos.
## Segment 20
עשיה כמובא. כי היא כלולה מכולם.וע"כ יכול האדם כשישתמש בכח נשמתו ושכלו רק בקדושה היינו לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר בכדי להתקרב להשי"ת עי"ז הדבר עי"ז יכול לעלות ממדריגה למדריגה ומעולם לעולם ויכיר וידע וישיג השכל וחיות אלהות שיש בכל מדריגה ומדריגה עד שיכול לזכות להכיר ולהשיג את השי"ת כביכול למעלה מכל העולמות כמובן במאנמר ויתן עוז סי' ע"ח, ואם לא יזכה לזה בעוה"ז. יזכה לזה עכ"פ בעוה"ב לאחר התחיה. וזה ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא.ו זה כל זמן שהנשמה בקרבי ומקושרת בגופי שבזה העולם מודה אני לפניך וכו' רבון כל המעשים ומכל הנשמות שהם בחי' השכליים וכולל ומייחד ומחבר את כולם ומקיים אותם והוא אדון כולם.ו הכל נבראו ונוצרו ונעשו רק בשביל להכיר אותו ית' על ידם. וזה ברוך וכו' המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי זה פלא גדול שדייקא ע"י שינה שהיא בחי' סטרא דמותא עי"ז דייקא נתחזק ונתחגדש כח וחיות הנשמה בהמוחין בבחי' חדשים לבקרים כידוע ובזה אנו רואין כי מלא כל הארץ כבודו כי אפילו בבחי' סטרא דמותא עצמה יש בחי' חיות אלהות ושכל דקדושה כביכול. וע"כ אמרו רז"ל שמזה אנו לומדים להאמין בתחיית המתים. כי גם המיתה ממש היא ג"כ רק בבחי' זו בכדי לחדש על ידה דייקא את אור השכל והנשמה בכדי שנוכל להכיר את השי"ת אז בהשגה נפלאה כרצונו ית'. וזה בחי' ומקיים אמונתו לישיני עפר. גם מזה מובן התחזקות גדול לבעלי תשובה שזה ג"כ בחי' תחיית המתים. ובפשיטות מרומז ג"כ בתיבות אלו מוסר גדול לעניננו כי הלא רואין שכשישן האדם ונסתלק אור שכלו ונשמתו נחשב לפגר מת. מזה אנו רואין ומבינין שעיקר האדם הוא השכל ע"כ צריכין לקשר עצמו ולהסתכל רק אל השכל שיש בכל דבר כנ"ל. וגם כי מזה שנתחדש אור השכל והנשמה ע"י שבאה בשעת שינה בתוך המלכות שהיא בחי' אמונה מזה רואין שעיקר קבלת אור השכל והשגתו הוא על ידי המלכות בחי' נו"ן כנ"ל:
סִימָן ד׳ — דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם
[§1]
Therefore one requires washing of the hands for prayer —
and especially in the morning,
when one must pour water over them three times in alternation
to remove the evil spirit [ruach ra'ah] that rests upon them —
as our Sages teach: "She [the impurity] is the daughter of a king and is exacting" [cf. Shabbos 108b].
[§2]
For night corresponds to the attribute of
Malchus — the aspect of נ [nun] —
the aspect of the moon.
And it is there that the primary grip of the sitra d'mosa
[the side of death] takes hold — the aspect of Esav,
who said *"Behold, I am going to die"* [Bereishis 25:32] —
the aspect of the kingdom of the sitra achra,
the opposite of the holy Malchus which is the source of life —
in the aspect of *"but you who cleave to Hashem your G-d
are all alive today"* [Devarim 4:4] —
the aspect of *"Dovid, King of Israel, lives and endures"* [Rosh Hashana 25a] —
[as explained in Siman 49] —
for [Malchus] receives from the holy Chochmah,
about which it is written: *"and Chochmah gives life"* [Koheles 7:12].
[§3]
Therefore at night — when the sitra d'mosa [side of death] holds sway —
which is the aspect of sleep, "one sixtieth of death" [Berachos 57b] —
the side of impurity rests upon the hands of a person —
the hands specifically —
for from there the grip of the aspect of
*"and the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] takes hold.
Therefore one requires heightened protection at that time from impurity
and from the yetzer hara —
in the aspect of *"and you shall guard yourself from every evil thing"* [Devarim 23:10].
And our Sages taught: "A person should not entertain stray thoughts during the day
lest he come to impurity at night" [Avoda Zara 20b].
[§4]
Therefore, when one rises from his bed,
he must wash his hands with water —
which corresponds to the aspect of Torah —
to remove the ruach ra'ah [evil spirit],
for the primary subjugation of the evil spirit is through Torah, as stated above.
And this is the aspect of "she is the daughter of a king and is exacting" —
for she is from the aspect of the kingdom of the sitra achra as explained.
Therefore one must pour water over them three times, each time over each hand separately in alternation,
in order to remove the ruach ra'ah entirely —
for this corresponds to what is explained in the discourse Sha'alu, Siman 57,
regarding the threefold fall of the hair of Edom [Adam / Esav].
[§5]
And furthermore: on the first pouring, one draws the power of Torah
to subdue and expel the ruach ra'ah —
the ruach shtus [spirit of foolishness]
that incites a person to actual transgression, G-d forbid.
On the second pouring, one expels the ruach ra'ah
that incites a person to transgression by clothing itself in the garb of a mitzvah.
And on the third pouring, one expels the ruach ra'ah
that makes a person's hands slack and lazy from engaging in Torah and good deeds —
in the manner of what our Sages taught:
"Lest you say: I will go and give in to sleep — therefore Scripture says:
'but his desire is in the Torah of Hashem'" [cf. Tehillim 1:2, Avodah Zarah 18b] —
for this is the very essence of perfection: to turn from evil and do good.
And all attain this through engaging in the holy Torah —
and through this one merits chen [grace] and all prayers are received —
and therefore one requires washing of the hands before prayer.
[§6]
And this: "One may not touch with unwashed hands —
neither the mouth, nor the nose, nor the ears, nor the eyes" [Shulchan Aruch, O.C. 4] —
for these are all connected to the brain and the holy sechel [intellect]
[see Siman 21],
and one must guard them especially from the
ruach ra'ah — the ruach shtus mentioned above —
so as not to cause damage through this to the holy brain and sechel.
[§7]
And therefore one must wash the right hand first —
by means of the left hand —
in order to subdue the left,
from which is the root of foolishness [ksilos] —
in the aspect of *"the heart of a fool is to his left"* [Koheles 10:2] —
relative to the right hand, which is the aspect of
*"the heart of a wise man is to his right"* [Koheles 10:2].
[§8]
And therefore also one who wakes during the night,
and likewise one who sleeps during the day,
requires washing out of doubt —
for perhaps through the aspect of nighttime, or through daytime sleep —
which is the aspect of the withdrawal of the mochin and the sechel —
the sitra d'mosa has gained hold of him,
in the aspect of the foolishness [ksilos] mentioned above.
And therefore Dovid — who is the aspect of holy Malchus —
was careful never to sleep sixty breaths [a deep sleep],
so as not to taste the taste of death —
so as never to sever himself at any point from the aspect of holy Chochmah,
which is the very essence of life, as stated above.
[§9]
And this is the aspect of: "These are the things that require washing with water —
one who rises from his bed, one who leaves the privy" — etc. —
all of them in order not to give space for foolishness
and the spirit of impurity to take hold of him.
And this is what [the Shulchan Aruch] concludes:
"And one who has done any of these and did not wash —
if he is a Torah scholar, his learning will be forgotten;
if he is not a Torah scholar, he will lose his mind" [O.C. 4] —
for the essential damage reaches the mochin and the sechel.
[§10]
And this: "If he has no water, he should wipe his hands on a stone" — etc. —
"or on any cleansing substance" — etc. —
"and this will suffice for prayer, but not to remove the ruach ra'ah that rests upon them" [O.C. 4].
[§11]
This is an allusion: if one is unable to engage in Torah study —
which is the aspect of mayim [water] —
at least let him strive to cleanse his hands
[which allude to all of one's actions and movements]
with "any cleansing substance" —
meaning: to be careful at least to cleanse himself from bad character traits
and to cleave to good character traits.
And through this he also gives strength to holy Malchus
[which is the aspect of acharis hayomim / the latter days,
for upon it rest all the middos [character traits], as is known;
and the middos are the aspect of the six extremities [vav kitzvaos],
which are the aspect of the totality of the holy Torah,
shining in the aspect of Malchus] —
to prevail over the kingdom of the sitra achra,
and the ח and the נ are bound together
and his prayer is accepted.
[§12]
But to actually remove the ruach ra'ah —
which is the ruach shtus [spirit of foolishness] of the yetzer hara —
this is achieved only through mayim [water],
which is the aspect of engaging in Torah study.
For the entire Torah is the holy Names of G-d, may He be blessed —
and therefore it possesses the power, as a segula,
to banish every manner of ruach ra'ah and ruach shtus —
as is explained within [the discourse].
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 1–4
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The author of Nachas HaShulchan shows how a single master-key —
the mystical concept of chen (grace / חֵן) —
formed by the union of ches (ח) representing holy intellect / Chochmah
and nun (נ) representing Malchus / sovereignty /
receptive feminine principle — unlocks the inner meaning of each law of the Shulchan Aruch,
drawing them all from Rabbainu's foundational discourse.
The Central Teaching: Ches + Nun = Chen (Grace)
ח — Ches
Holy Intellect
Chochmah / Sechel
Torah Study
Active / Masculine
+
נ — Nun
Malchus / Sovereignty
Faith / Reception
Prayer
Passive / Feminine
=
חֵן — Chen
Grace
Prayers accepted
Israel elevated
↓
Siman 1
Rising / Davening
→
Siman 2
Garments
→
Siman 3
Privy conduct
→
Siman 4
Hand-washing
↓
Siman 5
Blessing intention
→
Siman 6
Asher Yatzar
→
Siman 7
Elokai Neshamah
Each law illuminates another facet of the ches–nun / intellect–faith dynamic
Siman 1 (Rising in the morning): The lion-like rising corresponds to rousing one's holy intellect (ches) before waiting for heavenly inspiration. When intellect is in retreat, one relies on pure faith (nun / Malchus); the impression (reshima) of intellect left behind enables rapid waking and the repair of prayer (Tikkun Chatzos). Prayer without intellectual focus is nun alone; with focused intention it becomes chen. Reciting the Akeidah, the Manna, the Ten Commandments, and the sacrificial portions all serve to subjugate the forces of Esav (the yetzer hara) and unite the ches and nun.
Siman 2 (Garments): Clothing represents Malchus (nun) — the vessel that enables one to receive the higher intellect. Care with one's garments, shoes, uncovered head, and upright posture are all expressions of accepting the yoke of Heaven, which weakens the yetzer hara.
Siman 3 (Privy conduct): Even in the most coarse physical place, modest behavior maintains an inner, hidden connection to holy wisdom — thus preventing the sitra achra from gaining a foothold.
Siman 4 (Hand-washing): Water corresponds to Torah; the ruach ra'ah resting on the hands at night corresponds to the grip of Esav / the sitra d'mosa upon Malchus. The three alternating pourings expel three levels of ruach shtus: (1) direct incitement to sin, (2) incitement disguised as a mitzvah, (3) inducing laziness from Torah and good deeds. Touching the face before washing is forbidden because eyes, ears, mouth and nose are extensions of the holy mochin. The right hand is washed first via the left, to subdue the left-side root of foolishness. One who sleeps by day also requires washing. Wiping on a cleansing substance (when no water is available) suffices for prayer — by strengthening middos which empower Malchus — but only Torah-as-water can fully remove the ruach ra'ah, since the entire Torah is G-d's holy Names and possesses the innate power to banish every spirit of foolishness.
Siman 5 (Intention in blessings): The two Divine Names — the Name of Havayah (the four-letter Name) and the Name Adnus — correspond to sun and moon, ches and nun. In thought (Chochmah / intellect) one should have in mind the Name Havayah as written; in speech (Malchus / the mouth) one reads it as Adnus. This dual intention unites the two names and achieves chen.
Simanim 6–7 (Asher Yatzar and Elokai Neshamah): The blessing of Asher Yatzar — that G-d formed man with wisdom — celebrates that the human body is structured so that through every physical function one can perceive divine wisdom and draw close to G-d. The blessing on the soul (Elokai Neshamah) teaches that the soul — pure in its root, encompassing all four worlds — enables a person to ascend from level to level, recognizing G-d in all things. The resurrection metaphor (sleep → waking → renewed mochin) teaches that even in darkness and withdrawal of intellect, holy life-force is present; through this we understand Tchiyas HaMaisim [the resurrection of the dead] — death itself being only a vehicle for a yet greater renewal of light.
Siman 8 and beyond (Tzitzis and Tefillin — covered in detail in the text): Tzitzis corresponds to Malchus / nun (the tzimtzum / contraction that enables reception of holy light), and Tefillin corresponds to Chochmah / mochin / the ches. The small Tallis is worn all day (even at night and during intimate relations) to maintain the baseline bond with holy intellect; the large Tallis and Tefillin are for prayer — the time of primary drawing-down of holy mochin. Wool (chesed) is the preferred material; linen (gevurah / tzimtzum) is also valid since contraction too enables receiving the light.
סִימָן ד
[§1]
And this is the aspect of those forbidden to enter the congregation. For holy Torah gauged with its wisdom: that evil is so mixed in them — from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — that if they join with the holiness of the congregation of Israel — not only would they not themselves be rectified and ascend to holiness — but they would even damage holiness — G-d forbid — and receive and suckle from there so greatly — until their evil would grow even stronger. And therefore the Torah forbade them from entering the congregation. And each one according to their aspect. For even a mamzer is forbidden forever — even though in all other matters he has the full status of Israel. And our Sages taught: a mamzer who is a Torah scholar — etc. And likewise: Ammonites and Moabites are forbidden forever — but Egyptians and Edomites are only forbidden until the third generation. And through this several laws in Siman 4 are explained.
## Segment 21
סימן חי"ת וכו' עד סימן כ"ה
סִימָן ג׳ — הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא
## Segment 22
עיין מאמר מקץ זכרון סי' נ"ד שציצית ותפילין הם בחי' הצמצום והמוחין וע"כ ציצית קודם לתפלין בבחי' שמאלו תחת לראשי והדר וימינו תחבקני עיי"ש. וכמו כן לעניננו ציצית ותפלין הם בחי' הנו"ן והחי"ת. כי ציצית הם בחי' הצמצום שזה בחי' מלכות בחי' נו"ן כידוע (ועיין בלקוטי הלכות ה' פקדון) ותפלין הם בחי' החי"ת בחי' החכמה והמוחין הק' וע"כ הציצית הם בבקגדים ולבושים שהן בחי' מלכות. וזה בחי' עוטה אור כשלמה שעוטה האור ומלבישו בבח' לבושין בחי' מלכות בחי' נו"ן בכדי שנוכל להשיגו. וזה ג"כ בחי' כנפי הציצית בחי' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון כי עיקר הקיום והחיות שהוא ע"י החכמה והשכל אי אפשר לקבל ולהשיג רק ע"י בחי' הצל שנעשה ע"י בחי' הכנפים והלבושים שהם בחי' מלכות וזה כי עמך מקור חיים וכו'. וזה לשון ציצית שהוא מלשון הסתכלות כ"ש וראיתם אותו וכו' כי עי"ז זוכין להסתכל על אור השכל והאלהות שיש בכל דבר שזה בחי' כלל התורה והמצות בבחי' שארז"ל בכל דרכיך דעהו זה כלל גדול בתורה ובבחי' מה שמובא בשו"ע סי' א' שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה וכו' וכנ"ל. וזה וזכרתם את כל מצות ה' וכו'. כי כל המצות הם בחי' צמצומים להשיג על ידם השגת אלהותו ית' (עיין מאמר מישרא סי' ל') וזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שמתגרה בהם היצה"ר בחי' קליפת עוש וישמעאל מלכיות דסט"א. כי ע"י שזוכרין כל מצוות ה' שהם בחי' כלל התורה הק' עי"ז מכניעין את היצה"ר ומלכיות דסט"א כנ"ל. ואז זוכין ללמוד התורה ולקיימא ביתר שאת במדריגה גדולה ביותר עד שזוכין להשיג בהשגה אמיתיית את אור החכמה והשכל דקדושה שהם בחי' קודש כידוע. וזה שכפל למען תזכרו וכו' והייתם קדושים לאלהיכם קדושים דייקא. וזה אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים. כי על מנת כן הוציאם משם שיתקדשו בקדושתו ית' ושיקשרו עצמן רק להאלהות שיש בכל דבר בכדי שיתקרבו אליו ית' באמת, וזה אני ה' אלהיכם אמת ויציב שחרית שאז זוכין לקבל אור השכל והמוחין שהם עיקר בחי' אור יום, ואמת ואמונה ערבית כי גם בשעת הסתלקות אור השכל והמוחין צריכין גם אז לקשר עצמו רק להשכל דקדושה שהוא בחי' אמת ע"י מדת האמונה הק' שהיא מדת לילה שזה בחי' נו"ן הנ"ל: וע"כ כסות לילה פטור מן הציצית כי הציצית אע"פ שהם בחי' הצמצום והנו"ן כנ"ל, אעפ"כ מאחר שדייקא עי"ז זוכין לקבל אור השכל כנ"ל שזה בחי' מה שנתקשרין החית והנון ונעשה אור הלבנה כאור החמה כמב"פ ממילא מובן שמאיר בהם אור השכל והחכמה שזה בחי' מה שמבואר בכוונת כי ל"ב חוטי הציצית הם כנגד ל"ב נתיבות החכמה, וזה שארז"ל כל המקיים מצות ציצית כאלו קיבל פני שכינה, היינו שזוכה להשיג אור השכל והאלקות באמת, וע"כ כסות המיוחד רק ללילה ולובשו בלילה פטורה מן הציצית לכ"ע מאחר שאז זמן הסתלקות המוחין והשכל ומקבלין החיות דקדושה רק ע"י בחי' אמונה: (ובזה יש לבאר ג"כ ענין הפלוגתא שבין הרמב"ם והרא"ש המבואר בסי' י"ח ואין להאריך בה מחמת עומק הענינים ודקותם) ומחמת שע"י כל זה מתקבלין התפלות וכו' כנ"ל ע"כ עיקר זמן לבישת ציצית ותפילין הוא בשעת התפלה: וע"כ נכון לכסות ראשו בטלית כי הוא בחי' הלבושין דקדושה שעי"ז מקבלין אור החכמה והמוחין שבראש וע"כ בשעת עטיפה מזריק כל הד' ציצית לצד שמאל מאחר שהם בח' שמאלו תחת לראשי וכנ"ל. וגם כי עי"ז מכניעין היצה"ר והכסילות שניקתם מבחי' שמאל כנ"ל ואח"כ מחזיר שתי ציצית לפניו ושתיים לאחריו כדי שיהא מסובב במצות כי זה ענין הד' כנפות של הטלית כנגד ד' רוחות העולם וארבע כנפות הארץ לקשר עצמו ע"י אור הציצית להחכמה וחיות אלקות שיש בכל מקום וכמו כן אצל האדם בעצמו בכל פינות שיפנה יסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר: וזה בחי' לבישת טלית קטן וטלית גדול כי מבואר בכונות שטלית קטן הוא כנגד בחי' עיבור וטלית גדול כנגד בחי' יניקה ותפלין כנגד בחי' מוחין דגדלות ועיין מאמר אחוי לן סי' כ"ה מבואר שם ג"כ שיש שכל בכח ושכל בפועל ושכל הנקנה ואפשר שזה בעצמו ג"כ ג' בחינות הנ"ל. וע"כ הטלית קטן שהוא כנגד בחי' עיבור שאז השכל והחיות רק בכח כעצמים בבטן המלאה ולבחי' זה השכל עכ"פ צריכין להיות מקושר ומדובק כל היום אפילו בלילה ובשעת שינה בכדי שלא יתגבר עליו היצה"ר והכסילות בחי' המדמה שבלב שהוא היפוך בחי' השכל דקודשה וכמבואר במאמר אחוי לן הנ"ל וע"כ צריכין לישן גם בלילה בטלית קטן וכן בשעת הזוג והכל כדי שלא יתגרו בו הכסילות ושרירות הלב שזה בחי' ולא תתורו וכו' ובשעת התפלה וכו' צריכין ללבוש גם הטלית גדול שהוא כנגד מוחין דיניקה שזה בחי' שכל בפועל שכבר מתנוצץ בו אור השכל בפועל ממש בפרט ע"י קדושת התפלין שהם כנגד מוחין דגדלות וע"י כל זה זוכין לחן ונתקבלה תפלתו כנ"ל: וע"כ עישין טלית של צמר דייקא כי צמר הוא מבחי' חסד ששרשו בחכמה ומיהו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן שהוא בחי' גבורות וצמצומים יעשה טלית וציצית של פשתן כי גם הצמצום הוא נצרך בכדי להשיג על ידו אור השכל: וע"כ ציצית של צמר או פשתים פוטרין בכל הבגדים וציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא במינם. כי מאחר שתיקון הבגדיםך הוא ע"י ציצית כנ"ל ע"כ צריכין להיות ממינם דייקא כי לכל צמצום יש בחי' שכל מיוחד שמשיגין אותו ע"י צמצום זה דיעיקא וכמובן מענין זה במאמר חדי ר"ש סי' ס"א: וע"כ טלית שאין לה ד' כנפות פטורה מציצית כי מאחר שמרמזת לבחי' השגת החכמה ע"י בחי' מלכות שהוא בחי' צמצום כנ"ל ע"כ צריך להיות בת ד' כנפות דייקא כנגד כלל הבריאה שכלולה מד' עולמות וארבע רוחות וארבע יסודות ושורשם הם ד' אותיות השם הק' כי הכל נברא ראק בשביל להשיג אלקותו ושמו ית' וכולם בחכמה עשית וכן ומלכותו בכל משלה. ואם הוא של חמשה או ששה כנפות חייב ג"כ כי השם הק' מצטרף בצירופים הרבה: וע"כ צריכין הציצית שיהיו כל עשייתן לשמן מאחר שעל ידם צריכין להמשיך ענין זה להסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר שזה בחי' וכל מעשיך יהיו לשם שמים: וע"כ אורך החוטים י"ב גודלים כנגד י"ב גבולי אלכסון, ושליש גדיל שזה בחי' שכוללין אותם באחדות אחד כדי שלא ליתן מקום לעלמא דפרודא לינק מבחי' הצמצומים והשכליים דקדושה ושני שלישים ענף להורות שכל הפעולות משתנות שבכל העולמות הם ענפים הנמשכין מאחדותו הפשוט ית' ומהם דייקא צריכין להשיג אורו ית' ולהכלל באחדותו ית', וע"כ הכריכות שכורכין בהם הגדיל עולים כמנין ה' אחד: וזה בחי' החמשה קשרים שהם כנגד חמשה חומשי תורה כמובא בסי' כ"ד כי העיקר לזכות לזה הוא ע"י התורה כנ"ל וזה ג"כ בחי' הטלית כמו שארז"ל זכה אדם לתורה זכה לטלית, וע"כ הם ד' חוטין ונכפלים לחית כי המלכות שהוא בחי' חוט כמובא במאורי אור הוא בחי' ד' כי היא דלה ועניה דלית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מאור החכמה שהוא בחי' חית שזה בחי' מה שהיצר טוב נקרא מסכן וחכם כמבואר בפנים ועי"ז דייקא זוכין להשיג אור אחדותו ית' כנ"ל, וזה אותיות אח"ד: וע"כ שיעור טלית קטן כדי שיתכסה בו ראשו ורובו של קטן כי מאחר שמרמז רק לבחי' עיבור כנ"ל ע"כ די בשיעור זה, וטלית גדול שיעורו כדי שיתכסה בו ראשו ורובו עד החזה כי מאחר דכתיב בציצית ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' ע"כ צריכין שיגין עליו קדושת הטלית עד שיזכה עי"ז לקבל הארת המוחין שבראש ובאופן כזה שכל מדותיו שהם בלב וכל תנועות גופו אפילו בענים גשמיים כולם יתנהגו אצלו רק כפי הארת השכל דקדושה וע"כ די בעטיפת ראשו ורובו כי ממילא מיעוטו בתר רובא אזלי: וע"כ מבואר בסי' יו"ד שמצנפת פטורה מאחר שעיקרה לכסות הראש וכו' כי עיקר תיקון הציצית להמשיך על ידם הארת המוחין שבראש לכל כחות הגוף כנ"ל: וע"כ ציצית חובת גברא ולא חובת מנא כי מאחר שהעיקר הוא לתקן עי"ז מדותיו, א"כ מה יועילו לו כשמונחים בקופסא: וע"כ גם טלית שאולה פטורה מן הציצית כי מה יוכל אחד להועיל לחבירו בענין בחירתו ומדותיו בפרט כי כי אין שני בני אדם שוים ומשונים בצורותיהם ודעותיהם, ע"כ העיקר שיעורר כל אחוד א"ע בבחי' אם אין אני לי מי לי ואז יוכל לקבל טובה והארת המוחין גם ע"י חבירו ומכש"כ ע"י רבו, וע"כ אם שאלה כשהיא מצויצת מברך עליה דאדעתא דהכי השאילה כי לתקן בגד חבירו ע"י שיעשה השואל בהם ציצית זה אי אפשר כנ"ל, מה שאין כן בטלית שחבירו בעצמו עשה בה ציצית מכבר אז יכול לברך גם השואל (ובדרך זה אפשר להבין קצת כמה חילוקי דעות האחרונים בענינים אלו ואין להאריך): וע"כ גם קטן אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו כי מאחר שהם ממשיכין תיקון כח הבחירה ומדותיו של האדם בוודאי צריכין להקדים לזה בקטנותו כי טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו, וכל זה בטלית קטן שמרמז רק לבחי' התקשרות אל השכל דקדושה בכלל ובכח ובזה צריכין לחנך את התינוק מקטנותו אבל בטלית גדול אינו חייב אלא גדול שהוא בר דעת שלימה:
[§4] Now, I — the lowly and humble one — although I know my own worth, that I am not worthy even to be the last and most peripheral of the most peripheral among the holy disciples of our Rebbe ז״ל and the disciples of his disciples — nevertheless, I said to fulfill, at least in part, the verse: *"It is a time to act for Hashem"* [Tehillim / Psalms 119:126], and what our Sages of blessed memory taught: "In the place where people gather, scatter [your wisdom]; and in the place where there are no men, strive to be a man." Our Rebbe ז״ל had already told of the holy Tam [the Simple One in his story] who was joyful in his portion and who delighted and exulted in his work, even though it did not come out perfectly — and even in worldly matters it was not received as it should have been — yet he nonetheless gave praise and thanksgiving for his portion and for whatever small profit he had from moment to moment, after the great toil and immense effort the Tam expended, as is understood in that story. I too said: I will go in his ways in this, and I will speak, and relief will come to me — for as our Sages taught: "All Torah words are good."
## Segment 23
ונוהגין שאין מתעטפין בטלית עד שנושאין נשים וכו' וזה מאחר שע"י הציצית זוכין לבחי' התקשרות החי"ת והנו"ן שהם בחי' חמה ולבנה וכו' שמשם שורש בחי' התחברות איש ואשה כידוע: וע"כ עש ה טלית לצורך תכריכים פטור כי עיקר הציצית לתקן הבחירה רק בחיים חיותו וגם כי עי"ז ממשיכין אור החי"ת שהוא בחי' חיות, וע"כ אסור ליכנס לבית הקברות בטליתות של מצוה כשהם מגולים משום לועג לרש, אבל כשהם מכוסים מותר, כי בפנימיות ובאתכסיא יש גם אצל המתים קוסטא דחיותא שעי"ז יקום בתחיה ויתחדש אור שכלו ונשמתו דייקא ע"י המיתה כנ"ל, ולזה יזכו ג"כ ע"י מצות ציצית שקיימו בחיים חיותם כענין מה שארז"ל הובא בשו"ע סי' כ"ד לענין עונש המבטל מצות ציצית עליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וכו' שזה נאמר על הרשעים הגדולםי שלא יקומו בתחיה ר"ל, וע"כ נוהגין להלביש גם הנפטר בטלית של מצוה וכו':
סִימָן ה׳ — כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת
Just as the Name Havayah [הויה] and the Name Adnus [אדנות]
are the root of the aspects of sun and moon, as is known —
so too in this [matter of blessings]:
in one's thought, which is the aspect of Abba, the aspect of Chochmah [mocha — the brain],
one should have in mind the Name Havayah as it is written.
And in one's speech, through the mouth, which is the aspect of Malchus [sovereignty],
one reads it as Adnus.
For since the light of the holy intellect is very great, it is impossible to receive from it
except through the aspect of Malchus — as is explained within [the discourse].
סִימָן ו׳–ז׳ — בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר וְאֱלֹקַי נְשָׁמָה
[§1]
And this is the aspect of the blessing of Asher Yatzar —
"Who formed man with wisdom" [O.C. 6] —
that is, that He created him with a wondrous wisdom,
to the degree that there is within him the capacity to perceive the intellect
and wisdom that exists in every thing —
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing.
And this: "and created within him openings and hollows" — etc.
[§2]
There are openings and hollows through which he draws and nurses his vitality —
and the essence of vitality is through wisdom.
And therefore, as is explained in the sacred kavanos, there are seven openings in the head —
eye, ear, nostril, mouth — which are connected to the brain, as stated above.
And there are openings and hollows through which food is digested
and waste and excess are expelled outward —
and this too is a repair of the brain and wisdom, as stated above.
[§3]
And this is what the blessing concludes: "and performs wonders" —
for in this very thing one perceives the wonders of the Creator —
how He connects the spiritual with the physical —
to the degree that even in such physical matters as eating and drinking,
whose waste is literally vomit and excrement,
nonetheless wisdom and spirituality and divine life-force are clothed within them,
upon which the vitality, healing, and continued existence of the human being depend —
in the aspect of *"for not by bread alone does man live"* [Devarim 8:3].
And how much more so is there, in every thing in the world,
divine life-force and holy intellect —
through which a person can recognize Him, may He be blessed, and draw close to Him —
and this is the primary intention of Creation,
as the holy Zohar states: "in order that they may know Him."
[§4]
And this is the aspect of the blessing of Elokai Neshamah —
"My G-d, the soul which You placed within me — she is pure" [O.C. 6] —
for from the soul come all of man's intellect, wisdom, and vitality —
as it is written: *"and the breath of the Almighty gives them understanding"* [Iyov 32:8].
And this: "she is pure" — for in her root she is certainly pure and holy,
and no grip of impurity has any hold over her whatsoever.
[§5]
And this: "You created her, You formed her, You breathed her into me" —
corresponding to Beriah, Yetzirah, Asiyah [the three lower worlds],
as is cited — for she encompasses all of them together.
And therefore, when a person uses the power of his soul and intellect
only in holiness —
that is, to bind himself to the intellect that exists in every thing,
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing —
through this he is able to ascend from level to level and from world to world,
and to recognize and know and attain the intellect and divine life-force
at each and every level,
until he merits to recognize and attain Hashem, may He be blessed, as it were,
beyond all worlds — as is understood in the discourse
Vayiten Oz, Siman 78.
[§6]
And if he does not merit this in this world,
he will merit it at least in the World to Come, after the resurrection.
And this: "And You guard her within me, and You are destined to take her from me
and to return her to me in the time to come."
And this: "All the time that the soul is within me and bound to my body
in this world, I give thanks before You" —
"Master of all deeds" —
and [Master] of all souls, which are the aspect of the sechel [intellects],
and He includes and unifies and connects them all and sustains them all —
and He is the Master of all of them.
And they were all created and formed and made only in order to recognize Him,
may He be blessed, through them.
[§7]
And this: "Blessed [is He] Who restores souls to lifeless bodies."
For this is a great wonder: that specifically through sleep —
which is the aspect of the sitra d'mosa —
specifically through this, the power and vitality of the soul
in the mochin is strengthened and renewed,
in the aspect of *"they are new every morning"* [Eichah 3:23] —
as is known.
And in this we see that *"the whole earth is full of His glory"* [Yeshayahu 6:3] —
for even in the aspect of the sitra d'mosa itself,
there is divine life-force and holy intellect, as it were.
[§8]
And therefore our Sages taught that from this we learn to believe in the
resurrection of the dead —
for even physical death itself is similarly only in this aspect,
in order to renew through it specifically the light of the intellect and the soul,
so that we may then recognize Hashem, may He be blessed,
in a wondrous attainment, as is His will.
And this is the aspect of
*"and He preserves His faithfulness to those who sleep in the dust"* [Tehillim 146:6].
And from this is also derived a great strengthening for those who do teshuvah [repentance],
for this is also the aspect of the resurrection of the dead.
[§9]
And in its plain sense, there is also a great ethical teaching
alluded to in these very words for our purposes:
for do we not see that when a person sleeps
and the light of his intellect and soul withdraws,
he is considered like a lifeless body?
From this we see and understand that the essence of a person is his intellect —
and therefore one must bind himself and look only at the intellect
that exists in every thing, as stated above.
And also — from the fact that the light of the intellect and soul
is renewed specifically through sleep,
by entering during sleep into the aspect of Malchus,
which is the aspect of emunah [faith] —
from this we see that the primary reception of the light of the intellect
and its attainment is through Malchus —
the aspect of נ [nun] — as stated above.
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 5–7
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
Siman 5 (Kavanas HaBrochos — Intention in blessings): The Names Havayah and Adnus — light and vessel, sun and moon, ches and nun — must be united in every blessing: the Name as written (Havayah) held in the mind (Chochmah), and as spoken (Adnus) voiced through the mouth (Malchus). This is the pattern for all intentional speech in holiness.
Siman 6 (Asher Yatzar): The human body — even its crudest functions — is an architecture of divine wisdom. Every opening serves a purpose that connects the physical to the spiritual. The blessing is not merely functional gratitude but a declaration that G-d's wisdom is clothed within even the most material levels of existence, available as a gateway to recognizing Him.
Siman 7 (Elokai Neshamah): The soul — pure in its root, encompassing Beriah, Yetzirah, and Asiyah — is the source of all human intellect. Through it one can ascend world to world. The blessing's culmination — "Who restores souls to lifeless bodies" — teaches the mystery of sleep as a microcosm of resurrection: withdrawal of mochin leads to renewal of mochin, just as death will yield a yet-greater illumination in the world to come. The lesson: the soul's essence is the intellect, and even in darkness, the bond with holy Malchus (faith) preserves the reshima [impression] that ensures renewal.
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Orach Chaim: Simanim 1–7 translated. Continuing with Simanim 8 onward (Tzitzis, Tefillin, Birchos HaShachar).
Translated according to the guidelines of faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations used throughout. Hebrew citations follow original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part II: Simanim 8–49
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part II
Orach Chaim · Simanim 8–49
Tzitzis · Tefillin · Birchos HaShachar · The Order of Prayer
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
Simanim 8–25 — The Laws of Tzitzis
הִלְכוֹת צִיצִית
See the discourse Meketz Zikaron, Siman 54, where it is explained that
Tzitzis and Tefillin [phylacteries] correspond to
the tzimtzum [contraction / vessel] and the mochin [higher consciousness],
and therefore Tzitzis precedes Tefillin —
in the aspect of *"His left hand beneath my head, and then His right hand embraces me"* [Shir HaShirim 2:6] — see there.
And similarly for our purposes: Tzitzis and Tefillin are the aspect of the
נ [nun] and the ח [ches].
[§1]
For Tzitzis are the aspect of tzimtzum [contraction] —
which is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of נ [nun] —
as is known [see Likutay Halachos, Laws of Deposits].
And Tefillin are the aspect of the ח [ches] —
the aspect of holy Chochmah [Wisdom] and mochin.
And therefore the Tzitzis are on the garments and vestments, which are the aspect of Malchus.
And this is the aspect of
*"He wraps Himself in light like a garment"* [Tehillim 104:2] —
that He wraps the Light and clothes it in vestments — the aspect of Malchus —
the aspect of נ [nun] —
so that we can attain it.
And this is also the aspect of the wings of the Tzitzis —
in the aspect of *"and the children of men take shelter in the shadow of Your wings"* [Tehillim 36:8] —
for the essence of life and vitality, which is through wisdom and intellect,
cannot be received or attained except through the aspect of the shadow
made by the wings and vestments — the aspect of Malchus.
And this: *"for with You is the source of life"* [Tehillim 36:10].
[§2]
And this: the word Tzitzis is an expression of gazing —
as it is written: *"and you shall see it"* [Bamidbar 15:39] —
for through this one merits to gaze upon the light of the intellect and the Divinity
that exists in every thing —
which is the aspect of the totality of Torah and mitzvos,
in the aspect of what our Sages taught:
"Know Him in all your ways" [Mishlei 3:6] — that is the great principle in Torah —
and in the aspect of what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 1:
"I have placed Hashem before me always" [Tehillim 16:8] — that is the great principle in Torah.
[§3]
And this: "And you shall remember all the commandments of Hashem" — etc. —
for all the mitzvos are aspects of contractions [tzimtzumim] through which
one attains the perception of His G-dliness, may He be blessed
[see the discourse Mishra, Siman 30].
And this: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" —
through which the yetzer hara incites,
in the aspect of the klipa of Esav and Yishmael,
the kingdoms of the sitra achra.
For by remembering all of Hashem's commandments — which are the aspect of the totality of the holy Torah —
one thereby subdues the yetzer hara and the kingdoms of the sitra achra.
And then one merits to study and fulfil the Torah at a far greater level,
until one attains a true attainment of the light of the holy wisdom and intellect —
which are the aspect of Kodesh [sanctity], as is known.
[§4]
And this is the doubling in the verse:
"so that you shall remember" — etc. —
"and you shall be holy to your G-d — holy" — specifically holy.
And this: "I am Hashem your G-d Who brought you out of the land of Egypt
to be a G-d unto you" —
for on this very condition He took them out of there:
that they should sanctify themselves with His sanctity,
and bind themselves only to the G-dliness in every thing,
in order to draw close to Him in truth.
And this: "I am Hashem your G-d" —
Emes v'Yatziv [True and Firm] in the morning — for then one merits to receive
the light of the intellect and mochin, which are the essence of the light of day —
and Emes v'Emunah [True and Faith] in the evening —
for even in the time of the withdrawal of the light of the intellect and the mochin,
one must still bind oneself to the holy intellect — which is the aspect of truth —
through the holy attribute of faith, which is the attribute of night —
the aspect of נ [nun] mentioned above.
[§5]
A garment worn at night is exempt from Tzitzis —
for although Tzitzis are the aspect of tzimtzum and the nun, as stated,
nonetheless since it is specifically through this that one merits to receive the light of the intellect —
as is explained within — which means that the ches and the nun become joined
and the moonlight becomes as the light of the sun —
it is thereby self-understood that within them shines the light of the intellect and wisdom.
This is the aspect of what is explained in the kavanos:
that the 32 threads of the Tzitzis correspond to the 32 paths of Wisdom.
And this is what our Sages taught:
"Whoever fulfils the mitzvah of Tzitzis is as if he received the face of the Shechinah" —
meaning he merits to attain the light of the intellect and G-dliness in truth.
And therefore a garment designated only for nighttime, worn only at night,
is universally exempt from Tzitzis —
since that is the time of withdrawal of the mochin and intellect,
and one receives the holy vitality only through the aspect of faith.
[§6]
[(The dispute between the Rambam and the Rosh explained in Siman 18
can also be understood along these lines — but it would take too long to elaborate,
given the depth and subtlety of the matters.)]
[§7]
And since through all of this prayers are accepted — as stated —
therefore the primary time for wearing Tzitzis and Tefillin is during prayer.
And therefore it is correct to cover one's head with the Tallis —
for it is the aspect of the holy garments through which one receives
the light of the Chochmah and mochin that rest in the head.
And therefore at the moment of wrapping, one casts all four Tzitzis to the left side —
for they are in the aspect of "His left hand beneath my head" — as stated.
And also because through this one subdues the yetzer hara and foolishness [ksilos],
which derive from the left side — as stated.
And afterwards one brings two Tzitzis to the front and two to the back —
so as to be surrounded by mitzvos —
for this is the matter of the four corners of the Tallis,
corresponding to the four directions of the world and the four corners of the earth,
to bind oneself through the light of the Tzitzis
to the wisdom and divine vitality that exists everywhere —
and similarly for the person himself: in every direction he turns,
he should look only at the holy intellect that exists in every thing.
[§8]
The small Tallis [Tallis Koton] and the large Tallis [Tallis Godol]:
For it is explained in the kavanos that the small Tallis corresponds to the aspect of
ibur [the embryonic level of consciousness],
and the large Tallis to the aspect of yenikah [nursing / awakening],
and Tefillin to the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness].
See the discourse Achvay Lon, Siman 25, where it is explained that there is
sechel b'koach [intellect in potential], sechel b'foal [intellect in actuality],
and sechel haniktah [acquired intellect] — and it is possible that these are the same
three levels mentioned above.
[§9]
And therefore the small Tallis — which corresponds to the aspect of ibur,
when the intellect and vitality are only in potential,
like a fetus enclosed in the fullness of the womb —
for this level of the intellect, one must at the very least remain bound and cleaved
all day, even at night and during conjugal relations —
in order that the yetzer hara and the foolishness —
the aspect of the maddameh [imagination] in the heart,
which is the opposite of the holy intellect —
should not overpower him —
as is explained in the discourse Achvay Lon mentioned above.
And therefore one must sleep at night wearing the small Tallis,
and likewise at the time of marital intimacy —
all in order that foolishness and the willfulness of the heart
not be stirred against him — in the aspect of:
"and you shall not stray" — etc.
[§10]
And at the time of prayer one must also wear the large Tallis —
which corresponds to the mochin d'yenikah,
the aspect of intellect in actuality —
for then the light of the intellect already shines in actuality,
in particular through the holiness of the Tefillin, which correspond to
mochin d'gadlus [fully expanded consciousness].
And through all of this one merits chen [grace]
and one's prayer is accepted — as stated above.
[§11]
A Tallis of wool is preferred —
for wool is from the aspect of chesed [lovingkindness],
whose root is in Chochmah [Wisdom].
However if only a linen Tallis is available —
which is the aspect of gevuros [stern powers] and contractions —
one may make a Tallis and Tzitzis of linen —
for contraction too is needed in order to attain the light of the intellect through it.
[§12]
Wool and linen Tzitzis exempt all garments;
Tzitzis of other materials exempt only garments of the same type —
for since the rectification of garments is through Tzitzis — as stated —
they must be of the same material specifically —
for each contraction has a particular intellect that is attained
specifically through that contraction —
as is understood from the discourse Chadi Rebbe Shimon, Siman 61.
[§13]
A garment without four corners is exempt from Tzitzis —
for since it alludes to the attainment of Chochmah
through the aspect of Malchus — the aspect of contraction —
it must have four corners specifically —
corresponding to the totality of Creation,
which encompasses four worlds, four directions, four elements —
and their root is the four letters of the holy Name —
for everything was created only in order to attain His G-dliness and His Name.
And *"all of them You made with Wisdom"* [Tehillim 104:24] —
and likewise *"His kingdom rules over all"* [Tehillim 103:19].
And a garment of five or six corners is also obligated —
for the holy Name combines in many combinations.
[§14]
All the Tzitzis must be made for the sake of the mitzvah —
for through them one must draw the matter of gazing only at the holy intellect
in every thing — in the aspect of
"all your deeds shall be for the sake of Heaven" [Avos 2:12].
[§15]
The length of the threads: twelve thumb-breadths —
corresponding to the 12 diagonal boundaries [of the spiritual universe].
A third braided [gedil] —
this is the aspect of encompassing them in a single unity,
so as not to give space to the alma d'peruda [the world of separation]
to draw from the holy contractions and intellects —
and two thirds unbraided [anaf] —
to teach that all the changing activities in all the worlds
are branches flowing from His simple unity,
and through them specifically one must attain His light
and be included in His unity.
And therefore the windings that wind around the braid amount to the numerical value of Hashem Echad.
[§16]
The five knots correspond to the Five Books of Torah —
as cited in Siman 24 — for the primary means of meriting this is through Torah —
as stated above.
And this is also the aspect of the Tallis itself — as our Sages taught:
"One who merited Torah merited the Tallis."
[§17]
The four threads doubled to become eight —
for Malchus — which is the aspect of chut [a thread], as cited —
is the aspect of Dalet —
for she is poor and destitute, having nothing of her own,
only what she receives from the light of Chochmah,
which is the aspect of ches.
This is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov is called misken v'chacham [poor and wise].
And through this specifically one merits to attain the light of His unity.
For Malchus — the aspect of Dalet [ד] —
is poor and destitute, having nothing of its own but what it receives from the light of Chochmah —
the aspect of ches [ח] —
and this is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov [good inclination] is called misken v'chacham [poor and wise].
And therefore specifically through [this pairing of Malchus and Chochmah]
one merits to attain the light of His unity —
and this is [the meaning of] the letters א–ח–ד — Echad [One]:
the Aleph points to His blessed oneness and unity;
the ches is the aspect of Chochmah / the holy intellect;
and the Dalet is the aspect of Malchus —
and through their union — ches and Dalet — one attains Echad.
[§18]
The measure of the small Tallis: large enough to cover the head and most of the body
of a minor [child] —
for since it alludes only to the aspect of ibur, as stated — this measure is sufficient.
And the large Tallis must cover the head and most of the body down to the chest —
for since the verse concerning Tzitzis says
"and you shall not stray after your heart" — etc. —
the holiness of the Tallis must protect him until he merits to receive
the illumination of the mochin in the head,
and in such a manner that all his character traits —
which are rooted in the heart —
and all the movements of his body,
even in physical matters —
should all be conducted only according to the light of the holy intellect.
And therefore it is sufficient to wrap the head and the majority [of the body] —
for the minority automatically follows the majority.
[§19]
A turban [mitznefes] is exempt — as explained in Siman 10 —
since its purpose is to cover the head —
for the essential rectification of the Tzitzis is to draw through them
the illumination of the mochin that rest in the head
to all the body's faculties — as stated.
[§20]
Tzitzis is an obligation upon the person, not upon the garment —
for since the essential purpose is to rectify one's middos [character traits] —
what good are they lying in a box?
[§21]
A borrowed Tallis is exempt from Tzitzis —
for what can one person do for another in the matter of his free will and character traits?
In particular, since no two people are alike — different in appearance and in outlook —
therefore the essential thing is that each person rouse himself,
in the aspect of "If I am not for myself, who will be for me?" [Avos 1:14].
And then he can receive good and the illumination of the mochin
also through his fellow — and all the more so through his teacher.
And therefore if one borrows [a Tallis] that is already fitted with Tzitzis,
one may recite the blessing over it — for [the lender] lent it with that intention.
For rectifying a fellow's garment by having the borrower attach Tzitzis to it
is not possible — as stated.
Whereas if his fellow himself had already attached Tzitzis previously,
then the borrower may also recite the blessing.
[(In this way one can understand several of the later authorities' disagreements
on these matters — but there is no room to elaborate.)]
[§22]
A father must acquire Tzitzis for his young son to educate him —
for since Tzitzis draw the rectification of the human power of free will and character traits,
one must certainly begin this in childhood —
for *"it is good for a man to bear the yoke in his youth"* [Eichah 3:27].
And all of this applies to the small Tallis — which alludes only to the general bond
with the holy intellect in potential —
and in this one must educate the young child from his earliest years.
But the large Tallis — he is only obligated once he is an adult of full understanding.
[§23]
The custom not to wear a large Tallis until marriage —
for through Tzitzis one merits the aspect of the bonding of the ches and the nun —
sun and moon — etc. —
from which is the root of the aspect of the union of husband and wife — as is known.
And therefore one who made a Tallis for shrouds [burial garments] is exempt [from Tzitzis] —
for the essence of Tzitzis is to rectify free will only while one is alive,
and also because through them one draws the light of the ches, which is the aspect of vitality.
And therefore it is forbidden to enter a cemetery wearing Tzitzis when they are uncovered —
due to [the prohibition of] loveg larash [mocking the poor / the dead] —
but when covered it is permitted —
for inwardly and in concealment, even the dead retain a
kusta d'chiyusa [kernel of life-force]
through which they will arise at the resurrection
and their light of intellect and soul will be renewed
specifically through death — as stated above.
And they will merit this also through the mitzvah of Tzitzis that they fulfilled while alive —
as our Sages taught, cited in Shulchan Aruch Siman 24,
regarding the punishment of one who neglects Tzitzis:
concerning him it is said
*"to take hold of the corners of the earth"* [Iyov 38:13] —
which refers to the great wicked who will not arise at the resurrection.
And therefore the custom is to clothe the deceased in a Tallis as well.
[§24]
When gazing at the Tzitzis, one gazes at the two front Tzitzis —
which contain ten knots — an allusion to the Havayos, i.e. the holy Sefiros —
and they also contain 8 threads and 10 knots,
totalling 26 — the numerical value of the Name Havayah.
For this is the entire essence of the Tzitzis:
to bind oneself and gaze only at the intellect and holy vitality clothed in every thing —
which is drawn through the aspect of the light of the holy Sefiros and middos
clothed in every thing according to its level —
as is known from the holy teaching of
the Baal Shem Tov זצוק״ל.
And through this one merits to attain the light of His G-dliness
and cleave to Him continuously —
this is the aspect of the holy Name Havayah, which is the root of all.
And therefore one who is careful in the mitzvah of Tzitzis merits and sees the face of the Shechinah.
Simanim 25–45 — The Laws of Tefillin
הִלְכוֹת תְּפִלִּין
[§1]
After donning a Tallis with Tzitzis — which alludes in general to the rectification of the
tzimtzum [contraction], the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] —
through which one merits to receive the light of the intellect —
one thereafter places the Tefillin —
which are the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] —
the aspect of the light of the intellect mentioned above.
And therefore our Sages taught:
"One who places Tefillin merits life" —
for the light of intellect and wisdom is the essence of vitality —
in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
[§2]
But since in holiness every aspect and attribute is comprised of all the others —
the Tefillin too are comprised of both aspects:
the ches and the nun.
The hand-Tefillin [shel yad] is the aspect of the mochin d'nukva [feminine consciousness] —
the aspect of nun —
and the head-Tefillin [shel rosh] is the aspect of the light of intellect — the ches.
And therefore each contains four portions [parshiyos]
corresponding to the aspect of the nun —
which is poor and destitute —
and together they are eight portions — corresponding to the aspect of the ches.
And therefore the hand-Tefillin precedes the head-Tefillin —
for first one must rectify the contraction, and then one merits to receive the mochin.
[§3]
And our Sages taught:
"All the time that they are between your eyes, there shall be two" —
meaning it is forbidden to remove the hand-Tefillin before the head-Tefillin —
for the head-Tefillin alludes to the aspect of the ches.
And therefore one must have Tefillin on during the recitation of Shema —
which comprises the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship [the aspect of nun]
and the yoke of Torah and mitzvos through which one gives strength to holy Malchus —
and during the Tefillah [Amidah prayer] —
for through this all prayers and requests are accepted — as stated.
[§4]
It is forbidden to interrupt between the hand-Tefillin and the head-Tefillin.
Our Sages taught: "One who spoke between the hand-Tefillin and the head-Tefillin
must return to battle" [Sotah 44b].
For one must bind and unify the ches and the nun so they are in a single unity —
in a complete union [yichuda shlim] —
and through this one merits to overpower and conquer the battle
and fully subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra —
as is explained within [the discourse].
[§5]
The black color of the Tefillin and straps —
for black alludes to the aspect of tzimtzum [contraction], as is known.
And therefore even the ink with which the portions of the Tefillin are written —
which are the aspect of the light of the holy mochin —
must specifically be black.
[§6]
The square shape of the Tefillin alludes to the aspect of Dalet mentioned above.
The tittura [the base of the Tefillin box, which covers the opening of the compartment] —
this is to cover and conceal the light of the holy mochin —
in the aspect of *"the glory of G-d is to conceal a matter"* [Mishlei 25:2].
And this is also the aspect of the Name Shakai [שַׁדַּי] in the Tefillin,
which also alludes to the aspect of the mochin and the contraction —
as is explained in the discourse Tiku Emunah, Likutay Torah [Part II], Siman 5.
[§7]
The four portions of the hand-Tefillin are all in one compartment —
for they correspond only to the mochin d'nukva.
But the portions of the head-Tefillin, which allude to the greater mochin —
and since their holy illumination is very great —
must each be placed in a separate compartment,
making four compartments corresponding to the aspect of Dalet mentioned above.
[§8]
Only [hides of] kosher animals — cattle, beast, and fowl — are valid —
for they are from the side of holiness —
not from impure animals, which are from the side of the
sitra d'masa'avutha [the impure side] —
the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra.
And therefore they must be placed on the head — where the mochin and intellect dwell —
and on the arm opposite the heart —
to subjugate thereby one's desires and thoughts of the heart to His service —
for this is the essential thing:
to bind oneself to the light of the intellect until it shines through all
one's middos and movements, whose root is in the heart — as stated.
[§9]
This is the aspect of binding the Tefillin.
And therefore one is obligated to touch them at every moment,
and it is forbidden to divert one's attention from them —
for this is the entire essence of placing Tefillin:
to bind oneself to their holiness with a complete bond —
in all one's movements, thoughts, and character traits —
with full and settled awareness.
And therefore "one who studies Torah is exempt from Tefillin all day" —
as explained in Siman 38 —
for the essential drawing-down of all these rectifications is through Torah study —
as the verse says concerning Tefillin:
*"so that the Torah of Hashem may be in your mouth"* [Shemos 13:9].
Nonetheless they too are obligated in Tefillin during Shema and the Tefillah —
for that is the primary time for the drawing-down of the holy mochin, as is known.
סִימָן ה
[§1]
One whose male organ is wounded or severed is forbidden to marry an Israelite woman — etc. For the power of procreation flows at its root from supernal Chochmah — for: "all of them in wisdom You made" — and everything was created with such power and in such an aspect — that it would bear fruit and produce offspring. And therefore: the essential procreation is through the drop of seed — which flows from the brain — where is the dwelling of wisdom and intellect. And since in its source it is spiritual and very fine — it must therefore descend and be drawn through the spinal cord and the reproductive organs — etc. And therefore: if the reproductive organs were damaged through human agency — (who have power and free choice to incline toward the side of the sitra achra — G-d forbid — and to deny, as it were, the Heavenly family — and to act against His will) — therefore one is disqualified through this from marrying an Israelite woman. Who is from the aspect of holy Malchus — through which all the building of the world for eternal generations — the aspect of: "Your Kingdom is a Kingdom of all eternities — and Your dominion in every generation" [Tehillim 145:13]. Since the causes have turned one — through human action — from the side of holiness that produces offspring — toward the side of the sitra achra — the aspect of: "istera" — and does not produce fruit — as cited in the holy Zohar. But if all of this was at the hands of Heaven — one is fit to enter the congregation. For His thoughts are very deep — and who can penetrate to their depths? — therefore one has not lost one's presumption of being on the side of holiness — like all Israel — and one is permitted to enter the congregation.
[§2]
And therefore: it is forbidden to castrate any living being — even cattle and beasts and fowl — etc. — so as not to damage against His will — Who created everything with such wisdom — that they would bear fruit and produce offspring — as stated. For the more creatures in the world multiply through the multiplying of offspring — and each one differing from the other — according to the clothing of the life-force clothed in it — which flows at its root from supernal Chochmah — through this people can recognize Him even more — and draw close to Him — as He desires. Which is the general purpose of Creation — as stated.
[§3]
And since all creatures flow at their root from the aspect of Chochmah — which is the essential life-force. And they emerged and came into being from nothing to something through the aspect of Malchus — as is known — and as understood in the discourse Anochi, Siman 4. And therefore: even though everything perishes and is lost — and everything returns to the dust — even so: all species remain in their species. And on the contrary: it is impossible for the ear of grain to sprout from the wheat — nor the tree from the seed — until the wheat and the seed have decomposed and become as nothingness — and then it grows again and a stalk or tree sprouts from it. And so with everything. (And much of this is elaborated in the holy books.) And through this it remains alive in its species — and ascends from the sitra d'mosa to the aspect of life. Since there remains from it a remnant on earth — through having borne fruit and produced offspring. It emerges: all things live in their species. For through bearing fruit and producing offspring — it is as if one is alive oneself — and as our Sages truly taught. And therefore: one who was castrated — and whose reproductive vessels were damaged through human agency — which is the aspect of being separated from the aspect of Chochmah and life — and descending to the aspect of utter death — G-d forbid — the aspect of the sitra achra — the sitra d'mosa literally — therefore one is forbidden to marry a woman of Israel — who is in the aspect of life — the aspect of: "see life with the woman" — as stated.
## Segment 24
וזה שמבואר בסי' כ"ד הנ"ל כשמסתכל בציצית יסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות ר"ל לספירות הק' וגם יש בהם ט"ט חוטין ועשרה קשרים עולה כ"ו כשם הוי"ה ית' כי זה כלל ענין הציצית לקשר עצמו ולהסתכל רק אל השכל והחיות דקדושה המלובש בכל דבר, שזה נמשך ע"י בחי' אור הספירות והמדות הק' המלובשין בכל דבר כפי מדתו וכידוע הלימוד הקדוש הזה מחכמת הבעש"ט זצוק"ל, ועי"ז זוכין להשיג אור אלקותו ית' ולהדבק בו בתמידות שזה בחי' השם הוי"ה הק' שהוא שורש הכל וע"כ הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה כנ"ל, והיו צריכין לבאר עוד ע"פ זה כמה ענינים המבוארים בסימנים הנ"ל ואין להאריך, כי המשכיל יבין ממילא ותן לחכם ויחכם עוד:
[§5] And perhaps a merit will roll forward from this — that thereby truly wise and understanding people will be roused to turn their eyes and hearts to his holy words ז״ל, and they will derive from them true and wondrous novellae — truly worthy of ascending even to the table of kings [as our Sages say: "Who are the kings? — The Rabbis"] — and thereby the Name of Heaven will be magnified and sanctified through these books and novellae, in the manner of *"A tower of strength is the Name of Hashem"* [Mishlei / Proverbs 18:10] — and our Sages teach: "Name" — that refers to a book [i.e., the Name of Hashem is exalted through the sacred book]. And this shall be my reward.
## Segment 25
כ"ה וכו' עד סימן מ"ו הלכות תפלין
סִימָן ו וְכוּ׳
[§1]
Women forbidden to a kohen — etc. For the kohen — since he encompasses most fully all these rectifications — as explained above — is therefore also commanded in the matters of marriage with additional warnings — and is forbidden to marry a divorced woman — a zona — a chalalah — and forbidden to his wife who was violated even by force.
## Segment 26
אחר שלבש טלית מצויץ שמרמז ב כללו על תיקון הצמצום בחינת מלכות בחי' נו"ן שעי"ז זוכין לקבל אור השכל ע"כ אח"כ מניח תפלין שהם בחי' מוחין דגדלות בחי' אור השכל הנ"ל. וע"כ ארז"ל המניח תפלין זוכה לחיים כי אור השכל והחכמה הוא עיקר החיות בחי' והחכמה תחיה. אך מחמת שבקדושה כל בחינה ומדה כלולה מכולם ע"כ גם התפלין כלולים משתי הבחינות שהם בחי' החי"ת והנו"ן הנ"ל. וזה בחי' של יד שהוא בחי' מוחין דנקובא בחי' נון הנ"ל ושל ראש הוא בחי' אור השכל והחי"ת הנ"ל. וע"כ יש בכל אחד ד' פרשיות כנגד בחי' הנון הנ"ל שהיא בחי' דלה ועניה ובכללותן הם חי"ת פרשיות כנגד בחי' החי"ת הנ"ל. וע"כ של יד קודם לשל ראש כי בתחלה צריכין לתקן הצמצום ואח"כ זוכין לקבל המוחין. וע"כ ארז"ל כל זמן שבין עינך יהיו שתים שאסור לחלוץ השל יד קודם לשל ראש. כי השל ראש מרמז לבחי' החי"ת הנ"ל וע"כ צריך שיהיו תפלין עליו בשעת ק"ש (שכלולה מעול מלכות שמים בחי' נון הנ"ל ועול תורה ומצוות שעל ידה נותנין כח למלכות דקדושה) ותפה כי עי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות כנ"ל: וע"כ אסור להפסיק בין של יד לשל ראש וארז"ל שח בין תפלה לתפה חוזר עליהם מעורכי המלחמה. כי צריכין לקשר ולייחד החי"ת והונ"ן שיהיו באחדות אחד ביחודא שלים ועי"ז זוכין להתגבר ולכבוש את המלחמה ולהכניע בחי' המלכות דסט"א בשלימות כמובן בפנים. וזה בחי' שחרות התפלין והרצועות כי שחרות מרמז ג"כ לבחי' הצמצום כידוע. וע"כ גם הדיו שכותבין בו פרשיות התפלין שהם בחי' אור המוחין הק' צריך שתהי' שחורה דווקא: וזה בחי'הריבוע של התפלין מרמז לבחי' דלי"ת הנ"ל. וזה ג"כ בחי' התיתורא דהתפלין שהוא לכסות פי הבתים היינו כדי לכסות ולהסתיר על אור המוחין הק' בחי' כבוד אלהים הסתר דבר. וזה ג"כ בחי' השם שדי שבתפלין שמרמז ג"כ לבחי' המוחין והצמצום כמבואר במאמר תקעו אמונה לקוטי תנינא סי' ה': וע"כ הפרשיטות של יד שהם רק בחי' מוחי הנוקבא הם כולם בבית אחד אבל הפרשיות של ראש שמרמז למוחין גדולים ומחמת שהארת קדושתם גדולה מאד ע"כ צריכין לכסות וליתן כל פרשה בבית בפני עצמו והם בעצמם ד' בתים כנגד בחי' הדלית הנ"ל: וע"כ אנים כשרים אלא מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים שהם מסטרא דקדושה ולא מהטמאים שהם מסטרא דמסאבותא בחי' היצה"ר מלכות דסט"א. וע"כ צרייכן להניח על הראש ששם משכן המוחין והשכל. ועל היד כנגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבינו לעבודתו ית' כי זה העיקר לקשר עצמו אל אור השכל עד שיאיר לו השכל בכל מדותיו תנועותיו ששרשם בלב כנ"ל.
[§6] Thus my inner counsel has guided me to begin expounding the main headings of the great body of halachos [laws] found in the three sections of the Shulchan Aruch, namely: Orach Chaim [The Path of Life], Yoreh Deah [Teaching of Knowledge], and Even HaEzer [The Stone of Help] — which encompass virtually all the concerns of a person's life and his conduct in matters between man and G-d [apart from the section Choshen Mishpat, which deals with matters between man and his fellow — there is no space here to expound those, and furthermore, much of that section is already explained at length in Likutay Halachos] — to explain everything briefly, and almost only by way of allusion, according to the order of the discourses in our Rebbe's holy books, in such a manner that each discourse will encompass all the halachos found in these three sections.
## Segment 27
וזה בחי' הקשירות של תפלין: וע"כ חייב למשמש בהם בכל שעה ואסור להסיח דעתו מהם כי זה עיקר ענין הנחת תפלין לקשר עצמו אל קדושתם בקשר גמור בכל תנועותיו ומחשבותיו ומדותיו ובדעה שלימה ומיושבת. וע"כ הקורא בתורה פטור מהנחת תפלין כל היום כמבואר בסי' ל"ח עי"ש כי עיקר התיקונים הנ"ל ממשיכין ע"י עסק התורה שזה בחי' למען תהיהי תורת ה' בפיך האמור בתפילין ואעפ"כ גם הם חייבים בתפילין בשעת ק"ש ותפלה כי אז עיקר זמן המשכת המוחין הק' כידוע:
סִימָן ח׳ וְכוּ׳
[§1]
And therefore one must slaughter with a forward and backward motion — (see Siman 24) — for this is the aspect of or yashar [direct light] and or chozer [returning light] — the aspect of the light of intellect and Chochmah — the aspect of direct light — and the aspect of Malchus — the aspect of returning light — as is known. And if one slaughtered with only the forward or only the backward motion — one needs the length of the knife to be equal to the breadth of two necks — which also alludes to the two aspects — as understood in Maurai Or. And this is the aspect of: *"and he fell on Benjamin his brother's neck and wept"* [Bereishis 45:14] — and our Sages taught: he wept over the two Temple destructions that were destined to occur in the portion of Benjamin — corresponding to these two aspects — as is known.
## Segment 28
סימן מ"ו
סִימָן ד׳ — דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם
## Segment 29
הלכות ברכות השחר. וזה בחי' ברכות השחר שיסוד הענין להדריך את האדם שע"י כל ענין וענין יתעורר לעבודתו ית' ולהודות ולברך אותו ית' על כל דבר ודבר כגון בקריאת הגבר יברך הנותן לשכוי בינה וכו'. כשלובש יברך מלביש ערומים. וכן פוקח עורים ומתיר אסורים וכן כולם עד המעביר שינה וכו' כי השינה הוא בחי' הסתלקות הדעת והמוחין לפי שעה והוא ג"כ לטובת האדם בשביל שיזכה להתחדשות המוחין שזה בחי' פנים חדשות כי חכמת אדם תאיר פניו וע,כ כשרוחץ פניו דייקא יברך המעביר שינה. וזה שמסמיך לה שתרגילנו בתורתך וכו' ודבקינו ביצר טוב וכו' וכוף את יצרינו להשתעבד לך שמתפללין על כפיית היצה"ר שרוצה להפריד את האדם מאור השכל ולזכות לדבר ביצר הטוב שהוא בחי' מסכן וחכם שמדריך את האדם לדבק רק באור החכמה והשכלדקדושה. וזה ותנינו וכו' לחן וכו' כי עי"ז זוכין לחן הנ"ל. וזה ותגמלינו חסדים טובים כי מבואר בזוה"ק טוב טוביה כליל בגויה חסד דאיתפשיט לבר וזה ג"כ בחי' הארת השכל והצמצום ועיין במאורי אור. וזה הגומל חסדים טובים לעמו ישראל כי כך השי"ת מתנהג עם עמו ישראל בבחי' גומל חסדים טובים שמאיר להם בכל עת אור השכל דקדושה ע"י בחי' לבושים וצמצומים שונים בכדי שיוכלו לבקל ולהינות מאורו ית' ונסמך זה לברכת המעביר שינה כי זה ג"כ ענין השינה כדי לקבל עי"ז הארת המוחין מחדש בבחי' חדשים לבקרים הנ"ל וזה שתצילינו מעזי פניםבחי' המלכות דסט"א כידוע. וזה בחי' המאה ברכות שתיקן דדו המלך לברך בכל יום היינו ג"כ לשום את לבו על כל דבר ולברך אותו ית' עד שיעלה לסך מאה ברכות שמרמזין ג"כ לשתי הבחינות הנ"ל בסוד בריכה העליונה ובריכה התחתונה כמובן במאורי אור וזה שלמד זה ממאמר הכתוב מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה כי מה רומז למדת המלכות כידוע ועי"ז דייקא מקבלין אור החכמה שהוא בחי' אל"ף כמ"ש ואאלף חכמה:
[§2]
And this is the aspect of the fourteen finger-breadths of the minimum knife length for shechitah — regarding which it is said: "and you shall slaughter with this" [Devarim 12:21]. Fourteen — corresponding to the two aspects: Yud is the aspect of Chochmah — and Dalet is the aspect of Malchus — as stated in Orach Chaim. And this is the aspect of what our Sages taught [Chullin 27]: "from where is slaughter from the neck? — as it is said: 'and he slaughtered' — from a place where his sin submits [shach chato]." The words of Rabbi Yehudah: "from where 'his speech [sicho] submits'" — corresponding to the two aspects: the submitting and bowing — the aspect of humility — which is in the aspect of the first Temple — the aspect of Binah — the opposite of pride — regarding which our Sages taught: wisdom departs from the proud. And the speech [sicho] and word — the aspect of Malchus-of-speech — as is known. And these are the two necks mentioned. And this: "and slaughter [ushachat] — shachat means nothing but mashach [drew]" — the aspect of Chochmah — the aspect of: "drew wisdom from pearls" [Iyov 28:18] — as explained elsewhere — and also alludes to the aspect of chasadim — the aspect of: "draw Your kindness" — and: "draw Your kindness" — etc. — for through all of this one subdues the spirit of folly — the spirit of animality — which suckles at its root from the aspect of gevuros — as stated.
## Segment 30
סימן מז
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
## Segment 31
ברכות התורה. כי לזכות לכל הנ"ל הוא ע"י עסק התורה, וזה והערב נא את דברי תורתך בפינו כי כבר נאמר צדייקם ילכו בם ופושעים יכשלו בכם, וארז"ל זכה נעשה לו סם חיים כי זוכה עי"זלקבל אור החכמה שהוא בחי'חיים, לא זכה היינו כשהוא נוטה אחר יצרו הרע ח"ו אזי לא די שאינו מכניע אותו ע"י עסק התורה רק אדרבא לפעמים הוא מתגבר עליו ביותר ע"י הערמימות שנכנס בו עד שמוצא לו היתר לרשעתו מן התורה עצמה ח"ו כידוע ואז נעשה לו סם מות ר"ל, כי הד"ת כשבאין לתוך פיו נפגמין ונתגשמין כ"כ עד שהם בחי' מרירות ח"ו כעין שנאמר במי מרה ולא יכלו לשתות מים ממרה כימרים הם, היינו כי הם עצמסהיו מרים ומרורים וכמו שארז"ל וכמו החולה הגדול שכל מה שבא לתוך פיו נהפך ללענה ומרירות, וע"כ מתפללין על זה שנזכה שיהיו דברי תורה מתוקים וערבים בפינו וזה והערב נא דייקא, כי ערב הוא מלשון ערבית והסתלקות האור, וגם הוא מלשון עריבות ומתיקות שזה בחי' אור כ"ש ומתוק אור, כי ע"י עסק התורה זוכין לשני הבחינות הנ"ל עד שאפי לו הצמצום בחי' מלכות מדת לילה הוא ג"כ בבחי' אור כי דייקא עי"ז זוכין לקבל מתיקות אור השכל כנ"ל, וזה ונהיה אנחנו וכו' יודעי שמך שנזכה לידע את שמו ית' בידיעה שלימה ושכל גדול וזה לומדי תורתך לשמה, וזה בחי'המלמד תורה לעמו ישראל המלמד דייקא כי בכל ענין וענין שהשי"ת מסבב עמנו בכל עת מלובש בכל דבר שכל גדול וקדוש שמדריך אותנו להתקרב אליו ית' ולהדבק בו שזה עיקר גדר לימוד התורה הק' כ"ש והורית להם את הדרך אשר ילכו בה, וזה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו כי ע"י התורה הק' הבדילנו מן העמים שהם מבחי' המלכות דסט"א סטרא דיצה"ר וע"י קדושת התורה ניצולין מהם ומכניעים אותם, וזה בחי' מה שמסמיכין לזה ענין ברכות כהנים יברכך וישמרך זה כנגד בחי' המלכות שהיא בחי' שדמור כידוע ובה נארמת כי שם צוה ה' את הברכה חיים היפך המלכות דסט"א סטרא דעשו שנאמר בו ולא חפץ בברכה ויעקב אבינו ע"י שזכה לבכורה בחינת התקשרות אל השכל הנ"ל ע"כ קיבל ג"כ את הברכה, וע"כ ארז"ל יברכך בממון שהוא מבחי' מלכות כידוע וכ"ש עשיר ברשים ימשול וישמרך מן המזיקים שהם מבחי' מלכות דסט"א ארבעה אבות נזיקין, וע"כ דרז"ל ג"כ וישמך מן יצה"ר כי הוא בחי' היצה"ר כנ"ל, וזה יאר ה' פניו אליך היינו בחי' הארת השכל והחכמה דקדושה שהיא עיקר החיים ואור הפנים כנ"ל כמ"ש באור פני מלך חיים, וזה ויחונך בחי' חן הנ"ל, ישא ה' פניו אליך ודרז"ל בשעה שאתה עומד ומתפלל וכו' היינו שעי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות, וישם לך שלום היינו שלא יצרטך עוד לשום מלחמה נגד היהצ"ר בחי' המלכות דסט"א בבחחי' לעולם ירגיז אדם וכו' המבואר בפנים רק שי היה לו שלום ומנוחה מכל צד, וכל הסט"א יהיו נכנעין אל הקדושה בתכלית השלימות באמת, וזה אלו דברים שאין להם שיעור כי זה הלימוד העמוק אין לו שיעור כלל כי צריכין לעסוק בזה תמיד כל ימי חייו ולילך ממדירגה למדריגה ולזכות בכל פעם לבחי' קבלת עול מלכות שמים מחדש ולבחי' צמצומים חדשים ולהארת השכל מחדש במדריגה עליונה וגבוה ביותר בחי' אורח חיים למעלה למשכיל וכו' כידוע, וע"כ אין לדברים אלו שמרמזין על ענין זה שיעור כלל וזה הפאה שמרמזת לבחי' מלכות וצמצום כידוע, והביכורים מרמז על בחי' הארת השכל והחכמה שהוא בחי' בכורה ב חי' ראשית כמבפ"נ והראיון בחי' הסתכלות שצריכין להסתכל רק על השכל שיש בכל דבר שזה בחי' מצות ראיה ברגלים לקבל אור הפנים וכמובן במאמר מישרא סי' למ"ד וזה וגמילןות חסדים ותלמוד תורה כי צריכין ליתן כח להיצ"ט בחי' מלכות דקודשה להתגבר כנגד ב חי' היצה"ר מלכות דסט"א וזה זוכין ע"י עסק התורה כמבואר בפנים, וצריכין לזה גמילות חסדים ג"כ כדי להמתיק הדינין והגבורות שמשם שורש יניקת עשו מלכות דסט"א בחי'היצה"ר, וזה שדרשו רז"ל (מסכת ע"ז דף ה' ע"ב) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור בזמן שישראל עוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם היינו כנ"לו, וזה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' כי כבר ארז"ל שיעקב נטל לחלקו העוה"ב ושכר עוה"ב ידוע שהעיקר הוא אור ההשגה והחכמה שישגו אז אותו ית' בהשגה שלימה וזה עיקר עסקו של יעקב גם בעוה"ז כי היום לעשות, וכפום מה דאיתדביק בר נש בהאי עלמא וכו' רק שאעפ"כ לע,ע כל זמן שהאדם מלובש בגוף הוא צריך גם לצרכי הגוף שהם מסטרא דעוה"ז, וגם בהם כוונתו רק בשביל התכלית של עוה"ב אבל לע"ע עכ"פ גם הוא נצרך אליהם ע"כ הודיעו אז"ל אלו דברים שאדם אוכל מפרותיהם גם בעוה"ז אבל הקרן קיימת לו בשלימות לעוה"ב שזה העיקר אצל איש ישראלי כנ"ל:
סִימָן ח — הִלְכוֹת אִישׁוּת
[§1]
Where there is kiddushin and no transgression — the child follows the father. For the kiddushin are from the aspect of Chochmah — which is called holiness [kodesh] — as is known. And from there is the aspect of the male. And therefore the child follows the father — for he is the essential one. And all where there is transgression — which is from the sitra achra and the yetzer hara — the aspect of a damaged knife — as cited in the Tikkunim. And also: through this one damages the holiness — as it were — the aspect of the blemishing of the moon. And therefore the child follows the blemished one.
## Segment 32
ונחזור לענין ברכת התורה. וע"כ המהרהר בדברי תורה א"ל לברך, כי עיקר עסק התורה שעי"ז נותנין כח למלכות דקודשה וכו' ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה שהוא עיקר החיים כנ"ל, כל זה זוכיןע"י עסק התורה בפה מלא דייקא, כי מלכות פה, וזה שדרז"ל כי חיים הם למוצאיהם, למוציהים בפה דייקא, וע"כ באם שומע דברי תורה יש אומרים שצריך לברך מאחר שחבירו עכ"פ מוציא אותה בפה: והנה שאר ברכות השחר נתבאר כבר לעיל קצת. וזה ג"כ ענין הרבון כל העולמים שאומרים אח"כ. כי החכמה מאין תמצא, וכן המלכות דקדושה היא בחי' דלה ועניה רק שהיא מקבלת מבחי' חכמה כנ"ל היפוך המלכות דסט"א שהיא מלכותא בלא תגא ומשתררת רק בעזות וגאוה וע"כ נקראת מלך זקן וכסיל, כי כל גאה שוטה וארז"ל אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, וע"כ תיכףבבוקר ישכים ויאמר רבון כל העולמים וכו' היינו שיבטל ויכניע עצמו תחת המלכות דקדושה וכחמה דקדושה בביטול גמור וזה מה אנו מה חיינו וכו' ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, כי אפילו החכמה והשכל של האדם אם אינו מקושר בשלימות אל הקדושה ח"ו גם זה הבל, וזה לבד הנשמה הטהורה וכו' שהיא חלק אלוה ממעל כ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח והיא מקור השכל דקדושה כנ"ל והיא עתידה ליתן דין וחשבון וכו' על כל תנועה ותנועה שלא היה בשלימות ובהתקשרות רק אל השכל דקדושה כראוי, וזהו וכל הגוים שנשמתם וחכמתם וכל חיותם הוא רק מסטרא דמסאבא וע"כ הם כאין נגדך וכו', (וגרועים מבהמות ושקצים ורמשים כמובן בדברי רז"ל) ובזה אנו מכיניעם ומבטלים בחי' כללח המלכות דסט"א בפה מלא ובביטול גמור שלא יהיו יכולים להתאחז גם בנו ח"ו ושלא יכניסו בדעתינו שום דעה מדעותיהם ושום סברא מסברותיהם שכולם הם רק מצד יצה"ר והכל הבל, וזה אבל אנחנו עמך בני בריתך וכו' אשר בחר בנו מכל העמים וגם זה לא בצדקותינו וביושר לבבינו רק מאהבת אבותינו אברהם יצחק ויעקב כמ ושמקרא מלא דיבר הכתוב בזה, וזה עדת יעקב בנך בכורך דייקא בחי' הבכורה שזכה יעקב אליה כמבפ"נ, וזה שמאהבתך וכו' קראת את שמו ישראל על שם בחי' המלכות דקדושה מלשון כי שרית וכו', וישורון הוא מלשון הסתכלות ומלשון יושר כידוע כי הוא מתהלך רק ביושר ובתמימות ע"י שמסתכל רק בהשכל שיש בכל דבר שעי"ז השכל מאיר לובכל דרכיו בבחי' וארח צדקים כאור נוגה המבפ"נ, וזה בחי' אורח לצדיק מישרים וכו', וכתיב בכל דרכיך דעהו בחי'הסתכלות את השכל הנ"ל ועי"ז והוא יישר ארחותיך וגם על כלל התורה שעי"ז זוכין לכל הנ"ל נאמר כי ישרים דרכי ה' וכו', וכן יש לפרש באופן אחר כי נקרא ישראל אותיות לי ראש על שם המוחין והשכל וישורון נקרא ע"ש קבלת עול מלכות שמים בבחי' ויהי בישורון מלך (ועיין בכונות) וזה לפיכך אנחנו חייבים להודות לך וכו' על נועם גורלינו וכו' שזכינו לייחד שמו ית' פעמים באהבה באמירת שמע וברוך שם שמרמז ג"כ על שתי הבחינות הנ"ל כי שמע וכו' בזה מעידין על אחדותו ית' ושאין עוד מלבדו ובכל דבר מלובש שכל דקדושה וחיות אלהותו ית' כי הוא ית' מחיה ומהוה את כולם, וברוך שם כנגד בחי' נון בחי' מלכות ובזה יש לפרש גם אתה הוא וכו' שאומרים אח"כ כמובן מעצמו:
[§7] And although I considered and saw that the task is immense — for, G-d willing [תא״ל], the discourses are numerous, and were we to expound upon each and every discourse all the words of the Shulchan Aruch, there would not be enough time even to speak about it, let alone to commit it to writing — nonetheless I did not draw back from my original intention. For: "One who cannot fulfill an entire mitzvah should not therefore refrain from fulfilling half a mitzvah." And our Sages taught: "Torah words must not lie upon you as an obligation, and you are not permitted to exempt yourself from them" — and further: "It is not your duty to complete the work" [Avos 2:16] — etc.
## Segment 33
מ"ח מ"ט
The author of Nachas HaShulchan shows how a single master-key — the mystical concept of chen (grace / חֵן) — formed by the union of ches (ח) representing holy intellect / Chochmah and nun (נ) representing Malchus / sovereignty / receptive feminine principle — unlocks the inner meaning of each law of the Shulchan Aruch, drawing them all from Rabbainu's foundational discourse.
## Segment 34
וזה ענין פרש' התמיד וקטרת ואיזהו מקומן וכו'. כי ע"י כ"ז מכניעין הקליפו' הקשו' שבעשיה שהם מסטרא דעשו מלכות דסט"א בחי' היצה"ר ומעלין את הטוב והחיות שבהן בסוד אחד עשר סממני הקטרת ומלבישין בזה את בח'י מלכות דעשיה ומלכות מלבית את נה"י וכו' עד אין סוף כביכול וכמובא מזה קצת במאמר אמצעותא סי' כ"ד ועיין מאמר אשרי זרקא סי' ל"ה ובסי' ר"פ והכל מובן קצת גם ע"פ דרכינו הנ"ל. כי זה העיקר להכניע בחי' היצה"ר והמלכות דסט"א כ"כ עד שיעלה גם הטוב והחיות של ניצוצי הקדושה שמלובש בהם להחיותם ויהיה נעשה כסא ומרכבה אל הקדושה בבחי' בכל לבבך בשני יצריך עד שעי"ז דייקא זוכה להשיג השגות גדולות ולעלות בכל פעם ממדריגה למדריגה עד שזוכה להשיג בחי' אור האין סוף ית' כנ"ל. ומחמת שכל זה זוכין ע"י התורה הק' ע"כ כללו בענין זה עצמו מקרא ומשנה גמרא כמבואר בשו"ע סי' נו"ן. והנה כשזוכין להכניע היצה"ר והקליפות שבמדרגיה זו וליתן כח לבחי' מלכות דקודשה ואז עולין לבחי' מדריגה והשגה גדולה ביותר. אבל גם שם במדריגה זו יש בחי' יצה,ר הרוצה להתגבר על האדם בבחי' כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכל זה בשביל קיום כח הבחירה שבאדם כידוע וע"כ אומרין תיכף קדיש שיש בו כח גדול להכניע הקליפות: ואח"כ אומרים הודו וכו' ופסוקים הרבה של גדולת הבורא ית' ושפלות יבטול הסט"א בבחי' כי כל אלהי העמים אלילים וכו' וכן מזמור שיר חנוכת וכו' ופסוק ה' מלך וכו' וכו' וע"י כל זה נותנין כח ביותר לבחי' הקדושה להגבר כנגד הסט"א ולבטלה בביטול גמור: אח"כ מתחילין פסוקי דזמרה כנגד בחי' עולם היצירה שהוא כנגד הואו שבשם הקדוש שהוא בחי' תורה כידוע.
סִימָן ט — עִנְיַן קַטְלָנִית
[§1]
The matter of the katalnis [the woman near whom two husbands have died]. For since two men have died with her — one fears that the sitra d'mosa has taken hold in her even more — G-d forbid — since the essential hold of the sitra achra is in the female aspect — the aspect of: "her feet descend to death" — G-d forbid. Therefore she shall not marry again.
## Segment 35
ומקשרין חליו בחי' העשיה בחי' ההא שבשם בחי' מלכות. ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה והשכל דקדושה שהוא שורש האור של כל האורות וזה בחי' ברכת המאורות שאומרין אח"כ. וכוללין ג"כ ברכות ק"ש וק"ש עמהם. כי ק"ש הוא בחי' כלל התורה כידוע ויש בה עשרת הדברות כמו שארז"ל כי כלל כל התיקונים הנ"ל הכל זוכין רק ע"י עסק התורה שכלותה מהכל ויש בה הזכרת יציאת מצרים שהוא בחי' הכנעת המלכות דסט"א:
But regarding a man near whom two wives have died — we do not attribute this to him — for he is from the side of Chochmah — where is the source of life — as stated.
## Segment 36
ואח"כ מתפללין שמונה עשרה שהוא כלל התפילה כי עי"ז נתקבלין כל התפלות והבקשות ע"י זשוכין לחן וע"כ מתחילין פסוקי דזמרה בפסוק יהי כבוד ה' לעולם. ומובא בכונות כבוד ה' גימטריא חן היינו כנ"ל. כי באמת השם הקדוש שגמטריא שלו חן הוא כלול מכל הארבע שמות הק' שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם שורש כל הד' עולמות שכנגדם נתתקנו כל הארבע חלקי התפלה הק' כידוע: והנה לבאר כל סדר התפלה בפרטיות ע"פ ענין זה תקצר היריעה מהכיל בפרט כי אין לנו עסק בנסתרות אך אעפ"כ יש לרמז ברמיזות קצרות איזה ראשי פרקים וכו' וזה ברוך שאמר והיה העולם. זה מברכיןעל בחי' החיות והחכמה הקדושה שמלובש בכלל הבריאה שעי"ז יכולין להכיר אותו ית' ע"י כל דבר. ברוך הוא. זה מברכין על כלל גדולתו ועצמות אור אלקותו ית' קודם הבריאה ואחר הבריאה וכו'. וזה שמובא ברוך שאמר והיה העולם ר"ת בשו"ה כי אצלו ית' כביכול הכל בשוה כי אני ה' לא שניתי ואתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם וכו'. וזה ברוך אומר ועושה וכו' על כלל הנהגת העולם גם עכשיו אחר הבריאה הכל רק בהשגחתו ית' וברחמים גדולים. ברוך חי לעד וכו' כי רק הוא ית' החיות של כל החיים וכו' ואפילו הכח והחיות של מלכות דסט"א סטרא דמותא ג"כ על ידו ית' כביכול. וזה ברוך פודה ומציל כי הוא ית' פודה ומציל מהם כמו שדרשו רז"ל מציל עני מחזק וכו' על ההצלה מיצה"ר. וזה ברוך שמו. שם הוא בחי' מלכות בחי' המלכות דקדושה וכמובא במאמר אנכי סי' ד' ומחמת שכל התפלות והשירות והתשבחות הם מבחי' מלכות כידוע שזה בחי' מה שדוד המלך ע"ה יסד על זה כל ספר תהלים ע"כ מאריכין בזה אח"כ עד שמסיימין מלך מהולל בתשבחות. ומחמת שעיקר השלימות לקשר הנו"ן אל החי"ת ולכלות הכל באחדות אחד כנ"ל ואחד בגימטריא י"ג ע"כ יש בשבח זה י"ג פעמים ברוך.
But regarding a man near whom two wives have died — we do not attribute this to him — for he is from the side of Chochmah — where is the source of life — as stated.
## Segment 37
וכן יש בו פ"ז תיבות גימטריא לבנה. ועד ברוך חי לעד וכו' ועד בכלל יש ט' פעמים ברוך כנגד ה"א והחי"ת שבאחד. וזה שמסיים חי לעד כי החי"ת הוא בחי' חיות כמבפ"נ. ואח"כ מברוך פודה ומציל שמרמז על הכנעת המלכות דסט"א וקיום וכח המלכות דקודשה יש ד' פעמים ברוך כנגד ד' שבאחד הרומזת לבחי' מלכות כנ"ל. ומחמת שצריכין לקשר המלכות אל החי"ת שהיא בחי' החיות של כל העולמות ע"כ מסיים יחיד חי העולמים מלך וכו'. וע"כ אומרים אח"כ מזמור לתודה שהיא בחי' עוה"ב כמו שארז"ל כל התפלות בטלות לעתיד לבוא וההודאה אינה בטילה. וכן כל הקרבנות בטלין חוץ מקרבן תודה כי אז יתבטל היצה"ר וכל הקליפות וכל בחי' המלכיות דסט"א ואז יתבטילו כל העוונות וכן כל הצרות והיסורין והיה ה' למלך על כל הארץ ומלאה הארץ דעה את ה' כי אז יזכו כל ישראל לבחי' החי"ת והנו"ן בשלימות גדול ובהארה נפלאה וע"כ יהיה אז רק בחי' תודה הודאה וכמובן גם במאמר ימי חנוכה בלקוטי תנינא סי' ב' וע"כ גם בעוה"ז כשממשיכין תיקונים אלו אומרים מזמור לתודה ובפרט בשבת אומרים מזמור וכו' טוב להודות לה' וכו'. וזה הריעו לה' כל הארץ וכו' כנגד בחי' התגלות מלכותו ית' בחי' הריעו לפני המלך ה' דעו כי ה' הוא אלהים כנגד התגלות הדעת והחכמה וזה הוא עשנו ולו אנחנו והכתוב ולא כי אנחנו מבטלים עצמינו אליו ית' עם כל הויותינו ותנועותינו בביטול גמור וכלא ממש וכן יש לפרש כל המזמור. ואח"כ אומרים יהי כבוד ה' גימטריא חן כנ"ל ויש בהם הרבה מענין גדולת התגלות מלכותו ית' ויש בהם ח"י פסוקים כנגד בחי' חי"ת הנ"ל שהוא לשון חיות כנ"ל: ואח"כ אומרים עוד פסוקי דזמרה לזמר העריצים שהם המלכיותל דסט"א וליתן כח להמלכות דקדושה להתגבר עליהם ע"י שמזכירין במזמורים אלו הרבה מגדולת השי"ת וכוללים בזה כל הנבראים כולם שכולם מתנהגים וחיותם וקיומם רק בכחו ית' וכולם צריכים להלל ולהודות אליו ית' וכו' עד שבסוף אומרים שירת הים שיש בה ג"כ ח"י פסוקים ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים כנ"ל: ואח"כ אומרים ברכת המאורות וברכת ק"ש וק"ש והזכרת יציאת מצרים והדברים מבוארים מאליהם ע"דרך זה כנ"ל. וע"כ אומרים ח' פעמים אמת באמת ויציב כי אמת הוא כלל המוחין הקדושים כידוע והמוחין וחכמה היא בחי' חי"ת כנ"ל: ואח"כ מתפללין שמונה עשרה וכו' כנ"ל וגם בזה ההי צריך לבאר בפרטיות קצת ואין להאריך כנ"ל: אך עכ"פ מובן ממילא כי יש י"ב ברכות אמצעיות כנגד בחי' החי"ת והדל"ת הנ"ל לבד ברכות המינים שמתפללין בה בפירוש על ביטול מלכות הרשעה ושורשה במקום עליון מאד כמובן בכונות והנה מתחילין אתה חונן לאדם דעת וחנינו מאתך וכו' ומתפללין בה על אור השכל והדעת וחן וכמו שארז"ל ויחונך בדעת. ואח"כ מתפללין על התשובה וסליחה ומחילה וגאולה וכו' וכו' שהכל כלול בתיקון המלכות דקדושה והמשכת אור הדעת. ועי"ז זוכין שנתקבלין כל התפלות וזה שמסיימין בשומע תפלה וגם שם מרמזין ענין החן דקדושה כמו שמתפללין חנינו וענינו ושמע תפלתינו וכו' (ועיין בכונות הובא במשנת חסידים בהתחלת שמונה עשרה דערבית כי המבטל תפלה ח"ו תיקונו ע"י שיכוין היחוד שעולה חן מובן קצת ע"פ הנ"ל) וזה שאומרים בסיום התפלה עשה למען שמך בחי' מלכות כנ"ל עשה למען ימינך שמכנעת מלכות דסט"א כ"ש ימינך ה' תרעץ אויב עשה למען תורתיך שעי"ז נותנין כח למלכות דקודשה כנ"ל עשה למען קדושתך בחי' חכמה שנקראת קודש וע"כ כל האומר זאת בכל יום זוכה ומקבל פני שכינה כמובא בטור שזה בחי' הסתכלות על החיות אלהות וכו'ואח"כ נופלין על אפים להעלות גם ניצוצות הק' המלובשים בסטרא דמותא בחי' מלכות דסט"א שהיא היפוך החכמה דקודושה שהיא עיקר החיים כנ"ל. ואח"כ אומרים תלהלה לדודו ומזמור יענך וכו' עד עלינו והם כנגד שפע האצילות לבריאה יצירה עשיה ומובן ג"כ על פי הנ, ל ובפשוטו יש לומר כי תהלה לדוד כנגד בחי' מלכות בחי' מלכות דוד שזה בחי' הא"ב שבתהלה לדוד כנגד בחי' כ"ב אותיות שבמלכות פה ואין בה אות נו"ן מפני שיש בה מפלה לכנ"י בחי' מלכות שהיא בעצמה בחי' נו"ן ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש כמו שארז"ל. ומזמור יענך וכו' ישגבך שם אלהי יעקב כנגד בחי' אור השכל שזה בחי' יעקב שמאיר אפילו במקום חשך וצרה וזה ישלח עזרך מקודש שהוא בחי' חכמה כידוע. ובא לציון גואל וכו' כנגד בחי' תורה כי הגאולה העתידה הוא רק בזכות התורה הקדושה וכמבואר בזוה"ק וכנ"ל כי ע"י התורה נותנין כח למלכות דקדושה וכו' וע"כ נתקנו בה פסוקים בכדי שיהיו ישראל קורים בתורה בכל יום כמו שארז"ל. וע"כ אומרים ברוך הוא וכו' ונתן לנו תורת אמת וכו'. ואח"כ אומרים תפלה לדוד כנגד בחי' תפלה שמתקבלת עי"ז. ואח"כ אומרים בית יעקב לכו ונלכה באור ה' כנגד אור השכל הקדוש שהוא בחי' יעקב. ואח"כ שיר של יום כנגד התורה שנקראת שירה. וגם כי עי"ז ממשיכין הארת שבת שהוא בחי' תורה כי הכל מודים שבשבת ניתנה תורה תורה ושקולה שבת ככל התורה. ואח"כ אין כאלהינו שנתתקן כנגד ברכות אמצעיות של התפלה כמבואר בשו"ע סי' תרכ"ב. ואח"כ אומרים עלינו שעי"ז מכניעין הקליפות (בחי' היצה"ר מלכות דסט"א) כידוע וע"כ מתפללין אז הרבה ע"ז ועל התגלות המלכות דקדושה ויקבלו כולם את עול מלכותך וכו' ומסיימין ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
But regarding a man near whom two wives have died — we do not attribute this to him — for he is from the side of Chochmah — where is the source of life — as stated.
## Segment 38
סימן קל"ה וכו'
Each law illuminates another facet of the ches–nun / intellect–faith dynamic
## Segment 39
קריאת התורה. וע"כ קורין בתורה בשעת התפלה כי עיקר קבלת התפלה הוא ע"י התורה שעל ידה נותנין כח להמלכות דקדושה בחי' היצ"ט להתגבר על מלכות דסט"א בחי' היצה"ר בחי' עשו. וע"כ ארז"ל בזמן שהקול קול יעקב שעוסקים בתורה אין הידים ידי עשו וע"כ דרז"ל (בבא קמא דף ס"ב) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים שהלכו שלשת ימים בלא תורה עמדו ומרדו (ע"י שהתגבר עליהם היצה"ר) התקינו הנביאים והזקנים שיהיו קורין בשבת ובשני ובחמישי וכו' כי בזמן שעוסקין בתורה יצרם מסור בידם כמו שארז"ל. וע"כ עיקר קיראת התורה בשלימות הוא בשבת כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת ובשבת מאיר אור החכמה בהארה נפלאה וע"כ נקרא קודש כידועו כן המלכות עולה אז בעליות נפלאות כידועו ע"כ קורין בו בתורה גם במנחה להמשיך ע"י קודשת שבת כח קריאת התורה שיקראו גם בשבוע הבא וכן קורין בתורה גם בשני ובחמישי בכדי להכניע המלכות דסט"א והיצה"ר גם בימי החול והכל רק בכח עסק התורה הקדושה ועי"ז נתקבלין כל התפלות וע"כ בשני וחמישי מרבין בהם גם בתפלות ותחנונים ביותר ואומרים והוא רחום ואא"א. וע"כ כל יום שישי בו קדושה ותורה ביותר וקודש הוא בחי' חכמה כנ"ל ע"כ מרבים בו הקרואים ביותר כמו שארז"ל, ואמרו עוד הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי כנגד רואי פני המלך וכו' כי ע"י קריאת התורה נותנין כח לבחי' המלכות דקדושה כנ"ל והמלכות הוא בחי' ד' כנ"ל וע"כ קורין בתורה בכל שבוע ד' פעמים וע"כ אין קורין פחות מעשרה פסוקים וארז"ל כנגד עשרה בטלנים שבביהכנ"ס שמוכנים שם בכדי להתפלל שם בזמנו בכל יום בציבור.
[§8] This is especially so because I have already explained that all my effort in this is only by way of example and parable — to display before the princes, the sages, and the great ones of Israel the splendor, the beauty, and the holy magnificence of the crown and glory of the pearls of his holy discourses — and how each one of them is the totality of everything — to the degree that even the smallest of the small, such as I am today, can expound within them and find new insights according to my meager understanding and low station. How much more so if the great ones of Israel would turn their hearts to this — they would certainly reveal therein wonders and awesome things to such a degree that the entire earth would shine from His glory, may He be blessed, and *"the glory of Hashem would fill all the earth, and the kingship would be Hashem's"* [cf. Tehillim 97:1], etc.
## Segment 40
וזהבחי' תפלה. גם ביהכנ"ס הוא בחי' מלכות כידוע. וחד אמר כנגד עשרת הדברות שהם כלל התורה. וחד אמר כנגד עשרה מאמרות שהם החיות של כל דבר שזה בחי' החכמה והשכל המלובש בכל דבר בבחי' כולם בחכמה עשית לבד מפרשת עמלק שהוא כלל המלכיותדסט"א ובו כתיב מלחמה לה' בעמלק מדור דור כי שרו הוא בעצמו היצה"ר שבשביל כח הבחירה א"א לע"ע לבטלו לגמרי וכו' ע"כ גם פרשתו חסרה ואין בה אלא ט' פסוקים וכמו שארז"ל:
[§9] Therefore I said in my heart: this matter opens with the smallest of the small, and perhaps G-d, may He be blessed, will help us, so that it be concluded by the great ones of Israel and their wholesome, faithful sages — the wholehearted faithful of Israel — to whom it is truly fitting and becoming to reveal and proclaim the light of truth in the world and to spread its wellsprings outward. For our Sages have already said: "Why are the words of Torah compared to a tree? — Just as a small tree can kindle a large one" [cf. Taanis 7a] — etc.
## Segment 41
סימן קנ"ה
סִימָן ה׳ — כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת
## Segment 42
הלכות בית הכנסת. מבואר כבר כי ביהכנ"ס הוא מקום תפלה ומרחזת בלחי' מלכות כנ"ל וע"כ צריכה שתהיה גבוה מכל בתי העיר. כי בחי' מלכות הוא בחי' גבהות והתנשאות ורוממות וכמו שכתוב אצל שאול ויגבה מכל העם משכמו ומעלה ואמר שמואל על זה הראיתם כי בחר בו ה' כי אין כמוהו בכל העם וכו' ויאמרו יחי המלך ואצל מלך המשיח נאמר ירום ונשא וגבה מאד. וגם כי בכל הבתים יש בהם בחי' מלכות בחי' להיות כל איש שורר בביתו ודרז"ל ויעש להם בתים בתי מלכות וע"כ הביהכנ"ס שמרמזת למלכות דקדושה צריכה להיות גבוה ונשא מכולם. וע"כ כופין זה את זה לבנות ביהכ"ס ולקנות להם תנ"ך וש"ס וכו' כי עיקר כח המלכות דקדושה הוא ע"י התורה הק' כנ"ל. וע,כ מותר לעשות מביהכנ"ס בית המדרש כמבואר בסי' קנ"ג כי בית המדרש עוסקין בו בתורה שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה ע"כ קדושתו יותר מביהכנ"ס. וע"כ אחר שיצא מביהכנ"ס צריך לילך תיכף לבית המדרש ולקבוע עת ללמוד כמבואר בסי' קנ"ה וע"כ ארז"ל כל ההולך מביהכנ"ס לביהמ"ד וכו' זוכה ומקבל פני שכינה וכו' היינו שזוכה לקשר עצמו ולראות בעינא פקיחא גם בעוה"ז את אור השכל והחכמה והחיות אלהות שמלובש בכל דבר שזה ג"כ בחי' קבלת פני שכינה כנ"ל ועי"ז ממילא זוכה לעתיד לבוא לקבל פני שכינה ממש כביכול:
[§10] Therefore I began to engage in this a little, and I said I would transcribe the very first discourse from the books of Likutay Moharan — the discourse of *"Ashray T'mimay Darech"* ["Fortunate are those of perfect path" — Tehillim 119:1], which is a brief discourse that was not recorded in complete form as it should have been, as is explained elsewhere — and yet even so, its ways are straight and perfect, wondrous and awesome, and it likewise contains within it the totality of our entire holy Torah, as will be explained below, at least briefly and by way of allusion to the main headings.
## Segment 43
סימן קנ"ו
סִימָן ו׳–ז׳ — בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר וְאֱלֹקַי נְשָׁמָה
## Segment 44
סדר משא ומתן. אח"כ ילך לעסקיו וכו'. כי כבר נתבאר שלא די שצריכין ליתן כח למלכות דק' להתגבר על מלכות דסט"א אף גם צריכין לברר ולהעלות הניצוצות הק' מתוך הסט"א והקלית בסוד אחד עשר סממני הקטורת וזה נעשה ע"י משא ומתן באמונה כמובן במאמר אשרי זרקא סי' ל"ה ובמאמר כי תצא סי' ר"פ וזה נעשה ג"כ רק בכח עסק התורה הקדושה כמובן שם. וע"כ יעשה מלאכתו עראי ותורתו קבע. וע"כ צריך ליזהר שלא להשתתף עם העכו"ם וכו' משום ולא ישמע על פיך כי מאחר שעיקר המו"מ בכדי להעלות הניצוצות מהם א"כ איך אפשר להשתתף עמו בזה ובפרט אם יזכיר העכו"ם שם ע"ז עי"ז. נמצא שאדרבא עי"ז נותן כח ביותר ח"ו למלכות דסט"א בחי' אלהים אחרים. וע"ש בהג"ה מקיל בזה בזמן הזה שאין נשבאין בשם ע"ז וכו'. ולישא וליתן עמהם בלא שותפות לכולי עאלמא שרי וכו' מחמת טעם הנ"ל כי זה עיקר כוונת המו"מ להעלות הניצוצות הק' מהם ולהוציא בלעם מפיהם בבחי' חיל בלע ויקיאנו וכו':
סִימָן י — אֵיזוֹ גְּרוּשָׁה מוּתֶּרֶת לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ
[§1]
Which divorced woman is permitted to return to her husband — etc. For even though a woman has joined her husband through chuppah and kiddushin — the Torah permitted her to another man through divorce from her first husband — for from then she was separated from him and became free — and is permitted to marry another. And their union will be a holy union — in the aspect of the connection of ches and nun mentioned. And this: *"if a man takes a woman and marries her"* [Devarim 24:1] — the aspect of the union of the two aspects mentioned. And this: "and if she finds no favor in his eyes" — chen specifically — meaning: their union and connection does not go well — and through this she finds no favor in his eyes. For there is no aspect of the connection of ches and nun in their union in its fullness — the aspect of chen — as stated. And this: "for he found in her" — etc. — even so she is permitted to marry another — for perhaps their union will be in the aspect of chen mentioned. And likewise the first husband is permitted to take her back. But once she married another — the first husband cannot take her back — since she has already been in the aspect of union with another through chuppah and kiddushin — she is then forbidden to the first. So as not to confuse the powers and aspects even more — and for the sitra achra to grow even stronger. And this is what is written: "after she has become defiled" — for since she joined another according to the law — she has now been made impure for the first — with whom she was originally in a permitted union — and now that she has been forbidden to him — she cannot return to her first permission — even through the divorce or death of the second. But if she did not join the second only in zenus [harlotry] — it is not a holy union — and she has not yet departed from her first presumption. And she is permitted to return to the first — like any other free woman who committed zenus. For after divorce — before she married another — she is considered vis-à-vis her first husband as another free woman.
## Segment 45
סימן קנז, קנח וכו'
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
## Segment 46
הלכות נטילת ידים. וע"כ צריך ליטול ידיו לסעודה כי יש לחוש מחמת שהידים עסקניות הן ואולי נגעו באיזה טומאה ואח"כ כשיאכל בהן את הלחם שהוא בחי' מלכות ושרשו ג"כ בחכמה כידוע וכמבואר בכוונת האכילה כי השלחן והלחם הם בחי' מלכות. ועיקר תיקון האכילה הוא ע"י בחי'חכמה שזה בחי' מה שלועסין בשינים שהם ל"ב כנגד בל"ב נתיבות החכמה וכו' ע"ש. וע"כ עיקר חיות האדם הוא ע"י אכילה כי בפנימיות נמשך עי"ז הארת החכמה דקדושה שנאמר בה והחכמה תחיה ומחמת שזה לעומת זה וכו' ע"כ יש לחוש באם יהיו ידיו טמאות שלא יתאחז עי"ז באכילתו בחי' מלכות דסט"א בחינת יצה"ר קליפת עשו שהוא עיקר הטומאה ונאמר בו ויבז עשו את הבכורה שביזה את החכמה והשכל דקודשה כמבפ"נ וזה היה ע"י תאוות אכילה כמו שאמר הלעיטני נא וכו' ועי"זמכר את הבכורה וביזה אותה ועיקר אחיזתו והתגברותו ע"י בחי' הידים דסט"א בחי' והידים ידי עשו כנ"ל. וע"כ צריכין ליטול את הידים במים שמרמזין על התורה כנ"ל וכן על החכמה דקדושה כ"ש כי מלאה הארץ דעה וכו' כמםי לים מכסים ועי"ז מגביהין הידים ומקשרין אותם לבחי' חכמה שהיא בחי' קודש ולבחי' התורה הק' שזה בחי' מה שאומרים שאו ידיכם קודש וכו' ואשא כפי אל מצותיך וכו' בחי' התורה הקדושה. וע"כ ארז"ל (חולין דף ק"ו) מים ראשונים האכילו בשר חזיר כי ע"י שאין נוטלין מים ראשונים יוכל להתגבר עליהם היצה"ר ולפגום אכילתו כ"כ עד שיבא לאכול גם מאכלות אסורות ממש ח"ו בחי' בשר חזיר דייקא שזה בחי' קליפת עשו שנקרא חזיר היער, גם כי חזיר הוא בחי' חכמה דקליפה כמבואר במאורי אור וזה בחי' חמה דסט"א היינו כי לא די שאינו מקשר עצמו אל החכמה דקדושה אף גם נאחז בו בחי' חכמה דקליפה ועי,ז נכשל בחכמות חיצוניות של מינות וכפירות גמורות ר"ל. וזה חד אמר מים ראשונים האכילו בשר נבלה היינו שנפרד עי"ז מבחי' המלכות דקדושה שהוא בחי' לבנה ונתקשר לבחי' מלכות דסט"א בחיא לבנה דסט"א שזה בחי' נבלה בחי' כי נבל הוא שבוזה את השכל דקדושה ונבלה עמו ועיין במאורי אור. וע"כ המזלזל בנט"י בא לידי עניות וזה כנגדמה שפגם בבחי' המלכות דקדושה שהוא בחי' מסכן וחכם, ונעקר מן העולם. וזה כנגד מה שפגם ונפרד מן החכמה דקדושה שהיא עיקר הקיום והחיות של העולם בחי' והחכמה תחיה כנ"ל וע"כ אין נוטלין לידים אלא בכלי שמרמז לבחינת מלכות בחי' צמצום בחי' כלי כידוע והכלי צריך שתהיה מחזקת רביעית (שמרזמ ג"כ לבחי' מלכות כידוע) שלא במסומך כי ארז"ל והובא לעיל מפני מה לא נאמר נו"ן בתהלה לדוד מפני שיש בה מפלה לכנ"י (שהוא בחי' נו"ן כנ"ל) שנאמר נפלה ולא תוסיף וכו' ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודששנאמר סומך ה' לכל הנופלים נמצא שכלי שאינו יכול לעמוד רק נופל וע"כ אינה מחזקת רביעית רק במסומך הוא מרמזת לבחי' המלכות בשעת נפילה שצריכה סמיכה. אבל עכשיו בשעת נטילת ידים אין לרמז לזה רק לבחי' שלימות המלכות דקדושה בשעת עלייתה אל הקודש שהוא בח'י חכמה כנ"ל. וע,כ שיעור המים ברביעית שמרמז לבחי' מלכות שהיא בחי' ד' בחי' מסכן וחכם כנ"ל. ואעפ"כ יוסיף ליטול בשפע וזוכה עי"זלעשירות כי ע"י שמקבלת מבחי' החכמה עי"ז נמשך עשירות בבחי' בצל החכמה בצל הכסף כמו שארז"ל ועיין במאמר לשמש שם סי' מ"ט.
[§11] Especially in places where it was necessary to draw support from the words of the holy Zohar and the writings of the holy Ari ז״ל and similar matters — there I was certainly forced to be very brief in places where [the source texts] call for expansiveness — since we do not engage in hidden matters, and all of this is to us in the category of "that which is beyond us" etc. As our Sages already taught in the holy Zohar: "After Rashbi [Rabbi Shimon bar Yochai] departed, one would say to another: 'Do not open your mouth, etc.'"
## Segment 47
ומחמת שעיקר נט"י לסעודה הואבכדי שלא תתאחז הסט"א בהאכילה כנ"ל ע"כ החיוב הוא רק על האוכל ולא על המאכיל כמבואר בסי' קס"ג.
סִימָן י״א וְכוּ׳
[§1]
And therefore one may not slaughter initially except by the light of day or by the light of a torch — since the essential rectification of shechitah through intellect and Chochmah is the aspect of the great luminary — the sun. And therefore even by moonlight some prohibit initially — since in this aspect is the essential battle. But after the fact — even if one slaughtered in a dark place — the shechitah is valid — for in truth the holy intellect shines even in a dark and gloomy place — as explained within — and this is the aspect of: *"though I sit in darkness — Hashem is a light for me"* [Michah 7:8].
## Segment 48
וע"כ בענין שיהיו המים באים דייקא מחמת כח אדם כי כח אדם מרמז לחכמה כי חכמה אותיות כח מ"ה ומ"ה גימטריא אדם כמובא. וע"כ צריך לכוין לנטילה המכשרת לאכילה כי הכוונה שהיא המחשבה היא בחי' חכמה מוחא כמובא בתיקונים הק' וע"כ הטביל ידיו במי מעיין מטהר בכל שהוא.
And this: one may always slaughter — both by day and by night. For since shechitah at night draws from the two aspects of these rectifications — the aspects of the measure of day and the measure of night — one may slaughter also at night. But initially one needs the light of a torch — to draw the aspect of light in greater revelation.
## Segment 49
כי מעין רומז לחכמה כידוע: וע"כ מים שנעשו בהם מלאכה פסולים. כי כבר נתבאר שהמלאכה היא בשביל בירורים לברר ניצוצי הק' המלבושים בתוך הקליפה בחי' מלכות דסט"א וע"כ מאחר שנעשו בהם מלאכה והיה בהם אחיזת הסט"א א"א לטהר בהם את הידים לסעודה. וצריכין לבאר עוד כמה דינים מענין נטילת ידים ע"פ דרך זה וקצרה היריעה:
[§12] Due to all the above, there are certainly many places where the explanations are somewhat lacking, and perhaps the careful reader will even see what appears to be a slight contradiction from one place to another — or at one point a matter is designated by one name and at another point by a different name — and all this is due to the above-stated reasons. Therefore, when one pays attention to this with a proper and upright intention — especially when one has some familiarity with the sacred books that discuss such matters — one will find everything to be correct, with G-d's help. Our Sages have already taught [Zohar, Shelach, 157b]: "Sometimes within a wrapping of something crude, a pearl is to be found." Therefore my heart is firm and trusting in Hashem that even one who studies this small compendium will find in it upright words and many precious segulos (propitious qualities). And at the opening of our words it will illuminate for every reader to search and to find, himself as well, precious treasures and many new wonders in all the words of our holy Torah.
## Segment 50
קס"ז וכו'
נַחַת הַשֻּׁלְחָן Nachas HaShulchan "Tranquil Repose of the Table" — or — "The Table's Serene Plenty" Composed by Rabbi Nachman of Tchehrin (of blessed memory) A structured commentary on halacha [Jewish law] arranged according to the Torah-discourses of our holy Rebbe, Rabbainu Nachman of Breslov (may his holy memory protect us) Based on the verse: *"And your table shall be set, full and abundant"* [Iyov / Job 36] [The word נַחַת (nachas) — repose, tranquility, gentleness — contains the mystical secret expounded within]
## Segment 51
הל' בציעת הפת.
[§1] Says the author and compiler: It is already known and widely proclaimed, from one end of the world to the other, the greatness of the wonders and holiness of our Rebbe — the Light of lights, etc., etc. — the holy Rabbainu Nachman ז״ל of Breslov, the author and composer of the sacred books Likutay Moharan, Sipuray Maasiyos [Stories of Ancient Times], Sefer HaMidos [The Book of Traits], and other holy and awe-inspiring works, as is widely known.
## Segment 52
וזה בחי' ברכת המוציא כי מברכין את השי"ת אשר נתן כח וחיות כזה בפנימיות הארץ (שרומזת לבחי' מלכות) והיא האחרונה שבארבע יסודות ועבה ומגושמת מכולם כי רומזת לתכלית בח'י הצמצומים מה שלכאורה לפי עיני האדם ושכלו היא רחוקה מאד מבחי' חיות וחכמה דקדושה ואעפ"כ נעלם בה כח רוחני כזה אשר גם הלחם שכל חיי האדם תלוים בו גידולו ג"כ מן הארץ ומזה מובן ונראה כי ברא השי"ת את כל הבריאה כולה באופן כזה אשר בכל דבר שבעולם אפילו בתכלית הגשמיות נעלם בו שכל וחכמה דקדושה כזאת אשר אם ישים הראדם עיניו ולבו לזה יוכל עי"ז להתקרב להשי"ת ולדבקה בו שזה עיקר החיות האמיתי בשלימות וע"כ צריך לבצוע במקום שנאפה היטב שזה מהיכא דקדים בישולא ששל7 שם כח האש ביותר, כי עיקר תיקון הקמח שרומז למלכות כידוע הוא ע"י האש שזה בחי' התורה שנמשלה לאש שזה בחי' מה שארז"ל אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוץצ שנאמר הלא כה דברי כאש וכו' וזה בחי' אם אין תורה אין קמח, כי כח המלכות דקדושה להתגבר על הסט"א הוא על ידי התורה הק' ועי"ז עולה המלכות ומקבלת מבחי' החכמה דקדושה שהיא גם כן בחי' אש שבארבע יסודות כידוע, וע"כ במקום ששלט בו יותר האש בהלחם שם צריכין לבצוע ולברך (ובזה יש להבין מה ששאל מנשה מהיכא קשרית המוציא וכל הענין שם): וע"כ צרילך להדר לברך על השלם דייקא כי החכמה דקדושה היא עיקר השלימות כמו שארז"ל דעת קנית מה חסרת וכמבואר במאמר עתיקא סי' כ"א, וכן על כלל התורה הקדושה נאמר תורת ה' תמימה: וע"כ צריך לאחוז הפת בשתי ידיו שיש בהם עשרה אצבעות כנגד עשרה מצות שיש בפת להורות שעיקר תיקון הפת על ידי המצות שבתורה הק' ועי"ז יכול לזכות לקבל ע"י אכילת הפת חיות דקודשה מבחי' החכמה שהיא בחי' יו"ד כידוע, ועיין בשו"ע מבואר שכנגד זה יש יוד תיבות בברכת המוציא (היינו כנ"ל) ויוד תיבות בפסוק מצמיח חציר לבהמה וכו' היינו שבפסוק זה מרומז שלזכות לבחי' חכמה שזה עיקר חות האדם וגדרו א"א כ"א על ידי בחי' מלכות שנרמזת בתיבת בהמה כידוע וע"כ מקדים בפסוק מצמיח חציר לבהמה וכו' ואח"כ להוצליא לחם מן הארץ ועל כן אסור לאכול עד שיתן מאכל לבהמתו תחלה היינו כנ"ל, ויש ג"כ יוד תיבות בפסוק עיני כל אליך ישברו כי צריכין לידע שכל הפרנסה נמשכת רק ע"י בטחון ולבטחון זוכין רק על ידי שכל וחכמה כמבואר בסי' רכ"ה, ויש יוד תיבות בפסוק ארץ חטה ושעורה, כי ארץ ישראל היא בחי' מלכות כידוע ומקבלת שפעה מבחי' החכמה עליונה שזה בחי' אוירא דא"י מחכים, וע"כ יש בה עשרה קדושות כנגד החכמה שהאי בחי' יוד בחי' קודשז, ויש ג"כ יוד תיבות בפסוק ויתן לך, כי עיקר כל ההשפעות וכל הברכות נמשכין בשרשן מבחי' חכמה שהיא מקור הברכה כמבואר במאמר תהלה לדוד סי' י"ב בסופו, וכן המלכות דקדושה נקראת ברכה כמבואר בזוה"ק איהו ברוך ואיהי ברכה: וע"כ צריך ליתן מלח על השלחן, כי המלח מרמז ג"כ לשכל האדם וחכמתו שע"פ הטבע הכל כפי ריבוי כח המלחיות שיש בהרכבתו כמו שבררו דבר זה החכמים בעלי אלכימייא, והמפרשים פירשו בזה כוונת דברי רז"ל (בקידושין דף כ"ט ע"ב) אם היה בנו זרזי וממולח וכו', וע"כ ברבנות נאמר על כל קרבנך תקריב מלח כי הקרבנות הם עפ"י רוב העיקר לשבר הרוח הבהמיות והכסילות שבו שהיא מצד היצה"ר בבחי' זבחי אלהים רוח נשברה ולזכות לחכמה דקדושה ע"כ נאמר בהם מלח: וע"כ גם השלחן מכפר כמזבח כי שעת אכילה הוא שעת מלחמה כמבואר בזוה"ק, וע"פ פשוט צריכין ללחוןם אז עם תאוותו שהיא רק מצד היצה"ר ולקיים מה שאמרו רז"ל סעודה שהנאתך ממנה משוך ידך ממנה, וברוחניות האכילה בעצמה היא בחינת מלחמה כי מוציאין אז ניצוצות קדושות מאד שהיו מלובשים עד עתה בתוך גשמיות ופסולת כזה והכל הוא רק בכח ההתקשרות אל החכמה דקדושה כי כולהו במחשבה איתברירו וע"כ גם הוא מכפר כמזבח וצריכין מלח, וע"כ צריך לדבר דברי תורה על השלחן כי עיקר כח המלכות דקדושה להתגבר על הסט"א ולהוציא בלעה מפיה הכל הוא רק בכח עסק התורה כנ"ל:
And therefore one must be careful in shechitah that there be no suspicion of any inclination toward idolatry or heresy or apostasy — G-d forbid — as explained in the Shulchan Aruch — for all these are the very opposite of these rectifications.
## Segment 53
וע"כ לחם מלח גימטריא יוסף, כי יוסף זכה לשתי הבחינות הנ"ל ביותר וע"כ זכה לחן כמבפ"נ וע"כ נאמר בו להדיא ויוסף הוא השליט בחי' מלכות ונאמר בו אין נבון וחכם כמוך בחי'חכמה: וע"כ מדקדקין לברך על השלימה שמרמז לחכמה כנ"ל וכן על הגדולה ועל היפה שמרמז למלכות וגדולה ונאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך וכן לענין החכמה נאמר חכמת אדם תאיר פניו וכן עיקר עליית האדם מבחי' קטנות לבחי' גדלותל הוא רק בענין המוחין והחכמה בחי' מוחין דגדלות בחי' גדול דעה וכן המלכות העיקר הוא שתהיה בבחי' שלימות בבחי' שארז"ל הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ועיקר שלימותה כשהיא מחוברת עם דודה ומקבלת מאור החכמה הק' כנ"ל ואז נקראת שלימה כי היא משלמת את הכל כידוע:
סִימָן יא וְכוּ׳
[§1]
The suspected woman — etc.
## Segment 54
ק"ע קע"א וכו' דברים הנוהגים בסעודה, וזה אין משיחין בסעודה (אפילו בדברי תורה) שמא יקדים קנה לו ושט כי בענין הסעוד' נמצא כל הענין המבואר בענין יעקב ועוש ש נאמר שם ויצא הראשון אדמוני וכו' ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו וכו' ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת וכו' ויבז עשו את הבכורה וכו' ותרגומו ושט עשו ית בכורותא ומובא כי עשו אחיזתו בבחי' ושט בחי' ושט עשו בחי' עוה"ז שיש בו אכילה ושתיה שהכל על ידי הושט, ויעקב הוא בבחי' הקנה (בחי' קנה חכמה וכו') בחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה. והנה בסוף הענין שהיה בין יעקב ועשו בפרשת וישלח נמצא שא"ל עשו נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ואמר לו יעקב יעבר נא אדוני לפני עבדו וכו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה שאמר לו שהוא ילך בראש ויהיה לו הממשלה עד אשר יגיע העת של ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלכוה כמו שדרז"ל, והנה בשעת אכילןה עובר המאכל והמשקה דרך הושט שהוא מבחי' עוש והכבד ניזון תחילה שהוא ג"כ בחי' עשו אדומני ואח"כ שולח להלב והמוח שהוא מבחי' יעקב וכשאוכל במחשבה נוכנה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו וממעט בתאוות גופו אזי הוא בבחי' ורב יעבד צעיר כי אע"פ שהגוף ניזון בראש אבל הכל הוא רק בשביל הנפש והחיות דקדושה שהאי החכמה וזה בעצמו בחי' המלח מה שבשעת הסעודה שאע"פ שמעשה האכילה ושתיה בעצמה היא מסטרא דעשו א עפ"כ יראה שיהיו בבח'י וידו אוחזת בעקב עוש שיראה לשבר תאוותו ובמחשבתו יכוין גם באכילתו רק לש"ש בכדי שיהיו לו חיות וקיום לעבודת בוראו שזה בחי' יעקב שחושב ומסתכל רק על הסוף והתכלית שהוא העוה"ב שהוא בחי' סוף מעשה במחשבה תחלה.
— and the matter of: just as she is forbidden to the husband — so she is forbidden to the lover. For through her committing zenus through the spirit of folly of the yetzer hara — the aspect of: "when his wife goes astray" — as our Sages taught — through this she was separated from the aspect of the spirit of wisdom of her husband — until she became forbidden to him.
## Segment 55
וע"כ דייקא ע"י האכילה מכר עשו את הבכורה ליעקב ואח"כ קיבל גם הברכה כי באמת מי שמקשר עצמו רק אל השכל שיש בכל דבר וחושב רק על התכלית שהוא העוה"ב הוא דייקא יש לו גם כל ברכת עוה"ז בשלימות בבחי' כי חנני אלהים וכי יש לו כל. וע"כ אח"כ כשאמר לו עשו ואלכה לנגדך (בושה לך) אמר לו יעקב זה אי אפשר כי העוה"ז של בחי' עשו והעוה"ב של בחי' יעקב (שבאמת כלול בו גם כל טוב העוה"ז) הם שני הפכיים ממש כמו חושך ואור וא"א להם להשתמש ביחד וע"כ יעבר נא אדוני לפני עברדו וכו' כי ברישא חשוכא והדר נהורא רק באמת גם החשך הוא לטובת האור כי יתרון האור (ניכר) מתוך החשך דייקא כמובא. וע"כ בשעת הסעודה אע"פ שמחויב לדבר בדברי תורה אבל בשעת אכילה ממש אסור לדבר אפילו בדברי תורה שמא יקדים קנה לושט כי יופתח גם פי הקנה ואולי יכנוס בו איזה דבר מאכל ויבא לידי סכנה כי א"א להם לשמש שניהם ביחד רק עשו איש יודע ציד איש שדה. ויעקב איש תם יושב אהלים באהלו של תורה. וע"כ בשעת אכילה בעצמה צריך שישתוק רק לכוין מחשבתו בקדושה גדולה לשם שמים. אך מחמת שלקדושת המחשבה שהיא בחי' החכמה צריך ליתן כח למלכות דקדושה להתגבר וכו' בפרט בשעת האכילה והסעודה שמבררין בירורים כנ"ל ע"כ צריך לעסוק בדברי תורה כנ"ל אבל לא בשעת אכילה ממש (וצריכין לבאר עוד בזה וגם לבאר כל המאמר רז"ל השייך לזה מה שדרש לו אח"כ מענין יעקב אבינו לא מת כי מאחר שמדתו של יעקב להסתכל רק על החכמה והחיות שבכל דבר ואפילו כל הדברים גשמיים כענין האכילה וכיוצא עושה רק בכוונה זו בוודאי אין לסטרא דמותא שום אחיזה בו והוא חי לעולם ואין להאריך) ומחמת שהחיות שמלובש בכל דבר מאכל הוא רק מניצוצי החכמה הקדושה המלובשין בו ע"כ אסור לנהוג ביזיון באוכלים כי החכמה היא בבח'י כבוד כ"ש כבוד חכמים ינחלו היפוך בחי' עשו שנאמר בו ויבז עשו כנ"ל: וזה בחי' מים אמצעים רשות היינו המים שרוחצין בין תבשיל לתבשיל לנקיות בעלמא הוא רק רשות כי זה מרמז למי שזכה כבר לקשר עצמו אל השכל דקדושה שיש בכל דבר ויש לו השגה ממש בבחי' השכל שבכל דבר ודבר בכל אחד ואחד כפי בחינתו בודאי גם הוא צריך להמשיך עליו בכל עת הכנת המים טהורים וקדושים שהם בחי' מימי החכמה העליונה ומימי התורה הק' מאחר שצריך לעסוק ולהכיר בכל פעם שכל חדש וידיעה חדשה כפי בחינת הדבר שמזדמן לפניו וזה בחי' המים שבין תבשיל לתבשיל כי בכל תבשיל יש בו טעם אחר ובחינה אחרת כפי ניצוצי החכמה הקדושה המלובשין בו והוא צריך להשיג זאת. אך מחמת שלא כל מוחא סביל דא ואין כל אדם זוכה לזה להשיג כל זאת בפרטיות ממש וע"כ נטילה זו הוא רק רשות ולא קבעו למצוה רק נטילה ראשונה שהוא לטהר עצמו מכל טומאה וזוהמא אפילו רק מספק טומאה ולקשל עצמו בכלל עכ"פ אל התורה הקדושה ואל החכמה דקדושה המלובשין בכל דבר ובכל מאכל ובפרט בהלחם שכל הסעודה נקראת על שמו ואז זוכה עי"ז ממילא לקבל ע"י אכילתו חיות חדש וידיעה חדשה בכלל עכ"פ להתקרב להשי"ת בכל פעם ביותר עי"ז כנ"ל: וזה בעצמו ענין מה שיש ברכות כוללות כגון ברכת שהכל. וברכות פרטיות ובהן בעצמן יש ג"כ בחי' כלליות ופרטיות כגון בורא פרי האדמה היא בחי' כלל ובורא פרי העץ הוא פרט ויין מחמת חשיבותו תיקנו לו עוד ברכה בפרטיות יותר בורא פרי הגפן, וכן במיני מזונות בורא מיני מזונות הוא כלל ולחם מחמת חשיבותו קבעו לו ברכ' המוציא בפרטיו' וכיוצא בזה בשאר הברכות והכל מובן ומבואר ע"פ דרך ה. כי ארז"ל ברוך ה' יום יום בכל יום תן לו מעין ברכותיו כי כל פעל ה' למענהו. וכל השינויים שיש בין יום לחבירו בוודאי יש בכל דבר חכמה נפלאה איך להתקרב להשי"ת עי"ז בהתקרבות חדש וידיעה חדשה וע"כ בכל יום צריך לברך מעין ברכותיו וכמו כן בכל מין ומין יש בו שכל חדש אך מחמת שלאו כל מוחא משיג זאת ע"כ תיקנו ברכות כלליות כי כל זמן שאין זוכין להשיג החכמה דקדושה בפרטיות צריך לברך ולקשר עצמו אל השי"ת והחיות דקדושה והחכמה הק' המלובש בכל דבר בכלליות וע"כ על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא. אך מחמת שאין זה שלימות כי באמת האדם נברא בשביל זה להכיר הבורא ית' ע"י כל דבר ודבר בפרטיות בידיעה והכרה חדשה מכל דבר ודבר כפי בחינתו ע"כ אין לסמוך לכתחלה על ברכת שהכל רק ילך אצל חכם דייקא וילמוד ממנו כל סדר הברכות גם בפרטיות. ובהם בעצמם יש ג"כ בחי' כלל וזה מחמת שמתנוצצין ניצוצי החכמה והחיות דקדושה המלובשין בו ומאירים ומתגלים וניכרים בו ביותר גם ברכת פרי האדמה היא פרטיות נגד ברכת שהכל. וכלליות נגד ברכת פרי העץ וע"כ אם ברך עליהם בורא פרי האדמה יצא רק לכתחלה אין לסמוך על זה כנ"ל: ובברכת פרי העץ בעצמ יש ג"כ ברכה פרויות שתיקנו ליין מחמת חשיבותו כי מחמת שמשמח אלהים ואנשים ואין אומרים שיר אלא על היין וארז"ל חמרא וריחני פקחין ומזה נראה וניכר ביותר החיות דקדושה המלבוש בו ע"כ צריך לברך עליו בפרטיות. ובן כפרי האדמה תיקנו על המינים שהם מזונות האדם ממש ברכה בפרטיות בורא מיני מזונות ועל הלחם מחמת חשיבותו קבעו לו ברכת המוציא בפרטיות ועל פת הבאה בכיסנין מברך בורא מיני מזונות רק אם קבע סעודתו מברך המוציא ומזה מובן ממילא גם שאר הענינים השייך לזה מה שא"א לבאר כ"כ בפרטיות. ועל כן היין מחמת חשיבותו מברך עליו גם בתוך הסעודה ואין הפת פוטרו וכן יין פוטר כל מיני משקין. וע"כ אם הביאו להם יין אחר עוד מברכין הטוב והמטיבוהכל מחמת חשיבותו שמשמח הלב ואומרים עליו שירה וזוכין להתקרב להשי"ת על ידו אם זוכה לשתותו כראוי וכפי המדה בבחי' זכה נעשה ראש בחי' ראש ומוחין קדושים שזה עיקר הטובה וההטבה. וע"כ גם שינוי מקום חשוב הפסק בסעודה ויש בזה חילוקי דינים הרבה כמבואר בשו"ע וזזה כי השי"ת מצמצם עצמו כביכול ומרמז לו לכל אדם רמיזי דחכמתא בכל דבר ודבר כפי המקום וכפי הזמן וכמבואר במאמר מקץ זכרון סי' נ"ד וע"כ גם שינוי מקומות חשוב שינוי לענין זה. וזה ג"כ ענין הדברים שטעונים ברכה לאחריהם במקומם דייקא מחמת חשיבותם והכל מובן ע"פ הנ"ל:
And therefore she is forbidden also to the lover — through whom she was damaged and separated from the aspect of the spirit of wisdom. And how shall she return to overpower with him in a holy union — which is through the aspect of the light of Chochmah — as stated?
## Segment 56
סימן קפ"א
[§2] Whoever encounters these works will certainly marvel greatly at the magnitude of the holiness, the wonders, and the awesome novelty of the Torah-teachings mentioned above — and at the profound and wondrous depth that lies within every single utterance of his holy words, of blessed memory. Beyond this, the greatness of this holy one was to bestow upon us lovingkindness [chessed] and truth — and he himself would allude to us the immense preciousness, the holiness, and the awesome quality of his Torah-discourses, stories, and holy conversations: that one should properly find within his holy Torah every conversation and affair of the world — and many further wonders of this kind, as we heard from his holy mouth on this very subject. He urged most strongly to be constant in studying his holy books, and to go and serve Hashem with each of his discourses, and with each of his conversations, for some extended period of time. He urged [each person] to study all of his discourses and to derive from them true novellae — each person according to his own capacity — as is explained at great length in Sichos Moharan and Chayay Moharan, beyond what was discussed in this regard orally.
## Segment 57
דין מים אחרונים. כי כל זמן שהשי"ת רוצה בקיומה של הסט"א כביכול בשביל כח הבחירה ע"כ צריך להמשיך גם לשם איזה ניצוץ מחיות דקדושה ובלבד שיהא רק כדי חיותה ובצמצום גדול ועי"ז דייקא מכניעין אותה כמובן במאמר מריקים שקיהם סי' י"ז ומבואר מזה הרבה בזוה"ק. וזה ענין המים אחרונים שנוטלין אחר הסעודה כי מחמת שהאכילה הוא דבר גשמיות ובהמיות כי היא אחת מהדברים שהאדם דומה לבהמה כמו שארז"ל בפרט כי כלי האכילה הם מסיטרא דעשו כנ"ל ע"כ אי אפשר שלא יהיה להכסילות איזה אחיזה בזה ע"כ נותנים להם חלקם במים אחרונים כדי שלא יתגברו ביותר ח"ו. ועיין מאמר ר"י מישתעי סי' ט"ז מענין מה שהצדיק צריך ג"כ לפעמים לבטל קצת מדבקותו בכדי שלא יתגברו העננים דמכסיין על עינין שהם בחי' עשו וישמעאל ויתבטל חכמתו לגמרי ח"ו וכו' עיי"ש מבואר ג"כ מענין חמה ולבנה והוא מעין ענינינו הנ"ל. וזה שארז"ל שנוטלין מים אחרונים מחמת מלח סדומית שמסמא את העינים ומשתכח כי קורטא בכורא. ועיי ןבכוונת הקטורת מבואר שמלח סדומית היא סוד תדעל מלך גוים. ועיין ב"ר מבואר בתדעל מלך גוים מרמז למלכות אדום וכו' וידוע שגלות אדום כלול מעשו וישמעאל שהם עננין דמכסיין על עיינין וע"כ מלח סדומית מסמא את העינים שהם בחי' חכמה כ"ש ותפקחנ' עיני שניהם ופירש"י ע"ש החכמה נאמר. וכבר מבואר לעיל שהחכמה היא בחי' מלח וע"כ נמצא בין כור מלח קורט אחד של מלח סודמית בכדי שיהיה גם להם איזה יניקה משם בצמצום גדול. ובכדי שלא יתגברו ביותר ויסמאו את העינים היינו שיבלבלו את האדם לבלי להסתכל בעינים פקוחות על החכמה והשכל דקדושה שיש בכל דבר ע"כ צריכין לנטילת מים אחרונים כנ"ל. וזה שמבואר בכונות ומובא בסידור קול יעקב כי מים אחרונים הוא לגרש הסט"א מן השלחן ונותנים להם חלקם וכו' וזהו שארז"ל מפני מלח סדומית המסמא את העינים. שהוא סוד הקליפה החזקה וכו' שהיא סוד זקן השמאי מלך זקן וכסיל וכו' עיי"ש ומכוון לענינינו ממש כי המלכות דסט"א בחי' היצה"ר הוא השטן בחי' עשו הוא בחי' מלך זקן וכסיל כי לא יחפוץ כסיל בתבונה כמבואר בפנים וע"כ מלך זקן וכסיל עם התיבות גימטריא עשו:
[§13] In particular, based on the foundation of the discourse Ashray T'mimay Darech mentioned above — which is entirely contained within the verse *"The words of the wise are heard in tranquility / nachas"* [Koheles / Ecclesiastes 9:17] — as is explained within, the secret of the letters of Nachas [נַחַת] — therefore I called this compendium Nachas HaShulchan [The Table's Tranquil Repose], after the verse: *"And your table shall be set, full of richness"* [Iyov 36:16]. May it be the will [of G-d] that the verse be fulfilled in us: *"They will be sated from the abundance of Your house, and from the stream of Your delights You will give them to drink"* [Tehillim 36:9] — etc. And may we merit to draw water with joy from the wellsprings of salvation, flowing from the Nachal Novea Mekor Chochmah [the Stream that flows from the Source of Wisdom] — [within this verse is hinted the secret of the holy name of our Rebbe ז״ל by way of rashay saivos — initial letters — as is explained elsewhere] — and may we fulfill his words in truth, until we merit complete repentance and a speedy redemption, soon, in our days — Amen, may it be so.
## Segment 58
סימן קפב וכו'
[§3] Now, our teacher, the holy Rav Noson ז״ל was a great champion of our Rebbe's affairs throughout all the days of his holy life. He composed many Torah novellae on the foundation of our holy Rebbe's sacred books, and arranged them in the order of the four sections of the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law], as commanded by the Rebbe's holy mouth — and from this were gathered several large volumes that form the holy books of Likutay Halachos.
## Segment 59
ברכת המזון. עיין בכוונות מבואר שסוד הד' ברכות של ברכת המזון הם בחי' המשכת המוחין להנוקבא היינו כנ"ל שיאיר הארת החכמה הק' שהיא בחי' כלליות המוחין להמלכות דקדושה עד שתהי' בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה המבואר בפנים. וזהו שאמרו חז"ל ברכה ראשונה תיקן משה שהוא בחי' חמה. שניה תיקן יהושע שהוא בחי' לבנה. וזהו ברכת הארץ כי ארץ ישראל היא ג"כ בבחינה זאת וע"כ יהושע דייקא הכניס ישראל לארץ כמבואר בזוה"ק וע"כ צריך להזכיר בה גם ברית ותורה כי עיקר כחה ע"י התורה הק' שעי"ז מכניעין המלכות דסט"א בחי' עשו וישמעאל שזה בחי' ברית בחי' מילה ופריעה וגם בפשיטות ידוע כי ע"י מצוות מילה מחלישין כח היצה"ר וכל התורה כולה תלויה בברית כידוע. ברכה שלישית (היינו על בנין ירושלים וביהמ,ק ומלכות בית דוד) תיקונה דוד ושלמה כי ירושלים היא כלולה מכל הנ"ל כי היו בה חכמים גדולים בחי' רבתי בגוים ודרז"ל רבתי בדעות. והיא עיר מלוכה וכביכול עיקר התגלות מלכותו ית' בירושלים כ"ש ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון וכיוצא בו הרבה ובה עיקר לימוד התורה כ"ש וקמת ועלית וכתיב כי מציון תצא תורה. ובה עיקר החן בחי' כללית יופי וכו' ושם עיקר מקום התפלה. ובפרט הבית המקדש בעצמו בוודאי כלול מכל הנ"ל בתכלית השלימות. וכן מלכות דוד ושלמה כלול מכל הנ"ל כי ביומוי דשלמה הוה סיהרא באשלמותא וזכו לחכמה נפלאה ולתורה ולחן ולתפלה. ברכה רביעית תיקנו על הרוגי ביתר שניתנו לקבורה שאז ראו שגם בעבודתינו לא עזבנו וכו' כי אע"פ שגברה אז המלכות דסט"א סטרא דמותא כ"כ עד שהרגו אלפים ורבבות מישראל ולא עוד אלא שלא נתנו אותם להקבר וזה צער גדול להנפטר ר"ל כידוע לבד מחילול שם שמים שהיה בזה. אעפ"כ ואתה מרום לעולם ה' ועשה השי"ת נס נפלא שלא הסריחו ומזה הכירו וידעו שלא שלטה בהם סיטרא דמותא לגמרי ח"ו כי אי אפשר לבשר המת שלא יסריח ואח"כ זכו שניתנו גם לקבורה בבחי' וישוב העפר אל הארץ כשהיה. כי גופות ישראל קדושים ובשרשם הם בבחי' הצמצום הנ"ל שעל ידם זוכין לקבל בשלימות אור השכל והחיות שהוא מבחי' הנשמה. וע"כ אחר פטירתו קוברים הגוף בארץ ששרשה מבחי' מלכות בחי' צמצום והרוח תשוב אל האלהים וכו' בבחי' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וכו' וע"כ תיקנו ע"ז ברכת הטוב והמטיב כי זה עירק הטובה וההטבה כנ"ל בהלכות דברים הנוהגים בסעודה וע"כ מצוה לברך ברכת המזון על הכוס כי כוס הוא בחי' מלכות כידוע ומחזיקו בידו בחמש אצבעותיו כנגד חמשה חומשי תורה שהם עיקר כח וחיזוק המלכות והיין שבתוכו הוא בחי' דעת וחכמה כנ"ל וע"כ צריך שיהיה שלם כי החכמה והמלכות דקדושה הם בבחי' שלימות כנ"ל: וע"כ צריך הדחה במפנים ושטיפה מבחוץ היינו שיהיה' תוכו כברו עיין תיקוני הזהר תיקון כ"ח בבח'י כפי כן לבי שאמר יוסף לאחיו וזה בחי' פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות וכן לב חכם ישכיל פיהו בחי' מלכות פה הפך בחי' המלכות דטס"א בחי' היצה"ר בחי' עשו שהוא טמא ומתועב ומנוול מבפנים ומבחוץ ואפילו אם ידבר לפעמים בפיו איזה דבר נכון אבל שבע תועבות בלבו בבחי' כי ציד בפיו הנאמר בעשו שזה בחי' מה שמבואר בפנים מענין שהיצה"ר מתלבש לפעמים במצות: וע"כ צריך שיהיה היין שבתוך הכוס חי כי הוא בחי' חיות בחי' והחכמה תחיה וגם צריך שיהיה מלא בחי' מילוי הלבנה ע"י שמקבלת מאור החמה שהיא בחי' חכמה שזה בחי' ויהושע וכו' מלא רוח חכמה וכו' וכמוהו רבים
סִימָן י״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: a fetus found in a slaughtered animal's womb does not require shechitah. For the essential strengthening of the filth of the spirit of folly — the spirit of animality — the aspect of the yetzer hara — is from when it emerges from its mother's womb — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Noach, ch. 34]. And therefore as long as it was in its mother's womb at the time of shechitah — until the spirit of animality was also rectified — for the fetus is a limb of its mother — and therefore even afterwards it does not require shechitah except by rabbinic ordinance — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
[§2]
And therefore: if the fetus extended its head — where the essential source of its life-force is — before the shechitah — then the vile breath that rules in the air of the world has already cleaved to it. And therefore even if it withdrew it back — it is not rendered permitted by the shechitah of its mother. And see in the Shulchan Aruch regarding other limbs of the fetus — and all of it is according to the above.
[§3]
And therefore: it is forbidden to slaughter an animal and its offspring on the same day — as explained in the holy Zohar — this is so as not to display the quality of cruelty — for through this that quality is aroused — as it were — above as well.
## Segment 60
סימן קצב וכו'
[§4] Now, I — the lowly and humble one — although I know my own worth, that I am not worthy even to be the last and most peripheral of the most peripheral among the holy disciples of our Rebbe ז״ל and the disciples of his disciples — nevertheless, I said to fulfill, at least in part, the verse: *"It is a time to act for Hashem"* [Tehillim / Psalms 119:126], and what our Sages of blessed memory taught: "In the place where people gather, scatter [your wisdom]; and in the place where there are no men, strive to be a man." Our Rebbe ז״ל had already told of the holy Tam [the Simple One in his story] who was joyful in his portion and who delighted and exulted in his work, even though it did not come out perfectly — and even in worldly matters it was not received as it should have been — yet he nonetheless gave praise and thanksgiving for his portion and for whatever small profit he had from moment to moment, after the great toil and immense effort the Tam expended, as is understood in that story. I too said: I will go in his ways in this, and I will speak, and relief will come to me — for as our Sages taught: "All Torah words are good."
## Segment 61
ברכת זימון. וע"כ כשיש שלשה מברכין ברכת זימון. והגדול מברך ושנים עונים אחריו וכו' כי ג' מישראל כלולים משלשה בחינות הנ"ל שהם חכמה ומלכות ותורה וכל בחינה מהם כלולה משלשה. כי חכמה כלילה מחכמה בינה ודעת. ותורה היא אוריין תליתאי כמו שארז"ל.
[§4]
And this is as stated — for since the essential shechitah is to rectify and subdue the spirit of animality — the aspect of the spirit of folly — the aspect of the quality of cruelty and anger — the aspect of: "anger rests in the bosom of fools" [Koheles 7:9] — as explained elsewhere — therefore the shechitah itself must be in the aspect of kindness and mercy and daas — the aspect of: "and slaughter — means nothing but drew" — the aspect of: "draw Your kindness upon those who know You" — and not through derasah [pressing] — which is in the aspect of murder and cruelty. And therefore one also may not display the quality of cruelty in the act of slaughtering an animal and its offspring — which is also an act of cruelty. And also: since for now there is still some need in the world for the spirit of folly and the yetzer hara — for the sake of free choice and the sustenance of the world — as our Sages taught: "and behold it was very good — this is the yetzer hara" — and our Sages taught: "the yetzer hara — push away with the left and draw close with the right" — therefore it is forbidden to slaughter an animal and its young on the same day. For through this one shows as if one wants to nullify the spirit of animality entirely — which is still impossible.
[§5]
And see the book Ta'amei HaMitzvos of Rekanati — and you will understand further regarding our subject. And therefore: the day follows the night for the law of an animal and its young — for such is the order of drawing these rectifications: b'reisha chashukha v'hadar nehora [first darkness and then light] — for one cannot draw the holy light of the intellect — which is the aspect of day — until one first rectifies the aspect of Malchus — which is the measure of night — as explained also in Orach Chaim. And therefore: if one slaughtered the first even close to nightfall — one is permitted to slaughter the second afterwards at the start of the night — for since it has now already begun to draw these rectifications anew — in an entirely different manner — for no day is similar to its fellow — therefore there is no concern at all. And therefore the prohibition of an animal and its young applies only to cattle — which is from the aspect of Malchus and gevuros — etc. — (see Likutay Torah of the Ari, Parshas Shemini) — but not to the chayah. For even though the chayah is also from this aspect — and it is included within behemah — as is explained there — even so it is lighter in its movement and the light of the intellect shines in it in greater revelation — and this itself is the meaning of chayah — the aspect of: "wisdom gives life" [Koheles 7:12] — as is known. And therefore the prohibition of an animal and its young does not apply to it — since the light of the intellect already shines more in its very life-force than it shines in the behemah. And through the intellect one understands that the shechitah itself is not at all an act of cruelty — G-d forbid — but on the contrary: it is for the animal's rectification and benefit. And therefore what concern have they when one also slaughters its offspring — and likewise for the second reason mentioned — this matter is also understood — and through this several other laws in this siman are also understood.
[§1]
The matter of: a man may not marry the pregnant woman of another — or the nursing woman of another. For the child — who flows from his father — as long as its life still depends on its mother — who gives birth and nurses it — it is still impossible for her to fully separate from her first husband — the father of the child — and unite with another man. And this is what our Sages taught [Yevamos 42b]: "perhaps she will become pregnant and the milk will become turbid and will kill it" — etc. — see there. We see that they were concerned lest the child come through this to mortal danger. And as stated — for since she separated from the father — whose root is in the aspect of wisdom — the aspect of life — and the life of the infant depends on the mother — therefore if she marries another and thereby separates entirely from the connection she had with the father — as stated — one must fear lest the sitra d'mosa overcome the infant entirely — G-d forbid — and bring it to mortal danger — G-d forbid. And therefore she may not marry until she completes the time of nursing. And through this you will understand several matters in this siman.
## Segment 62
ומלכות היא בחינת ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך. וזה בחי' מה שבברכת הטוב והמטיב צריכין לומר ג' מלכיות וג' הטבות וג' גמילות. וע"כ כשיש שלשה מברכין מזימון שאחד מברך ושנים שומעין ועונין זהבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבפ"נ: וע"כ אומר תחלה הב לן ונברך ומובא בסידו קול יעקב כי הבן לן אותיות לבנה כי הבחי' מילוי הלבנה כנ"ל וזה שאומר להם ברשות וכו' נברך. והם עונים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו כי עיקר החיות הוא רק ע"י הטוב שהוא התורה והחכמה והשכל דק' המלובש בכל דבר כנ"ל: וכשיש עשרה ואכל בי עשרה שכינתא שריא ע"כ מזמנין בשם כי יש שם התגלות אלהות ביותר. וע"כ צריך לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך כמבואר בשו"ע סוף סימן ר"א ומובא בזוה"ק שזוכין עי"ז לאריכות ימים. וזה מאחר שמגלין וממשיכין עי"ז אור החכמה והשכל דקדושה שהוא מקור החיים כנ"ל:
Transcribed from the book Likutay Moharan, Part I, Discourse 1. This discourse is the foundation of the entire compendium.
## Segment 63
סימן ר"ב וכו'
[§5] And perhaps a merit will roll forward from this — that thereby truly wise and understanding people will be roused to turn their eyes and hearts to his holy words ז״ל, and they will derive from them true and wondrous novellae — truly worthy of ascending even to the table of kings [as our Sages say: "Who are the kings? — The Rabbis"] — and thereby the Name of Heaven will be magnified and sanctified through these books and novellae, in the manner of *"A tower of strength is the Name of Hashem"* [Mishlei / Proverbs 18:10] — and our Sages teach: "Name" — that refers to a book [i.e., the Name of Hashem is exalted through the sacred book]. And this shall be my reward.
## Segment 64
ברכת הפירות. מבואר כבר מענין מה שתיקנו חז"ל ברכות כלליות ופרטיות וכל דבר שמתנוצץ בו אור השכל דקודשה ביותר וזוכין להתקרב על ידו להשי"ת ביותר תיקנו לו ברכה בנפי עצמו מחמת חשיבותו כגון הלחם והיין וכו' כנ"ל ומזה מובן ממילא כמה פרטים בהלכות אלו ועיין בסי' רי"א בשו"ע ממעלת החביב עליו לענין קדימה בברכות וכן מעלת ממין שבעה וכו' כי כל מה שרגיל להיות חביב עליו מסתמא מלובש בו חיות רוחני ששיך וקרוב אליו ביותר לחיות נפשו ע"כ קודם לברכה וכן מה שהוא משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהיא בחי' מלכות דקדושה ואוירה מחכים מסת מה במינים אלןו מלובש בהם אור החכמה והחיות דקדושה ביותר. וכן במינים אלו בעצמן כל מה שסמוך יותק לתיבת ארץ מסתמא מאיר בו יותר קדושת הארץ ע"כ קודם לברכה ועי"ש עוד ומובן ממילא: וע"כ מברך על העיקר ופוטר את הטפל.
סִימָן טו — אִיסּוּר עֲרָיוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וְדְרַבָּנָן
[§1]
Forbidden relations by Torah law and by rabbinic law — etc. For holy Torah gauged with its holy wisdom: that these unions cannot be in the aspect of holy union and connection — the aspect of drawing these rectifications mentioned. And in addition to what the Torah forbade — the Sages added further — and since the Sages already forbade them — they too are in the aspect mentioned.
## Segment 65
כי מאחר שזהו העיקר אצלו ע"כ צריך לקשר עצמו העיקר אל השכל והחיות דקדושה המלובש בו וממילא נכלל בו גם הטפל. וי"א אם הטפל חביב עליו מברך עליו ואח"כ מברך על העיקר היינו מחמת מעלת החביב כנ"ל. ומחמת שעיקר הברכה לקשר עצמו אל החיות והחכמה שיש בכל דבר שאי אפשר לזכות לזה כי אם ע"י בחינת מלכות ע"כ ארז"ל ומבואר בסימן רי"ד שכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה. כי עיקר החכמה והידיעה הוא רק ידיעת שמו ית' בבחי' כיידע שמ וובזוה"ק אמרו מה שמו דא חכמה. וע"כ צריך שיהיה בהברכה הזכרת שם ומלכות: וזה בחי' עיית אמן אחר הברכה (ועיין סי' רט"ו) כי אמן גימטריא הויה אדני שזה בחי' שמייחד המלכות עם דודה שהלבנה מקבלת אור מהחמה שהיא בחינת חכמה וע"כ ארז"ל כל העונה אמן בכל כחו וכוונתו שהוא ג"כ מבחי' החכמה והחיות שלו פותחין לו שערי גן עדן שהם בחי' חכמה תתאה וחכמה עילאה היינו שזוכה בעצמו ג"כ ליכנס בשערי החכמה דקדושה ע"י בחי' מלכות שהיא בחי' חכמה תתאה כידוע וע"כ זוכה לענות אמן גם בעוה"ב שאז יהיו עיקר השגת הידיעה והחכמה כנ"ל:
"One should rouse himself like a lion" [Shulchan Aruch, Orach Chaim 1] — etc. See Discourse 1, Ashray T'mimay — etc.
## Segment 66
סימן רט"ז רי"ז
[§6] Thus my inner counsel has guided me to begin expounding the main headings of the great body of halachos [laws] found in the three sections of the Shulchan Aruch, namely: Orach Chaim [The Path of Life], Yoreh Deah [Teaching of Knowledge], and Even HaEzer [The Stone of Help] — which encompass virtually all the concerns of a person's life and his conduct in matters between man and G-d [apart from the section Choshen Mishpat, which deals with matters between man and his fellow — there is no space here to expound those, and furthermore, much of that section is already explained at length in Likutay Halachos] — to explain everything briefly, and almost only by way of allusion, according to the order of the discourses in our Rebbe's holy books, in such a manner that each discourse will encompass all the halachos found in these three sections.
## Segment 67
ברכת הריח והבשמים. כי הריח אינו נכנס לתוך הגוף רק עולה להמוח ששם משכן אור השכל והנשמה והבשמים בעצמם הם בחי' מלכות כידוע. וע"כ צריך לברך על הריח ג"כ ולקשר עצמו אל החיות והשכל דקדושה המלובש בו ולהתקרב להשי"ת עי"ז. רק מחמת שאינו נכנס ומתקיים בתוך הגוף רק תיכף הנאתו חולף ועובר כי בשרשו הוא דבר רוחני רק תיכף הנאתו חולף ועובר כי בשרשו הוא דבר רוחני ודק מאד ע"כ אין מברכין עליו ברכה אחרונה. וזה בחי' וירח את ריח בגדיו ויברכהו שנאמר אצל יעקב ודרז"ל שנכנס עמ וריח גן עדן שהוא בחי' החכמה תתאה ועילאה הנ"ל שהם מקור הברכה כנ"ל. ע"כ ויברכהו: וע"כ גם בברכת הריח יש ג"כ ברכות כלליות ופרטיות הכל כנ"ל: וע"כ היו נוהגין לברך על המוגמר והריח אחר הסעודה. להורות שגבר סטרא דיעקב ואין לעשו שהוא היצה"ר שום אחיזה בסעודה כי הסעודה לא היצתה רק בשביל חיות הנשמה שהוא הריח כשארז"ל. וזה בחי' צדיק אוכל לשובע נפףשו כנ"ל. וע"כ אין מברכין על הריח שאין לו עיקר, כי א"א לקבל אור השכל כי אם ע"י בחי' מלכות בחי' צמצום שמשם שורש כל הדברים שהאדם מקבל חיותו מהם וכן במיני ריח הם הבשמים וכל כיוצא בו שנותנין ריח ע"כ מברכין עליו מה שאין כן כשהריח כבר אין לו שום עיקר שוב אין שייך לברך עליו מאחר שאין כבר בידו הדבר שהיה מלובש בו הריח ושם שרשו ומקורו של הריח ע"כ אין מברכין עליו:
סִימָן טז
[§1]
The prohibition of a non-Jewish woman or a slave woman. For it is a union of the sitra achra literally — to the point that even the son born from this is not called his son — but her son. And his punishment is very severe — as our Sages taught.
## Segment 68
רי"ח
[§7] And although I considered and saw that the task is immense — for, G-d willing [תא״ל], the discourses are numerous, and were we to expound upon each and every discourse all the words of the Shulchan Aruch, there would not be enough time even to speak about it, let alone to commit it to writing — nonetheless I did not draw back from my original intention. For: "One who cannot fulfill an entire mitzvah should not therefore refrain from fulfilling half a mitzvah." And our Sages taught: "Torah words must not lie upon you as an obligation, and you are not permitted to exempt yourself from them" — and further: "It is not your duty to complete the work" [Avos 2:16] — etc.
## Segment 69
ברכת הנסים. כי ידוע ומבואר בספרים כי כל הנסים שהם בחינת שידוד הטבע הם בחי' התחדשות הבריאה שהיהת ע"י החכמה הק' בבחי' בראשית ברא ותרגומו בחוכמא, ונס בעצמו גימטריא מה ואדני כמובא בכתבים ומה ואדני הם בחי' יחוד מלכות עם דודה וכו'. וגם הנסים בעצמם מאחר שכבר נשתלשלו בעוה"ז ונתלבשו במקום ובזמן הם בבחי' מלכות שעל ידה זוכין לקבל אור השכל, על כן הרואה מקום שנעשה בו נסים לישראל מברך וכו', כי מסתמא במקום זה מאיר ומתנוצץ בו גם עכשיו התנוצצת אור החכמה העליונה ביותר ויכולין להתקרב להשי"ת עי"ז ביותר ע"כ צריך לברך: ועל כן גם אם רואה מקום שנעשה נס רק לו לבדו מברך גם כן כנ"ל ואם נעשו לו עוד נסים במקומות הרבה יכלול אותם ג"כ בברכתו בכדי שימשיך עליו אור החכמה שהיה מלובש גם בהם ויאירו כולם אליו כי כולם נמשכים רק מבחינה הנ"ל:
[§1] It is known that day and night correspond to the illumination of the sun and the moon [in the kabbalistic sense]. And the [teaching] "one should rouse himself like a lion" — this corresponds to the aspect of Abba [the supernal Father-principle], which is the aspect of Chochmah [Divine Wisdom], as is cited [in the sacred sources]. "To arise in the morning" — etc. — meaning, that he himself should be the one who awakens the dawn: that he should not wait for the awakening to come to him from above — to bring him to understand the wisdom and the intellect [sechel] that exists within every thing — but rather that he rouse himself, alone, toward this.
## Segment 70
רי"ט
[§8] This is especially so because I have already explained that all my effort in this is only by way of example and parable — to display before the princes, the sages, and the great ones of Israel the splendor, the beauty, and the holy magnificence of the crown and glory of the pearls of his holy discourses — and how each one of them is the totality of everything — to the degree that even the smallest of the small, such as I am today, can expound within them and find new insights according to my meager understanding and low station. How much more so if the great ones of Israel would turn their hearts to this — they would certainly reveal therein wonders and awesome things to such a degree that the entire earth would shine from His glory, may He be blessed, and *"the glory of Hashem would fill all the earth, and the kingship would be Hashem's"* [cf. Tehillim 97:1], etc.
## Segment 71
ברכת הודאות וכו'. וזה ג"כ בחי' ארבעה צריכין להודות יורדי הים וכו' כי ים מרמז למלכות וגם לבחי' ים החכמה וע"כ כשפוגמין ח"ו בזה נאמר ויאמר ויעמד רוח סערה וכו' שהוא מבחי' המלכות דסט"א עשו איש שעיר וכו' וכל חכמתם תתבלע נגד פגם החכמה, ויצעקו אל ה' וכו' יקם סערה לדממה כיתשובה צעקה ותפלה הוא תיקון הכל, וכן הולכי מדבריות שזה בחי' תעו במדבר ששם שליטת הסט"א כידוע עיר מושב לא מצאו נגד פגם החכמה שעל ידה עיקר הישוב בבח'י בחכמה יבנה בית ועי"ז רעבים גם צמאים כוו' והיו בסכנת מות ר"ל ויצעקו וכו', וכן יושבי חשך וכו' היפך החכמה שהיא עיקר האור אסירי עני וברזל מצד בחי' המלכות דסט"א בחי' מקום אשר אסירי המלך אסורים וזה כי המרו אמרי אל וכו' כי פגמו בהתורה הק' שעל ידה נותנין כח למלכות דקדושה וזוכין לחמכה דקדושה כנ"ל ואעפ"כ ויזעקו וכו' וכן אוילים מדרך פשעם וכו' בחי' פגם החכמה על ידי כסילו ואולת ויגיעו עד שערי מות בחי' הסט"א סטרא דמותא כמ ושאמר עשו הנה אנכי הולך למות וכו' ויזעקו וכו', וע"כ אלו ארבעה כשיוצאין מצרותם צריכין לברך הגומל חייבים טובות וכו' כי מכירין בעצמם שהיו חיבים ואעפ"כ גמל השי"ת עמהם חסדו וגמל להם כל טוב והצילם, ועי"ז בעצמו מתעוררים מחדש לקבל עליהם עול מלכות ית' ולהסתכל מעתה עכ"פ רק על השכל שיש בכל דברו להתקרב להשי"ת עי"ז שזה בחי' יודו לה חסדו ונפלאותיו לבני אדם וכו', וזה וירוממוהו בקהל עם זה בחי' להודיע לבני אדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו וזה ובמושב זקנים יהללוהו זה נגד בחי' המשכת התגלות אור השכל והחכמה בחינת זקן זה קנה חכמה:
סִימָן י״ז
[§1]
And therefore: one who slaughters a critically ill animal — it is forbidden unless it convulsed. For since the sitra d'mosa — the aspect of neveilah [an unslaughtered carcass] — has already been provoked upon it to the point of it becoming critically ill — certainly its life-force departed before the completion of the shechitah and it is actual neveilah — unless it convulsed at the completion of the shechitah — etc. — for then one sees that it still had life-force throughout the entire shechitah — and it was thereby rectified through the rectifications of shechitah like other cattle and fowl.
[§2]
And even so — the great ones of Israel would not eat from such an animal — for our Sages taught regarding one who does much — that the essential provocation of the yetzer hara is against the great.
## Segment 72
סימן ר"כ
[§9] Therefore I said in my heart: this matter opens with the smallest of the small, and perhaps G-d, may He be blessed, will help us, so that it be concluded by the great ones of Israel and their wholesome, faithful sages — the wholehearted faithful of Israel — to whom it is truly fitting and becoming to reveal and proclaim the light of truth in the world and to spread its wellsprings outward. For our Sages have already said: "Why are the words of Torah compared to a tree? — Just as a small tree can kindle a large one" [cf. Taanis 7a] — etc.
## Segment 73
הטבת חלום. כי כפי מה שזוכה האדם בהקיץ לקשר עצמו רק אל השכל דקדושה שיש בכל דברולחשוב רק בזה, כמו כן זוכה גם בשעת הסתלקות המוחין בחי' שינה לחלומות טובים וקדושים, וזה בחי' החלומות טובים וקדושים שמספרת התורה ממה שחלם ליעקב אבינו וליוסף בנו כי הם זכו בשלימות להסתכל רק על השכל הנ"ל וע"כ היה יכול יוסף גם לפתור חלומות אחרים כי כל החלומות הולכין אחר הפה בחי' מלכות פה ויוסף זכה לזה כנ"ל ע"כ ויהי כאשר פתר לנו כן היה וכו', וע"כ כשחלם לאדם חלום שאינו טוב ידע שזה בעצמו ג"כ מלמעלה שיתבונן על דרכיו בבחי' והאלהים עשה שיראו מלפניו זה חלום רע, כי אפילו מבחינות אלו שנמשכים מבחי' סטרא דמותא ר"ל שעוברים על האדם ר"ל גם מהם צריך ליקח רמיזו דחכמתא כי גם שם יש בהעלם גדול איזה ניצוצות וחיות דקדושה רק שהם בצמצום גדול כנ"ל, וע"כ הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני שלשה ולימא חלמא טבא חזאי, כי אע"פ שנפשו עגומה ובלבו יש לוצ ער מהחלום אעפ"כ יאמר בפה מלא שהוא חלום טוב כי באמת בפנימיותו בודאי מלובש בו טוב, ועיקר הטוב הוא התורה והשכל דקדושה המלובש בכל דברומאחר שמתיירא מהחלום ומתעורר על ידו קצת מזה בעצמו נראה מובן הטוב שמלובש בו והם מאחר שהם שלשה וכלולים מכל הג' בחי' הנ"ל שהם בחי' החכמה שכלולה מתלת מוחין ובחי' מלכות שהיא ג"כ בבחי' שלשה ובחי' תורה שהיא ג"כ בבחי' שלשה כנ"ל ע"כ יש להם כח להך באמת החלום לטוב כי כולהו במחשבא איתברירו ושם נמתקים כל הדינים והנפכים לטוב גמור בגשמיות ג"כ ע"כ אומרים לו טבא הוא וטבא ליהוי וכו' וזה בחי' השלש הפוכות ושלש פדויות ושלש שלומות הכל כנגד הג' בחינות הנ"ל ועיין בכונות הטבת חלום ותבין משם ג"כ לענינינו, וזה גם כן בחי' תענית חלום כי ביום התענית אזי הממשלה להמוח כמבואר במאמר שאלו סי' נ"ז ואז נכנע בחי' עשו הוא אדום בחי' מלכות דסט"א ועי"ז נתקן החלום ומאחר שצריכין להאמין ולשום על לב להתבונלן כל רמיזו דחכמתא שמרמז השי"ת לאדם בכל יום ויום כפי בחינת אותו היום דייקא כנ"ל ע"כ צריךם להתענות על חלולו בו ביום דייקא אפילו בשבת כשארז"ל כי אע"פ שאכילת שבת יקרה מאד ואין בה גם כן שום אחיזה לבחי' עשו כמבואר במאמר שאלו הנ"ל, אעפ"כ מארח שרומז לו בחלומו להתענות מסתמא יש בזה שכל נפלא שצריך להתענות בזה היום דייקא אע"פ שהוא שבת ועיין בזה בזוה"ק, וע"כ גם בשעת הטבת חלום מסיימין לו לך בשמחה אכול לחמך וכו' כי כבר נמתק הדבר בשרשו על ידי בחי' מחשבה וחכמה עד שאין צריך עוד לתענית וזה בשמחה אותיות מחשבה כמובא, וזה בחי' יפה תענית לחלום כאש לנעורת בזה רמזו כי עיקר החשש שלא יתגברו עליו סוגי הדינים שמשם יניקת עשו מלכות דסט"א שזה בחי' נעורת כי פשתן הוא בחי' דינים ונעורת שהוא הפסולת הם בחי' סיגי הדינים אבל על ידי התענית ממשיכין כחו של יעקב שהוא בחי' אש בבחי' והיה בית יעקב אש וכו' שזה בחי' השכל והחכמה דקדושה כנ"ל ועל ידי זה נשרפין ונתבטלין כל סיגי הדינים של בחי' עשו וע"כ ארז,ל והובא בפירש"י ריש פרשה וישב לענין המשל של יעקב ועשו הפשתני הזה כנכנס וכו' הפחמי תמה וכו' פקח אחד (דייקא שהוא מבחי' חכמה ושכל דקודשה) משיב ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ושורף את כולו היינו כנ"ל
And therefore they are especially careful to distance themselves from any aspect or semblance that resembles even slightly the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of neveilah.
## Segment 74
סימן רכ"א רכ"ב וכו'
[§10] Therefore I began to engage in this a little, and I said I would transcribe the very first discourse from the books of Likutay Moharan — the discourse of *"Ashray T'mimay Darech"* ["Fortunate are those of perfect path" — Tehillim 119:1], which is a brief discourse that was not recorded in complete form as it should have been, as is explained elsewhere — and yet even so, its ways are straight and perfect, wondrous and awesome, and it likewise contains within it the totality of our entire holy Torah, as will be explained below, at least briefly and by way of allusion to the main headings.
## Segment 75
ברכת ההודאות וכו'. והכל מבואר ע"פ דרך זה כי מכל דברודבר צריך האדם רק להתעורר עי"ז להתקרב להשי"ת בין בטיבו בין בעקו ח"ו ולברך על כל דבר ודבר כפי בחינתו כפי בחינת רמיזו דחכמתא המלובש בו וע"כ מברך על הטובה הטוב והמטיב אע"פ שירא שמא יבא לו רעה ממנו וכן להיפך כי אין לו להסתכל על הרמזים שמרמזים לו רק כפי מקומו ושעתו כי אין יום דומה לחבירו ומי ידוע מה יולד יום ויהיה אז רמזים אחרים ע"כ צריך לברך להשי"ת על בחינת רמיזו דחכמתא שמרמז לו כעת כפי בחינת הדבר שהוא עכשיו. וזה ג"ככל ענין הברכות שמבואר עד סימן ר"ל וכן כל התפלות וההודאות שבסימן ר"ל הכל סובב והולך ע"ד, זה וזה שמסיים שם לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד כי מאחר שבכל דבר ובכל ענין מלובש בו חיות אלהות ושכל וחכמה שיכולין להתקרב להשי"ת עי"ז בוודאי אין טוב מזה כמ"ש ואני קרבתאלהים לי טוב וכמ"ש טוב ה' לכל וכו' וע"כ אפילו אם גוף הענין נראה להאדם לכאורה לא טוב לע"ע ולפעמים צריך לברך ע"ז דיין האמת באמת גם זה צריך לברך בדיעה שלימה ובנפש חפצה וכו' כמבואר בסי' רכ"ב אך ברוב הפעמים בדבר כזה שיוכל להתהפך לטובה אז עי"ז בעצמו שמקשר עצמו להשי"ת ומאמין במחשבתו באמת שבוודאי כונת השי"ת רק לטובה אז יוכל הדבר להתהפך עי"ז לטובה ממש גם בגשמיות וכמו שמצינו בעובדא דר' עקיבא ובפרט בנחום איש גם זו כמו שארז"ל
And this is what the precise language says: the great sages — specifically — meaning those who are completely bound to the aspect of holy intellect and Chochmah.
## Segment 76
סימן רל"א
[§11] Especially in places where it was necessary to draw support from the words of the holy Zohar and the writings of the holy Ari ז״ל and similar matters — there I was certainly forced to be very brief in places where [the source texts] call for expansiveness — since we do not engage in hidden matters, and all of this is to us in the category of "that which is beyond us" etc. As our Sages already taught in the holy Zohar: "After Rashbi [Rabbi Shimon bar Yochai] departed, one would say to another: 'Do not open your mouth, etc.'"
## Segment 77
שכל כוונתו יהיה לשם שמים וכו'. זה מבואר שסובב על דרך זה הנ"ל:
[§2] This is precisely "to arise in the morning" — for in truth there are times that are favorable, and the reverse, G-d forbid — just as in every day there are day and night, evening and morning. Certainly, at the time of the strengthening of darkness, it is impossible to force the moment — to draw precisely then the actual light of the intellect, as is known. And then one must set aside one's thoughts and rely on faith alone, and believe that in every thing, in every place, and at every time — there are certainly sparks of the holy intellect through which to draw close to Hashem, may He be blessed. But for now, one cannot understand all of this — yet one nonetheless certainly believes in this with complete faith. And then sometimes the faith illuminates for him like the actual light of the intellect itself. And sometimes, on the contrary — through the darkness and the withdrawal of the light of the intellect, through this very thing, new intellect is born — for one enters into the aspect of faith and a great illumination is added to him.
## Segment 78
סימן רל"ב וכו'
[§12] Due to all the above, there are certainly many places where the explanations are somewhat lacking, and perhaps the careful reader will even see what appears to be a slight contradiction from one place to another — or at one point a matter is designated by one name and at another point by a different name — and all this is due to the above-stated reasons. Therefore, when one pays attention to this with a proper and upright intention — especially when one has some familiarity with the sacred books that discuss such matters — one will find everything to be correct, with G-d's help. Our Sages have already taught [Zohar, Shelach, 157b]: "Sometimes within a wrapping of something crude, a pearl is to be found." Therefore my heart is firm and trusting in Hashem that even one who studies this small compendium will find in it upright words and many precious segulos (propitious qualities). And at the opening of our words it will illuminate for every reader to search and to find, himself as well, precious treasures and many new wonders in all the words of our holy Torah.
## Segment 79
תפלת המנחה וכו'. כי. אברהם שמדתו חסד ששרשו בחכמה וזה בחי' מי העיר ממזרח וכו' ודרשו רז"ל על אברהם אל תקרי העיר אלא האיר כי הוא האיר אור השכל דקדושה בעולם וזכה למלכות כמו שארזז"ל ורדף אחר הד' מלכים שהם בחי' המלכות דסט"א והכניעם וזכה לתורה כ"ש וישמור משמרתי וכו' ותורתי וארז"ל שלמדו אברהם אבינו תורה וקבע לו ישיבה וכו' וע"כ תיקן תפלת שחרית. ויצחק אבינו שמדתו גבורות שמשם שורש בנין המלכות כידוע וממנו נולד יעקב ועשו המבואר בפנים כי שורש אחיזת עשו שהוא בחי' היצה"ר הוא מהשתלשלו' סיגי הדינים וע"כ תיקן תפלת המנחה להמתיק הדינים לבטל עי"ז בחי' יניקת המלכות דסט"א שהם בחי' אלהים אחרים. וע"כ אמרו רז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה כי דייקא אז זכה להמתיק הדינים בשרשם עד שהכניע וביטל את אלהים אחרים ונהרגו נביאי הבעל ונתגלה האמונה הקדושה בעולם מחדש כמו שצעקו אז כולם ה' הוא האלהים:
[§3] But nonetheless one must watch over himself and wait and hope at every moment — perhaps he will sense within himself some beginning of an awakening of the holy intellect — and then he should strengthen himself to rouse and fortify it with every manner of holy strengthening, and to serve his Creator through it, until he comes to be in the aspect of "he himself awakens the dawn."
## Segment 80
סימן רל"ה וכו'
[§13] In particular, based on the foundation of the discourse Ashray T'mimay Darech mentioned above — which is entirely contained within the verse *"The words of the wise are heard in tranquility / nachas"* [Koheles / Ecclesiastes 9:17] — as is explained within, the secret of the letters of Nachas [נַחַת] — therefore I called this compendium Nachas HaShulchan [The Table's Tranquil Repose], after the verse: *"And your table shall be set, full of richness"* [Iyov 36:16]. May it be the will [of G-d] that the verse be fulfilled in us: *"They will be sated from the abundance of Your house, and from the stream of Your delights You will give them to drink"* [Tehillim 36:9] — etc. And may we merit to draw water with joy from the wellsprings of salvation, flowing from the Nachal Novea Mekor Chochmah [the Stream that flows from the Source of Wisdom] — [within this verse is hinted the secret of the holy name of our Rebbe ז״ל by way of rashay saivos — initial letters — as is explained elsewhere] — and may we fulfill his words in truth, until we merit complete repentance and a speedy redemption, soon, in our days — Amen, may it be so.
## Segment 81
קריאת שמע ותפלה של ערבית. כי מבואר בפנים כי אפילו במקום שהיה אפל וחשך מאיר לו השכל וכו' וזה בחי' ק"ש של ערבית. כי צריכין להמשיך כח התורה והשכל דקדושה וקבלת עול מלכות שמים גם בלילה: וזה ג"כ ענין ברכות ק"ש של לילה כי מברכין להשי"ת גם על מדת לילה כי גם החשך נברא ברצונו ית' ובחכמה פותח שערים וכו' וכוללין מדת לילה ביום וכו' שזה בחי' שמייחדין המלכות עם דודה ומתפללין אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו וכו' שמקשרין המלכות עם החי"ת בחי' חיות כנ"ל ואח"כ מברין על התורה והמצוות וקורין ק"ש ומזריכין יציאת מצרים ואומרים אמת ואמונה כי לילה הוא בחי' מדת האמונה שהוא בחי' שמור וע"כ מתפללין ומברכין ובצל כנפיך תסתירינו וכו' ושמור צאתינו וכו' ומסיימין שומר עמו ישראל לעד. ובהרבה מקומות נהגו לומר פסוקי ברוך ה' לעולם אמן ואמן שיש בהם י"ח פסוקים כנגד בחי' חי הנ"ל ומסיימין שם בתפלה הרבה על התגלות מלכותו ית'. ואח"כ מתפללין תפלת ערבית שתיקן יעקב אבינו ע"ה שהוא היה עוסק בזה ביותר לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר כמבפ"נ וזכה לעמוד נגד עשו שהוא בחי' היצה"ר בחי' מלכות דסט"א וליקח ממנו הבכורה והברכה ובברחו ממנו ברח לבית מדרשו של עבר ועסק שם בתורה הרבה כשארז"ל. ואח"כ בא לבית לבן וזכה לישא שם את נשיו ולהוליד על ידם י"ב שבטים שעליהם עיקר התגלות מלכותו ית' ובצאתו מבאר שבע זכה לפגוע במקום ביהמ"ק שכלול ביותר מכל התיקונים הנ"ל ותיקן שם תפלת ערבית וזה בחי' תפלת רשות כי ארז"ל ואל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' כי תפלה ובקשה שהוא בדרך קבע וחובה אין להדיבורים חן כ"כ בעיני המתבקש לקבל בקשתו. וכשהוא מתפלל בדרך רחמים ותחנונים אז יש להדיבורים חן ביותר וכמו שמצינו גם במלך בשר ודם הוא אחשורוש כשרצתה אסתר לפעול בקשתה אצלו ברחמים הרבתה לדבר דברי חן ורחמים ותחנונים כ"ש ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים וכו' וע"כ דרשו רז"ל על ואתחנן אל ה' צדיקים אע"פ שיש להם זכיות הרבה אינם מבקשים לפני המקום אלא ברחמים ותחנונים. וזה ג"כ בכלל מה שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים כפשוטו. נמצא שגם שחרית ומנחה שנתקנו לשם חובה אעפ"כ צריכין להתפלל אותם ברחמים ותחנונים ולא כאדם הרוצה לפרוע את חובו. ויעקב תיקן התפלה עצמה שלא תהא כלל בבחי' חובה על האדם רק בבחי' רשות ואז אם ירצה האדם להתפלל בוודאי יהיה רק מנדבת לבו ורצונו הטוב ויתפלל בוודאי בדרך רחמים ותחנונים ותתקבל תפלתו ע"י שיהיה לו חן ע" ישזכה לכל הבחינות הנ"ל כמבפ"נ. אך עכשיו כבר קיבלו גם תפלת ערבית לחובה כמו שארז"ל:
[§4] And this is the gloss [hagaha]: "In any case, he should not delay past the time that the congregation prays" — for it is explained within [the discourse] that through this [i.e., through Torah] all prayers are received — etc. Since not every person merits [the highest level], one must at the very least be careful to pray at the time that the congregation prays, for then the prayer is received — as our Sages taught. And this: *"I have set Hashem before me always"* [Tehillim 16:8] — this is a great fundamental principle in Torah — etc. — for this is the essential lesson meant to guide one to fulfill "I have set Hashem before me always" — to look always only at the intellect and the divine life-force [chiyus Elohus] that exists in every thing.
## Segment 82
סימן רל"ח
"For out of Zion shall go forth Torah, and the word of Hashem from Jerusalem."
## Segment 83
וע,כ צריך ליזהר בלימוד הלילה ביותר בכדי להכניע הסט"א שעיקר שליטתו אז כי בו תרמוש כל חיתו יער וליתן כח למלכות דק' מדת לילה: וע"כ צרךי לחבר לילה ויום בתורה בכדי לחבר הדודים ע"י התורה כנ"ל. וע"כ העוסק בתורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד וכו' שהוא בחי' חן כ"ש ויט אליו חסד ויתן חנו וכו' ובאסתר נאמר ושתא חן וחסד לפניו וכו':
And this is what our Sages taught [Chullin 37] — in the matter of what Yechezkel said: "behold my soul has not been made impure" — meaning that he prevailed over the yetzer hara — that he did not think [be aroused] by day — and not to damage through it even in bare thought — which is the aspect of Chochmah: mocha — ihu machashavah [the brain — that is thought]. And: "and carrion and torn flesh I have not eaten" — that he did not eat doubtful meat [kos kos — critically ill animals] — etc. — meaning: since the essential hold of the yetzer hara — the aspect of Esav — at first is in the matter of eating — as cited also in Orach Chaim — he was therefore careful in his eating that the sitra achra have no hold from him — even from permitted matters — such as critically ill animals — or where a sage permitted based only on his own reasoning.
[§3]
For since the permission is not explicit or received from his teachers — there is reason to fear that another may come and dispute his reasoning — and therefore he abstained from eating this — so that they have no hold in this eating.
## Segment 84
סימן רלט
Rav Noson's Likutay Halachos (all 4 sections)
## Segment 85
ק"ש על מטתו. כי שינה אחד מששים במיתה כי בלילה שלטה סיטרא דמותא שמשם יניקת עשו בחי' היצה"ר. וע"כ קודם ששוכב לישן צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בק"ש. גם ק"ש הוא בחינת המשכת המוחין כידוע שזה בחי' מה שמקשרין עצמם אל בחי' אור השכל דקדושה.
For eating is in the aspect of Malchus — as is known — and therefore he was careful from a fine damage in both aspects: the aspect of Chochmah and intellect — and the aspect of Malchus — which are the totality of these rectifications.
## Segment 86
גם ק"ש הוא בחי' כלל התורה הק' כנ"ל ואז בשלום יחידו אשכבה ואישן ואין לו להתיירא שלא תאחז בו סיטרא דמותא לגמרי בשעת שינה ח"ו שזה בחי' פן אישן המות ר"ל רק אדרבא השינה היא טובה גדולה להמוחין שלו כי אז נשמתו באה לתוך אמונה בחי' מלכות ומתחדשת שם וזוכה עי"ז דייקא לקבל מוחין וחיות חדש כידוע. וע"פ דרך זה מובן ממילא כל מה שאומרים עוד פסוקים בשעת ק"ש כמבואר בשו"ע וכן הווידוי וברכת המפיל וזה שמסיימין המאיר לעולם כולו בכבודו ומבואר במשנת חסידים ובסידור האריז"ל שהם ל"ב נתיבות חכמה כמספר כבוד היינו שמקשרין עצמן אל אור החכמ' דקדוש'. ובסידור קול יעקב מבואר בכבודו הוא מלכות היינו בחי' מלכות דקדושה הנ"ל ועיין עוד בכוונות ק"ש:
And therefore Yechezkel made these arguments when Hashem said to him: "take yourself a brick" — etc. — "and engrave upon it a city — Yerushalayim" — etc. [Yechezkel 4:1] — specifically leveinah [brick] — to indicate that they damaged the aspect of the moon — which is the essential aspect of Yerushalayim — the aspect of Malchus. And He commanded him then to suffer greatly in the matter of the Shechinah — in the matter of eating — to atone for Israel.
## Segment 87
סימן ר"מ
Nachas HaShulchan (3 sections, briefly)
## Segment 88
הלכות צניעות. כי ארז"ל איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם כי בשרשם מרמזין ליחוד עליון. אך אם לא זכו ח"ו אש אוכלתן בחי' חמימות היצה"ר ר"ל. וע"כ צריך האדם לקדש עצמו אז ולהיות צנוע אז ביותר בבחי' ואת צנועים חכמה. כי עי"ז זוכה לקשר עצמו אל אור השכל דקדושה ולהמשיך על ידי זה הולדות קדושות, כי ה טפה נמשכת מן המוח בחי' חכמה ונמשכת אל האשה יראת ה' ששרשה מבחי' מלכות דקדושה וע"כ כשהזווג בקדושה נולדין מזה בנים קדושים שמקבלין עליהם עול מלכות שמים שלימה וזוכין לקשר עצמם אל אור השכל דקדושה שיש בכל דבר כנ"ל, וע"כ הזהירו ביותר גם על קדושת המחשבה של האשה אז בכדי שלא יהא בה שום אחיזה מבחי' היצה"ר בחי' המלכות דסט"א ר"ל, וע"כ צריך לעסוק בתורה הרבה קודם הזיווג כמובא על האריז"ל כי עי"ז נותנין כח למלכות דקודשה כנ"ל, וע"כ עיקר זמני הזווג הוא בשבת ויו"ט וכו' כי אז זמן תיקוני המלכות ועלייתה ביותר וכן אז זמן הארת החכמה עליונה והמוחין דקדושה ביותר, וע"כ מבואר בשו"עשיזהר אז ביותר שלא יתכוון להנאתו וכו' אלא לקיים מצות בוראו וכו' כדי שלא יהא אחיזה בזה להיצה"ר בחי' מלכות דסט"א שהוא בבחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו. וע"כ אפילו אם הוא מכוין כדי שלא יתאוה לעבירה כי רואה יצרו גובר וכו' יותר טוב היה לו לדחות את יצרו ולכבוש אותו כי אבר קטן יש באדם משביעו רעב וכו' ע"ש בשו"ע כי איך יתכן שיכניע יצרו במה שלעת עתה ממלא תאותו ורצונו של היצה"ר, וע"כ באמת ארז"ל לעולם ירגיז יצר טוב על היצה"ר, אך אעפ"כ גם בזה יש קיבול שכר, אבל מי שאין צריך לדבר ומעורר תאותו זדו היא עצת יצ"ר ומן ההיתר יסיתנו אל האיסור וכו' ע"ש בשו"ע כי לא די שאינו מתגבר להכניע יצרו אף גם שרודף אחריו ומעורר אותו עי"ז נותן כח וממשלה ביותר להיצה"ר בחי' מלכות דסט"א ר"ל עד שיכןול להביאו למה שיביאו ר"ל וע"כ צריך ליזהר בזה ביותר בפרטי בענין זה שהוא יסוד הכל כמובא, וע"כ מדקדקין אז על המחשבה ביותר שלא יתן עיניו אז בכוס אחר ושיהיה הכל ברצון ואהבה ובחיבה ובדעה מיושבת ובצניעות גדול ןוהכל בכדי שיהיה היחוד בקדושה שלימה כראוי ויזכו עי"ז להמשיך נשמות קדושות לבניהם משורש קדושת היחוד העליון הקדוש כנ"ל, וע"ג גם אם אין הזווג בשביל הולדה כגון בזקנים או מניקה וכו' צריך ג"כ ליזהר בכל הד ברים האלו בכדי שלא לפגום ח"ו בהיחוד העליון הק' כביכול ר"ל וע"כ הזהירו רז"ל שתהא מטתו נתונה בין צפון לדרום שמרמז על שני הבחינות הנ"ל בחינות שלחן בצפון כנגד בחי' מלכות בחי' שלחן מלכים כתר מלכות כידוע, ומנורה מרמז על התורה והחכמה הקדושה שהיא עיקר האור כנ"ל. וע"כ אומרים בהלחש שבשעת זווג שהוא עטיפא בקיטפא וכו' שנתתקן בשביל להפריד הסט"א והיצה"ר שלא יהיה להם שום אחיזה בהזווג כי לפעמים היצה"ר מתלבש במצוות וכו' כמבואר בפנים בפרט בענין זה שבאמת הוא דבר מצוה רק אם מתגרה בו היצה"ר מתבלש במצוות וכו' כמבואר בפנים בפרט בענין זה שבאמת הוא דבר מצוה רק אם מתגרה בו היצה"ר ר"ל ואינו מתנהג בזה כראוי או שבא למכשול איזה פגם ואיסור ר"ל הוא בחי' מצוה הבאה בעבירה ע"כ צריך ליזהר בזה לגרש אותו, וזה עטיפא בקיטפא וכו' כי הוא אז כמתעטף ומתלבש בדבר מצוה אך אנו מכירין ברמאותו ותחבולות מרמה שלו ואנו מגרשין אותו, וזה שרי שרי לא תיעול ולא תיפוק שלא יהי' יוצא ונכנס עמנו בענין זה כלל וזה לא דידך ולא בעדבך כי אין זווג זה שלו ואין לו שום גורל וחלק בו, תיב תיב ימא ארגישת גלגלוי לך קראן כי הזווג הוא בבחי' הנותן בים דרך כמבואר בליקוטי תנינא סי' פ"ז ואז הדרך שנתערור הרוח סערה ותרומם גליו שהם גלי היצה"ר שרוצים להטביע את הספינה שהיא בחי' החן והחשיבות של קדושת ישראל בבחי' גלא דמטבע לספינתא המבואר בפנים אבל אנחנו מגלין לו כי אין אנו מתייראין מזה כלל והגלים ישובו עליו בעצמו ויטביעו אותו אי אנחנו בחולקא קדישא אחידנא בחי' המלכות דקדושה שהיא חלק ה' בחי' חקל תפוחין כידוע. בקדושה דמלכא אתעטפנא שאנו מתעטפין ומתקשרין ומתכסין בהארת השכל והחכמה דקדושה שהיא בחי' קודש כנ"ל והיא עיקר בחי' לבוש האור הקדוש בחי' עוטה אור כשלמה המובא לעיל, ועיין במאמר עתיקא סי' כ"א בסופו מבואר שהשגת השכליים והמקיפים הק' הם בבח'י מלבושים קדושים וכו', וזה שמדייק לומר בחולקא קדישא שהמלכות בחי' חלק הוא קודש כי מקבלת מאור החכמה שהיא בחי' קודש וכן בקדושה דמלכא שבחי' קודש בחי' חכמה מחובר ומשפיע ומאיר בבחי' המלכות ע"י בחי' התורה הקדושה כנ"ל והכלל שאנו מגלין כי אנחנו מפרידים ומרחיקים עצמם מכל מיני בחי' הסט"א ואין לנו חלק בהם. רק חלקינו וגורלינו בקדושת ישראל הקדושים שהם בבחי' המלכות דקדושה שהיא מקבלת בכל עת הארה נפלאה ממקורה ושרשה שהיא בחי' החכמה העליונה בבחי' ה' בכחמה יסד ארץ אבא יסד ברתא כידוע וע"כ צריכין אנחנו לכוין בכל מעשינו ית' בלבד ולא לשום פניה ומחשבה אחרת של הנאת עצמינו כלל רק למען קדושת שמו ית' אמן כן יהי רצון שנזכה לזה באמת בשלימות:
But when Hashem said to him: "and it shall be baked on human excrement in their sight" — then he cried out all the above: "behold my soul has not been defiled" — etc. — for our Sages taught in the Jerusalem Talmud [Berachos]: why does one distance oneself four amos from the excrement of an infant — because his thoughts are evil — for the inclination of man's heart is evil from his youth. And this is what our Sages hinted at also in the Babylonian Talmud [Sukkah 42] — that with a grown person it is more severe — as it is said: "Yosef added trouble — Yosef added pain" [Iyov 34:37] — it emerges that the essential foulness of human excrement — most of all — is because the yetzer hara seizes more upon his eating — through the damage of thought — which is the aspect of Chochmah.
[§4]
And therefore Yechezkel cried out: "behold I am careful in all of this in its fullness — both in the holiness of thought and in the holiness of eating — and why must I bake my bread on the excrement of a human being?" And then Hashem permitted him to bake his bread on cattle dung — etc. (And from this a person can understand and hear a great lesson for his soul — etc.)
## Segment 89
סימן רמ"א
Yoreh Deah Laws of Forbidden Permitted
## Segment 90
שלא להשתין ערוס בפני מטתו. כי מטתן של ישראל צריכין להיות בבחי' מטתו של יעקב שהיתה מטתו שלימה והיא בבחי' מלכות דקדושה כידוע. ע"כ צריכין להרחיק ממנה כל גיעול ותיעוב ומיאוס שהוא מבחי' היצה"ר שנקרא מנוול בבחי' עשו מלכות דסט"א שהוא בבחי' נבלה כנ"ל ונאמר עליו עם נבל נאצו שמך. וע"כ ארז"ל שרא דעניותא נבל שמיה ושורה במקום מיאוס היפוך המלכות דקדושה שהיא בחי' חן כנ"ל ע"י שמקבלת מהחי"ת שהוא בחי' חכמה ששם מקור כל העשירות כנ"ל. וע"כ ארז"ל המשתין בפני מטתו בא לידי עניות והוא אחד מאותן שהקב"ה שונאן כי זה בבחי' עשו שנאמר עליו ואת עשו שנאתי. ועיין בזוהר הרקיע על ענין מה שמבואר בזוהר (בבראשית דף ג') מענין עאלת אות ט' וכו' מבואר שם שהחי"ת של אותיות חטא מרמזת להצינור שיוצא השתן על ידו והוא סמוך ממש להצינור הקדוש שנמשך על ידו השפע של זרע קודש הנמשך מבחי' מחשבה וחכמה מוחא.
[§5] And this: "He shall not be ashamed before those who mock" — for they are from the side of Esav [Esau], who despised the birthright and mocked Yaakov [Jacob] when he took the birthright from him — as our Sages expound: "He who looks — looks; he who sets the table" [i.e., "Tzafah tzafis, aroch hashulchan"] — etc. [And this: "yet he should not quarrel with them — only in the manner that Yaakov conducted himself with Esav"].
## Segment 91
ומובא שסוד שני הצינורות הנ"ל הם סוד יעקב ועשו ולענינו מבואר ביותר כי יעקב הוא בבחי' החי"ת דקדושה שהוא בבחי' חכמה בחי' חיים.
סִימָן י״ח
[§1]
And therefore the shechitah knife must be smooth without any blemish — etc. And it is cited in Maurai Or: pegam [blemish] equals numerically nega [wound] — the aspect of the fierce judgments. And see also in the kavanos. And regarding our subject: since the shechitah is the aspect of drawing these rectifications — which are the aspect of the fullness of the aspect of daas: "if you acquired daas — what do you lack?" — and likewise Malchus is the aspect of awe — as is known — and it is said of it: "those who fear Him lack nothing" [Tehillim 34:10] — therefore there must be no deficiency or blemish in the knife. For all blemishes and deficiencies come only from the side of the yetzer hara — the aspect of the damage of daas — the aspect of: "if you lack knowledge — what have you acquired?" And therefore the blemish is the aspect of nega — which is the very opposite of the aspect of holy Chochmah — the aspect of oneg [delight] — as is known: "there is nothing above oneg and nothing below nega." And this: our Sages taught in Perek Chelek [Sanhedrin 101a]: "evil shall not befall you" — that the yetzer hara shall not rule over you — and therefore adjacent to it: "and a wound shall not approach your tent" [Tehillim 91:10]. And therefore: if one slaughtered with a blemished knife — it is neveilah — specifically — as stated — for it comes from the sitra achra which is the sitra d'mosa — the aspect of neveilah — the aspect of: "for he is a naval [scoundrel] and neveilah is with him" [Shmuel I 25:25] — the opposite of holy Chochmah and holy Malchus — the moon.
[§2]
And therefore the minimum size of a blemish is any amount. For pegimah [blemish] equals numerically chametz [leavening] — (as cited in Seder HaYom regarding chametz) — which on Pesach too is from this aspect — and chametz is forbidden even in the smallest amount — as cited above in Orach Chaim. (And this is only a playful allusion — for the prohibition of chametz in the smallest amount is rabbinic — while a blemish in any amount is biblical.) For one must guard against the schemes of the yetzer hara — even in the smallest amount — for such is the way of the yetzer hara — "today it says to him: do such" — etc. — as our Sages taught. Provided it has a nick even of a hair's breadth — and this is in the manner of our Sages' teaching: "Hashem is exacting with the righteous to the breadth of a hair" — etc. — and our Sages taught: "the yetzer hara at first resembles a thread of spun wool" — etc.
[§3]
And this is the aspect of our Sages' teaching: in the west they checked the knife against the sun — corresponding to the aspect of Chochmah — which is the aspect of the sun. In Nehardea they checked it against water — corresponding to the aspect of Torah study — which is the aspect of water — and also the moon is in the aspect of the moisture of water — as is known. And they concluded that one must check it against besara [flesh] and tufra [fingernail] — which allude to the aspects of these rectifications — as understood in the holy Zohar [Vayakhel 208b] — in the matter of the flesh of the fingers toward the inside and the fingernails toward the outside — see there. And this: the three sides [ruchos] of the knife — which are the aspects of right and left and middle — which also correspond to the aspects of these rectifications: Chochmah and kindness — the aspect of right — and Malchus — the aspect of contraction — whose root is from the aspect of gevuros — the aspect of left — and Torah study — the aspect of the central pillar — as is known.
[§4]
And therefore the slaughterer had to show his knife to the sage. For since the essential rectification of shechitah is through the drawing of the aspect of holy Chochmah and kindness through the aspect of Malchus — etc. — as stated — and Malchus is the aspect of honor — the aspect of: "the wise inherit honor" [Mishlei 3:35] — therefore one must show the knife to the sage — for the sake of the sage's honor. And nowadays we are not particular about this — since individuals are appointed for the slaughter and they have already received authorization from the sage — and the sages forgive them their honor. And this is the aspect of what is explained in the Shulchan Aruch: much composure of mind [corresponding to the aspect of intellect and Chochmah] and fear of Heaven [corresponding to the aspect of Malchus] are needed for the checking of the knife — etc.
## Segment 92
ועשו הוא זה לעומת זה מבחי' החי"ת של חטא הנ"ל שמשם שורש בני חת כמבואר שם בזוהר הרקיע הנ"ל. וע"כ לקח לו עשו מבנות חת. וזהו שאמרה רבקה קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת וכו' למה לי חיים כי יתערבו הצינורות ח"ו ויהיה חורבן העולם ר"ל כי יעקב הוא בחי' חיים דקדושה. והם מבח"י החי"ת של חטא חטא סטרא דמותא בחי' אין מיתה בלא חטא. וע"כ באותיות השבטים הקדושים שהם המטה שלימה של יעקב אבינו ע"ה לא היה בהם אותיות חטא כמו שארז"ל. ובה תבין ביותר מה שצריכין ליזהר שלא להשתין בפני מטתו וכו' כנ"ל ובזה מובן גם כל החילוקים שיש בזה כי היכא דמהדר אפיה לבראי או שמשתין במנא לית לן בה כי עיקר הקפידא שלא לערב אותו עם בחי' קדושת המטה של ישראל אבל אם מהדר אפיה לברא או במנה בזה נראה אדרבא שמפריד אותו מהקדושה ומרחיקו ממנה כראוי כנ"ל. ועיין בכורות דף מ"ד מבואר שם מענין שני הצינורת הנ"ל ומבואר שם שע"י שאינו מעציר עצמו מלהטיל מים תפלתו מקובלת (ע"ש ברש"י ותוספות) ומובן ע"פ הנ"ל. כי ע"י שמפריד ממנה אחיזת עשו בחי' מלכות דסט"א עי"ז נתקשר ביותר לבחי' מלכות דקדושה שמקבלת מהחי"ת שזה בחי' אדם ובהמה תושיע ה' הנ"ל וזוכה עי"ז לחן ועי"ז תפלתו מקובלת כנ"ל עיי"ש ותבין:
[§6] And this: "also in tznius / modesty in conduct" — etc. — for sometimes the yetzer hara [evil inclination] clothes itself in a mitzvah, and it seems to him that his intention is for the sake of Heaven, when in truth it is only to glorify himself before people — therefore there is nothing as beautiful as modesty.
## Segment 93
סימן רמ"ב
Even HaEzer Laws of Family Marriage
## Segment 94
להזהר בכבוד שבת. כבר נתבאר קצת ענין שבת ע"כ מאמר זה הנ"ל בספר יקרא דשבתא. אך אעפ"כ אמרתי לבאר איזה ראשי פרקים מזה גם בכאן. כי קדושת שבת כלוצלל משלימות כל התיקונים הק' הנ"ל כי שבת הוא בחי' תכלית שמים וארץ ותכלית הכל הוא רק בגין דישתמודעין ליה כנ,ל וזה א,א כ"א ע"פ התיקונים הנ"ל. וע"כ כולם כלולים בקדושת שבת כי שבת הוא בחי' שבת מלכתא בחי' המלכות דקדושה שכנגדה הוא סעודה ראשונה של ליל שבת בחי' חקל תפוחין קדישין כידוע. ובשבת מאיר אור החכמה העליונה בחי' קודש וכנגד זה הוא בחי' סעודתא דעתיקא קדישא כי הוא מקורהחכמה בחי' חי"ת בחי' חיות וע"כ טועמיה חיים זכו. ובו שלימות קריאת התורה שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה כנ"ל ובו שלימות קבלת התפלות כידוע וזה בחי' ואני תפלתי לך ה' עת רצון שאומרים בשבת במנחה. וזה בחי' כבוד שבת כי כל הבחינות הנ"ל הם בחי' כבוד. חכמה היא ל"ב נתיבות החכמה כמספר כבוד וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו. תורה הוא בחי' כבוד בחי' אין כבוד אלא תורה. מלכות היא בחי' מלך הכבוד. תפלה היא בחי' כבוד כמבואר במאמר אמור סי' ב'. וזה בחי' עונג שבת ומבואר בזוה"ק כי ענג ר"ת עדן נהר גן מרמז ג"כ להבחי' הנ"ל בחי' חכמה ותורה ומלכות שהיא בחי' תפלה כידוע. וע"כ מדקדקין לאכול דגים בשבת כי דג נקרא בלשון רז" לנון בחי' נו"ן הנ"ל וזה בחי' עינא פקיחא של דגים מרמז לחכמה בחי' ותפקחנה עיני שניהם על שם החכמה נאמר וע"כ יוסף שזכה ביותר לבחי' הנ"ל ע"כ נתברכו בניו בברכות דגים כ"ש וידגו לרוב וכו' וכמו שארז"ל. וזה בח'י קדושת סעודת שב תכי כבר מובא לעיל מה שבאכיטלת חול יש אחיזה לבחי' עשו שאחיזתו בושט ובכבד שהם כלי האכילה וע"כ צריך ליזהר אז ביותר שלא ליתן להם יניקה יותר מכדי חיונם אבל אכילת שבת הוא כולה קודש וכו' כמבואר במאמר שאלו את ריב, ק סימן נ"ז. וע"כ מבואר בשו"ע שאסור לאכול פת עכו"ם בשבת. ונוהגין ללוש שיעור חלה בבית לעשות מה םלחמים לשבת כי אכילת שבת קדש הוא ואסור להיות לעכו"ם שום אחיזה בה ומקדשין הלחם (שהוא עיקר הסעודה) בקדושה יתירה עוד ע"י שלשין שיעור חלהומקיימים בו מצוות הפרשת חלה שנקראת ראשית בחי' חכמה כממפ"נ וחלה היא ג"כ בחי' השכינה (כמבואר בזוה"ק ובתיקונים) בחי' מלכות דקדושה שמקבלת מהחכמה כנ"ל. וזהו שמובא בליקוטי תורה להאריז"ל פרשת שלח כי מצוות חלה הוא כנגד בחי' חכמה דנוקבא וכו' ומובא במאורי אור היינו כנ,ל ועיין בזוה"ק פ' שלח ומובא קצת במאמר אבא שאול סי' נ"ה. כי חלה היא בחי' השכינה בהיות' מחוברת עם בחי' האבות (שזה ג"כבחי' קדושת שבת שין בת בחי' האבות ששרשם בבחי' התלת מוחין הקדושים ובת היא בחי' השכינה בחי' מלכות) וזה בחי' חן הנ"ל ועי"ז נתקבלין כל התפלות וע"כ מבואר שם שחלה הוא ג"כ בחי' תפלה בחי' ויחל משה היינו כנ"ל: (א"ה ועיין בספר יקרא דשבתא שמביא מהזוה"ק שבשבת כביכול השי"ת בעצמו מקבל תפלת ישראל וע"כ דחז"ל טוב מלא כף נחת זה יום השבת היינו בחי' בנחת נשמעים המבואר בפנים):
סִימָן י״ט
[§1]
And this is the aspect of the blessing of shechitah. And it is cited in the kavanos: through this — sometimes the human soul that is reincarnated in the animal — or the sparks in the soul of the animal itself — ascend to the level of the speaking being [nefesh medabber]. (And see the discourse Dirshu, Siman 37.) For it is already explained that the essential creation of the speaking human being — and the essential ones are Israel — they were created only b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] — meaning: that they gaze only at the intellect and Chochmah and divine life-force in every thing — and draw close to Hashem through all things they see and hear and the like. And when a person merits this — then he completes the intention of Creation. And for this the human being was created with wisdom and the power of speech — so that he can attain all of this and make known to other people His mighty deeds — to benefit others with his goodness — so that all who dwell on earth know and recognize — etc. — and all accept upon themselves the yoke of His Kingdom — which is the aspect of drawing these rectifications.
[§2]
And therefore: when a whole person eats anything and receives through it strength and life-force — a great ascent comes to the sparks clothed in that thing he eats — since they merited to be encompassed in the life-force and wisdom of this person — who is the purpose of all Creation. But when a person distances himself from holy intellect — by following the counsel of his inclination — G-d forbid — and in particular if he sinned actually — G-d forbid — then he is in the aspect of: "man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced" — and then sometimes the blemishes prevail so much that he falls entirely from the level of the speaking human being and knower — and his soul is reincarnated in an animal or beast or the like. And sometimes he descends even further — G-d forbid — as is known.
[§3]
And therefore the slaughterer must have very strong intention at the time of shechitah and its blessing — to remove the blood from it — the aspect of judgments — and to nullify from it the hold of evil and the spirit of folly that has seized the spirit of animality — and to sweeten the judgments through checking the knife and the blessing of shechitah. And to elevate the soul — and to save it from the sword of wicked Esav — the kingdom of the sitra achra — and to elevate it to holiness through the shechitah — through the complete and unblemished knife and sword of holiness — as stated. And then the soul and the sparks can ascend afterwards and be encompassed in the soul of the worthy person who eats of its flesh — until they thereby reach the ultimate of their perfection. And then the shechitah itself is a great mitzvah — for in addition to permitting the flesh for eating — the shechitah itself is a great rectification for the soul. And this is the aspect of: "and He commanded us concerning the shechitah."
[§4]
And this: [Berachos 13a] — Rabbi Yochanan — (some say: Rabbi Meir) — when he finished the book of Iyov — where it is elaborated regarding the trials and sufferings that passed over Iyov through the prosecution of the Satan — who is himself the yetzer hara — and how afterwards Hashem blessed everything of Iyov doubly — and yet after all this he died and was forgotten and was as if he never was — until some hold that Iyov never existed and was never created but was only a parable. But our Sages challenged this view and refuted it — and therefore: his name and the name of his city. And therefore: when he finished the book of Iyov — he said: "the end of man is to die — and the end of the animal is for slaughter."
[§5]
And apparently this seems like cruelty — taking something that had life like himself and slaughtering and eating it. One must conclude: the person's reasoning is that on the contrary — this is the essential fullness of the animal's rectification when it ascends and is encompassed in the life-force of the person — as stated. But since the person himself will ultimately also die — what has been accomplished for it. And this: "and all are destined for death" — for all other creatures too are destined for death — the aspect of: *"they shall all perish — but You shall endure"* [Tehillim 102:27] — and as it is written: *"for the heavens shall vanish like smoke"* [Yeshayahu 51:6] — etc. — and thus our Sages taught — and it seems that all aspects of existence and being in this world are all in the aspect of death — even in the time of their existence and being they are as if they never were. For: "all that is destined to be burned is considered as already burned" — and similarly in many places — our Sages taught. And how can it be that from a perfect Maker — the Holy One, blessed be He — as it were — there should emerge an imperfect work — that everything is destined for death and destruction and loss — G-d forbid — after all was created with such wondrous and awesome wisdom — in the aspect of: "all of them in wisdom You made" — and wisdom is the source of life.
[§6]
And therefore one is compelled to say: all aspects of death and destruction in the world come only from the side of the absence of wisdom — in the aspect of: *"they shall die without wisdom"* [Iyov 4:21] — and our Sages taught: without the wisdom of Torah. For the essential thing is to merit holy wisdom and to subdue the physical and foolishness from the side of the sitra achra and the yetzer hara. All of this is only through Torah study — as stated. (And therefore when Iyov was having doubts regarding the Holy One and said: "You created the wise" — etc. — "You created the righteous — You created the wicked" — meaning: he held that man has no free choice — for one who is wicked was created in such a manner as to follow the counsel of his inclination. And Hashem answered him: "I created the yetzer hara — I created the Torah as its antidote.") And therefore the essential thing is that a person engage in Torah all his days — with all his powers of body — and through this subdue his inclination — the aspect of foolishness within him — and merit to accept the complete yoke of Heavenly Kingship — until he merits through this to attain the light of wisdom and intellect in every thing — until he draws close to Hashem — and merits to know and attain Him — through all the things in the world. And through the aspect of this wisdom and knowledge all things in the world come to their perfection and eternal and enduring purpose — for all was created only for this: b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] through all the things of the world.
[§7]
And this is what he said afterwards: "he who grew in Torah" — meaning: all his life-force and growth — all his days — is through Torah study. And this: "and whose toil was in Torah" — who toiled and exerted himself in it with all his strength — through which one gives strength to holy Malchus — etc. — as explained within — and prevails over his inclination which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And this: "and brings pleasure to his Maker" — specifically and not to his yotzer [inclination] — G-d forbid. And this is the secret of: "pleasure" specifically — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — as explained within — for through Torah study the ches and nun are joined — and one merits grace — and one's prayer is heard and accepted — and this is the essential pleasure of Hashem when holy grace is elevated and raised up and Israel's prayer is accepted — for Hashem longs for the prayer of the righteous — as elaborated in the discourse Or HaGanuz, ch. 15 — and in many places in his teachings. And this: "and grew with a good name" — meaning: all his days he is possessed of good attributes and good deeds — which is the essential ultimate purpose of Torah and wisdom. And also: for a good name is the aspect of the grace and importance mentioned — the aspect of: "for you found grace in My eyes and I know you by name" [Shemos 33:17]. And this: "and departed with a good name."
[§8]
Meaning: the good name remains to him even after his passing — for a person is accompanied only by — etc. — Torah and good deeds alone — for all things of the body — all perish and are lost after his passing — and there is no eternal existence for him except from the side of his living and intellectual soul — which is the aspect of his name — the aspect of: "the living soul — that is his name." And this itself is what they wanted to say — when they wished to say that Iyov never existed — they refuted this view — for then his name and the name of his city — where did they come from? — it emerges that everything was as if it never was at all. And the existence for eternity is only in the aspect of his soul and his good name — and then he is counted as if he is truly alive. (And this is the aspect of the superiority of one who says a halachah in the name of its author — for the halachah — which is Torah study — is absolute unity with the name and soul of the one who said it.) And this is what he concluded: and of him Shlomo said in his wisdom: "a good name is better than precious ointment — and the day of death than the day of birth" [Koheles 7:1] — meaning: when one takes to heart the fact that the day of death begins from the day of birth — for every day of one's life one draws closer to the day of death and passing — the aspect of: "for man goes to his eternal home" — as cited. And then one understands: from the side of the body and physicality of the affairs of this world — one is already as if dead and gone and passed from the world — since that is its ultimate end — and therefore one applies one's heart to one's purpose — and engages in Torah and good deeds — and binds oneself to the intellect in every thing. And through this one truly merits a good name even after passing — until His honor is magnified thereby through the publicizing of his good name — which is the essential purpose of all Creation: "for My glory I created it" — etc.
[§9]
And perhaps this is also the intention of our Sages' teaching: "let a person always arouse" — etc. — "and if not — let him engage in Torah" — etc. — "and if not — let him recall the day of death" — etc. — meaning: what has not helped him in the Torah study to prevail over the yetzer hara is presumably because he did not apply his heart sufficiently to his purpose — and therefore he engages in Torah with true intention until he merits to subdue his inclination — which is itself the essential sitra d'mosa — and merits to bind himself to the light of life — the aspect of holy intellect — as stated. It emerges that specifically through the aspect of death one merits life. And this is the aspect of our Sages' teaching: "the living — these are the righteous who in their death are called living — and the wicked who in their lives are called dead" — for since they are truly destined for death and give no thought to this at all — and are occupied all their days with the vanities of the world — which are all in the aspect of death — as stated — therefore specifically through their lives they sink deeper each time into the sitra d'mosa — until in their lives they are called dead — and they themselves know nothing — for they give no thought whatsoever to any matter — and through this they are distant from all aspects of holy knowledge to the ultimate degree. And the righteous — specifically through knowing they will die — through this they merit the ultimate complete knowledge which is the essential life — until even in their death they are called living.
[§10]
And this we find regarding Yaakov and Esav themselves — for Esav said: "behold I am going to die — and what use is the birthright to me?" [Bereishis 25:32] — and he thereby concluded himself to death — to the point that he despised the birthright — which is the aspect of Chochmah — the essential life. And Yaakov our father — who occupied himself only with this — therefore received the birthright and the blessing — and merited to true life — and our Sages said about him: "Yaakov our father did not die" — and therefore in truth he is the aspect of the rectification and completion of all Creation — as our Sages taught: "my world — my world — who created you? — etc. — Yaakov" — etc. — as stated.
## Segment 95
סימן רמ"ג
All arranged according to the order of Discourse 1: Ashray T'mimay Darech
## Segment 96
המשכיר שזה ומרחץ לעכו"ם וכו'. כי קדושת שבת ניתנה רק לישראל ולא לעכו"ם כ"ש ביני ובין בני ישראל וכו' וכשארז"ל עכו"ם ששבת חייב מיתה וארז"ל (מ"ר בשלח פ' ע"ה דברים פ"א) משל למלך ומטרוניא יושבת כנגדו וכו' כי בחול מחמת שהם ימי מלאכה והמלאכה היא בשביל בירורים לברר ניצוצות קדושות מתוך הסט"א ע"כ יש להם איזה אחיזה ושייכות עם בחי' המלכות דקדושה בבחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים מאחר שצריכה לירד ביניהם לברר מהם בירורים כידוע ועיקר כחה לברר מתוכםך הניצוצות הקדושים הכל רק ע"י החכמה העליונה בחי' מחשבה כי כולהו במחשבה איתברירו. אבל בשבת השכינה שובתת כביכול וכד עייל שבתא איהי איתייחדת ואיתפרשת מסטרא וכו' וכל שולטני רוגזין וכו' כולהו ערקין ואיתעברו מינה ולית שולטנא אתרא בכולהו עלמין בר מינה וכו' ע"כ אסור לעשות אז שום מלאכה ואפילו על מחשבת מלאכה הזהירו רז"ל ואמרו שבות ממחשבת עבודה. וע"כ אנו נפרדים אז מעכו"ם בתכלית הריחוק והפירוד כי כדין יתפרדו כל פועלי און ותרם כראם קרני וכו'. וע"כ גם אמירה לעכו"ם לעשות מלאכה שבות. כי מאחר שעושה מלאכה על דעת ומחשבת ישראל נחשב כאלו עשה ישראל את המלאכה ואז לא די שאינו מברר עי"ז בירורים קדושים מתוך סטרא דמותא רק אדרבא נותן בזה כח יותר לסטרא דמותא וע"כ מחלליה מות יומת ר"ל אם עושה מלאכה ממש הישראל בעצמו ולא עוד אלא אפילו ע"י אמירה לעכו"ם אסור ג"כ וע"כ אסרו רז"ל כל שעושה על דעת ישראל ולא עוד אלא שחוששין בזה גם למראית עין כי גם כשיחשבו בני אדם עליו רק ע"י מראית עין שהעכו"ם עוסק במלאכתו של ישראל בשבת הוא ג"כ פגם גדול בקדושת שבת שהיא בחי' שין בת בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין שהם בבחי' חכמה מוחא הנ"ל ובחי' מלכות הנ"ל. וע"כ אם העכו"ם עושה אדעתא דנפשיה ומפורס' באופן שאין בו משום מראית עין מותר מאחר שאין המלאכה נעשית על דעת ומחשבת ישראל רק על דעתו של העכו"ם בלבד וע"ש בשו"ע ותבין ממילא ע"פ דרך זה. גם מה שמבואר בסי' רמ"ז רמ"ה וכן מה שמבואר בסי' רמ"ז מענין קצץ לו דמים: וזה ג"כ מה שמבואר בסי' רמ"ו מענין שביתת בהמתו כי בהמתו של ישראל מרמזת ג"כ למה שמרמזת כמובן קצת ממה שמבואר לעיל מענין אדם ובהמה תושיע ה'. כי בהמה מרמזת לבחי' מלכות וע"כ מצווה על שביתתה כ"ש לא תעשה כל מלאכה אתה וכו' ובהמתך וכו' וע"כ אסור גם להשכיר או להשאיל בהמתו לעכו"ם לעשות בה מלאכה בשבת אם לא שיפרס' שעשה דרך היתר כמבואר בשו"ע
[§7] And this: "and when he lies upon his bed, he should know before Whom he lies" — meaning that even at the time of the withdrawal of the mochin [higher faculties of consciousness] and the intellect — when the essence [of one's service] is only faith, as above — nonetheless he should bind himself to the reshima [residual impression / trace of light] that remains within him from the illumination of the holy intellect. For the essential life-force of faith also comes only from the holy intellect — in the aspect of *"and Chochmah [wisdom] gives life"* [Koheles 7:12] — as is understood in Siman 255.
## Segment 97
סימן רמ"ח
Transcribed from the book Likutay Moharan, Part I, Discourse 1. This discourse is the foundation of the entire compendium.
## Segment 98
וע"כ אין מפליגין בספינה, ואין הולכין בשיירא פחות מג' ימים לפני השבת, כי ג' ימים לפני השבת מתחיל להאיר הארת קדושת שבת הבא כידוע, והם כנגד בחינות נר"נ שהם גם כן בחי' הג' תיקונים הנ"ל שהם בחי' מלכות שמים ותורה וחכמה, וע"כ צריך להכין עצמו מאז לקבל בשלימות קדושת שבת הבא ולשמור עצמו שלא יהיה לו איזה צער ובלבול בשבת ומכ"ש שלא יבוא לאיזה חילול שבת ח"ו וע"כ לדבר מצוה מותר גם בתוך ג' ימים כי זה תכלית כל התיקונים הנ"ל לעשות מצוותיו ית' בבחי' ראשית חכמה וכו' שכל טוב לכל עושיהם, ואמרו תכלית תורה וחכמה תשובה ומעשים טובים, וע"כ אין צריך אז לחוש לזה כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ויבטח בהשי"ת שיצילהו מכל צער ומכל חילול שבת ח"ו
[§1]
And therefore one must be precise in shechitah — not to slaughter above the measured area toward the head — and not below the measured area close to the body. For since the shechitah is to nullify the aspect of the spirit of folly — the spirit of Esav the hairy man — who seizes in the spirit of animality — and the essential hold of Esav in eating is from the side of the body and below — where is the essential physical nature — and the vessels of digestion. But from the side of the head — he has no strong hold — for the head is in the aspect of mochin — the opposite of the aspect of Esav. And therefore: if one slaughters above toward the head — one's shechitah does not accomplish the subduing of the aspect of the klippa of Esav — since he has no strong hold there.
## Segment 99
סימן רמ"ט
*"Fortunate are those of perfect path, who walk in the Torah of Hashem"* [Tehillim 119:1] — Know that through Torah, all prayers and all requests that we pray and petition are received [on high]. And the grace [chen] and esteem of Israel is elevated and exalted before all those upon whom they depend — both in spiritual matters and in material matters. For now, alas, the true grace and esteem of Israel has fallen — for now, the essence of grace and esteem lies with [the nations]. But through Torah, the grace and esteem of Israel is elevated — for the Torah is called: *"A beloved hind and a graceful doe"* [Mishlei 5:19] — she raises grace upon those who study her [Eruvin 24b]…
## Segment 100
וע"כ אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת (אם לא שהיא סעודת מצוה בזמנה וכו') ואנשי מעשה נוהגין להתענות בכל ערב שבת, כי כבר נתבאר שעיקר שלימות האכילה דקדושה הוא בשבת כי אז אין להס"א בחי' עשו שום אחיזה בהאכילה והסעודה, וע"כ צריך להכין עצמו לזה שהיהי תאב לאכול בשבת ולדחות ולמנוע עצמו מסעודה של חול בשבי לכבוד סעודת שבת ובזה מכניע בחי' מלכות דסט"א בחי' היצה"ר ממשלת עשו (שאחיזתו באכילת חול כנ"ל) לגבי סעודת שבת שאז עליית מלכות דקדושה בשלימות שזה מבחי' יעקב שהוא הראשון שכתוב בו ששמר את השבת כשארז"ל:
[§2]
And therefore our Sages taught [Berachos 14] regarding one sitting in a fast who tastes — it is of no consequence — and they explained: meaning he tastes and spits out — etc. — it emerges that since it does not swallow and descend into the body — it is not included in eating. And likewise one must not slaughter below — close to the body — for there the hold of Esav grows strong most. And therefore they gave the sign for the lower limit — for the esophagus: until the point where it becomes hairy — (and Rashi explained: where hair begins there) — and this is a sign of the hold of Esav the hairy man — who holds there most. And this: "above — until where?" — for the esophagus: until the breadth of a hand's grasp — for since it still extends from the esophagus — in which the hold of Esav is — as cited in Orach Chaim in the name of the holy Zohar — even so — for the law of shechitah — it is not in the category of the esophagus — only turbatz haoshut [the collar of the esophagus] — for it is already close to the head and mochin — as stated — therefore its measure is a hand's grasp — the aspect of: "and his hand grasps the heel of Esav" [Bereishis 25:26]. And therefore there is already no place of shechitah there. And even though the entire windpipe is from the aspect of Yaakov — and shechitah can apply there — this is understood from what we hinted above: for sometimes the yetzer hara dresses in mitzvos — the aspect of Esav wearing Yaakov's garments. (Corresponding to one against the other — as understood. And therefore in cattle — where the hold of Esav is strongest — he therefore seizes also in the windpipe below toward the body — and so with other creatures — and the essential in their eating. Therefore they gave a sign also for the windpipe below: until where the neck stretches out to graze. To graze specifically — which is their eating — until there is the aspect of Esav's hold also in the windpipe — such that it can be nullified and subdued through shechitah. And from there downward — already close to the body — as stated regarding the esophagus. And there is no place of sweetening and rectification through shechitah. And therefore they gave a sign to know after shechitah: until the top of the lobe when one blows it up — etc. — for in the lung and the lobes there is the vital breath of the animal — etc. — the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward" — etc. — and there is the essential hold of the stormy spirit of Esav — and therefore there is no place of shechitah there.)
## Segment 101
סימן ר"נ
"One should rouse himself like a lion" [Shulchan Aruch, Orach Chaim 1] — etc. See Discourse 1, Ashray T'mimay — etc.
## Segment 102
ישכים בבוקר ביום ששי להכין צרכי שבת, כי ארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת וכו' כי שבת הוא בחי' עוה"ב שאז יזכו לקבל מאור החכמה העליונה הק' בשלימות שזה עיקר חיי העוה"ב בחי' צדיקים יושבים וכו' ונהנין מזיו השכינה שיזכו להשיג אור אלהותו ית' בשלימות על ידי בחי' מלכות, אבל גם אז לא יהיו כולם שוים וכל צדיק נכוה מחופתו של חבירו כשארז"ל כי הכל לפי רוב המעשה וכל מה שהאדם משתדל ביותר בענין זה גם בעוה"ז לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ולקשר עצמו ולהסתכל רק על השכל והחכמה והחיות אלהות שיש בכל דבר כמ וכן זוכה ביותר לזה בעוה"ב בבחי' ימי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, וע"כ צריכין להזדרז לעסוק בזה מימי נעוריו ממש כי יפה שעה אחת וכו' בעוה"ז וכו' ואין אבדה כאבדת הזמן, כי כבר נתבאר כי בכל רגע וזמן מלובש בו שכל חדש איך להכיר אותו ית' ולהתקרב אליו ית' עי"ז וע"כ גם לענין הכנת שבת כפשוטו צריך ג"כ להשכים לזה בבוקר ביום ששי. וע"כ צריך לחזור בתשובה בכל ערב שבת כדי לתקן ע"י תשובתו מה שפגם לפעמים בימי המעשה על ידי שנמשך אחר יצרו שהוא מבחי' מכלות דסט"א ר"ל, שזה ההיפך מבחי' קדושת שבת כנ"ל. וע"כ יש לפנות בערב שבת קורי עכביש שבבית כי הם מבחי' הסט"א מלכות עשו כשדרז"ל על פסוק שממית בידיה תתפש, וזה שמובא שמצוה לטעום מן התבשילין בערב שבת כי ארז"ל שיעקב נטל לחלקו העוה"ב והלא ההכרח גם אצלו לעבור גם דרך העוה"ז רק שבאמת בחי' יעקב אין לו שום חפת ורצון בשום דבר מהעהו"זרק גם העוה"ז שלו הוא רק בשביל עוה"ב וכל מעשיו רק לשם שמים, נמצא שגם בעוה"ז שלו טועם טעם עוה"ב ועיין במאמר בחצוצרות סי' ה' מבואר שם שהצדיקים והכשרים האמתיים עיקר העוה"ב ושכר המצות שלהם הוא בעולם הזה כי שי להם תענוג וחיות דקדושה מהמצוה בעצמה וכו' ע"ש, וכל זה מרומז בענין טעימת תבשילין של שבת בערב שבת, וע"כ ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת (כי מצוה בו יותר מבשלוחו) וכו' כי ע"י כל המצות נמשך קדושה אל האדם בבחי' אשר קדשנו במצותיו, וקודש הוא חכמה כידוע וע"כ זוכה על ידי זה לקשר עצמו אל החכמה דקדושה בשלימות על ידי בחי' המצוה שהיא מבחי' מלכות דקדושה כידוע, וע"כ כל מה שיש לו טרחא ביותר בשביל המצוה שכרו יותר גדול וזוכה עי"ז לקדושה יתירה, וגם כי ע"י הטרחא והכח שמכניס בעשיית המצוה שכרו יותר גדול וזוכה עי"ז לקדושה יתירה, וגם כי ע"י הטרחא והכח שמכניס בעשיית המצוה עי"ז נותן כח להמלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסט"א בחי' היצה"ר (עיין שערי תשובה בסי' ר"נ הנ"ל), וע"כ בודאי מצוה בו יותר מבשלוחו כי עי"ז נמשך עליו קדושה ביותר בפרט ממצות הכנת שבת שהיא בעצמה נקראת קדש, וע"כ יאמר על כל דבר זהו לכבוד שבת כי כבר מבואר שכבוד שבת מרמז על עליית המלכות דקדושה והתגלות אור החכמה דקדושה, וע"כ גם האמוראים הראשונים היו טורחין בעצמן לכבוד שבת. וע"כ יש להשחיז את את הסכין בערב שבת לכבוד שבת ונלמד מדכתיב והכינו את אשר יביאו, את מרמז לבחי' מלכות, וסגין מרמז ג"כ לבחי' מלכות ובחי' בינה, עיין מאורי אור והיינו כנ"ל, ועיין סימן רנ"א מבואר ג"כ ע"פ דרך זה
[§8] And this: "and immediately upon waking from sleep he should rise with alacrity" — for through binding himself even at the time of the withdrawal of the intellect to the reshima that remains from the illumination of the holy intellect — through this itself it becomes easy for him to wake from his sleep with alacrity, and to draw upon himself the light of the actual holy intellect in truth — and through this itself the unification of the ח [ches] and the נ [nun] mentioned above is also achieved [forming the word חֵן — chen / grace].
## Segment 103
סימן רנ"ב
[§1] It is known that day and night correspond to the illumination of the sun and the moon [in the kabbalistic sense]. And the [teaching] "one should rouse himself like a lion" — this corresponds to the aspect of Abba [the supernal Father-principle], which is the aspect of Chochmah [Divine Wisdom], as is cited [in the sacred sources]. "To arise in the morning" — etc. — meaning, that he himself should be the one who awakens the dawn: that he should not wait for the awakening to come to him from above — to bring him to understand the wisdom and the intellect [sechel] that exists within every thing — but rather that he rouse himself, alone, toward this.
## Segment 104
וע"כ מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחישכה אע"פ שהמלאכה נגמרת בעצמה בשבת, כי עיקר הבירורים שנתבררין על ידי המלאכה הכל הוא רק בכח החכמה שנקראת ראשית כנ"ל וע"כ כשראשית והתחלת המלאכה שנעשית ע"י האדם בעל השכל והחכמה הוא קודם שבת אע"פ שאחר כך נגמרת ממילא בשבת לית לן בה מאחר שאין האדם עושה שוב כלום רק הכל נעשה ממילא ע"י כח הראשית וההתחלה שמערב שבת אא"כ יש לחוש שמא יסייע האדם במלאכה גם בשבת כגון שמא יחתה בגחלים וכיוצא אז אסור ובזה מבואר ג"כ מה שכתוב בסימן רנ"ג רנ"ד רנ"ה רנ"ז רנ"ח וכו'
[§1]
And therefore initially one must slaughter even a fowl through the majority of both signs — since the hold of Esav is in both — as stated. But after the fact: the majority of one sign suffices for fowl — since it was created from the swamp and the hold of physicality and foolishness is not as strong in it — as explained above somewhat. And all the more so: the windpipe — which is invalidated in its slaughter only if the majority is cut invalidly. For since through it the vital breath enters and exits — and for Israel its root is in the aspect of holiness — the aspect of Yaakov — therefore it is invalidated only through the majority — unlike the esophagus which is the aspect of Esav — which is invalidated in the smallest amount. And this is similar to our Sages' teaching regarding evil thought: Hashem does not join it to action — and this applies specifically to Israel — etc. — as stated.
סִימָן כ״א וְכוּ׳
## Segment 105
סימן רנ"ו
[§2] This is precisely "to arise in the morning" — for in truth there are times that are favorable, and the reverse, G-d forbid — just as in every day there are day and night, evening and morning. Certainly, at the time of the strengthening of darkness, it is impossible to force the moment — to draw precisely then the actual light of the intellect, as is known. And then one must set aside one's thoughts and rely on faith alone, and believe that in every thing, in every place, and at every time — there are certainly sparks of the holy intellect through which to draw close to Hashem, may He be blessed. But for now, one cannot understand all of this — yet one nonetheless certainly believes in this with complete faith. And then sometimes the faith illuminates for him like the actual light of the intellect itself. And sometimes, on the contrary — through the darkness and the withdrawal of the light of the intellect, through this very thing, new intellect is born — for one enters into the aspect of faith and a great illumination is added to him.
## Segment 106
וע"כ היי תוקעין בערב שבת כדי להבדיל את העם מן המלאכה, כי התקיעות הם בחי' התעוררת המוחין מתרדמותן כידוע ומחמת שהחכמ' והמוחין של חול הם בחי' מוחין דקטנות בחי' שינה כנגד המוחין שזוכין לקבל בשבת קודש וע"כ בימי החול הם ימי מלאכה ע"כ תוקעין בע"ש להבדיל את העם מן המלאכה ולהכין עצמן לקבל קדושת החכמה והמוחין שמאירין בשבת וזה ג"כ בחי' התקיעות בעצמם כשארז"ל תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה:
[§1]
To distance from forbidden relations — etc. For since the essential strengthening of the sitra achra and the yetzer hara is in forbidden relations — as cited in the holy Zohar [Vayikra 15b] — for this is the very opposite of the aspect of drawing these rectifications — the aspect of holy union and connection. And through forbidden relations one causes union and connection of the sitra achra — G-d forbid — the aspect of the destruction of the world — G-d forbid. And therefore the yetzer hara is most aroused over this. Therefore our holy Torah has warned to distance greatly from this. And the Sages made many fences in this — and forbade even seclusion with an unmarried woman. And all for the reason stated. And this is the aspect of the severity of the prohibition of wasting seed — G-d forbid. For when one emits drops of the brain without a vessel — the sitra achra seizes them. And evil creatures are formed from them — which are the most intense klippos and evil inclinations. And therefore: one who stumbles in this sin — G-d forbid — is called wicked — as our Sages taught. And this was the sin of the generation of the flood — of whom it is said: *"for great was the evil of man on the earth — and all the inclination of the thoughts of his heart was only evil all the day"* [Bereishis 6:5] — for through this the evil inclinations are aroused in one even more — until through this the world was utterly destroyed — and the flood came and swept them away. And this: *"Hashem sat at the flood — and Hashem sits as King forever"* [Tehillim 29:10]. For through their being destroyed — the aspect of holy Malchus was elevated. And this is the aspect of the great care required of a person in the holiness of marital union. For one must be careful that it be with great holiness — for the root of holy union and connection is from supernal Chochmah — called holiness. And as understood in the holy Zohar on the verse: *"and also truly she is my sister — the daughter of my father"* [Bereishis 20:12] — etc. And through this one merits worthy children — through whom the world is built — and through whom the Heavenly Kingdom is revealed. And one merits to receive the light of the intellect in holiness — and to draw the attainment of divinity in the world — which is the essential purpose of Creation — as stated.
## Segment 107
סימן ר"ס
[§3] But nonetheless one must watch over himself and wait and hope at every moment — perhaps he will sense within himself some beginning of an awakening of the holy intellect — and then he should strengthen himself to rouse and fortify it with every manner of holy strengthening, and to serve his Creator through it, until he comes to be in the aspect of "he himself awakens the dawn."
## Segment 108
וזהו בחי' מצות הרחיצה בחמין בערב שבת, ומבואר בכונות שזה סוד שלהובא דאשא היורד בע"ש להכניע הקליפות וכו', היינו שממשיכין הארת החכמה העליונה שהיא בחי' יעקב ויוסף שהם בחי' להבת אש כנ"ל וכ"ש והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ועי"ז שורפין ומכניעין הקליפות שהם בחי' עוש מלכות דסט"א בחי' אש היצה"ר בחי' נורא בי עמרם כי מהאש יצאו והאש תאכלם וזה בחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר והרוגז הוא מבחי' דינים וגבורות בחי' אש, ואח"כ טובלים במקוה שזה בחי' שמקשרין וכוללין עצמן במימי החסדים העליוני' שנמשכין מבחי' השכל העליון שהחוא בחי' חסד ורחמים כמובן במאמר וביום הביכורים סימן נ"ו, וזה בחי' ג' דברי' צריך אדם לומר ערב שבת עם חשיכה עשרתם כנגד בחי' המלכות שהוא בחי' מעשר, ערבתם כנגד בחי' עסק התורה כמבוארבתיקונים עירוב הוא עמודא דאמצעיתא שהוא בחי' תןורה כידוע, הדליקו את הנר כנגד הארת השכל העליון שמאיר אפילו במקום אפל וחשך בבחי' כי אתה תאיר נרי ה' אלה יגיה חשכי:
[§9] And this too is the matter of Tikkun Chatzos [Midnight Lamentation] — to be distressed and sorrowful over the destruction of the holy Temple [which is the aspect of holy Daas / Knowledge] and the exile — for since then, the grace and esteem of Israel has fallen — all due to the strengthening of the yetzer hara, the minister of Esav, which is the aspect of "a wave that submerges the ship" [Babylonian Talmud, Bava Basra 73a]. Therefore, after the Tikkun Chatzos one must engage in much Torah study — for through this is his [the yetzer hara's] primary subjugation — and through this one merits grace, and all prayers and petitions are received. This is [also] the aspect of the thread of kindness [chut shel chessed] that is drawn over one who studies Torah at night. Moreover, the primary perfection of the rectification of prayer is also through engaging in Torah at midnight, as is known.
## Segment 109
רסא וכו' וזה בחי' הדלקת נרות של שבת ומבואר בכוונת שהם כנגד בינה ומלכות היינו שהמלכות מקבלת אז הארת החכמה העליונה על יד' בינה כי הם תרין רעין דלא מתפרשין כידוע, וזה בחי' הרוצה להחכים ידרים כי מנורה בדרום כשארז"ל, וזה בחי' עריכת השלחן בשבת כי המלכות עולה אז מבחי' עניות לבחי' עשירות שזה בחי' שלחן מלכים בחי' הרוצה להעשיר יצפין כי שלחן בצפון, וכ"ז ע"י שמקבלת הארת החכמה העליונה כנ"ל. וע"כ מצוה לכבד את השבת בבגדים נאים, כי כבר נתבאר כי השכליים העליונים הם בבחי' מלבושי כבוד להאדם וע"כ מצוה ללבוש אז בגדים לבנים כנגד בחי' הלובן העליון בחי' ונוזלים מן לבנון מן לבונא דמוחא, וזה אותיות לב"ן ר"ת ל"ב, נתיבות בחי' ל"ב נתיבות החכמה, גם לב"ן אותיות ל"ב 'נון היינו שמקשרין הנו"ן בחי' מלכות עם ל"ב נתיבות החכמה. וע"כ מקפידין בנר שבת שיהיו שמנים ופתילות כשרים שיהיו השמנים נמשכים אחר הפתילה, כי פתילה מרמז למלכות וזמן לחכמה כידוע, וע"כ צריכין שיהיו מקושרין ומיוחדין אז ביחודא שלים שלא יהיה לבחי' המלכות והחכמה דסט"א שום אחיזה בהם ח"ו בכדי שיהיה האור דקדושה דולק יפה ולא יכבה גם שלא יבוא עי"ז לידי חילול שבת ח"ו כמבואר בשו"ע, כי כבר נתבאר כי אותות שבת בעצמם שין בת מרמזים ג"כ לבחי' שמן ופתילה הנ"ל:
סִימָן כ״ב
[§1]
And therefore one must cut or pierce the jugular veins so the blood within them exits — for in these bloods too the judgm
## Segment 110
סימן רסו
[§4] And this is the gloss [hagaha]: "In any case, he should not delay past the time that the congregation prays" — for it is explained within [the discourse] that through this [i.e., through Torah] all prayers are received — etc. Since not every person merits [the highest level], one must at the very least be careful to pray at the time that the congregation prays, for then the prayer is received — as our Sages taught. And this: *"I have set Hashem before me always"* [Tehillim 16:8] — this is a great fundamental principle in Torah — etc. — for this is the essential lesson meant to guide one to fulfill "I have set Hashem before me always" — to look always only at the intellect and the divine life-force [chiyus Elohus] that exists in every thing.
## Segment 111
וזהו שאמרו מי שבא בדרך וקידש עליו היום לא יניח כיסו על חמורון מפני שהוא מצווה על שביתתה אלא נותלן כיסו לעכו"ם וכו', כי אפילו החמור שהוא בהמה טמאה והוא מבחי' הסט"א אעפ"כ מאחר שהוא של ישראל כבר יש לו איזה אחיזה בסטרא דקדושה כי נעשה מרכבה אליה וע"כ מצווה על שביתתו וע"כ יתן כיסו לעכו"ם שאין לו חלק בקדושה וגם זה לא התירו אלא בממון שהוא שלו כי גם הממון של ישראל יש לו שורש בקדושה וכמבואר במ"א כי בצל החכמה בצל הכסף, וכן עשירות דקדושה היא מבחי' המלכות דקודשה וכנ"ל אבל בממון שלא הגיע עדיין לידו של ישראל כגון אם מצא מציא אינו יכול ליתנה גם לעכו"ם כי אסור לפגום בקדושת שבת גם ע"י עכו"ם כנ"ל וע"כ אם אין עמו עכו"ם התירו לו להניחו על החמור רק באופן המבואר בשו"ע וכו' ע"ש ומזה מבואר גם שאר ענינים המבוארים בסימן זה
Siman 156 and on — Laws of Yibum and Chalitzah
## Segment 112
סימן רס"ז
[§5] And this: "He shall not be ashamed before those who mock" — for they are from the side of Esav [Esau], who despised the birthright and mocked Yaakov [Jacob] when he took the birthright from him — as our Sages expound: "He who looks — looks; he who sets the table" [i.e., "Tzafah tzafis, aroch hashulchan"] — etc. [And this: "yet he should not quarrel with them — only in the manner that Yaakov conducted himself with Esav"].
## Segment 113
וע"כ אין חותמין בשבת שומר עמו ישראל בברכת השכיבנו, כי שבת בעצמו הוא שמירה מכל ההזיקות ר"ל כי מאיר אז אור החכמה והדעת בהארה נפלאה ועי"ז ממילא אין שום היזק כ"ש לא ירעו ולא ישחיתו וכו' כי מלאה הארץ דעה וגם אז נכנעין כל הסט"א שמהם כל ההזיקות ר"ל כנ"ל
ents hold — the aspect of the letters of veridim [jugular veins] — (as explained in the discourse Dirshu, Siman 37) — from which the spirit of folly — the sitra achra of Esav — who was red — suckles — for the essential power of the bloods within it.
## Segment 114
סימן רס"ח
[§6] And this: "also in tznius / modesty in conduct" — etc. — for sometimes the yetzer hara [evil inclination] clothes itself in a mitzvah, and it seems to him that his intention is for the sake of Heaven, when in truth it is only to glorify himself before people — therefore there is nothing as beautiful as modesty.
## Segment 115
וזה בחי' התפלה של ליל שבת, ובתחילה אומרים מזמורי תהלים ומספרים בהם הרבה מגדולת השי"ת ומלכותו ית' ומביטול מלכות דסט"א בחי' אלהים אחרים, ואח"כ אומרים מזמור לדוד וכו' ושלש הבו כנגד שלש ברכות ראשונות של התפלה כשארז"ל והם כנגד בחיח' התלת מוחין הכלולים בחכמה ואח"כ שבעה קולות כנגד הז' מדות שהם כלל הבריאה לקשר כולם אל החכמה העליונה הק' ואח"כ אומרים לכה דודי וכו' ומזמור שיר ליום השבת ר"ת למשה וכן אותיות שלמה, משה הוא בחי' הדעת והחכמה וע"כ פני משה כפני חמה, ושלמה הוה סיהרא באשלמותא, ועי"ז בעצמו ויחכם מכל אדם כי אי אפשר לקבל אור החכמה כי אם על ידי בחי' נו"ן בחי' מלכות ובשבת מאירין שני הבחינות הנ"ל באור גדול, וזה טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון כי כבר מבואר כי החכמה והמלכות הם בחי' שם, ובשבת הם במדריגה עליונה מאד וזה ולזמר לשמך עליון, וזה להגיד בבוקר חסדך ששרשו בחכמה ואמונתך ששרשה במלכות בלילות כי היא מדת לילה בחי' ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, וזה עלי עשור בחי' מלכות שהאי מדה עשירית ונקראת מעשר ועלי נבל בחי' ל"ב נתיבות החכמה והאורות שמאירין ממנה בעוה"ז הם בחי' נובלות חכמה, עלי הגיון בכנור בחי' תורה כמובא בזוה"ק ותופשי התורה אלין דתפשין בכנורא (עיין במאמר ראיתי סי' ח') גם כנור אותיות כ"ו נ"ר כמובא בתיקונים שזה בחי' יחוד חמה ולבנה שנעשה על ידי עסק התורה, וזה כי שמחתני ה' בפעלך במעשה ידך ארנן שמחה בצפרא בחי' חכמה ורננה ברמשא בחי' לבנה, היינו שעל ידיד שני הבחינות הנ"ל יכולים להכיר אותו ית' ולהתקרב אליו ית' מכל מה שיש בעולם מכל ל הבריאה כולה וע"כ הוא מלא שמחה ורננה מכל דבר מאחר שהוא זוכה להתקרב אליו ית' על ידי אור השכל שמלובש בכל דבר וזה מה גדלו מעשיך ה' בחי' מלכות שמקנן בעשיה, מאד עמקו מחשבותיך בחי' חכמה מוהחא איהו מחשבה מלגאו. עכשיו מתחיל לספר ולהודות להשי"ת גם על ההיפך כי זהלעומת זה עשה בשביל שיהיה כח הבחירה באדם וליתן שכר טוב לצדיקים וכו', וזה איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה שנאמר על היצה"ר שהוא בחי' מלך זקן וכסיל ויש כמה רשעים שנשמכין אחר עצתו ושעתם מצלחת אבל אין להסתכל על זה כלל כי בפרוח רשעים וכו' להשמדם עדי עד, כי מי שזוכה לשכל אמיתי רואה בעינא פקיחא שתוקף גודל הצלחתם זהו בעצמו תכלית מפלתם וירידתם וזה ואתה מרום לעולם ה', לעולם ידך על העליונהוהכל נכון וישר וכך צריך להיות, וזה כי הנה אויביך ה' וכו' יאבדו וכו', ותרם כראם קרני בחי' עליית המלכות דקדושה בלותי בשמן רענן בחי' אור החכמה שנקראת שמן כנ"ל, וכן כל המזמור ומזמור ה' מלך גאות לבש הכל הולך ומסודר על דרך זה. אח"כ מתפללין תפלת ערבית ואומרים אתה קדשת את יום השביעי היינו שהאיר בו אור החכמה והמוחין שנקראים קדש, וזה לשמך בחי' מלכות, וזה תכלית מעשה שמים וארץ שנברא הכ לבגין דישתמודעין ליה להכיר אותו ית' על ידי כל דבר ולזה זוכין רק על ידי קדושת שבת, נמצא שתכלית ושלימות המלאכה נגמר ע"י קדושת שבת וזהו ויברך ויקדש וכו' כנ"ל, ויש עוד לבאר בזה בענין ויכל וישבות ויברך ויקדש הכל מרמז לשני הבחינות כנ"ל:
Siman 178 — Laws of Sotah
## Segment 116
סימן רס"ט וכו'
[§7] And this: "and when he lies upon his bed, he should know before Whom he lies" — meaning that even at the time of the withdrawal of the mochin [higher faculties of consciousness] and the intellect — when the essence [of one's service] is only faith, as above — nonetheless he should bind himself to the reshima [residual impression / trace of light] that remains within him from the illumination of the holy intellect. For the essential life-force of faith also comes only from the holy intellect — in the aspect of *"and Chochmah [wisdom] gives life"* [Koheles 7:12] — as is understood in Siman 255.
## Segment 117
וזה בחי' קידוש על היין. כי הכוס הוא בחי' מלכות והיין שבתוכו הוא בחי' המוחין והחכמה שממשיכין להמלכות כנ"ל. ועיין בכוונות קידוש ותךבין ביותר: וע"כ אם אין לו יין מקדש על הפת. כי גם הלחם והסעודות של שבת הם בבחי' התיקונים הנ"ל וע"כ אין קידוש אלא במקום סעודה: וע"כ כשמתחילין הקידוש יתן עיניו בנרות כי גם נרות של שבת מרמזים לבחינות הנ"ל ואח"כ יתן עיניו בכוס של ברכה כי צריך להסתכל בעינאפקיחא על אור השכל הנ"ל כמבואר בפנים וכנ"ל. וע"כ יש או מרי' שאין מקדשין אלא במקום נר כמבואר בסי' רע"ג כי נר של שבת מרמז על אור השכל הנ"ל: וע"כ היו נוהגין לקדש בבית הכנסת כי בית הכנסת מרמז לבחי' מלכות כנ"ל ועיקר התקנה היתה בשביל אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא (כמבואר בסימן רסט) היינו בחי' הצדיקים שעליהם נאמר ואורח צדיקים כאור נוגה. שעיקר חיותם שזה בחי' אכילה ושתיה שלהם הוא ע"י אור השכל שמקבלין בכל פעם ע"י בחי' מלכות שנקראת בי כנישתא כנ"ל:
[§10] And this: "A little supplication with intention" — etc. — for prayer itself is also in the aspect of Malchus [Kingship / the Divine Feminine principle], the aspect of נ [nun]. And when one attaches to it the intention of the heart and the intellect — which is the aspect of ח [ches] — through this the aspect of chen [grace — חֵן] is achieved, and one's petition is received — this is the [meaning of] "the words of the wise are heard in nachas / tranquility" as expounded within.
## Segment 118
סימן רע"ד
[§8] And this: "and immediately upon waking from sleep he should rise with alacrity" — for through binding himself even at the time of the withdrawal of the intellect to the reshima that remains from the illumination of the holy intellect — through this itself it becomes easy for him to wake from his sleep with alacrity, and to draw upon himself the light of the actual holy intellect in truth — and through this itself the unification of the ח [ches] and the נ [nun] mentioned above is also achieved [forming the word חֵן — chen / grace].
## Segment 119
וזה בחי' לחם משנה של שבת. כי אז מקבלין בחי שפע כפולה ע"י הארת החכמה העליונה שהיא בחי' ראשית בחי' בכורה והבכור נוטל פי שנים. וע"כ אכילת שבת היאט כולה קדש כי היא בחי' שפע רוחנית מהארת החכמה דקדושה שהיא עיקר החיות בחי' והחכמה תחיחה וממילא נכלל בזה גם שפע גשמיות בחי' בצל החכמה בצל הכסף כי התחתון נכלל בעליון וע"כ מיניה מתברכין כל שתא יומין כי היא מקור הברכה וכל ההשפעות נמשכין ממנו:
[§11] And this: "It is good to recite the passage of the Akeidah [Binding of Isaac], the passage of the Manna, the Ten Commandments, and the portions of the Olah and Mincha offerings" — etc. For through the Akeidah, the intensity of the judgments of Yitzchak [Isaac] were sweetened, so that the forces of the other side would not draw from them — [that is,] the yetzer hara and his hosts, who are of the aspect of Esav. Also, through this, it is rooted into the souls of Israel to give their lives for the sanctification of His Name — and through this is the primary subjugation of the yetzer hara, as is cited.
## Segment 120
סימן ער"ה וכו'
[§9] And this too is the matter of Tikkun Chatzos [Midnight Lamentation] — to be distressed and sorrowful over the destruction of the holy Temple [which is the aspect of holy Daas / Knowledge] and the exile — for since then, the grace and esteem of Israel has fallen — all due to the strengthening of the yetzer hara, the minister of Esav, which is the aspect of "a wave that submerges the ship" [Babylonian Talmud, Bava Basra 73a]. Therefore, after the Tikkun Chatzos one must engage in much Torah study — for through this is his [the yetzer hara's] primary subjugation — and through this one merits grace, and all prayers and petitions are received. This is [also] the aspect of the thread of kindness [chut shel chessed] that is drawn over one who studies Torah at night. Moreover, the primary perfection of the rectification of prayer is also through engaging in Torah at midnight, as is known.
## Segment 121
כבר מבואר לעיל שכל המלאכות של חול הם בחי' ברורים והכל רק בכח המחשבה שהוא חכמה מוחא ובשבת אין שום ברורים כנ"ל ע"כ אסורים בו כל המלאכות ומחמת זה פרטה התורה הק' ביותר מלאכת האש כ"ש לא תבערו אש וכו' כי אש מרמז לבחי' חכמה ולבחי' מלכות כנ"ל שעל ידם נעשים כל הברורים הקדושים של ימי החול וע"כ הרבה מלאכות נעשים ע"י האש כמו מבעיר ומכבה ובישול ואפיה ושאר המלאכות רובן נעשו ע"י כלי ברזל כמו גרזן ומחרישה ומחט וכיוצ א ומלאכת הברזל הכל הוא ע"י אש. וע"כ אסרו רז"ל כמה דברים שלא יבוא לידי חילול שבת ע"י מלאכת האש ויתן בזה כח לבחי' המלכות דסט"א בחי' אש היצה"ר כנ"ל: וזה אין פולין וכו' לאור הנר שמא יטה. כי הסט"א אורבת ע"ז מאד להכשיל את האדם באיזה חילול שבת ח"ו בפרט ע"י ענינים כאלו וע"כ עכו"ם שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל וכו' אם לא שהדליקו לצורך עצמו וכו' ע"ש עוד עד סימן רפ"א הכל סובב על ענין זה:
סִימָן כ״ג
[§1]
And therefore shehiyah [pausing] invalidates shechitah — for since the shechitah is the aspect of zevichas hayetzer — the slaughter of the sitra achra of Esav — therefore it must be with great alacrity without any pausing whatsoever in the middle of the shechitah. For if one pauses in the middle — it shows as if one is giving it room to overpower — and this is the aspect of what our Sages taught: just as one does not allow leavening of the matzos — so one does not delay [machin] the mitzvos — and they said: run to a light mitzvah — etc. — and flee from transgression — run and flee specifically. And therefore: if one did not pause and stop at all — only the shechitah process itself was delayed because the knife was not sharp — that is of no consequence — since one did not stand to rest and stop in the middle — but continued the shechitah normally — even if it was thereby delayed — it is valid. For it is self-evident that not all people are the same — there is one who is more agile in his battle — and there is one who is not as agile by nature — and even so — he too wins the battle completely. And in particular: since one who comes to purify himself — they assist him. Provided one does not of one's own accord give the enemy room and time to overpower — G-d forbid. And therefore: legally the measure of shehiyah that invalidates is specifically the amount that would interrupt the shechitah — for then it could overpower and "the Angel of Death came and slaughtered the slaughterer." And the custom is to declare invalid even the smallest pause — etc. — for as soon as one gives it any room and time — one must fear lest it overpower entirely — G-d forbid. And from this many other laws in this siman are self-evident.
## Segment 122
סימן רפ"א וכו'
[§10] And this: "A little supplication with intention" — etc. — for prayer itself is also in the aspect of Malchus [Kingship / the Divine Feminine principle], the aspect of נ [nun]. And when one attaches to it the intention of the heart and the intellect — which is the aspect of ח [ches] — through this the aspect of chen [grace — חֵן] is achieved, and one's petition is received — this is the [meaning of] "the words of the wise are heard in nachas / tranquility" as expounded within.
## Segment 123
וע"כ מאחרין בשבת יותר לבא לביהכנ"ס (מחמת שישנים קצת על היום כ"ש המ"א בשם הב"ח) כי גם השינה בשבת שהיא בשביל התחדשות המוחן כנ"ל היא ג"כ יקרה מאד כי אז זוכין לקבל מוחין גבוהים וקדושים ביותר ע"י שמתחדשת הנשמה בשעת שינה ע"י בחי' מלכות שעולה בשבת בעליה יתירה כנ"ל. וזה ג"כ בחי' הזמירות והמזמורים הרבה שאומרים בשבת הכל בשביל עלית המלכות אז בעליה גדולה בבחי' זמרו למלכנו זמרו וכן בשביל הארת החכמה והשכל שמאיר בו ביותר בבחי' זמרו משכיל. וזה בחי' קריאת התורה שקורין בשבת כי שלימות כל התיקונים הנ"ל זוכין ע"י התורה כנ"ל והיא עיקר החכמה כ"ש אני חכמה וכתיב בי מלכים ימלוכו. ואח"כ מפטירין בנביא כי ממשיכין הארת החכמה ממדריגה למדריגה שזה בחי' מה שארז"ל חכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה וכן אחז"ל שמעלת התורה גדולה מנבואה דאלו גבי נביא כתיב ובא אליך האות והמופת וגבי תורה כתיב ע"פ התורה אשר יורוך וע"י כל זה ממשיכין הארת החכמה והמוחין הק' אל המלכות (ועיין בכונות ותבין כל הנ"ל בפנימיות יותר) ווה בחי' מה שצריכין לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ומבואר בכוונות ששנים מקרא הם בחי' יעקב ויוסף (שהם זכו בשלימות לקשר עצמן אל החכמה דקדושה כמבפ"נ) ואחד תרגום מספר תרדמה שזה בחי' בנין הנוקבא בחי' מלכות שהיה ע"י תרדמה כ"ש ויפל ה' א' תרדמה וכו'.
[§12] The passage of the Manna — in order to strengthen trust [bitachon] in Hashem, may He be blessed, so that the burden of livelihood not preoccupy him, allowing him to engage in Torah all the more — in the aspect of "the Torah was given only to those who ate the Manna" [Mechilta]. The Ten Commandments — for they are the totality of the Torah, as is known. The portions of the Olah and [Mincha] offerings — for the sacrifices correspond to the aspect of *"G-d saves man and beast"* [Tehillim 36:7] — [and the verse] *"When a man brings [an offering] from the cattle"* — as is known; and through this a great unification is made — the joining of the ח and the נ — and through this all prayers are received, for they stand in place of the sacrificial offering.
## Segment 124
וע"כ ארז"ל שמאריכין לו ימיו ושנותיו כי זוכה לקבל עי"ז חיים ואריכות ימים מבחי' החכמה העליונה כמ"ש והחכמה תחיה וכו' (ועיין ביטור סי' רצ"ב מבואר כי אתהקדשת הוא כנגד שבת בראשית [שזה בחי' התגלות מלכותו ית' שהיה אז ע"י שנגמר כלל הבריאה שהיתה בשביל התגלות מלכותו ית' כמבואר במ"א] ישמח משה כנגד שבת של מתן תורה [זה כנגד בחי' עסק התורה הנ"ל] וע"כ אומרים בו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכו' ולא נתתו ה' אלהינו לגויי הארצות וכו' כי ע"י התורה הק' מכינעין הס"א ומפרידין אותה מהקדושה שלא יהיה לה שום אחיזה בהקדושה שזה בחי' מה שנאמר בשבת בינינ ובין בני ישראל וכו' ועכו"ם ששבת חייב מיתה כנ"ל. אתה אחד הוא כנגד שבת של עוה"ב, שאז יזכו להשיג אור החכמה העליונה בשלימות עד שעי"ז יזכו ישראל להכלל באחדותו ית' כמאמר אלו ידעתיו הייתיו וכמבואר מזה במאמר עתיקא סימן כ"א וזה אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד וכו') ואחר קריאת התורה מתפללין מוסף ואז עולה המלכות עד המוחין כמבואר בכונות, וזה תכנת שבת רצית קרבנותיה וכו' ומובא בטור שנתיסד באותיות תשר"ק שמרמז על הגאולה כי או יהיה עליית המלכות עד המוחין בשלימות, ווה רצית קר בנותיה ומבואר בבית יוסף דר"ל כי אין בקרבנות שבת שעיר לחטאת רק עולות, וזהו כי החטאת בא על החטא שנמשך מצד אחיזת היצה"ר מלכות דסט"א ואחטאת הוא התיקון על זה, מה שאין כן בשבת שאין בו שום אחיזה להיצה"ר כלל, וע,כ באמת השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עונותיו שבאין מצד יצה"ר, כי בודאי בכח וזכות קדושת שבת יזכה לתשובה שלימה ולא יחטא עוד. ואח"כ סועדין סעודת שבת והיא סעודתא דעתיקא קדישא ששם מקור החכמה והמוחין הק'.
סִימָן כ״ד
[§1]
And therefore derasah [pressing] invalidates shechitah — as somewhat explained above. And also: because one cannot complete the battle with excessive haste all at once — for it is a long battle — one must combine the alacrity in battle as stated with the quality of patience too — so that it not be in the aspect of complete destruction — G-d forbid. And it is written: *"you shall not be able to destroy them quickly"* [Devarim 7:22] — as explained elsewhere. And therefore the shechitah must be in a forward and backward motion — the aspect of eil v'nafik ratzo v'shov [going in and coming out — running and returning] — elaborated in Siman Vav in the discourse Kera es Yehoshua. And in any case one must hold the knife equal to the breadth of two necks — and then even if one slaughtered with only the forward or only the backward motion — it is valid — since it is not in the manner of striking all at once anyway — and two necks are somewhat explained above.
[§2]
And therefore chaladah [inserting the knife under tissue] invalidates shechitah. For the essential power of the rectification of shechitah is through holy Torah — through which one gives strength to holy Malchus to prevail — etc. — and joins the ches and nun. And all these holy aspects are in the aspect of revelation — not in the aspect of concealment and theft and hiddenness and chaladah — G-d forbid. Regarding Torah it is said: *"not from the beginning did I speak in secret"* [Yeshayahu 48:16] — as our Sages taught [Shabbos 86b]. And regarding wisdom it is said: *"wisdom cries out in the street"* [Mishlei 1:20] — etc. Holy Malchus is the aspect of alma d'isgalya [the world of revelation] — as is known. But the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav — is only in the aspect of theft and hiddenness and cunning and deception and darkness and concealment and chaladah — the aspect of: "stolen waters are sweet" [Mishlei 9:17] — etc. — and it is written: "at every corner she lurks" [Mishlei 7:12] — and: "he lurks in concealment like a lion in his lair" [Tehillim 10:9] — and many similar verses. And this is the aspect of the distinction elaborated in the holy Zohar between the harlot woman — the aspect of the sitra achra and the yetzer hara — and the holy one. And therefore even their Malchus is the aspect of: "royalty without a crown."
[§3]
And even though it is also written regarding holiness: "and with the modest ones is wisdom" [Mishlei 11:2] — and: "and to walk humbly" [Michah 6:8] — etc. — the difference is self-evident. For this is only in the way of modesty — and concealing one's good deeds — so that all his deeds be entirely for the sake of Heaven — without any other intent whatsoever. It emerges that one does not conceal oneself out of shame — G-d forbid — but on the contrary — as stated. But the incitement of the yetzer hara is only in the aspect of theft and chaladah and hiddenness — because the deeds themselves contain great shame even in the eyes of other people. And also in general: holiness and all these rectifications are in the aspect of light and revelation — while the sitra achra is the aspect of darkness and gloom — the aspect of: "the fool walks in darkness" [Koheles 2:14] — and it is written: "and their deeds shall be in the dark" [Yeshayahu 29:15] — and many other similar verses — the aspect of concealment and chaladah and darkness — as stated.
[§4]
And therefore: legally chaladah invalidates only if it is attached to the thing being slaughtered — which indicates the darkness and hiddenness that exists in the body of the matter itself — because of a flaw and shame that it contains. But if the shechitah became covered and hidden through another object — such as a cloth spread over the animal's neck — and one slaughtered it — the shechitah is valid — for sometimes even in holiness there is such an aspect — as stated. And some invalidate even this — for since the sitra achra mimics holiness like a monkey before a man — and sometimes dresses itself in mitzvos — therefore in the time of the battle of shechitah one must be concerned and careful even in this. And also: sometimes the yetzer hara prevents a person from performing a mitzvah — and sometimes brings him to actual transgression — G-d forbid — through this very act of dressing in the mitzvah of: walk humbly — to conceal one's actions from other people to such a degree that it brings him to complete stumbling — G-d forbid — as cited in the holy books. Therefore a person must examine his ways carefully and be careful also from such chaladah — as stated. And the matter of hagramah [cutting above the proper place] is somewhat explained above.
[§5]
And one may also explain this briefly — regarding the service of man in his battle with his inclination: the essential is through Torah study — whose root is in supernal Chochmah — and it extends down until it clothes itself in physical matters and the vessels of action — the aspect of: "good understanding to all who do them" [Tehillim 111:10] — the aspect of the sweetening and rectification drawn through the shechitah of the signs — whose roots are close to the side of the head — where is the dwelling of the mochin — and ending close to the body and vessels of action. And therefore it is correct that the shechitah be in the middle of the neck specifically.
[§6]
And ikur [uprooting a sign] invalidates — such as when one sign was uprooted from the jaw and flesh where its root of connection is — then the shechitah of the other sign too does not help. For the rectification of shechitah does not avail unless both signs are connected and affixed to their root. But not if one was completely separated from its root and connection before the completion of shechitah — and this is somewhat understood according to the above.
## Segment 125
וגם צריכין להשלים בשבת המאה ברכות בפירות ומגדים וכו' כי הם סוד המאה אדנים שהם בחי' תיקוני המלכות כידוע ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה בבחי' אל תקרי מה אלא מאה המבואר לעיל
[§1] Therefore one must be careful that his flesh not be visible, exposed and bare — etc. — even when no one is in his room — for Hashem, may He be blessed, fills all the earth with His glory. That is, as explained above — for garments are of the aspect of Malchus [Kingship — the Melech HaKovod / King of Glory], as is known — which is the aspect of נ [nun], through which one can receive the light of the intellect — to look only upon the intellect [sechel] that exists in every thing — this being the aspect of "He fills all the earth with His glory."
## Segment 126
סימן רצ"א. רצ"ב.
[§11] And this: "It is good to recite the passage of the Akeidah [Binding of Isaac], the passage of the Manna, the Ten Commandments, and the portions of the Olah and Mincha offerings" — etc. For through the Akeidah, the intensity of the judgments of Yitzchak [Isaac] were sweetened, so that the forces of the other side would not draw from them — [that is,] the yetzer hara and his hosts, who are of the aspect of Esav. Also, through this, it is rooted into the souls of Israel to give their lives for the sanctification of His Name — and through this is the primary subjugation of the yetzer hara, as is cited.
## Segment 127
ואח"כ מתפללין מנחה של שבת ואומרין אתה אחד כנ"ל ואמרין ואני תפלתי וכו' כי על ידי כל התיקונים הנ"ל התפלה מקובלת, ועיין בוכונות תפלת המנחה של שבת וענין השלש סעודות ותבין קצת ע"פ דרך הנ"ל, וזה בחי' הג' צדקת שאומרין אז, כנגד משה, יוסף, דוד, שנסתלקו אז, כי משה הוא בחי' הדעת והחכמה העליונה דוד הוא בחי' מלכות, יוסף הוא בחי' היחוד והתקשרות שמחברין בחי' המלכות עם החכמה וע"כ זכה יוסף לשניהם כנ"ל. או אפשר כי יוסף מרמז לבחי' חכמה כמ"ש כי בן זקונים הוא לו ותרגומו ארי בר חכים הוא ליה, משה הוא בחי' התורה בחי' זכרו תורת משה. דוד הוא בחי' מלכות ותפלה כנ"ל, וזה שמובא כי יוסף משה דוד גימטריא תפלה כי עי"ז התפלה מקובלת כנ"ל, וע"כ נסתלקו אז כל אחד מהם לשרשו. וזה שמובא בכונות כי תפתת אתה אחד הוא כנגד בחי' יחוד חתן וכלה היינו כנ"ל
סִימָן כ״ה וְכוּ׳
[§1]
And therefore one must examine after a chayah [wild animal] whether the majority of the signs were slaughtered — and if one did not examine afterwards — it is forbidden — for a living animal is presumed forbidden until one knows it was slaughtered properly. For the holy sparks or the soul reincarnated in the animal — the aspect of those sitting in darkness and gloom — prisoners of affliction and iron [Tehillim 107:10]. For it was bound and imprisoned in the spirit of animality — the aspect of the spirit of folly and foolishness and darkness — which is from the aspect of Esav — as our Sages taught: "and to darkness He called night — this is Esav." And it hopes to be rectified and to ascend through the rectifications of shechitah. But typically the impediments from the side of the sitra achra grow very strong to prevent its rectification. Therefore it is in the presumption of being forbidden — while regarding the animal itself — from now it is in the presumption of being permitted — since it is of a pure species. Therefore: if afterwards some defect occurred in it — one treats it as presumed permitted — as explained in the Shulchan Aruch.
[§2]
And therefore: even though through the shechitah it received its rectification and was permitted for eating — even so one must not eat from it until it dies. For even though it has already departed from the prohibition of ever min hachai [a limb from a living animal] for Israel — through the shechitah that sweetened the judgments seized in its blood — and the aspect of foolishness and darkness seized in it has already been separated and clarified — even so: since it still has some life-force — it has not yet been entirely separated and clarified from these seized aspects. And therefore there is still a prohibition of: "you shall not eat on the blood" [Vayikra 19:26] — for the blood within it has not yet been entirely sweetened. But after its life-force has fully departed — then even what was cut from it while it was still convulsing is permitted — as explained in Siman 27.
## Segment 128
סימן רצ"ג וכו'
[§12] The passage of the Manna — in order to strengthen trust [bitachon] in Hashem, may He be blessed, so that the burden of livelihood not preoccupy him, allowing him to engage in Torah all the more — in the aspect of "the Torah was given only to those who ate the Manna" [Mechilta]. The Ten Commandments — for they are the totality of the Torah, as is known. The portions of the Olah and [Mincha] offerings — for the sacrifices correspond to the aspect of *"G-d saves man and beast"* [Tehillim 36:7] — [and the verse] *"When a man brings [an offering] from the cattle"* — as is known; and through this a great unification is made — the joining of the ח and the נ — and through this all prayers are received, for they stand in place of the sacrificial offering.
## Segment 129
וע"כ צריכין להוסיף מחול על הקודש בכניסתו וביציאתו כדי לכלול גם ימי החול ולקשרם בקדושת שבת, וע"כ מאחרין תפלת ערבית של מוצאי שבת, וזה שאומרין אתה חוננתנו בברכת אתה חונן ומתפללין שינצלו מכל חטא ועון שהוא מצד יצה"ר מלכות דסט"א ושנהיה מדובקים ביראתו ית' בחי' מוראה של מלכות דקדושה והיא עיקר החכמה דקדושה גם כן בבחי' הן יראת ה' היא חכמה ואח"כ אומרים ויהי נועם שמרמז על הארת המוחין העליונים ששם עיקר הנעימות ומעשה ידינו כוננהו כי עשיה היא בחי' מלכות כנ"ל וע"כ אומרים תיכף יושב בסתר וכו' שהוא שיר של פגעים להנצל מכל מיני הזיקות ויסורים שבאים מהסט"א בחי' עשו שעיקר אחיזתו בעשיה וע"כ נקרא עשו כידוע, וזה 'על 'שחל 'ופתן ר"ת עש"ו כמובא תדרוך וכו', ואח"כ אומרים ואתה קדוש עיין בכונות ותבין ג"כ ע"פ דרך זה, ואח"כ אומרין ויתן לך שהם הברכות שביקל יעקב וכן שאר פסוקי ברכה והצלחה שכל זה נמשך על ידי התיקונים הנ"ל, ואח"כ מבדילין על הכוס של יין שמרמז גם כן להמשכת התיקונים הנ"ל ומברכין על הריח שהוא חיות הנשמה שבמוח כנ"לו אח"כ מברכין על האש שהוא בחי' מלכות וכמובא בכונות שמאורי האש הם מבחי' מלכות וע"כ עיקר אורם הוא בלילה שהיא מבחי' זאת, וע"כ אין מברכין אלא על אור ש לישראל בכדי שלא ליתן אחיזה לבחינת דסט"א אש טמא אש היצה"ר כנ"ל, ואח"כ מברכין ברכת הבדלה בכדי להמשיך עי"ז דייקא קדושת שבת גם על ששת ימי החול וכעין שכתוב וירא א' את אור כי טוב ופירש"י ראהו כי טוב ואין נאה לו וחושך שיהיו משתמשין בערבוביא ויבדל וכו'. וכמ וכן לענינינו כי ע"י שזוכין להאמין באמת בקדושת שבת כי אע"פ שנדמה לכאורה שהוא יום כשאר ימים (וכמו ששאל טורנוסרופיס מה יום מיומיים וכו') אעפ"כ קדושתו שגבה ונוראה מאד ויש הבדל והפרש גדול בין יום זה לשאר ימים והוא עיקר החיות והקיום של כל הימים בבחי' ימים יוצרו ולא אחד בהם זה שבת כשארז"ל עי"ז משתוקקין אחר קדושתו גם בכל ימי החול ורודפין להשגי איזה התנוצצות מקדושתו כרודף אחר החיים ומזכירין את קדושתו בכל פעם בבחי' זכור את יום השבת ודר"ל זכרהו מאחד בשבת עי"ז ממשיכין הארת רקדושתו גם עלי ימי החול להתנהג גם בהם בכל מעשה דיבור ומחשבה של חול גם כן רק ע"פ כל התיקונים הק' שנמשכין בשבת, וזה בעצמו להשיג קצת מהארת קדושת שבת ולהבדיל בינו לבין ימי החול זה זוכין ג"כ רק על ידי הארת קדושת הדעת שמאיר בשבת, וכשארז"ל למה תיקנו הבדלה בחונן הדעת כי אם אין דעת הבדלה מנין וזה המבדיל בין קדש (שהוא בחי' חכמה כידוע) לחול בין אור לחשך כי החכמה היא עיקר האור כנ"ל, בין ישראל לעמים כי זה עיקר ההבדל כי ישראל הם מזרע יעקב שזכו לקבל התורה ולקבל ע"ע עול מלכות שמים שלימה ולקשר עצמן ע"י כל זה רק להחכמה והשכל והחיות אלהות שיש בכל ד בר לבד מההבדל הגדול שיש ביניהם מצד נשמתם שזה בחי' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, וזה בין יםו השביעי לששת ימי המעשה, כי כל הנ"ל כלול בקדושת שבת כנ", ומחמת שאחר הסתלקו' האור אזי מתחיל החשך להתגבר ביותר שזה בחי' מה שאמר אדה"ר כשנסתלק האור ששימש בשבת בראשית אמר אז ואומר אך חשך ישופני וכו'. וידוע כי בחינת השכחה נמשך ג"כ מבחי' החשך הנ"ל כי שכ"ח אותיות חש"ך כמובא וכמובן במאמר דרשו סימן ל"ז, ע"כ אנו חוששין שלא יתגבר החשך והשכחה להשכיח ח"ו את הרשימו שנשאר מהארת קדושת שבת ע"כ אנו משביעין תיכף השכר של שכחה שיסור לב טפש ממנו שהוא מסטרא דעשו מלך זקן וכסיל, ותיכף אומרים ונח מצא חן כי עי"ז זוכין לבחי' חן כנ"ל, ואח"כ אומרין אליהו וכו' כי אליהו הוא מבחי' מלכות בחי' ב"ן כידוע, ועל משיח נאמר הנה ישכיל עבדי וכו' וגם כי עיקר הגאולה תלויה בזה וכשארז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות ביד נגאלין כיע"י קדושת המוחין והדעת שהיו זוכין לקבל בשבת ראשונה וע"י ההתקשרות שהיו מתקשרין בקדושת שבת גם בימי החול עי"ז היו זוכין לקבל קדושת השבת השני בתוספות אור עד שעי"ז היו נכנעין ונתבטלין כל בחי' היצה"ר והמלכות דסט"א לגמרי עד שהיו נגאלין, ואח"כ מסדרין השלחן לסעודת מלוה מלכה ואומרים דא היא סעודתא דדוד מלכא, ובזה מקשרין עצמן (בכח הרשימו שנשאר מקדושת שבת) לבחי' המלכות דקדושה בשלימות באופן שגם בימי החול שהוא זמן הסתלקות הארת המוחין של שבת גם אז יהיו מקושרין בקדושת המלכות דקדושה עכ"פ, וע"י אכילה זו נמשך קדושה על כל האכילות של ימי החול כמבואר בכתבים היינו שלא יהיה אחיזה לסטרא דעשו ח"ו בבחי' הסעודות של חול רק גם הם יהיו בקדושה כראוי בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו כנ"ל
[§2] Therefore, a Torah scholar who engages in Torah study — through which he gives strength to holy Malchus and binds the ח and the נ, achieving chen [grace] — must therefore be particularly careful in this [matter of garments], so as not to transgress, which would be the opposite of the aspect of grace. Therefore one must be careful that his garment not be worn inside out — and similarly one must be careful regarding the putting on of shoes — as our Sages taught: "Just as with tefillin [phylacteries], so too with shoes" [Shabbos 61a] — for since it is impossible to receive the light of the intellect and the mochin, which are the aspect of tefillin, except through the aspect of נ — which is the aspect of Malchus, from which the garments derive, as above — therefore one must be careful in their donning, particularly the shoes, which are at the heel — corresponding to the lowest levels [of the spiritual structure], where the primary grip of Esav, the wicked kingdom, lies, as is known.
## Segment 130
סימן ש"א וכו'
[§1] Therefore one must be careful that his flesh not be visible, exposed and bare — etc. — even when no one is in his room — for Hashem, may He be blessed, fills all the earth with His glory. That is, as explained above — for garments are of the aspect of Malchus [Kingship — the Melech HaKovod / King of Glory], as is known — which is the aspect of נ [nun], through which one can receive the light of the intellect — to look only upon the intellect [sechel] that exists in every thing — this being the aspect of "He fills all the earth with His glory."
## Segment 131
והנה להאריך ולבאר בפרטיות ענין כל איסורי מלאכה של שבת אי אפשר וגם כי יתארך הענין מאד, אך תוכן תמצית הדברים הוא כי אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וארז"לכי הם כל המלאכות שהיו במשכן ושאר המלאכות הם תולדות שלהם, כי כבר נתבאר שכל עניני מלאכות הם בשביל לברר בירורים מניצוצות הק' שנפלו למקום שנפלו והכל על ידי בחי' המלכות דקדושה המקננת בעשיה ושוכנת כביכול בתוכם בבתי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים, ועיקר כל הבירורים מתבררים רק בכח החכמה והמשחבה כי כולהו במחשבה איתברירו ועיקר שלימות המלאכות דקדושה היו במלאכת המשכן כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית, וע"כ ארז"ל באמת על בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם מעשה שמים וארץ וכן ארז"ל עוד שכמו שמעשה בראשית נבראו בחכמה ותבונה ובדעת כמו כן במלאכת המשכן כתיב ואמלא אותו רוח א' בחכמה ובתבונה ובדעת וכו', וזה בחי' הל"ט מלאכות שהיו במשכן נגד בחי' הט"ל אורות הנכללין בשלש אותיות ראשונות של השם הק' שהם בחי' המשכת אור החכמה העליונה לבחי' הה"א אחרונה שהיא מבחי' מלכות, ואעפ"כ אין מלאכת המשכן דוחה שבת, כי בשבת נמשכין כל האורות והתיקונים הק' מעצמם בכח וזכות קודשת שבת וע"כ אסורים בו כל המלאכות, והטור והשו"ע סדרו הלכות שבת שלא על סדר הל"ט מלאכות והתחילו בענין ההליכה והשיחה וכו' כמבואר בטור כי זהו איסור הפסיעה גסה בשבת כי נוטלת אחת מת"ק ממאור עיניו של אדם ומאור עיניו הם מבחי' אור החכמה כנ"ל, וע"כ צריך ליזהר בזה ביותר בשבת (וזה שמבואר בספר המדות אות דעת שהפסיעה גסה מבלבלת המחשבה מלעיין) וע"כ לדבר מצוה שהיא מבחי' מלכות דקדושה שהיא לשמוע דברי תורה מותר לרוץ, וכן אם הוא עונג לו, ועונג שבת הוא מבחי' חכמה דקדושה ששם עיקר העונג כידוע מותר ג"כ לרוץ בשבת. וזה ג"כ איסור הוצאה בשבת מרשות לראשות והתנא איידי דחביבא ליחה נקיט ליה ברישא, והכנסה נמי הוצאה קרי ליה כי זה כלל איסור מלאכה בשבת שלא לעסוק אז בענין הבירורים שנעשים ע"י מלאכות של חול שהם בחי' יציאה מרשות היחיד לרשות הרבים בשביל לעשות מלאכה ועסק להרויח בהן ואח"כ מכניס השפע והרווח מרה"ר לרה"י, וכמו כן נעשה בחי' זאת גם ברוחניות שכביכול יוצא מרה"י שהוא רשות דקדושה יחידו של עולם ויורד לרשות הרבים סטרא דמותא ר"ל בחי' רבים שתו שארז"ל וזה בחי' רבים הגוים האלה כי המון רשעים רבים ובפשוטו ג"כ כי רוב מעשיהם תוהו ורבים הולכים בדרך זה כי אדם אחד מאלף מצאתי ואעפ"כ גם הוא מוכרח לפעמים לירד לשם בימות החול בבחי' וירד אברם מצרימה בשביל לברר ולהעלות בירורים בבחי' ויעל אברם ממצרים כידוע ועי"ז מכניס ומלה הניצוצות הק' מרשות הרבים לרשות היחיד, אבל בשב תאסור כל זה כי אז השכינה כביכול שובתת מלברר ברורים וכמו כן גם כלל כנסת ישראל אסורים בכל המלאכות שהם בחי' הוצאה מרשות לרשות רק עולים אז ומתענגים באור ה'. וזה גם כן בחי' ודבר דבר הנאמר בשבת ודרז"ל שלא יהי' דיבורך של שבת כדיבורך של חול כי הדיבור הוא בחי' מלכות פה ועל ידו עיקר התגלות הדעת והחכמה בבחי' מפיו דעת ותבונה, ובחו לצריכין לדבר לפעמים דיבורים של חול של עסק ומלאכה בשביל ברורים כנ"ל אבל בשבת גם הדיבור בהם אסור אם לא שהם חפצי שמים שהם בכלל רשו תהקדושה רשות היחיד כנ"ל. וע"כ אסור ללמודבשבת זולת בדברי תורה ואפילו בספרי חכמות אסור (עיין שולחן ערוך סי' ש"ז) כי אסור לנטות אז אפילו נטיה כל שהוא חוץ מבחי' החכמה דקדושה אפילו מה שבחול מותר (כגון שהם לתועלתו וצרכין) ובשביל בירורים, אבל בשבת גם זה אסור. ובזה מובן ממילא גם איסור טלטול מוקצה וכיוצא דמבואר בסי' ש"ח ואילך וכמה חילוקי דינים המבוארים בזה ומה שבאיזה דברים מועיל מה שחשב עליהם מבעוד יום וכמה דברים צריך לעשות בהם מעשה דייקא מבעוד יום וכן כל כיוצא בזה והכל מבואר ע"פ הנ"ל, כי ע"י כל תנועת האדם נעשין ברורים אפילו ע"י טלטול ונענוע איזהדבר ממקום למקום וכיוצא, וע"כ בשבת הקפידו רז"ל ע"ז ובחנו בחכמתם ורוח קדשם מה לאסור כי פוגם עי"ז בקדושת שבת ומה להתיר כי אינו נוגע בזה לקדושת שבת, וכן שאר ההלכות שבסימן שי"ג ואילך הכל מבואר ממילא ע"פ הנ"ל עם עוד קצת הקדמות המבוארים וידועים ליודעים קצת
סִימָן כ״ו וְכוּ׳ — הִלְכוֹת קִידּוּשִׁין
[§1]
The laws of kiddushin. It is already explained: that the holy union and connection of a man and woman of Israel flows at its root from the aspect of the holy union and connection above — whose root is in the aspect of Chochmah — called holiness. And this is the aspect of the kiddushin — through which he sanctifies the woman — and says to her: "behold you are sanctified to me." For initially she was free — and was waiting to be completed — through having the illumination of supernal Chochmah bestowed upon her. But she did not yet know through which man she would receive the bestowal of wisdom called holiness. And now this man unites and connects her to himself — that she be sanctified to him — that she receive the holy bestowal from him. And from then she was forbidden to all others — with the prohibition of a married woman. And this is the aspect of: "the woman is acquired in three ways: through money" — corresponding to the aspect of Chochmah — the aspect of: "in the shadow of wisdom — in the shadow of money" [Koheles 7:12] — the aspect of: "from the right side — the white brain — as silver." And: "through a document" — corresponding to the aspect of Torah — written with the writing of G-d. And: "through cohabitation" — an act in her body itself — whose root is in the aspect of Malchus. And he bestows upon her for the sake of kiddushin — and through this she becomes sanctified to him to be his wife forever.
[§2]
And therefore: this is explicitly stated in the Torah: "if a man takes a woman and marries her" [Devarim 24:1] — though in truth money and document are also kiddushin from the Torah — for through them too this aspect flows — as stated. And on the contrary: since kiddushin is from the aspect of Chochmah — and it is written: "with the modest is wisdom" [Mishlei 11:2] — the Sages therefore forbade betrothing through cohabitation — on account of licentiousness — which is the opposite of modesty. And the sitra achra — whose way is specifically in licentiousness — as is known — can take hold through this — G-d forbid. Not only that — the Sages even forbade betrothing through money or document in a marketplace or without prior negotiations — also for this reason — for holiness requires preparation and modesty. And therefore: the kiddushin must specifically be before witnesses — and both must know that there are witnesses. For this is the opposite of the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — whose way is in darkness and hiding — the aspect of: "if a thief is found breaking in" [Shemos 22:1] — but the way of wisdom and holiness is in openness — the aspect of: "not from the beginning in secret did I speak" [Yeshayahu 45:19] — etc. — for it is in the aspect of sun and light — the aspect of: "and the path of the righteous is as the shining light" [Mishlei 4:18]. This is the aspect of the thing that is done openly and before witnesses — as the verse says: "if the sun shone upon him" — and the Targum: "and if the eye of witnesses fell upon him." And this matter is understood from the language of many verses in many places. And therefore the witnesses themselves must be fit — and not disqualified by transgression — G-d forbid — the aspect of foolishness. Since the essential purpose of testimony is for drawing Chochmah — as stated. And this is the aspect of: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" [Tehillim 19:8] — the aspect of Chochmah mentioned. And this is what he says: "behold you are betrothed to me — according to the law of Moshe and Israel." Meaning: this union and kiddushin are according to the law of our holy Torah — through which is the essential drawing of these rectifications. Which are themselves the aspect of Moshe and Israel — for: "the face of Moshe is as the face of the sun" — the aspect of holy light of intellect. And all Israel — to the Most High — are in the aspect of the moon — receiving from the light of the sun — for even: "the face of Yehoshua is as the face of the moon" — as our Sages taught. And see in the discourse Ashrei mentioned — where it is elaborated: that through Torah one gives strength to holy Malchus — and then Malchus receives fifty life-forces from Chochmah — the aspect of nun life-forces — and ches and nun are connected and bound — etc. — and when this one rises that one falls — and then the wicked kingdom — the aspect of the yetzer hara — falls and is nullified — etc.
[§3]
And this is the aspect of kiddushin and chuppah. The essential completion of the marriage is through entering the chuppah. For kiddushin is in the aspect of the power given to holy Malchus through Torah study — which also flows from supernal Chochmah — for: "Torah went forth from supernal wisdom" — and our Sages taught: "fruits of wisdom above — Torah." And this is the aspect of: "Torah that Moshe commanded us — is an inheritance" [Devarim 33:4] — and our Sages taught: "do not read 'inheritance' — but 'betrothed'" — the aspect of erusin [betrothal]. And this is what is said at the time of kiddushin and betrothal: "according to the law of Moshe and Israel" — as stated — the aspect of the power drawn through Torah study. And the chuppah is the aspect of the connection and bond — that ches and nun are connected and bound — which are the root of the aspects of groom and bride — through Malchus receiving life-force from Chochmah — as stated. And therefore: the essential marriage is through the chuppah. For through both these aspects holy Malchus is elevated to its root — and all aspects of the hold of the kingdom of the sitra achra fall from it and are nullified — and then it overpowers and unites with its husband in complete union and absolute peace.
[§4]
And this is what is said: "Who sanctifies His people Israel through chuppah and kiddushin." (See Chidushei Aggados, Kesubos 7.) For even the general holiness of Israel is through the aspect of chuppah — through which they are connected and bound to holy Chochmah — the aspect of holiness. And this connection is the aspect of chuppah — the aspect of: "He who hovers over it all day" [Devarim 33:12] — etc. And kiddushin is the aspect of Torah study — the aspect of erusin and kiddushin — as stated. And this is what is said: "and He forbade us the betrothed ones." For since the Torah itself has in it two powers — as our Sages taught: "one who merited — it becomes for him a potion of life" — etc. — "the righteous shall walk in them" — etc. Therefore through erusin alone she cannot yet join her husband — for perhaps the hold of the sitra achra has not yet been entirely nullified from her. And as is understood also from our Sages' teaching: "if it leaves — good; if not — let one engage in Torah." "If it leaves — good; and if not" — etc. — it emerges that one can engage in Torah and even so the hold of the yetzer hara may not be entirely nullified from one. And this is presumably because the study itself is not complete — and the yetzer hara has some hold in it even. Therefore the essential fullness is through the aspect of chuppah — the aspect of being connected and bound to the light of holy Chochmah — the aspect of ches. And then the aspect of the hold of the yetzer hara — the aspect of foolishness — falls from one and is nullified automatically and entirely — for a little light drives away much darkness. Only — to merit this itself — one cannot merit except through Torah study — as stated. And this is the aspect of erusin and marriage through kiddushin and chuppah — as stated. (And see in the Shulchan Aruch, Siman 55 — what is called chuppah.)
[§5]
And this is the aspect of the blessing of the groom — through which seven blessings are recited. They correspond to the seven attributes — as explained in the kavanos. For Chochmah illuminates in Malchus through the aspect of the seven attributes — which are the totality of Torah and the totality of the entire world. For through the light of intellect and wisdom one can recognize Hashem and draw close to Him through every thing in the world — for every thing has a connection to some attribute among the seven attributes — which are love and awe and mercy and the like — in all attributes. Therefore one can draw close to Hashem through every thing in the world — which encompasses all seven attributes mentioned. And this too is the aspect of the seven days of celebration after the marriage — corresponding to these seven attributes. And therefore the custom is not to marry except while the moon is still full. For the bride is in the aspect of the moon — as stated. And this is what is cited about the teaching: "a virgin is married on the fourth day" — the initial letters spell levanah [moon]. And therefore it is a commandment to dance before the bride — and to say she is a beautiful and gracious bride. Meaning: a mistress of grace and kindness. For when Malchus — the aspect of the bride — receives life-force from Chochmah — great joy flows — the aspect of: "You will make known to me the path of life — fullness of joy before Your face" [Tehillim 16:11] — and it is written: "in the light of the face of the King — life" [Mishlei 16:15]. And the essential light of the face is through joy — the aspect of: "a joyful heart makes the face good" — as explained elsewhere. And this is why they dance also at the sanctification of the moon — as cited in the Shulchan Aruch. And the dancing is the elevation of the holy feet — as it were — from the sitra d'mosa — the aspect of: "her feet descend to death" — to the light of life — the aspect of joy.
[§6]
And therefore they dance before the bride also — and say she is beautiful. For beauty and loveliness are drawn upon her from supernal Chochmah — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face." And this: "and gracious." For through nun — the aspect of the bride — the aspect of Malchus — connecting to the aspect of ches — the aspect of wisdom — through this: grace and kindness are created — and drawn upon her.
## Segment 132
סימן שד"מ
[§2] Therefore, a Torah scholar who engages in Torah study — through which he gives strength to holy Malchus and binds the ח and the נ, achieving chen [grace] — must therefore be particularly careful in this [matter of garments], so as not to transgress, which would be the opposite of the aspect of grace. Therefore one must be careful that his garment not be worn inside out — and similarly one must be careful regarding the putting on of shoes — as our Sages taught: "Just as with tefillin [phylacteries], so too with shoes" [Shabbos 61a] — for since it is impossible to receive the light of the intellect and the mochin, which are the aspect of tefillin, except through the aspect of נ — which is the aspect of Malchus, from which the garments derive, as above — therefore one must be careful in their donning, particularly the shoes, which are at the heel — corresponding to the lowest levels [of the spiritual structure], where the primary grip of Esav, the wicked kingdom, lies, as is known.
## Segment 133
וזה ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת אסור לו לעשות מלאכה בכל יום רק כדי חיוני ופרנסתו לחם לבד ומונה שבעה ימים ומקדש שביעי בקידוש והבדלה וכו', כי עיקר מה שע"י מלאכות של חול מבררין בירורים הכל רק בכח קדושת שבת ששובתין בו ממלאכה לגמרי וע"כ כשבא משה להזהיר ולצוות על מלאכ' המשכן הזהיר' תחלה על קדוש' שבת כי דייקא בכח קדושת שבת המלאכה נעשית בשלימות עם כל התיקונים הנעשים על ידה, וזה שאחז"ל זכרהו מאחד בשבת ופירשו הראשונים ז"ל דהיינו לומר היום יום ראשון בשבת וכן בכל יוסם, וכן מבואר בכתבי' כי עי"ז ממשיכין קדושת שבת בכל יום וזה מובן ע"פ פשוט ג"כ כי צריך להזכיר בכל יום כמה הוא בשבת בכדי שלא יבוא לידי שכחה שיכח מתי יום שבת נמצא שמקיים בזה בעצמו בכל יום מצות זכור את יום השבת בפרט שמזכיר שם שבת בפירוש כי אומר ראשון בשבת וכן כולם, וזה ג"כ בחי' זכור את יום השבת ודרז"ל זכרהו בכניסתו וביציאתו היינו בקידשו והבדלה בכדי לפרש בפה מלא נפלאות קדושת שבת וההבדל בינו לבין ימי החול שלא יהא בבחי' אור וחשך מעורבבים ח"ו כנ"ל ועי"ז דייקא ממשיכין כח קדושת שבת גם על ימי החול שיהיו נעשין ע"י מלאכות שבחול התיקונים שצריכין להעשות על ידם, וזה ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת וכו', וע"כ אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין כי בכח קדושת שבת הראשון היו מתבררין גם על ידי מלאכות שבחול כל הבירורים בשלימות ובשבת השני היו שבין ועולין למקומן ונכללין בקדושת שבת השני ועי"ז היו נגאלים, כי היתה הסט"א מתבטלת בביטול גמור, וע"כ המהלך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת ממילא נתערב אצלו קדושת שבת בין ימי החול ע"כ אי אפשר לו לעשות מלאכה לעולם כי צריך לחשוש בכל יום אולי היום יום שבת וגם כי אין לו כח לעשות ע"י המלאכות שלו התיקונים הצריכים מאחר שנתבלבל אצלו ענין קדושת שבת כי אינו יודע מתי שבת, ע"כ אסור לו לעשות מלאכה רק כדי חיוני מחמת פיקוח נפש ומונה שבעה ימים ומקדש שביעי בקידוש והבדלה בכדי לקשר עצמו בקדושת שבת בכלל עכ"פ, כי אע"פ שאינו יודע בפרטיות כי זה יום שבת בעצמו אעפ"כ צריך לקדש אותו היום שהוא שביעי מיום שנתן אל לבו שכחתו בקידוש והבדלה עכ"פ בכדי לקשר עצמו אל כלל קדושת שבת אע"פ שאפשר שאינו ביומו מה לעשות לו יותר. ובדרך מוסר ורמז י"ל כי מי שנפל לבחי' מדבר שהוא מקום הסט"א נחש שרף ועקרב וכו' שהם בחי' מלכות דסט"א כמ ושדרז"ל על שנפגם אצלו עי"ז גם בחינת קדושת שבת ח"ו עד שאינו יודע מתי יום שבת כי נתערב אצלו קדש בחול עד שאינו מרגיש כלל בקדושת שבת ח"ו מונהששה ואינו עושה מלאכה גם בהם רק כדי חיונו ושאר כל היום עוסק בתורה בכדי ליתן כח למלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסט"א ובכל אלו הששה ימים משתוקק אחר קדושת שבת ומכ"ש כשמגיע יום שבת בעצמו בודאי יעסיק בתורה הרבה כי לא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה כשארז"ל בפרט לאיש כזה, וישתוקק ויתגעגע מאד שיאיר ויתנוצץ לו איזה הארה קצת מקדושת שבת, וזה ומקדש שביעי בקידושא ואבדלתא היינו כי לעת עתה(קודם שזוכה להשיג איזה הארה מקדושת שבת בפרטיות) יקשר עצמו מאד לקדושת שבת בכלליות עכ"פ ויאמר בפה מלא כי הוא מאמין באמונה שלימה כי יום זה קדוש הוא מאד ומובדל ומופרש לגמרי לגמרי מכל ימי החול ורק הוא החיות וקיום של כולם ואע"פ שירידתו ושפלות מדרגתו גדולה כ"כ עד שאינו זוכה להרגיש ולהשיג קצת מגודל קדושתו, אעפ"כ אני מקשר עצמי לקדושתו בהתקשרות גמור ובאמונה שלימה, ונותן גם אני הודאה על חלקי אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו' וכן על אשר הבדיל בין קדש לחול וכו' בין ישראל לעמים ואדרבא לי נאה להודות ביותר בשמחה גדולה ועצומה מאחר שאני רחוק כ"כ ואעפ"כ זכיתי לזה רק בזכות אבוץתי ואשרינו וכו' ומה יפה ירושתינו וע"י כל זה יזכו לצאת מהמדבר ולהכניע המלכות דסט"א ולקבל הארת קדושת שבת בשלימות כראוי:
[§3] And also in this itself it is understood and evident that there is an inner dimension and a great holy intellect in every matter and affair — since one must be so precise in every individual thing to act only according to the holy Torah.
## Segment 134
שמ"ה וכו' וזה ארבע רשויות לשבת, כי המלכות היא בחי' ד' כנ"ל וע"כ יש גם לענין איסורי שבת ג"כ דין ארבע רשויות, כי רשות הוא מבחי' מלכות כי מה שברשות האדם הוא תחת ממשלתו וכן רשות הוא מלשון דלות ועניות בחי' רש ועני כי המלכות הוא בבחי' דלת בחי' מסכן וחכם כנ"ל, וזה רשות היחיד גבוה יו"ד בחי' חכמה ורחבו ד' בחינת מלכות היינו כשהמלכות מקבלת מן החכמה העליונה אז הוא בבחי' רשות היחיד כי זוכין עי"ז להכלל באחדותו ית' כנ"ל, רשות הרבים הוא מקום מעבר לרבים בשווקים ורחובות ששם יש אחיזת הסט"א והמון רשעים רבים שהם מבחי' מלכות דסט"א שעליה נאמר רבים חללים הפילה בבחי' רבים הגוים האלה כנ"ל ואעפ"כ גם שם יש איזה ניצוצות קדושות מבחי' המלכות דקדושה שזה עיקר חיותם וע"כ בחול צריכין לפעצמים לילך ולהוציא מרה"י לרה"ר וכן להיפך בשביל לברר בירורים אבל בשבת אסור כל זה מן התורה כנ"ל.
סִימָן כ״ח
[§1]
And therefore one must cover the blood of a chayah and a fowl with earth. For as already explained — even though the chayah was also created only from the soil and requires shechitah of both signs — even so the light of holy Chochmah and holy life-force sparkles more in the chayah — and therefore it is called chayah — as stated. And all the more so the fowl — which was created from the swamp — and also has some of the aspect of water — as stated. And this is the aspect of why cattle fat is forbidden while that of a chayah and fowl is permitted. For it is explained in the writings: fat and blood correspond to the aspects of right and left — etc. — the aspects of Yishmael and Esav — etc. And therefore in cattle — because of their coarseness and physicality — even the fat is forbidden to the ordinary person — for one has no power to clarify the spark of good therein — and it is permitted only on High and for the altar as atonement. For from there is the root of the yetzer hara's hold — from the aspect of the fat and blood of man — in the aspect of: "and Yeshurun grew fat and kicked" [Devarim 32:15] — and: "you grew fat, thick, and became overgrown" [ibid.] — and similarly many more. And this is the aspect of what our Sages taught [Shabbos 31]: "zeh darkam kesel lamo" — (which in its plain meaning speaks of the foolishness of sinners) — "the wicked know their way leads to death" — (which should lead them to repent and walk in the ways of life) — "but fat covers their kidneys" — etc. — see there. It emerges that the physicality and spirit of folly and foolishness of the yetzer hara — the aspect of wicked Esav who was red — the aspect of blood — seizes also in the fat. And therefore cattle fat is actually forbidden — as stated. But the chayah and fowl — which are lighter and more spiritual — therefore their fat is permitted. Only the blood is forbidden also in them — because of the fierce judgments therein — which contain the hold of the aspect of Esav — most forcefully.
[§2]
But because of their lightness and spirituality — they are closer to the aspect of the speaking human being — and therefore the Torah commanded to cover their blood with earth. And therefore regarding the commandment of covering the blood: the language of hunting is used — and our Sages taught: what does the verse teach us? — it teaches that a person should not eat meat except by appointment — (see Rashi) — it emerges that the verse alludes: that chayah and fowl — which come to man usually only through the toil and effort of hunting — and do not present themselves to him at all times — therefore their eating is in the aspect of the breaking of the appetite for eating — the subduing of the klippa of Esav — who was passionate about his throat — most. And this is because they are spiritually closer to the aspect of the speaking human being — as stated. And therefore their blood requires covering with ash — and through this the holy sparks within them can more easily return and go back to their root — in the aspect of: "and the dust returns to the earth as it was — and the spirit returns to G-d" — etc. — as is known.
[§3]
And therefore our Sages taught: "and he shall pour and cover — he who poured shall cover" — for since he already began working on its rectification — through the shechitah — it therefore rests upon him even more to complete the rectification through the covering. And if he did not cover and another sees it — the other is obligated to cover — as with the aspect of a human being.
[§4]
There is certainly a great difference between them — as is self-evident. And therefore: if he covered it and it was uncovered — he need not go back and cover — since the rectification was completed immediately with the first covering. But if the wind blew and uncovered it — he is obligated to cover — since the covering was not performed by a human being — only automatically by the wind — and it has gone back and been uncovered — therefore the obligation falls on a person even now. And therefore one must cover specifically with loose earth — such that the blood is immediately mixed with the earth on all its sides. And from this you will understand how to explain several other laws in this siman.
[§5]
[Siman 29] — The Laws of Treifos. And therefore a treifah is forbidden — a treifah [a mortally defective animal] may not be eaten — for since it has treifos — it is known that the judgments prevailed upon it greatly — to the point that foolishness seized it — the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of: "tearing its own soul" [Iyov 18:4] — and it has distanced from the holy life-force — the aspect of Chochmah — the aspect of ches. And therefore a treifah does not survive — as our Sages learned from the verse: "this is the living creature" — etc. — "a living creature you may eat" — and one that does not live — you may not eat. And therefore it is forbidden to eat for Israel — who are bound to the aspect of holy life-force — the aspect of holy Chochmah — the aspect of holiness. And this: "you shall be holy men to Me" [Shemos 22:30] — as stated. And therefore: "and torn flesh in the field — you shall not eat — you shall cast it to the dog" — which is the aspect of Esav — as our Sages taught on the verse: "one who seizes the ears of a dog" [Mishlei 26:17] — the aspect of the kingdom of the sitra achra — as is known. (And see the holy Zohar, Mishpatim 121.) And this is the aspect of: eight treifos were stated to Moshe on Sinai — eight specifically — corresponding to the holy ches — (and according to the school of Rabbi Yishmael: eighteen treifos — for through them the aspect of holy life-force is damaged). And this is the aspect of: eight treifos — and their mnemonic: dan chanok nefesh [Dan strangles a soul]. Meaning: the judgments grew so strong over the soul — to the point that the sitra d'mosa seized it — the aspect of: "and she chose strangling for her soul — death from her bones" [Iyov 7:15] — for the death of chenek [strangling] resembles what happens when one damages the aspect of the final Heh — the aspect of Malchus. And this: "and torn flesh in the field — treifah" — specifically — for the power of Esav the man of the field has prevailed upon it. And according to the plain meaning — drusah — torn by wild animals of the field — which are the opposite of the aspects of Chochmah and holy Malchus — which are the aspects of the holy chayos — as is known.
[§6]
And therefore all types of treifos are encompassed in this — for all are in this aspect — as stated. And see the holy Zohar [Pinchas 238]. And therefore Yaakov our father — who was completely bound to holy intellect — merited to nullify all types of treifos — which are from the aspect of confusion of the mind — the sitra d'mosa. And therefore he said to Lavan: "I did not bring you treifos" [Bereishis 31:39]. And since the treifah is nonetheless somewhat higher in its aspect and level than neveilah — in which the sitra d'mosa has already fully seized it — and therefore neveilah also causes impurity — but a treifah — it is still alive — only the aspect of the sitra d'mosa has seized it greatly — as explained also in the holy Zohar: why regarding the prohibition of treifah it says: "you shall be holy men to Me" — and regarding neveilah it says: "for you are a holy people to Hashem" — and see also in Likutay Torah of the Ari. And therefore our Sages taught: the shechitah of a treifah purifies it from the impurity of neveilah — for even so — the rectification of shechitah helps it — that it not become impure with the impurity of neveilah at least.
[§7]
And therefore all the treifos are seventy in their fine particulars — as the Rambam enumerated them. For just as in holiness one must gaze with open eyes and contemplate with oneself the intellect in every thing — in fine particulars — so that the intellect illuminates one to draw close to Hashem through every single thing according to its particular aspect. And the essential is through Torah study — which encompasses seventy faces of Torah. And the seventy elders — through whom Torah goes out to all Israel — are called the eyes of the community. And therefore correspondingly — the sitra achra also grows strong to separate — G-d forbid — from holy intellect and from holy Torah — the essential holy life. And to draw — G-d forbid — the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of: "a treifah does not survive" — as stated. And therefore there are also precisely seventy treifos. And also: since the root of their extending sustenance is from the aspect of the fierce judgments — as stated — the aspect of the decree of seventy years — as cited somewhat from this also in Rekanati. And one may also say: they correspond to the seventy nations of the world. And see in the Sefer HaKaneh on the commandments.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 1 · Simanim 1–28
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 2: Simanim 30–87
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 2 · Simanim 30–87
Treifos · Signs of Pure and Impure Animals · Washing and Salting · Basar b'Chalav
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
## Segment 135
כרמלית הוא מקום שאין לו מחיצות ןוגם אינו הילוך לרבים וע"כ מן התורה אינו לא רה"י ולא רה"ר כי אינו מאיר בו הארת החכמה כ"כ וגם אין בו אחיזת הסט"א כ"כ. וכן תל או חריץ שיש בו ד' על ד' ואינו גבוה עשרה נמצא שמרומז בו מבחי' המלכות לבד בלא הארת החכמה בה בשלימו' וע"כ אסרו חכמים להוציא ולהכניס לתוכו בין מרה"י בין מרה"ר מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' שמרמז לבחי' מלכות וגבוה משלשה למעלה אפילו עד לרקיע ממילא אין שם אחיזת החיצונים מאחר שאינו הילוך לרבים וגם א"א להם לקבל חיות משם מאחר שאינו מרומז שם מבחי' המלכות דקדושה ג"כ ע"כ הוא מקום פטור כי אע"פ שבוודאי יש גם שם חיות דקדושה בבחי' מלא כל הארץ כבודו אעפ"כ הוא שם בהעלם מאחר שאין מקום ד' על ד' שמרמז לבחי' מלכות כנ"ל וע"כ אין שייך שם ברורים ע"י מלאכת ההוצאה מרה"י לתוכו או ממנו לרה"ר והוא רק מקום פטור. ואם שגיתי ח"ו והוא רחום יחכפר.
[§4] And therefore it is forbidden to walk with an upright, imperious bearing — as if crowding the feet of the Shechinah [Divine Presence] — for in this world, the feet of holiness are clothed, as it were, as is explained in the discourse of Vayeshev-Zicharon, Siman 54 — and this is the aspect of the divine intellect and life-force that exists in every thing — and every one of Israel must bind himself and subjugate his entire bearing, his desires, his character traits, and all his affairs — only beneath the holy intellect — in the aspect of *"and every standing being shall bow before You"* [cf. Yeshayahu 45:23]. Therefore it is also forbidden to walk with an uncovered head — to show that one accepts upon himself the awe of Heavenly Kingship — which is the aspect of the נ [nun], through which the mind in the head merits to receive the higher light of the intellect, which is the aspect of the ח [ches]. And from the words of our Sages it is understood that through this [covering the head] one subdues and weakens the power of the yetzer hara, which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra [other side].
## Segment 136
וממלא מובן כי א"א לבאר בדברים כאלו כל הצורך מחמת דקות הענינים: וע"כ גם אויר רה"ר למעלה מעשרה הוי מקום פטור. כי שם כבר גובר כח הקדושה (ע"ד שארז"ל מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה וכו') וע"כ אין שייך שם ברורים.
סִימָן ל׳ וְכוּ׳
[§1]
Now — to explain all types of treifos in detail according to this approach would require great length — and also because the hidden matters are not our domain — to explain the secret of every single aspect and organ of a living creature — and what they allude to spiritually at their root — one must therefore be brief in this. And regarding the law of the cut windpipe — through its majority — and the perforated esophagus — in the smallest amount — this has been somewhat explained above. And were it not for my concern — I would say in a playful manner regarding the matter explained in the Shulchan Aruch, Siman 33: that the outer layer of the esophagus is red and the inner layer is white — etc. — for it is already explained that the windpipe alludes to the aspect of Yaakov — who chose the World to Come — in which there is no eating and drinking — which is the aspect of the windpipe. And this is the aspect of: "the voice is the voice of Yaakov" — the aspect of the windpipe which produces voice — and it is also in the aspect of: "acquire wisdom" [Mishlei 4:5] — which is the attribute of Yaakov. And Esav's hold is in the aspect of the esophagus — where the essential eating and drinking passes — etc. — as all of this is understood in the holy Zohar.
[§2]
And behold: Yaakov and Esav were both in one womb — and even at their birth it is said: "and his hand grasped the heel of Esav" — for the windpipe and the esophagus are by nature joined together in Creation. And therefore: if the esophagus separated from the windpipe — etc. — it is a treifah. For this is Yaakov's quality — not to separate the esophagus — which is the aspect of this world in which there is eating and drinking — from the World to Come — the aspect of the windpipe. For Yaakov too had to use the things of this world — only he did everything with wisdom — and all his deeds were for the sake of Heaven. Not so Esav — who corrupts the order of Creation and separates the aspect of this world from the World to Come entirely — which is the aspect of the esophagus being separated from the windpipe — and therefore it is a treifah — the aspect of the sitra d'mosa.
[§3]
And this is the aspect of: the esophagus — which alludes to the aspect of this world — has two skins. The outer one is red — for in it the aspect of Esav the red one seizes most. And the inner one is white — for the inner dimension of this world is in the aspect of whiteness and brightness — the aspect of the World to Come — the aspect of the thirty-two paths [of wisdom] — whose acronym is lavan [white] — as is known. And therefore: if they were reversed — so that the outer is white and the inner is red — this is from the aspect of Esav — whose inner dimension is from the fierce power of judgment and the lusts of this world — and even when he performs something of holiness — which is the aspect of whiteness — the aspect of chasadim — the aspect of the World to Come — it is only in the aspect of externality — while his inner dimension is the aspect of Esav who is red. Therefore it is a treifah. And likewise if both are red. And if both are white — see in the Shulchan Aruch.
[§4]
And according to the opinion that forbids even this — it is a treifah — for this is the aspect of: *"do not be overly righteous"* [Koheles 7:16] — the aspect of Esav's questions: "how does one tithe straw?" — etc. One may also say: the esophagus — which is the aspect of this world — has in it the hold of Esav and Yishmael. Esav is red — and Yishmael is in the aspect of white — for they also count by the moon — and his suckling is from the side of kindness — the aspect of whiteness — from the side of Avraham. And therefore he is in the aspect of white milk — as stated. And therefore: when Yaakov went to Lavan — to subdue his klippa and clarify from him the holy sparks — as stated in Orach Chaim — then Esav went to Yishmael — etc. — in order to receive even more power from him — and to unite with him against Yaakov. And therefore: if they were reversed — this indicates the cunning of the yetzer hara — the aspect of Esav — dressing itself in mitzvos — which are the aspect of whiteness — but its inner intention is to do harm. And likewise if both are red or white — this indicates that the klippos of Esav and Yishmael united together to overpower Yaakov — and therefore it is a treifah. And likewise: if it has two esophagi or two windpipes — it is a treifah — for: "everything extra is as if removed." And it goes without saying regarding two esophagi — for in it is the essential hold of wicked Esav: "do not be overly wicked" — but even two windpipes — it is also a treifah — the aspect of: "do not be overly righteous." And also: "and do not be overly wise" [Koheles 7:16] — for one's deeds must be more than one's wisdom.
[§5]
And therefore: the essential fullness of acquiring wisdom and the World to Come is through acquiring holy Torah — which is the aspect of the central pillar — as stated. All of this we have written in a somewhat playful manner — as stated. And in truth it is difficult to explain all matters of treifos in detail — for they are numerous. But in general: there are organs that are the vessels of life-force.
[§6]
Such as the brain, the heart, and the lung — and within them too there are details: the skull and the membranes of the brain and the brain itself — and likewise the pericardium and the cardiac muscle and the cardiac chambers and the cardiac tube — and likewise the membranes of the lung and the lung tissue and the bronchial tubes. And there are the vessels of eating — the digestion of food — its purification and clarification — which are the intestines and the proventriculus and the crop and the stomach — etc. — and the liver and the gall bladder and the spleen — etc. — and likewise all of them.
[§7]
And likewise there are vessels of the general structure of the body — such as the spine and the ribs. And vessels of the body's functioning — for standing and walking and lying and resting. And within each of these categories there are many particulars — as stated. And all of them allude spiritually to what they allude to — and everything is encompassed within the aspect of drawing these rectifications — which is the general of all. For Chochmah and intellect is the aspect of the totality of the first three [Keter, Chochmah, Binah]. Torah is the aspect of the central pillar — the aspect of the Vav of the extremities. And Malchus is the aspect of the sof davar [end of the matter] — as is known. And therefore our Sages received the halachic measure of all types of treifos of each and every organ as a law given to Moshe at Sinai — according to its aspect. For there are blemishes that relate essentially to the aspect of drawing Chochmah and intellect — the aspect of life-force. And there are blemishes that flow from having damaged against holy Torah — and the essential is through the sin of neglecting Torah — G-d forbid. And there are blemishes that flow from having damaged the aspect of Malchus. And in all of them our Sages received the true measure — in what manner the blemish can still be rectified easily — and then the treifah that descended through it does not entirely destroy the life-force of the creature — G-d forbid — but it can be healed — and over time it returns to health. And there are those where the blemishes prevailed so greatly — to the point that they affect the life-force — and it does not survive twelve months — as our Sages taught: "a treifah does not survive." And then it is forbidden — for the sitra achra has seized it — and will trap one's soul through this eating — G-d forbid.
[§8]
And therefore: if there is a doubt whether a treifah survived twelve months — or until it became pregnant and gave birth — it is in the presumption of being valid. For from this it is apparent and seen that the sitra d'mosa does not have hold upon it — for: "one who has no support does not produce fruit." And since it became pregnant and gave birth — it is apparent that it is from the side of holiness — which is the aspect of eternal life — the aspect of the world's sustenance through species. And it is in the aspect of what our Sages taught regarding a person — that one who leaves a son behind — etc. — is as if he did not die. And therefore it is said: "pure fat closes the hole" — for it is as the flesh itself — and therefore it naturally adheres to it well and closes. But impure fat — since it is from the aspect of the white of the sitra achra — as stated — it does not adhere as well to the flesh and does not close. And therefore: whatever in cattle corresponds to this is not closing in the chayah either — for it suffices to free itself by what the Torah permitted from the species of chayah — as stated — but not to close and save the creature from treifah — since it too does not naturally adhere to the flesh. But even so the Torah permitted it — as stated.
## Segment 137
אבל אויר רשות היחיד (שמרמז על הקדושה כנ"ל) הוא רשות היחיד עד לרקיע וע"כ גם אם אין בו ד' על ד' אם הוא גבוה ט' טפחים וליש אומרים אפילו עד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים מאחר שהוא תשמיש לרבים. אבל מעשרה ולמעלה גובר כח הקדושה ומחמת שאין בו ד' אין שייך שם ברורים כי עיקר הבירור ע"י מלכות דקדושה שהיא בחי' ד' כנ"ל: וזה בחי' חיוב של המעביר ד' אמות ברה"ר עצמו ג"כ כי ד' אמות ש לאדם קונות לו והם בחי' רשותו כי אמה מרמז לבחי' ה"א עילאה ולבחי' וא"ו שעל ידם נמשך הארת החכמה כי היא גימטריא המילוי של שם ע"ב כידוע. וד' מרמז לבחי' מלכות ע"כ ארז"ל מיום שחרב בית המקדש (ע"י בחי' התגברות היצה"ר מלכות דסט"א) אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה כי שם נמשכין כל התיקונים הנ"ל ע"י שעוסק שם בתורה והלכה. וע"כ כשמוציא חוץ מד' אמות חייב כאלו הוציא מרה"י לרה"ר כנ"ל.
[§5] And therefore one must check one's bodily needs — etc. — in order to repel and expel the aspect of Esav, who is called "the wild boar" [Tehillim 80:14] — in the aspect of "go forth — say to it" [cf. Yeshayahu 52:11] — so as not to confuse and disturb the holy intellect and mochin.
## Segment 138
ובזה תבין ממילא כמה הלכות וענינים המבוארים מסימנים הנ"ל ואילך:
סִימָן מ״ו — הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר
[§1]
And this is the aspect of the Morning Blessings —
whose essential foundation is to guide a person so that through every affair and matter
he is aroused toward His service and gives thanks and blesses Him
for every single thing —
for example: upon hearing the rooster crow, one recites "Who gives the rooster understanding" — etc.
When dressing, one recites "Who clothes the naked."
And likewise "Who opens the eyes of the blind," "Who releases the bound" —
and all the rest through "Who removes sleep" — etc.
[§2]
For sleep is the aspect of the temporary withdrawal of daas [knowledge] and mochin —
and it is also for the person's benefit,
in order that he merit the renewal of the mochin —
this being the aspect of "a new face" —
for *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1].
And therefore specifically when he washes his face, he recites "Who removes sleep."
## Segment 139
סימן שנ"ח וכו'
[§3] And also in this itself it is understood and evident that there is an inner dimension and a great holy intellect in every matter and affair — since one must be so precise in every individual thing to act only according to the holy Torah.
## Segment 140
וע"כ כל היקף שהוא יותר מבית סאתים כחצר המשכן נתנו חכמים עליו דין כרמלית כי חצר הוא בחי' מלכות כידוע בפרט חצר המשכן וכל שהקיפו מחזיק יותר משיעור זה יצא מבחי' זו וע"כ אין לטלטל בתוכו יותר מד' אמות אלא אם כן הוא מוקף לדירה דאז נעשה טפל להבית שיהיה ג"כ בחי' מלכות כידוע מאחר שדירת הבית קדמה להקיפו:
[§3]
And what follows it [in the blessing]:
"accustom us in Your Torah" — etc. —
"and cleave us to the good inclination" — etc. —
"and bend our inclination to be subjugated to You" —
for one prays about the bending of the yetzer hara,
who wants to separate the person from the light of the intellect —
and to merit the good inclination [yetzer tov],
which is the aspect of misken v'chacham [poor and wise],
who guides a person to cleave only to the light of holy wisdom and intellect.
[§4]
And this: "and grant us" — etc. — "chen [grace]" — etc. —
for through this one merits the chen mentioned above.
And this: "and bestow upon us good kindnesses" —
for as is explained in the holy Zohar:
"Good — the good itself is wholly within it; chesed that spreads outward" —
and this is also the aspect of the illumination of the intellect and the contraction.
And this: "Who bestows good kindnesses upon His people Israel" —
for thus does Hashem conduct Himself with His people Israel,
in the aspect of bestowing good kindnesses:
illuminating for them at all times the light of the holy intellect
through various vestments and contractions,
so that they can receive and benefit from His light.
And this is adjacent to the blessing of "Who removes sleep" —
for this too is the matter of sleep:
in order to receive through it a renewed illumination of the mochin —
in the aspect of "they are new every morning" — as stated above.
And this: "and save us from the brazen-faced" —
the aspect of the kingdom of the sitra achra, as is known.
[§5]
The one hundred blessings that King Dovid instituted to recite each day —
also [serves] to set the heart upon every thing and bless Him
until reaching the count of one hundred blessings —
which also allude to the two aspects mentioned above,
in the secret of the upper pool and the lower pool — as is understood in the Maurai Or.
And this he derived from the verse:
*"What does Hashem your G-d ask of you?"* [Devarim 10:12] —
"Do not read mah [what] but me'ah [one hundred]" —
for mah alludes to the attribute of Malchus — as is known —
and specifically through this one receives the light of Chochmah,
which is the aspect of Aleph — as it is written:
*"and He will teach me wisdom"* [Iyov 33:33].
## Segment 141
סימן שס"ג וכו'
[§4] And therefore it is forbidden to walk with an upright, imperious bearing — as if crowding the feet of the Shechinah [Divine Presence] — for in this world, the feet of holiness are clothed, as it were, as is explained in the discourse of Vayeshev-Zicharon, Siman 54 — and this is the aspect of the divine intellect and life-force that exists in every thing — and every one of Israel must bind himself and subjugate his entire bearing, his desires, his character traits, and all his affairs — only beneath the holy intellect — in the aspect of *"and every standing being shall bow before You"* [cf. Yeshayahu 45:23]. Therefore it is also forbidden to walk with an uncovered head — to show that one accepts upon himself the awe of Heavenly Kingship — which is the aspect of the נ [nun], through which the mind in the head merits to receive the higher light of the intellect, which is the aspect of the ח [ches]. And from the words of our Sages it is understood that through this [covering the head] one subdues and weakens the power of the yetzer hara, which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra [other side].
## Segment 142
וע"כמבוי שמרמז ג"כ לבחי' מלכות שיש לו ג' מחיצות מן התורה הוא רשות היחיד גמור כי הג' מחיצות הם בצורת בי"ת שהוא בחי' מלכות או בצורת חי"ת שהיא בחי' חכמה כנ"ל ואעפ"כ אסור חכמים לטלטל בו רק ע"י לחי שהוא בחי' יסוד בחי' יוסף או ע"י קורה שהוא בחי' יעקב כמבואר במאורי אור וזה כנגד בחי' יעקב ויוסף המבואר בפנים והם הראשונים שכתוב בהם ששמרו את השבת כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה:
[§1] Therefore one must conduct himself with modesty even in the privy — so as not to sever himself even then from the holy intellect, G-d forbid. For although that is a place of filth where it is forbidden to contemplate Torah matters — and for that reason one must be careful that the forces of the other side not gain hold of him even then — yet by conducting himself even then according to the holy Torah and with modesty, the forces of the other side are unable to gain hold of him even there — for through this he remains bound, in a profound inner way, hidden and concealed, even then, to the holy intellect and wisdom — in the aspect of *"and with the modest [tzne'im] is wisdom"* [Mishlei 11:2].
## Segment 143
סימן שס"ו
[§5] And therefore one must check one's bodily needs — etc. — in order to repel and expel the aspect of Esav, who is called "the wild boar" [Tehillim 80:14] — in the aspect of "go forth — say to it" [cf. Yeshayahu 52:11] — so as not to confuse and disturb the holy intellect and mochin.
## Segment 144
וע"כ תיקנו חכמים לערב עירובי חצירות שלא להוציא מרשות אחד לרשות חבירו אף אם הם דרים בשתי בתים בחצר אחד אם לא ע"י עירוב. כי אין אדם דומה לחבירו במדריגה ועיקר בענין הלימוד הנ"ל של קבלת עול מלכות שמים שלימה והסתכלות באמת רק אל אור השכל דקדושה ע"כ כיון שדר השני בבית בפני עצמו ע"כ אין להוציא לרשותו כ"א ע"י עירוב שאז נעשין כאלו דרים ביחד כי סעודת שבת כלולה מכל התיקונים הנ"ל וע"כ כשנשתתפו ע"י עירוב אז נחשבין שני הרשויות כאחד:
סִימָן מ״ז — בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה
[§1]
For meriting all of the above comes through engaging in Torah —
and this: "please make the words of Your Torah sweet in our mouths" —
for as it is already said:
*"the righteous walk in them, but sinners stumble through them"* [Hoshea 14:10] —
and our Sages taught:
"If one merits, it becomes for him a life-giving potion —
for he merits through this to receive the light of Chochmah, which is the aspect of life."
[§2]
If one did not merit — meaning when he follows his evil inclination, G-d forbid —
then not only does he not subdue it through Torah study,
but on the contrary, at times it grows stronger against him through the cunning
that enters him — until he finds a justification for his wickedness
from the Torah itself, G-d forbid — as is known —
and then it becomes for him a death-dealing potion —
for the words of Torah, when they enter his mouth,
are so degraded and coarsened that they become the aspect of bitterness —
like the waters of Marah —
*"and they could not drink the waters of Marah — for they were bitter"* [Shemos 15:23] —
meaning, the waters themselves were bitter and repugnant.
And like the gravely ill person whose every bite turns to wormwood and bitterness in his mouth.
[§3]
And therefore one prays that one merit for the words of Torah to be sweet and pleasant
in one's mouth — and this: "Maharev na" [please make sweet] — specifically —
for erev has the sense of aravit [evening] and the withdrawal of light —
and also the sense of sweetness and pleasantness —
in the aspect of *"and the light is sweet"* [Koheles 11:7].
For through Torah study one merits both these aspects —
to the degree that even the contraction — the aspect of Malchus, the attribute of night —
is also in the aspect of light —
for specifically through it one merits the sweetness of the light of the intellect — as stated.
[§4]
And this: "and may we and our children" — etc. —
"know Your Name" —
that we merit to know His Name with full knowledge and great understanding.
And this: "who study Your Torah for its own sake."
[§5]
And this: "Who teaches Torah to His people Israel" — the Melamayd — specifically —
for in every matter and affair that Hashem brings about with us at every time,
clothed in every thing, is a great and holy understanding
that guides us to draw close to Him
and cleave to Him —
and this is the essential definition of studying the holy Torah —
as it is written:
*"and you shall show them the path in which to walk"* [Shemos 18:20].
[§6]
And this: "Who chose us from all peoples and gave us His Torah" —
for through the holy Torah He separated us from the nations,
who are from the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the side of the yetzer hara —
and through the holiness of the Torah we are rescued from them and subdue them.
[§7]
The Priestly Blessing — adjacent to this:
"May Hashem bless you and protect you" —
corresponding to the aspect of Malchus — which is the aspect of Shamar [guarding] —
and there [in Malchus] is the command:
*"for there Hashem commanded the blessing — life"* [Tehillim 133:3] —
the opposite of the kingdom of the sitra achra —
the side of Esav, of whom it is said:
"and he did not desire blessing."
And Yaakov our father, through having merited the birthright —
the aspect of the bond with the intellect mentioned above —
therefore also received the blessing.
And our Sages taught: "May He bless you with wealth" —
which is from the aspect of Malchus —
and *"the rich man rules over the poor"* [Mishlei 22:7] —
"and protect you from the destroyers" —
which are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the four primary damages —
and our Sages also taught: "and protect you from the yetzer hara" — for it is the aspect of the yetzer hara — as stated.
[§8]
"May Hashem cause His countenance to shine upon you" —
the aspect of the illumination of the holy wisdom and intellect —
which is the essence of life and the light of the face — as stated —
as it is written: *"in the light of the king's countenance is life"* [Mishlei 16:15].
And this: "and be gracious to you" — the aspect of chen — as stated.
"May Hashem lift His countenance toward you" — our Sages taught:
"at the time when you stand in prayer" — etc. —
meaning that through this all prayers and requests are accepted.
And "and grant you peace" —
meaning one will no longer be burdened by any battle against the yetzer hara —
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
only peace and tranquility on every side,
and the entire sitra achra will be fully subjugated to holiness.
[§9]
These are the things that have no limit —
for this deep learning has no limit whatsoever —
for one must engage in this always, all the days of one's life,
and go from level to level,
meriting at every turn the aspect of a renewed acceptance of the Heavenly yoke,
new contractions, and the illumination of the intellect anew
at an ever higher and greater level —
in the aspect of
*"the path of life leads upward for the wise"* [Mishlei 15:24] — as is known.
And therefore these things — which allude to this matter — have no limit whatsoever.
[§10]
Pe'ah [the corner of the field] alludes to the aspect of Malchus and contraction — as is known.
Bikkurim [first fruits] alludes to the aspect of the illumination of the intellect and wisdom —
which is the aspect of bechorah [firstness / the birthright] —
the aspect of reishis [beginning / primacy] — as is explained within.
Re'ayon [the appearance at the Temple] — the aspect of gazing —
that one must gaze only at the intellect in every thing —
this being the aspect of the mitzvah of appearing [at the Temple] on the pilgrimage festivals
to receive the light of the Divine countenance —
as is understood in the discourse Mishra, Siman 30.
[§11]
Gemillas chasodim [acts of lovingkindness] and Talmud Torah —
for one must give strength to the yetzer tov —
the aspect of the holy Malchus —
to overpower the yetzer hara —
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
and this one merits through Torah study — as is explained within.
And gemillas chasodim is also needed —
in order to sweeten the dinim [judgments] and gevuros [stern powers]
from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — draws.
And this is what our Sages expounded [Avodah Zarah 5b]:
"Happy are you who sow over all waters, sending forth the feet of ox and donkey" —
when Israel engages in Torah and acts of lovingkindness, their inclination is given into their hands — as stated.
[§12]
"These are things from whose fruits a person eats in this world
while the principal remains intact for the World to Come" — etc. —
for our Sages already taught that Yaakov took as his portion the World to Come;
and the reward of the World to Come — it is known that the essential reward
is the light of attainment and wisdom —
to perceive Him in perfect knowledge —
and this is the essential occupation of Yaakov even in this world —
for "today is the time to act" —
and "according to how much a person cleaves in this world" — etc.
However, for the time being, while a person is still clothed in a body,
he also needs the body's necessities — which are from the side of this world —
and his intention in them is only for the sake of the purpose of the World to Come.
But for the time being he is also in need of them —
and therefore [the Sages] taught:
"these are things from which a person eats the fruit also in this world" —
but the principal remains complete for him for the World to Come —
which is the essential thing for the Jewish person.
[§13]
Returning to the matter of the Blessing over Torah:
one who merely thinks about Torah words is not required to recite the blessing —
for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus
and merits to receive the light of Chochmah — the essential life —
all of this is accomplished through Torah study in full voice — specifically —
for Malchus is the mouth.
And this is what our Sages taught:
"for they are life to those who find them" —
"to those who bring them forth through the mouth" — specifically.
And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah
must also recite the blessing —
since his fellow at least brings it forth through the mouth.
[§14]
The prayer Ribon Kol HaOlamim —
for "from where shall wisdom be found?" [Iyov 28:12] —
and likewise holy Malchus is in the aspect of poor and destitute —
only receiving from the aspect of Chochmah —
the opposite of the kingdom of the sitra achra,
which rules arrogantly without a crown —
and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] —
for all arrogance is foolishness.
And our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him.
And therefore, immediately in the morning one should arise early and say
"Ribon kol ha'olamim" — etc. —
to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah
in complete self-nullification.
[§15]
And this: "What are we, what is our life?" — etc. —
"and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" —
for even the wisdom and intellect of a person,
if it is not fully bound to holiness, G-d forbid —
that too is vanity.
And this: "but for the pure soul" — etc. —
which is a portion of G-d Above —
as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* —
and one who breathes, breathes from within himself —
and she is the source of holy intellect — as stated —
and she will in the future render account — etc. —
for every movement that was not completely and perfectly bound
to the holy intellect as it should have been.
[§16]
And this: "and all the nations whose souls and wisdom and all their vitality
are only from the side of impurity" —
therefore they are as nothing before You — etc. —
[(and worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] —
and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra
with a full mouth and complete nullification,
so that they not be able to gain hold within us, G-d forbid —
and not implant in our minds any of their opinions or reasonings —
for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity.
And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. —
"who chose us from all peoples" —
and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts —
only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov.
[§17]
And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically —
the aspect of the birthright that Yaakov merited — as is explained within.
And this: because of Your love — etc. —
"You called his name Yisrael" —
after the aspect of the holy Malchus — from the expression of
*"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc.
And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known —
for he walks only in uprightness and wholeness,
through gazing only at the intellect in every thing —
through which the intellect illuminates for him in all his ways —
in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18] — as is explained within.
And there is also another explanation:
for Yisrael contains the letters לי ראש — "to me is a head" —
after the mochin and the intellect —
and Yeshurun is named after the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship —
in the aspect of *"and He was a King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
[§18]
And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. —
for the pleasantness of our portion — etc. —
that we merited to unify His Name twice in love —
through the recitation of Shema and Baruch Shem —
which also allude to the two aspects mentioned above.
For in Shema — etc. — we testify to His unity:
that there is nothing besides Him,
and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force —
for He gives life and being to all of them.
And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever]
corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus.
And through this one can also explain Atah Hu — etc. —
that one recites afterwards — as is self-evident.
Returning to the matter of the Blessing over Torah Study —
ונחזור לענין ברכת התורה
[§19]
One who merely thinks about Torah is not required to recite the blessing —
for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus — etc. —
and through which one merits to receive the light of Chochmah — the essence of life —
all of this one merits through Torah study in full voice — specifically —
for Malchus is the mouth [peh].
And this is what our Sages taught:
*"for they are life to those who find them"* [Mishlei 4:22] —
"to those who bring them forth through the mouth" — specifically.
And therefore according to some opinions,
one who listens to words of Torah must also recite the blessing —
for his fellow at least brings it forth through the mouth.
[§20]
The other Morning Blessings have already been partially explained above.
And this too is the matter of Ribon Kol HaOlamim [Master of all worlds] that one recites afterwards —
for *"from where shall wisdom be found?"* [Iyov 28:12] —
and likewise the holy Malchus is in the aspect of poor and destitute —
only receiving from the aspect of Chochmah — as stated —
the opposite of the kingdom of the sitra achra,
which rules without a crown — only with arrogance and brazenness —
and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] —
for all arrogance is foolishness —
and our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him.
And therefore, immediately in the morning, one should arise early and say
"Ribon kol ha'olamim" — etc. —
to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah
in complete self-nullification.
[§21]
And this: "What are we, what is our life?" — etc. —
"and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" —
for even the wisdom and intellect of a person,
if it is not fully bound to holiness, G-d forbid —
that too is vanity.
And this: "save for the pure soul" — etc. —
which is a portion of G-d Above — as it is written:
*"and He breathed into his nostrils a living soul"* [Bereishis 2:7] —
and one who breathes, breathes from within himself —
and she is the source of the holy intellect — as stated above —
and she will in the future render account — etc. —
for every movement that was not completely bound to the holy intellect as it should have been.
[§22]
And this: "and all the nations — whose souls and wisdom and all their vitality
are only from the side of impurity" —
therefore they are as nothing before You — etc. —
[(and even worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] —
and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra
completely, with a full mouth —
so that they cannot gain hold within us, G-d forbid —
and not implant in our minds any of their opinions or arguments —
for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity.
And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. —
"who chose us from all peoples" —
and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts —
only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov —
as the verse explicitly states regarding this.
[§23]
And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically —
the aspect of the bechorah [birthright] that Yaakov merited — as is explained within.
And this: because of Your love — etc. —
"You called his name Yisrael" —
after the aspect of the holy Malchus — from the expression of
*"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc.
And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known —
for he walks only in uprightness and wholeness,
gazing only at the intellect in every thing —
through which the intellect illuminates for him in all his ways —
in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18].
And this is the aspect of *"the path of the righteous is upright"* [Yeshayahu 26:7] — etc. —
and it is written: *"Know Him in all your ways"* [Mishlei 3:6] —
the aspect of gazing at the intellect mentioned above —
and through this: "and He will straighten your paths."
And regarding the Torah in general — through which one merits all of the above —
it is said: *"for the ways of Hashem are upright"* [Hoshea 14:10] — etc.
And there is also another interpretation:
that Yisrael is called [לי ראש] — "to me is a head" —
after the mochin and the intellect —
and Yeshurun is named after the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship —
in the aspect of *"and He was King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
[§24]
And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. —
for the pleasantness of our portion — etc. —
that we merited to unify His Name twice in love —
in the recitation of Shema and Baruch Shem —
which also allude to the two aspects mentioned above.
For in Shema — *"Hear O Israel — Hashem is our G-d — Hashem is One"* —
we testify to His unity:
that there is nothing besides Him,
and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force —
for He gives life and existence to all of them.
And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever]
corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus.
And through this one can also explain Atah Hu — etc. —
that one recites afterwards — as is self-evident from what was said.
סִימָן מ״ח–מ״ט — פ' הַתָּמִיד, הַקְּטֹרֶת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה
[§1]
And this is the aspect of the passage of the Tamid [daily offering],
the passage of the Ketores [incense],
and Eizehu Mekoman [the Mishnaic chapter on sacrifices] — etc.
For through all of these one subdues the hard klippos in the world of Asiyah —
which are from the side of Esav, the kingdom of the sitra achra —
the aspect of the yetzer hara —
and one elevates the good and the vitality within them
in the secret of the eleven spices of the Ketores —
clothing the aspect of Malchus of Asiyah —
and Malchus clothes the Netzach, Hod, Yesod — etc. —
up to Infinite — as it were —
as is alluded to in the discourse Emtzausah, Siman 24 —
and see the discourse Ashray Zarka, Siman 35 and Siman 280.
[§2]
All of this is understandable in part through our approach as well —
for this is the essential thing:
to subdue the aspect of the yetzer hara and the kingdom of the sitra achra so completely
that the good and the vitality of the holy sparks clothed within them
will rise up to animate them —
and they will become a throne and chariot toward holiness —
in the aspect of *"with all your heart — with both your inclinations"* [Berachos 54a] —
until through this specifically one merits great attainments
and to ascend at every turn from level to level,
until one merits to attain the aspect of the light of the Infinite, may He be blessed — as stated.
[§3]
And since all of this one merits through the holy Torah —
therefore one included in this very section Scripture, Mishnah, and Gemara —
as explained in Shulchan Aruch Siman 50.
And when one merits to subdue the yetzer hara and the klippos
at this level and give strength to the holy Malchus —
one then ascends to a level and a greater attainment.
But even there at that level,
there is a yetzer hara that seeks to overpower the person —
in the aspect of "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater than him" —
and all of this for the preservation of the power of free will in the human being — as is known.
And therefore one immediately recites Kaddish —
which has great power to subdue the klippos.
[§4]
Afterwards one recites Hodu — etc. —
and many verses proclaiming the greatness of the Creator
and the utter nullification of the sitra achra —
in the aspect of *"for all the gods of the nations are vanities"* [Tehillim 96:5] —
and likewise Mizmor Shir Chanukas — etc. —
and the verse "Hashem reigns" — etc. —
and through all of this one gives yet greater strength to holiness
to overpower the sitra achra and nullify it completely.
[§5]
Afterwards one begins Pesukei d'Zimrah [verses of praise] —
corresponding to the aspect of the world of Yetzirah,
which corresponds to the Vav in the holy Name —
which is the aspect of Torah — as is known.
And one connects through this the aspect of Asiyah —
the aspect of the Heh in the Name —
the aspect of Malchus.
And through this one merits to receive the light of the holy wisdom and intellect —
which is the root of the light of all lights —
and this is the aspect of Birkas HaMaoros [the blessing on the luminaries] that follows.
[§6]
One also includes the blessings of Shema and Shema itself alongside them —
for Shema is the aspect of the totality of Torah — as is known —
and contains the Ten Commandments — as our Sages taught —
for the totality of all these rectifications
one merits only through Torah study,
which encompasses everything.
And it contains the mention of the Exodus from Egypt —
which is the aspect of the subjugation of the kingdom of the sitra achra.
[§7]
And afterwards one prays Shemoneh Esrei [the Amidah] —
which is the totality of prayer —
for through this all prayers and requests are accepted,
as one merits chen.
And therefore one begins Pesukei d'Zimrah with the verse
*"May the glory of Hashem endure forever"* [Tehillim 104:31] —
and as is cited in the kavanos:
"K'vod Hashem" [the glory of Hashem] in numerical value equals chen —
as stated above.
For in truth the holy Name whose numerical value is chen
encompasses all four holy Names —
Av, Sag, Mah, Ben —
which are the root of all four worlds —
corresponding to which all four parts of the holy prayer were instituted — as is known.
[§8]
Now, to explain the entire order of prayer in detail according to this theme
would overflow the available space —
and in particular since we do not engage in hidden matters.
Nonetheless, some brief allusions to main headings may be offered:
[§9]
Baruch She'amar v'hayah ha'olam [Blessed is He Who spoke and the world came into being] —
through this we bless the aspect of the holy vitality and wisdom
clothed within all of Creation — through which one can recognize Him
through every thing.
Baruch Hu [Blessed is He] — through this we bless the totality of His greatness
and the essence of the light of His G-dliness before Creation and after Creation — etc.
And this: the initials of Baruch She'amar v'hayah ha'olam spell Bashuva [in return / equality] —
for before Him, as it were, all is equal —
for *"I Hashem have not changed"* [Malachi 3:6] —
"You are He before the world was created, and You are He after the world was created" — etc.
[§10]
Baruch Omair v'Oseh [Blessed is He Who speaks and acts] —
on the general governance of the world even now after Creation — all only in His providence
and with great compassion.
Baruch Chai la'ad [Blessed is the Ever-Living] —
for only He is the vitality of all the living — etc. —
and even the power and vitality of the kingdom of the sitra achra —
the sitra d'mosa — is also from Him — as it were.
Baruch Podeh u'Matzil [Blessed is He Who redeems and rescues] —
for He redeems and rescues from them —
as our Sages expounded on
*"rescuing the poor from one stronger than him"* [Tehillim 35:10] —
referring to the rescue from the yetzer hara.
Baruch Shemo [Blessed is His Name] —
shem [name] is the aspect of Malchus — the aspect of the holy Malchus —
as is cited in the discourse Anochi, Siman 4.
[§11]
And since all prayers, songs, and praises are from the aspect of Malchus — as is known —
which is the aspect of how Dovid HaMelech founded upon this the entire Book of Tehillim —
therefore one extends this [section of Baruch She'amar]
until concluding: "the King Who is praised with praises."
And since the essential perfection is to bind the nun to the ches
and to include all in a single unity —
and Echad [one] in numerical value equals 13 —
therefore this praise contains 13 times Baruch [blessed].
[§12]
And it contains 87 words — the numerical value of Levanah [moon].
And through Baruch Chai la'ad — inclusively —
there are 9 times Baruch —
corresponding to the Heh and the ches in Echad.
And this concludes Chai la'ad — for ches is the aspect of vitality — as explained within.
And from Baruch Podeh u'Matzil — which alludes to the subjugation of the kingdom of the sitra achra
and the affirmation and strengthening of the holy Malchus —
there are 4 times Baruch — corresponding to the Dalet in Echad —
which alludes to Malchus — as stated.
And since Malchus must be bound to the ches — the vitality of all the worlds —
therefore it concludes: "the One and Only — the Living One of the worlds — King" — etc.
[§13]
And therefore one recites Mizmor l'Todah [a psalm of thanksgiving] afterwards —
which is the aspect of the World to Come —
for our Sages taught:
"all prayers will be nullified in the future — but thanksgiving will not be nullified.
And all sacrifices will be nullified except the thanksgiving-offering" —
for then the yetzer hara and all the klippos
and all the aspects of the kingdoms of the sitra achra will be nullified —
and then all sins will be nullified, and all troubles and sufferings —
and *"Hashem shall be King over all the earth"* [Zechariah 14:9] —
and *"the earth shall be full of knowledge of Hashem"* [Yeshayahu 11:9] —
for then all Israel will merit the aspects of ches and nun
with great completeness and wonderful illumination.
And therefore there will be then only the aspect of todah [thanksgiving / acknowledgment].
[§14]
And therefore even in this world, when one draws these rectifications,
one recites Mizmor l'Todah —
and in particular on Shabbos one recites
"Mizmor — Tov l'hodos laHashem" [it is good to give thanks to Hashem — Tehillim 92].
And this entire psalm — as well as Yihi K'vod Hashem
— in which the 18 verses correspond to the aspect of the ches —
and the subsequent verses of praise —
and the Song of the Sea — which also contains 18 verses —
and Yishtabach — which contains 13 praises —
all of this proceeds and is arranged in this same way —
and it is all clear of itself following our approach —
as well as the blessings of Shema and Shema and the mention of the Exodus —
and the eight times the word emes [true] in Emes v'Yatziv —
for emes is the totality of the holy mochin —
and the mochin and Chochmah are the aspect of ches — as stated.
[§15]
The Amidah — Shemoneh Esrei — and in this [prayer] there is also need to explain some details —
but it would take too long.
But at any rate it is self-evident:
there are 12 intermediate blessings corresponding to the aspects of the ches and the Dalet —
besides the blessing against heretics [Bircas HaMinim] —
in which one explicitly prays for the nullification of the wicked kingdom and its root
in a very high place — as is understood in the kavanos.
And one begins with Atah Chonen la'adam daas [You grace man with knowledge]
and "and grace us from You" — etc. —
and one prays there for the light of the intellect and knowledge and chen —
as our Sages taught: "and He will be gracious to you with knowledge."
And then one prays for repentance and forgiveness and pardon and redemption — etc. —
all of which are included in the rectification of the holy Malchus
and the drawing-down of the light of daas.
And through this one merits that all prayers are accepted —
and this is why one concludes with Shome'a Tefillah [Who hears prayer] —
and there too the aspect of holy chen is alluded to —
as one prays: "be gracious to us and answer us" — etc.
[§16]
And this is what one says at the end of the prayer:
"Act for the sake of Your Name" — the aspect of Malchus —
"Act for the sake of Your right hand" —
which subdues the kingdom of the sitra achra — as it is written:
*"Your right hand, Hashem, shatters the enemy"* [Shemos 15:6] —
"Act for the sake of Your Torah" —
through which one gives strength to holy Malchus — as stated —
"Act for the sake of Your sanctity" —
the aspect of Chochmah, which is called Kodesh.
And therefore all who say this each day merit and receive the face of the Shechinah —
as cited in the Tur — for this is the aspect of gazing at the divine vitality.
[§17]
Afterwards one falls on one's face to raise the holy sparks clothed in the
sitra d'mosa — the aspect of the kingdom of the sitra achra —
which is the opposite of holy Chochmah — the essence of life — as stated.
Afterwards one recites Tehillah l'Dovid — Yihu l'ratzon —
through to Aleinu —
corresponding to the abundance flowing from Atzilus to Beriah, Yetzirah, Asiyah.
And Tehillah l'Dovid [Psalm 145] corresponds to the aspect of Malchus —
the aspect of Dovid's kingship — the alphabet-acrostic of Tehillah l'Dovid
corresponding to the 22 letters of Malchus — the mouth —
and the letter nun does not appear in it —
because there is in it a downfall of the Community of Israel —
the aspect of Malchus, which is itself the aspect of nun —
and yet Dovid returned and supported her with the holy spirit — as our Sages taught.
And Mizmor Yaankha — "May Hashem answer you — may the Name of the G-d of Yaakov protect you" —
corresponding to the aspect of the light of the intellect —
the aspect of Yaakov — who illuminates even in dark and difficult places —
and "He shall send your help from the holy place" —
which is the aspect of Chochmah — as is known.
And U'va l'Tzion Goel [A redeemer shall come to Zion] —
corresponding to the aspect of Torah —
for the future redemption comes only in the merit of the holy Torah —
as is explained in the holy Zohar — and as stated —
for through Torah one gives strength to holy Malchus.
And therefore verses were instituted therein so that Israel should read in Torah every day — as our Sages taught.
[§18]
And therefore one recites Aleinu — through which one subdues the klippos —
and one prays abundantly for the revelation of His Kingship —
"and all shall accept the yoke of Your Kingship" — etc. —
and one concludes: "On that day Hashem will be One and His Name will be One."
📜 Translator's Summary — Simanim 8–49
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The Architecture of Morning Service — A Single Theme
Tzitzis (ח 8–25)
Nun — Malchus
Vessel / Contraction
Enables reception
→
Tefillin (ח 25–45)
Ches — Chochmah
Light / Expanded Mind
The received intellect
→
Birchos HaShachar (ח 46–47)
Gratitude at each
awakening — linking
each act to G-d
↓
Tamid / Ketores (ח 48–49)
Subduing the klippos
Elevating the sparks
→
Pesukei d'Zimrah
Praise — Yetzirah
Connecting Asiyah
to light above
→
Shema + Amidah
Acceptance of yoke
+ Chen = Prayer
accepted
Simanim 8–25 (Tzitzis): Tzitzis embodies Malchus/nun — the garment-vessel that makes the infinite light receivable. The four corners = four worlds; the 32 threads = 32 paths of wisdom; the five knots = five Books of Torah; the four threads doubled to eight = the union of Dalet (Malchus) and ches (Chochmah). The small Tallis (worn always, even at night) maintains the ibur-level bond with the intellect; the large Tallis is for prayer — the yenikah-level; Tefillin represents the fully expanded mochin d'gadlus. A borrowed Tallis is exempt because spiritual rectification is personal — no one can stand in for another's free will.
Simanim 25–45 (Tefillin): The hand-Tefillin (nun) precedes the head-Tefillin (ches) — first the vessel, then the light. The four portions of the hand-Tefillin are in one compartment (the lesser feminine consciousness); the four portions of the head-Tefillin are in four separate compartments — four levels of the great mochin. One must not interrupt between them — the union of ches and nun must be seamless. Black = tzimtzum. The square = Dalet/Malchus. Torah study itself fulfils the essence of Tefillin ("that the Torah of Hashem should be in your mouth"), but Tefillin are still required during Shema and the Tefillah.
Siman 46 (Birchos HaShachar): Every morning blessing links a physical awakening-event (the rooster, dressing, washing) to the inner spiritual process. Each act is a tzimtzum-level vehicle by which the light of the renewed mochin enters the world. The 100 blessings of Dovid HaMelech = 100 portals of reception, corresponding to the union of mah (Malchus) and aleph (Chochmah).
Siman 47 (Birchos HaTorah): Torah study is both the vehicle and the destination. Through it one gives strength to Malchus, subdues the yetzer hara, and receives the light of Chochmah. But this requires inner purity — for Torah studied without inner alignment can be twisted by the yetzer hara into a rationalization for evil. The blessing "Maharev na" — with its double meaning of "evening" and "sweetness" — captures this paradox: even the darkness of tzimtzum becomes sweet when Torah illuminates it. The Priestly Blessing is expounded phrase by phrase through the lens of ches-nun-chen. The section then returns explicitly to the Torah blessing (Venachzor l'inyan Birchas HaTorah): one who merely thinks Torah is not required to bless — for Malchus is the mouth; only spoken Torah fulfils the essential bond. The prayer Ribon Kol HaOlamim teaches complete self-nullification before G-d: the nations, whose vitality is from impurity, are as nothing; Israel, chosen by ancestral merit, is called Yisrael (לי ראש — "to me is a head" / the intellect) and Yeshurun (gazing uprightly at the intellect in every thing). The section closes with the double affirmation of Shema (Chochmah — testifying to G-d's oneness pervading all things) and Baruch Shem (Malchus — accepting His Kingship) — the two aspects united.
Simanim 48–49 (Tamid, Ketores, and the Order of Prayer): The daily sacrificial passages serve to subdue the tough klippos of Asiyah and elevate their inner sparks — transforming the yetzer hara itself into a chariot for holiness. This is the prerequisite for prayer. The entire structure of Pesukei d'Zimrah moves from Asiyah (Malchus) through Yetzirah (Torah-Vav) toward the reception of supernal Chochmah. Baruch She'amar's 13 instances of Baruch = Echad (13). The 18 verses of Ashrei, the 18 verses of the Song of the Sea, and the 18 blessings of the Amidah all mirror the ches-motif of vitality. The Amidah's intermediate blessings begin with Daas (knowledge/grace) and proceed through the full spectrum of rectification, culminating in Shome'a Tefillah — "Who hears prayer."
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Part II: Orach Chaim Simanim 8–49 complete. Part III will continue with Siman 55 (Minyan) through Siman 135 (Krias HaTorah).
Translated according to faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations throughout. Hebrew citations follow the original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part III: Simanim 135–241
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part III
Orach Chaim · Simanim 135–241
Torah Reading · Synagogue · Commerce · Hand-washing for Meals ·
Breaking Bread · Meal Conduct · Mayim Acharonim · Birchas HaMazon ·
Fruit Blessings · Fragrance · Miracles · Thanksgiving ·
Dream Improvement · Various Blessings ·
Minchah · Maariv · Shema al HaMittah · Marital Holiness
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
## Segment 145
סימן שפ"ב וכו'
[§1] Therefore one must conduct himself with modesty even in the privy — so as not to sever himself even then from the holy intellect, G-d forbid. For although that is a place of filth where it is forbidden to contemplate Torah matters — and for that reason one must be careful that the forces of the other side not gain hold of him even then — yet by conducting himself even then according to the holy Torah and with modesty, the forces of the other side are unable to gain hold of him even there — for through this he remains bound, in a profound inner way, hidden and concealed, even then, to the holy intellect and wisdom — in the aspect of *"and with the modest [tzne'im] is wisdom"* [Mishlei 11:2].
## Segment 146
וע"כ דרית עכו"ם אינה אוסרת. כי בשבת נכנעת הסט"א לגמרי ואין דירת העכו"ם נחשבת דירה כלל ואינה אוסרת אלא אם כן דרים שם שני ישראלים בשני בתים שאז צריכין לערב בכדי שלא יהיה בהם בחי'אחיזת עלמא דפרודא ואם לאו אוסרין זה על זה שלא להשתמש גם בחצר שהוא רשות שניהם. וע"כ אז גם רשות העכו"ם אוסרת וביול רשותו לא מהני כי הלא ממילא הוא בטל ע"כ צריך שישכירו ממנו.
[§2] And this is why the Tannaim [Sages of the Mishnah] who would follow their teachers to observe their conduct in the privy — when asked about it, replied: "It is Torah, and I must learn" [Berachos 62a] — for even there, one must serve in a hidden way with the power of the holy Torah, in order to subdue the forces of the other side and the kingdom of the sitra achra.
## Segment 147
וכל זה תיקנו בכדי להרחיק את ישרא לשלא יהיו דירתם עם העכו"ם כשארז"ל:
סִימָן ס״א
[§1]
And therefore one must give the kohen the foreleg and the cheeks and the maw of the ox and the sheep — etc. — and it is explained in Likutay Torah of the Ari, Parshas Shoftim: the cheeks correspond to the three first [Keter, Chochmah, Binah] — and the foreleg corresponds to ChagaT — and the maw corresponds to NHY — where it rests. It emerges that they allude to the totality of the aspect of drawing these rectifications. And therefore they are given to the kohen — for in the priesthood there is also the aspect of the totality of all of them — (see Maurai Or) — and through this the rectification of the eating of meat is completed in its fullness.
## Segment 148
סימן שפם"ו וכו'
[§2] And this is why the Tannaim [Sages of the Mishnah] who would follow their teachers to observe their conduct in the privy — when asked about it, replied: "It is Torah, and I must learn" [Berachos 62a] — for even there, one must serve in a hidden way with the power of the holy Torah, in order to subdue the forces of the other side and the kingdom of the sitra achra.
## Segment 149
וזה ג"כ ענין שיתופי מבואות היינו כנ"ל:
And therefore the chayah and fowl — in which the hold of the sitra achra is not as strong — as stated — do not require this rectification.
## Segment 150
סימן שצ"ו וכו'
[§3] And this: "One who delays his bodily needs transgresses the prohibition of 'do not make your souls abominable'" [Vayikra / Leviticus 11:43] — for through this he damages his soul, whose root is in the aspects of the holy Malchus and Chochmah — which are the aspect of chen [grace]. And something abominable and repulsive is the opposite of grace.
## Segment 151
הלכות תחומין. מבואר בספר יקרא דשבתא שסוד תחום שבת אלפים אמה מרמז לשתי הבחינות שהם חי"ת ונו"ן בחי' חכמה ובחי' מלכות הנ"ל. וזה ג"כ בחי' עירובי תחומין כי מאחר שהניח שם מזון שתי סעודות שמרמזין ג"כ לשתי הבחינות הנ"ל ע"כ נחשב שם מקומו לענין תחומין ומותר לילך משם אלפים אמה לכל רוח.
And therefore the obligation is upon the slaughterer to give these gifts to the kohen — for he is the one engaged in the rectification of the animal through the shechitah — to sweeten the judgments at their root — to nullify from it the hold of foolishness and the sitra achra. And therefore he must complete the rectification through the gifts to the kohen — the man of kindness — and this is the aspect of: "for the kohen's lips shall guard knowledge — and Torah shall be sought from his mouth" [Malachi 2:7]. (See section 28.)
## Segment 152
ועיין בשולחן ערוך ותבין כמה ענינים והלכות המבוארים שם והכל ע"פ כל הנ"ל
[§3] And this: "One who delays his bodily needs transgresses the prohibition of 'do not make your souls abominable'" [Vayikra / Leviticus 11:43] — for through this he damages his soul, whose root is in the aspects of the holy Malchus and Chochmah — which are the aspect of chen [grace]. And something abominable and repulsive is the opposite of grace.
## Segment 153
סימן תי"ז וכו'
[§1] Therefore one requires washing of the hands for prayer — and especially in the morning, when one must pour water over them three times in alternation to remove the evil spirit [ruach ra'ah] that rests upon them — as our Sages teach: "She [the impurity] is the daughter of a king and is exacting" [cf. Shabbos 108b].
## Segment 154
הלכו תראש חודש. כי בראש חודש מתחלת הלבנה לעלות מפגימתה ולהתמלאות וע"כ נמשך אז מבחי' שיהיה לעתיד אור הלבנה כאור החמה, כי באמת א"א לקבל אור השכל העליון שהוא בחי' חמה כ"א על ידי בחי' נו"ן בחינת מלכות שהיא בחי' לבנה, ומחמת שעיקר כח המלכות דקדושה להתגבר נגד הסט"א הוא רק על ידי כח עסק התורה ע"כ עיקר קידוש החודש תלוי בב"ד הגדול שבירושלים ששם עיקר שלימות ידיעת התורה כמ"ש כי יפלא ממך וכו' וקמת ועלית וכו', וזה בחי' מה שצריכין לומר מקודש החודש, מקודש דייקא היינו שנמשך עליו הארת החכמה העליונה שנקרא קודש, ומחמת שהמלכות בחי' לבנה היא בחי' נוקבא ע"כ הנשים דייקא אין עושין מלאכה בר"ח. וזה בחי' מה שמתענין ער"ח ומרבין בתשובה בכדי להכניע בחי' המלכות דסט"א בחי' היצה"ר בחי' עשו שעיקר אחיזתו בכלי האכילה כנ"ל, וגם לתקן מה שפגמו עי"ז ח"ו בבחי' המלכות דקדושה בכל ימ יהחודש שעברו, וזה בחי' ראש חודש ראש דייקא כי זוכין אז על ידי עליית המלכות דקדושה לקבל הארת הראש והמוחין מחדש, ועיין בילקוט חדש מובא איך שבר"ח נכנע שרו של עשו, והוא סוד השעיר של ר"ח עיי"ש. וע"כ ר"ח בעצמו אסור בתענית ובהספד ומצוה להרבות בסעודת ראש חודש כי נכנע בחינת קליפת עשו בחי' הסט"א שהוא בחי' יגון ואנחה שעיקר אחיזתו בבחי' האכיל כנ"ל, וע"כ אז האכילה בכשרות ובקדושה ומצוה להרבות בסעודה. וע"כ אין מקדשין את החדש בלילה כי עיקר קידוש החדש הוא להמשיך על בחי' המלכות אור יום שתהיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל. וע"כ דייקא ביום אם לא אמר יעלה ויבא מחזירין אותו כי צריך להזכיר קדושת ר"ח בכל תפלה שבו כי על ידי בחינת קדושת ר"ח שהוא בחי' גאולה וע"כ צריך לומר את ההלל. וזה בחי' קריאת התורה בר"ח כי עיקר כח המלכות להתגבר וכו' הוא על ידי התורה כנ"ל. וזה בחי' הד' קרואים, כי על ידי התורה מעלין אותה מבחי' דלות ועניות לבחי' החכמה ששם עיקר בחי' העשירות כנ"ל. ואחר כך מתפללין מוסף כנגד קרבנות ר"ח מחמת שנתוסף בו קדושה גבוה שהוא בחי' השפעת אור השכל כנ"ל, וזה בחי' זמן כפרה לכל תולדותם, וזה זכרון לכולם יהיו ותשועת נפשם מיד שונא, ומובא באשל אברהם שאצל השו"ע דר"ל היצה"ר שהוא עיקר השונא והאויב היינו כנ"ל כי על ידי קדושת ר"ח נכנע היצה"ר שהוא בחי' לבנה דסט"א כנ"ל וזה שמובא לכוין בר"ח השם הק' שד"י וכו' כי שם זה מסוגל ביותר להכניע היצה"ר כמובא, וזה שמבואר בזוה"ק שמוסף ר"ח הוא כנגד בחי' מלכות, וזה שמזכירין במוסף שירי דוד, שזכה לבחי' מלכות דקדושה בשלימות. וזה שארז"ל (ר"ה דף כ"ג) א"ל רבי לר' חייא זיל עין טב וקדשי לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים ופירש"י ז"ל נמשל כלבנה וכו', וזה חי וקים היינו שהמלכות בחי' דוד בחי' לבנה מקבלת מבחי' החכמה שהיא מקור החיים בחיט' והחכמה תחיה כנ"ל. וזה שמתפללין ויהי החודש הזה סוף וקץ וכו' תחלה וראש לפדיון נפשינו היינו להכניע היצה"ר והמלכות דסט"א שמהם כל צרות ישראל בחי' היו צריה לראש ונזכה לגאולה שלימה על ידי עליית המלכות דקדושה בשלימות ועיין בכונות ר"ח וקידוש החדש ותבין ביותר לענינינו. וזהו שארז"ל לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה וכו' היינו כ יענין מצות קידוש החדש היא מהחדש הזה לכם והיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל ביציאת מצרים כי זה כלל התורה הק' להתגבר על היצמה"ר שהוא בחי' מלכות דסט"א וליתן כח למלכות דקדושה עד שיאיר בה אור החכמה העליונה בלשימות בכדי שיזכה כל אחד מישראל להסתכל רק על השכל שיש בכל דבר וכו' וכנ"ל, וזה ולמה התחיל מבראשית משום כח מעשיו וכו' כי עיקר קידוש החדש הוא רק על ידי ב"ד סמוכין שבארץ ישראל כשארז"ל כי עיקר ענין המשכת התיקונים הנ"ל בשלימות הוא בא"י כנ"ל כי היא בחי'מלכות דקדושה ומאיר בה אור החכמה דקדושה בבחי' אוירא דא"י מחכים, ובכדי שלא יאמרו או"ה לסטים אתם וירצו להכחיש ולהעלים בחי' קדושת א"י ע"כ פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וזה בעצמו ג"כ ענין בחי' התיקונים הנ"ל כי היצה"ר הוא בחי' מלך זקן וכסיל ולא יחפוץ כסיל בתבונה וכו' וכשבא איש הישראלי להתגבר עליו ולקיים בכל דרכיך דעהו ולקשר עצמו רק אל השכל והחיות אלהות שיש בכל דבר ואפילו בדברים גשמיים וצרכי הגוף ולעשות כל מעשיו רק לשם שמים אזי היצה"ר והסטרין אוחרנין אומרים לסטים אתם וכו' כי הם אומרים שכל העוה"ז והבליו וכל דברים גשמיים וצרכי הגוף הכל רק מסיטרא דלהון ח"ו ואיך אפשר לכם להוציאם מרשות הסט"א ולהעלותם אל הקדושה ע"כ פתחה התורה בבראשית וכו' וסיפרה איך בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכולם בחכמה עשית ומבואר ממילא שיש שכל דקדושה וחיות אלהות בכל הדברים שבעולם רק שברצונו נתנה להם בשביל כח הבחירה וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו והכל בזכות התורה הק' בבחי' ויתן להם ארצו תקוים וכו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, כי עיקר כח התגברות המלכו תדקדושה הוא על ידי התורה כנ"ל, וזהו שארז"ל שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נשאל לב"ד של מטה (ר"ל אודות קידוש החדש) ומה טעם כה' אלהינו בכל קראינו אליו ואין קראינו אלא מועדות שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קודש, ולפי עינינו עולה הדרש מכוון אל הפשט ממש שמדבר ממה שהקב"ה קרוב אלינו בכל קראינו אליו היינו לשמוע תפלתינו, וזה זוכין ישראל על ידי בחי' מצות קידוש החדש שעי"ז מחברין בחי' החי"ת והנו"ן ונעשה ח"ן ותפלתינו, וזה זוכין ישראל על ידי בחי' מצות קידוש החדש שעי"ז מחברין בחי' החי"ת והנו"ן ונעשה ח"ן ותפלתינו מקובלת כנ"ל בפרט על ידי מועדי ה' מקראי קדש שאז עיקר זמן עליית המלכות בשלימות ע"י קדושת א"י כי מועדים ישראל הוא דמקדשי להו כשארז"ל. וזה בחי'מה שעשו ושאר או"ה מונין למנין שנת החמה וישראל מונין ללבנה כי בודאי בגשמיות נראה שאור החמה גדול מאור הלבנה וע"כ נקראת באמת מאור הגדול, רק מחמת שאורו גם בגשמיות גדול מאד ע"כ א"א להסתכל בעצם אורו כידוע בחוש וכשארז"ל והלא השמש רק אחד ממשמשיו ית' ואין שום אדם יכול להסתכל באורו וכמ וכן גם ברחוניות, ומחמת שאור השכל דקדושה שהוא שורש אור החמה אורו גדול מאד ע"כ א"א לקבל מאורו רק ע"י בחי' נו"ן שהיא בחי' אור הלבנה וכמבפ"נ וע"כ העכו"ם שהם בבחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה הם מונין דייקא לחמה ואינם שמים על לב מה שאינם יכולים להסתכל באורה ממש כי מה להם בזה כי הכסיל בחשך הולך ודרך רשעים כאפילה ולא איכפת להם בבחי' פנימיות עיצם האור רק מאחר שמקבלים ההנאות גשמיות המושפעים ממנה די להם כב ר בזהוע"כ הם עובדים ג"כ לחמה ולא למי שברא את החמה ומקבלת ממנו חיותה וקיומה כי הם חיצונים ומסתכלים רק על בחי' חיצוניות ולא על הפנימיות דקדושה שיש בכל דבר, אבל ישראל עם קדוש הם ומסתכלים רק על הפנימיות והחיות דקדושה שיש בכל דבר שהוא בחי' החכמה העליונה שהוא שורש החיות והאור של כל האורות בבח'י כי עמך מקור חיים בוארך נראה אור, רק מחמת שאור השכל גדול מאד וא"א לקבל רק על ידי בחי'מלכות בחי' צמצום בחי' לבנה ששם שורש כל בחי' מספר ומנין על כן מונין וחושבים למנין הלבנה ועי"ז דייקא זוכין ברוחניות לקבל מאור החכמה הקדושה שהיא שורש כל האורות כנ"ל, וגם כי הלבנה יכולין להסתכל בעצם אורה שזה בחי' יעקב שמסתכל רק על האור שבכל דבר וע"י בחי' אור הלבנה מתבוננין ומשיגין האור האמיתי שהוא שורש כל האורות כנ"ל, וע"כ ארז"ל מה גדול היינו החמה שליט ביום ולא בלילה כך עשו שולט בעוה"ז ולא בעוה"ב, הקטן שליט ביום ובלילה כך יעקב שולט בעוה"ז ובעוה"ב היינ וכנ"ל כי עשו לקח לעצמו העוה"זשהוא גשמי ונראה בחוש, אבל לא חפץ בעוה"ב שהוא רוחני כי לא יחפוץ כסיל בתבונה, וכמו כן מונה לאור החמה על שאורו גדול יותר הגם שהוא בעצמו ג"כ אינו יכול להסתכל בו לראות בעצם אורו, די לו במה שנהנה ביותר מאורו להנאת גשמיות שלו, אבל יעקב לא כן דרכו כי לקח לחלקו העוה"ב שהוא רחוני והגם שאורו גדול מאד וא"א בודאי להשיגו בעוה"ז כי עליו נאמר עין לא ראתה וכו', אעפ"כ זוכהיעקב לקבל ממנו גם בעונ"ז על ידי בחי'לבנה שהיא בחי' אמונה וקבלת עול מלכות שמים שלימה ועול תורה ומצות בשלימות ומצד עצמו הוא בבחי' מסכן ודל דלית ליה מגרמיה כלום שזה בחי' יאה עניותא לישרא להיינו שיסתכלו כל אחד על גודל עניותו ושפלותו בעוה"ז מצד עצמו בכלליות ובפרטיות כי הלא הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל וע"כ מסתכלין ומצפין בכל פעם רק לקבל איזה הארה והתנוצצות חדש מבחי' אור החכמה הק' שהיא בחי' חיי העוה"ב וע"כ זוכה לשניהם ושולט בעוה"ז ובעוה"ב. וצריכין לבאר עוד בזה, וזה שמובא בזוה"ק בראשית דף צ"ז דבכל ר"ח הולך יעקב עם הקב"ה לבקר הנשמות של הצדיקים הנפטרים ואז כשהנשמה רואה זיו השכינה הקדושה משתחות וכו' ואומרת ברכי נפשי וכו' (ומובן שזה יסוד המנהג לומר ברכי נפשי בר"ח) והיינו כנ"ל שבר"ח דייקא הולך יעקב שזה בחי'ר"ח כנ"ל. וע"כ הולך אז עם הקב"ה לבקר נשמות הצדיקים שעסקו בזה בחיים חיותם בעוה"ז וכשהצדיקים רואים זיו השכינהוהם זכו לזהעכשיו ע"י שגם בהיותם בעוה"זעסקו בזה להתסכל רק על החיות אלהות שיש בכל דבר וע"כ אומרים אז ברכי נפי שבמזמור זה מבואר הרבה מענין זה בחי' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה וכו' וכל המזמור מיוסד על ענין זה איך שנראה בחוש חיות אלהות והשגחתו בכל דבר וכו' ועיין במא מר מקץ זכרון סי' נ"ד מובא פסוק זה ג"כ על בחינות הנ"ל היינו שצריכין לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי בכלליות ובפרטיות ולהבין מכל מה שבעולם רמזים להתקרב לעבודתו ית' וכו' ע"ש
סִימָן ס״ב
[§1]
And therefore it is forbidden to eat a limb from a living animal — and flesh that separates from a living animal. For as long as the judgments have not been sweetened at their root through the rectifications of shechitah — it is impossible to separate the evil and foolishness that has seized the spirit of the creature — which is the hold of the spirit of folly — the stormy spirit from the sitra achra of Esav. And therefore such eating greatly damages the soul. And also: because it is an extreme act of cruelty — which is from the quality of wild and impure animals — that tear and eat while alive — and these animals are the very opposite of the aspects of holy Chochmah and holy life-force — from which is the root of mercy and kindness and the nullification of all types of anger and rage and cruelty — as stated many times.
## Segment 155
סימן תכ"ו וכו'
[§2] For night corresponds to the attribute of Malchus — the aspect of נ [nun] — the aspect of the moon. And it is there that the primary grip of the sitra d'mosa [the side of death] takes hold — the aspect of Esav, who said *"Behold, I am going to die"* [Bereishis 25:32] — the aspect of the kingdom of the sitra achra, the opposite of the holy Malchus which is the source of life — in the aspect of *"but you who cleave to Hashem your G-d are all alive today"* [Devarim 4:4] — the aspect of *"Dovid, King of Israel, lives and endures"* [Rosh Hashana 25a] — [as explained in Siman 49] — for [Malchus] receives from the holy Chochmah, about which it is written: *"and Chochmah gives life"* [Koheles 7:12].
## Segment 156
ברכת הלבנה. ונקרא קידוש לבנה, כי מברכין להשי"ת על שהמשיך האור מבחי' קדש שהוא חכמה על הלבנה שהיא בחי' מלכות, וזה אשר במאמרו ברא שחקים וכו' פועל אמת, הוא בחי' אור השי"ת בעצמו שפעל ועשה הכל בחכמתו ית' שהוא בחי' אמת שהוא בחי' כלל המוחין דקדושה, וזה שפעולתו אמת, פעולתו היא בחי' המלכות דקדושה כידוע והוא ג"כ אמת, כי על ידי בחי'מלכות משיגים אור השכל והמוחין שהם בחי' אמת, וזה אותיות אמת הם ראש תוך סוף כידוע, כי המשכת תיקונים אלו כוללין כל הבריאה כולה מראש ועד סוף, כי מכל דבר שבעולם צריכין להכרי ולידע את השי"ת כי הכל נברא רק בגין גישתמודעין ליה כנ", וזה וללבנה אמר שתתחדש וכו', כי ירידתה ומיעוטה כביכול הוא ג"כ רק לצורך עלייתה וחידושה, וזה עטרת תפארת בחי' אשת חיל עטרת בעלה כידוע, לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה, כי ירידת ישראל וגלותם הוא ג"כ רק בבח'י זאת בשביל לברר ניצוצות הק' וכשארז"ל לא גלו ישראל אלא בשביל שיתוספו עליהם גרים וכן עוד כמה ענינים נפלאים שנעשים עי"ז, ועי"ז דייקא יתחדשו ישראל לעתיד בעליות גדולות, כי הגלות הוא כמו בחי' שינה שהיא בשביל התחדשות המוחין, וזה בשוב ה' וכו' היינו כחולמים וכו', וזה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו דייקא ברוך וכו' מחדש חדשים, וזה ברוך עושך וכו' כנגד הארבע עולמות כי בכל עולם ועולם יש בחי' מלכות וכו' (כמבואר במאמר מישרא סימן ל') ומרומז בראשי תיבות יעקב, יעקב דייקא כנ"ל, וזה כשם שאני רוקד כנגדך וכו' כך לא יוכלו כל אויבי (שהוא היצה"ר בחי' מלכות דסט"א שהם כלליות האויבים) לנגוע בי וכו', תפול עליהם וכו' ג"כ נגד ביטול כח הסט"א, דוד מלך ישראל חי וקים בחי' התגברות המלכות דקדושה כנ"ל, וזה קול דודי הנה זה בא וכו' כי זה בחי' התנוצצות הגאולה שלעתיד, וזה שארז"ל המברך על הלבנה בחידושה זוכה להקביל פני שכינה, כי כבר מבואר לעיל שהמשכת תיקונים אלו שעי"ז זוכין להשיג אור השי"ת מכל דבר שבעולם זה בחי' קבלת פני שכינה ועי"ז זוכין באמת להקביל פני שכינה, וזה אלמלי זכו ישראל וכו' פעם אחת בחדש דים אמר אביי הילכך צריך למימרא מעומד וכו', כי הגם שלבנה בחי' מלכות היא בחי' נוקבא שהיא בחי'ישיבה כידוע אעפ"כ מאחר שזוכין עי"ז להשיג אור השכל העליון שהוא בחי' קבלת פני שכינה בפרט מצות קידוש לבנה שמרמז על בחינת החידוש שלעתיד שתהיה כביכול בבחי' עטרת בעלה כנ"ל ע"כ צריך למימרא מעומד שהוא בסוד עלמא דדכורא כידוע ואחר כך מתפללין על זה למלאות פגימת הלבנה ויהיה אור הלבנה כאור החמה וכו' היינו כנ"ל, וזה ויקוים בנו מקרא שכתוב ובקשו את ה' א' ואת דוד מלכם, שיבקשו וישתדלו רק להשיג אור השי"ת שהוא השכל שבכל דבר שזה משיגין רק על ידי בח'ימלכות כנ"ל, ומחמת שעיקר התגבורת המלכות דקדושה הוא ע"י התורה שהיא בחי' שבעה כמ"ש חצבה עמודיה שבעה, ע"כ אין מברכין עליה עד שיעברו עליה ז' ימים, אא"כ חל מוצאי שבת אחר ג' לחודש מהמולד מברכין עליה אז, כי מאחר ששלימות המשכת התיקונים הנ,ל הוא בשבת כנ"ל ע"כ מצוה יותר לברך עליה במוצאי שבת תיכף. וע"כ לא יברך עליה בליל שבת ויו"ט, כי מעלין בקדש וכו', והארת המלכות דקדו' על ידי קדושת שבת ויו"ט גדולה יותר מהארה שמקבלת בעת ברכת קידוש לבנה, וכעין זה מבואר בספר שומר אמונים בשו"ת שלו עיי"ש, וע"כ עושין שמחות וריקודין בשעת קידוש החדש דוגמת שמחת נישואיטן כי הם בחי' אחת שהמלכות כביכול מתייחד עם דודה שזה בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהם בחי' שלימות השמחה כנ"ל. וזה בחי'מה שהחדשים אחד מלא ואחד חסר לבד מחשון וכסלו כידוע והמלא הוא כשר"ח השני הוא שני ימים אזי יום הראשון של ר"ח זה נחשב ליום שלשים לחד העבר, וזה כי נעוץ סופן בתחלתן כי א"א להשיג האור של בחי' ראשית חכמה כ"א על ידי בחי' מלכות שהיא בחי' סוף דבר וכן עיקר שלימות המלכות הוא כשמקבלת אור מבחי' ראשית חכמה. וע"כ החדש שאינו מחובר לראש חדש השני והוא רק כ"ט ימים נקרא חסד, וכשהוא מחובר לר"ח השני אז הוא של שלשלים יום כנגד בחי' שלימות המלכות שניקנית בשלשים מעלות ואז נקרא מלא, וע"כ כל חדש שיש בו איזה יו"ט הוא מלא כידוע וחדש זה נקרא מלך כמבואר במהרי"ל כי ע"י קדושת יו"ט שבו נמשך בו ביותר הארת המלכות בשלימות ובמילואה וע"כ נקרא מלך והוא מלא. וזה בחי' סוד העיבור שמעברין את השנה כדי להשוות שנות הלבנה עם שנות החמה ששורש הדבר לייחד המלכות עם דודה בשלימות, ומחמת שעיקר התיקון נעשה ע"י התורה שהיא בחי' שבעה כנ"ל ע"כ בכל מחזור קטן של לבנה יש ז' עיבורים, ולולא דמיסתפינא הוא אמינא שלכונה זו נתן הטור והמחבר ז"ל בסי'תכ"ח סימן לקביעות המועדים א"ת ב"ש וכו', כי א"ת ב"ש הוא בחי' חיבור האל"ף בי"ת כסדר עם תשר"ק שהוא שלא כסדר בחי' מלכות כמבואר בליקות"נ סי' פ"ב, וזה א,ת וכו' היינו אותיות ראשונות הם מא"ב כסד ואותיות שניות הם מתשר"ק, וזה רמז שע,י בחי' המועדים עי"זמייחדין בחי' המלכות עם דודה ונעשה הכל בבחי' כסדר, וזה שמתחיל בא"ת שרומז ביום שחל יום א' של פסח יהי' לעולם תשעה באב זה רמז לבחי' מסכן וחכם המבפ"נ כי תשעה באב אזהמלכות בתכלית העניות והשפלות, ואעפ"כ ברוחניות גדול גם אז נמשך עליה אור וחיות מבחי' החכמה והמוחין דגדלות המאירין בפסח שזה בחי' התנוצצו' משיח שמאיר בכל תשעה באב כמובא, וע"כ גם ט"ב נקרא מועד, והכלל כי נעוץ סופן בתחלתן כנ"ל ובקדושה כל בחינה כלולה מחברתה ובתכלית העליה צריכין לזכור את בחי' העניות והשפלות שבימי הירידה ולקשר אז עצמו היטב אל השכל דקדושה בכדי שיאיר לו גם אז בבחי' ביום טובה היה בטוב ואעפ"כ וביום רעה ראה שיראה גם אז להזהר בנפשו מבחי' היום רעה וכן בתכלית הירידה והשפלות צריך להסתכל ולהתבונן היטב וימצא גם אז חסדי ה' וטובו בבחי' בצר הרחבת לי וכמבואר במ"א שזה ג"כ בחינות וביום רעה ראה כמבואר במאמר מי האיש החפץ חיים סי' ל"ג, וע"כ בפסח בלילה הראשונה שמאירין המוחין מאד מרמזין אז לזכור בימי הירידה הזהבחי'על מצות ומרורים יאכלוהו כי לא היתה עדיין גאולה שלימה וגלו אח"כ עוד בתשעה באב, וכן בתשעה באב דייקא מתנוצץ אור הגאולה העתידה, וזה ג"כ בחי' א"ת ב"ש וכו' בחי' נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כנ"ל, וזה בחי' כי שחה לאפר נפשינו וכו' אז דייקא קומה עזרתה לנו וכו' וכשארז"ל. וזה בחי' חי"ת פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם וכו' כי הם מדברים מפטירת משה שהוא בחי'חמה בחי' חי"ת ועי"זדייקא מאיר ליהושע שהוא בחי' לבנה בחי' נו"ן וכמ ושכתוב שם בתוך הפסוקים ויהושע בן נו"ן דייקא מלא רוח חכמה וכו' ע"כ אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם בכדי שיהיה הארת בחי' החי"ת והנו"ן בשלימות. וזה מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא וכו' כי אז ימי החורבן וירידת המלכות כביכול בעונות ישראל וממילא נסתלק ונעלם גם אור השכל העליון כביכול ועל כן מפטירין אז ג' הפטרות הנ"ל, דברי ירמיהו מתנבא על חורבן ירושלים שהוא בחי'מלכות דקדושה והתגברות מלכות דסט"א ומסיים בפסוק קדש ישראל לה' ראשית תבואתו וכו' שהם נקראים קדש וראשית על שם השכל והחכמה דקדושה שהם בחי' קדש וראשית כנ"ל. שמעו דבר ה' וכו', מוכיח אותם העיקר על שפגמו כביכול במלכו שמים והמירו כבודו בלא יועיל כוו' כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים שהוא בחי' שכל דקדושה שהוא עיקר החיות דקדושה, וכן המלכות דקדושה בבחי' ואתם הדבקים וכו' חיםי כולכם היום וכנ"ל, שכל זה הוא מבחי' היצ"ט, וזה לחצוב להם בארות בארות נשברים וכו' בחי' הכסילות של היצה"ר אשר לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו', ומאריך שם הרבה בענינים אלו וכו' הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי וכו' כי דרך היצה"ר לפעמים להתלבש במצות כנ"ל ומוכיחם הרבה על שאוחזים החבל בשתי ראשים כי לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וא"א להשלים ביניהם ולמלאות רצון שני היצרין ח"ו, ומסיים הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי עתה, היינו לשוב למקורם ושרשם שהוא בחי' החכמה העליונה דקדושה שהוא בחי' אבא יסד ברתא בחי' אב בחכמה כידוע, וזה ג"כ בחי' ואאלפך חכמה, וארז"ל אלף חכמה אלף בינה.
[§1] Therefore one requires washing of the hands for prayer — and especially in the morning, when one must pour water over them three times in alternation to remove the evil spirit [ruach ra'ah] that rests upon them — as our Sages teach: "She [the impurity] is the daughter of a king and is exacting" [cf. Shabbos 108b].
## Segment 157
הפטרה שלישית הוא חזן ישעיהו, הוא ג"כ מוכיח אותם על ענינים הנ"ל ומודיע להם כי פגמו בשני הבחינות הנ"ל שהם בחי' חודש שהואבחי' לבנה, ושבת שהוא בחי' חמה בחי' שמש בשבת צדקה לעניים שאז מאיר בשלימות אור השכל דקדושה, וע"כ נקראת קודש כידוע, וזה חודש ושבת קרוא מקרא לא אוכל וכו', ועיקר הפגם נוגע בבח'י החודש, וזה חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וכו' והודיע להם שעי"ז אין תפלתם נשמעת וזה ובפרישכם כפיכם וכו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע כי כמו שע"י התיקונים הנ"ל שהם בחי'התחברות החי"ת והנו"ן עי"ז התפלה מקובלת כמו כן להיפך ח"ו, ומזרז אותם מאד לשוב בתושבה ויתתקן הכל, ומסיים ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, כי עיקר התיקון על ידי התורה הקדושה שהיא בחי' משפט וצדקה שעל ידה נותנין כח לבחי'מלכות דקדושה בחי' היצ"ט להתגבר נגד ההיפך. ואחר תשעה באב מפטירין ז' דנחמתא כנגד התורה הקדושה בחי'שבעה כנ"ל והיא עיקר הנחמה בבחי' זאת נחמתי בעניי וכו' כיעל ידה יתתקן הכל. ואח"כ מפטירין תרתי דתיובתא כי צריכין לשוב בתשובה שלמה ולתקן שני הבחינות הנ"ל, וע"כ בהפטרת דרשו מבואר מענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו' ומפליג בשבח שומרי שבת שהוא בחי' עולם המחשבה והשכל כנ"ל. ובהפטרת שובה מבאר מענין קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וכו' שעי"זנתתקן מה שפגמו במלכות דקדושה כמבואר במאמר אנכי סי' ד' ובמאמר ויתן עוז סי' ע"ח וזה אשור לא יושיענו וכו' היינו להפירד עצמו מכל וכל מבחי' המלכות דסט"א שהיא מצד היצה"ר, וכן אח"כ אמר אפרים מה לי עוד לעצבים וכו' ומסיים מי חכם (דייקא) ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' היינו דרכי התורההקדושה הם ישרים ונכונים וטובים מאד וצדיקים ילכו בם וכו' כיעל ידי התורה הקדושה מכניעין כח היצה"ר והמלכות דסט"א ומתגברין הצדקים שהם מצד היצ"ט ודבוקים במלכות דקדושה כמבואר בפנים במאמר הנ"ל, ויש מסיימין בפסוק מי אל כמוך נושא עון וכו' לשארית נחלתו וכו' היינ ושגם העוונות ופשעים שנלכדנו בהם מעצת היצה"ר סטרא דעשו, הקב"ה ימחול אותם לנו ע"י שאנו עושים עצמינו כשיריים ומרגישין בעניותינו ושפלותינו שזה בחי' מסכן וחכם הנ"ל, וזה ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם מצולות ים הם ס"מ ונוקביה בחי' חמה ולבנה דסט"א שעהם שורש כל החטאים ע"כ ישליך עליהם השי"ת כל חטאת ישראל, וזה תתן אמת ליעקב שזה בחי' מדתו של יעקב להסתכל רק עלהאמת שהוא כלל בחי' המוחין והשכל שמלובש בכל דברשזה בחי' הבכורה והברכה שקיבל יעקב באמת ובתצים כי הם ממדתו ואין לעשו שייכות להם כלל כי לא חפץ בברכה ותרחק ממנו, וזה חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ותרגומו תדכר לנא עקידת יצחק היינו, שהשי"ת יעורר וימשיך עלינו זכות החסד לאברהם וזכות עקידת יצחק בכדי שעי"ז יהיו נמתקין כל הבחי' גבורות שמשם יניקת היצה"ר סיטרא דעשו ועל ידי זה נשכה להתגבר עליו ולהתדבק ביצר טוב ובמעשים טובים עד שנזכה על ידי זה להתדבק במדתו של יעקב הנ"ל שזה בחי' תתן אמת ליעקב כנ"ל, גם התורה נקראת אמת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה וע"י התורה זוכין לכל הנזכר לעיל:
סִימָן ס״ג
[§1]
And since the essential strengthening of the sitra achra in eating is in the eating of meat — as stated — one must guard it: and meat that was out of sight is forbidden unless according to the circumstances explained in the Shulchan Aruch — since we fear that perhaps it was exchanged through the aspect of the transpositions and substitutions of the sitra achra — and its palaces of transposition — which provoke to exchange and substitute — etc. — as is known.
## Segment 158
עניני ד' פרשיות-פסח-הגדה של פסח ע"פ הספה"ק "נחת השולחן" סי' תכ"ט) הלכות פסח. שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום. כי בפסח אז נמשכין התיקונים הנ"ל בשלימות גדול וזוכין לקבל מוחין גדולים, ובחי' מלכות עולה בעליות גדולות, וע"כ צריכין להכין עצמינו לזה על ידי עסק התורה שעי"ז זוכין לכל הנ"ל, וע"כ אז צריכין לעסוק ביותר בעסק התורה של הלכות פסח בעצמו וזה שלשים יום דייקא כי המלכות נקנית בשלשים מעלות. ומחמת שעיקר התיקון ליתן כח למלכות דקדושה שהיא בחי' מסכן וחכם כנ"ל ע"כ קודם פסח המנהג נתפשט ביותר לחלק מעות לעניים או חטים וקמח לצורך פסח, וזה הכנה גדולה לקבל קדושת פסח בשלימות ולהיות נזהר מחמץ בפסח שהוא אז מסיטרא דיצר הרע ןלזכות לקיים מצוות אכילת מצה שנקראת לחם עוני בשלימות, וזה שמבואר בהג"ה בלשון זה: "והמנהג לקנות חטים לחלקם לעניים לצורך פסח" כי חטים מסוגל ביותר לדעת ושכל וכמבואר במ"א, וגם חטה גימטריא כ"ב כנגד כ"ב אותיות התורה כידוע, ונובלות חכמה שלמעלה תורה, וע"כ בזה שקונים חטים לחלקם לעניים בזה נותנין כח לבחי' המלכות דקדושה להתגבר וכו' ולעלות מבחי' הדלות והעניות אל בחי' אור החכמה דקדושה ששלימות תיקונים אלו נמשכין בפסח כנ"ל. וזה אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן וכו' ואין מספידין בו ואין מתענין בו וכו' כי מבואר בזוהר הקדוש כי יעקב נטל חלקו שלשה חדשים אלו שהם ניסן אייר סיון ומדתו של יעקב הוא כנ"ל להשתדל בכל פעם לקבל אור השכל העליון על ידי בחי' נו"ן שהוא בחי' מלכות והעיקר הוא ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ ג' חדשים אלו שבהם יצאו ישראל ממצרים ונכנע בחי' המלכות דסט"א ונתעלה בחי' המלכות דקדושה בעליות גדולות וזכו לקבל מוחין גדולים מאד ואפילו לאחר שנסתלקו בחי' המוחין של פסח זכו אח"כ לספור שבעה שבועות נו"ן יום דייקא כמבואר בלקוטי הלכות עד שזכו לקבל התורה בשבועות וכו', ע"כ החדשים האלו הם מחלקו ועל ר"ח ניסן נאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים" ומובא שבכל ימי החודש הזה מאיר בו בחי' הארת ראש חדש ובפרט כי הוקם בו המשכן והקריבו י"ב נשיאים וכו' ויצא רוב החדש בקדושה ע"כ יש בכל ימי החדש הזה בחי' הארת קדושת יו"ט ואסור בהספד ותענית.
[§2] For night corresponds to the attribute of Malchus — the aspect of נ [nun] — the aspect of the moon. And it is there that the primary grip of the sitra d'mosa [the side of death] takes hold — the aspect of Esav, who said *"Behold, I am going to die"* [Bereishis 25:32] — the aspect of the kingdom of the sitra achra, the opposite of the holy Malchus which is the source of life — in the aspect of *"but you who cleave to Hashem your G-d are all alive today"* [Devarim 4:4] — the aspect of *"Dovid, King of Israel, lives and endures"* [Rosh Hashana 25a] — [as explained in Siman 49] — for [Malchus] receives from the holy Chochmah, about which it is written: *"and Chochmah gives life"* [Koheles 7:12].
## Segment 159
וע"כ הצירוף של השם הקדוש שמאיר בניסן מרומז בפסוק י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ וזה ויאמרו בגוים ה' מלך כי נתגלה מלכותו ית' שעי"ז זוכין להשיג אור השכל שיש בכל דבר שכלולים בבריאת שמים וארץ בבחי' את השמים ואת הארץ לרבות תולדותיהם והכל נברא רק בגין דישתמודעין ליה יתברך, וע"כ בניסן שנמשך בחי' זאת בודאי ישמחו השמים ותגל הארץ, וזה בחי' בא' בניסן ר"ה למלכים וארז"ל דייקא למלכי ישראל, ועיקר שלימות מלכי ישראל הוא מלכות בית דוד וע"כ ארז"ל בשעה שהקב"ה עושה חסד לדוד שמים וארץ שמחים היינו כנ"ל וע"כ המקריב ביום הראשון היה נחשון בן עמינדב שממנו יצא דוד:
סִימָן ס״ד, ס״ה וְכוּ׳
[§1]
The matter of the prohibition of fat and blood is somewhat explained above. And likewise the thigh-sinew is forbidden — because Yaakov our father was pained in it when he wrestled with the guardian-prince of Esav — which is the aspect of the yetzer hara. And this sinew corresponds to Tisha b'Av — on which our holy Temple was destroyed — which encompasses all these rectifications — as explained in the section of Orach Chaim.
## Segment 160
סימן ת"ל
[§3] Therefore at night — when the sitra d'mosa [side of death] holds sway — which is the aspect of sleep, "one sixtieth of death" [Berachos 57b] — the side of impurity rests upon the hands of a person — the hands specifically — for from there the grip of the aspect of *"and the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] takes hold. Therefore one requires heightened protection at that time from impurity and from the yetzer hara — in the aspect of *"and you shall guard yourself from every evil thing"* [Devarim 23:10]. And our Sages taught: "A person should not entertain stray thoughts during the day lest he come to impurity at night" [Avoda Zara 20b].
## Segment 161
וזה בחי' שבת הגדול שלפני פסח. כי מחמת שבפסח מאירין בו ג"כ המוחין הגדולים ע"כ נקרא ג"כ שבת כמו שנאמר ממחרת השבת אבל אעפ"כ בודאי הארת וקדושת שבת בעצמו בודאי גדולה עוד יותר, וכלל יציאת מצרים שהוא בחי' עליית המלכות דקדושה הוא לזכות עי"ז לקבל אור השכל העליון שהוא בחי' שבת וסוף מעשה במחשבה תחילה ע"כ הזמין אז השי"ת שבעשור לחדש שהתחיל להאיר אז ביותר הארת קדושת פסח ויציאת מצרים וע"כ נצטוו ליקח להם מאז הקרבן פסח ואז חל יום זה ביום שבת דייקא ואז ע"י הנס שנעשה בו כמבואר בפוסקים ונס מרמז על סמיכת הנו"ן שהיא בחי' מלכות כמבואר לעיל, גם נס גימטריא מ"ה ואדנ"י שזה בחי' יחוד חמה ולבנה בבחי' את שני המאורות הגדולים, ע"כ נראה אז לכל בחי' עליית המלכות שנקראת שבת ג"כ מבחי' המאור הקטן לבחי' המאור הגדול וע"כ נקרא שבת הגדול.
[§3] Therefore at night — when the sitra d'mosa [side of death] holds sway — which is the aspect of sleep, "one sixtieth of death" [Berachos 57b] — the side of impurity rests upon the hands of a person — the hands specifically — for from there the grip of the aspect of *"and the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] takes hold. Therefore one requires heightened protection at that time from impurity and from the yetzer hara — in the aspect of *"and you shall guard yourself from every evil thing"* [Devarim 23:10]. And our Sages taught: "A person should not entertain stray thoughts during the day lest he come to impurity at night" [Avoda Zara 20b].
## Segment 162
וע"כ נוהגין הגדולים לדרוש בשבת הגדול, כי כבר דרשו רז"ל על פסוק ויקהל משה וכו' שמצוה להקהיל קהילות בכל שבת ולדרוש להם לישראל וזה ג"כ מחמת הנ"ל, כי עיקר המשכת התיקונים הנ"ל הוא על ידי עסק התורה בפרט ע"י עסק התורה ברבים, אך בשבת זה בודאי מצוה עוד יותר ויותר לדרוש ברבים והעיקר שתהיה הדרשה לשם שמים ולהורות לעם חוקי האלהים ותורותיו ית' כמבואר בפוסקים
סִימָן סו וְכוּ׳ — הִלְכוֹת כְּתוּבּוֹת
[§1]
The laws of kesubos. It is forbidden to be secluded — etc. — before writing her a kesubah — etc. For since the yetzer hara and the sitra achra — who are of the sitra d'piruda — lurk greatly to cause separation between those who are bound in holy connection. And behold: holy Malchus — the aspect of the bride — is in the aspect of the poor wise man — having nothing of its own — only what she receives from Chochmah — from which is the root of her husband — who is the groom. And since the sitra achra greatly lurks on this — to damage and corrupt the aspect of holy connection — and cause separation between them — therefore one fears that perhaps the yetzer hara will become so aroused that he may send her away from his home — and she will remain in utter poverty and destitution — since she will have no one from whom to receive her sustenance.
[§2]
And because of this concern — one must fear that even during the time of their connection and attachment — there will not be complete connection. For the essential fullness of union is in the thought — that both be in one thought of love and brotherhood and companionship of holiness. But if the thought and anxiety mentioned confuses her — lest it occur to him to divorce her and she will remain lacking everything — through this their union will not be complete. Therefore the Sages enacted the kesubah for her — so that it not be easy in his eyes to send her away. And then she is assured that the union is a complete union. And also: even if — G-d forbid — there should be separation between them through divorce or death — G-d forbid.
[§3]
She will not be in utter destitution. Since they will give her the kesubah — and she will have some sustenance and life-force from the impression of her husband's sustenance. And therefore our Sages taught: all who diminish from the measure of the kesubah (even with her consent) — his cohabitation is licentious cohabitation — as stated. For their union is not complete. And therefore: the Sages enacted for a virgin who became a vessel only through this husband (as our Sages taught: "a woman makes a covenant only with the one who made her a vessel" — meaning her first husband) — she has two hundred zuz — the measure of the aspect of wealth — opposite poverty — as our Sages taught: all who have two hundred zuz shall not take from charity — for one is no longer in the category of poverty — since one has such an amount. And for a widow — whose initial rectification was through her first husband — and therefore when she marries this one afterwards — she has only a maneh. And therefore our Sages enacted several matters between husband and wife — for the sake of chin [grace] — that they have grace with each other. For this is the essential holy union — the aspect of the connection of ches and nun mentioned — the aspect of chen — as stated. And this is what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 69 — that the husband incurs ten obligations to his wife — corresponding to the aspect of Chochmah — the aspect of Yud — as is known. And he gains from her four things — the aspect of dalet — for she is to him in the aspect of dalet — the aspect of the poor wise man — as stated.
## Segment 163
סימן תל"א וכו'
[§4] Therefore, when one rises from his bed, he must wash his hands with water — which corresponds to the aspect of Torah — to remove the ruach ra'ah [evil spirit], for the primary subjugation of the evil spirit is through Torah, as stated above. And this is the aspect of "she is the daughter of a king and is exacting" — for she is from the aspect of the kingdom of the sitra achra as explained. Therefore one must pour water over them three times, each time over each hand separately in alternation, in order to remove the ruach ra'ah entirely — for this corresponds to what is explained in the discourse Sha'alu, Siman 57, regarding the threefold fall of the hair of Edom [Adam / Esav].
## Segment 164
אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר וכו', מובא כי זה מרמז על מה שצריך האדם לפשפש ולחפש בחורין ובסדקים לבער ממנו כל מה שהוא מצד יצה"ר שנקרא אז חמץ גם לארבעה עשר מרמז על מלכות דוד שהוא גימטריא ארבעה עשר והוא דור הארבעה עשר לאברהם אבינו גם לארבעה עשר מרמז על י"ד אותיות של ה' א' ה' שהם שורש האמונה הק' וקבלת מלכות שמים, היינו שצריכין לעורר אז כח בחי' המלכות דקדושה והיצ"ט ולבדוק ולבער כל הבחינות שהם מבחי' היצה"ר מלכות דסט"א קליפת עשו שהוא בחי' חמץ כמובן בזוה"ק על פסוק גער חית קנה וכו', וזה לאור הנר וארז"ל ילפינן חיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות וכו' ונרות מנר שנאמר "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן", הרי שרמזו לנו שאור הנר ר"ל אור הנשמה שנקראת נר וצריכין לעורר אז כח והארת הנשמה הק' שיש בכל אחד מישראל שהוא מכלליות נשמות בני ישראל הכלולים בשבעים נפש שנים עשר שבטי יעקב שעליהם עיקר התגלות המלכות דקדושה ועי"ז יש כח לכל אחד לגרש ממנו בחי' המלכות דסט"א שהיא בחי' חמץ אותיות מצח אשה זונה כמובא בבחי' מפני שרי גבירתי אנכי בורחת כמובן במאמר בקרוב סי' ל"ו. וכן עיקר אור השכל דקדושה הוא ע"י הנשמה בבחי' ונשמת שדי תבינם וכידוע.
[§4] Therefore, when one rises from his bed, he must wash his hands with water — which corresponds to the aspect of Torah — to remove the ruach ra'ah [evil spirit], for the primary subjugation of the evil spirit is through Torah, as stated above. And this is the aspect of "she is the daughter of a king and is exacting" — for she is from the aspect of the kingdom of the sitra achra as explained. Therefore one must pour water over them three times, each time over each hand separately in alternation, in order to remove the ruach ra'ah entirely — for this corresponds to what is explained in the discourse Sha'alu, Siman 57, regarding the threefold fall of the hair of Edom [Adam / Esav].
## Segment 165
וע"כ צריכין להפסיק גם מלימודו ולקיים מצות בדיקת חמץ בזמנו, כי הגם שעיקר הכנעת היצה"ר הוא ע"י עסק התורה כנ"ל אעפ"כ לפעמים יש להיצה"ר אחיזה גם בהלימוד בעצמו ר"ל, ומביאו לבחי' הלימוד של שלא לשמה ממש להתייהר ולקנטר ח"ו וע"כ גם הלימוד בעצמו צריך חיפוש ובדיקה, וע"כ בזה הזמן שכל ישראל עוסקין בבדיקת חמץ אז צריך להפסיק גם מלימוד ולעסוק במצוה זו.
סִימָן ס״ט וְכוּ׳
[§1]
And therefore meat requires washing and salting — in order to wash away the visible blood upon it — which is forbidden as stated — and also to soften the meat so that the salt can extract the blood from it. For even though the meat has already been purified from the visible blood upon it — even so one must extract from it also the seeping blood [dam pelitah] — for even though the blood of the organs that has not seeped out is permitted — for this is the aspect of: *"He has not looked upon iniquity in Yaakov"* — and our Sages taught: evil thought — Hashem does not join it to action — for since it has not seeped out to bring the evil into actual deed — G-d forbid — in actual action — one is not punished for this since one prevailed over one's inclination in deed at least. Even so: one must purify the heart also from such thoughts — G-d forbid — and subdue also the evil within it that is only in potential — not in actual deed. For otherwise — G-d forbid — it is easy for the yetzer hara to prevail over one even in actual deed — G-d forbid. And this is the aspect of what one must salt the meat — so that it also expels the blood absorbed in the organs — for at the beginning of cooking — certainly the blood within it will seep and move from place to place and will forbid. And therefore salting is required — and the salt — through its pungency and saltiness — extracts even the blood absorbed in the organs.
[§2]
And likewise regarding the spiritual matter for the person: the salting is in the aspect of what our Sages taught: "let a person always arouse his yetzer tov against his yetzer hara" — meaning: one should not wait until the moment one sees one's inclination wanting to overpower and bring one to sin in actual deed — and only then gird one's battle weapons to fight it. But rather: while one's inclination is still only in potential — not yet in actual deed — at that point one arouses one's yetzer tov — and provokes it — and initiates battle against it — in order to drive it away entirely — so that it does not rule over one even only in the aspect of potential. And this is what is said: "tremble" — and certainly then: "and do not sin" — etc.
[§3]
And likewise: one who studies Torah with force and effort — and accepts upon himself suffering and bitterness for the sake of the yoke of Torah — as our Sages taught: "Torah only endures in one who kills himself over it." This too is the aspect of the rectification of the meat through salting as stated — as understood in the discourse Vayomar Boaz, Siman 65. (And see the holy Zohar, Vayechi 241 — regarding the sweetening of the judgments in the aspect of Malchus — which is through the aspect of salt — and from this the matter of salting is also understood.) And then after salting — one must go back and wash the meat and clean it of the salt — and of this blood that was expelled from it. And then the meat is permitted for eating — for there is no longer any hold of Esav the man of blood — even only in the aspect of potential.
[§4]
And therefore: meat that sat three days without washing and salting — salting no longer helps it — for its blood has dried within it. And this is like what our Sages taught [Bava Kamma 82]: "and they walked three days in the wilderness and found no water" — etc. — since they walked three days without Torah — they grew tired. And our Sages standing among them arose and ordained — etc. — so that they not rest three days without Torah. And it is already explained: the rectification of meat through washing and salting is the aspect of subduing the yetzer hara — the aspect of Esav — whose essential subduing is through the waters of Torah and wisdom. And therefore: if it sat three days — etc. — the aspect of having been separated from Torah in the three days mentioned — then certainly the blood within it has already hardened and dried — to the point that it is already difficult to extract and expel it — even through washing and salting. And therefore one may not eat it except roasted — and since one has roasted it — even so one should not cook it initially — as explained in the Shulchan Aruch. And therefore: if it was soaked in water within the three days — one is permitted to keep it until close to another three days.
[§5]
And from this matter something is understood: why sometimes specifically then — when one's inclination provokes one even more — with confusions and thoughts — etc. — things that had not entered one's mind before. And this is like the aspect of the rectification of salting — where at first — and especially after washing — the meat is clean and no moisture of blood is visible upon it — and then specifically through the salting the meat fills with brine and blood expelled from it. For at first the blood was absorbed in the organs — and now it has come out and been expelled through the salting — and therefore the meat became soiled again — until it is washed a second time — and then it will truly be clean of all blood — both outside and inside. (And this is somewhat explained in the conversations.) And therefore one must be especially careful at that time — not to allow any weakening of the mind to fall in one's heart through the aspect of this increased provocation. For such is the matter — for this itself is its purification and rectification — as stated. But even so — one must not be pleased with this — G-d forbid. Rather: one must immediately strengthen against the confusions and drive them away with all one's power — and at least flee from them immediately to holiness. And at least one must not be as one who contemplates and returns and contemplates again — G-d forbid. And this is understood also from elsewhere. And this is the aspect of what one must salt in a perforated vessel specifically — so that there is a place for the brine and blood that are expelled to flow out. But if there is no place for it to flow out — then not only is what was soaked in the brine and blood forbidden — for the blood re-absorbed into it — and salting and roasting no longer help it. But even the entire piece outside the brine was also forbidden — for the blood within it moved from place to place and did not exit — since it had no place to flow out.
[§6]
And this corresponds to the spiritual matter: since one does not hasten to drive away all the confusions and soilings that come upon one's heart specifically now — but rather one appears as if — G-d forbid — one is pleased by this — then not only do they themselves cleave and seize in one's heart — to the point that it is hard to purify oneself from them afterward — but all one's brain and heart become confused and disordered through this even more.
[§7]
For since one engages in Torah and service somewhat — whose special quality is to subdue the yetzer hara and purify the heart from all dross — even from what is still only in potential — this itself is the cause and reason why it seems that they provoke and cling to one even more right now — as stated. And if one were strong in this frame of mind — and each time some confusion comes upon one's heart — one drives it away immediately and gives it a place to flow and exit from oneself — and afterwards some other confusion would come upon one's heart and one would also drive it away — and so each time — until one merited true purity of heart — in the aspect of: *"and You shall cast into the depths of the sea all their sins"* [Michah 7:19] — to a place where — etc. — "and they shall never rise to the heart again." But if when some confusion comes — etc. — one does not immediately give it place to exit — but grasps it and deepens it and repeats its foolishness — G-d forbid — then one is like one who immerses while holding an impurity in one's hand.
[§8]
And from this it is self-evident: even though meat salted in a non-perforated vessel is permanently forbidden — and no rectification helps it — according to us — as stated. But with a person — certainly there is nothing that stands before repentance — and if one now truly strengthens oneself — and pierces one's stony heart — and engages in the service of Hashem in truth — certainly everything will be rectified. And therefore: if one has no salt — one roasts the meat over fire — for the power of fire also draws out the seeping blood — such that the blood absorbed in it will not seep and spread further.
[§9]
And therefore: regarding seeping blood [dam pelitah] — we say: since it is busy seeping it does not absorb — and likewise: as it absorbs so it expels. But not regarding visible blood — and likewise not regarding other prohibitions such as brine of neveilah and treifah. For with seeping blood — since before it seeped out it was not in the category of prohibition — for the blood of the organs that had not seeped was permitted — as stated — only since we are concerned that it will seep out afterwards — therefore one engages with it to extract and expel it — and therefore we are not as concerned about it. But regarding visible blood and other prohibitions — where the sitra achra has already seized them more strongly — one must keep far from them — and the arguments mentioned do not apply.
[§10]
And therefore: the liver — since it is full of blood — and in it is the essential hold of Esav the red one — as understood in the discourse Sha'alu, Siman 57 — and this is the aspect of: *"and Edom came out to meet him with a heavy people"* [Bamidbar 20:20] [am kaved — which also means liver] — therefore salting does not help for the liver — only roasting over fire — the aspect of: *"and the house of Yaakov shall be fire"* [Ovadyah 1:18] — etc. — "and the house of Esav shall be stubble" — etc.
[§11]
And therefore our Sages taught: blood is not retained in intestinal walls — for our Sages taught: intestinal walls are not flesh — and those who eat them are not fully human beings. And therefore: since they are not fully suited as human food — the bloods do not seize in them as strongly — unless we see that they reddened — which indicates there is in them the aspect of the hold of Esav the red one. And therefore one must salt intestinal walls on the outside — where the fat adheres — for their fat is regarded as blood — since there is the essential hold of: "and Yeshurun grew fat and kicked" — as stated. And therefore: visible blood that fell on roasting meat — we say the opposite: the fire absorbs it. For this is the aspect of: "one who provokes the yetzer hara within oneself" — for the fire of Torah and holy intellect subdues only the power of the sitra achra and the yetzer hara that is by nature in a person — and through this what happens naturally happens to it. But when a person deliberately seeks out and calls his inclination and awakens it upon himself — G-d forbid — then it can happen that it overpowers him even more specifically — as our Sages taught regarding one who teaches his daughter Torah: it is as if he taught her frivolity — as it is said: "I wisdom dwell with cunning" [Mishlei 8:12] — etc. — see there.
## Segment 166
וזה שמברכין אז על ביעור חמץ, כי הבדיקה הוא תחילת הביעור, כי עיקר התגברות הסט"א הוא לסמות עיני האדם שלא להתבונן כלל על דרכיו בבחינת לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו', אבל תיכף שמעורר כח והארת הנשמה הק' ומתחיל לפשפש במעשיו ולהתבונן על דרכיו אזי הבא לטהר מסייעין לו ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך והבדיקה בעצמה כבר הוא התחלת הביעור
[§5] And furthermore: on the first pouring, one draws the power of Torah to subdue and expel the ruach ra'ah — the ruach shtus [spirit of foolishness] that incites a person to actual transgression, G-d forbid. On the second pouring, one expels the ruach ra'ah that incites a person to transgression by clothing itself in the garb of a mitzvah. And on the third pouring, one expels the ruach ra'ah that makes a person's hands slack and lazy from engaging in Torah and good deeds — in the manner of what our Sages taught: "Lest you say: I will go and give in to sleep — therefore Scripture says: 'but his desire is in the Torah of Hashem'" [cf. Tehillim 1:2, Avodah Zarah 18b] — for this is the very essence of perfection: to turn from evil and do good. And all attain this through engaging in the holy Torah — and through this one merits chen [grace] and all prayers are received — and therefore one requires washing of the hands before prayer.
## Segment 167
סימן תל"ג וכו'
[§5] And furthermore: on the first pouring, one draws the power of Torah to subdue and expel the ruach ra'ah — the ruach shtus [spirit of foolishness] that incites a person to actual transgression, G-d forbid. On the second pouring, one expels the ruach ra'ah that incites a person to transgression by clothing itself in the garb of a mitzvah. And on the third pouring, one expels the ruach ra'ah that makes a person's hands slack and lazy from engaging in Torah and good deeds — in the manner of what our Sages taught: "Lest you say: I will go and give in to sleep — therefore Scripture says: 'but his desire is in the Torah of Hashem'" [cf. Tehillim 1:2, Avodah Zarah 18b] — for this is the very essence of perfection: to turn from evil and do good. And all attain this through engaging in the holy Torah — and through this one merits chen [grace] and all prayers are received — and therefore one requires washing of the hands before prayer.
## Segment 168
הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה, כי אף ע"פ שהלבנה בחי' מלכות הוא ג"כ בחי' צמצום נגד בחי' אור השכל העליון שהוא בחי' חמה כנ"ל, כל זה הוא בכלליות בחי' האורות הק', אבל כשצריכין לבדוק ולחפש אחר החמץ שהוא בחי' היצה"ר לבארו ולגרשו מכל בחי' החורין וסדקין ומטמוניות שלו אז צריכין לצמצם האור עוד יותר עד שיהיה בבחי' נר יחידי, היינו להמשיך איזה ניצוץ שכל דק ורוחני שיאיר לו לחפש היטב בפרטיות בכל החורין והסדקין שלא ישאר בהם שום חמץ, אך אעפ"כ אין צריך לבדוק אלא במקומות שיש לחוש שמא הכניס בהם חמץ אבל שאר מקומות שאין דרך להיות שם חמץ אין צריכין בדיקה כי כל אחד צריך לבדוק רק במה שיודע בנפשו שהיצה"ר מתגרה בו כי אין אדם דומה לחבירו וכידוע.
סִימָן ע״ט וְכוּ׳
[§1]
The signs of a pure animal and chayah are chewing the cud and having a split hoof. For our Sages taught: examine the teeth and you will forget the shoes [meaning: the signs indicate each other]. And behold: a person has thirty-two teeth — corresponding to the thirty-two paths of Chochmah — from which is the essential rectification of eating — as all of this is explained in the kavanos. And through them is the essential power of the feet — for "the end is embedded in the beginning." And the light of holy Chochmah and holy Torah illuminate a person from the aspect of his head to his feet — the aspect of: *"a lamp to my feet is Your word — and a light to my path"* [Tehillim 119:105]. And this is the aspect of: "the wisdom of the prudent — he understands his way" [Mishlei 14:8] — the aspect of: "and the path of the righteous is as the shining light" — as explained within. And see in the discourse of the Ari at the end of the Tikkunim — on the verse: "I have pondered my ways and I have returned my feet" — etc. And also: Malchus corresponds to the aspect of the feet — as is known. And this is the aspect of our Sages' teaching: it was found to illuminate his eyes and make him stand on his feet.
[§2]
And behold: correspondingly — the kingdom of the sitra achra — the aspect of Esav — also encompasses these two aspects of the klippa. And this is the aspect of what is said [Daniel 7] regarding the fourth beast: "its great iron teeth — eating and crushing — and its remainder it trampled with its feet." And therefore: in cattle and beasts — in which the filth of Esav and the spirit of folly and foolishness — the opposite of holy Chochmah — which is the essential aspect of human being — seizes most — therefore when it has teeth or fangs in the upper jaw — since then it generally does not chew its cud — for it chews and grinds its food with its teeth very well — until the food digests easily within it — and does not return and rise again into its mouth. And therefore it does not chew its cud. And it also does not have split hooves — so that it has an especially strong hold with its hooves on the ground. And therefore these are signs of impurity — for this indicates that the spirit of the sitra achra has seized it greatly — that it is addicted to the pleasure of eating — and imagines it has a firm and complete footing in this world.
[§3]
But if it chews its cud — this is because it has no teeth in the upper jaw — and therefore it cannot thoroughly chew and grind its food — and therefore the food returns and rises again into its mouth each time. And its hooves are split — so that it does not have as firm a hold with its hooves. From this it is apparent that the spirit of animality in it does not have great power and hold — and especially in the matter of its eating — where is the essential hold of animality — and where is the essential hold of Esav. And therefore: when one sees these signs — from its teeth to its hooves — one thereby knows that it is pure — for the sitra achra has not ruled it so strongly — and it is therefore fit for Israel's eating. And one may also say: the matter of chewing its cud alludes to the quality of the righteous — who minimize eating and drinking — the aspect of: "a righteous person eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25] — and many times they fast entirely — for they accustom themselves to the quality of the World to Come — in which there is no eating and drinking. But even so — as long as they are in this world — they too are compelled to eat and drink — the aspect of: "when you arrive in the city — proceed according to its customs." And since for them it is only in the aspect of necessity — they suffice with a small amount. And the unpleasantness of being full equals for them — each time — what they already ate yesterday or many hours ago — which is the aspect of chewing the cud — being sustained from what one ate already.
[§4]
And also: since their eating is only out of necessity and not for their own pleasure — they are in the aspect of the angels when they came to Avraham our father in this world — they were compelled to eat — and it is said of them: "and they ate" — and our Sages taught: and did they actually eat? — but they appeared as eating. And the first of each [food] departed [within them immediately] — likewise the eating of the righteous: it only appears as physical eating like other people — but in truth they are utterly distant from it — and even during the eating their mind is bound above above — and they are nourished only from the light of supernal Chochmah. And this is also the aspect of chewing the cud — appearing as if eating and not eating.
[§5]
And the split hooves also indicate the quality of the righteous — who have no firm footing in this world — but are always in the aspect of: "spread out the split of Your kingdom" — for they have doubts and uncertainty — and division — also regarding their reward in the World to Come. And as our Sages taught: why is the letter lulav dotted [in the verse about the gifts to Yosef]? David said: I know there is reward for the righteous in the World to Come — but I do not know whether I have a share with them. And Rabbi Yochanan ben Zakkai said: two paths are before me — etc. Whereas the quality of the wicked is all the opposite — for they are deeply addicted to the lusts of this world — and cannot satisfy themselves — the aspect of: "and the dogs — etc. — know not satisfaction" [Yeshayahu 56:11] — and: "and the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25]. And this is the aspect of: an impure animal does not chew its cud — for immediately after it swallows the food — its memory is as if erased — and it only anticipates more food. And even during the eating it becomes completely seized and bound by the physical pleasure of eating — for it thoroughly chews the food with its teeth — and fulfils its desire to the extent possible. And even so: they know not satisfaction — and it is as if it ate nothing at all. And its hooves are closed — for it imagines its footing in this world is firm. And not only that — but it is confident that it will also have reward in the World to Come. And these aspects are signs of impurity.
[§6]
And therefore: all that chews its cud — it has a split hoof — except the camel — etc. — and all that has a split hoof — it chews its cud — except the pig — etc. — for our Sages taught: the camel — this is Babylon; the shafan [hyrax] — this is Persia; the arnevet [hare] — this is Greece; the pig — this is Edom. It emerges that these species allude to the totality of the kingdoms of the sitra achra. And since Israel must be in exile under their dominion — therefore there is in them some sign of purity — so that they not be as complete opposites of the holiness of Israel. And the very sign of purity indicates the aspect of the holy sparks that fell among them — for whose sake Israel must be subjugated under them — until they clarify all the holy sparks from among them — as is known. And this also alludes to what the yetzer hara first dresses itself in mitzvos — as explained within — and this too is for this reason — for it is difficult for it to incite a person immediately at the first moment from one opposite to the other. And this is the aspect of our Sages' teaching about the pig — that it stretches out its hooves saying: see that I am pure — etc. — as stated.
[§7]
And therefore: an impure animal that gave birth to something resembling a pure animal — etc. — it is forbidden. For since its source is from the side of the sitra achra and impurity — therefore even the signs of purity do not help it — for they are in the aspect of the yetzer hara dressing in mitzvos — and in truth it is a mitzvah that comes through transgression. And therefore: a pure animal that gave birth to something resembling an impure animal — it is permitted. For since it is clearly known that its source is from the side of purity — one does not pay attention to the signs of impurity — for presumably they are in the aspect of: "great is transgression performed for its own sake" — and: "a prophet who was commanded to transgress the words of Torah temporarily — one listens to him." And our Sages taught: "there is a time to act for Hashem — they have nullified Your Torah" [Tehillim 119:126] — and similarly. And the matter of the chayah — whose fat is permitted and whose blood is forbidden — is already explained above.
## Segment 169
וע"כ במקומות שאין הדרך להכניס שם חמץ אין צריך בדיקה בכדי שלא לפזר מחשבתו מזה ביותר ולא יכנוס בזה בבחי' ריבוי החושב ובדיקדוקים יתירים ולא יתבלבל על ידי זה לגמרי ח"ו כי גם זה מעצת היצר, ואם אולי באמת נתגלגל גם למקומות אלו איזה חמץ אין בכך כלום כי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה, כי מאחר שבכלל עושה תשובה בלבו על כל הפגמים שהם מצד היצה"ר וגם בדיבור ובמעשה עשה כל מה שביכלתו לעשות כי בדק וביטל כתקנת חז"ל ע"כ ממילא בטילין ומבוטלין ממנו כל מיני חמץ ואין לו חלק בהם כלל.
[§6] And this: "One may not touch with unwashed hands — neither the mouth, nor the nose, nor the ears, nor the eyes" [Shulchan Aruch, O.C. 4] — for these are all connected to the brain and the holy sechel [intellect] [see Siman 21], and one must guard them especially from the ruach ra'ah — the ruach shtus mentioned above — so as not to cause damage through this to the holy brain and sechel.
## Segment 170
וזה בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכין בדיקה וכו' כי הגם שעיקר הכנעת החמץ והיצה"ר הוא על ידם כי שם עיקר קביעות המקום של קבלת עול מלכות שמים שלימה ולעסוק בתורה וכמו שארז"ל באמת משכהו לבית המדרש אעפ"כ גם הם צריכין בדיקה, וזה מפני שהתינוקות (היינו קטני הדעת) מכניסין בהם (ג"כ) חמץ היינו כנ"ל.
סִימָן פ״ב
[§1]
And therefore fowl — which are light of movement and the light of life shines in them greatly — as stated — therefore there are very many species of pure ones among them. And only twenty-four impure species exist — which have some hold from the power of fierce judgments — that extend from the aspect of twenty-four courts [of judgment] — as is known. But since there are also impure species among them — therefore one who does not recognize them checks: any bird of prey that seizes — is certainly of an impure species — for one sees in it the quality of cruelty of wild animals — for the sake of eating. And likewise: if it catches from the air and eats immediately — without first placing on the ground — from all this it is apparent that it is greatly addicted to eating — and this is a sign of impurity. For it is from the sitra achra of Esav — as stated — and it is thereby known that it is a bird of prey and impure. And if it is known not to be a bird of prey: there are three signs of purity — etc. — and even so one may not eat it except by tradition — for we fear that perhaps it is from the aspect of the yetzer hara dressing itself in mitzvos and signs of purity — as stated.
## Segment 171
וזה בחי' מה שצריך כל אדם לכבד חדריו קודם בדיקה וכו', היינו כי הדברים הידועים וגלוים להאדם שהם מצד יצה"ר אלו הדברים צריכין לגרשם ולבערם מיד גם קודם זמן בדיקת חמץ בלי שום התרשלות כלל כי אל תשכן באהלך עולה כתיב רק עיקר הבדיקה בזמנו הוא על פגמים דקים שברוב הפעמים אדם טועה בהם בפרט שלפעמים דרך היצה"ר להתלבש במצוות ומטעה את האדם, על אלו הדברים וכל כיוצא בהם, צריכים לעורר כח השכל דקדושה ולחפש ולבדוק אחריהם בחורים ובסדקים ובכל מקומות הנעלמים, אבל לא על הפגמים הגלוים כי אלו צריכין לגרשם ולבערם מעצמו לגמרי קודם הבדיקה בכדי שלא יתבלבל דעתו על ידם לגמרי בשעת הבדיקה ח"ו ולא יוכל לבדוק בשלימות כנ"ל:
[§7] And therefore one must wash the right hand first — by means of the left hand — in order to subdue the left, from which is the root of foolishness [ksilos] — in the aspect of *"the heart of a fool is to his left"* [Koheles 10:2] — relative to the right hand, which is the aspect of *"the heart of a wise man is to his right"* [Koheles 10:2].
## Segment 172
וזה אחר הבדיקה יהא נזהר בחמץ שמשייר להצניעו בכדי שלא יצטרך בדיקה אחרת, היינו כי אפילו אחר הבדיקה אבל עדיין לא הגיע זמן הביעור לגמרי עדיין וצריכין לשייר החמץ עד זמן הביעור וכן צריכין לשייר לאכול עוד, וכמו כן לענינינו כי עיקר ביעור חמץ שהוא היצה"ר בשלימות לא יהיה עד לעתיד כמ"ש "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", אבל לעת עתה אדרבא צריכין ליתן לו ג"כ איזה חיות בצמצום כדי חיונו וכו' כידוע, וגם כי נצרך לע"ע לקיום העולם כמו שארז"ל (יומא דף ס"ט ע"ב) חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא ולא אשכחו וכו' עי"ש, אך צריכין ליזהר על כל פנים לקדש עצמו במותר לו ולעשות גם הדברים שהם מבחי' היצה"ר כגון אכילה וכו' וכיוצא לעשות הכל לשם שמים ובצניעות וביראה כדי שלא יתן מקום להיצה"ר להתאחז בדברים אלו ואז יתגבר עליו עוד הפעם ח"ו ויצטרך לחזור ולבדוק אחריו, וזה כגון אם יטלנו עכבר בפניו, היצה"ר נקרא רשע כשדרז"ל על פסוק ויאמר זאת הרשעה וכו' וכל הרשעות של הרשעים הכל על ידו וכשדרז"ל על פסוק "יתמו חטאים מן הארץ-אזי ממילא-ורשעים עוד אינם", וארז"ל הני עכברי רשיעי נינהו וכו', היינו שלא יתאחז בו איזה רשעות בפניו ממש ח"ו בבחי' העז איש רשע בפניו, היינו שידע וירגיש בעצמו הרשעות ח"ו. או אם יחסר לחמו וכו', היינו שיראה שיחסר לו איזה דבר ולא ידע מי גרם לו החסרון אזי בודאי צריך לחזור ולבדוק בחורין ובסדקין של בתי נפשו עוד הפעם ע"כ טוב לו ליזהר בנפשו לכתחילה בכדי שלא יבא לזה.
[§1]
And therefore also in fish — which were created only from water and are in the aspect of the open eye — as stated — even so there are among them impure species as well — for this reason — and therefore holy Torah gave signs for them: "all that has a fin and scales" [Vayikra 11:9]. The scales are crowns and protection for their flesh — and the fin enables them to swim swiftly and flee from those who pursue them. And therefore they are signs of purity — for the wise person has eyes in his head — and knows that the world is full of enormous trials and dangers — for there are many enemies and lurkers and inciters and accusers against a person. And therefore he is careful for his soul — to hold a shield and barrier and armor to protect himself. And likewise: he hastens each time to flee from what one must flee from — and be saved. Not so the fool who walks in darkness — and pays no attention to any of this — as the verse says: *"a wise person is fearful and turns from evil — and a fool is confident and reckless"* [Mishlei 14:16].
[§2]
And this is the aspect of: "all who have scales — have fins" — for one who has no scales to protect himself constantly — certainly it is difficult to be saved and one falls most times into the hands of one's enemies and stumbles in what one stumbles in. And then one automatically weakens afterwards even in using one's fins to flee from them — for on the contrary — G-d forbid — since: "one sin draws another" — as our Sages taught. And the essential shield and armor before the enemy — the yetzer hara — is holy Torah — as the verse says: *"He stores away sound wisdom for the upright — a shield to those who walk in integrity"* [Mishlei 2:7]. And this is what our Sages asked: since it is already written scales — why also write fin? — and they answered: yagdil Torah v'yadir [to magnify the Torah and make it glorious].
## Segment 173
וזה בחי' הביטול שאחר הבדיקה שאומר כל חמירא וחמיעא, בחי' ס"מ ונוקביה כידוע וכל הדברים הבאים מצדם.
[§3]
Meaning: holy Torah alludes to us all the counsel and strategies needed for this battle — and therefore even though it is already self-evident that all who have scales have fins — even so holy Torah explains it explicitly — to make known that even this counsel — to flee when one must flee — all of it is only through the power of holy Torah — through which one gives strength to holy Malchus — the aspect of the yetzer tov — to prevail against the yetzer hara — as stated. And this: yagdil Torah — and through this: v'yadir — which is from the language of strengthening and power — and also from the language of rule and mastery — the aspect of the holy power that Malchus receives through this — as stated. And this is what our Sages taught: from where [do we know] that scales are a garment? — as it is written: "and an armor of scales" [Shmuel I 17:5] — it is thereby explained: scales are the aspect of a shield and armor and coat of mail. And see in the book of Ta'amei HaMitzvos and you will understand further for our subject.
## Segment 174
דלא חזיתיה וכו', היינו שאינו רואה ומבין על זה בשעת בדיקה, ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא, ובביטול היום יאמר דחזיתיה ודלא חזיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה, כי אולי יש איזה חמץ שראה אותו ואעפ"כ לא ביעריה מחמת אונס או שכחה גם הוא יהיה בכלל הביטול, וכמו כן לענינינו מה שמבטל הסט"א בלב שלם ובפרט שמוציא הביטול בדיבורו בפה מלא ממש, עי"ז מגרש ומבטל מעצמו אחיזת הסט"א לגמרי כי באמת ממילא הם בטילין ומבוטלין כי תוהו המה מהבל יחד והם רק בחי' כח המדמה כח בטל כמבואר במ"א בפרט כי סוף כל סוף יכרעו ויפולו בבחי' כי הנה אויבך יאבדו וכל העומד לישרף כשרוף דמי רק בשביל כח הבחירה נדמה כאלו יש בהם איזה ממש ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו של אדם, וע"כ בגילוי דעתא בעלמא שאינו חפץ בהם ומבטל אותם סגי בזה.
[§8] And therefore also one who wakes during the night, and likewise one who sleeps during the day, requires washing out of doubt — for perhaps through the aspect of nighttime, or through daytime sleep — which is the aspect of the withdrawal of the mochin and the sechel — the sitra d'mosa has gained hold of him, in the aspect of the foolishness [ksilos] mentioned above. And therefore Dovid — who is the aspect of holy Malchus — was careful never to sleep sixty breaths [a deep sleep], so as not to taste the taste of death — so as never to sever himself at any point from the aspect of holy Chochmah, which is the very essence of life, as stated above.
## Segment 175
וזה ג"כ בחי' ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא רמז למה שארז"ל אי אזיל מוטב ואי לאו יזכיר לו יום המיתה בחי' כי עפר אתה ואל עפר תשוב בחי' אדם יסודו מעפר וסופו לעפר ובזה שמזכיר זאת ומדבר אותו בפה מלא עי"ז זוכה באמת לבטל ולסלק את יצרו ממנו, וכעין זה שמעתי על מה שארז"ל אומה זו משולה לכוכבים ומשולה לעפר כשהם יורדים יורדים עד לעפר ר"ל אפילו בשעת ירידתם אינם רוצים להניח את מקומם ולידבק ח"ו בסט"א אלא הם יורדים עד לעפר בבחי' יזכיר לו יום המיתה ועושין עצמן כאלו הן כבר עפר ממש ובזה מגרשין מעצמן כח הסט"א ועי"ז כשהם עולים עולים עד לרקיע וכוכבים וזוכין עי"ז לידבק בקדושת השכל העליון ע"י בחי' חמה ולבנה הנ"ל וזה לא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד וכו' לא בדק בתוך הפסח יבדוק לאחר הפסח בכדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה, כל זה לזרז את האדם בענין הבדיקה והביעור אף שלא בזמנו ואפילו לאחר זמנו לגמרי כגון לאחר הפסח שאז ממילא כבר הותר לאכול החמץ אעפ"כ צריך לבדוק ולבער החמץ שעבר עליו הפסח כי מאחר שהיה החמץ אז רומז לסט"א והיו צריכין לבערו ע"כ צריכין לבדוק אחריו גם אחר הפסח כדי שלא יכשל בו שהוא אסור בהנאה ומחמת שצריכין להכין עצמו לקדושת פסח ל' יום קודם לפסח כנ"ל ע"כ המפרש בים או יוצא בשיירא או עושה את ביתו אוצר תוך שלשים יום זקוק לבדוק. וע"כ המשכיר בית לחבירו וכו' אותו שהחמץ הוא ברשותו כשמגיע זמן בדיקה הוא צריך לבדוק ולבער כי הלא עד עתה היה היתר ועכשיו חל עליו שם איסור וחיוב בדיקה אחריו ע"כ חל עליו חובת הביעור, ועיין סי' תל"ז חילוקי דינים בזה אם המשכיר מסר לו מפתח וכו' וכן בין שכירות למכירה והכל מובן ע"פ הנ"ל.
סִימָן פ״ד
[§1]
The laws of insects. And this is the aspect of the impurity of the eight creeping creatures mentioned in the Torah — which are the weasel, the mouse — etc. — and it is cited in the writings that they correspond to the aspects of the roots of the klippos mixed in the dross of the eight kings of Edom — etc. And regarding our subject: for they are from the sitra achra of Esav — who is Edom — who grows strong essentially to separate a person from holy Chochmah — the aspect of ches. And therefore correspondingly they too are eight [ches]. And holy Chochmah is the aspect of holiness. And they are completely impure — the opposite of the aspect of holiness. And therefore their impurity is as a lentil — which is the aspect of what was the beginning of Esav's wickedness — and the despising of the birthright — which is the aspect of holy Chochmah — was for the sake of a lentil stew — as is explained in the parashah. And this is also the aspect of the prohibition of: "all the creeping creature that creeps upon the earth" — and the Torah calls them sheketz [abomination] — etc. — for they are of very low levels — the very opposite of the aspect of holy life-force — which is the aspect of ches and nun — the aspects of grace and beauty and splendor — and they are disgusting and repulsive. Therefore: "you shall not make your souls abominable through animal or through bird" — and similarly regarding the impure species of water — it is said of them: sheketz — for all of them are from the aspect of the sitra achra — which is disgusting and abominable — the aspect of what our Sages taught: "if that villain encounters you — etc." — the aspect of what is said [Yirmiyahu 49] about Edom: "contemptible among men." And therefore they make the souls of those who eat them abominable.
[§2]
And therefore they are forbidden only if the insects grew while still attached [to the ground] — which is called "the creeping creature that creeps upon the earth." But those that form in something detached are not forbidden unless they separated — for the essential distinction between a human being and an animal is: the spirit of the human ascends upward — and the spirit of the animal descends downward to the earth — and therefore it is greatly addicted to physicality and earthliness — and has no daas or intellect. And therefore: insects that creep literally on the earth — and all their growth is close to the actual earth — they are therefore very weak and of very little life-force. And as our Sages taught: any creature that has no bone does not survive twelve months. And therefore all of them are forbidden. And likewise water insects that spring up while attached — or at least flow — etc. — as explained in the Shulchan Aruch. But those in water in vessels — and likewise those in fruits — those that formed in something detached — are not in the category of "the creeping creature that creeps on the earth" — unless they separated. For then the spirit of impurity — wandering the earth — from the aspect of the sitra achra of Esav — has already seized them. And the general rule: those insects that formed while attached are from the aspect of the sitra achra — the aspect of Esav — of whom it is said: "the wicked are estranged from the womb" [Tehillim 58:4]. And therefore they are forbidden immediately. But those waters or fruits that were detached from their place of attachment in purity and fitness — and had no insects in them at that time — and were fit then for Israel's food without any checking at all — therefore: if insects formed in them afterwards — they are permitted as long as they have not separated. For they are in the aspect of: "He has not looked upon iniquity in Yaakov" — as stated — since they are included in the permitted food and have not separated and distinguished themselves from it at all — the name of prohibition has not fallen upon them. (And even if they separated — in a place of rabbinic lenience — see in the Shulchan Aruch the particulars.) But if they separated from the produce or food and became a matter in their own right — the sitra achra has already found a place to fall upon them — and then even if they return — they are forbidden. And from this some small allusions are also understood regarding a person's service.
## Segment 176
וע"כ אפילו אחר הבדיקה אם נולד איזה ספק ושינוי צריך לחזור ולבדוק כמבואר בסימן תל"ח בדין עכבר שנכנס למקום בדוק, ובסי' תל"ט באם לא מצא ככרות שהניח וכו' עיי"ש כמה חילוקי דינים בענינים אלו והכל סובב על ענין זה כי צריכין ליזהר מאד לבלי להתרשל בענין המלחמה הזאת רק לחפש ולבדוק אחר דרכיו ועצותיו של היצה"ר בכל פעם בחיפוש אחר חיפוש כי אין לו לאדם אורב ושונא יותר ממנו ובכל פעם חושב עליו מחשבות ותחבולות רעות כשארז"ל, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר ואליך תשוקתו וכו' (קידושין ל' ע"ב) ע"כ צריכין ליזהר ולהשמר ממנו אפילו על צד הספק וספק ספיקות ולבלי להורות היתר לעצמו בענינים אלו כלל כי אין אדם רואה חוב לעצמו, אך אעפ"כ הכל יהיה רק ע"פ דרכי התורה הק' ובמקום שאחז"ל שאין לחוש ולבדוק כעין החילוקי דינים המבוארים בסימנים אלו אזי אין לו לחוש ולחשוב כלל רק יסמוך עצמו על הביטול מה שיודע שביטל בפה מלא ובלב שלם כל בחי' החמץ ושאור, וע"כ אין לחוש כלל בכדי שלא יכנוס בבחי' ריבוי החושב ומחשבות יתירות כנ"ל.
[§9] And this is the aspect of: "These are the things that require washing with water — one who rises from his bed, one who leaves the privy" — etc. — all of them in order not to give space for foolishness and the spirit of impurity to take hold of him. And this is what [the Shulchan Aruch] concludes: "And one who has done any of these and did not wash — if he is a Torah scholar, his learning will be forgotten; if he is not a Torah scholar, he will lose his mind" [O.C. 4] — for the essential damage reaches the mochin and the sechel.
## Segment 177
וע"כ אפילו אין גוף החמץ שלו רק שיש לו שייכות בו מחמת שקיבל עליו אחריות וכיוצא כעין המבואר בסי' ת"מ ותמ"א חייב ג"כ לבער בכדי שלא יהיה לו שום חלק ושייכות בבחי' הסט"א, אבל עכו"ם הנכנס בביתו של ישראל וחמצו בידו אינו זקוק להוציא כשארז"ל שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים וכו' כי מאחר שביער כל החמץ שמצדו שהיה לו שייכות בו ממילא כבר ביטל כל כח הסט"א עד אשר מצדו ובחינתו יש כבר כח להמלכות דקדושה להתגבר על בחי' המלכות דסט"א, ומה שהוא רואה שאעפ"כ בכלל העולם עדיין כח היצה"ר והסט"א ומלכות הרשעה בתוקף ועוז, זה הדבר אינו שייך אליו ואין בכח להאדם הפרטי להבין כל זה כי מסתמא כך הוא רצונו ית' בשביל כח הבחירה ומסתמא לא נתבררו עדיין כל הבירורים דקדושה בשלימות עוד ענינים הרבה אשר יש בזה כידוע ואפילו בעכו"ם שכבוש תחת ידו כיון שהוא עכו"ם והוא מצד הסט"א וחמץ הוא שלו ע"כ אין להישראל שום שייכות בזה ואינו חייב לבערו:
סִימָן פ״ה
[§1]
The signs of locusts: all that has four legs and four wings — and its wings cover the majority of its body — etc. — and it has two jumping legs. For from all of this it is apparent that its power of movement is greatest — to flee from enemies — and also its wings cover the majority of its body like a shield and armor — as stated — and also its power of flight is very great. And not only that — but it also has jumping legs — to leap and spring above the physicality of the earthly place. And all of these are signs of its purity. And even so: a tradition is required that its name is chagav — a pure species — for the sitra achra also sometimes makes use of and dresses itself in these aspects. And specifically because it is so light of movement — even so: since there are also impure species among them — the error and exchange and transposition are very common — and therefore a tradition is specifically required. And therefore the pure ones require no shechitah — for the majority of them is from the finest elements — and the minority from the element of earth.
## Segment 178
וע"כ אפילו תערובות חמץ אסור ולא עוד אלא שאוסר במשהו כי מאחר שרומז להיצה"ר והסט"א ע"כ אוסר במשהו וכשארז"ל כך דרכו של היצה"ר היום אומר לו לאדם עשה כך וכו' ולמחר אומר לו לך עבוד ע"ז, וכמו שדרז"ל על פסוק הוי מושכי העון בחבלי השוא בתחלה דומה לחוט של בוכנא ולבסוף וכעבותות העגלה חטאה ומחמת שדרכו לפעמים להתלבש במצות ובאמת הוא מצוה הבאה בעבירה כנ"ל ע"כ צריכין ליזהר מאד גם מאיזה תערובת חמץ כל שהוא:
[§10] And this: "If he has no water, he should wipe his hands on a stone" — etc. — "or on any cleansing substance" — etc. — "and this will suffice for prayer, but not to remove the ruach ra'ah that rests upon them" [O.C. 4].
## Segment 179
וע"כ החמץ שנפסל קודם זמן איסורו מאכילת הכלב מותר לקיימו, מאחר שלא היה ראוי לאכילת כלב שהוא בחי' המלכות דסט"א כמו שאמרה אסתר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי כמו שדרז"ל וכמו שאמרו לנבוכדנצר את וכלבא שוין וכן היצה"ר נקרא כלב כידוע, וע"כ חמץ כזה שאינו ראוי לאכילת כלב לא חל עליו שם איסור אבל אם כשהגיע זמן איסורו היה ראוי לאכילה אף שנפסל אח"כ מאכילת כלב חייב לבערו כיון שכבר שלט בו כח הסט"א בשעה שהגיע זמן איסורו, וע"כ גם בחמץ שנפלה עליו מפולת נתנו ג"כ השיעור עד שאין הכלב יכול לחפש אחריו וכו' היינו כנ"ל
סִימָן פ״ו
[§1]
The signs of eggs — to recognize whether they are from pure fowl: if both its heads are round or both are pointed — or if the yolk was on the outside and the white on the inside — it is known to be the egg of an impure bird — etc.
[§2]
For a pointed head alludes to the sharpening of the mochin — the aspect of the light of supernal Chochmah — the aspect of what is said [Iyov 41:22]: "beneath him are sharp pieces of pottery" — Rashi explains: rays of the sun — which is the aspect of the light of Chochmah. And likewise: [Mishlei 27:17]: "and a man sharpens the face of his fellow" — Rashi explains: referring to Torah scholars who sharpen each other. And a round head alludes to the aspect of Malchus — the aspect of a circle — the aspect of: "and the head is round toward the throne from behind" — and as cited in the discourse Heichal HaKodesh, Siman 59. And it is known: the sitra achra begins in connection and ends in separation — the aspect of: "then all evildoers shall be scattered" [Tehillim 92:10]. And therefore: if both its heads are round — it alludes to it being from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And likewise: if both its heads are pointed — it alludes to it being from the aspect of the male — the aspect of the intellect of the sitra achra.
[§3]
And therefore: even a pure egg — whose one head is round and one head is pointed — one does not rely on it until asking the hunter — etc. — for in holiness there is a complete and holy union between male and female — which are the aspects of Chochmah and Malchus. And therefore the essential binding of the egg is in its pointed head — where the drop of the male bird binds — as explained in the Beis Yosef, Siman 66, in the name of most authorities — see there. And this: for this very pointed head is also in the aspect of the male — as stated. And according to the opinion that holds the binding is in the round head — this too can be explained according to the matter above — as is self-evident. And therefore: if the yolk is on the outside and the white is on the inside — this too is a sign that it is from an impure bird. For the white — which is white — is from the aspect of the male — the aspect of: "a man who emits white" — etc. — and the yolk is from the aspect of the female. And in the sitra achra — the female rules over the male — as explained in the holy Zohar regarding yoter al hakaved [the lobe of the liver] — and likewise regarding pitora asher al ha-nahar [the table that is on the river]. But even if one head is round and one pointed — and the white is on the outside and the yolk inside — even so it is possible that it is the egg of an impure bird. For falsehood does not endure unless there is some truth at its beginning. And likewise: the sitra achra also begins in connection — from which flows the fact that the yetzer hara first dresses itself in mitzvos — for they mimic like a monkey before a man. Therefore one does not rely on these signs until asking the hunter — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 2 · Simanim 30–87
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 3: Simanim 87–178
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 3 · Simanim 87–178
Basar b'Chalav · Taaruvos · Foods of Non-Jews · Avodah Zarah · Ribbis · Kilayim
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
## Segment 180
סימן תמ"ג וכו'
[§6] And this: "One may not touch with unwashed hands — neither the mouth, nor the nose, nor the ears, nor the eyes" [Shulchan Aruch, O.C. 4] — for these are all connected to the brain and the holy sechel [intellect] [see Siman 21], and one must guard them especially from the ruach ra'ah — the ruach shtus mentioned above — so as not to cause damage through this to the holy brain and sechel.
## Segment 181
מבואר בזוהר הקדוש חלק א' דף קמ"ב בהאי זימנא (היינו בעת שנתברך יעקב מאת יצחק) ערב פסח היה ובעי יצר הרע לאתבערא ולשלטאה סיהרא רזא דמהימנותא וכו', מכוון לענינינו, ועיין תרגום שני בענין מסירת המן איך שישראל אומרין בשעת ביעור חמץ כן תבער מלכות הרשעה וכו' מכוון ג"כ לזה.
[§11] This is an allusion: if one is unable to engage in Torah study — which is the aspect of mayim [water] — at least let him strive to cleanse his hands [which allude to all of one's actions and movements] with "any cleansing substance" — meaning: to be careful at least to cleanse himself from bad character traits and to cleave to good character traits. And through this he also gives strength to holy Malchus [which is the aspect of acharis hayomim / the latter days, for upon it rest all the middos [character traits], as is known; and the middos are the aspect of the six extremities [vav kitzvaos], which are the aspect of the totality of the holy Torah, shining in the aspect of Malchus] — to prevail over the kingdom of the sitra achra, and the ח and the נ are bound together and his prayer is accepted.
## Segment 182
וזה בחי' מה שזמן ביעור חמץ מן התורה הוא אחר שש, ומבואר בזוה"ק ובתיקונים שצריכין לבער אז החמץ בכדי שלא להפריש ולהבדיל ח"ו בין שש לשבע שהם בחי' חמה ולבנה ויקוים והיה אור הלבנה כאור החמה עיי"ש אבל חכמים אסרוהו שני שעות קודם כידוע. וזה שארז"ל שבשכר השבתת שאור ביום הראשון שהוא ערב פסח עתיד הקב"ה להפרע מן עשו שנקרא ראשון שנאמר ויצא הראשון וכו' היינו כנ"ל:
סִימָן פ״ז וְכוּ׳ — בָּשָׂר בְּחָלָב
[§1]
The laws of basar b'chalav [meat with milk] — etc. It is explained in the holy Zohar [Mishpatim 125] that through basar b'chalav one gives strength to the sitra achra to suckle from holiness — G-d forbid — etc. — see there. And from this it is self-evident that then the sitra achra has even more power to overpower. And also: through this it has more power to dress itself in mitzvos and deceive the person — and through this one becomes separated and distanced from holy wisdom and intellect and life-force — which is the essential aspect of the tzelem Elokim [Divine Image] that illuminates the face of man — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face" — as explained in Siman 57. And therefore it is explained in the holy Zohar there: that through basar b'chalav the tzelem Elokim departs from him. And see in the Tikkunim, Tikkun 14 — where it is explained that the prohibition of basar b'chalav is in the aspect of: *"you shall not plow with an ox and a donkey together"* [Devarim 22:10]. And there in Tikkun 10 of the later Tikkunim it is explained: ox and donkey are the aspect of the klippos of Esav and Yishmael — which are the totality of the kingdoms of the sitra achra — as stated. And this: the prohibition of basar b'chalav is juxtaposed in Parshas Mishpatim and in Parshas Yisro to the mitzvah of bikkurim — for this mitzvah is from the side of the holiness of holy intellect and wisdom — the aspect of the birthright. And in Parshas Reeh this mitzvah is juxtaposed to the mitzvah of maaser — which is from the aspect of Malchus — as is known.
[§2]
For through basar b'chalav one damages the aspect of drawing these rectifications. And therefore: when the angels prosecuted against the receiving of the Torah — through which one merits the aspect of these rectifications — the Holy One, blessed be He, replied to them: "did you not eat meat with milk at Avraham's home?" — as stated. For through this one damages the aspect of drawing these rectifications. And therefore the Torah was strict regarding basar b'chalav only concerning the meat of cattle specifically — in which is the essential hold of the spirit of folly — the aspect of Esav — only that Israel rectify it through shechitah — etc. — as stated. And therefore it requires shechitah of both signs — and its blood does not require covering — and its fat is forbidden — as stated. But the meat of a chayah — in which the light of holy life-force shines more — therefore its fat is permitted — and its blood requires covering. And all the more so fowl — which requires only one sign — therefore there is no biblical prohibition of basar b'chalav with it. But even so it is also rabbinically forbidden.
[§3]
And therefore holy Torah expressed this prohibition in the language: "you shall not cook a kid in its mother's milk" — even though gedi [kid] includes all cattle. And this is because in the kid there is an extra hold for the aspect of Esav the hairy man. And therefore it is said of Yaakov: "and the skins of the kids of the goats she placed on his hands" — etc. — and it is said afterwards: "and he did not recognize him for his hands were like the hands of Esav his brother — hairy." And see in the holy Zohar what is explained regarding the kids of the goats — and why even so they are permitted for Israel's eating. And therefore the Torah alluded: since in the meat of cattle — the aspect of gedi — there is an extra hold for the aspect of Esav — but Israel rectify it through the mitzvos of shechitah and nikur [removal of forbidden fat and sinews] and salting — therefore: if one cooks it in cattle milk — which was drawn and clarified from its blood — in the aspect of the blood becoming congealed and becoming milk — and it became so clarified of itself through the supernal power coming upon it from above — whose root is from the aspect of supernal whiteness — the aspect of wisdom and thought — through which all holy clarifications — in the aspect of: kulhu b'machshavah isbariru [all are clarified through thought] — and from there the redness of the blood — in which the sitra achra of Esav the red one has seized — was sweetened until it was turned into whiteness — the whiteness of milk — until it became permitted for Israel's eating without any rectification at all. And this is the aspect of: *"and enough milk of goats for your bread — etc. — and life for your maidens"* [Mishlei 27:27] — for it is from the aspect of wisdom and life — as stated.
[§4]
Therefore: if one cooks in it meat of cattle — in which the sitra achra of Esav has greatly seized — through this one gives it room to overpower even more — G-d forbid. And therefore the Torah was strict specifically in the manner of cooking — for through cooking the flavors of one and the other blend together even more — until they are completely included together and become one — and through this it has the power to suckle and overpower even more. And therefore the cooking itself is also forbidden. And its prohibition is so severe — to the point that it is also forbidden for any benefit — for even the benefit alone that the person receives from it greatly damages his soul — for through this the aspect of Esav — who is forbidden for all benefit — seizes upon him. For all the good of the wicked is evil for the righteous — as understood also regarding Yaakov our father when Esav said to him: "let me place" — etc. And therefore it only applies to the meat of a pure animal in pure milk — where both are permitted. And even meat of neveilah or forbidden fat — even so — at minimum they are of a permitted species.
[§5]
But if the meat or milk is of an impure species — then there is no prohibition of basar b'chalav regarding cooking and benefit — since it is forbidden anyway from the beginning of its creation — the sitra achra no longer has room to suckle from holiness through this. And therefore: fish and locusts — which require no shechitah at all — are permitted with milk — even rabbinically. But even so — biblically it is only forbidden through the manner of cooking — and specifically meat of cattle in cattle milk.
[§6]
Even so: our Sages forbade even placing cheese on the table together with meat — even meat of a chayah or fowl — since one may come to eat them together — and give the sitra achra a hold to seize. And not only that — but even if one has already eaten meat — one must not eat cheese afterwards — etc. — as explained in the Shulchan Aruch. For since the sitra achra has some hold in it — one must be concerned also regarding what one eats afterwards — since it draws its flavor even more — or there may remain some between the teeth. But if one ate the cheese first — one need not be concerned about what one eats meat afterwards — provided through rinsing and washing — and see in the Shulchan Aruch. And therefore: basar b'chalav does not apply biblically with the milk of a slaughtered or dead animal. For our Sages taught [Bechoros 6b] — regarding the permission of milk — it is an innovation [chiddush] — since it resembles a limb from a living animal yet the Torah permitted it. And therefore one may say: specifically with milk from a living animal — whose permission itself is an innovation — therefore if one cooks meat in it — the sitra achra is aroused to suckle from this — as stated. But not so with the milk of a slaughtered animal — whose permission is not such an innovation. And likewise with milk of a dead animal — which has departed from the prohibition of a limb from a living animal — and even though it is now forbidden because of neveilah — it is in truth forbidden — and the sitra achra has no room to suckle from this. And even according to those who hold that milk of neveilah has no biblical prohibition of neveilah — one may say they hold: even so the prohibition of a limb from a living animal has departed from it — and therefore it is not such an innovation — since it is milk of a dead animal. (And see this matter in the legal authorities.) But even so: even with the milk of a slaughtered animal — it is rabbinically forbidden. And see Siman 30 regarding the law of kechal [udder].
## Segment 183
וזה שארז"ל כיצד ביעור חמץ פוררו וזורה לרוח או זורקו לים או שורפו, ומובא ששלש בחינות אלו שהם בחי' השלש יסודות ראשונות שהם אש רוח מים ששרשם שלש אותיות ראשונו' שבשם הוי"ה ב"ה ועל ידיהם מכניעים ומבערים כל הסט"א שהם בחי' חמץ ונותנין כח לבחי' המלכות דקדושה שהיא בחי' הה"א אחרונה שהיא בחי' מצה, היינו כנ"ל. והשלש אותיות הקדושים הם בחי' הט"ל אורות (כמובא במאמר אני ה' סימן י"א) וכולם כלולים בהתורה הקדושה, כי אורייתא שמא דקוב"ה וכו'. וזה בחי' כי טל אורות טלך ודרז"ל מי שיש בו טל תורה טל דייקא היינו כנ"ל. וע"י התורה הקדושה מכניעין כח היצה"ר ומבערין בחי' המלכות דסט"א בחי' מלכות עשו כשדרז"ל על פסוק "הקול קול יעקב וכו'", וזה הקול קול יעקב, כי הקול כלול מאש מים רוח כידוע, אך עיקר מצות ביעור חמץ הוא באש כי מהאש יצאו והאש תאכלם כי מאחר שעיקר כחם הוא ע"י היצה"ר שהוא בחי' אש בחי' נורא ביה עמרם שזה בחינת ויצא הראשון אדמוני דייקא ע"כ צריכין לבערו באש שהוא ג"כ בחי' התורה בחי' הלא כה דברי כאש היינו ללמוד תורה בכח וחמימות והתלהבות דקדושה ועי"ז נותנין כח לבחי' המלכות דקדושה שהיא ג"כ בחי' אש אוכלה עד שזוכין על ידי זה לקבל מאור השכל העליון שהוא ג"כ בחי' אש כנ"ל (וזה ג"כ מה שהפסח אינו נאכל אלא צלי אש דייקא וכן והנותר ממנו באש תשרופו וכו' בכדי שלא יהיה ממנו איזה יניקה להם ח"ו)
[§12] But to actually remove the ruach ra'ah — which is the ruach shtus [spirit of foolishness] of the yetzer hara — this is achieved only through mayim [water], which is the aspect of engaging in Torah study. For the entire Torah is the holy Names of G-d, may He be blessed — and therefore it possesses the power, as a segula, to banish every manner of ruach ra'ah and ruach shtus — as is explained within [the discourse].
## Segment 184
סימן תנ"א וכו'
[§7] And therefore one must wash the right hand first — by means of the left hand — in order to subdue the left, from which is the root of foolishness [ksilos] — in the aspect of *"the heart of a fool is to his left"* [Koheles 10:2] — relative to the right hand, which is the aspect of *"the heart of a wise man is to his right"* [Koheles 10:2].
## Segment 185
וזה בחי' דיני הגעלה. והכלל כי כתשמישו כך הכשרו, כי אפילו מי שנכשל כבר ח"ו בעצת יצרו הרע ח"ו ופגם בבחי' המלכות וכן בבחי' השכל הנ"ל אעפ"כ גם לו יש תקנה כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה אך צריך ליזהר שתהא התשובה כפי החטא והפגם:
סִימָן צ״א וְכוּ׳
[§1]
Meat and cheese that touched each other are permitted — but one must wash — etc. — for since they touched only while cold — one need only be concerned about what adhered visibly — and washing suffices. And likewise regarding the person: if something not good — G-d forbid — merely touched his heart and thought — if it was only incidentally — and he did not deepen it in the warmth of the inclination — but only in a cold manner — it suffices for him to wash — to purify his heart with the pure waters of Torah and holy intellect. But initially one certainly must guard oneself even from such an aspect — lest one eat it without washing — perhaps one will not immediately place one's heart to wash and purify one's heart from all the dross that adheres to it even while cold — and one's service will be found mixed with dross — G-d forbid.
[§2]
And all of this is while cold. But while hot — even if only the milk is hot — and cold meat fell into it — etc. — everything is forbidden — for tata'ah gabar [the lower one prevails] — for the lower one heats the upper — or cools it — according to what the lower is — whether hot or cold. For everything depends on the lower ones — for b'itarusa d'letata isitar le'eilah [through arousal from below comes arousal from above]. And likewise regarding our matter: wisdom and intellect is the aspect of the higher level — the aspect of head and firstness — and it is written: "the path of life is upward for the wise" [Mishlei 15:24] — etc. And Malchus is the aspect of the lower level — for it is the aspect of sof davar. And therefore it is said of it: "this is Jerusalem — which I have placed in the midst of the nations" [Yechezkel 5:5] — etc. — and therefore there is the essential battle — as understood also within. And therefore everything depends according to the aspect of the lower: if it is hot — meaning: the fierce boiling of judgments has prevailed in it — then even if the lower is permitted and into it fell forbidden that is cold — everything becomes forbidden. And if the lower is cold — even if it is forbidden — and into it fell permitted that is hot — and it forbids if the impure is salted. For salt alludes to the aspect of intellect — as explained above in Orach Chaim — and therefore: if the impure is salted and dresses itself in some aspect of intellect — therefore even the permitted is also forbidden.
[§3]
And see in the Shulchan Aruch the particulars therein. And this is the aspect of nullification of the prohibition in sixty. For all mixture of a prohibition in something permitted is the aspect of damage to holy Malchus — the aspect of nun. And our Sages taught: why is the letter nun not written in Ashrei — because it contains a falling — etc. — and even so David returned and supported it through the holy spirit — as it is said: "Hashem supports all the fallen" [Tehillim 145:14]. And therefore: if there are sixty times the amount of permitted — this alludes to the strengthening and support that holiness has — through the aspect of the samech [60] — the aspect of: "sixty are the queens" [Shir HaShirim 6:8]. And see in the discourse Heichal HaKodesh, Siman 59.
[§4]
And therefore: we do not say chaticha na'asis neveilah [the piece becomes like a carcass] except regarding basar b'chalav — which is the body of the prohibition itself — and is from the aspect of the sitra achra — the aspect of neveilah — the opposite of the holy moon. But if the piece absorbed from other prohibitions — we do not say chaticha na'asis neveilah biblically — by all opinions. For since the body of the piece is permitted — it is from the side of holiness — only that it became mixed with the prohibition — and therefore it is now in the aspect of falling and becomes forbidden. But even so: it still has hope to rise from its fall — through the aspect of the samech — meaning: when permitted is added upon it until the prohibition becomes nullified in sixty — the aspect of: "Hashem supports all the fallen." And therefore one does not nullify a prohibition initially — only when permitted is added automatically without the intention to nullify. For this is the aspect of what our Sages taught: "it has fallen and shall not rise again by itself" — but rather the Holy One, blessed be He, Himself will raise it — as it were — the aspect of: "I will raise up the fallen Tabernacle of David" [Amos 9:11]. And likewise regarding this: when one intends to add permitted to nullify the prohibition — it is as if — as it were — the aspect of holiness — the aspect of Knesses Yisrael — rises by itself to nullify the prohibition. But when it is added automatically — this is heavenly assistance — the providence of Hashem — the aspect of: "Hashem supports" — (Himself as it were) — "all the fallen" — to raise them — the aspect of "I will raise up the fallen Tabernacle of David" — as stated. Even though the essential fullness is specifically through arousal from below — as is known — meaning: through our arousal from below — Hashem Himself is aroused — as it were — to raise us. (And there is no room to elaborate further here.)
## Segment 186
וע"כ כלי שנשתמש בצונן ורק לפי שעה כי לא עמד בו החמץ מעת לעת ע"כ מדיחו בצונן ודיו, וכמו כן לענינינו מאחר שעיקר הפגם הוא על ידי כח האש דסטרא אחרא כנ"ל ע"כ אם לא נשתמש רק בצונן היינו שלא היה הפגם בחשק וחמימות היצר ח"ו רק בבחי' שגיאות מי יבין ובבחי' והאלהים אנה לידו שנזדמן לו איזה פגם בשוגג ובלי מתכוין ושום חשק דסט"א כלל וגם לא שהה מעת לעת רק הוא ממארי דחושבנא ובקרוב התבונן וראה שנזדמן לו איזה פגם שלא במתכוין ושב והתחרט ע"ז מאד אזי די לו ג"כ בשטיפת צונן, היינו לרחוץ ולטהר עצמו ולבבו מבחוץ ומבפנים במים טהורים של תורה ותשובה ולקבל על עצמו ליזהר בנפשו ביותר מכאן ואילך ודי לו, וכן יש לומר ע"ד שארז"ל (יומא דף פ"ו) עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו וזה ג"כ בחי' נשתמש בצונן שהיה לו צנינות וקרירות בענין עשיית המצוה אבל התבונן מיד ושב מוחלין לו.
Just as the Name Havayah [הויה] and the Name Adnus [אדנות] are the root of the aspects of sun and moon, as is known — so too in this [matter of blessings]: in one's thought, which is the aspect of Abba, the aspect of Chochmah [mocha — the brain], one should have in mind the Name Havayah as it is written. And in one's speech, through the mouth, which is the aspect of Malchus [sovereignty], one reads it as Adnus. For since the light of the holy intellect is very great, it is impossible to receive from it except through the aspect of Malchus — as is explained within [the discourse].
## Segment 187
אבל אם נשתמש בו ברותחין, היינו שהיו הפגמים ע"י רתיחות היצה"ר אזי אם נשתמש ע"י האור בעצמו בלי מים אזי צריך ליבון באש דייקא, היינו אם נתפתה ליצרו לעשות איזה עוון במזיד ח"ו אזי חוץ מפגם העון בעצמו יש עוד פגם גדול ביותר שפרק ממנו עול מלכות שמים ונתן כח לבחי' המלכות דסט"א שהיא בחי' ע"ז ח"ו ע"כ צריך שתהיה תשובתו ג"כ בחמימות והתלהבות דקדושה כ"כ עד שתהי' בבחי' ליבון באש ממש היינו בבחינת מסירות נפש ממש או ע"י הצדיק והת"ח האמת שהוא בחי' אש והוא שורש המלכות כמבואר במאמר אנכי סי' ד'.
סִימָן צ״ח וְכוּ׳ — הִלְכוֹת תַּעֲרֻבוֹת
[§1]
The laws of mixtures. And therefore specifically in a different species — where the taste of the prohibition is recognizable and perceived — sixty is needed to nullify it. For then presumably the taste of the prohibition is already nullified and no longer perceived. And therefore: anything whose taste matters — even in a thousand it is not nullified — since the taste of the prohibition is still perceived. And the matter of taste in every thing — it flows at its root from the aspect of intellect and daas — as cited above in Orach Chaim. And therefore: as long as the taste of the prohibition — which is from the aspect of the sitra achra — is still perceived — it is forbidden. But if the prohibition is from the Torah — through the majority — since the majority is from the side of holiness — therefore the prohibition is nullified through the majority — for biblically we follow the majority. And therefore a person is judged according to his majority — and so the world — as our Sages taught. But even so rabbinically — sixty is needed even in the same species in liquid with liquid.
[§2]
And therefore: prohibited matters also combine to nullify one another — if they are different in taste — as explained in Siman 98, paragraph 9. To indicate: the sitra achra is not an independent authority — G-d forbid — but they too receive life-force from Him — as elaborated in his teachings in many places. And therefore: when Hashem wants to subdue the sitra achra — sometimes He subdues it from itself — mineih uveih ava lizol beih narga [from it and by it the axe goes into it] — as we find: the fall of Vashti through Haman — and the completion of Haman's fall through Charvonah. And similarly many more. And this touches somewhat also on what our Sages taught: "great is a transgression performed for its own sake" — etc. — for even though the transgression itself is certainly from the aspect of the sitra achra — even so: when one's intention is truly for the sake of Heaven — sometimes the sitra achra is subdued through this specifically. But because of the great danger — one must certainly be extremely careful about such a thing. And likewise: sometimes one must use the quality of anger and cruelty to take vengeance against the wicked — and many more similar things. And it is self-evident in general from this: when Hashem wants to strengthen the power of holiness — He sometimes brings it support and reinforcement from the other side — in the aspect of: "and the evil angel is forced to say amen." And this is the aspect of what Haman's wise men and Zeresh his wife themselves told him: "if he is of the seed of the Jews — etc. — you shall surely fall before him." And likewise: Achashveirosh himself commanded that Haman be killed — and removed his ring from his hand — and gave it to Mordechai.
## Segment 188
והנה טבע האש אינו להפליט הבליעה מהכלי רק שורפו בתוכו ונעשה לעפר, וע"כ מחמת שנשרש כח הסט"א בלבו על ידי כח האש בעצמו על כן צריך ליבון באש ובזה מתקן מה שפגם בבחי' האש והעפר דקדושה שהם כנגד בחי' השכל ובחי' מלכות הנ"ל, אבל מה שנשתמש ברותחין שנתערב בהם כח האש והמים שזה בחי' מה שלפעמים היצה"ר מתלבש עצמו במצות ובאמת ידע אינש בנפשיה כי הוא בעצמו החייב בדבר כי אלו היה משים אל לבו להתבונן היטב בדבר לאמתו לשם שמים בלבד לא היה יכול היצה"ר להטעותו ולסמות עיניו כ"כ עד שיהפוך לו עבירה למצוה ח"ו רק מסתמא היה לו איזה נגיעה בדבר לגרמיה ולהנאתו ג"כ, ועוד יש בחי' רבות כאלה שמעורב בהם חמימות היצר וגם איזה כונה ומחשבה לטובה ג"כ ואעפ"כ הוא פגם ועון ובא רק מצד היצה"ר והסט"א, אלא שזה בחי' החמץ הבלוע בכלי על ידי שנשתמש ברותחין ע"כ צריך הגעלה ברותחין, היינו שיעסוק בתורה שכלולה ג"כ מאש ומים כידוע ויעסקו בה בכח וחמימות דקדושה ועי"ז יפליט מקרבו כח הרע של הסט"א והיצה"ר שנשאר בו ויזכה להתגבר עליו וליתן כח למלכות דקדושה כנ"ל, ולתקן הפגמים בעצמם מבואר כבר בספרי קדושים התיקון לכל פגם ועון ר"ל.
[§1] And this is the aspect of the blessing of Asher Yatzar — "Who formed man with wisdom" [O.C. 6] — that is, that He created him with a wondrous wisdom, to the degree that there is within him the capacity to perceive the intellect and wisdom that exists in every thing — in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing. And this: "and created within him openings and hollows" — etc.
## Segment 189
ובזה יש ג"כ חילוקי דינים בענין אם נבלע ברותחין שעומדין אצל האור או שכבר הוסר מהאש, וכן בין כלי ראשון לכלי שני וכן בדין עירוי מכלי ראשון, וכן בענין אם הולכין אחר רוב תשמישו, וכן אם נבלע בצונן על ידי כבוש מעת לעת או דבר חריף, ודיני כלי חרס וכיוצא, וכן בדיני הגעלה קודם זמן איסור חמץ או לאחר זמן איסורו והכל סובב והולך על דרך זה כמובא בספרי קודש וכמובן גם בזוה"ק, וע"כ אפילו במקום שצריך רק ליבון קל בעינן עכ"פ שיהיה הקש נשרף עליו מבחוץ היינו להמשיך בחי' והיה בית יעקב אש וכו' ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום וכו':
[§8] And therefore also one who wakes during the night, and likewise one who sleeps during the day, requires washing out of doubt — for perhaps through the aspect of nighttime, or through daytime sleep — which is the aspect of the withdrawal of the mochin and the sechel — the sitra d'mosa has gained hold of him, in the aspect of the foolishness [ksilos] mentioned above. And therefore Dovid — who is the aspect of holy Malchus — was careful never to sleep sixty breaths [a deep sleep], so as not to taste the taste of death — so as never to sever himself at any point from the aspect of holy Chochmah, which is the very essence of life, as stated above.
## Segment 190
סימן תנ"ג וכו'
[§9] And this is the aspect of: "These are the things that require washing with water — one who rises from his bed, one who leaves the privy" — etc. — all of them in order not to give space for foolishness and the spirit of impurity to take hold of him. And this is what [the Shulchan Aruch] concludes: "And one who has done any of these and did not wash — if he is a Torah scholar, his learning will be forgotten; if he is not a Torah scholar, he will lose his mind" [O.C. 4] — for the essential damage reaches the mochin and the sechel.
## Segment 191
גלות מצרים נשתלשל מחטא אדם הראשון שפגם בבחי' התיקונים הנ"ל ע"י אכילת עה"ד וכו'. כידוע ואח"כ נסתבב הדבר ע"י שאמר אברהם אבינו במה אדע כי אירשנה ובזה פגם בבחי' ירושת א"י שהיא כלולה מכל התיקונים הנ"ל ואז נאמר לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו'.
[§1]
And therefore: a beryah [whole creature] is not nullified — etc. — and it has the law of beryah only if it had life-force in it and was forbidden from the beginning of its creation. For since it was forbidden from the beginning of its creation — and never had a permitted moment — and it had life-force — from this it is self-evident that both it and its life-force are from the aspect of the sitra achra. And therefore — because of its power and importance — our Sages taught: it cannot be reversed to become permitted and move to the side of holiness — and even in a thousand it is not nullified. For every time one encounters the prohibition and eats it — one damages one's soul through it — since it was rooted in the aspect of the life-force of the sitra achra — which is the essential sitra d'mosa — the aspect of: "in their lives they are called dead" — as is known.
## Segment 192
ואח"כ פגמו השבטים במה שמכרו את יוסף למצרים, וע"י כל זה קבלה המלכות דסט"א כח ביותר לשעבד את ישראל, רק אח"כ נתהפך הכל לטובה בבחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כי דייקא ע"י שנמכר יוסף למצרים הכניע ושיבר שם כח הסט"א ביותר ע"י שעמד שם בניסיונו וקשר א"ע על השכל דק' בבחי' דמותו של אביו יעקב ראה וכו' כמבואר במ"א ושיבר שם כח היצה"ר והסט"א עד שזכה שפרעה בעצמו שם אותו למושל בכל ארץ מצרים ועי"ז היה קיום אח"כ לישראל בגלות מצרים כשארז"ל רק אעפ"כ לע"ע עי"ז נסתבב שירדו יעקב ובניו דייקא שהם היו יחידי הדור שזכו לקבל עליהם עול מלכות שמים שלימה ולקשר עצמם אל השכל דקדושה בשלימות שרק בשביל זה היתה כל הבריאה בגין דישתמודעין ליה כנ"ל, וע"כ באמת כשירדו למצרים ירדה גם השכינה עמהם כמו שארז"ל וכמו שהבטיח לו השי"ת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך וכו', וזה שסיפרה התורה הק' ואלה שמות וכו' וימת יוסף וכל אחיו וכו' ובני ישראל פרו וישרצו וכו' ותמלא הארץ אותם ובזה נתגדל ונתרחב שם דייקא כח המלכות דקדושה בבחי' ברוב עם הדרת מלך ואז נתעורר זה לעומת זה בחי' המלכות דסט"א לחשוב מחשבות ע"ז, וזה ויקם מלך חדש וכו' ויאמר אל עמו וכו' הבה נתחכמה וכו', נתחכמה דייקא להגביר בחי' החכמה והשכל דסט"א נגד השכל דקדושה שהוא בחי' משה וזה לו ודרז"ל למושיען של ישראל וכו', וזה וישימו עליו שרי מסים וכו' שהגבירו עליהם שיעבוד המלכות דסט"א וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ מחמת שהיו מקושרים מאד בפנימיות לבבם אל הקדושה ע"כ כל מה שהתגבר עליהם המלכות דסט"א בשיעבוד הגשמי כמו כן התגבר כח המלכות דקדושה ברוחניות להרבות זרעם, ולעומת זה התגבר עליהם שיעבוד מלכות דסט"א בכל פעם ביותר.
[§2]
And likewise: a piece that is worthy of being honored — since it is in the aspect of importance and honor — the aspect of Malchus and grace of the sitra achra — therefore it too is not nullified. And likewise: something that has a way to become permitted is not nullified in the same species. For until one eats it in the state of prohibition — one could eat it in the permitted state. And therefore: if one eats it in the time of its prohibition — even through nullification — one appears as if one has will and inclination toward the side of prohibition — since this very thing could be eaten in the permitted state.
## Segment 193
וזה ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ודרז"ל בתחלה בפה רך וכו' כדרך הסט"א והיצר הרע שבתחילה מסית את האדם ומפתהו בחלקלקות לשונו כאלו מתכוין לטובתו ולפעמים מטעהו על ידי שמתלבש עצמו במצות ואח"כ הוא מושל עליו ועובד עמו בפרך ובקושי ונדמה להאדם שכבר הוא מוכרח לילך אחריו כשה לטבח יובל ר"ל ואח"כ גזר להמית את הזכרים שהם כנגד בחי' השכל דקדושה ולהחיות את הנקבות שהם מבחי' מלכות דקדושה בכדי לטמאות אותם ח"ו עי"ז יהיה להם יניקה ביותר מבחי' המלכות דקדושה.
[§2] There are openings and hollows through which he draws and nurses his vitality — and the essence of vitality is through wisdom. And therefore, as is explained in the sacred kavanos, there are seven openings in the head — eye, ear, nostril, mouth — which are connected to the brain, as stated above. And there are openings and hollows through which food is digested and waste and excess are expelled outward — and this too is a repair of the brain and wisdom, as stated above.
## Segment 194
אבל ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים ובתוך תוקף המרירות נולד משה רבינו ע"ה ותרא אותו כי טוב הוא ודרז"ל שנתמלא הבית כולו אורה כי פני משה כפני חמה והוא האיר עיני ישראל להסתכל רק בהשכל של כל דבר שזה עיקר האור כנ"ל, ותצפנהו וכו' ותקח לו תיבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת וכו' ומבואר בזוה"ק תרין גוונין דאינון חיור ואוכם וכו', רומז לשני הבחינות הנ"ל כידוע, ואז ותרד בת פרעה לרחוץ וכו' והצילה את משה וכו' עד ומשה היה רועה וכו' וירא מלאך ה' אליו בלבת אש רומז לבחי' מלכות וזה מתוך הסנה כי כביכול בחי' מלכות היה בגלות ותמה משה על זה מאד מדוע לא יבער הסנה כי הלא אש אוכלה הוא ואז ויקרא אליו אלהים וכו' ויאמר אל תקרב הלום אין הלום אלא מלכות כי אסור לכנוס בקשיות כאלו כי זה סוד הבחירה שהיא תכלית כונת הבריאה ובעוה"ז א"א להשיג זאת כי אז תתבטל הבחירה וכמבואר מענין זה במקום אחר, ואז גילה לו כי כבר הגיע זמן הגאולה ומשה מיאן קצת בשליחותו כי ידע כי אין זה עדיין גאולה שלימה ועדיין תתגבר המלכות דסט"א כמה פעמים, כי לבעל בחירה קשה לעזור ולהועיל ובכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו, וע"כ התפלא ג"כ באיזה זכות יגאלו, כי אע"פ שהשי"ת בעצמו אמר לו ששמע צעקתם וריחם עליהם בזכות אבות, אעפ"כ התפלא ע"ז כי ידע גם ההיפך כי גדול כח הבחירה כמו שבאמת היה אח"כ מה שהיה, ובאמת השי"ת בעצמו בודאי ראה וידע את כל זה כמ"ש ראה ראיתי ודרז"ל שתי ראיות ואעפ"כ עלה ברצונו ית' לגאלם כי מאחר שיגאלו ויקבלו את התורה ובכח התורה הקדושה סוף כל סוף תתגבר המלכות דקדושה על הסט"א ויתתקן הכל.
סִימָן ק״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: anything whose taste is spoiled does not forbid its mixture. For since one derives no benefit from the taste of the prohibition — but on the contrary — therefore it is not considered a taste at all and cannot forbid the permitted. And therefore: a vessel that is not a ben yomo [used within the last 24 hours] is considered a spoiled taste. For since the taste of the prohibition is not visible — only absorbed and covered and hidden within the vessel — and since a full cycle of day and night has passed over it — which encompasses the aspect of day and night — sun and moon — the taste of the prohibition has already become spoiled and weakened — and it no longer has the power to forbid the permitted. And therefore: if the permitted is a sharp thing — we say: it makes it desirable again. For through the power of sharpness — whose root is from the aspect of judgments — the aspect of what our Sages taught about the school of Shammai: that they were sharper — through this the power of the taste of the prohibition is aroused and strengthened — whose root is from the aspect of the extension of judgments. And some say: overnight weakens the prohibition — the aspect of bas dina batel dina [when the judgment has passed — the judgment is nullified]. And therefore our Sages taught: soaked is like cooked. For since it was soaked within the prohibition — or the prohibition within it — for a full cycle of day and night — even though it is cold — since the prohibition is visibly present and pressed into something liquid for a full cycle which encompasses the aspects of sun and moon — therefore through the power of the aspects of sun and moon of the sitra achra — the taste of the prohibition is absorbed within it — as through cooking. And the matter of tata'ah gabar and maliyach k'rosei'ach [salted is like boiled] is somewhat explained above.
## Segment 195
וזה שהודיע לו השי"ת אז בהוציאך וכו' תעבדון את האלהים על ההר הזה ופירש"י שתקבלו התורה עליו והוא הזכות העומדת לישראל כי עי"ז יהיה הכל על נכון כנ"ל, ואז ויאמר משה וכו' הנה אנכי בא וכו' ואמרת אליהם אלהי אבותיכם שלחני אליכם שזה בחי' אמונה בחי' מלכות שהיא נחלת אבות ואמרו לי מה שמו ומבואר בזוה"ק על פסוק אחר מה שמו דא חכמה היינו שירצו להשיג תיכף אור השכל והחכמה בעצמו, מה אומר אליהם ויאמר וכו' אהיה אשר אהיה, היינו שהודיע להם כי עצם השכל בעצמו א"א להשיג כי תכלית הידיעה אשר לא נדע וע"כ העיקר להחזיק עצמו תמיד באמת בבחי' מלכות דקדושה שהיא בחי' אמונה ועי"ז יזכה שיאיר לו איזה התנוצצות השכל ויזכה להשיג ביותר בחי' התכלית הנ"ל אשר לא נדע ויקבל על עצמו עוד בחי' עול מלכות שמיים שלימה באמונה זכה ובהירה ביותר ואז יזכה להשיג בחי' שכל עליון כמבואר במ"א.
[§3] And this is what the blessing concludes: "and performs wonders" — for in this very thing one perceives the wonders of the Creator — how He connects the spiritual with the physical — to the degree that even in such physical matters as eating and drinking, whose waste is literally vomit and excrement, nonetheless wisdom and spirituality and divine life-force are clothed within them, upon which the vitality, healing, and continued existence of the human being depend — in the aspect of *"for not by bread alone does man live"* [Devarim 8:3]. And how much more so is there, in every thing in the world, divine life-force and holy intellect — through which a person can recognize Him, may He be blessed, and draw close to Him — and this is the primary intention of Creation, as the holy Zohar states: "in order that they may know Him."
## Segment 196
וזה בחי' אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם, היינו שיודיע להם שתכלית ההשגה הקדושה הוא רק בבחי' אהיה דא אנא זמין למיהוי שיצפה בכ"פ להשיג השגה יתירה ביותר בכדי שיהיה לו שכל גבוה ועליון ביותר ואז יצפה שישיג עוד שכל עליון ביותר, וזה בעצמו בחי' היצה"ט בחי' המלכות דקדושה שנקרא מסכן וחכם כנ"ל, היינו כי בכל פעם רואה ומתבונן על עניותו, כי זה השכל שהשיג כבר אינו נחשב אצלו להשגה כלל כי הוא כבר במדריגה שאין זו השגה כלל רק עומד ומצפה שיקבל הארת החכמה עליונה ביותר ובאמת זהו עיקר שלימות החכמה וההשגה בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע וכנ"ל, וזהו ויאמר עוד ה' אל משה כה תאמר וכו' וסיים זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר, היינו השם הוי"ה ושם אדנ"י שהם שורש שני הבחינות הנ"ל.
סִימָן ק״ח
[§1]
And therefore: we say rei'ach [scent] is of no consequence after the fact — for the essential hold of the sitra achra and foolishness is only from the side of physicality and corporeality. But through scent — which is something spiritual — there is no power to forbid — unless one of them is a sharp thing — for then the prohibition has the power to overpower through the aspect of sharpness — as stated.
## Segment 197
וזה בחי' מה שאמר השי"ת למשה ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים וכו', היינו שתכנע המלכות דסט"א מלכות מצרים ותעלה המלכות דקדושה בחי' נו"ן ותתחבר עם החי"ת ויהיה עי"ז חן לישראל גם בעיני מצרים.
[§4] And this is the aspect of the blessing of Elokai Neshamah — "My G-d, the soul which You placed within me — she is pure" [O.C. 6] — for from the soul come all of man's intellect, wisdom, and vitality — as it is written: *"and the breath of the Almighty gives them understanding"* [Iyov 32:8]. And this: "she is pure" — for in her root she is certainly pure and holy, and no grip of impurity has any hold over her whatsoever.
## Segment 198
וזהו שאמר השי"ת למשה ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל וכו' הנה אנכי הורג את בנך בכרך, כי הודיע לו תיכף מעלת קדושת ישראל שהם בחי' בכורים על שהם מקשרים עצמם אל השכל דקדושה שהוא בחי' ראשית בחי' בכורה וכן בחי' המלכות דקדושה נקראת בכורה כמ"ש אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ, ואח"כ כשבאו אל פרעה ואמרו לו וכו' התגרה בו כח הסט"א ביותר ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו וכו' תכבד העבודה על האנשים וכו'. וזה כי ידבר אליכם פרעה וכו' וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה וכו' ויהי לתנין, ובזה הראה לו כי עיקר כח מלכות פרעה שנקרא התנין הגדול וכו' הוא ג"כ רק ברצון והשגחת השי"ת בחי' מלכות שמים שהיא עיקר בחי' המלכות באמת שהיא בחי' מטה עוז שבט מושלים. ויקרא גם פרעה לחכמים וכו', כי רצה להתגבר כנגד התגלות הזאת ע"י החכמה דסט"א, ויבלע מטה אהרן את מטותם ובזה ראו בחוש שכח המלכות דקדושה גדול מאד ויכול לבלוע אותם כולם רק שהכל מתנהג ברצונו ית'.
סִימָן ק״ט
[§1]
And it is already somewhat explained: regarding the same species — it is nullified only through a majority — not counting things of importance and the like — as stated. And therefore: anything fixed [kavua] is considered as half and half. For since the prohibition and the permitted are each fixed in its own place — the concept of majority-nullification does not apply — unless one of them separated from its fixed place — then we say: "all that separates — separates from the majority." And therefore: all doubtful prohibitions are forbidden. For the essential deception of the sitra achra and the yetzer hara is through the aspect of doubts — for it is impossible for it to completely reverse a person's mind from one extreme to the other — and make something forbidden seem permitted — G-d forbid — only through the aspect of doubts — casting some aspect of doubt in the matter — and afterwards inciting one further — until it brings one to actual transgression — G-d forbid. And therefore our Sages were more stringent regarding a doubtful prohibition than a certain one at times — for the chatat [sin-offering] is one danka — and the asham talui [contingent guilt-offering] is two sela'im — (see Rabbeinu Yonah at the beginning of tractate Berachos). But even so: a doubt of a doubt [sfek sfeka] is permitted — for since there is yet another doubt inclining toward permitted — therefore according to some opinions it is like a majority — and even according to those who say it is somewhat less than a majority — even so we lean more toward permitted — for the hand of holiness is on top — the aspect of: "and great in kindness — He tilts toward kindness." And therefore: even in two pots — we say the prohibition fell into the prohibition — and the permitted into the permitted.
[§2]
And see Siman 111.
## Segment 199
ואעפ"כ ויחזק לב פרעה וכו' ויאמר ה' אל משה וכו' ואז היתה מכת דם שנהפכו כל המים אשר ביאור שזה היה עיקר כחם וממשלתם וכמובא גם בזוה"ק ונהפכו כולם לדם שזה סימן חורבן ומיתה, גם המים רמז לבחי' הדעת והשכל בחי' כמים לים מכסים ובזה הכניע לבחי' הדעת והשכל בחי' כמים לים מכסים ובזה הכניע בחי' הדעת והשכל של הסט"א. והדגה אשר ביאור, שהיא בחי' המלכות דסט"א, מתה וכו' ויעשו כן גם חרטומי מצרים, כי התגברו אעפ"כ בחכמתם הרעה ובכישופיהם ויחזק לב פרעה וכו' כאשר דיבר ה', כי כל זה היה ברצון הבורא ית':
[§5] And this: "You created her, You formed her, You breathed her into me" — corresponding to Beriah, Yetzirah, Asiyah [the three lower worlds], as is cited — for she encompasses all of them together. And therefore, when a person uses the power of his soul and intellect only in holiness — that is, to bind himself to the intellect that exists in every thing, in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing — through this he is able to ascend from level to level and from world to world, and to recognize and know and attain the intellect and divine life-force at each and every level, until he merits to recognize and attain Hashem, may He be blessed, as it were, beyond all worlds — as is understood in the discourse Vayiten Oz, Siman 78.
## Segment 200
ואח"כ הכה אותם השי"ת בצפרדעים שיצאו מן המים וציערו אותם וגם עשו היפך טבעם כי דרכם להיות במים והם באו בתנוריהם באש ובזה הראה להם כי הכל רק ברשותו ומלכותו ית': והיאור בעצמו שהוא עיקר כחם בתחלה הוכה הוא עצמו ונהפך לדם ואח"כ יצא ממנו בעצמו פורעניות להם.
סִימָן קי״ב וְכוּ׳ — הִלְכוֹת מַאֲכַלֵי עַכּוּ״ם
[§1]
The laws of foods of non-Jews. And therefore there are several things our Sages forbade on account of the risk of intermarriage — such as the bread of non-Jews — and foods cooked by non-Jews — and their beer and beverages — etc. For since the essential hold of the sitra achra is in the physicality of the person — in eating and drinking — one must distance greatly from their food and drink — for through this one can be caught in their traps and be enticed after them — until one comes to intermarriage with them — G-d forbid. And this is why our Sages used the language: on account of intermarriage. To allude: for through this one damages most greatly the holy union between the aspects of sun and moon of holiness — through which is made the letters of nachas — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — as explained within. And this is also the letters of chasan [groom]. And this is the aspect of: *"and he is as a groom going out"* [Tehillim 19:6] — which is said of the sun.
[§2]
And when one damages this — through which one gives strength to the sitra achra — G-d forbid — this becomes the aspect of intermarriage of the sitra achra — G-d forbid. And therefore: if there was some force and assistance in it from a Jew — such as through stoking and a toothpick — the sitra achra can no longer overpower as much — and it is permitted.
## Segment 201
ואח"כ היתה מכת כנים כמ"ש ויך את עפר הארץ עפר רומז לבחי' מלכות כידוע ועפר מצרים רומז למלכות דסט"א והוכתה בכנים. ובמכה זו נכנעו בחי' החכמה שלהם וגם בחי' מלכות שלהם שזה בחי' ותהי הכנם באדם ובבהמה שהם בחי' חכמה ומלכות כידוע ואז ויעשו כן החרטומים בלטיהם וכו' ולא יכלו וכו' ואז הודו החרטומים ואמרו אצבע אלהים היא: ואח"כ היה מכת ערוב שהם חיות רעות וחיה היא בחי' חכמה ויש חיה שהיא בחי' מלכות כידוע ועיקר ההיזק שלהם היה כפי המובן ביותר בבני אדם כמ"ש בך ובעבדיך ובעמך וכו' ובני אדם הם בעלי שכל והיו ניזוקים ע"י חיות רעות שהם בחי' חכמות רעות גם היצה"ר נקרא חיה רעה כמ"ש חיה רעה אכלתהו ודרז"ל על אשת פוטיפר.
[§3]
And therefore: milk milked by a non-Jew without a Jew watching is forbidden — lest he mixed impure milk into it. And likewise: cheese of non-Jews is forbidden — since they curdle it with the rennet of neveilah — etc. For the general rule: one must guard oneself from all their foods — for most of the time there is in them the hold of the sitra achra — as stated.
## Segment 202
וזה והפלתי ביום ההוא את ארץ גושן וכו' למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, כי בתחלה במכות דם וצפרדע אמר לו בעבור תדע וכו' וכן למען תדע כי אין כה' אלהינו שזה בחי' הידיעה מאלהותו ית' שהוא עיקר בחי' הידיעה מאלהותו ית' שהוא עיקר בחי' השכל דקדושה בכלל ועכשיו ביאר לו בפרטיות ההבדל והפדות שיהיה בין מצרים ובין ישראל מחמת שהם מקושרים בבחי' השכל דקדושה בפרטיות וע"כ אמר לו למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, כי בכל דברים הארציים יש ג"כ חיות אלהות ושכל דקדושה והשגחה פרטיות וזה תראה בחוש ממה שבכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב ובארץ גושן לא היה הערוב:
And this is what they said: pure milk curdles and stands firm — and impure milk does not curdle and stand firm. For the aspect of holiness is in the aspect of unity and connection — and in it there is the aspect of clarifying food from food — or from dross — like the clarification of cheese and butter from the whey of the milk.
## Segment 203
ואח"כ היתה מכת דבר רק בבהמות מצרים ולא בשל ישראל ובהמה הוא כנגד בחי' מלכות כידוע:
[§6] And if he does not merit this in this world, he will merit it at least in the World to Come, after the resurrection. And this: "And You guard her within me, and You are destined to take her from me and to return her to me in the time to come." And this: "All the time that the soul is within me and bound to my body in this world, I give thanks before You" — "Master of all deeds" — and [Master] of all souls, which are the aspect of the sechel [intellects], and He includes and unifies and connects them all and sustains them all — and He is the Master of all of them. And they were all created and formed and made only in order to recognize Him, may He be blessed, through them.
## Segment 204
ואח"כ היתה מכת שחין באדם ובבהמה שהם כנגד שני הבחינות הנ"ל. וזהו שארז"ל שחין מצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים שזה ג"כ כנגד שני בחינות הנ"ל. כי טבע הלבנה היא לחות וטבע החמה יבשות כידוע וע"כ נאמר גם אז ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין:
But the aspect of impurity is in the aspect of separation — the aspect of: "then all evildoers shall be scattered" — and everything is mixed together with the dross — since all of it is the aspect of complete dross — the aspect of: "all their tables are full of vomit and excrement — tell it to go away."
## Segment 205
ואח"כ היה מכת ברד והיתה רק בשדה שהוא בחי' חיצוניות בחי' מלכות רק שם היתה כוללת הכל אדם ובהמה ועשב בחי' מדבר חי צומח ששרשם אש רוח מים כידוע. והברד עצמו היה כלול מאש ומים שהם כנגד שני בחי' הנ"ל ונתייחדו ביחד והאש ירדה למטה לארץ היפוך טבעה וכל זאת להפרע מן המצרים ולהודיע כי אין כה' אלהינו בכל הארץ כי היכולת הוא רק בידו והכל נעשה רק ברצונו והשגחתו ית':
[§7] And this: "Blessed [is He] Who restores souls to lifeless bodies." For this is a great wonder: that specifically through sleep — which is the aspect of the sitra d'mosa — specifically through this, the power and vitality of the soul in the mochin is strengthened and renewed, in the aspect of *"they are new every morning"* [Eichah 3:23] — as is known. And in this we see that *"the whole earth is full of His glory"* [Yeshayahu 6:3] — for even in the aspect of the sitra d'mosa itself, there is divine life-force and holy intellect, as it were.
## Segment 207
ואח"כ היה מכת הארבה. וארבה גימטריא ד' פעמים ב"ן ג"כ נגד בחי' מלכות והיתה כוללת בשדה ובבתים. כי המלכות כשעולה למקומה היא בבחי' בית כידוע ובאה ע"י הרוח ושלטה רק בדבר הצומח:
[§8] And therefore our Sages taught that from this we learn to believe in the resurrection of the dead — for even physical death itself is similarly only in this aspect, in order to renew through it specifically the light of the intellect and the soul, so that we may then recognize Hashem, may He be blessed, in a wondrous attainment, as is His will. And this is the aspect of *"and He preserves His faithfulness to those who sleep in the dust"* [Tehillim 146:6]. And from this is also derived a great strengthening for those who do teshuvah [repentance], for this is also the aspect of the resurrection of the dead.
סִימָן קט״ז
[§1]
And therefore one must guard against eating anything with a concern of danger. For eating and the like must be from the side of holy wisdom — the aspect of life — and not from something with a concern of danger — the aspect of Esav — who said: "behold I am going to die" [Bereishis 25:32] — for he was always in a place of danger from wild animals — etc. — as the commentators explained. And therefore: it is also forbidden to eat something repulsive — etc. — for it is from the aspect of the hold of the sitra achra — which is disgusting and repulsive — as stated — the opposite of holy — which is in the aspect of grace and importance — as explained within.
## Segment 208
ואח"כ היה מכת חושך שהיא היפוך החכמה דקדושה שהיא עיקר האור וע"כ באמת ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. והנה בהתראת מכת הארבה הסכים פרעה שיצאו הגברים שהם בעלי דעה שלימה אבל לא הנשים והטף שהם בחי' הקטנים במדריגה וכאן הסכים גם על הטף אבל לא על הצאן והבקר שהם מבחי' מלכות לבד כי רצה לינק מבחינה זאת עכ"פ. ואח"כ ויאמר ה' אל משה עוד נגע אחד וכו' ואז נאמר ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים בבחי' חן הנ"ל:
[§9] And in its plain sense, there is also a great ethical teaching alluded to in these very words for our purposes: for do we not see that when a person sleeps and the light of his intellect and soul withdraws, he is considered like a lifeless body? From this we see and understand that the essence of a person is his intellect — and therefore one must bind himself and look only at the intellect that exists in every thing, as stated above. And also — from the fact that the light of the intellect and soul is renewed specifically through sleep, by entering during sleep into the aspect of Malchus, which is the aspect of emunah [faith] — from this we see that the primary reception of the light of the intellect and its attainment is through Malchus — the aspect of נ [nun] — as stated above.
## Segment 209
ואח"כ היתה מכת בכורות נגד בחי' החכמה והמלכות שהם בחי' בכורה כנ"ל, כי החכמה היא בחי' ראשית ממעלה למטה ומלכות היא ראשית ממטה למעלה בחי' ראשית חכמה יראת ה' כידוע.
סִימָן קי״ז
[§1]
And therefore: it is forbidden to engage in commerce in things forbidden for eating — unless they came to one automatically — etc. — for the matter of trade — in all buying and selling — is through the aspect of intellect and wisdom. And therefore: the sale of a deaf-mute or a minor is nothing.
[§2]
And our Sages taught: "one who wishes to grow wise should engage in laws of monetary matters." And therefore: it is forbidden to trade and use one's intellect and wisdom in this matter — in forbidden things — which are from the aspect of the sitra achra — unless they came to one automatically within one's home — within permitted things. Such as in hunting — where impure things came to one alongside. But one's initial thought was not specifically for this. And likewise: if a neveilah or treifah happened to be found in one's home — one is permitted to sell it — for all of this was done without preparing one's mind for it. And likewise: collecting impure things as a debt from a non-Jew — is also out of necessity — for it is like saving from their hands — and it is considered as if it came to one automatically.
## Segment 210
וע"כ היתה מכת בכורות מבכור אדם ועד בכור בהמה והיתה בליל ט"ו בניסן במילוי הלבנה ומובא בזוה"ק נהיר הוה האי ליליא כיומא דתקופת תמוז כי נמשך אז בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה, וזה ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב (שהוא בחי' הסט"א והוא פיקח שבחיות כשארז"ל) לשונו למאיש ועד בהמה כי זכו לבחי' אדם ובהמה דקדושה ולא היה בהם שליטה לסטרא דמותא כלל.
See the discourse Meketz Zikaron, Siman 54, where it is explained that Tzitzis and Tefillin [phylacteries] correspond to the tzimtzum [contraction / vessel] and the mochin [higher consciousness], and therefore Tzitzis precedes Tefillin — in the aspect of *"His left hand beneath my head, and then His right hand embraces me"* [Shir HaShirim 2:6] — see there. And similarly for our purposes: Tzitzis and Tefillin are the aspect of the נ [nun] and the ח [ches].
## Segment 211
ואז נצטוו על קידוש החדש כנ"ל, ועל לקיחת הקרבן פסח מבעשור ושחיטתו בי"ד בין הערבים, עיין זוה"ק בא דף מ"א אמור דף צ"ה ומכוון לענינינו, ועיין עוד שם פרשה בא דף ל"ח על דא כתיב מי לא יראך מלך וכו'. כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מכוון ג"כ לענינינו, ועיין שם בדף מ' מענין השבתת שאור וחמץ ואכילת מצה וכן בדף קפ"ב ובחלק ג' דף רנ"א ובדף רפ"ב ע"ב וכן בתיקונים בכמה מקומות ומכוון לענינינו, וזה שמסיים בסוף פרשת ויהי בחצי הלילה וכו' וה' נתן את חן העם וכו' כי זה כלל הבנין להעלות החן דקדושה של ישראל כנ"ל:
סִימָן קי״ח וְכוּ׳
[§1]
And therefore: if one deposits or sends with a non-Jew — or a suspect — something with a biblical concern of prohibition — lest he exchange it — one needs a seal within a seal — corresponding to the aspect of these rectifications. For the mochin and wisdom are the aspect of a seal — the aspect of tefillin — the aspect of mochin — which are in the aspect of a seal — as is known. And likewise: Malchus is the aspect of a seal — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Parshas Vayeshev]: "your seal and your cord — your seal is Malchus" — etc. — see there.
## Segment 212
וזה ג"כ בחי' דם פסח ודם מילה כמובן בזוה"ק ובכתבים, וזהו שארז"ל שהגאולה היתה בזכות יעקב ויוסף שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה כי הם זכו להמשיך התיקונים הנ"ל בשלימות כמבפ"נ:
[§1] For Tzitzis are the aspect of tzimtzum [contraction] — which is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of נ [nun] — as is known [see Likutay Halachos, Laws of Deposits]. And Tefillin are the aspect of the ח [ches] — the aspect of holy Chochmah [Wisdom] and mochin. And therefore the Tzitzis are on the garments and vestments, which are the aspect of Malchus. And this is the aspect of *"He wraps Himself in light like a garment"* [Tehillim 104:2] — that He wraps the Light and clothes it in vestments — the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] — so that we can attain it. And this is also the aspect of the wings of the Tzitzis — in the aspect of *"and the children of men take shelter in the shadow of Your wings"* [Tehillim 36:8] — for the essence of life and vitality, which is through wisdom and intellect, cannot be received or attained except through the aspect of the shadow made by the wings and vestments — the aspect of Malchus. And this: *"for with You is the source of life"* [Tehillim 36:10].
## Segment 213
ונחזור לענינינו. וע"כ אין יוצאין ידי חובת מצה אלא מחמשת המינין שהם חטה ושעורה וכו' כי הם מבחי' הקדושה כמבואר בזוהר ח"ב דף ק"כ שהם נמשלים לישראל, ובח"ג דף רמ"ד מבואר שאין ממונה עליהם אלא הקב"ה בעצמו וכן בזוהר חדש, וע"כ המצה שרומז לבחי' היצ"ט מלכות דקדושה צריך להיות מהם דייקא, גם שאר מנים אינם באים לידי חימוץ כי זה לעומת זה כי מחמת שיש בהם קדושה יתירה בשרשם ע"כ מתגברת הסט"א ביותר לינק מהם וכשארז"ל שהיצר הרע אינו מתגרה אלא בישראל וביותר בגדולי ישראל.
סִימָן קיט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת גִּיטִּין
[§1]
The laws of gittin [divorce]. It is written: *"if a man takes a woman"* [Devarim 24:1] — etc. — "and it shall be if she finds no favor in his eyes" — etc. — "and he shall write her a bill of severance" — etc. For the holy union — when it is complete — is in the aspect of chen — as stated. But when the union does not go well — and through this she finds no favor in his eyes — then he must write her a sefer [document] specifically. For sefer alludes to the aspect of Chochmah — as cited in the interpretation of Sefer Yetzirah on the matters of: sefer [book], sofer [scribe], and sippur [narrative] — and as cited in the holy Zohar. And likewise: holy Torah is called sefer. And likewise: the aspect of Malchus is called sefer — as is known. Therefore one must write her a bill of severance — and place it in her hand — and send her from his home. Meaning: just as the holy union was through these three aspects — through which Torah gives strength to holy Malchus — and through this Malchus — the aspect of nun — was connected and bound with the aspect of Chochmah — the aspect of ches — and receives life-force from it — as stated — so now: the separation and divorce between them is also not in the aspect of separation of the sitra achra entirely — G-d forbid. Rather: this separation too is according to holy Torah — and according to the drawing of these rectifications — the aspects of Chochmah and Malchus.
[§2]
And through this she is permitted to another man — to unite with him in the aspect of holy union. And this is the aspect of: "and she shall depart from his home and go and become the wife of another man." For the essential departure from his home — according to the bill of severance he gives her — according to the law of his holy Torah — is only for the sake of holy union — to unite with another man in complete holiness as is fitting. Only: the essential revelation of the matter of severance between them is through the sefer — the aspect of Torah. And this is the aspect of: "the document severs her" — etc. And therefore the one divorcing must be of sound mind — at the time of writing the get and giving it.
[§3]
Since the root of the entire matter is from the aspect of Chochmah — as stated. And this is the aspect of the three expressions of divorce written in the get: shavaktin [I have released you] — piturin [dismissal] — tiruchin [sending away]. For since this very separation is according to holy Torah — sometimes: if the woman is wicked and dissolute — it is a commandment to divorce her. And if she is not dissolute — then the separation is so that there be afterwards through this a complete holy union. It emerges: through these divorces one is separating and sending away the sitra achra and the yetzer hara — who wanted to take hold in this union. For since lo misdar lehu — and she found no favor in his eyes — and there is a division of hearts and hatred between them — automatically there is more of a hold of the sitra achra there — since they are in the aspect of the sitra d'piruda — as stated. Therefore: if it is impossible to make peace between them — such that their union be in love and brotherhood and companionship as befitting a holy union — then on the contrary: in such a union there is hold of the sitra achra — to the point that children born from this union are sometimes called children of hatred — G-d forbid. Therefore: the divorce — through which they fully separate from each other — is in the aspect of driving away the sitra achra and the yetzer hara — so that they have no portion and hold in the union of Israel.
[§4]
And regarding the matter of divorce and separation — there are three aspects — one after the other. And all three are encompassed under the heading of severance. For sometimes when she does not find favor in his eyes — he abandons her and distances himself from her in his heart — and through this she too distances herself from him — and separation arises between them. And this is encompassed under: shavaktin — that he abandoned her. And sometimes she does not separate from him until he actually divorces her from his home with complete divorce. And this is encompassed under: tiruchin. And these three aspects exist also in the matter of subduing the yetzer hara — which is also the aspect of divorce — as cited in the kavanos on the verse: "when he changed his behaviour before Avimelech — and he drove him away — and he departed" [Tehillim 34:1]. For sometimes the yetzer hara separates from one only through abandoning and leaving it — and not listening to it — and through this it separates from one without any arguments or quarrels. And sometimes one must push it away with even more distancing — the aspect of piturin. And sometimes one must drive it away with even greater distancing — to the point of complete divorce — the aspect of tiruchin. And this too is the aspect of what Avraham our father said to Lot — who is the aspect of the yetzer hara — as cited in the holy Zohar: *"separate please from me"* [Bereishis 13:9] — etc. — "if to the right — I will go left — and if to the left — I will go right." Even if it tempts one sometimes — and dresses in the temptation of a mitzvah — the aspect of right — even so: one should not listen to it — since one has already understood its ultimate intention — and knows it is an enemy and foe — lurking against one — and rising against one — as is also understood in the holy Zohar on this matter.
## Segment 214
והמנהג ליקח לכתחילה חטים כי בם הקדושה נתגלה ביותר וע"כ הם בבחי' דעת ובבחי' כ"ב אותיות התורה וכ"ב אותיות שבמלכות פה כנ"ל, וגם כי בזה ממשיכין תיקון ביותר לאכילת עץ הדעת שארז"ל חטה היתה:
[§5]
And since holy Torah — and likewise our Sages — greatly dislike the matter of quarrel and separation between a person and one's fellow — and especially between husband and wife — they therefore hinted to us through this: that even if sometimes it is unavoidably necessary to separate from each other — even so it is better to minimize quarrel and division of hearts as much as possible. And therefore they arranged first the expression shavaktin — and then piturin — and then tiruchin — according to the gradations — one after the other — as stated. For at first one must think: perhaps one will only need to separate from her through the aspect of shavaktin alone. And if not — then necessity demands the aspect of piturin. And if not — then necessity demands the aspect of tiruchin. Only: since it is impossible to arrange the order of the gradations with a fixed rule — for sometimes necessity demands immediately at the very beginning to distance her with somewhat greater distancing — therefore they subsequently arranged the expression u'pirtas first. And sometimes one needs immediately even more distancing — therefore they subsequently arranged further the expression tiruchin first. And in this matter too they took care to arrange according to the gradations — first putting the expression shavaktin — then putting piturin — and finally putting tiruchin — all according to the above. And to clarify the matter a bit more: for sometimes — if he is divorcing her because she is a wicked and dissolute woman — it is a commandment to divorce her — then one must immediately distance her through the aspect of divorce and tiruchin — the aspect of: "drive out the scorner — and strife will depart" [Mishlei 22:10]. And sometimes — if he is divorcing her only because she found no favor in his eyes — then it is a commandment to minimize the quarrel and division of hearts as much as possible — through the aspects of shavaktin and piturin mentioned.
[§6]
But also in this there are aspects — such that sometimes one immediately needs the aspect of piturin — or even tiruchin. And all according to the matter — as long as all one's actions and all one's intention are for the sake of Heaven. And likewise in the matter of the divorce of subduing the yetzer hara — there are also these aspects. For our Sages taught: the yetzer hara — a child and a woman — push away with the left and draw close with the right. But if the yetzer hara tempts one to actual transgression — G-d forbid — then one must divorce it immediately and push it away with both hands — the aspect of: "Hashem rebukes you — O Satan" [Zechariah 3:2] — etc. But also in the matter of the inclination's temptation regarding what is permitted — there are various aspects. For sometimes even this inclination must be distanced immediately and without delay — since one sees and understands that its intention is for evil — G-d forbid — and one cannot elaborate on these matters — and it is self-evident. And therefore one must draw out the vavs of shavaktin — piturin — tiruchin — and also the vav of v'tarkas.
[§7]
For the vav is generally the vav of connection. And also it is elaborated in the holy Zohar that vav is the aspect of life. Therefore: even in these words — the essential words of severance and divorce — they allude that this is not a complete separation — the aspect of the sitra achra — the sitra d'piruda — the sitra d'mosa — G-d forbid. For death separates — etc. Rather: the essential purpose of this separation is for the sake of the complete union that will come through this afterwards — the aspect of Chochmah — the aspect of life — the aspect of: "there is no get after death." And this is the aspect of the large vavs in the get — which allude to the aspect of connection and life and peace — as stated. And also: it is elaborated in the discourse Ashrei mentioned — that holy Torah is the aspect of vav. And through it all the drawing of these rectifications — which are hinted at in the holy divorce mentioned. And this: one must be careful about the leg of the Heh of l'mehaich [to walk] — that one distances it from its roof. And likewise in all the Hehs. For since the divorce is in the aspect of driving away the sitra achra and the yetzer hara — who wanted to take hold in this union — the aspect of: "rebuking the serpent of the reed" — for one rebukes the sitra achra — and makes from ches a Heh — as elaborated in the holy Zohar and in the discourse b'Chatzotzerot, Siman Heh. For corresponding to holy Chochmah — the aspect of ches — as stated — there is the aspect of the ches of the sitra achra — the aspect of the daughters of Ches — as is known. For there is the aspect of holy life-force — and corresponding to it — the aspect of the life-force of the sitra achra — which is worse than death — the aspect of: "one who wishes to die — shall live." And this is the aspect of the wicked woman — who is worse than death. Therefore one must divorce this aspect — and separate the attached — and make from ches a Heh. And this is why one must be precise about the Hehs of the get — especially that of l'mehaich — that it not appear as l'machach — the language of mockery and laughter — the aspect of the sitra achra and the yetzer hara — the aspect of: "laughter is foolishness" — and as it is written: "as laughter is to the fool — to do lewdness" [Mishlei 10:23]. The aspect of the life-force of the sitra achra — who make all their days as festivals — and spend their days in laughter and frivolity. And lives such as these are worse than death — for they are from the aspect of the wicked woman — the sitra achra — of whom it is said: "she laughs at them with wealth in this world — and afterwards kills them". (And see the discourse Tzivisa Tzedek, Siman 23.) And therefore one must be particularly precise about this Heh. And therefore the get concludes: "according to the law of Moshe and Israel."
[§8]
For the essential matter of this separation — which is to divorce the sitra achra and the yetzer hara literally — if she is a wicked and dissolute woman whom it is a commandment to divorce — and also if this is not the case — only that lo misdar lehu — and she found no favor in his eyes — and this itself is from the aspect of the hold of the yetzer hara and the sitra achra — who provoke between them — until they are compelled to come to complete divorce and separation — so that both may afterwards merit holy union through these divorces. But all of this happens only through the power of holy Torah — through which the yetzer hara is subdued — and strength given to holy Malchus — as stated. And this is something that commonly happens many times — that there are quarrels and strife between a couple — until they come to divorce. And afterwards they take each other back — and there is peace between them forever. And this is because the sitra achra has already been divorced from taking hold and provoking between them — through the get and the divorce that was between them. And therefore the get must be before fit witnesses — the aspect of: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" — as elaborated above. Not only that — the custom is that the get be before ten Jews — for: "when ten are present — the Shechinah rests there." And therefore the sitra achra — the sitra d'piruda — cannot suckle from this — since everything is done according to holy Torah — and for the sake of the peace of holy union — of which it is said: "if they merited — the Shechinah dwells among them."
[§9]
And therefore the writing and signing of the get must be for the sake of the man divorcing and for the sake of the woman being divorced — in order to separate them through this at their root — where is the root of his name and her name — the aspect of: "living soul — that is his name." And this itself is the aspect of the writing and signing — (as cited in the Tikkunim, Tikkun 18): "the writing hand — this is the written Torah" (whose root is in Chochmah) — "the signing hand — this is the Oral Torah" (the aspect of Malchus-of-mouth — and it is called the Oral Torah). And therefore the scribe must also say before him that he is writing for her sake — etc. — and likewise the witnesses. For thought and speech are also in the aspect of Chochmah and Malchus — as is known. And therefore one writes in the get twelve lines — corresponding to twelve months — twelve tribes — upon which holy Malchus stands — as elaborated in the holy Zohar and in his teachings. And therefore all the lines in the get must be equal. For this is the essential fullness — that all twelve tribes be encompassed in one unity — so that the kingdom of the sitra achra — the sitra d'piruda — have no power to dominate them — as our Sages taught about: "the joining of the idols — Efraim — let it be" [Hoshea 4:17]. And then the holiness of the drawing of holy Malchus — the Heavenly Kingdom — shines in its fullness over them. The aspect of what the tribes said: "Hear O Israel" — etc. — "Hashem is One" — as our Sages taught. And this: *"and in Yeshurun there was a King — when the heads of the people were gathered — together the tribes of Israel"* [Devarim 33:5] — as stated.
## Segment 215
וע"כ צריכין לשמור החטים משעת קצירה ולפחות משעת טחינה, כי קמח רומז ביותר לבחי' מלכות כידוע וצריכה שמירה שלא יבואו עליה בחי' המים הזדונים של היצה"ר ויחמיצוה כי אית מיא ואית מיא כידוע, ועיקר השימור הוא למצת מצוה שרומזת לבחי' הנ"ל וצריכה שמירה יתירה, גם כי היא ממדת שמור, אכן ישראל קדושים ומשמרין כל המצות של פסח משעת טחינה עכ"פ ומכש"כ משעת לישה עד אחר האפיה:
[§2] And this: the word Tzitzis is an expression of gazing — as it is written: *"and you shall see it"* [Bamidbar 15:39] — for through this one merits to gaze upon the light of the intellect and the Divinity that exists in every thing — which is the aspect of the totality of Torah and mitzvos, in the aspect of what our Sages taught: "Know Him in all your ways" [Mishlei 3:6] — that is the great principle in Torah — and in the aspect of what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 1: "I have placed Hashem before me always" [Tehillim 16:8] — that is the great principle in Torah.
## Segment 216
וע"כ אין אדם יוצא חובתו בפסח בפת של סובין או מורסן שאינו קרוי לחם שהוא בחי' מלכות דקדושה: וע"כ אין לשין המצות אלא בצוננין ולא בפושרין שלא יתאחז בהם החמימות דסט"א ותחמיץ העיסה:
סִימָן ק״כ
[§1]
And therefore: eating vessels of non-Jews made of metal require immersion. For the body of the food and the meal — through which is man's life-force — is in the aspect of wisdom. And the vessel in which one eats is in the aspect of Malchus. And therefore: eating vessels — even new ones — since they were in the possession of non-Jews and were prepared for the meals of non-Jews — the spirit of impurity — from the aspect of the kingdom of the sitra achra — rests upon them. And the root of this is from the aspect of sospisa d'dahava [the dross of gold] — the aspect of the extension of gevuros — which are the aspect of fire — the aspect of metal vessels that are made through being melted in fire. And therefore: when one brings them into the possession of Israel — they require immersion in water — whose root is from the aspect of chasadim — the aspect of wisdom — the aspect of Torah. And through all of this the gevuros are sweetened at their root — and the aspect of the spirit of folly — spirit of impurity — is nullified — and the vessel rises from impurity to purity.
[§2]
And therefore: if one borrowed or rented a vessel from a non-Jew — immersion is not required. For it is still under the owner's authority — and also: it does not overpower as much — since it has not yet left the possession of the non-Jew — and is destined to return there. But when it leaves the possession of the non-Jew to the possession of Israel — then it overpowers more to suckle from the holiness — and therefore immersion is required.
[§3]
And therefore: old vessels of non-Jews — immersion is not sufficient — but as was their use — so must they be kashered. In the aspect of: *"all that comes into fire — pass it through fire"* [Bamidbar 31:23]. For since the vessel absorbed from the forbidden food itself — which is from the aspect of the sitra achra — therefore: if it absorbed through fire — it specifically requires libun [burning out] through fire. And if it absorbed through boiling water — it requires hag'alah [boiling out]. And if it absorbed while cold — washing and rinsing suffices. And this has been somewhat explained in Orach Chaim. And the matter of nosen ta'am lifgam [gives a spoiled taste] — and a vessel that is not a ben yomo — is somewhat explained above.
## Segment 217
וע"כ אין לשין אלא במים שלנו, ויש בזה כמה שיטות כמבואר בשו"ע סי' תנ"ה והכל סובב על דרך זה כי חוששין שמא שלט בהם חמימות החמה שמהלכת ביום סמוך למעיינות בימי החורף ע"כ צריכין שיצטננו ע"י מידת לילה שהיא בחי' קרירות והעיקר מחצות הלילה עד עמוד השחר, וי"א שהטעם מחמת שבלילה החמה מהלכת תחת הקרקע ומחממתן לפיכך צריכין שיעמדו במחובר לקרקע כל היום שאז הקרקע שהיא ג"כ מבחי' מדה זו מצננתן, ועיין בשו"ע ותבין ביותר:
[§3] And this: "And you shall remember all the commandments of Hashem" — etc. — for all the mitzvos are aspects of contractions [tzimtzumim] through which one attains the perception of His G-dliness, may He be blessed [see the discourse Mishra, Siman 30]. And this: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" — through which the yetzer hara incites, in the aspect of the klipa of Esav and Yishmael, the kingdoms of the sitra achra. For by remembering all of Hashem's commandments — which are the aspect of the totality of the holy Torah — one thereby subdues the yetzer hara and the kingdoms of the sitra achra. And then one merits to study and fulfil the Torah at a far greater level, until one attains a true attainment of the light of the holy wisdom and intellect — which are the aspect of Kodesh [sanctity], as is known.
## Segment 218
וע"כ אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה דהיינו עשירית האיפה שהיא בחי' מלכות לפי שא"א לעסוק בה בשעת הלישה היטב להצילה מידי חימוץ:
[§10] And this: "If he has no water, he should wipe his hands on a stone" — etc. — "or on any cleansing substance" — etc. — "and this will suffice for prayer, but not to remove the ruach ra'ah that rests upon them" [O.C. 4].
## Segment 219
וע"כ נוהגין ללוש מצת מצוה בערב פסח אחר שש שעות, כי זה עיקר השלימות בבחי' סור מרע ועשה טוב לבער החמץ תחלה בזמנו וכשמגיע זמן איסור החמץ מן התורה שאז עיקר זמן חורבן והכנעת הסט"א אז עיקר הזמן לעסוק בבנין המלכות דקדושה שהיא בחי' מצת מצוה:
[§1]
And therefore: the prohibition of drinking the wine of non-Jews is very severe — and even through their mere touch it becomes forbidden. For since in holiness its root is very lofty — and encompasses all the aspects of these rectifications. For it is from the aspect of wisdom and mochin — the aspect of: "wine and fragrance open the mind" — and the aspect of Torah — and the aspect of Malchus — the aspect of: "and the wine of the kingdom was abundant" [Esther 1:7] — etc. — as understood in the discourse Tehillah L'Dovid, Siman 12 — and likewise in the holy Zohar. And this is the aspect of: "he who merits — becomes a head." And therefore one must truly be very careful in its drinking — not to exceed the measure — G-d forbid — for intoxicating wine is the aspect of the very opposite of all the above. And therefore: it becomes forbidden through the touch of a non-Jew — and damages the soul of the Jew who drinks it — and the yetzer hara overpowers him even more — until one can come through this to all evil — G-d forbid. And this is the aspect of: "and concerning their wine — on account of their daughters." And see in the book Yayin HaMeshomar [The Preserved Wine] — which elaborated greatly on the severity of the prohibition — and you will understand from there for our subject. And according to the above you will understand how to explain many verses and teachings of our Sages that speak of wine in praise — or the opposite — and all of it is understood according to the above.
## Segment 220
וע"כ אין לשין במקום השמש ולא סמוך לחום התנור בכדי שלא ישלוט בה החמימות דסט"א: וע"כ לא יניחו העיסה בלי עסק אפילו רגע אחת, כי צריך לידע שהשונא עומד ואורב עליו מכל צד ובכל רגע ועיקר שליטתו בעת שהאדם פנוי ובטל מעסק תורה או מצוה, וזה שאמרו כל זמן שמתעסקין בו אפילו כל היום אינו מחמיץ, כי על ידי העסק נותנין כח במלכות דקדושה שהיא בחי' העיסה שלא יוכל החימוץ לשלוט ולהתאחז בה, ואם הניחו בלא עסק שיעור מיל שהוא בחי' תחום שבת תחום וגבול הקדושה שהיא בחי' מלכות (עיין מאורי אור) הוי חמץ, וגם שיעור מיל הוי ח"י מינוטין ובזה נפגם בחי' החיות דקדושה והתגבר החמץ סיטרא דמותא ח"ו (ויש אומרים שמיל הוא שיעור שני חומשי שעה וכו' עיין שו"ע), ואחר שנתעסקו בבצק ונתחמם בידים אם יניחוהו בלא עסק מיד יחמיץ כי אז מתגבר הסט"א ביותר בכדי לקבל יניקה מהקדושה כידוע ע"כ צריכין ליזהר אז בשמירה יתירה ביותר:
[§4] And this is the doubling in the verse: "so that you shall remember" — etc. — "and you shall be holy to your G-d — holy" — specifically holy. And this: "I am Hashem your G-d Who brought you out of the land of Egypt to be a G-d unto you" — for on this very condition He took them out of there: that they should sanctify themselves with His sanctity, and bind themselves only to the G-dliness in every thing, in order to draw close to Him in truth. And this: "I am Hashem your G-d" — Emes v'Yatziv [True and Firm] in the morning — for then one merits to receive the light of the intellect and mochin, which are the essence of the light of day — and Emes v'Emunah [True and Faith] in the evening — for even in the time of the withdrawal of the light of the intellect and the mochin, one must still bind oneself to the holy intellect — which is the aspect of truth — through the holy attribute of faith, which is the attribute of night — the aspect of נ [nun] mentioned above.
## Segment 221
וע"כ אין מתעסקין במצת מצוה ע"י עכו"ם שהוא מצד הסט"א ואפילו ע"י ישראל שהוא אינו בר דעת ואין לו חלק בשכל דקדושה כגון חרש שוטה וקטן אסור ג"כ. וע"כ גדולי ישראל היו מתעסקין בעצמן במצת מצוה בכל כחם כי כל מה שמתעסק בה בר דעת גדול ביותר ובכל כחו על ידי זה משפיע בה כח גדול ביותר וממקום גבוה ועליון ביותר, ועל כל פנים יהיו עומדין בעצמן בשעת עשייתן ומזרזין את העוסקין בהם כי על ידי שנעשה הכל בהשגחתו נמשך עליה גם כן הארה יתירה ביותר וגם כפשוטו כי כל מה שדעתם גדולה ביותר ממילא נזהרין בשמירת המצת מצוה בזהירות יתירה ביותר:
סִימָן קל״ה — קְרִיאַת הַתּוֹרָה
[§1]
And therefore one reads in the Torah during prayer —
for the essential acceptance of prayer is through the Torah,
through which one gives strength to the holy Malchus —
the aspect of the yetzer tov —
to overpower the kingdom of the sitra achra —
the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav.
And therefore our Sages taught:
"At the time when the voice is the voice of Yaakov" —
when they engage in Torah —
"the hands are not the hands of Esav."
And our Sages expounded [Bava Kamma 82a]:
*"and they walked three days in the wilderness and found no water"* [Shemos 15:22] —
that they walked three days without Torah, and they arose and rebelled
[because the yetzer hara overpowered them] —
therefore the prophets and elders instituted
that they should read [the Torah] on Shabbos, Monday, and Thursday — etc. —
for when they engage in Torah, their yetzer is given into their hands — as our Sages taught.
[§2]
And therefore the primary reading of the Torah in its completeness is on Shabbos —
for "the Torah emanates from supernal Wisdom" [Zohar] —
and on Shabbos the light of Chochmah shines with a wondrous illumination,
and therefore it is called Kodesh [holy] — as is known —
and likewise Malchus ascends then with wondrous ascents — as is known.
And therefore one also reads the Torah on Shabbos at Minchah —
to draw, through the holiness of Shabbos, the power of Torah reading
for the coming week as well.
And one also reads the Torah on Monday and Thursday —
in order to subdue the kingdom of the sitra achra and the yetzer hara
also on the weekdays —
and all of this is only through the power of holy Torah study.
And through this all prayers are accepted —
and therefore on Monday and Thursday one adds more prayers and supplications,
and recites V'Hu Rachum [He is compassionate].
[§3]
And therefore every Friday —
in which there is holiness and Torah in abundance —
and Kodesh is the aspect of Chochmah — as stated —
one multiplies the number of those called up [kruy'im] as our Sages taught.
And they further said:
those three, five, and seven [called up] — corresponding to what?
Corresponding to those who see the face of the King — etc. —
for through Torah reading one gives strength to the aspect of holy Malchus — as stated —
and Malchus is the aspect of Dalet — as stated —
and therefore one reads in the Torah four times each week.
And therefore one does not read fewer than ten verses —
and our Sages said these correspond to the ten idlers of the synagogue
who are permanently stationed there to pray at the proper time each day with a congregation.
[§4]
And this is the aspect of prayer.
And the synagogue too is the aspect of Malchus — as is known.
And one [opinion] said:
[the ten verses] correspond to the Ten Commandments, which are the totality of the Torah.
And one said: corresponding to the Ten Utterances [Asarah Ma'amaros] —
which are the life-force of every thing —
the aspect of wisdom and intellect clothed in every thing —
in the aspect of *"all of them You made with wisdom"* [Tehillim 104:24].
Except for the portion of Amalek —
which is the totality of the kingdoms of the sitra achra —
and in it is written: *"there is war for Hashem against Amalek from generation to generation"* [Shemos 17:16] —
for his [heavenly] prince is himself the yetzer hara —
and because of the power of free choice it is presently impossible to nullify him completely —
therefore his portion is also deficient,
containing only nine verses — as our Sages taught.
## Segment 222
סימן תס"ב וכו'
[§11] This is an allusion: if one is unable to engage in Torah study — which is the aspect of mayim [water] — at least let him strive to cleanse his hands [which allude to all of one's actions and movements] with "any cleansing substance" — meaning: to be careful at least to cleanse himself from bad character traits and to cleave to good character traits. And through this he also gives strength to holy Malchus [which is the aspect of acharis hayomim / the latter days, for upon it rest all the middos [character traits], as is known; and the middos are the aspect of the six extremities [vav kitzvaos], which are the aspect of the totality of the holy Torah, shining in the aspect of Malchus] — to prevail over the kingdom of the sitra achra, and the ח and the נ are bound together and his prayer is accepted.
## Segment 223
וע"כ מי פירות בלא מים מדינא אין מחמיצין כלל. שדייקא המים שרומזין לבחינות גבוהות כידוע והם בחי' מימי הדעת מימי החסד מימי התורה מימי התשובה והתפלה כ"ש שפכי כמים לבך וארז"ל מים קדמו לעולם ע"כ לעומת זה גם הסט"א שהם בחי' המים הזדונים (שבהם עיקר אחיזת עשו וישמעאל המלכיות דסט"א כמובן בזוה"ק בשלח ס"ד ע"ב) כרוכים אחריהם ומחמיצים את העיסה. מה שאין כן מי פירות אין מחמיצין. אבל אם יש בהם איזה מים אזי ממהרין להחמיץ. כי אז הסט"א כרוכה אחר המים ביותר מאחר שהם מעורבים עם מי פירות שיש בהם מתענוגות בני אדם.
[§5] A garment worn at night is exempt from Tzitzis — for although Tzitzis are the aspect of tzimtzum and the nun, as stated, nonetheless since it is specifically through this that one merits to receive the light of the intellect — as is explained within — which means that the ches and the nun become joined and the moonlight becomes as the light of the sun — it is thereby self-understood that within them shines the light of the intellect and wisdom. This is the aspect of what is explained in the kavanos: that the 32 threads of the Tzitzis correspond to the 32 paths of Wisdom. And this is what our Sages taught: "Whoever fulfils the mitzvah of Tzitzis is as if he received the face of the Shechinah" — meaning he merits to attain the light of the intellect and G-dliness in truth. And therefore a garment designated only for nighttime, worn only at night, is universally exempt from Tzitzis — since that is the time of withdrawal of the mochin and intellect, and one receives the holy vitality only through the aspect of faith.
## Segment 224
גם אין יוצאין עם מצה כזו חובת מצה כי אין זה לחם עוני שהוא בחי' המלכות דקדושה בחי' מסכן רק הוא מצה עשירה (אלא אם כן המי פירות בטלין בסמ"ך ואין מרגישין טעמם עיין בשו"ע) ובמדינות אלו נוהגין שלא ללוש אפילו במי פירות לבד אם לא בשעת הדחק לצורך חולה וזקן וכו' כמבואר בשו"ע:
סִימָן קל״ט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה
[§1]
The laws of idolatry. For the essential root of all idolatry is from the yetzer hara — which is itself the aspect of idolatry — as it is written: "there shall not be in you a strange god" [Tehillim 81:10] — and our Sages taught accordingly. And our Sages taught: "such is its way — today it says to him: do such — etc. — and tomorrow it says: go worship idolatry." And this is the essential impurity — the very opposite of holiness. For this is the essential sitra achra — and it is the aspect of vomit and excrement — for there is no aspect at all of the illumination of holy intellect in it — the aspect of: "My glory I shall not give to another" [Yeshayahu 42:8] — as explained elsewhere. And therefore they are called elilim [nothings] — for they are the aspect of absolute nothing — as if they never existed — the opposite of holy Chochmah — the aspect of yesh me'ayin [something from nothing] — as is known. And therefore idolatry is forbidden for any benefit — for all of a person's pleasure and his spirit's satisfaction is an aspect of a spark from the aspects of the portions of his life-force. But idolatry — which is the essential sitra d'mosa — it is forbidden for Israel to receive from it any benefit or any aspect of life-force whatsoever — for such a life-force is more bitter than death — G-d forbid.
[§2]
And this is the aspect of: it is forbidden for benefit — along with its accessories and its adornments and its offerings. Its accessories correspond to the aspect of the kingdom of the sitra achra — for through serving before it — the aspect of a servant serving his master — one thereby shows that one is accepting the yoke of its kingdom. Its adornments correspond to the aspect of the intellect of the sitra achra — for the essential beauty and splendor at its root is from the aspect of Chochmah — the aspect of light — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face."
## Segment 225
סימן תס"ח וכו'
[§12] But to actually remove the ruach ra'ah — which is the ruach shtus [spirit of foolishness] of the yetzer hara — this is achieved only through mayim [water], which is the aspect of engaging in Torah study. For the entire Torah is the holy Names of G-d, may He be blessed — and therefore it possesses the power, as a segula, to banish every manner of ruach ra'ah and ruach shtus — as is explained within [the discourse].
## Segment 226
וזה בחי' איסור מלאכה מערב פסח אחר חצות. כי נמשך אז בחי' הארת קדושת יום טוב שהוא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל:
[§3]
And its offerings correspond to the aspect of the union of sun and moon of the sitra achra together — G-d forbid — and as they say: k'din metashteshei alma [it causes confusion in the world] — G-d forbid. For the sitra achra is like a monkey before a man. And in holiness — the offering is in the aspect of the drawing close of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah — as understood in the holy Zohar. And: "the scattering of the wicked is good for them and good for the world" — for they are in the aspect of separation — as is known. And therefore their offering is a great damage — G-d forbid — for it indicates the connection and union — G-d forbid — between them.
[§4]
And therefore: idolatry of non-Jews is forbidden immediately — for they are from its aspect. But that of Israel is not forbidden until it is actually worshipped. For in truth — at the root of his holiness — he is utterly distant from it. But if one has already worshipped it — then on the contrary — since it is Israel's — it receives some additional power through this — since he is Israel whose root is in holiness. And therefore: idolatry of Israel has no nullification — but requires complete eradication and burning. But that of a non-Jew has nullification — for it has no such power — since all the nations themselves are as absolute nothing — as our Sages taught. And therefore: as soon as the non-Jew nullifies the idolatry — the prohibition departs from it. But its offerings have no nullification — for the power and aspect of the prohibition and the sitra achra has greatly cleaved there — because of the greatness of the damage of the aspect of the connection mentioned — for they are addicted to this most — as is known. And therefore: its accessories and adornments — even though nullification helps them — even so they are forbidden for use in a mitzvah — because they are repulsive.
## Segment 227
וזה בחי' תענית בכורים בערב פסח זכר לנס וכו', כי מאחר שזכו לבחי' בכורה שרומזת להמשכת התיקונים הנ"ל. ע"כ עליהם מוטל ביותר לעסוק ביום זה בתשובה ותענית להכניע בחי' המלכות דסט"א שעיקר אחיזתה בבחי' האכילה שזה בחי' מה שאמר עשו הלעיטני נא ועי"ז פגם בקדושת הבכורה כמו שכתוב שם ויבז עשו את הבכורה וכנ"ל:
[§5]
For in a mitzvah and holiness — there is the essential beauty and splendor of holiness. But the sitra achra — the aspect of idolatry and its accessories — even after they have been nullified — they are still repulsive to perform a matter of mitzvah and holiness with them.
[§6]
And therefore all benefits that come from it — etc. — are forbidden. And it is forbidden to listen to its singing — and to gaze upon its beauty — and to smell its scent. For all of this relates to the brain — in which is the source of all the senses of hearing and sight and smell. And therefore one thereby greatly damages the aspect of the holy brain and intellect. And therefore: if one does not intend — it is permitted — since it was done automatically without intention and knowledge — only when it is not the case that it is an inevitable consequence — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
[§7]
And therefore: a non-Jew can nullify idolatry — even if it is not his — and even if he hates it. But one who does not worship idolatry — such as a ger toshav [resident alien] or a Yishmaelite — cannot nullify it. For in truth the aspect of idolatry is already nullified from the outset — and of no importance — as stated — and all the more so: "for all the gods of the peoples are nothings." And the essential aspect of its power of suckling — which is for the sake of free choice — as is known — is only through this: that there are people who believe in it and worship it — and through this they infuse it with some aspect of suckling and power for the sake of free choice. And this is the aspect of what our Sages taught: "the gods of the nations are sustained by their worshippers." Meaning: those who worship it infuse them with some aspect of power.
## Segment 228
וע"כ גם איסטניס לא יאכל ביום כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון. כי מאחר שהיא אכילה דקדושה בחי' מיכלא דמהמנותא ומאיר בה בחי' מלכות שמים ואור השכל דקדושה ע"כ צריכין שתהיה לתיאבון באהבה וברצון שיהיה גם הגוף נהנה ממנה בכדי להמשיך עי"ז קדושה ודעת על כל הנאת הגוף שיהיו ג"כ רק לשם שמים ובקדושה גדולה כראוי. וע"כ כל אדם אסור לו ג"כ לאכול פת (דהיינו מצה עשירה) בערב פסח משעה עשירית עכ"פ בכדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון:
[§8]
And this is the aspect of: "those who make them shall become like them — all who trust in them" [Tehillim 115:8] — for the idols themselves have no power or substance — as it is said: "they have a mouth and cannot speak" — etc. — only what appears to the worshippers as if there is some aspect of power and substance in them — is through this very act of worshipping and trusting in them — which is the essential making of them — in the aspect of: "those who make them — all who trust in them."
[§9]
And therefore: they themselves specifically can nullify it — but not one who does not worship them. And therefore: if it broke by itself — it is also forbidden until it is nullified. For what difference is there that it broke by itself — for it is broken and despised even from the outset — only the essential thing is that its worshippers themselves nullify it. And therefore: one who finds idolatry must eradicate and destroy it — and must uproot after it and give it a shameful name. For one must eradicate and nullify all types of hold of the sitra achra and the yetzer hara — which are the aspect of idolatry — until no root or branch remains to them at all — for: "today it says to do such" — etc. And one must give it a shameful name — for it itself is absolute nothing — only the essential of its power is through the name that its worshippers call it — and that they designate it with the name of a deity. And the matter of the name of every thing — is at its root a great matter — for a name alludes to the aspect of Chochmah and to the aspect of Malchus — the aspect of honor — as stated. And therefore important and respected people are called anshei shem [men of name]. And therefore one must give the name of idolatry a shameful designation — the opposite of the grace and honor mentioned. And therefore: it is forbidden to mention its name — and all the more so — not to swear by the name of idolatry. And even not to cause a non-Jew to swear by the name of idolatry — as explained in the Shulchan Aruch.
## Segment 229
וע"כ אסור לאכול מצה בערב פסח כל היום וארז"ל כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו. היינו קודם החופה ושבעה ברכות כמובא בחק יעקב סי' תע"א בשם הלבוש ומהרי"ו כי מאחר שמצה רומז לקדושה עליונה כזו ע"כ אין לאכול אותה קודם זמנה וביותר צריכין ליזהר סמוך לשיגיע זמן התגלות קדושתה וזמן הכנעת וביטול הסט"א שהיא אז בבחי' חמץ ומרחיקין אותה בתכלית הריחוק עד שאוסרת תערובתה אפילו במשהו. ע"כ יש אז התגברות גדול מן הסט"א ר"ל ואם יאכל אז מצה קודם שיגיע זמן שלימות הארתה יש לחוש שלא יהא אחיזה לבחי' הסט"א באכילה זו ויקבלו מזה איזה יניקה וכח ח"ו, ע"כ אסור לאכל עד שיגיע זמנה ונמשך עליה ועל כל ישראל הארה גדולה ונפלאה שהיא בחי' סוד החופה הקדושה העליונה ומברכין עליה שבעה ברכות. ואז אין באכילה זו שום אחיזה להסטרא אחרא חס ושלום רק אדרבא נמשכין על ידי אכילה הקדושה הזאת תיקונים נפלאים ונוראים לכל השנה כולה לכל אחד ואחד כפי בחינתו כמובן בזוהר הקדוש ובכתבים:
[§6] [(The dispute between the Rambam and the Rosh explained in Siman 18 can also be understood along these lines — but it would take too long to elaborate, given the depth and subtlety of the matters.)]
## Segment 230
סימן תע"ב וכו'
נ — Nun Malchus / Sovereignty Faith / Reception Prayer Passive / Feminine
## Segment 231
עיין זוה"ק ויצא דף קנ"ז כד הוו ישראל במצרים הוו ברשותא אחרא עד בעא קוב"ה לקרבא לון לגביה יהיב לון אתר דלחם עני לחם עני מאן עני דא דוד מלכא דכתיב ביה כי עני ואביון אני. וההוא לחם איקרי מצה נוקבא וכו' עיי"ש מענין שמתחלה אכלו מצה שהוא לחם מארעא דחי ולבתר לחם מן השמים וכו'. ומענין שאין התינוק יודע שום ידיעה עד שטועם טעם לחם וכו' עיי"ש עוד. ועיין בדף רכ"ו ע"ב בפסח על התבואה לקביל רתיכא עילאה רזא דאבהן ודו מלכא וכו'. ועיי"ש מענין מצה שהיא בחי' מלכות וביעור חמץ דאינון טעוון אחרנין ממנן על עמין וכו' ואיקרי חמץ יצה"ר וכו' עיי"ש. ועיין בדף רנ"ה מענין בקדמיתא ליל שמורים ולבתר הלילה לזה לה' כד אתקריב זה לזאת. ומענין הקרבת קרבן פסח ומענין קרבן מוסף של פסח. ועיין זוהר תצוה דף קפ"ג מענין מצה דהיא אסוותא למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא וכו' ועיין זוהר אמור דף צ"ה מענין ליל שמורים תרי זווגא דסיהרא בשימשא.
סִימָן קמ״ח וְכוּ׳
[§1]
And therefore: it is forbidden to trade with them on the day of their festivals — etc. — and likewise several other laws explained in these simanim and those that follow — all in order that we have no share in their joy and their worship — and not to give them any power or any hold whatsoever. And this is the aspect of the prohibition of lo sechanem [do not show them favor].
[§2]
Techanem specifically — so as not to draw upon them the aspect of chen [grace] — the aspect of ches and nun — as stated. For they are the very opposite of holy chen. And see in tractate Avodah Zarah [20a] — where our Sages taught three interpretations: lo sechanem — do not give them a dwelling place on the land. Alternatively: lo sechanem — do not grant them grace. Alternatively: lo sechanem — do not give them gifts freely. And see the Shulchan Aruch, Siman 151. And everything revolves around the matter stated above.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 3 · Simanim 87–178
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
## Segment 232
ומענין החירות שצריכין להראות באותו הלילה וענין הד' כוסות שהם כנגד ד' גאולות והשמחה הגדולה של לילה זו ומה שגומרין בה את הלילה.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 4: Simanim 157–335
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 4 · Simanim 157–335
Pikuach Nefesh · Ribbis · Garments · Sorcery · Niddah · Mikvaos · Vows · Kibbud Av · Torah Study · Tzedakah · Milah · Gerim · Torah Scroll · Mezuzah · Kilayim · Bikur Cholim · Conclusion of Yoreh Deah
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 233
ועיין בדף רנ"א מענין שמצה מברחת לכל סטרין בישין ועביד קטטה בהון כגוונא דשדי דמזוזה וכו' וכו' ומני קוב"ה לברך לה שבע ברכות ליל פסח וכו'. ועיין זוהר חדש פ' כי תשא מענין ארבע כוסות וארבע גאולות. קידוש על היין לקבליה דדוד.
[§7] And since through all of this prayers are accepted — as stated — therefore the primary time for wearing Tzitzis and Tefillin is during prayer. And therefore it is correct to cover one's head with the Tallis — for it is the aspect of the holy garments through which one receives the light of the Chochmah and mochin that rest in the head. And therefore at the moment of wrapping, one casts all four Tzitzis to the left side — for they are in the aspect of "His left hand beneath my head" — as stated. And also because through this one subdues the yetzer hara and foolishness [ksilos], which derive from the left side — as stated. And afterwards one brings two Tzitzis to the front and two to the back — so as to be surrounded by mitzvos — for this is the matter of the four corners of the Tallis, corresponding to the four directions of the world and the four corners of the earth, to bind oneself through the light of the Tzitzis to the wisdom and divine vitality that exists everywhere — and similarly for the person himself: in every direction he turns, he should look only at the holy intellect that exists in every thing.
## Segment 234
הגדה לקבליה דיעקב. ברכת המזון לקבליה דיצחק.
סִימָן קנ״ה — הִלְכוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת
[§1]
It is already explained that the synagogue is a place of prayer
and corresponds to the aspect of Malchus — as stated —
and therefore it must be the tallest of all the buildings of the city.
For the aspect of Malchus is the aspect of height, elevation, and exaltedness —
as is written concerning Shaul:
*"and he was taller than all the people from his shoulders upward"* [Shemuel I 9:2] —
and Shemuel said about this:
"Do you see that Hashem has chosen him, that there is none like him among all the people?" —
and concerning the Messianic King it is said:
*"he shall be exalted and lifted up and very high"* [Yeshayahu 52:13].
And also because in every house there is the aspect of Malchus —
in the aspect of "every man shall rule in his own house" [Esther 1:22] —
and our Sages expounded: "He made them houses — houses of royalty."
And therefore the synagogue — which alludes to holy Malchus —
must be the tallest and most elevated of all.
## Segment 235
הלל הגדול לקבליה דאברהם מתתא לעילא סליק.
[§2]
And therefore one compels one another to build a synagogue
and to purchase Torah scrolls, Talmud, and so on —
for the essential power of holy Malchus is through the holy Torah — as stated.
And therefore it is permitted to convert a synagogue into a house of study [beis midrash] —
as explained in Siman 153 —
for in the beis midrash one engages in Torah,
through which one gives strength to holy Malchus —
and therefore its sanctity exceeds that of the synagogue.
And therefore after leaving the synagogue one must immediately go to the beis midrash
and establish a fixed time for learning — as explained in Siman 155.
And therefore our Sages taught:
"Whoever goes from the synagogue to the beis midrash" — etc. —
"merits and receives the face of the Shechinah" — etc. —
meaning he merits to bind himself to and see, with an open eye,
even in this world, the light of the intellect and wisdom
and divine life-force clothed in every thing —
which is also the aspect of receiving the face of the Shechinah — as stated.
And through this he naturally merits in the World to Come
to receive the face of the Shechinah literally — as it were.
## Segment 236
כגוונא דא מצה לקבליה דדוד וכו'. ועיין תיקונים תיקון ה' ואמאי איתקרי ה"א. תתאה חצי האמה בגין דאתקריא מצה פרוסה לחם עני וכו'. ועיין בתיקונים תיקונא תליסר מענין מצה פרוסה ומצה שלימה ומרור והלל גמור ושאינו גמור בפסח וכו':
סִימָן קנה — הִלְכוֹת מִיאוּן
[§1]
A minor girl who has no father can depart from her husband through mi'un [refusal]. For complete kiddushin — which flow from the aspect of these rectifications — and essentially from the aspect of Chochmah — called holiness. And even if she herself was still a minor — but her father received her kiddushin — and the Torah granted him this right — therefore she cannot depart from her husband except with a get. For it is impossible to sever the connection between them — except also according to these rectifications — essentially according to holy Torah — which encompasses all these rectifications. The aspect of: "the document severs her" — and nothing else severs her — as stated. But if she was married as a minor — and not with the knowledge of her father — her kiddushin are not complete kiddushin — since she is not yet in the aspect of knowledge and wisdom. Therefore she does not require a get — but departs through mi'un alone.
## Segment 237
הנה הארכתי לציין כמה ציונים מדברי זוה"ק וכולם מכוונים לעינינו כמובן ממילא בפשיטות. והכלל כי אז היה עדיין קודם קבלת התורה הק' והסט"א התגברה מאד מחטאי הדורות דור המבול והפלגה ואנשי סדום וע"כ באו הנשמות האלו שהיו בשרשן מבחי' גבוה מאד אלא שהתגברה עליהם הסט"א שהוא היצה"ר להחטיאם ובאו עכשיו להתתקן ע"י שיעבוד מצרים כמבואר כ"ז בכתבי האריז"ל.
[§8] The small Tallis [Tallis Koton] and the large Tallis [Tallis Godol]: For it is explained in the kavanos that the small Tallis corresponds to the aspect of ibur [the embryonic level of consciousness], and the large Tallis to the aspect of yenikah [nursing / awakening], and Tefillin to the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness]. See the discourse Achvay Lon, Siman 25, where it is explained that there is sechel b'koach [intellect in potential], sechel b'foal [intellect in actuality], and sechel haniktah [acquired intellect] — and it is possible that these are the same three levels mentioned above.
## Segment 238
וזה היה תוקף הנס והחסד הגדול של יציאת מצרים. כי אחר קבלת התורה אזי ע"י עסק התורה נותנין כח למלכות דקדושה שהיא בחי' היצ"ט להתגבר על הסט"א. אבל אז היה קודם קבלת התורה וגם לא הגיע עדיין זמן וקץ גאולתן אלא שראה הקב"ה שהם בסכנה גדולה שלא יהיו נשקעים ח"ו בטומאת מצרים ע"כ עשה הקב"ה בזכות האבות והאמהות ושלח להם גואל ומושיע הוא משה רבינו ע"ה והוציאם משם באותות ובמופתים נוראים ובמורא גדול זו גילוי שכינה וזכו אח"כ לקבל התורה על ידו שעי"ז יש כבר רח לבחי' המלכות דקדושה להתגבר עד שנזכה לגאולת עולם ב"ב. ומחמת זה נקראת המצה אז לחם עני והוא מצה פרוסה בחי' לב נשבר מחמת שלא היתה הגאולה מצדינו מחמת מעשינו הטובים ובאתערותא דלתתא, רק באתערותא דלעילא בחסד עליון ית' ובזכות אבות כנ"ל:
סִימָן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן
[§1]
"Afterwards he shall go to his affairs" — etc.
For it has already been explained that it is not sufficient to merely give strength
to holy Malchus to overpower the kingdom of the sitra achra —
one must also clarify and elevate the holy sparks
from within the sitra achra and the klippos —
in the secret of the eleven spices of the Ketores [incense] —
and this is accomplished through commerce conducted in faithfulness —
as understood in the discourse Ashray Zarka, Siman 35,
and the discourse Ki Seitzei, Siman 280.
And this too is accomplished only through the power of holy Torah study — as explained there.
And therefore one should make one's livelihood incidental and one's Torah primary.
## Segment 239
ועיין בכוונת האריז"ל נפלאות גדולות בכל הענינים של לילה הקדושה הזאת ומסתמא כל דבריו הק' מכוונים ומוסכמים עם דברי הזוה"ק ואין לנו עסק בנסתרות לבאר בענינים גבוהים כאלו אך אעפ"כ יש בשם ג"כ ענינים רבים השייכים לענינינו סמוך לפשוטו ג"כ. והנה שם מבואר כי פרעה ומצרים הם כנגד בחי' העורף העליון שהוא בחי' אחוריים של הדעת העליון והיו יונקים כל השפע והיו יונקים מכל בחי' היו"ד דמים שהם בחי' דם טהור ודם נדה וזה סוד ואראך מתבוססת בדמייך שבחי' סטרא דמותה אבי אבות הטומאה בוססין ויונקים מהדמים ואומר לך בדמיך חיי וכו'.
[§2]
And therefore one must be careful not to form a partnership with non-Jews — etc. —
due to [the prohibition]: "and the name of other gods shall not be heard on your lips" [Shemos 23:13] —
for since the essential purpose of commerce is to elevate the holy sparks from them,
how can one form a partnership with him in this?
And particularly if the non-Jew might invoke the name of idolatry —
one would thereby on the contrary give yet more power, G-d forbid,
to the kingdom of the sitra achra — the aspect of other gods.
See there in the gloss which is lenient regarding this in our times — etc.
But to buy and sell with them without partnership is universally permitted — etc. —
for this is the essential intent of commerce:
to elevate the holy sparks from them,
and to extract what they have swallowed —
in the aspect of *"He has swallowed wealth and will vomit it"* [Iyov 20:15].
## Segment 240
וכפי ענינינו הוא כי עיקר החיות דקדושה הוא מבחי' המוחין והדעת והחיות של הנפש המלובש בדם כי הדם הוא הנפש והדם הוא מרה אדומה בחי' יסוד האש שזה בחי' החמימות והתלהבות דקדושה שזה בחי' העבודה עם חיות דקדושה. ואז היו הם יונקים מבחי' אחורי הדעת והמוחין ומהדמים הנ"ל שהם בחי' דם טהור ודם טמא שזה בחי' החמימו' דסט"א של היצה"ר, ולפעמים מחמם אותו לדבר עבירה ממש וזה נמשך ממה שיונק מבחי' הדם טמא ששרשו מבחי' הגבורות של בחי' נוקבא ולפעמים מתלבש עצמו במצוות וזה נמשך ממה שיונק מבחי' הדם טהור ששרשו מבחי' החסדים.
סִימָן קנ״ז–קנ״ח — הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה
[§1]
And therefore one must wash one's hands for the meal —
for there is reason to suspect, since the hands are busy [and may have touched something impure],
and then when one eats with them the bread —
which is the aspect of Malchus, its root also being in Chochmah — as is known —
as is explained in the intentions of eating,
for the table and the bread are the aspect of Malchus —
and the essential rectification of eating is through the aspect of Chochmah —
through what is chewed with the teeth, which are 32 in number,
corresponding to the 32 paths of Chochmah — etc. — see there.
And therefore the essential life of a person is through eating —
for inwardly the illumination of the holy Chochmah is drawn through it —
as it is said of Chochmah: *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
And since this is so — and the opposite is also true —
there is reason to suspect:
if one's hands are impure,
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the yetzer hara — the klippa of Esav —
which is the essential impurity —
may thereby attach itself to one's eating.
For it is said of [Esav]:
*"and Esav despised the birthright"* [Bereishis 25:34] —
meaning he despised the holy wisdom and intellect — as is explained within —
and this came through the desire for eating —
as he said: "feed me now" [ibid. 25:30] — etc. —
and through this he sold the birthright and despised it.
And the essential hold and strengthening [of Esav] is through the aspect of the impure hands —
in the aspect of *"but the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] — as stated.
## Segment 241
והשי"ת חמל עלינו אז בחסדו הגדול ונתן לנו דם פסח ודם מילה שהם כנגד בחי' דכר ונוקביה חסדים וגבורות הנ"ל כמבואר שם ובזוה"ק ועי"ז זכינו להנצל ממות לחיים שזה בחי' בדמיך חיי שזכינו לקבל מוחין גדולים וגבוהים מאד שהם בבחי' חיי המלך כמבואר שם היינו כנ"ל. (וזה הסוד מרומז בדברי ר' מתיא בן חרש הובא בפירש"י פרשה בא) ועיי"ש מענין המוחין הגדולים דגדלות וקטנות דאבא ודאימא הנכנסין בלילה הזאת ומרומזין בענין המצה והמרור והכוסות וכו' עיי"ש באריכות.
[§2]
And therefore one must wash the hands with water —
which alludes to Torah — as stated —
and also to holy Chochmah — as it is written:
*"for the earth shall be full of the knowledge of Hashem as waters cover the sea"* [Yeshayahu 11:9].
And through this one lifts the hands on high and binds them
to the aspect of Chochmah — which is the aspect of Kodesh [holy] —
and to the holy Torah —
in the aspect of *"lift your hands in holiness"* [Tehillim 134:2] —
and *"and I will lift my palms toward Your commandments"* [Tehillim 119:48] —
the aspect of the holy Torah.
## Segment 242
ומחמת שאז נכנסין המוחין שלא כסדר ומוחין דגדלות קודמין למוחין דקטנות ע"כ הזהירה התורה ע"ז ביותר בענין שאלת הבנים ולהודיע להם ג"כ הנפלאות של יציאת מצרים וחז"ל תיקנו בשביל זה כמה שינויים בשביל לעורר התינוקות שישאלו.
[§3]
And therefore our Sages taught [Chullin 106a]:
"first waters caused [the eating of] pig's meat" —
for if one does not wash the first waters [before eating],
the yetzer hara can overpower him and defile his eating
to the degree that he comes to eat actual forbidden foods, G-d forbid —
the aspect of pig's meat specifically —
for this is the aspect of the klippa of Esav,
who is called chazir hayaar [the pig of the forest].
And also because the pig is the aspect of the wisdom of the klippa —
as explained in the Maurai Or —
meaning: not only does he not bind himself to holy Chochmah —
he also becomes attached to the wisdom of the klippa —
and through this stumbles in the external wisdoms of heresy and outright denial, G-d forbid.
[§4]
And the other opinion said:
"first waters caused [the eating of] neveilah [carcass]" —
meaning one becomes separated through this from the aspect of holy Malchus —
the aspect of the moon —
and becomes attached to the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the moon of the sitra achra —
which is the aspect of neveilah —
in the aspect of "naval" [boor] —
who despises the holy intellect and becomes a naval [degraded one] alongside him — see the Maurai Or.
And therefore one who is contemptuous of netilas yadayim
comes to poverty —
corresponding to his having damaged the aspect of holy Malchus —
the aspect of misken v'chacham [poor and wise] —
and is uprooted from the world —
corresponding to his having damaged and separated himself
from the holy Chochmah,
which is the essential sustenance and life of the world —
in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12] — as stated.
## Segment 243
וארז"ל חוטפין מצה בלילי פסחים כדי שלא יישנו התינוקות. וכן משחקים להם בקליות ואגוזים בשביל זה.
[§5]
And therefore one washes the hands only in a vessel —
which alludes to the aspect of Malchus —
the aspect of contraction — the aspect of a vessel — as is known.
And the vessel must hold a revi'is [quarter-log] —
which also alludes to the aspect of Malchus — as is known —
and not while resting [on a surface that holds it, if the vessel cannot stand on its own] —
for our Sages taught, cited above:
why is the letter nun not stated in Tehillah l'Dovid [Psalm 145]?
Because it refers to a downfall of the Community of Israel [which is the aspect of nun] —
as is said: *"the maiden of Israel has fallen and shall rise no more"* [Amos 5:2] —
and yet Dovid returned and supported her by the holy spirit —
as it is said: *"Hashem supports all who fall"* [Tehillim 145:14].
It follows that a vessel which cannot stand on its own and falls —
and therefore only holds a revi'is when supported —
alludes to the aspect of Malchus in the time of its falling, when it needs support.
But during the time of washing the hands, one should not allude to this —
only to the aspect of the complete holy Malchus at the time of its ascent to Kodesh —
which is the aspect of Chochmah — as stated.
[§6]
And therefore the measure of water is a revi'is —
alluding to the aspect of Malchus —
the aspect of Dalet — the aspect of misken v'chacham — as stated.
Nonetheless one should add generously when washing —
and thereby merits wealth —
for through receiving from the aspect of Chochmah,
wealth flows — in the aspect of
*"in the shadow of wisdom, in the shadow of silver"* [Koheles 7:12] — as our Sages taught —
see the discourse LaShemesh Sham, Siman 49.
## Segment 244
ואעפ"כ לא יאמר הקידוש עד שתחשך.
[§7]
And since the essential hand-washing for the meal is to prevent the sitra achra
from attaching to the eating — as stated —
the obligation falls only upon the one who eats, not upon the one who serves —
as explained in Siman 163.
## Segment 245
כי כל המצוות והתיקונים שבלילה הזאת אינם שייכים אלא בזמנם בלילה דייקא:
[§8]
The waters must come specifically through human force —
for human force alludes to Chochmah —
since Chochmah contains the letters כֹּחַ מַ״ה —
[koach mah — "the power of mah"] —
and mah in numerical value equals Adam [man] — as is cited.
And therefore one must intend for the washing that is fit for eating —
for intention, which is thought, is the aspect of Chochmah / the brain —
as cited in the holy Tikkunnim.
And therefore one who immersed his hands in spring water
is purified with any quantity —
for a spring alludes to Chochmah — as is known.
[§9]
Water in which work was done is invalid —
for it has already been explained that work [melachah] is performed
in order to clarify and elevate the holy sparks
clothed within the klippa — the kingdom of the sitra achra —
and therefore since work was done with these [waters]
and the sitra achra had a hold upon them,
one cannot thereby purify the hands for the meal.
## Segment 246
וזה יסדר שלחנו (שהיא בחי' שלחן מלכים) בכלים נאים וכו' ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות כי אז המלכות בבחי' שמלכך בן חורין כידוע.
חֵן — Chen Grace Prayers accepted Israel elevated
## Segment 247
וזה בחי' הד' כוסות שהם כנגד ארבע לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי וכנגד ארבע מלכיות וכנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות לאו"ה וכנגד ארבע כוסות של ישועה לישראל כמבואר בב"ר פ' וישב. היינו שנמשך בחי' הכנעת המלכות דסט"א וניצולים ישראל משעבודם ועבודתם והמלכות דקדושה מתעלה ומקבלת כח והארה גדולה מבחי' החכמה העליונה. וזה שסיים וידעתם כי אני ה' וכו':
[§1]
The laws of yibum [levirate marriage] and chalitzah [release]. It is already explained: that a person must leave children after oneself — who will engage in this — to bind themselves to the intellect in every thing — to recognize the Creator through every thing. And this is the purpose of Creation. And through this one is considered as if one is alive in the world. And as our Sages truly taught: "all who leave a son engaging in Torah — it is as if one never died." "Engaging in Torah" specifically — for through Torah study — through this is the essential drawing of these rectifications — the essential aspect of life. Only: this is in their free choice — whether to engage in Torah. But in any case the obligation is upon one to leave children. And therefore: one who died and left no children — one's death is the aspect of the sitra d'mosa literally — G-d forbid. Since there remains no remnant on earth who will engage in drawing these rectifications. Until because of this — our Sages taught about one who has no children — that one is considered as dead even in one's lifetime — and all the more so after actual death — G-d forbid. And therefore: holy Torah found a remedy for one — through the brother from the father — who both drew from one root and one father. Who at his root alludes to the aspect of Chochmah — the aspect of: "father in wisdom." And therefore: when the brother marries the wife of the dead — in whom some impression remains of the illumination of Chochmah that her first husband — who died — bestowed upon her. The aspect of: "that spirit which the husband left in her." And therefore: through this — the soul of the departed will be reincarnated in the son born from this union — and will return to engage in drawing these rectifications — meaning: to draw the holy intellect and wisdom in the world. The aspect of the birthright — as stated. And this is what the verse says: *"and the firstborn which she bears shall succeed in the name of his dead brother — and his name shall not be erased from Israel"* [Devarim 25:6]. "The firstborn" specifically — the aspect of the birthright mentioned — for only for this was the yibum done — in order to restore and draw the soul of the departed — so that it engage in drawing holy intellect — the aspect of the birthright — for the sake of which Yaakov took the birthright from Esav. And all the children of Israel are called firstborns — as the verse says: "my firstborn son — Israel" [Shemos 4:22]. And therefore this son born from the commandment of yibum — the aspect of a firstborn — therefore he shall succeed in the name of his dead brother. For he will engage in drawing these rectifications — the aspect of shem [name] — as stated. And this: "and his name shall not be erased from Israel." His name specifically — as stated. And our Sages expounded: "and the firstborn" — etc. — this refers to the yavam [brother] — for it is a mitzvah for the eldest brother to do the yibum. And he receives the inheritance of the dead in his father's estate. And this too is because of the above — for since he engages in restoring the soul of the dead in the world — and elevating it from the aspect of the sitra d'mosa to the light of Chochmah and life — the aspect of the birthright — therefore the yavam is called the firstborn — and receives the inheritance of the dead. For through him: one's dead brother too is considered as living. And therefore he receives the inheritance. (And see the Shulchan Aruch, Siman 163.)
[§2]
And if he does not wish to do the yibum — she requires chalitzah. And this: "and she shall remove his shoe from upon his foot — and spit before his face" [Devarim 25:9] — etc. — and it is elaborated in Zohar Chadash and likewise in the Shulchan Aruch: that this is done as a disgrace to him — to lead him in shame [u'l'anhiga beih kalna]. For since he did not wish to do the yibum — and restore the soul of the dead in the world — so that it engage in drawing holy intellect and wisdom in the world — through which His honor is revealed. Until through this even the yavam himself merits honor — the aspect of: "the wise shall inherit honor" — and the aspect of: "those who honor Me — I will honor." And since the yavam does not wish to engage in this — therefore he deserves disgrace and shame. The aspect of: "the fool raises shame." And this is also a benefit for the departed soul and for the yevamah. For initially the soul of the departed was attached after the brother — for it was hoping that he would return and rebuild through it. And because of this — the aspect of: "the spirit the husband left in her" — did not want to depart and be released from her — for she was waiting for her rectification through this. And therefore the Torah said: "the wife of the dead shall not be outside" [Devarim 25:5] — etc. But now — when he stands before the court and says explicitly: "I do not wish to take her" — it is understood from this that she found no favor in his eyes — and their union will not be in the aspect of holy union in its fullness. Therefore holy Torah found another remedy for her through chalitzah. For holy intellect clothed in all the matters of this world is in the aspect of the holy feet — the aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" [Yeshayahu 66:1]. (See the discourse Mikreh Zikaron, Siman 54.) And the yetzer hara and the sitra achra — whose essential dominion is in this world — the essential hold of theirs is only in the aspect of the holy feet — as it were — the aspect of: "and you shall bruise his heel" [Bereishis 3:15] — the aspect of: "her feet descend to death." And the aspect of: "the iniquity of my heels surrounds me" [Tehillim 49:6]. And therefore Yaakov our father — who merited the aspect of holy intellect — was called Yaakov. For he merited to bind all the matters of this world — which are in the aspect of feet — the aspect of akev [heel] — to the intellect and wisdom. The aspect of the Yud of Yaakov. (And see in the Tikkunim, Tikkun 26 — where it is also understood that the secret of chalitzah is in the secret of how Yaakov our father took the birthright — etc. — see there.)
## Segment 248
וע"כ ד' כוסות אלו צריך לשתותן על הסדר וכו' כי כשהמלכות מקבלת הארת החכמה דקדושה אז נעשה גם היא מבחי' כסדר כמובן בליקות"נ סי' פ"ב:
[§3]
And since their essential hold is in the aspect of feet and heel — therefore one needs extra vigilance and guarding there. The aspect of what our Sages taught: "let a person always sell — etc. — and buy shoes for his feet." And the woman is also in the aspect of feet — the aspect of: "the feet of His pious ones — He guards — this is the woman" [Shmuel I 2:9]. And our Sages taught: she makes her husband stand on his feet. And likewise she is called a shoe — as cited in the Tikkunim: "your shoe — etc. — this is the woman." And therefore: the soul of this departed one without children — G-d forbid — is attached after his wife — because of that spirit that the husband left in her. And likewise attached at the heel of the brother — as our Sages taught — for he is hoping to be rectified through them — through their restoring his soul in this world. The aspect of feet. And illuminating in him the aspects of Metatron and Sandalfon — which are in the aspect of shoe and sandal — in which the holy feet of the Most High are clothed — as it were. As elaborated in the holy Zohar and the Tikkunim. And therefore: when the yavam does not wish to do the yibum — she must remove his shoe from upon his foot — and strike it on the ground.
## Segment 249
וע"כ אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין כי אז בחי' המלכות דקדושה הוא בבחי' מסכן וחכם כי מצד עצמה כביכול היא בבחי' עניות ושפלות כנ"ל ואעפ"כ השי"ת בחסדו הגדול מאיר עליו אז מוחין גדולים ונפלאים שזה סוד המצה וארבע כוסות שצריכין להיות בהסיבה ודרך חירות דייקא כנ"ל:
[§4]
To show that the soul of the departed should not expect to be rectified through the brother — but Hashem Himself will find a complete rectification for it through His great mercy and kindness. And this: "and she spits before his face" — and through this the spirit that the husband left in her departs. And this: "before his face" specifically — for: "the wisdom of a man illuminates his face." And through this one merits honor — the aspect of: "the wise shall inherit honor" — as stated. And now — when she disgraces and shames him — by spitting in his face — through this it is seen and evident that he has not merited the aspect of holy wisdom that would illuminate his face. Only the reverse. And through this the soul of the departed is released and separated from them — for it sees there is nothing for it to expect for the rectification of its soul through them — through the aspect of drawing these rectifications — the aspects of supernal Chochmah — the aspect of the light of the face — and Malchus — the aspect of the last level — the aspect of sof davar — the aspect of feet. And therefore: through removing the shoe from his foot and spitting in his face — it is revealed that he has nothing to expect from them — and it will be rectified through Hashem's kindness in a manner good and fitting for it. And therefore: in our times — even if both desire the yibum — one does not allow them to do the yibum — unless it is evident and known that their intention is for the sake of the mitzvah. For the essential rectification of the soul of the departed through the yibum — that it return and come to this world — in order to engage in drawing these rectifications — depends only on the intention of the yavam. As elaborated in the holy Zohar on the verse: *"if he sets his heart toward Him — his spirit and his soul He will gather"* [Iyov 34:14]. But if their intention is not for the sake of the mitzvah — only for the sake of desire — the aspect of the yetzer hara — the sitra d'mosa — G-d forbid — how can the soul of the departed be rectified through this — and ascend from the sitra d'mosa to the light of life? And if so: the yavam transgresses the prohibition of forbidden relations — G-d forbid. And therefore it is better to perform chalitzah. And therefore: one performs chalitzah with the right foot — for the soul of the departed — who is attached at the heel of the brother — for the sake of its rectification — the essential thing is in the aspect of the right foot — the aspect of: "the heart of the wise is to his right." For this is the essential will and intention of the soul of the departed — as stated. And therefore: the commandment of chalitzah requires three Israelite judges — corresponding to the three Patriarchs — the aspects of the totality of these rectifications. And one adds two more — for publicity's sake. The aspect of holiness — the aspect of: "not from the beginning in secret did I speak" — as elaborated above in the laws of kiddushin. And likewise here — in the matter of chalitzah — which appears to be against the Torah that obligated him to do the yibum — the aspect of the disgrace and shame the yavam has. For the sake of this — through the chalitzah — as elaborated in the Shulchan Aruch — therefore they publicize the matter — to know that this too is not from the sitra achra — G-d forbid — whose way is to come in stealth and secrecy. But this matter of chalitzah is done in public and openly — since everything is done according to the commandment of holy Torah. And even though it is explained above that the disgrace of the chalitzah is in the aspect of: "the fool raises shame" — even so: since in our times the commandment of chalitzah takes precedence — for the reason mentioned — lest one come to transgress forbidden relations — G-d forbid. Therefore this too is in the category of what our Sages taught: "better to be called a fool — etc. — and not be wicked for even one hour before the Omnipresent." And therefore both must intend that through this chalitzah she shall be permitted to a stranger. For even the rectification of chalitzah depends only on the intention of the heart — whose root is in Chochmah — as stated.
[§5]
And therefore: a minor girl who performed chalitzah — her chalitzah is invalid. And likewise if he is deaf-mute — mentally incompetent — or a minor — since they lack understanding. And this is the aspect of the three things in chalitzah — which are: the removal of the shoe — the spitting — and the calling. And they correspond to the three rectifications mentioned. The removal of the shoe corresponds to the aspect of Malchus — as stated. The spitting before his face corresponds to the aspect of Chochmah. The calling corresponds to the aspect of Torah study — the aspect of calling. And there is still more to elaborate on this — according to the above — as is self-evident.
## Segment 250
וע"כ גם הנשים חייבות בכל מצוות הלילה הזאת כי הם ג"כ מבחי' מלכות בחי' אשה יראת ה' ומקבלין אז ג"כ הארה גדולה לנשמתם ושכלם ע"י התיקונים של הלילה הזאת:
[§9] And therefore the small Tallis — which corresponds to the aspect of ibur, when the intellect and vitality are only in potential, like a fetus enclosed in the fullness of the womb — for this level of the intellect, one must at the very least remain bound and cleaved all day, even at night and during conjugal relations — in order that the yetzer hara and the foolishness — the aspect of the maddameh [imagination] in the heart, which is the opposite of the holy intellect — should not overpower him — as is explained in the discourse Achvay Lon mentioned above. And therefore one must sleep at night wearing the small Tallis, and likewise at the time of marital intimacy — all in order that foolishness and the willfulness of the heart not be stirred against him — in the aspect of: "and you shall not stray" — etc.
## Segment 251
וזה מוזגין לו כוס ראשון ומקדש עליו ומברך שהחיינו. כי הכוס של קידוש רומז להארת החכמה וכו' שהיא בחי' קודש. וע"כ מברכין עליו על שבחר בנו וקדשנו ונתן לנו את הימים טובים מקראי קודש והכל מחמת הארת החכמה הק' שמאירה בהם וזה עיקר החיות דקדושה כנ"ל ע"כ מברכין אז שהחיינו וזה מרומז בסי' קדש:
Just as the Name Havayah [הויה] and the Name Adnus [אדנות] are the root of the aspects of sun and moon, as is known — so too in this [matter of blessings]: in one's thought, which is the aspect of Abba, the aspect of Chochmah [mocha — the brain], one should have in mind the Name Havayah as it is written. And in one's speech, through the mouth, which is the aspect of Malchus [sovereignty], one reads it as Adnus. For since the light of the holy intellect is very great, it is impossible to receive from it except through the aspect of Malchus — as is explained within [the discourse].
## Segment 252
ואח"כ ורחץ כי נוטלין ידים להמשיך מימי הדעת מימי התורה הק' ולדחות עי"ז הסט"א והטומאה הרוצה להאחז בהידים הק' שצריכין לאכול ולטבול בהם:
[§1]
For all transgressions in the Torah one should transgress rather than be killed — etc. For the soul of Israel and their holy life-force flows from the source of supernal Chochmah — from which is the root of all Torah.
## Segment 253
ומטבילין את הכרפס שרומז ג"כ לבחי' מוחין כמבואר בכתבים ומברכין עליו:
[§2]
And therefore: saving a single life of Israel overrides Shabbos — and likewise all commandments. But if the non-Jew intends to cause him to transgress the religion — then if he is in the presence of ten Jews — if he listens to the non-Jew there is a desecration of G-d's Name — and one thereby damages automatically in the root of his life-force — for all that the Holy One created He created only for His honor. And honor is the aspect of Chochmah — as is known. And therefore even over a shoelace strap — (which is the custom of Israel — so that there be a distinction between them and non-Jews) — one should be killed rather than transgress. And likewise for idolatry and sexual immorality and bloodshed — even in private — and the non-Jew intends only for his own pleasure — one should be killed rather than transgress. For regarding bloodshed: it is a logical argument — "what do you see?" — etc. — "perhaps your fellow's blood is redder" — for perhaps his fellow's life-force flows from an even higher aspect. And likewise: through idolatry — G-d forbid — one certainly damages all the roots of one's life-force — for it is as if one denies the entire Torah. And likewise: the damage of sexual immorality is very great — and damages all one's life-force — and it is as if one damaged the entire Torah — and it causes the aspect of separation — G-d forbid — in the holy union — and gives power and life-force to the sitra achra — G-d forbid. And therefore one should be killed rather than transgress — and through this a great rectification is made above — as is known. And through this many holy sparks are elevated — and the aspect of holy life-force clothed in the sitra d'mosa as well. And then all evildoers shall be scattered — and death shall be swallowed forever — and all the horns of the wicked shall be cut off — the horns of the righteous shall be exalted.
## Segment 254
ואח"כ יחץ שפורס ומשבר המצה האמצעית והחלק הגדול ממנה הרומז להמשכת המוחין בחי' וא"ו מטמינה לאפיקומן והחלק הקטן ממנה שהיא בחי' דל"ת בחי' מלכות מניחה על הקערה ומסדר עליה ההגדה. כי עיקר המשכת המוחין הוא ע"י שמתקנין תחלה בחי' המלכות כנ"ל. ומחמת שעיקר הארתה וכחה הוא ע"י החכמה והמוחין הק'. ע"כ בשעת בציעה מצרפה להשלימה העליונה שהיא בחי' יוד בחי' חכמה כמבואר בכוונות עיי"ש:
[§10] And at the time of prayer one must also wear the large Tallis — which corresponds to the mochin d'yenikah, the aspect of intellect in actuality — for then the light of the intellect already shines in actuality, in particular through the holiness of the Tefillin, which correspond to mochin d'gadlus [fully expanded consciousness]. And through all of this one merits chen [grace] and one's prayer is accepted — as stated above.
## Segment 255
ואח"כ מגיד מתחיל לסדר ההגדה ומגביה הקערה שהיא בחי' מלכות. עם המצות שעליה שרומזין לתלת מוחין הק' עם שאר הדברים שעליה שרומזין לשאר המדות הק' שעל ידם נמשכין המוחין לבחי' מלכות כמובא בכוונות.
סִימָן קנ״ח
[§1]
And therefore it is forbidden to heal a non-Jew or save him from death — since they are inherently in the aspect of the sitra d'mosa. But even so — there is no commandment to kill them — for presumably they too have some use in the world for the sake of maintaining free choice.
## Segment 256
ומתחיל ואומר הא לחמא עניא עיין בכוונות ותבין השייך לענינינו וע"כ כל דכפין ייתי וייכול וכו'. כי ע"י גמילות חסד וצדקה והכנסת אורחים עניים נעשה בחי' אתערותא דלתתא להרים קרן הקדושה ג"כ מעניותה ושפלותה וכאן הוא אדרבא מאחר שהשי"ת חמל עלינו רק באתערותא דלעילא והקים מעפר דל וכו'. ע"כ גם אנחנו צריכין להתנהג במדה זו לחוס ולרחם על העניים בפרט כי חג הפסח הוא כנגד אברהם אבינו ע"ה והוא היה מופלג מאד במדה זו של הכנסת אורחים כמבואר בתורה הק' וכשארז"ל.
But heretics and apostates and informers — and those who transgress to spite — it is a commandment to bring about their death. For since they have uprooted themselves from the holiness of Israel — who are bound to the source of holy life — and have descended in their wickedness to the ultimate lowness of the level of the sitra d'mosa — it is therefore a commandment to eradicate them from the world — so that the aspect of the sitra d'mosa not grow stronger in the world — G-d forbid.
[§2]
And therefore: one who transgresses only out of appetite — because one cannot overpower one's inclination — one must not stand on his blood — and it is a commandment to save him. For he is still bound to the holiness of Israel — and to the aspect of holy life — only he cannot overpower his inclination and conquer his free choice.
## Segment 257
וזה השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל וכו' כי ארז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל. וארז"ל במ"ר בא פ' י"ח על פסוק ליל שמורים הוא לה' וכו' ובו אליהו ומשיח מתגדלין שנאמר אמר שומר אתא בוקר וגם לילה וכו' ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותה לילה היו יודעים שאני גואלכם וכו'. אם כן מבואר ומובן שבכל לילה ראשונה של פסח נמשך התנוצצות הגאולה שלעתיד ובזה אנו מתנחמין בגליותינו להמשיך עלינו עכשיו ג"כ בחי' החירות והארת המוחין שלעתיד.
And certainly he will receive his punishment. But even so — even at the time of transgression — he has distress from having come to such a state — and he knows that it will be bitter in the end. And perhaps he will yet merit true regret and complete repentance. And this is according to: *"for whoever is joined to all the living — there is hope"* [Koheles 9:4] — and Rashi explains: even if he is wicked and joins with the wicked — etc. — there is hope that he may repent before his death.
## Segment 258
וע"כ גם בסיום ההגדה מסיימין ג"כ לשנה הבאה בירושלים. כי אלמלא וכו' בוודאי ובלתי ספרק היה ראוי להיות כך כפי הארת הקדושה העליונה המאירה על כל אחד מישראל בלילה הזה.
[§3]
This is as stated. And through this the entire matter of the verse is explained there: *"for a living dog is better than a dead lion"* [Koheles 9:4] — "for the living know they will die — but the dead know nothing." That is: as long as one has not uprooted oneself from the life of holiness entirely — even though one cannot overpower one's inclination — even so: one had distress from this — for one knows one is destined for death — and to give account for everything. And therefore one is in the aspect of the living dog — who is at a very low and humble level — as is evident from our Sages' teaching: what is it to castrate a dog? — and even so it is better than the dead lion. Meaning: better than one who uproots oneself from the life of holiness entirely — a heretic or habitual sinner — who although alive and strengthening and succeeding greatly — even so is in the aspect of the dead lion. And it is a commandment to eradicate him from the world so that he not cause the land to fester.
## Segment 259
ואז נתעוררין התינוקות לשאול מה נשתנה כי גם הם לפי קטנות דעתם מרגישין שינוי גדול והארה חדשה בנפשם ושכלם ומתעוררין לשאול מאביהם מה זה ועל מה זה. ורז"ל סדרו אותם בד' שאלות והלבישו בהם סודות גדולות והכל מיוסד על יסוד התיקונים הגדולים הנמשכין בלילה הזה בדרך הפלא ופלא מאד כמבואר בכוונות.
But if one transgresses only out of appetite — not to spite — and knows one will die and fears it — then one is still in the category of joining with all the living — and there is hope and trust that one will repent. And it is a commandment to save and sustain such a person — as stated.
## Segment 260
וע"כ אפילו שני ת"ח שואלין זה את זה מה נשתנה וכו' כי ע"י ששואלין ומשיבין ומפלפלין בזה בדרך קשיות ותירוצים בזה משברין כח הקליפות (כידוע) וסט"א הרוצים להסתיר ולהעלים גם בחי' ההארה הגדולה של יציאת מצרים וע"י השאלות והתשובות והפלפול והעסק בענין זה בזה משברין כחם ומוסיפין כח בבחי' המלכות דקדושה.
[§11] A Tallis of wool is preferred — for wool is from the aspect of chesed [lovingkindness], whose root is in Chochmah [Wisdom]. However if only a linen Tallis is available — which is the aspect of gevuros [stern powers] and contractions — one may make a Tallis and Tzitzis of linen — for contraction too is needed in order to attain the light of the intellect through it.
## Segment 261
וזה שארז"ל מוזגין לו כוס שני וכאן הבן שואל כי בכוס ראשון של קידוש לא הרגיש עדיין שום שינוי כי בכל שבת ויו"ט צריכין לקדש וכן על שאר השינוים לא נתעורר עדיין להוציא אל הפועל שאלתו. אבל בכאן בכוס שני שהוא נגד בחי' בינה ומינה דינין מתערין כידוע ומשם שורש כל הקשיות והשאלות ע"כ נתעורר הבן ג"כ להוציא שכלו ומוחין שלו אל הפועל ממש ע"י השאלות ששואל לאביו ובזה שמשיבין לו באריכות ומסדרין כל סדר ההגדה עי"ז ממתיקין הדינים ונמשכין מוחין גדולים וממותקים גם שתיית כוס שני???. וזהו שאומרים עבדים היינו וכו' שהתגבר מאד הכח המלכות דסט"א וכו' ואלו לא הוציא וכו' הרי אנו וכו' כי לא היה שום דרך הטבע לצאת משם לעולם וגם לא זכו ישראל לזה במעשיהם רק ברחמני השי"ת ובידו החזקה וכו' בפרט כי היה אז קודם קבלת התורה כנ"ל.
סִימָן קנ״ט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת רִבִּית
[§1]
The matter of the prohibition of ribbis [usury].
## Segment 262
וע"כ אפילו כולנו חכמים ונבונים ויודעים את התורה בשלימות כל המוחין שהם חב"ד אעפ"כ מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים כי הוא נס גדול נפלא מאד יותר מכל הנסים מכמה טעמים וגם מחמת זה בעצמו כי הלא אז היה עדיין קודם קבלת התורה.
For through lending to a poor person — or even to a rich person when he needs to borrow — which is itself the aspect of poverty — all of this flows at its root from the aspect of the poverty of holy Malchus — which is in the aspect of the poor wise man — as stated. And through arousal from below — arousal comes from above. And therefore: through charity and acts of loving-kindness — through this the illumination of the aspect of supernal Chochmah (whose root is the aspect of wealth — as our Sages taught: "once he grew wise — he grew rich" — etc.) is drawn and shines upon holy Malchus.
## Segment 263
וע"כ כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח ומובא בכוונות משובח בחסדים כי מעורר כח החסדים הגדולים שנמשכו ונתגלו אז ועי"ז מחיה ומקיים וממשיך קדושה וכח להתגבר על יצרים ולהכניע בחי' הסט"א ולהתקרב אל הקדושה גם אותם שרחוקים גם עכשיו מעסק התורה כגון האנשים הפשוטים וכו' וכמובן מזה באריכות בליקו"ת סימן ע"ח עיי"ש.
And then it rises from the aspect of poverty — and the moonlight becomes as the sunlight — the aspect of chen — as stated. And therefore such a loan is called in rabbinic language: a loan of grace [halva'as chen] — and likewise in the language of Scripture: *"a good man shows grace and lends"* [Tehillim 112:5].
## Segment 264
ובזה מובן גם מה שכתבנו למעלה שע"י סיפור הגדה ויציאת מצרים נתיישבין הקשיות ונמתקין הדינים היינו ע"י החסדים הגדולים שמתגלין עי"ז כנ"ל ובזה בעצמו משברין ג"כ כח היצה"ר שמתגבר ויונק רק מבחי' הקשיות והסתרת הידיעה כמובן במאמר ויסב סימן ס"ב ע"ש:
[§2]
And this: *"and if your brother becomes poor"* [Vayikra 25:25] — *"and you shall hold him"* — *"and he shall live with you"* — and the essential life-force is from the aspect of: "wisdom gives life" — etc. — as stated. And this: "do not take from him interest and increase" — for through this on the contrary — he draws and suckles the lifeblood — the very essence of his blood.
[§3]
And his poverty grows even more through this. And this: "you shall fear your G-d" — the aspect of the awe of Malchus.
## Segment 265
וזה מעשה ברבי אליעזר וכו' והיו מספרין (ומאירין) ביציאת מצרים כל אותו הלילה (שהוא בחי' מלכות שמים שלימה) עד שבאו תלמידיהם ואמרו רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית שהיא בחי' קבלת עול מלכות שמים שלימה והמשכת המוחין כידוע. וזה אמר ראב"ע וכו' כל ימי חייך ימי חייך הימים שאז זוכין להמשכת המוחין שהם עיקר החיים והם בחי' אור יום ממש כמבפ"נ. כל ימי חייך להביא הלילות שהם בחי' חשך בחי' הסתלקות המוחין שהם בחי' האור אעפ"כ גם אז צריך לזכור יציאת מצרים שהוא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל כי הלא ראינו כי התחלת גאולת מצרים היתה דייקא בלילה כ"ש ליל שימורים הוא וכו' (עיין בגמרא).
And: "your brother shall live with you" — the aspect of: "wisdom gives life." And this: the verse concludes: "I am Hashem your G-d" — our Sages taught: through this mitzvah one accepts upon oneself the yoke of Heavenly Kingship — or conversely — G-d forbid — as stated. And this is what our Sages taught: one who lends with interest — it is as if he denies the resurrection of the dead.
## Segment 266
וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל ימי חייך להביא לימות המשיח שאז תהיה גאולה שלימה ויהיו נמשכין התיקונים הנ"ל בתכלית השלימות אעפ"כ גם אז יזכירו יציאת מצרים כי אף שיציאת מצרים בענין מהות הגאולה עצמה תהיה רק טפילה מחמת שלא היתה גאולה שלימה והיה אחריה גליות הרבה אעפ"כ הוא ההתחלה הראשונה ויסוד הראשון של גאולת ישראל ואז זכו ישראל לקבל התורה שעי"ז יש לנו קיום בכל הגליות ועי"ז נזכה לגאולה שלימה והכל בכח ההתחלה הראשונה של יציאת מצרי' ע"י מרע"ה ומה שהיה הוא שיהיה כידוע.
[§4]
Whose root is from the aspect of: "wisdom gives life." And the Exodus from Egypt.
[§5]
Which is the aspect of the ascent of Malchus — as is known. And this: "from the foreigner you may take interest" — for through this one extracts from him the sparks of the aspect of holy life-force that fell there.
## Segment 267
וזה ברוך המקום ברוך הוא וכו'. היינו כמו שהשי"ת שנקרא מקומו של עולם ומלא כל הארץ כבודו ואתה מחיה את כולם ואף על פי כן הוא נעלם וסתים מכל סתימין שזה בחי' ברוך הוא, כמו כן באופן זה נתן התורה הקדושה לעמו ישראל כי אורייתא שמא דקוב"ה סתים וגלייא כמבואר בזוה"ק וע"כ התורה היא מחיה כל המדריגות ונותנת חיים לכל אחד ואחד כפי מדריגתו ובחינתו, וע"כ גם המלכות דקדושה עיקר כחה להתגבר וכו' הוא ע"י התורה הקדושה כי היא הולכת עם האדם בכל המדריגות בחי' בהתהלכך תנחה אותך וכו'.
But: "but from your brother you shall not take interest." And therefore: one who lends with interest — it is as if he denies the G-d of Israel — as our Sages taught.
## Segment 268
וזה כנגד ארבעה בנים דיברה תורה כי היא כוללת כל המדריגות ומדברת עם כל אחד לפי בחינתו ומדריגתו לאחד מרמזת קצת מקדושתה הנעלם בתוכה שזה בחי' מה שארז"ל התורה כולה שמותיו של הקב"ה ועי"ז מכנעת היצה"ר שלו ומגרשת הרוח שטות ממנו.
[§6]
Since one thereby damages the aspects of the rectifications that the person of Israel must bind himself to — in order to draw close to Him — and to know and recognize Him — through this — as stated. And therefore: even early and late ribbis are forbidden — for through ribbis one damages the aspects of Chochmah and Malchus — which are the aspects of achor [back] and kadem [front] — as is known.
## Segment 269
ועם אחד מדברת באיתגליא דברי חכמה ומוסר השכל ודיבורי יראת שמים בכל הבחינות ובכל האופנים עד שנתעורר עי"ז לילך בדרך הישר, ועיין בפנים במאמר שאנו עוסקין בו ותבין: ועיין בכונות מבואר שסוד ארבעה בנים הם כנגד בחי' המלכות שבדל"ת עולמות ומובא מזה בדברי רז"ל במאמר מישרא סימן למ"ד ונכון ג"כ לענינינו.
[§7]
And therefore also ribbis of words is forbidden — for speech also encompasses both these aspects.
## Segment 270
וזה אחד חכם כנגד בחי' חכמה הנ"ל ואחד רשע הוא בחי' ההיפך ממש בחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו'. ואחד תם הוא בחי' המכריע עצמו אל הקדושה בכח התורה הקדושה שזה בחי' ויעקב איש תם יושב אהלים באהלה של תורה כשארז"ל וע"כ נקרא תם כי תורת ה' תמימה. ואחד שאינו יודע לשאול שזה בחי' המלכות בחי' תפלה כשהיא בעניותה ושפלותה אז כביכול הוא בבחי' שאינו יודע לשאול וכמו שאמר דוד ה' שפתי תפתח וכו' ואצל אסתר (שהיא גם כן בחינת המלכות דקדושה כידוע) נאמר ובהגיע תור אסתר וכו' לא בקשה דבר וכו' וסיים הכתוב ותהי אסתר נושאת חן וכו', אצל השונמית כשאמר לה אלישע היש לדבר לך אל המלך וכו' ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת כי ראתה התגברות הדינים שבראש השנה והיתה מתייראת לשאול בפרטיות על עצמה וכמבואר בזוה"ק וזה שאמר דוד ואני נסכתי מלכי וכו' ה' אמר אלי בני אתה וכו' שאל ממני וכו' כי השי"ת בעצמו פתח את פיו ואמר לו לשאול, וע"כ אמר אחת שאלתי מאת ה' וכו' כי אפילו כשאומרין לו לשאול אינו שואל רק לחזות בנועם ה' היינו לקבל אור החכמה העליונה ששם עיקר הנועם והעונג כידוע שזה בחי' מה שהמלכות דקדושה היא בבחי' מסכן וחכם כנ"ל, וע"כ גם אצל שלמה נאמר כשאמר לו הקב"ה שאל מה אתן לך ולא שאל רק שיתן לו לב שומע לשפוט וכו' להבין בין טוב לרע והוטב בעיני ה' ואמר לו יען אשר שאלת וכו' ולא שאלת וכו' הנה נתתי לך לב חכם ונבון וכו' וגם אשר לא שאלת נתתי לך וכו'.
[§12] Wool and linen Tzitzis exempt all garments; Tzitzis of other materials exempt only garments of the same type — for since the rectification of garments is through Tzitzis — as stated — they must be of the same material specifically — for each contraction has a particular intellect that is attained specifically through that contraction — as is understood from the discourse Chadi Rebbe Shimon, Siman 61.
## Segment 271
ועיין בסידור רי"ק שסידר הד' בנים באופן אחד גם על דרך זה.
And this is what our Sages taught [Bava Metzia 61]: they equated lenders with interest to shedders of blood — for not only does he not draw life-force to the borrower — in the aspect of: "and your brother shall live with you" — but on the contrary: he sucks from him the very essence of his life-force through the interest.
## Segment 272
וזה חכם מה הוא אומר מה העדות וכו' רומז לכל המוחין הקדושים כמובא בכונות, וזה אשר צוה ה' אלהינו אתכם, היינו כי מקדים לזה קבלת מלכות שמים בחי' ה' אלהינו ורוצה גם הוא להשיג בחי' המשכת המוחין הקדושים כמו שהם משיגים שזה בחי' אשר צוה ה' אלהינו אתכם.
And this is what our Sages taught [there, 71]: "come and see the blindness of the eyes of lenders with interest." Blindness of eyes — specifically — the opposite of what one must gaze with an open eye upon holy intellect and wisdom.
## Segment 273
וזה אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, היינו שאין אוכלין אחריו כלום כדי שישאר טעם פסח בפיו וכמו כן הדין לענין אכילת מצת האפיקומן כדי שישאר טעם מצה בפיו. וכבר נתבאר כי פסח ומצה רומזין לבחי' מלכות דקדושה שהיא בחי' אמונה וקבלת מלכות שמים שלימה. היינו שמשיבין לו שעיקר העבודה שמוטל עלינו הוא לקבל עלינו עול מלכות שמים באמונה שלימה. ועי"ז באין ממילא להמשכת המוחין הקדושים וכשזוכה לאיזה בחי' המשכת המוחין אזי תכלית הידיעה היא אשר לא נדע ואז משיג יותר שעדיין איני יודע כלל רק שזוכה לאמונה בהירה וזכה ביותר ואז זוכה להמשיך מוחין גדולים ביותר וחוזר חלילה עד עולם. כנ"ל לענין מה שהשיב השי"ת למשה שיאמר לישראל ששמו אהיה אשר אהיה. נמצא שלעולם נשאר האדם רק על יסוד האמונה וקבלת מלכות שמים כנ"ל. וע"כ הפסח ומצה שהם בחי' המלכות דקדושה נאכלים באחרונה בתשלום כל הסעודה כדי שישאר טעמם בפיו היינו כנ"ל.
And this: "one who calls his fellow wicked descends to his very life" — for wicked is from the sitra d'mosa — the opposite of the holy life-force.
## Segment 274
נמצא שמשיבין לו על שאלתו ששואל ומבקש להודיע לו בחי' המשכת המוחין הקדושים ועל זה משיבין לו כהלכות הפסח שהוא אותיות פ"ה ס"ח כמובא בכוונות היינו שהחיוב עלינו העיקר לשוח ולדבר אחד עם חבירו בדיבורי האמונה הקדושה בבחי' אודיע אמונתך בפי שזה בחי' מלכות פה ועי"ז בעצמו זוכין להמשכת המוחין שהם עיקר החיים גימטריא ס"ח. וזה בחי' אהיה הויה אהיה גימטריא חיים בחי' חיי המלך כמובא בכונות. היינו שמתחילין באמונה ומלכות רק שמצפה ומשתוקק להשיג איזה ידיעה דקדושה שזה בחי' אהיה דא אנא זמין למיהוי ועי"ז בעצמו זוכין לבחי' המשכת המוחין שזה בחי' הויה כידוע ואז זוכה לידע ולהשיג ביותר שאינו יודע עדיין כלל ומתחזק רק באמונה ומלכות שמיים ומצפה להשיג עוד מוחין גדולים ביותר שזה בחי' אהיה השני וזה עיקר בחי' החיים כמבואר מזה במ"א באריכות.
And this: "he brings witnesses" — etc. — "and writes and signs: so-and-so has denied the G-d of Israel" — as stated.
## Segment 275
וזה מבואר בפ' ואתחנן כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות וכו' (שזה שאלת הבן חכם) ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים וכו' ואתנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ וכו'. היינו שיודיעו שאע"פ שבוודאי צריכין להשתוקק להמשיך בחי' השגת המוחין כי זה בחינת מסכן וחכם הנ"ל אבל צריך להיות בלב נשבר ורוח נמוכה ושפלה מאד וידע כי לא זכה לזה במעשיו רק שמצפה ומבקש מתנת חנם מאת בעל החסד והרחמן האמיתי כי ה' יתן חכמה וכו' למען יזכה עי"ז לקבל עליו עול מלכותו ית' בידיעה שלימה ביותר וכשיזכה לאיזה בחי' ידיעה חדשה אזי ישתדל להמשיך הידיעה הזאת העיקר למעשה כי לא המדרש עיקר וכו' וצריך שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו.
And this is what our Sages taught [there, 75]: "not only that — but they make Moshe our teacher a sage and his Torah truth" — etc.
## Segment 276
וזה שביארה התורה מה להשיב לו וזה ואמרת לבנך וכפל תיבת לבנך ולא אמר ואמרת אליו כי האמת שבוודאי הוא בן חכם וחביב כי זה עיקר שלימות הבן בחי' חכם בני וכו' ונאמר בן חכם ישמח אב אבל אעפ"כ יודיע לו כי אין זה שלימות לצפות רק להמשכת המוחין והחכמה ולכנוס בזה בדרך שאלה וקשיא מה הם המוחים ומדוע לא זכה גם הוא אליהם. כי האל תיכף שנדמה לו שכבר היגע למדריגה שהיה ראוי להמשכת המוחין אולי הוא בכלל גאוה ורמות רוחא וזה בעצמו מעכב ההשגה כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו ומכש"כ שאינו זוכה להשגה חדשה ובפרט שכל מי שחכמתו מרובה ממעשיו וכו'. ע"כ העיקר לחשוב האדם תמיד על עניותו ושפלות מדריגתו ושמצד עצמו אינו ראוי לשום דבר טוב רק הכל רק בחסדי ה' ובזכות אבותינו.
[§13] A garment without four corners is exempt from Tzitzis — for since it alludes to the attainment of Chochmah through the aspect of Malchus — the aspect of contraction — it must have four corners specifically — corresponding to the totality of Creation, which encompasses four worlds, four directions, four elements — and their root is the four letters of the holy Name — for everything was created only in order to attain His G-dliness and His Name. And *"all of them You made with Wisdom"* [Tehillim 104:24] — and likewise *"His kingdom rules over all"* [Tehillim 103:19]. And a garment of five or six corners is also obligated — for the holy Name combines in many combinations.
## Segment 277
וע"כ מתחיל בגנאי ואומר עבדים היינו וכו' היינו שהתגבר המלכות דסט"א ושיעבדה עמנו וכו'. ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה (כי לא היינו כדאי לזה) ויתן ה' אותות וכו' במצרים בפרעה וכל ביתו לעינינו היינו שהכניע המלכות דסט"א בהכנעה גמורה ואותנו הוציא משם וכו' היינו שעיקר תכלית היציאה משם להביא אותנו לא"י ולקיים שם כל התורה כולה כי הרבה מצוות תלוים בא"י גם א"י היא בחי' מלכות שמים והמשכת המוחין כי אוירה מחכים. ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה (שהם בחי' חכמה כמובא בכונות) ליראה את ה' אלהינו (שהוא בחי' מלכות בחי' מוראה של מלכות שזה תכלית החכמה וראשיתה כנ"ל) וזה לטוב לנו כל הימים (שהם בחי' המדות) לחיותינו כהיום הזה כי עי"ז זוכין לחיים שהם בחי' המשכת המוחין. וזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו כאשר צונו. היינו שלא נחשוב ונתאר מאחר שקבלנו עלינו עול מלכות שמים וקיום מצוותיו ית' א"כ ראוים אנחנו להשגה והמשכת המוחין כי לא זה הדרך כנ"ל רק אנו צריכין לחשוב הכל רק לצדקה ומתנת חנם. וזה כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת. שהיא בחי' קבלת מלכות שמים וקיום מצוותיו כי עשיה היא בחי' מלכות כידוע. וזה לפני ה' אלהינו. זה בחי' המשכת המוחין לידע ולהרגיש במוחו ולבו אלהותו ית' כאלו רואהו עין בעין ועומד לפניו ית'. שזה בחי' שויתי ה' לנגדי תמיד. וזה כאשר צונו. כי באמת צונו לקיים המצוות רק באופן זה וזה בעצמו תחשב לנו לצדקה גדולה ומתנת חנם. ונדבת חסד כנ"ל.
[§14] All the Tzitzis must be made for the sake of the mitzvah — for through them one must draw the matter of gazing only at the holy intellect in every thing — in the aspect of "all your deeds shall be for the sake of Heaven" [Avos 2:12].
## Segment 278
נמצא מבואר כל הנ"ל באריכות קצת. וחז"ל כללו כל ענין התשובה להחכם במלות קצרות כפי ענינם כנ"ל. וזה ג"כ מרומז בלשון כהלכות הפסח.
— meaning: they damage the aspect of Moshe — who is the aspect of the sun — the aspect of holy daas and Chochmah — and damage the aspect of Torah — through which strength is given to holy Malchus — until the moonlight becomes as the sunlight — as stated.
## Segment 279
כי פסח תרגומו חיים כ"ש זבח פסח ותרגומו דבח חיים וכן עוד כמה וכמו שפירש"י היינו שילמדו ויאמרו לו שידע שהכל רק בדרך חמלה וחנינה וחיים בחי' צדקה כנ"ל.
And therefore our Sages taught [Bamidbar Rabbah, Mishpatim]: "all who take interest — Scripture accounts it as if one did all the evils and transgressions in the world" — etc.
## Segment 280
וזה רשע מה הוא אומר וכו' כי הוציא עצמו מן הכלל ופרק ממנו עול מלכות שמים וממילא הוא רחוק מן החכמה דקדושה בתכלית כי הוא בבחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה ולא עוד שנדמה לו שהוא חכם. בבחי' ראית איש חכם בעיניו וכו'. וע"כ נסמך להחכם.
— "and the Holy One says: until now he was alive." As stated — for one thereby damages the overall rectifications of holy Torah — through which one merits the holy life-force.
## Segment 281
דקדושה כי הוא ההיפך ממש כנ"ל. והוא בחי' עשו הרשע.
And one who lends without interest — it is as if one did all the commandments — for this is the aspect of the general totality of all the commandments of holy Torah — to draw through them the aspects of these rectifications.
## Segment 282
וזה ואף אתה הקהה את שיניו. כי הל"ב שניים הם כנגד הל"ב נתיבות החכמה כידוע. כי באמת צריכין חכמה וקדושה גדולה ללעוס את המאכל ולברר כל בחי' הבירורים דקדושה כי כולהו במחשבה איתברירו ועשו שפגם בהחכמה דקדושה ע"כ אמר הלעיטני נא כי אכל בהלעטה ובתאוה גדולה כ"כ עד שלא הספיק ללעוס המאכל בשיניו כראוי רק בדרך הלעטה.
And therefore our Sages taught: charity equals the entire Torah and the commandments — and loving-kindness is greater than charity — see further there in the Midrash mentioned and you will understand for our subject.
## Segment 283
ע"כ אף לזה הרשע הקהה את שיניו כי למה לו השיניים וגם רומז לבזות ולחרף ולמאס בחכמתו הרעה אשר תקוה לכסיל ממנו כנ"ל. וזה ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי וכו' אלו היה שם לא היה נגאל. כי מאחר שהוא רשע ודבק בסטרא דמותא בוודאי היה נשאר שם בין אותם שמתו בשלשת ימי האפילה כשארז"ל.
[§15] The length of the threads: twelve thumb-breadths — corresponding to the 12 diagonal boundaries [of the spiritual universe]. A third braided [gedil] — this is the aspect of encompassing them in a single unity, so as not to give space to the alma d'peruda [the world of separation] to draw from the holy contractions and intellects — and two thirds unbraided [anaf] — to teach that all the changing activities in all the worlds are branches flowing from His simple unity, and through them specifically one must attain His light and be included in His unity. And therefore the windings that wind around the braid amount to the numerical value of Hashem Echad.
## Segment 284
ובדרך צחות יש לומר כי לי מרמז להתקשרות חכמה תתאה בחכמה עילאה שזה בחי' מילוי הלבנה כמבואר בליקות"נ סימן צ"א.
[§16] The five knots correspond to the Five Books of Torah — as cited in Siman 24 — for the primary means of meriting this is through Torah — as stated above. And this is also the aspect of the Tallis itself — as our Sages taught: "One who merited Torah merited the Tallis."
## Segment 285
וזה בעבור זה עשה ה' לי דייקא כי אני מהמאמינים במשה רבינו ע"ה ואז היה יכול לעלות ממצרים ע"י משה רבינו ע"ה שהיה יכול להעלות גם הרשעים ולהחזירם למוטב עי"ז שהיה מקשר חכמה תתאה בחכמה עילאה כמבואר שם.
[§17] The four threads doubled to become eight — for Malchus — which is the aspect of chut [a thread], as cited — is the aspect of Dalet — for she is poor and destitute, having nothing of her own, only what she receives from the light of Chochmah, which is the aspect of ches. This is the aspect of what is explained within [the discourse]: that the yetzer tov is called misken v'chacham [poor and wise]. And through this specifically one merits to attain the light of His unity. For Malchus — the aspect of Dalet [ד] — is poor and destitute, having nothing of its own but what it receives from the light of Chochmah — the aspect of ches [ח] — and this is the aspect of what is explained within [the discourse]: that the yetzer tov [good inclination] is called misken v'chacham [poor and wise]. And therefore specifically through [this pairing of Malchus and Chochmah] one merits to attain the light of His unity — and this is [the meaning of] the letters א–ח–ד — Echad [One]: the Aleph points to His blessed oneness and unity; the ches is the aspect of Chochmah / the holy intellect; and the Dalet is the aspect of Malchus — and through their union — ches and Dalet — one attains Echad.
## Segment 286
משא"כ אותם שיצאו מן הכלל לגמרי ח"ו בוודאי אלו היה שם לא היה נגאל. וזה מבואר גם בתורה הק' בפ' בא והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם. ולא כתיב ואמרתם אליהם. כי אל תען כסיל כאולתו ואסור להסתכל בפני רשע ולדבר עמו.
[§18] The measure of the small Tallis: large enough to cover the head and most of the body of a minor [child] — for since it alludes only to the aspect of ibur, as stated — this measure is sufficient. And the large Tallis must cover the head and most of the body down to the chest — for since the verse concerning Tzitzis says "and you shall not stray after your heart" — etc. — the holiness of the Tallis must protect him until he merits to receive the illumination of the mochin in the head, and in such a manner that all his character traits — which are rooted in the heart — and all the movements of his body, even in physical matters — should all be conducted only according to the light of the holy intellect. And therefore it is sufficient to wrap the head and the majority [of the body] — for the minority automatically follows the majority.
## Segment 287
אך אעפ"כ בדברי תורה כתיב ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו בפרט רשע הזה אשר הוא חכם בעיניו ביותר בבחי' עשו הרשע כנ"ל ע"כ כתיב ואמרתם היינו שידבר בעצמו כי כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו וכו' ע"כ ואמרתם זבח פסח הוא לה' ותרגומו דבח חיים הוא וכו' כי זה רק מרחמיו ית' אשר פסח על בתי בני ישראל, בתי בני ישראל הם בחי' מלכות דקדושה שנקרא בית בחי' בית מלכות וחכמה דקדושה נקרא בית בחי' בחכמה יבנה בית וכנ"ל כ"פ. וזה בנגפו את מצרים שהם מצד הסט"א ואת בתינו הציל נמצא מבואר כי דייקא בתי בני ישראל שהיו דבקים בקדושה הציל וגם זה בחמלתו ית' ובזכות דם פסח שנתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות אבל רשעים כאלו אם היו שם לא היו ניצולים ונגאלים:
[§19] A turban [mitznefes] is exempt — as explained in Siman 10 — since its purpose is to cover the head — for the essential rectification of the Tzitzis is to draw through them the illumination of the mochin that rest in the head to all the body's faculties — as stated.
## Segment 288
וזה תם מה הוא אומר מה זאת. כי מרגיש גם הוא הארה חדשה בנפשו ואין לו שכל חריף להעמיק כ"כ בחכמתו אבל עכ"פ יודע שהכל נמשך ע"י התורה הק' שהיא בחי' מה. שעי"ז מקבלת המלכות דקדושה שהיא בחינת זאת כח להתגבר וכו' כנ"ל אבל קשה לו כי הלא אז היה עדיין קודם קבלת התורה ואיך זכו לזה.
[§20] Tzitzis is an obligation upon the person, not upon the garment — for since the essential purpose is to rectify one's middos [character traits] — what good are they lying in a box?
## Segment 289
וזה ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים וכו' היינו שבשביל זה היה השי"ת באמת צריך לגלות ידו החזקה. וזה ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו מחמת זה בעצמו שהיה עדיין קודם קבלת התורה ולא היה זכות ישראל מספיק לזה והסט"א רצתה להתגבר בבחי' החכמה והמלכות שלהם שהם בחי' בכורה דסט"א. וזה ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה וזכינו אז לקדושת הבכורה כנ"ל (עיין בכוונות):
[§21] A borrowed Tallis is exempt from Tzitzis — for what can one person do for another in the matter of his free will and character traits? In particular, since no two people are alike — different in appearance and in outlook — therefore the essential thing is that each person rouse himself, in the aspect of "If I am not for myself, who will be for me?" [Avos 1:14]. And then he can receive good and the illumination of the mochin also through his fellow — and all the more so through his teacher. And therefore if one borrows [a Tallis] that is already fitted with Tzitzis, one may recite the blessing over it — for [the lender] lent it with that intention. For rectifying a fellow's garment by having the borrower attach Tzitzis to it is not possible — as stated. Whereas if his fellow himself had already attached Tzitzis previously, then the borrower may also recite the blessing. [(In this way one can understand several of the later authorities' disagreements on these matters — but there is no room to elaborate.)]
## Segment 290
וזה ושאינו יודע לשאול שהוא כנגד בחי' המלכות בעת עניותה ושפלותה שנתרחקה מן דודה כביכול ואין לה פתחון פה לשאול שום דבר כלל. ומזה בעצמו נמשך בחי' התגברות הסט"א ויש לו פה להבן רשע ח"ו. כי אמלאה החרבה כתיב. וזה את פתח לו כי בלילה הזאת מחויבין להאיר ולפתוח פתח של חכמה גם לאנשים כאלו מחמת גודל ההארה שמאיר אז וזה בחי' פתח פיך לאלם בחי' פתח דבריך יאיר. וזה שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמור. הגדה רמיז בחכמתא. עיין זוהר שלח דף קס"א. היינו שימשיך הארת החכמה גם עליו מאחר שבזה הזמן נמשך הארת החכמה אל המלכות בהארה נפלאה שזה סוד אכילת מצה וביעור חמץ ושאור כנ"ל. ע"כ צריכין להגיד ולספר גם להשאינו יודע לשאול ששרשו מבחי' זאת בעבור זה עשה ה' לי וכו' כנ"ל. ובתוך זה רומז תשובה גם לבן רשע שעיקר התגברותו הוא על בחי' המלכות דקדושה כנ"ל.
[§22] A father must acquire Tzitzis for his young son to educate him — for since Tzitzis draw the rectification of the human power of free will and character traits, one must certainly begin this in childhood — for *"it is good for a man to bear the yoke in his youth"* [Eichah 3:27]. And all of this applies to the small Tallis — which alludes only to the general bond with the holy intellect in potential — and in this one must educate the young child from his earliest years. But the large Tallis — he is only obligated once he is an adult of full understanding.
## Segment 291
וזה יכול מר"ח שאז מתחלת הלבנה להתמלאות ונמשך בחי' הארת התיקונים הנ"ל בפרט מר"ח ניסן שאז מאיר הארה גדולה ביותר כנ"ל. ת"ל ביום ההוא וכו' בעבור זה לא אמרתי אלא וכו' כי אז נמשכים התיקנים הנ"ל בשלימות נפלא ואז עיקר הזמן לספר ביציאת מצרים ולהודיע נפלאותיו ית' לכל אחד ואחד כפי בחינתו כנ"ל:
[§23] The custom not to wear a large Tallis until marriage — for through Tzitzis one merits the aspect of the bonding of the ches and the nun — sun and moon — etc. — from which is the root of the aspect of the union of husband and wife — as is known. And therefore one who made a Tallis for shrouds [burial garments] is exempt [from Tzitzis] — for the essence of Tzitzis is to rectify free will only while one is alive, and also because through them one draws the light of the ches, which is the aspect of vitality. And therefore it is forbidden to enter a cemetery wearing Tzitzis when they are uncovered — due to [the prohibition of] loveg larash [mocking the poor / the dead] — but when covered it is permitted — for inwardly and in concealment, even the dead retain a kusta d'chiyusa [kernel of life-force] through which they will arise at the resurrection and their light of intellect and soul will be renewed specifically through death — as stated above. And they will merit this also through the mitzvah of Tzitzis that they fulfilled while alive — as our Sages taught, cited in Shulchan Aruch Siman 24, regarding the punishment of one who neglects Tzitzis: concerning him it is said *"to take hold of the corners of the earth"* [Iyov 38:13] — which refers to the great wicked who will not arise at the resurrection. And therefore the custom is to clothe the deceased in a Tallis as well.
## Segment 292
ועכשיו מתחיל בגנות עוד הפעם באופן אחר. ואמר מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו וזה תשובה מספקת וידיעה הכרחית לכל אחד לבל יתפלא על עצמו מהנעשה עמו בכח בחירתו כי הוא פעם כשר ופעם פסול וכו' כי מושרש בנו דבר זה ממה שאבותינו היו מתחלה עובדי עבודה זרה ככל הגוים רק שבחסדו קירב אותנו אלו ובחר בנו מכל העמים וכו' וע"כ היצר הרע וכל האומות שהם בחי' הסט"א מתגרים בנו ביותר, רק שגם זאת צריך לידע שעכשיו קרבנו המקום לעבודתו, וידוע שמלת "ועכשיו" מגבלת את הזמן ביותר, היינו ועכשיו דייקא בזה היום והשעה והרגע שאנו מדברין ועוסקין בו. כי צריכין להאמין שבלילה הזאת ובפרט בשעה זו שישראל יושבין על הסדר ועוסקין בסיפור יציאת מצרים ולקיים המצות שבזאת הלילה נמשך אז מלמעלה הארה גדולה כזאת על כל אחד מישראל עד שכל אחד יכול להתקרב לעבודת השי"ת בהתקרבות אמיתי אפילו אם עבר עליו מה שעבר.
[§24] When gazing at the Tzitzis, one gazes at the two front Tzitzis — which contain ten knots — an allusion to the Havayos, i.e. the holy Sefiros — and they also contain 8 threads and 10 knots, totalling 26 — the numerical value of the Name Havayah. For this is the entire essence of the Tzitzis: to bind oneself and gaze only at the intellect and holy vitality clothed in every thing — which is drawn through the aspect of the light of the holy Sefiros and middos clothed in every thing according to its level — as is known from the holy teaching of the Baal Shem Tov זצוק״ל. And through this one merits to attain the light of His G-dliness and cleave to Him continuously — this is the aspect of the holy Name Havayah, which is the root of all. And therefore one who is careful in the mitzvah of Tzitzis merits and sees the face of the Shechinah.
## Segment 293
וזהו שמבאר שנאמר ויאמר יהושע דייקא (שהוא בחי' לבנה ואליו ולבחינתו נוגע הדבר ביותר כי הלבנה פעמים היא חסרה ופעמים היא מלאה ומזה שורש הבחירה של האדם) אל כל העם, כי זה מוכרח לכל אדם לידע מזה. כה אמר ה' וכו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם וכו' ויעבדו אלהים אחרים ואקח את אביכם את אברהם ואולך אותו בכל ארץ כנען, ששם מסוגל ביותר להמשיך קדושת התיקונים הנ"ל. וארבה את זרעו (כי שם דייקא זכה לבנים) ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, הר שעיר הוא בחי' היצה"ר והסט"א שהם בחלקו של עשו, ויעקב ובניו ירדו מצרים להצטרף שם בקושי השיעבוד ולברר משם ניצוצי הקדושה עד שזכו עי"ז למה שזכו כמבואר שם להלן במקרא:
סִימָן קס״ז — הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת
[§1]
And this is the aspect of the blessing HaMotzi [Who brings forth] —
for one blesses Hashem, Who has placed such power and life-force inwardly
within the earth — which alludes to the aspect of Malchus —
the last of the four elements and the densest and most coarse of them all —
for it alludes to the ultimate in contractions —
such that, to all appearances judging by human eyes and intellect,
it seems utterly remote from the aspect of holy life-force and wisdom.
And yet there is concealed within it a spiritual power of such a nature
that even bread — upon which all of human life depends —
also grows from the earth.
And from this it is understood and seen:
that the Creator brought all of Creation into being in such a way
that in every thing in the world — even at the ultimate extreme of physical coarseness —
there is concealed within it holy wisdom and intellect of such a nature
that if a person sets his eyes and heart upon this,
he can thereby draw close to Hashem and cleave to Him —
and this is the essence of true life in its fullness.
[§2]
And therefore one must break [the bread] at the place where it is most baked —
where the fire has acted most strongly —
for the essential rectification of flour — which alludes to Malchus — as is known —
is through fire — which is the aspect of the Torah, which is compared to fire —
in the aspect of what our Sages taught:
"if it is stone, it will be dissolved; if it is iron, it will be shattered" —
as it is said: *"Is not My word like fire?"* [Yirmiyahu 23:29] — etc.
And this is the aspect of: "if there is no Torah, there is no flour" [Avos 3:17] —
for the power of holy Malchus to overpower the sitra achra
is through the holy Torah —
and through this Malchus ascends and receives from the aspect of holy Chochmah —
which is also the aspect of fire among the four elements — as is known.
And therefore at the place where the fire has acted most strongly in the bread —
there one must break and bless.
[§3]
One should prefer to bless over a whole loaf —
for holy Chochmah is the essential wholeness —
as our Sages taught: "If you have acquired wisdom, what do you lack?" —
and as is explained in the discourse Atika, Siman 21 —
and likewise the entire holy Torah is described:
*"the Torah of Hashem is perfect"* [Tehillim 19:8].
[§4]
And therefore one must hold the bread with both hands —
with ten fingers —
corresponding to the ten mitzvos associated with bread —
to teach that the essential rectification of the bread
is through the mitzvos of the holy Torah —
and through this one can merit to receive through the eating of bread
holy vitality from the aspect of Chochmah —
which is the aspect of Yud — as is known.
[§5]
And as the Shulchan Aruch states:
corresponding to this, there are ten words in the blessing HaMotzi —
ten words in the verse *"He causes grass to grow for the cattle"* [Tehillim 104:14] —
meaning: in this verse it is alluded that in order to merit the aspect of Chochmah —
which is the essential life and definition of the human being —
it is impossible [to achieve this] except through the aspect of Malchus —
alluded to in the word behemah [cattle] — as is known.
And therefore the verse begins: "He causes grass to grow for the cattle" —
and then: "to bring forth bread from the earth."
And therefore it is forbidden to eat before feeding one's cattle first — as stated above.
And there are also ten words in the verse
*"the eyes of all look to You with hope"* [Tehillim 145:15] —
for one must know that all livelihood flows only through trust [in G-d] —
and one merits trust only through wisdom and intellect — as explained in Siman 225.
And there are ten words in the verse
*"a land of wheat and barley"* [Devarim 8:8] —
for the Land of Israel is the aspect of Malchus — as is known —
and receives its abundance from the supernal Chochmah —
in the aspect of: the air of the Land of Israel makes one wise.
And therefore it contains ten levels of sanctity —
corresponding to Chochmah — the aspect of Yud — the aspect of Kodesh.
And there are also ten words in the verse
*"and He will give you"* — [Bereishis 27:28] —
for all influences and all blessings flow in their root
from the aspect of Chochmah — which is the source of blessing.
[§6]
One must place salt on the table —
for salt also alludes to the person's intellect and wisdom —
for according to nature, everything depends on the abundance of saline content
in one's constitution — as the scholars of alchemy clarified.
And the commentators explained through this the intent of our Sages' words
[Kiddushin 29b]: "if a son is sharp and well-seasoned" — etc.
And therefore in the Temple it is said:
*"upon all your offerings you shall offer salt"* [Vayikra 2:13] —
for sacrifices are primarily intended to break the animal spirit and foolishness within oneself —
which is from the side of the yetzer hara —
in the aspect of *"the sacrifices of G-d are a broken spirit"* [Tehillim 51:19] —
and to merit holy Chochmah —
therefore salt is prescribed with them.
[§7]
The table atones like the altar —
for the time of eating is a time of battle — as is explained in the holy Zohar.
In its plain sense, one must at that time battle with one's desires —
which are only from the side of the yetzer hara —
and fulfil what our Sages said:
"at a meal that gives you pleasure, withdraw your hand from it."
And in its inner dimension, the eating itself is a form of battle —
for one draws out at that time very holy sparks
that were until then clothed within such physical grossness and waste —
and all of this is only through the power of bonding to holy Chochmah —
for "all of them are clarified through thought" [Zohar] —
and therefore it too atones like the altar — and requires salt.
And therefore one must speak words of Torah at the table —
for the entire power of holy Malchus to overpower the sitra achra
and extract what it has swallowed —
all of this is only through the power of Torah study — as stated.
[§8]
Lechem u'Melach [bread and salt] in numerical value equals Yosef —
for Yosef merited both aspects most fully —
and therefore he merited chen [grace] — as is explained within.
And therefore it is said of him explicitly:
*"and Yosef — he was the ruler"* [Bereishis 42:6] — the aspect of Malchus —
and it is said of him:
*"there is none as discerning and wise as you"* [Bereishis 41:39] —
the aspect of Chochmah.
[§9]
And therefore one is particular to bless over the whole loaf —
which alludes to Chochmah — as stated —
and also over the larger [loaf] and the more beautiful —
which alludes to Malchus and greatness —
as it is said: *"a king in his beauty your eyes shall behold"* [Yeshayahu 33:17].
And likewise regarding wisdom: *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1].
And the essential ascent of a person from the aspect of smallness
to the aspect of greatness [gadlus] is
only in the matter of the mochin and Chochmah —
the aspect of mochin d'gadlus — the aspect of gadol da'as [great in knowledge].
And likewise the essential perfection of Malchus is when it is
complete — in the aspect of what our Sages taught:
"one who wishes to accept upon himself the complete yoke of Heavenly Kingship" —
and its essential completeness is when it is joined with its Beloved
and receives from the light of holy Chochmah — as stated —
and then it is called sheleimah [complete] — for it completes all things — as is known.
## Segment 294
וזה ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא. כי גם ענין זה הוא סתים וגליא כי מלבד הנגלות לנו מהנסים והנפלאות שעשה השי"ת עמנו בכל דור מלבד זה יש בזה נסתרות הרבה לאין חקר בבחי' לעושה נפלאות גדולות לבדו וארז"ל אין בעל הנס מכיר בניסו והעיקר בענין המלחמה הגדולה שיש לו לאדם עם היצה"ר שזו מלחמה תמידית כשדרז"ל על פסוק מציל עני מחזק ממנו וכו' וכשארז"ל בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' וה' לא יעזבנו בידו. וזה שהקב"ה חשב את הקץ לעשות וכו' וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ודרז"ל לרבות שאר מלכיות וכו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. כי סוף כל סוף תתהפך הירידה לעליה גדול וישראל הקדושים יעלו במעלה נפלאה עד אין חקר.
סִימָן ק״ע–קע״א — דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּסְּעוּדָה
[§1]
One does not speak during the meal — even words of Torah —
lest the windpipe precede the gullet —
for in the matter of the meal, the entire affair explained regarding Yaakov and Esav is found —
as the verse says:
*"the first one came out red"* [Bereishis 25:25] — etc. —
and: *"and afterwards his brother came out, with his hand grasping the heel of Esav"* — etc. —
and Yaakov gave Esav bread and a pottage of lentils —
*"and he ate and drank and rose and went, and Esav despised the birthright"* —
and its Targum [Onkelos]: "and Esav cast off the birthright."
And it is cited that Esav's hold is in the aspect of the veshet [gullet] —
in the aspect of "and Esav cast off" —
the aspect of this world, which involves eating and drinking — all through the gullet.
And Yaakov is in the aspect of the kaneh [windpipe] —
in the aspect of "acquire wisdom" [Mishlei 4:5] —
the aspect of the World to Come, which has no eating or drinking.
[§2]
During eating, the food passes through the gullet — the aspect of Esav —
and the liver is nourished first — which is also the aspect of the red Esav —
and afterwards it sends [nourishment] to the heart and the brain —
which are the aspect of Yaakov.
And when one eats with proper intention —
in the aspect of *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25] —
minimizing bodily desire —
then he is in the aspect of "the elder shall serve the younger" —
for even though the body is nourished first,
everything is only for the sake of the soul and holy life-force — which is Chochmah.
And this itself is the aspect of the salt —
for during the meal, even though the act of eating and drinking is from the side of Esav,
one should nevertheless endeavor to be in the aspect of
"and his hand grasps the heel of Esav" —
to break one's desire —
and in one's thought to direct even one's eating solely for the sake of Heaven —
for the sake of life and sustenance in the service of one's Creator.
[§3]
And it is precisely through eating that Esav sold the birthright to Yaakov,
and afterwards received the blessing too —
for in truth, one who binds himself only to the intellect in every thing
and thinks only of the ultimate purpose — the World to Come —
has in truth also all the blessings of this world in their fullness —
in the aspect of *"for G-d has been gracious to me and I have everything"* [Bereishis 33:11].
And therefore afterwards when Esav said to him:
"let us journey and go, and I will go alongside you" [Bereishis 33:12] —
implying: be like me —
Yaakov replied to him: this is impossible —
for the world of this side — the aspect of Esav —
and the World to Come — the aspect of Yaakov
[which in truth encompasses all the good of this world as well] —
are two absolute opposites, like darkness and light —
and they cannot coexist together.
And therefore:
"Let my master please pass before his servant" [Bereishis 33:14] — etc. —
for first comes darkness and then light —
and yet in truth even the darkness is for the benefit of the light —
for the advantage of the light is only evident from within the darkness.
[§4]
And therefore during the meal — even though one is obligated to speak words of Torah —
at the very moment of actual eating it is forbidden to speak
even words of Torah —
lest the windpipe precede the gullet —
for the mouth of the windpipe may open
and some food may enter it and bring danger —
for it is impossible for them to function together simultaneously —
for "Esav is a man who knows hunting, a man of the field" [Bereishis 25:27] —
and "Yaakov is a wholesome man dwelling in tents" — in the tent of Torah.
And therefore during actual eating one must be silent —
directing one's thought in great holiness for the sake of Heaven.
But since, for the sanctity of thought — which is the aspect of Chochmah —
one must give strength to holy Malchus to overpower [the sitra achra],
especially during eating and the meal — when one is drawing out clarifications —
one must engage in words of Torah — but not during actual eating.
[§5]
Yaakov Avinu did not die —
for since the attribute of Yaakov is to look only at the wisdom and life-force in every thing —
and even all physical things, like eating, he performs only with this intention —
certainly the sitra d'mosa has no hold upon him whatsoever,
and he is alive forever.
[§6]
And since the life-force clothed in every food
is only from the holy sparks of Chochmah clothed within it —
it is forbidden to treat foods with contempt —
for Chochmah is in the aspect of honor —
as it is said: *"the wise shall inherit honor"* [Mishlei 3:35] —
the opposite of the aspect of Esav — of whom it is said "and Esav despised" — as stated.
[§7]
Intermediate waters [between courses] are optional —
for this alludes to one who has already merited to bind himself
to the holy intellect in every thing —
and who has actual attainment in the intellect of each and every thing,
each according to its aspect.
Certainly this person too must constantly draw upon himself
the pure and holy waters —
the aspect of the waters of supernal Chochmah and the holy Torah —
since he must engage and recognize at every turn a new wisdom —
corresponding to each new dish's aspect of holy sparks of Chochmah clothed within it.
But since not every mind can bear this,
and not every person merits to attain all of this in detail,
this washing is only optional —
not established as a mitzvah —
only the first washing is established,
to purify oneself from any impurity and connect oneself
in general at least to the holy Torah and Chochmah clothed in every thing.
[§8]
General and specific blessings —
and this itself is the matter of why our Sages instituted
both general and specific blessings —
and within the specific ones there are themselves levels of general and specific —
such as borei pri ha'adamah [who creates the fruit of the ground] being general,
and borei pri ha'etz [who creates the fruit of the tree] more specific —
and wine, due to its importance, has a further specific blessing: borei pri hagafen.
And likewise for bread types —
borei minei mezonos [who creates species of grain foods] is general,
and bread, due to its importance, has the specific blessing HaMotzi —
and all of this is understood and explained according to this approach.
For our Sages taught:
"Blessed is Hashem day by day" [Tehillim 68:20] —
"each day give [thanks for that day's blessings]" —
for each act of Hashem is for His sake —
and all the variations between one day and the next —
certainly each contains a wondrous wisdom
of how to draw close to Hashem through it,
in a new closeness and new knowledge.
And therefore each day one must bless according to [that day's blessings].
[§9]
And wine, due to its great importance —
for it gladdens G-d and men,
and one recites song only over wine —
and our Sages taught:
"wine and fragrance make the mind sharp" [Yoma 76b] —
and from this the holy life-force clothed within it is most visible and apparent —
therefore one must bless it with a specific blessing.
And likewise, change of location constitutes an interruption during a meal —
for Hashem, as it were, contracts Himself and alludes
hints of wisdom to each person through each particular thing
according to place and time —
as explained in the discourse Meketz Zikaron, Siman 54 —
and therefore change of location is also considered a change in this matter.
And likewise the matter of things that require an after-blessing
specifically in their place [b'mekomam] — due to their importance —
and all of this is understood according to the above.
## Segment 295
(ויאחז הכוס בידו שמרמז לבחי' מלכות כידוע ויאמר) והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו (ממש ח"ו) והקב"ה מצילינו מידם. צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו וכו'. כי יעקב אבינו זכה לבכורה ולברכה שמרמז על קדושת התיקונים הנ"ל ובשביל זה וישטום עשו את יעקב וכו' והוצרך יעקב אבינו לברוח אצל לבן ונאמר שם וישלח יצחק את יעקב וכו' אל לבן וכו' אחי רבקה אם יעקב ועשו. בזה רימז לנו הכתוב כי שרש הרע שבעשו היה מלבן כמארז"ל רוב בנים הולכים אחר אחי אמם ולבן היה קליפה קשה ורעה יותר מעשו והכרח לילך לשם והלכניע הסט"א בשרשה ולברר משם כל קדושת ישראל שהם האמהות והשבטים.
[§1] After donning a Tallis with Tzitzis — which alludes in general to the rectification of the tzimtzum [contraction], the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] — through which one merits to receive the light of the intellect — one thereafter places the Tefillin — which are the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] — the aspect of the light of the intellect mentioned above. And therefore our Sages taught: "One who places Tefillin merits life" — for the light of intellect and wisdom is the essence of vitality — in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
## Segment 296
וע"כ כששלח לעשו עם לבן גרתי וכו' נפל עליו פחד גדול כשארז"ל.
סִימָן קע״ז — הִלְכוֹת אוֹנֵס וּמְפַתֶּה
[§1]
The laws of onus and mefateh [rape and seduction]. *"If a man finds a young virgin"* [Shemos 22:15] — etc.
## Segment 297
וזהו שמספר בעל ההגדה שלבן ביקש לעקור את הכל וכו' וזהו וירד מצרימה אנוס ע"פ הדיבור כי היה מתיירא מאד לירד לשם מחמת שידע גודל כח הסט"א שמתגברת שם. רק שהקב"ה הכריחו לזה ואמר לו אל תירא מרדת מצרימה וכו' וזה ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע וכו' ג"כ מטעם הנ"ל ושאר הענין מבואר ממילא.
— "and he seizes her and lies with her" — "the man who lay with her shall give her father fifty silver pieces" — etc. For since he lay with her and violated her by force — therefore: in addition to having to pay for shame and damage and pain — he must give a fine of fifty silver pieces. Corresponding to what he damaged in her holiness — whose root is from the aspect of Malchus — the aspect of nun.
## Segment 298
וזה וירעו אותנו המצרים כמה שנאמר הבה נתחכמה לו וכו' ופירשו המפרשים שעשו אותנו לרעים. היינו כנ"ל כי כשהסט"א שהוא היצה"ר מתגבר והוא הרע הגמור כי יוצרו קראו רע ואז גם זה שנמשך אחריו נעשה ג"כ רע כ"ש אוי לרשע וכו' והעיקר ע"י ההתחכמות והמחשבות רעות שחושב על האדם עד שמכניס בהאדם עצמו ג"כ אלו המחשבות ר"ל שהם עיקר היצרין רעים כ"ש כי יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וכמבואר במאמר לשמש סי' מ"ט. ועי"ז נעשה האדם רע כי עיקר האדם הוא המחשבה (וכמובא בסי' כ"א) והרהורי עבירה קשין מעבירה. וזה ויענונו וכו'. מבואר ממילא כמו כן שאר הדרשות וכו'. וענין העשר מכות מבואר לעיל קצת (ועיין בכוונות) וזה כמה מעלות טובות וחושב ט"ו מעלות כנגד עליית הלבנה ומלואה עד קרוב לט"ו יום (ועיין לקמן). וגומר כל הענין ומברך על הכוס שני ונוטל ידיו עוד הפעם להמשיך מימי הדעת והתורה הק' לטהר הידים לסעודה ונוטל המצות שמרמזין למוחין גדולים ולבחי' מלכות שמים כנ"ל ומברך עליהם. ואוכל ביראה ובשמחה גדולה.
Therefore he must give fifty silver pieces to her father — who is the aspect of Chochmah — the aspect of: "father in wisdom." For there is the root of her source — the aspect of: "father founded the daughter" — the aspect of: "Hashem founded the earth with wisdom." Therefore one must give fifty silver pieces — corresponding to the aspect of nun mentioned — whose number is fifty. And this: "and she shall be his wife" — for since he desired her and came upon her against her will — he is therefore compelled to marry her — and cannot send her away all his days.
## Segment 299
ואח"כ נוטל המרור. ומצוה בחזרת שנקרא חסא דחס הקב"ה עלן וכו' וגם כי תחלתו מתוק וסופו מר וטובלו בחרוסת ומברך ואוכל. ומבואר כבר שהמרור רומז שלא היתה עדיין הגאולה בשלימות כי יהיה אחריה גליות רק אעפ"כ היא היסוד לכל הגאולות כנ"ל. וגם כי אפילו אחר בחי' הגאולה והישועה כשזוכין להתגבר על יצרו ולהכניע המלכות דסט"א ולקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ולהמשיך מוחין גדולים אעפ"כ צריכין לזכור היטב גודל המרירות שעבר עליו קודם שזכה לזה בכדי להודות לה' חסדו על גודל הנפלאות שעשה עמנו. וגם כי באמת המרירות הזה יש לו חלק גדול בהגאולה והישועה שזכה אח"כ. כי אח"כ כשזוכין לתשובה שלימה ולכנוס בחדרי הקדושה אזי הקב"ה מצרף וחושב ומזכיר גם אלו המחשבות של המרירות שהיה לו לאדם קודם שזכה לזה כי ע"י הרגשת המרירות הרבה לצעוק ולהתפלל להשי"ת ע"ז כ"כ עד שנענה וזכה לישועה שלימה ואלמלי לא הרגיש תחלה את המרירות של הפגמים רק כל הדרכים שלו היו ישרים בעיניו ח"ו מי יודע להיכן היה נתעה ונאבד לגמרי ח"ו.
For since the beginning of their union was only from his side — and by force — therefore he cannot sever the connection and send her away all his days. And see in the holy Zohar — where it is elaborated: that the fifty silver pieces are the foundation of the fifty letters of Shema Yisrael and Baruch Shem — in which is the essential acceptance of Heavenly Kingship. And regarding a seduced woman — where the matter was done with her consent — therefore one must quickly betroth her as a wife — giving her a mohar and kesubah — as is customary for all virgins — so that the union be complete — and that she not be easy in his eyes to send away — as stated in the laws of kesubos. And then he is exempt from the fine — since he married her as a wife.
[§2]
And if her father absolutely refuses to give her to him — and since she is still under her father's authority — and her father does not agree to give her — therefore he shall weigh money equivalent to the mohar of virgins — and must give a fine of fifty silver pieces — corresponding to nun mentioned — that he damaged in her — as stated.
## Segment 300
וע"כ צריכים לאכול מרור זכר למה שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. ומצוה מן המובחר בחסא דחס רחמנא עלן ופרקינן. היינו לידע ולזכור שעיקר הגאולה והישועה מן המרירות וגם הרגשת המרירות בעצמו קודם הישועה הכל הוא רק בחמלת השי"ת וברוב רחמיו וחסדיו ית' וגם כי מרור גימטריא מות כמובא שזה בחי' המרירות שסובלין בעת התגברות הסט"א סטרא דמותא ר"ל. וחס"א גימטריא חיים עם הכולל. היינו כי גם אז בתוקף המרירות של התגברות סטרא דמותא ח"ו גם אז הזריח השי"ת עלינו בהעלם וברוחניות גדול מבחי' אור החיים הק' שהוא בחי' התנוצצות מניצוצי אור החכמה העליונה שהיא עיקר החיים ועי"ז בעצמו זכינו להרגיש המרירות (כי אין בשר המת מרגיש באיזמל כשארז"ל) וצעקנו להשי"ת עד שזכינו לישועה. וזה מרומז בלשון התורה הק' בעצמה שכתבה וימררו את חייהם דייקא היינו כנ"ל וגם כי חסא תחלתו מתוק וסופו מר כמו שהיתה עבודתם בתחלה בפה רך וכו' שזה בחי' דרך היצה"ר שמתחלה מתלבש עצמו במצוות כנ"ל ואז זכינו להכניע גם בחי' היצה"ר הזה בשלימות ע"י שזכינו תחלה להרגיש המרירות שבסופו שזה בחי' איזה חכם הרואה את הנולד וארז"ל, הוי מחשב וכו' ושכר עבירה כנגד הפסידה.
[§2] But since in holiness every aspect and attribute is comprised of all the others — the Tefillin too are comprised of both aspects: the ches and the nun. The hand-Tefillin [shel yad] is the aspect of the mochin d'nukva [feminine consciousness] — the aspect of nun — and the head-Tefillin [shel rosh] is the aspect of the light of intellect — the ches. And therefore each contains four portions [parshiyos] corresponding to the aspect of the nun — which is poor and destitute — and together they are eight portions — corresponding to the aspect of the ches. And therefore the hand-Tefillin precedes the head-Tefillin — for first one must rectify the contraction, and then one merits to receive the mochin.
## Segment 301
וע"כ מטבלין אותו בחרוסת אותיות חס רות כמובא בכוונות חס גימט' חיים כנ"ל, וגימטריא חכם ורות רומז למלכות שיצאו ממנה מלכים. שזה בחי' יחוד חמה ולבנה הנ"ל היינו שעיקר המתקת המרירות של התגברות היצר הוא רק ברחמי השי"ת שחס עלינו מאד ובפרט על כלל כנסת ישראל שהוא בחי' המלכות דקדושה ומזריח עלינו גם אז מאור החכמה והחיים דקדושה שזה בחי' מה שארז"ל אלמלא הקב"ה עזרו לא היה יכול לו. רק שצריך לנער את המרור מטיבול החרוסת תיכף בכדי שלא לבטל טעמו לגמרי כי כן דרך השי"ת כי אע"פ שמעורר את האדם ועזרו בכ"פ להתגבר על יצרו אעפ"כ הוא רק בבחי' התנוצצות בעלמא לפי שעה בכדי שלא לבטל כח הבחירה לגמרי עי"ז כידוע.
סִימָן קע״ח
[§1]
Not to wear the garments of non-Jews. For garments are in the aspect of Malchus — and flow at their root from supernal Chochmah — as has been explained many times.
## Segment 302
ואח"כ כורך מצה ומרור ואוכלין ביחד זכר למקדש כהלל וכו' כי לדעת הלל היו צריכין לאכול פסח מצה ומרור ביחד כי כיתרון האור מן החשך כך יתרון החכמה מן הסכלות ומובא דר"ל שעיקר מעלת האור ניכר ע"י שרואין גרעון החשך וכן החכמה מן הסכלות ע"כ סבירא ליה שצריך לכלול המצה והמרור כאחד דייקא כי המרירות הגדול בעצמו היה סיבת הישועה הגדולה והמעלה הנפלאה שזכו אח"כ. עוד יש לומר שרומז למה שארז"ל הרוצה שיחיה ימית א"ע וכן לענין כפיית היצה"ר והכנעתו אמרו ג"כ יזכור לו יום המיתה וארז"ל החיים למות והמתים להחיות נמצא שכל דבר קשור ומחובר להפכו. רק העיקר להכניע הכסילות ולהיות מקושר תמיד אל השכל ואז ידע להשתמש עם כל בחינה במועדה ובזמנה ואז טוב לו.
[§3] And our Sages taught: "All the time that they are between your eyes, there shall be two" — meaning it is forbidden to remove the hand-Tefillin before the head-Tefillin — for the head-Tefillin alludes to the aspect of the ches. And therefore one must have Tefillin on during the recitation of Shema — which comprises the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship [the aspect of nun] and the yoke of Torah and mitzvos through which one gives strength to holy Malchus — and during the Tefillah [Amidah prayer] — for through this all prayers and requests are accepted — as stated.
## Segment 303
ואח"כ אוכל סעודתו לכבוד יו"ט בשמחה גדולה כי אז האכילה בקדושה גדולה בסוד סעודת הצדיקים לעתיד לבוא.
[§4] It is forbidden to interrupt between the hand-Tefillin and the head-Tefillin. Our Sages taught: "One who spoke between the hand-Tefillin and the head-Tefillin must return to battle" [Sotah 44b]. For one must bind and unify the ches and the nun so they are in a single unity — in a complete union [yichuda shlim] — and through this one merits to overpower and conquer the battle and fully subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra — as is explained within [the discourse].
## Segment 304
ואוכל האפיקומן באחרונה כדי שיהיה זכר לפסח שהיה נאכל על השובע בדרך חשיבות ולשם מצוה ולא למלאות רעבונו רק כדרך שהמלכים אוכלים כמבואר בשו"ע וגם בכדי שיהיה נשאר טעם מצה בפיו כנ"ל. ואח"כ מברך ברכת המזון על כוס שלישי ומוזגין לו כוס רביעי וגומר עליו את ההלל.
[§5] The black color of the Tefillin and straps — for black alludes to the aspect of tzimtzum [contraction], as is known. And therefore even the ink with which the portions of the Tefillin are written — which are the aspect of the light of the holy mochin — must specifically be black.
## Segment 305
והנה ענין ההלל ארז"ל שיש בו שלעבר ושלעתיד וכו'. ואם תדקדק בו תראה שסובב והולך ג"כ על ענין המשכת התיקונים הנ"ל. והנה פתח ואמר הללו יה שרומז לבחי' חיבור המלכות שהיא בחי' הלל גימטריא אדני לשם יה שרומז על המוחין הק' חכמה ובינה.
[§6] The square shape of the Tefillin alludes to the aspect of Dalet mentioned above. The tittura [the base of the Tefillin box, which covers the opening of the compartment] — this is to cover and conceal the light of the holy mochin — in the aspect of *"the glory of G-d is to conceal a matter"* [Mishlei 25:2]. And this is also the aspect of the Name Shakai [שַׁדַּי] in the Tefillin, which also alludes to the aspect of the mochin and the contraction — as is explained in the discourse Tiku Emunah, Likutay Torah [Part II], Siman 5.
## Segment 306
וזה הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה כי זכינו לצאת מתחת רשות המלכות דסט"א ולכנוס תחת רשות ועבדות של בחי' המלכות דקדושה ששם עיקר החירות בחי' שמלכך בן חורין כנ"ל ועבד מלך מלך. וזה הללו את שם ה' כי בו ית' מעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל רק שצריכין אנו להלל לשמו ית' שהוא כולל הכל. וזה יהי שם ה' מברך ואיתא שזה בחי' מ"ב ר"ך בחי' תחלתו קשה וסופו רך כי עבדות דסט"א ר"ל הוא בבחי' תחלתו רך וסופו קשה תחלתו מתוק וסופו מר כנ"ל כי הוא רק בדרך שקר והטעאה בעלמא. אבל עבדות דקדושה הוא להיפוך כי תחלתו קשה בחי' כל התחלות קשות אבל סופו רך ומתוק וכמו שפירש שרש"י בפ' יתרו על פסוק ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וכו'. וזה קרוב לפשוטו לבד מהנסתרות שיש בענין זה של מ"ב ר"ך כמבואר בזוה"ק ובכתבי האריז"ל.
[§7] The four portions of the hand-Tefillin are all in one compartment — for they correspond only to the mochin d'nukva. But the portions of the head-Tefillin, which allude to the greater mochin — and since their holy illumination is very great — must each be placed in a separate compartment, making four compartments corresponding to the aspect of Dalet mentioned above.
## Segment 307
וזה ממזרח שמש שזה בחי' זריחת המוחין שזה ששורש אור השמש. עד מבואו מהולל שם ה'. כי שם ה' כולל הכל. כי אפילו לאחר ביאת השמש זורח אז אור בחי' הלבנה שהוא בחי' מלכות בחי' ה"א אחרונה שבשם הקדוש שזה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל. וזה רם על כל גוים ה' וכו' בחי' התרוממות המלכות דקדושה וכו' והתגלותה על כל העולם כולו בבחי' מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה וכו'.
And see in the tale of the children who were exchanged — regarding the garment that the sun makes for the moon — which is the aspect of the newness of the moon [chidushai d'sihara] — and from this aspect is the root of the garments of Israel who are bound to this aspect.
## Segment 308
וזה בצאת ישראל ממצרים וכו' היתה יהודה לקדשו. בחי' המשכת המוחין שהם בחי' קודש. ישראל ממשלותיו. בחי' המלכות דקדושה שנתגלה אז על ישראל ועי"ז הים ראה וינוס וכו' מה לך הים כי תנוס וכו' מלפני אדון חולי ארץ. בחי' התגלות מלכותו ואדנותו ית' מלפני אלוה יעקב דייקא שהוא עוסק בהמשכת תיקונים הנ"ל. וזה ההופכי הצור. שהוא בחי' מלכות בחי' דינא דמלכותא דינא והוא בחי' אש כי שרשה מבחי' גבורות ויצא ממנה מים כי על ידה דייקא זוכין להמשיך המוחין שהם בחי' מימי הדעת והשכל כנ"ל (ועיין בליקוטי תורה להאריז"ל בפ' בשלח על פסוק הנני עומד לפניך שם על הצור).
But the garments of non-Jews and all their customs flow from the aspect of sun and moon of the sitra achra. And therefore: it is forbidden to walk in their statutes.
## Segment 309
ועד כאן אומרים קודם הסעודה שמהללים ומודים על העבר ואחר הסעודה מתפללין וצועקין על העתיד ואומרים שפוך חמתך וכו' ועל ממלכות וכו' היינו על הכנעת וביטול המלכויות דסט"א גם עכשיו. וזהו שאומרים לא לנו וכו' כי לשמך תן כבוד וכו' וזה עצביהם כסף וזהב ששורש כסף וזהב הוא מבחי' לבנה וחמה דסט"א. וזה פה להם ולא ידברו וכו' כי אף שמציירין אותם בדמות אדם אבל הכל הוא באמת רק שקר והבל והטעאה בעלמא כי הכל רק בכח המדמה בשביל כח הבחירה וע"כ כמוהם יהיו עושיהם אבל אתם ישראל בטח בה' וכו'.
סִימָן קע״ח — הִלְכוֹת סוֹטָה
[§1]
The laws of Sotah [the suspected woman]. For since the woman — whose root is from the aspect of Malchus — the last attribute — as it were — which is adjacent to the external — the aspect of: "this Jerusalem — she placed her impurity in her midst" [Eichah 1:9] — etc.
## Segment 310
וכן על דרך זה כל ההלל כולו עד שגומר ואומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ואח"כ אומר הלל הגדול והם כו' כי לעולם חסדו ומספר שם מחסדי ה' בכלליות ובפרטיות ומסודרים על אותיות שהם הוי"ה ב"ה שהוא גימטריא כ"ו ועיין בו ותבין קצת איך שמכוון ג"כ לענינינו. וזה בחי' הסמיכות של לעושה אורים גדולים וכו' את השמש וכו' את הירח וכו' למכה מצרים בבכוריהם וכו' היינו כנ"ל וכן להלן ומובן ממילא.
— and as explained elsewhere — therefore there is the essential hold of the sitra d'mosa — the aspect of: "her feet descend to death." And therefore she requires great guarding — lest there be any damage to her — G-d forbid.
## Segment 311
ואח"כ אומר נשמת וישתבח ויהללוך שהם ברכת השיר. כי הלילה הזאת הוא רק להלל ושיר ושבח להשי"ת על שזכינו לכל זאת ורק בחסדיו ורחמיו הגדולים ית' וכ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.
And this is the aspect of: sometimes one must warn her before witnesses — and say to her: do not be secluded with such-and-such a man.
## Segment 312
ואח"כ מברך על כוס רביעי ועוסק עוד לספר יציאת מצרים בכדי להאיר קדושת הלילה הזאת בתוספות עוז ותעצומות כי ליל שמורים הוא לה' כנ"ל. וזהו שאומרים אח"כ הפיוטים מרוב הנסים והנפלאות שנעשו בלילה הזאת.
"Do not be secluded" specifically — for the way of the yetzer hara is to lurk in secret places — as stated.
## Segment 313
ואח"כ אדיר במלוכה וכו' ומרבין לספר בשבח גדולת מלכותו ית' ואיך שהמלאכים הק' מקבלים עליהם עול מלכותו מלמעלה וכן ישראל עם קדוש מלמטה. וזה גדודיו יאמרו לו לך ולך ר"ל מאמר הכתוב לך דומיה תהלה וכו' ולך ישולם נדר (כי בוודאי לא יספיק לו יתב' כל שבחים ותהלות רק אעפ"כ צריכין להודות לו כל אחד לפי כחו כי אם לא כן במה ישולם נדרו וחיובו לה' על כל תגמולוהי עליו) לך כי לך. ר"ל לך ה' הגדולה וכו' כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה. לך אף לך.
But he warns her openly and specifically — before witnesses — and with the power of the commandment of holy Torah — of which it is said: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" — as stated.
## Segment 314
ר"ל לך שמים אף לך ארץ וכן לך יום אף לך לילה וסיים לך ה' הממלכה וכו' כי זה עיקר יסוד השיר והפיוט, ואח"כ מתפלל בדרך פיוט על בנין הבית שלעתיד, ואח"כ אומר אחד מי יודע שזה בחי' המשכת המוחין והידיעה ואומר אחד מי ידע וכו' כי זה עיקר שלימות וכו'. שלימות ותכלית כל המוחין והידיעות בבחי' וידעת היום והשבות אל לבבך וכו'.
But even when he warns her in private — she must also be careful to fulfil his words.
## Segment 315
ומסדר והולך עד שלשה עשר ידיעות קדושות וכולל בתוכם האבות והאמהות והשבטים ולידה ומילה ושבת והלוחות ועשרת הדברות ותורה שבכתב ושבע"פ ושלש עשרה מדות וכו'. ותכלית כל הידיעות הוא אחד אלהינו וכו' ואחד ג"כ מספרו י"ג וכלל מספר כולם מאחד עד י"ג עולה צ"א כמנין הוי"ה אדני שזה בחי' התיקונים הנ"ל.
[§8] Only [hides of] kosher animals — cattle, beast, and fowl — are valid — for they are from the side of holiness — not from impure animals, which are from the side of the sitra d'masa'avutha [the impure side] — the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra. And therefore they must be placed on the head — where the mochin and intellect dwell — and on the arm opposite the heart — to subjugate thereby one's desires and thoughts of the heart to His service — for this is the essential thing: to bind oneself to the light of the intellect until it shines through all one's middos and movements, whose root is in the heart — as stated.
## Segment 316
ואח"כ מסדר והולך מענין חד גדיא פירושים הרבה כידוע ומה שסמוך לפשוטו הוא כי מדבר בענין הקנאה שהיה להשבטים על יוסף עד שמכרו אותו למצרים וזה גרם גלות מצרים שהוא בחי' התגברות המלכות דסט"א שהוא בחי' כלב. ואתא חוטרא הוא בחי' המטה עוז של משה שמרמז לבחי' המלכות דקדושה שעל ידה הוכה פרעה והמצרים בעשר מכות כמובא בכוונת. ואתא נורא ושרף לחוטרא.
[§9] This is the aspect of binding the Tefillin. And therefore one is obligated to touch them at every moment, and it is forbidden to divert one's attention from them — for this is the entire essence of placing Tefillin: to bind oneself to their holiness with a complete bond — in all one's movements, thoughts, and character traits — with full and settled awareness. And therefore "one who studies Torah is exempt from Tefillin all day" — as explained in Siman 38 — for the essential drawing-down of all these rectifications is through Torah study — as the verse says concerning Tefillin: *"so that the Torah of Hashem may be in your mouth"* [Shemos 13:9]. Nonetheless they too are obligated in Tefillin during Shema and the Tefillah — for that is the primary time for the drawing-down of the holy mochin, as is known.
## Segment 317
כי אח"כ התגבר אש היצה"ר שהוא שורש המלכות דסט"א עד שעי"ז נשפל כח המלכות דקדושה.
And therefore: he must not say to her even in private — in such language as to cause her to be forbidden to him — but he rebukes her in private — gently and righteously — with purity and warning — in order to remove the stumbling block and guide her in the straight path.
## Segment 318
ואתא מיא וכבה לנורא כי עיקר התיקון לכבות האש של היצה"ר הוא ע"י מימי התורה הק'. ואתא תורא. הוא בחי' עשו ושריו זה בחי' התגברות הגלות הזה שמתגבר העיקר על ביטול תורה. ואתא השוחט. רמז על משיח בן יוסף שיכניעם כמובא.
As this language is elaborated in the Shulchan Aruch, this Siman, at its end.
## Segment 319
כי יוסף הוא בחי' שור דקדושה ע"כ יכניע השור דסט"א. ואתא מלאך המות וכו' כי גם הוא יהרג ר"ל כמו שארז"ל וכמובא. רק אעפ"כ ואתה מרום לעולם ה' כי ימין ה' רוממה ואמת ה' לעולם ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות וכו' ויתתקן הכל בתכלית השלימות ב"ב אמן.
[§1] And this is the aspect of the Morning Blessings — whose essential foundation is to guide a person so that through every affair and matter he is aroused toward His service and gives thanks and blesses Him for every single thing — for example: upon hearing the rooster crow, one recites "Who gives the rooster understanding" — etc. When dressing, one recites "Who clothes the naked." And likewise "Who opens the eyes of the blind," "Who releases the bound" — and all the rest through "Who removes sleep" — etc.
## Segment 320
נשמט מדלעיל כי היה בדעתי לקצר וגם כי הדברים פשוטים ומובנים ממילא. בענין כמה מעלות וכו' שחושב ט"ו מעלות כנגד עלית הלבנה ומלואה שעולה עד ט"ו יום.
[§2] For sleep is the aspect of the temporary withdrawal of daas [knowledge] and mochin — and it is also for the person's benefit, in order that he merit the renewal of the mochin — this being the aspect of "a new face" — for *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1]. And therefore specifically when he washes his face, he recites "Who removes sleep."
## Segment 321
וזה חושב שהוציאנו ממצרים וכו' עד ונתן לנו את ממונם זה כנגד מה שפרק ממנו עול מלכותם ולא עוד אלא שעשה נקמה בהם ובאלהיהם ובכוריהם ונתן לנו את ממונם שהוא ג"כ מבחי' המלכות שלהם כ"ש עשיר ברשים ימשול. וזה בחי' הבטחת ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שכל מה שקבצו ואספו בכח המלכות שלהם נמסר אח"כ לישראל ע"י שזכו לברר ניצוצי הק' מבינותם כראוי.
[§3] And what follows it [in the blessing]: "accustom us in Your Torah" — etc. — "and cleave us to the good inclination" — etc. — "and bend our inclination to be subjugated to You" — for one prays about the bending of the yetzer hara, who wants to separate the person from the light of the intellect — and to merit the good inclination [yetzer tov], which is the aspect of misken v'chacham [poor and wise], who guides a person to cleave only to the light of holy wisdom and intellect.
## Segment 322
ואח"כ חושב מענין קריעת ים סוף עד והאכילנו את המן שכל זה מבחי' התגלות המלכות דקדושה עלינו בהארה גדולה שקיבלה מבחי' המוחין העליונים שזה בחי' מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה כמובא. וע"כ סיימו השירה ה' ימלוך לעולם ועד.
[§4] And this: "and grant us" — etc. — "chen [grace]" — etc. — for through this one merits the chen mentioned above. And this: "and bestow upon us good kindnesses" — for as is explained in the holy Zohar: "Good — the good itself is wholly within it; chesed that spreads outward" — and this is also the aspect of the illumination of the intellect and the contraction. And this: "Who bestows good kindnesses upon His people Israel" — for thus does Hashem conduct Himself with His people Israel, in the aspect of bestowing good kindnesses: illuminating for them at all times the light of the holy intellect through various vestments and contractions, so that they can receive and benefit from His light. And this is adjacent to the blessing of "Who removes sleep" — for this too is the matter of sleep: in order to receive through it a renewed illumination of the mochin — in the aspect of "they are new every morning" — as stated above. And this: "and save us from the brazen-faced" — the aspect of the kingdom of the sitra achra, as is known.
## Segment 323
וזהו והעבירנו בתוכו בחרבה להודיע שזכינו לקבל עול מלכות שמים שלימה ושיקע צרינו בתוכו ועשה אז נקמה בהם בשלימות. וסיפק צרכינו במדבר שזה ג"כ מבחי' המלכות דקדושה בחי' אילנא וכו' ומזון לכולא ביה אנת הוא מלכא. כי הפרנסה נמשך מן המלכות כמבואר במ"א וזה וסיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה בחי' בן ארבעים לבינה וכמבואר במ"א כי קיבלה כח מלמעלה ממקום גבוה כנ"ל. וזה והאכילנו את המן שהוא לחם אבירים לחם מן השמים ונמשך ממקום גבוה עליון מאד כידוע.
[§5] The one hundred blessings that King Dovid instituted to recite each day — also [serves] to set the heart upon every thing and bless Him until reaching the count of one hundred blessings — which also allude to the two aspects mentioned above, in the secret of the upper pool and the lower pool — as is understood in the Maurai Or. And this he derived from the verse: *"What does Hashem your G-d ask of you?"* [Devarim 10:12] — "Do not read mah [what] but me'ah [one hundred]" — for mah alludes to the attribute of Malchus — as is known — and specifically through this one receives the light of Chochmah, which is the aspect of Aleph — as it is written: *"and He will teach me wisdom"* [Iyov 33:33].
## Segment 324
ואח"כ חושב איך שזכינו עי"ז למעלה גבוה עוד יותר. היינו אל אור השכל בעצמו. וזהו ונתן לנו את השבת שהוא בחי' קדש כידוע. וקרבנו לפני הר סיני שאז זכינו לקבל עוד מוחין גבוהים ביותר בבחי' פנים בפנים דיבר ה' עמכם והיה ג"כ ביום השבת כי בשבת ניתנה תורה ונתן לנו את התורה שהיא דרך כבושה לעשות רצונו ית' תמיד וליתן כח להמלכות דקדושה להתגבר לעולם כמאמר בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. ועי"ז והכניסנו לארץ ישראל שהיא מלכות שמים שלימה. ובנה לנו את בית הבחירה ששם מאירין המוחין העליונים בבחי' כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. וזה לכפר על כל עונותינו. כי אל די שע"י השכל והמוחין ניצולין מעוונות כי אין אדם עובר עבירה אח"כ נכנס בו רוח שטות אף גם עי"ז יוכל להתתקן ולהתכפר גם מה שפגם כבר בבחי' ואיש חכם יכפרנה כמבואר במ"א:
[§1] For meriting all of the above comes through engaging in Torah — and this: "please make the words of Your Torah sweet in our mouths" — for as it is already said: *"the righteous walk in them, but sinners stumble through them"* [Hoshea 14:10] — and our Sages taught: "If one merits, it becomes for him a life-giving potion — for he merits through this to receive the light of Chochmah, which is the aspect of life."
## Segment 326
שייך לענין חד גדיא דלעיל ואתא נורא אולי ר"ל על מלכות נבוכדנצר וגלות בבל שהתגברה האש דסט"א כמ"ש וישרוף את בית ה' ואת כל בית גדול שרף באש וכמוהו רבים והשליך לחנניה מישאל ועזריה לכבשן אש. ובגלות בבל נכלל גם גלות מדי כי היו משתלשלין מזה לזה. וזה ושרף לחוטרא כי התגבר על המלכות דקדושה של זרע דוד שהם חוטר מגזע ישי ואתא מיא וכבה לנורא. כי זכות התורה של גלות יכניה החרש והמסגר אלף וכן של כל הזקנים והנביאים שבאנשי כנסת הגדולה עמדה להם עד שניצולו מצרת המן ימ"ש ועלו מגלות בבל ומדי ושבו לארצם עם עזרא הסופר שהאיר עיני כל ישראל בתורתו וכן להלן.
[§2] If one did not merit — meaning when he follows his evil inclination, G-d forbid — then not only does he not subdue it through Torah study, but on the contrary, at times it grows stronger against him through the cunning that enters him — until he finds a justification for his wickedness from the Torah itself, G-d forbid — as is known — and then it becomes for him a death-dealing potion — for the words of Torah, when they enter his mouth, are so degraded and coarsened that they become the aspect of bitterness — like the waters of Marah — *"and they could not drink the waters of Marah — for they were bitter"* [Shemos 15:23] — meaning, the waters themselves were bitter and repugnant. And like the gravely ill person whose every bite turns to wormwood and bitterness in his mouth.
[§3] And therefore one prays that one merit for the words of Torah to be sweet and pleasant in one's mouth — and this: "Maharev na" [please make sweet] — specifically — for erev has the sense of aravit [evening] and the withdrawal of light — and also the sense of sweetness and pleasantness — in the aspect of *"and the light is sweet"* [Koheles 11:7]. For through Torah study one merits both these aspects — to the degree that even the contraction — the aspect of Malchus, the attribute of night — is also in the aspect of light — for specifically through it one merits the sweetness of the light of the intellect — as stated.
## Segment 327
ואתא תורא זה מלכות יון שתחלת גבורתה וממשלתה עלינו היה ע"י אלכסנדר מוקדון שהיה קולו כקול השור כמבואר ביוסיפון. וזה ושתה למיא. כי מלכות הרשעה זאת בטלה את ישראל מן התורה וגזרו שמדות ואמרו להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. ועיין בזה במגלה עמוקות בספר מאמר יהונתן על חד גדיא והמלכות הזאת גברה עלינו שנים הרבה כמו שארז"ל.
[§4] And this: "and may we and our children" — etc. — "know Your Name" — that we merit to know His Name with full knowledge and great understanding. And this: "who study Your Torah for its own sake."
## Segment 328
וזה ואתא השוחט ושחט לתורא. כי שור המועד אין לו שמירה אלא ע"י שחיטה בסכין. וכמו כן אז גברו החשמונאים במלחמה רבה שלא כדרך הישועה מגלות מצרים ומגלות בבל ומדי שהיו רק מישועת ה' בעצמו וכאן ראו ג"כ ישועת ה' ונסים ונפלאות גדולות אבל אעפ"כ היתה הישועה ע"י שהתגברו עליהם במלחמת חרבם שזה בחי' ואתא השוחט ושחט לתורא.
[§5] And this: "Who teaches Torah to His people Israel" — the Melamayd — specifically — for in every matter and affair that Hashem brings about with us at every time, clothed in every thing, is a great and holy understanding that guides us to draw close to Him and cleave to Him — and this is the essential definition of studying the holy Torah — as it is written: *"and you shall show them the path in which to walk"* [Shemos 18:20].
## Segment 329
ואח"כ ואתא המלאך המות. זהו שרו של אדום שגלותו נקרא תהום כמו שדרז"ל ותהום אותיות המות וזה ושחט לשוחט כי גם בחורבן בית שני גברו ישראל הרבה ושחטו אותם בחרבם הקשה רבבי רבבות בלי שיעור ואעפ"כ בסוף גברו עליהם הרומיים בחרבם ואז גלינו מארצינו וכו'. אך אעפ"כ יש תקוה לאחריתינו כי סוף כל סוף ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות וכו' וכמו שארז"ל וכל החסדים והישועות הכל הוא על יסוד הישועה הנפלאה שעשה לנו השי"ת בלילה הזאת כנ"ל. ואח"כ נהגו לומר שיר השירים בנעימות ודביקות נפלא כל אחד כפי בחינתו ומדריגתו כי בו כלול הכל כמובן מדברי רז"ל ועוסקין עוד לספר ביציאת מצרים כמבואר בשו"ע:
[§6] And this: "Who chose us from all peoples and gave us His Torah" — for through the holy Torah He separated us from the nations, who are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the side of the yetzer hara — and through the holiness of the Torah we are rescued from them and subdue them.
## Segment 330
סימן תפ"ח
[§1] And this is the aspect of the blessing of Asher Yatzar — "Who formed man with wisdom" [O.C. 6] — that is, that He created him with a wondrous wisdom, to the degree that there is within him the capacity to perceive the intellect and wisdom that exists in every thing — in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing. And this: "and created within him openings and hollows" — etc.
## Segment 331
מענין התפלה של יום טוב הכל מבואר ממילא. ובחזרת מוסף יום ראשון של פסח מתחילין לומר מוריד הטל שמרמז ג"כ על ענין זה שממשיכין הארת השלש אותיות ראשונות שבשם הוי"ה ב"ה שהם במילואם גמטרי' טל והם בחי' המוחין וכו' ומחברין אותן לה"א אחרונה שהיא בחי' מלכות. גם זה הטל הוא סוד טל של תחיה כי המוחין הם עיקר החיות כנ"ל ועיין בכוונות. ועיין בתיקוני זוהר בהקדמה שניה:
[§7] The Priestly Blessing — adjacent to this: "May Hashem bless you and protect you" — corresponding to the aspect of Malchus — which is the aspect of Shamar [guarding] — and there [in Malchus] is the command: *"for there Hashem commanded the blessing — life"* [Tehillim 133:3] — the opposite of the kingdom of the sitra achra — the side of Esav, of whom it is said: "and he did not desire blessing." And Yaakov our father, through having merited the birthright — the aspect of the bond with the intellect mentioned above — therefore also received the blessing. And our Sages taught: "May He bless you with wealth" — which is from the aspect of Malchus — and *"the rich man rules over the poor"* [Mishlei 22:7] — "and protect you from the destroyers" — which are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the four primary damages — and our Sages also taught: "and protect you from the yetzer hara" — for it is the aspect of the yetzer hara — as stated.
## Segment 332
סימן תפ"ט
[§2] There are openings and hollows through which he draws and nurses his vitality — and the essence of vitality is through wisdom. And therefore, as is explained in the sacred kavanos, there are seven openings in the head — eye, ear, nostril, mouth — which are connected to the brain, as stated above. And there are openings and hollows through which food is digested and waste and excess are expelled outward — and this too is a repair of the brain and wisdom, as stated above.
## Segment 333
בליל שני מתחילין לספור העומר. עיין זוהר אמור דף צ"ד שבהקרבת העומר מגרשין היצה"ר שהוא בחי' אשת זנונים וכו' כי אע"פ שביום ראשון של פסח קבלנו הארה גדולה ונפלאה. אבל מחמת שהכל היה רק בבחי' אתערותא דלעילא כי לא היינו מוכנים לזה רק הכל בחסדי השי"ת בכדי שלא להשתקע ח"ו בטומאת מצרים כנ"ל. ע"כ תיכף אחר יום ראשון מסתלקת ההארה ולא נשאר רק בחי' רשימו ממנה ואז צריכין להקריב העומר שהוא מאכל בהמה בחי' מלכות ולהניף אותו תנופה לה'. היינו שלא להיות כבהמה ממש ח"ו ולהיות נגרר אחר הבהמיות ר"ל רק להיות בבחי' בהמה דקדושה וע"ד שאמר הכתוב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. וזה בעצמו נמשך מכח הרשימו שנשאר אצלינו מההארה הנפלאה שקבלנו מקודם כי עי"ז זכינו להרגיש ביותר שעדיין לא התחלנו כלל לידע בידיעתו ית' רק צריכין להיות בבחי' בהמה דקדושה היינו לעשות עצמינו כשור לעול וכחמור למשא לקבל עלינו עול מלכותו ית' ולקיים ככל מצותיו ית' ביראה ואהבה כראוי עד שנזכה עי"ז דייקא לעלות מבחי' בהמה לבחי' אדם היינו להשיג השכל דקדושה ולכלול באחדותו ית'. וע"כ היה העומר מנופה בי"ג נפה. אחד גמטריא י"ג כמובא ומרמז לבחי' המשכת תיקונים הנ"ל כמובא לעיל בקונטרס זה.
And these words allude to the matter elaborated in the discourse Ashrei mentioned — regarding the drawing of these rectifications through Torah study — which is the essential straight path — the aspect of: "for the paths of Hashem are straight" — where it is explained: through Torah — the righteous walk in them — for they receive strength through it.
## Segment 334
וע"כ העומר הוא בדיקו דאשת חיל כי זה עיקר הבדיקה והניסיון כמשחזקין א"ע בעבודת ה' בעת וזמן הסתקלות הארת המוחין ומקבלין ע"ע אז ג"כ עול מלכות שמים שלימה ונזהר בעצמו מאד לבלי להמשך אחר תאוות הבהמיות ח"ו ולעשות רצונו ית' לבטל כנגד זה כל הרצונות שלו ועושה עצמו כבהמה לסבול על עצמו עול עבודת ה' כנ"ל. כשעומד בניסיון הזה אז זוכה שנפתח לו אור המוחין והדעת ושבילי השכל עד שזוכה למעלות ובחינות גבוהות כאלו שעליהם נאמר אש חיל עטרת בעלה.
And the wicked stumble in them — for the yetzer hara falls and is nullified through it — until one merits the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — see there.
## Segment 335
וזה בחי' ספירת העומר שסופרין אח"כ שבעה שבועות כי ע"י בחי' התקשרות דקדושה וקבלת מלכות שמים שמרומז במצוות העומר עי"ז זוכה להשיג בחי' השכל המלובש בכל בחינה ובחינה בכלל הבריאה שכלולה מז' מדות בחי' ז' ימי בראשית וכל מדה ומדה כלולה מז'. גם כי זוכה עי"ז לתקן כל מדותיו בתכלית השלימות בכל הבחינות שיש בכל מדה ומדה עד שזוכה ביום החמשים שהוא שבועות לקבל הארה והתנוצצות דק' בבחי' השכל העליון הנפלא שהוא בחי' שער החמשים שמשם שורש כל התורה הק' כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת. ועיין נפלאות מענין ספירה ושבועות ע"פ המאמר הזה בלקוטי הלכות חושן משפט ה' פקדון באריכות נפלא:
For our Sages taught: the yetzer hara — a child and a woman — push away with the left and draw close with the right.
## Segment 336
סימן תצ"ה וכו'
[§3] And this is what the blessing concludes: "and performs wonders" — for in this very thing one perceives the wonders of the Creator — how He connects the spiritual with the physical — to the degree that even in such physical matters as eating and drinking, whose waste is literally vomit and excrement, nonetheless wisdom and spirituality and divine life-force are clothed within them, upon which the vitality, healing, and continued existence of the human being depend — in the aspect of *"for not by bread alone does man live"* [Devarim 8:3]. And how much more so is there, in every thing in the world, divine life-force and holy intellect — through which a person can recognize Him, may He be blessed, and draw close to Him — and this is the primary intention of Creation, as the holy Zohar states: "in order that they may know Him."
## Segment 337
הלכות יו"ט כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביו"ט חוץ ממלאכת אוכל נפש וכו'. עיין בכוונות ובסידור רי"ק ותבין איך שהכל סובב על דרך עניניו הנ"ל. כי שבת הוא בחי' קדש עצמו שהוא בחי' אור החכמה העליונה בעצמו וגם בחי' המלכות עולה אז ויושבת בחיק אביה בבחי' אבא יסד ברתא בחי' ה' בחכמה יסד ארץ וע"כ נמתקין בו כל הדינים ואין שום אחיזה להחצונים וכו' ונאסרין בו כל המלאכות אפילו מלאכת אוכל נפש. אבל יו"ט הוא מקרא קודש.
And therefore: the matter of warning the woman — and likewise the matter of subduing the yetzer hara — are parallel to each other in many respects — and one learns from the other.
## Segment 338
כי קורין וממשיכין הארת החכמה העליונה על ידי בחינת אתערותא דלתתא בחי' אשר תקרא אותם בחי' בי דינא הוא דמקדשי להו וע"כ אסורין בו ג"כ כל המלאכות חוץ ממלאכת אוכל נפש שהם בחי' יצירה ועשיה כידוע. ובשרשן הם כנגד אותיות ו"ה שבשם הקודש שהם בחי' תורה ומלכות כי מחמת שיש אז עדיין איזה אחיזה לבחי' החיצונים ח"ו ע"כ יש אז עדיין איזה בחי' מלחמה עמהם בכדי לברור מהם הניצוצות הק' ע"י כח התורה הק' והמלכות דקדושה כנ"ל:
For regarding the warning of the woman — there is a dispute in the Gemara: whether it is forbidden to warn her — or permitted. And likewise: whether it is obligatory or voluntary.
## Segment 339
וע"כ הותר גם מלאכת הוצאה והבערה והכל מחמת הבירורים הנ"ל כמובן מהמבואר לעיל בהלכות שבת. ובזה תבין ג"כ ענין הפלוגתא המבואר בהלכות שבת סימן רמ"ו לענין שביתת בהמו ביום טוב ועוד שאר ענינים כי א"א לבאר הכל מחמת האריכות.
And likewise: "and if the spirit of jealousy passes over him" — one said: a spirit of impurity — and one said: a spirit of purity (see Sotah 2b and 3a).
## Segment 340
ומחמת שביו"ט נכנעין הקליפות שהם מבחי' עשו שעיקר אחיזתם מבחי' האכילה שאינה בקדושה כנ"ל. אבלביו"ט האכילה בקדושה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו ע"כ נקרא אוכל נפש דייקא וזה שדרז"ל אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ולא לעכו"ם כי אין לעכו"ם שום חלק באכילת יו"ט שהוא אכילה דקדושה בחי' אוכל נפש כנ"ל (ועיין סימן תקי"ב)
And likewise in the matter of the yetzer hara — our Sages taught: "let a person always arouse the yetzer tov against the yetzer hara." And this is like the aspect of warning the woman.
## Segment 341
סימן תקכ"ז וכו'
[§4] And this is the aspect of the blessing of Elokai Neshamah — "My G-d, the soul which You placed within me — she is pure" [O.C. 6] — for from the soul come all of man's intellect, wisdom, and vitality — as it is written: *"and the breath of the Almighty gives them understanding"* [Iyov 32:8]. And this: "she is pure" — for in her root she is certainly pure and holy, and no grip of impurity has any hold over her whatsoever.
## Segment 342
וזה יו"ט שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת וכו' וע"י עירוב מבשל בתחלה לשבת. כי מאחר שיו"ט קדוש ג"כ ומאיר בו הארת החכמה העליונה והמלכות עולה בעליות גדולות. הגם כי קדושת שבת גבוה ביותר אעפ"כ אין יו"ט מכין לשבת. אא"כ התחיל כבר בהכנה על שבת מעיו"ט ע"י עירוב תבשילין אז יש לו רשות לגמור הדבר גם ביו"ט ובאופן המבואר בשו"ע שם עיי"ש.
But there is great weighing in this. For it is already explained: that the yetzer hara lurks in hiding — and sometimes dresses itself in mitzvos.
## Segment 343
וע"כ צריך להיות העירוב בפת ותבשיל כזה שראוי ללפת בו את הפת לאפוקי דייסא. כי פת לחם מרמז על בחי' מלכות כידוע.
[§8] "May Hashem cause His countenance to shine upon you" — the aspect of the illumination of the holy wisdom and intellect — which is the essence of life and the light of the face — as stated — as it is written: *"in the light of the king's countenance is life"* [Mishlei 16:15]. And this: "and be gracious to you" — the aspect of chen — as stated. "May Hashem lift His countenance toward you" — our Sages taught: "at the time when you stand in prayer" — etc. — meaning that through this all prayers and requests are accepted. And "and grant you peace" — meaning one will no longer be burdened by any battle against the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — only peace and tranquility on every side, and the entire sitra achra will be fully subjugated to holiness.
## Segment 344
וע"כ שיעור הפת לכתחילה בכביצה שמרמז ג"כ על בחי' מלכות כידוע. והתבשיל שמלפת ומטעים בו את הפת מרמז להמשכת אור המוחין והדעת אל בחי' המלכות. כי הטעם הוא מבחי' חכמה כ"ש וחיך אוכל יטעם וחיך הוא מבחי' חכמה כידוע.
And therefore: sometimes the jealousy itself comes from the side of the yetzer hara — and its intention is to corrupt through this the peace of the home — and create hatred and division of hearts between them — until it causes quarrel — and through this — G-d forbid — even greater corruptions.
## Segment 345
וכתיב טוב טעם ודעת למדני. וע"כ לאפוקי דייסא שאין מלפתין בו הפת כי הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא כשדרז"ל שם. טפשאי דייקא היפוך בחי' החכמה. וע"כ שיעור התבשיל בכזית שמרמז להמשכת אור החכמה כמובן בהזמר למבצע על ריפתא כזיתא וכביעתא וכו' ועיין במאורי אור.
And therefore a spirit of jealousy such as this is in the aspect of the spirit of impurity — G-d forbid.
## Segment 346
וע"כ מצוה על גדול העיר שהוא בחי' החכמה והבר דעת שבעיר לערב על כל בני עירו וכו' אבל לכתחילה אינם רשאים לסמוך על עירובו ואינם יוצאים בו כי אם אין אני לי מי לי כי בוודאי כל אחד כפי בחינתו צריך בעצמו לעסוק בזה כמבואר במ"א. וע"כ אברהם אבינו שהוא הראשון שהתחיל להאיר העולם ע"י שעסק בהמשכת התיקונים הנ"ל ע"כ ארז"ל קיים אברהם אבינו אפילו עירוב תבשילין:
[§2]
And this is what is elaborated here in the Shulchan Aruch, section 21: it is a commandment of the Sages — etc.
## Segment 347
סימן תקכ"ט
[§5] And this: "You created her, You formed her, You breathed her into me" — corresponding to Beriah, Yetzirah, Asiyah [the three lower worlds], as is cited — for she encompasses all of them together. And therefore, when a person uses the power of his soul and intellect only in holiness — that is, to bind himself to the intellect that exists in every thing, in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing — through this he is able to ascend from level to level and from world to world, and to recognize and know and attain the intellect and divine life-force at each and every level, until he merits to recognize and attain Hashem, may He be blessed, as it were, beyond all worlds — as is understood in the discourse Vayiten Oz, Siman 78.
## Segment 348
ומחמת כי יו"ט נקרא מקרא קודש כי מאיר בו ג"כ הארת החכמה שהוא בחיק קדש ע"כ מצוה לכבדו ולענגו כמו בשבת קדש. כי הכבוד והעונג נמשכין משם כמבואר בהלכות שבת הנ"ל ובמ"א. ולא עוד אלא שהשמחה נוהגת בו יותר משבת כמבואר בפוסקין ובכוונות כי בשבת נמשכת ההארה מלמעלה מעצמה אבל יו"ט ישראל הוא דמקדשי להו וע"כ שמחין בו ביותר וגם מטעם המבואר בכוונת ע"ש. וע"כ לובשין אז בגדים טובים ביותר ואז"ל כיצד משמחן וכו' והנשים בבגדי צבעונים. כי מחמת שקדושת יו"ט הוא מבחי' מילוי הירח בחי' עשה ירח למועדים שזה בחי' חדתותי דסיהרא שהחמה עושה מלבוש להלבנה כמבואר בהמעשה של הבנים שנחלפו.
— to warn their wives. And all who do not hold firm regarding his wife — etc. — behold he is a sinner. And all who warns his wife — the spirit of purity has entered him. And one should not warn her amidst laughter — etc.
## Segment 349
וע"כ לובשין אז בגדים מכובדים ביותר:
— and not amidst quarrel — and not to cast fear upon her — etc. And there in section 22: one should not rush to warn — etc. — but rather rebuke her gently. As stated.
## Segment 350
ומחמת שעיקר כח המלכות דק' הוא ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ צריכין גם ביו"ט להרבות בעסק התורה כשארז"ל חציו לה' וחציו לכם: וע"כ חייב להאכיל ג"כ את העניים ולשמח את לבם ביו"ט. כי אז עולה בחי' המלכות דק' מבחי' עניות ודלות לבחי' עשירות שהוא בחי' הארת החכמה העליונה כנ"ל:
And likewise in the matter of the battle with the yetzer hara — there are also these aspects. For sometimes through provoking against it — through this it is subdued and flees before the yetzer tov.
## Segment 351
וע"כ חייבים ב"ד להעמיד שמשים ברגלים להשגיח על העם שלא יבואו לדבר עבירה כי כשהמלכות דסט"א שהיא היצה"ר רואה גודל עליית מלכות דקדושה ביו"ט ע"י אתערותא דלתתא של קדושת ישראל שזה בחינת גודל השמחה של ישראל ביו"ט כנ"ל אז מתגרה בהם ביותר ורוצה להביאם לדבר עבירה ח"ו וע"כ מחויבים ב"ד שהם חכמי העדה להשגיח ע"ז ברגלים ביותר. וזה שסיים בשו"ע אלא יהיו כולם קדושים. ר"ל מקושרים אל השכל דקדושה שהוא בחי' קודש כנ"ל
But sometimes — specifically through becoming too angered against it — beyond the level of one's mind — through this the yetzer hara overpowers one even more afterwards — until it brings one to what it brings one to.
## Segment 352
סימן תק"ל וכו'
[§6] And if he does not merit this in this world, he will merit it at least in the World to Come, after the resurrection. And this: "And You guard her within me, and You are destined to take her from me and to return her to me in the time to come." And this: "All the time that the soul is within me and bound to my body in this world, I give thanks before You" — "Master of all deeds" — and [Master] of all souls, which are the aspect of the sechel [intellects], and He includes and unifies and connects them all and sustains them all — and He is the Master of all of them. And they were all created and formed and made only in order to recognize Him, may He be blessed, through them.
## Segment 353
הלכות חול המועד. עיין בכוונות, ומחמת שהמשכת הארת קדושת יו"ט הוא על ידי קדושת ישראל שהם בעלי בחירה ולפעמים מכריעים לצד הטוב ולפעמים להיפך ח"ו ואז גובר ח"ו כח המלכות דסט"א ח"ו שמזה נמשך כל הגליות שהוא בחי' אבידה כמ"ש צאן אובדות וכו' וכן ובאו האובדים בארץ אשור וכו' ע"כ בפסח וסוכות יש בהם ימים שנקראים חול המועד שזה בחינת תיקון הבחירה שכלול משני צדדים, וכן חול המועד כלול מבחי' חול שיש בו אחיזה להסט"א ח"ו ומבחי' קדושת מועד ויו"ט שאז נכנע כח הסט"א הרבה כי הם ימים טובים וקדושים כנ"ל.
And this is seen palpably many times. And this is the aspect of: "do not be overly righteous" [Koheles 7:16] — and much of this is in the discourse of v'al tarshe'a harbeh. And therefore: every clever person acts with knowledge in these matters.
## Segment 354
ובחול המועד אע"פ שהוא ג"כ בחי' קדש וע"כ הזהירו רז"ל מאד על המבזה את המועדות ופירש"י דר"ל חול המועד, אעפ"כ יש בו ג"כ מבחי' חול ומותר אף במלאכת עבודה בכל מה שהתירו חכמים דוקא, כי מחמת שהם חכמים ומקושרים אל החכמה והשכל דקדושה בתמידות אף בימי החול וזה ע"י בחירתם הטוב שבחרו בחיים והכריעו עצמם לצד הקדושה לגמרי ע"כ יש להם כח ושכל לברר איזה מלאכות מותרות בחול המועד ואיזה אסורות:
[§9] These are the things that have no limit — for this deep learning has no limit whatsoever — for one must engage in this always, all the days of one's life, and go from level to level, meriting at every turn the aspect of a renewed acceptance of the Heavenly yoke, new contractions, and the illumination of the intellect anew at an ever higher and greater level — in the aspect of *"the path of life leads upward for the wise"* [Mishlei 15:24] — as is known. And therefore these things — which allude to this matter — have no limit whatsoever.
## Segment 355
וע"כ התירו אפילו מלאכת אומן לצורך דבר האבד היינו שלא יפסיד מהקרן, כי ממון ישראל בשרשו יקר מאד כמבואר במ"א וכמובן גם מהמבואר לעיל בחי' בצל החכמה בצל הכסף וכשארז"ל לעולם ידרים אפילו הרוצה להתעשר כי מאחר שמתחכם מתעשר נמצא כי ממון ועשירות ישראל יש בו מבחי' מלכות דקדושה בחי' עשיר ברשים ימשול ומבחי' ניצוצי החכמה דקדושה שמשם עיקר שורש העשירות דקדושה וע"כ התירו לעשות בשביל זה מלאכה גם בחול המועד להציל הניצוצות דקדושה המלובשין בממון ישראל שלא יבואו לידי אבידה והיזק ח"ו שזה נמשך מצד הסט"א שמשם כל ההזיקות והגליות והאבידות ר"ל, וגם כי יש ניצוצות קדושות שהם בחי' אבידה וגלות בין הסט"א ר"ל ועיקר עלייתם דייקא ע"י הבירורים הקדושים שנתבררין על ידי המלאכות שעושין ישראל בחול כנ"ל ויש ניצוצות כאלו שאין להם כח לעלות ע"י מלאכת חול שגבר אז ביותר כח הסט"א ר"ל והם עולים דייקא ע"י המלאכות שהתירו חז"ל לעשות בחוה"מ לצורך דבר האבד ואז עולין בכח קדושת יו"ט והכנעת הסט"א שיש בחוה"מ ג"כ ובכח קדושת המלאכה שעושה אז ע"פ דעת חז"ל בכדי להציל ממונו מהיזק ואבידה ח"ו.
[§10] Pe'ah [the corner of the field] alludes to the aspect of Malchus and contraction — as is known. Bikkurim [first fruits] alludes to the aspect of the illumination of the intellect and wisdom — which is the aspect of bechorah [firstness / the birthright] — the aspect of reishis [beginning / primacy] — as is explained within. Re'ayon [the appearance at the Temple] — the aspect of gazing — that one must gaze only at the intellect in every thing — this being the aspect of the mitzvah of appearing [at the Temple] on the pilgrimage festivals to receive the light of the Divine countenance — as is understood in the discourse Mishra, Siman 30.
## Segment 356
וע"כ אין היתר רק אם נזדמן לו כך שמוכרח לעשות מלאכה בחול המועד בשביל דבר האבד, אבל אם כיון לעשות מלאכתו במועד אפילו בדבר האבד אסור ומאבדין אותה ממנו, כי מאחר שהיה יכול להציל הדבר גם בחול וכיון לעשות מלאכתו במועד אזי פוגם עי"ז בקדושת יו"ט, ולא די שאין הניצוצות עולין עי"ז אף גם להיפך ח"ו ע"כ מאבדין אותה הימנו, ומזה תבין גם לשאר ענינים שהתירו רז"ל במועד כגון לצורך המועד וכו' כמבואר מזה בשו"ע בפרטיות וכן עוד איזה ענינים המבוארים שם.
And the essential completion of the rectification in its fullness is only through Torah study — through which one gives strength to holy Malchus — the root of the aspect of the yetzer tov — until it receives life-force from the aspect of Chochmah.
## Segment 357
וזה ג"כ החילוק בין מלאכת מעשה הדיוט שאין בה חכמה כ"כ והכל יכולין לעשות אותה ובין מלאכת אומן שיש בה מבחי' החכמה כ"ש מלא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת וכו' וכיוצא בזה עוד הרבה כמבואר בפרשת ויקהל, ועיקר בירורי הניצוצות הוא על ידי בחי' החכמה כי כולהו במחשבה איתברירו כמובא לעיל כמה פעמים.
And then the yetzer hara — the aspect of foolishness — automatically falls and is nullified entirely — for a little light drives away much darkness — as understood within in the discourse mentioned.
## Segment 358
ומה ששבועות הוא רק יום אחד מן התורה עיין זוה"ק, ולדרכינו יובן ג"כ קצת כי מאחר שהוא זמן מתן תורתינו שעל ידה נתתקן כח הבחירה בשלימות וכמ"ש אני אמרתי אלהים אתם וכו' וכשדרז"ל חרות על הלוחות חירות ממלאך המות ומשיעבוד מלכיות וכו' ע"כ הוא רק יום אחד כי הוא בחי' העוה"ב שנאמר עליו והיה יום אחד יוודע לה' וכו'. אך אעפ"כ מאחר שקבלת התורה בעצמו היה ע"י טוב בחירתינו ע"כ קדושתו שוה לשאר הימים טובים לענין מלאכת אוכל נפש וכיוצא:
And this is hinted in the verse in Koheles 9: "a small city and few men in it" — which speaks of the battle with the yetzer hara — as our Sages taught.
## Segment 359
וזה בחי' אסרו חג שמצוה להרבות בו קצת באכילה ושתיה כמבואר בשו"ע סי' תכ"ט ועיין בסימן תצ"ד, כי קדושת שבת אף שקדושתו גבוה מאד וצריכין להמשיך קדושת שבת על כל ששת ימי החול בבחי' זכרהו מאחד בשבת, היינו להשתוקק אחר קדושת שבת בכל ימי השבוע ולעשות הכנות לקדושת שבת בכל מה שאפשר לו בבחי' מחד בשביך לשבתא, אבל להמשיך איזה בחינה מקדושת שבת לחול בפועל היינו על ידי אכילה ושתיה של חול זה א"א מחמת שקדושת שבת הוא רק מלמעלה כי משמיא הוא דמקדשי ליה וקדושתו גבוה מאד ועל ידו קיום כל הבריאה וקיום כל ימי החול. אבל אעפ"כ הוא רחוק מאד מבחי' החול.
And: "a poor wise man was found in it" — the aspect of the yetzer tov.
## Segment 360
וענין סעודת מוצאי שבת מבואר לעיל, אבל קדושת יו"ט מאחר שיש לנו ג"כ איזה חלק בהמשכת קדושתו בבחי' אשר תקראו אותם כנ"ל ע"כ צריכין לעשות איסור וקשר לחג להמשיך איזה בחי' מהמשכת התיקונים והארות של יו"ט גם על ימי החול, ועיין בכונות ותבין ביותר. ועל כן בשבועות שמאיר בו הארה יתירה ביותר וע"כ אינו אלא יום אחד ואין בו חול המועד כנ"ל ע"כ גם האסרו חג שלו קדושתו גבוה ביותר כי הוא יום טבחו וכמבואר בפוסקים:
And: "he saved the city through his wisdom" — etc.
## Segment 361
סימן תקמ"ט וכו'
[§7] And this: "Blessed [is He] Who restores souls to lifeless bodies." For this is a great wonder: that specifically through sleep — which is the aspect of the sitra d'mosa — specifically through this, the power and vitality of the soul in the mochin is strengthened and renewed, in the aspect of *"they are new every morning"* [Eichah 3:23] — as is known. And in this we see that *"the whole earth is full of His glory"* [Yeshayahu 6:3] — for even in the aspect of the sitra d'mosa itself, there is divine life-force and holy intellect, as it were.
## Segment 362
הלכות תשעה באב וכו'. כי מחמת שבד' ימים אלו גברה הסט"א מאד וע"כ ארעו בהם הצרות והחורבות ע"כ אסורין באכילה ושתיה וצריכין להתענות בהם ולעורר הלבבות לתשובה בכדי להכניע כח הסטר"א בחי' עשו הרשע וסטרין דיליה שעיקר אחיזתם בבחי' אכילה ושתיה. כנ"ל כמבואר בזוה"ק על פסוק בננו זה סורר ומורה וכו' זולל וסובא שזה היה עיקר הגורם של הצרות והחורבנות. רק תענית תשעה באב (שבו חרב הבית שני פעמים) חמור מכולם כי הוא בסוד כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה כמבואר בזוה"ק. ומי לנו גדול מיעקב אבינו שהוא כלל נשמות ישראל ונכנס בעובי הקורה ללחום בעד כלל ישראל עם שרו של עשו בעצמו שהוא השטן והיצה"ר וגבר עליו כ"ש כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל והכרח לברכו אעפ"כ וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו וכו' ומאז נרמז בחי' החורבן והתענית של תשעה באב ע"כ הוא חמור מכולם. וחייבין בו בחמשה עינויים ומפסיקין מבעוד יום ואפילו עוברות ומניקות מתענות בו כיוצא בה עוד. וע"כ משנכנס אב ממעטין בשמחה שהיא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל בשלימות. ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה כי גבר אז כח הסט"א כחו של עשו. ושבוע שחל בו ט' באב חמור עוד ביותר כמבואר בשו"ע לענין כמה דינים והכל מבואר ע"פ הנ"ל: וע"כ אין מברכין על פרי או על מלבוש שהחיינו בין המצרים. כי אין מאיר בהם בחי' החכמה שהיא עיקר החיות בהתגלות. וזה בחי' במחשכים הושיבני כמתי עולם: וע"כ על פדיון הבן שהוא מצוה שנזדמנה לו מן השמים בימים הללו בוודאי מברך. כי במצוה וכל דבר שבקדושה בוודאי מאיר ומתגלה אור החיות דקדושה גם אז בפרט במצוה זו של פדיון הבן שהוא המצוה של קדושת בכורה שהיא בעצמה בחי' הארת החכמה הנ"ל שהיא בחי' ראשית בחי' בכורה כנ"ל. וע"כ בערב תשעה באב אחר חצות חמור עוד יותר ולא יאכל שני תבשילין בסעודה המפסקת. כי כבר נתבאר שהתבשיל הוא ללפת את הפת ולמתק את האכילה הוא בבחי' המשכת הארת החכמה אל המלכות. וע"כ בשבת ויו"ט מצוה להרבות בתבשילין ומגדים כי אז מאיר הארת החכמה ביותר. אבל בסעודה המפסקת שאז נמשך בחי' הארת החכמה בהעלם ובצימצום גדול ע"כ די בתבשיל אחד ומי שאפשר לו לא יאכל אלא פת חריבה וכו'. וע"כ אם חל תשעה באב בשבת מעלה על שלחנו אפילו בסעודה המפסקת כסעודת שלמה בעת מלכותו. רמזו שקדושת שבת עולה על כולנה ואז נמשך הארת החכמה אל המלכות בהארה גדולה בבחי' שהיה בימי שלמה סיהרא באשלמותא וע"כ אז האכילה והשתיה של ישראל בשלימות גדול ובמעלה עליונה מאד. וע"כ אסור ללמוד תורה בט' באב אם לא באיוב וכו' ובמדרש איכה וכו' כי לימוד התורה משמח הלב כי ע"י עסק התורה מכניעין ומגרשין הסט"א שהוא בחי' יגון ואנחה ונמשך שמחה שהיא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל אבל בט' באב אין הזמן גורם לזה:
[§11] Gemillas chasodim [acts of lovingkindness] and Talmud Torah — for one must give strength to the yetzer tov — the aspect of the holy Malchus — to overpower the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — and this one merits through Torah study — as is explained within. And gemillas chasodim is also needed — in order to sweeten the dinim [judgments] and gevuros [stern powers] from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — draws. And this is what our Sages expounded [Avodah Zarah 5b]: "Happy are you who sow over all waters, sending forth the feet of ox and donkey" — when Israel engages in Torah and acts of lovingkindness, their inclination is given into their hands — as stated.
## Segment 363
וע"כ אין לעשות בו מלאכה כדי שלא יסיח דעת מן האבילות ות"ח מחויב בזה ביותר כי אז צריך להשתתף בצרת הקדושה כביכול ולהצטער בצער ושפלות ושפלות מדריגתה כביכול ולהעמיק כל מחשבותיו ושכלו ודעתו בענין הכי מאחר שעיקר דלותה ועניותה ושפלותה כביכול הוא מה שנתרחקה מדודה ואין נמשך אליה אור החכמה בהתגלות ובשלימות כ"כ והכל גרמנו בעונותינו כידוע ע"כ צריכין אחננו בזמן זה להעמיק ולהכניס כל מחשבות שכלינו בענין ה לולהתאבל ולהתמרמר ע"ז מאד ועי"ז בעצמו ממשיכין הארת התיקונים הנ"ל. בבחי' כל המתאבל על ירושלים וכה ורואה בשמחתה: וע"כ כל העושה מלאכה בט' באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה כי עיקר הברכה שבמלאכה הוא ע"י שמבררין עי,ז ניצוצות הק' (שנטמעו בין הסט"א) והכל הוא רק ע"י כח החכמה דקדושה. אבל אז אין לנו כח לזה. וע"כ מלאכת דבר האבד להציל ממון ישראל מהיזק והפסד מותר גם אז כמו בחול המועד היינו כנ"ל. וע"כ נוהגין שלא להניח טלית ותפלין בט' באב שחרית וכו' כי טלית ותפילין הם בחי' המשכת התיקונים הנ"ל כמבואר לעיל וא"אל המשיכן אז בהתגלות עד אחר צחצות שאז מתחיל להתנוצץ אור הגאולה העתידה כידוע, וע"כ אין אומרים אז בתפלת שחרית תתקבל צלותהון כי עיקר מה שהתפלה מקובלת הוא ע"י המשכת התיקונים הנ"ל כנ"ל, וע,כ מסיימין הקינות בפסוקי נחמה כי דייקא ע"י הקינות שמתאבלין ובוכין ומספידין ומתמררין כ"כ על צרות החורבן והגלות ונפילת המלכות דקדושהכביכול עי"ז בעצמו ממשיכין בחי' התנוצצות אור הגאולה ובנין המלכות דקדושהשהיא בחי' נו"ן והארת החכמה דקדושה שהיא בחי' חי"ת וזה עיקר הנחמה בבחי' ויקרא שמו נח דייקא לאמור זה ינחמנו וכו' כי הדעת והחכמה הוא עיקר הנחמה כמבואר במאמר עתיקא סי' כ"א: וע,כ צריכין לעשות זכר לחורבן בבנין ביתו שלא יהא מסוייד ומכוייד כבנין המלכים דייקא, כי עיקר תיקון ובנין הבית מלכות הוא ע"י אור החכמה בבחי' בחכמה יבנה בית, משא"כ עכשיו לאחר החורבן אלא טח ביתו וכו'ומשייר מקום אמה וכו' להורות שהמצלכות דקדושה בחי'לבנה בחסרונה, וכן בשלחן שמרמז לשלחן מלכים מניח מקום פנוי. וכן האשה משיירת מין ממיני תכשיטיה והחתן נותן אפר בראטשו במקום הנחת תפילין וכן שאר הענינים המבוארים שם הכל להורות על הנ"ל: וע"כ הרואה ערי יהודה דייקא שהוא בחי' מלכות דקדושה ועליהם נמשך ביותר הארת החכמה שהיא בחינת קדש בחי' היתה יהודה לקדשו ע"כ אומר ערי קדשך דייק הי' מדבר כי גבר עליהם הסט"א שהיא בחינת מצדבר ציה והחריבם, הרואה ירושלים בחורבנה ששם מאיר או החכמה ביותר והיא היתה עיר מלוכה ממש, אומר ציון מדבר היתה וכו', וכשרואה בית המקדש אומר בית קדשינו כי שם אור הקודש ותפארתינו הוא כנגד בחי' התורה בחי' תפארת בחי'יעקב אשר הללוך בו אבותינו בחי' מלכות כי הל"ל גימטריא ס"ה כידוע כי הביהמ"ק כלול מכל התיקונים הנ"ל בשלימות ואעפ"כ היה לשריפת אש, וקורע את בגדיו שרומזין לבחי' מלכות ולבחי' הארת החכמה כמבואר לעיל ושורש המלבושים מבחי' בינה כידוע כי חשמל גימטריא מלבוש, וזה שקורע את כל בגדיו עד שמגלה את לבו להורות שכל זה גרם לנו מה שלהכנו אחר היצה"ר והרוח שטות שלו שהוא בבחי'לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו כמבפ"נ, וע"כ אינו מאחה קרעים אלו לעולם, כי א"א לתקן תיקון שלם עד זמן הגאולה ב"ב אבל רשאי לשללן וכו' כי אעפ"כ נמשך איזה בחי' תיקון והתנוצצות הגאולה בכל זמן וזמן כידוע, וע"כ היה הולך ובא לירושלים הולך ובא וכן לשאר ערי יהודה אם הוא לאחר למ"ד יום חוזר וקוע, כי מילוי הלבנה וחסרונה הוא בכל שלשים יום, וע"כ מאחר שעברו עוד זה שלשים יום ועדיין לא נתמלאה הלבנה מפגימתה בשלימות על ידי בנין ערי יהודה וירושלים ע"כ מחויב לקרוע עוד הפעם עד יערה עלינוה רוח ממרום ב"ב ויקוים בונה ירושלים ה' וכו' אמן כי"ר:
[§12] "These are things from whose fruits a person eats in this world while the principal remains intact for the World to Come" — etc. — for our Sages already taught that Yaakov took as his portion the World to Come; and the reward of the World to Come — it is known that the essential reward is the light of attainment and wisdom — to perceive Him in perfect knowledge — and this is the essential occupation of Yaakov even in this world — for "today is the time to act" — and "according to how much a person cleaves in this world" — etc. However, for the time being, while a person is still clothed in a body, he also needs the body's necessities — which are from the side of this world — and his intention in them is only for the sake of the purpose of the World to Come. But for the time being he is also in need of them — and therefore [the Sages] taught: "these are things from which a person eats the fruit also in this world" — but the principal remains complete for him for the World to Come — which is the essential thing for the Jewish person.
## Segment 364
סימן תקס"ב וכו'
[§8] And therefore our Sages taught that from this we learn to believe in the resurrection of the dead — for even physical death itself is similarly only in this aspect, in order to renew through it specifically the light of the intellect and the soul, so that we may then recognize Hashem, may He be blessed, in a wondrous attainment, as is His will. And this is the aspect of *"and He preserves His faithfulness to those who sleep in the dust"* [Tehillim 146:6]. And from this is also derived a great strengthening for those who do teshuvah [repentance], for this is also the aspect of the resurrection of the dead.
## Segment 365
הלכות תענית. כל תענית שלא שקעה עליו חמה וכו' (דהיינו ותאיר על הארץ) אינו תענית וכו', כי כבר מבואר לעיל שעיקר אחיזת עשו הוא בכלי האכילה כי עשו הוא כנגד בחי' הושט (שבו עוברים כל מאכל ומשקה) סבסוד ויבז עשו את הבכורה ותרגומו ושט עשו וכו' כידוע, וכן אחיזתו בכבד שהוא הראשון שבו מתוהוה הדם שנעשה מהמאכל, וע"כ בעת צרה ר"ל וכל הצרו תנמשכין ממנו כי האו השטן הוא היצה"ר וכו' יורד ומסית עולה ומקטרג וכן כשרוצה האדם לעשותך תשובה על עוונותי והבאים רק מהיצה"ר בחי' עשו ורוצה להכניע את יצרו וליתן כח למלכות דקדושה וליצרו הטוב ע"כ מתענה ואינו אוכל ושותה ושב בתשובה ועי"ז נותן כח לבחי' מלכות דקדושה שהיא בחי'לבנה בחי' נו"ן ומתחברת עם בחי' החמכה שהיא בחי' חי"ת ונעשה חן ועי"ז נתקבלה תפלתו, וזה שמתפללין אז עננו וכו' ביום צום תעניתנו כי "י התענית נענה על תפלתו, וזה ואל תתעלם מתחנתינו היה נא קרוב לשועתינו טרם נקרא אליך עננו וכו', כי לפעמים זוכין לחן כזה עד אשר טרם יקראו ואני אענה, ולפעמים עוד הם מדברים ואני אשמע בבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבפ"נ, וע,כ אינו אומר עננו אא"כ אם מתענה כל היום, כי עיקר התענית הוא לגרש היצה"ר והסט"א שעיקר שליטתם בעוה"ז שהיא בחי' לילה ובו תרמוש כל חיתו יער והתענית הוא בחי' אור יום כי ממשיכין על ידו אור השכל דקדושה שהוא בחי' אור יום שזה בחי' עוה"ב שהוא בחי' יום ואין בו לא אכילה ולא שתיה שזה בחי' תענית וכמובן גם במאמר דרשו סי' ל"ז. וע"כ צריך להתענות כל היום דייקא עד צאת הכוכבים, וזה שביאר עוד ביותר וכתב או שהלבנה זורחת בכח וכו' כיכל זה נעשה ברוחניות ע,י התענית שעי"ז נותן כח לאור הבלנה שתאיר על הארץ בשלימות ואז דייקא כשדעתו להשלים התענית אומר עננו בתפלתו ואם לאו אינו אומר עננו, וע"ש בהגה מחלק בזה דיחיד יכול לומר עננו בשומע תפלה משא"כ בשליח צבור שצריך לסיים בברכה בפני עצמה ע"כ אין לומר אא"כ משלימין, וע"כ על תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום אינו תענית, כי היום שהוא בחי' המשכת אור החכמה הולך אחר הלילה שהוא בחי' מלכות כי א"א לזכות לקבל אור השכל כ,א ע"י בחי' מלכות וזה בחי' ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד בחי' ברישא חשוכא והדר נהורא, וע"כ אע"פ שעיקר זמן התענית בשאר תעניות הורא ביום דייקא ומותר לאכול בלילה שלפניו אבל אעפ"כ הקבלה של התענית צריך להיות קודם הלילה בעוד יום ואז גם האכילה שבלילה מצטרפת עם התענית כי אוכל בשביל התענית היינו שיהיה לו כח להתענות וכאין שארז"ל ענין אכילת ערב יו"כ שהוא כאלו התענה תשיעי ועשירי כי אוכל לצורך התענית, וגם כי ההכנה והקבלה של התענית נחשבת למעלה כמו תענית כמו שנאמר בדניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות וכו' נשמעו דברך וכשדרז"ל וכבר מבואר שהתענית הוא בחי' אור יום בחי' עוה"ב ע"כ גם זמן הקבלה צריך להיות מבעוד יום, וע"כ מתפלל בשעת קבלת תענית יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת היינו כנ"ל: וע"כ מקבל התענית בשעת תפלת המנחה, כי יצחק תיקן תפלת המנחה ויצחק הוא בחי' לבנה כמו שדרז"ל וממנו יצאו יעקב ועשו שבשביל זה עיקר התענית ליתן כח לבחי' יעקב להתגבר על הסט"א בחי' עשו וע"כ בעת מלחמת עמלק היו מתענין וכמו כן בכל מלחמות שעם העכו"ם וכשארז"ל: וזה בחי' מתענה אדם תענית שעות והוא שלא יאכל כל היום וכו' ע"ש כי שעה היא בחי' מלכות כידוע וע,כ אם קיבל עליו רק תענית שעות נמשך ג"כ בחי' תיקון המלכות דקדושה ועל כן מתפלל עננו כנ"ל: וע"כ אם ישן שינת קבע אחר האכילה שבלילה שלפני התענית אינו חוזר ואוכל אא"כ התנה וכו', כי כבר מבואר לעיל שהשינה היא הכנה להתחדשותך המוחין והשכל שמקבל אח"כ ע"י השינה דייקא. וע"כ מאחר שכבר אכל סעודתן וישן שינת קבע והתחיל להתנוצץ בו אור המוחין שיקבל ביום התענית שבשביל זה עיקר התענית בבחי' אשר נתת את לבך להבין ולהתענות (דניאל יו"ד) וכמובן שם עוד על כן אין לונ לעסוק עוד באכילה אא"כ התנה על זה מעיקרא קודם השינה: וע,כ היחיד אומר עננו בשומע תפלה וחותם רק בשומע תפלה כי זה שייך לזה כי על ידי זה תפלתו נשמעת, ובתענית צבור אומר הש"ץ עננו בין גואל לרופא וחותם וכו' כי גדול כח הצבור כי כשהצבור מתענים מעוררים וממשיכים כח הקדושה ביותר כי לית קדושה פחות מעשרה שהם נקראים צבור וע"כ לא די שתפלתם מקובלת עי"ז שזה בחי' מה שבתפלת לחש אומרים הצבור ג"כ עננו בשומע תפלה אבל בחזרת התפלה בקול רם ע"י הש"צ הבא מכח כלליות כולם ע"כ אומרים אז קדושה וכו' ע"כ מפרסמין כח פעולת התענית של הציבור ואומר הש"צ עננו תיכף אחר ברכת גואל ישראל שזה כעין בחי' סמיכת גאולה לתפלה (שמרמזת על בחינת תיקון התפלה ע"י עליית המלכות דקדושה מבחי' שיעבוד כביכול לבחי' גאולה וכו' כידוע) שנלמד ממה שכתוב והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה שזה ממש כעין שמסמיכין תיכף אחר ברכת גואל ישראל תפלת עננו וכו' כי בצרה גדולה אנחנו, וזה בחי' יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב דייקא. וזה ישלח עזרך מקודש בחי'אור השכל הנ"ל שהוא בחי' קודש שזה ענינו של יעקב לקשר עצמו אל אור השכל ועי"ז התפלה מקובלת ונענה בתפלתו, וע,כ אמר יעקב דייקא ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי וכו', וע"כ חותם גם העש"ן בזה העונה לעמו ישראל וכו': וע"כ טוב לומר בשעת תענית לאחר תפלת מנחה רבון כל העולמים וכו' ועכשיו ישבתי בתענית ונתתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך וכו' כאלו הקרבתי לפניך על גבי המזח ותרציני (ועיין בזה בזוה"ק שמות דף כ') לובן ואודם שרשם בקדושה בחי'חמה ולבנה דקדושה, ולעומת זה יש בחי' חמה ולבנה דסט"א כמבפ"נ. ואלי שזה בחי' מה שיעקב אבינו ע"ה היה צריך להכניע הסט"א הנ"ל שהם בחי'לבן הארמי ועשו הוא אדום, עיין זוה"ק וישלח קס"ו וע"י שמקריבין חלב ודם שבבהמה על גבי המזבח וחלב ודם הם בחי' לובן ואודם כמבואר בזוה"ק שמות הנ"ל ועי"ז מכניעין כח הסט"א וניתוסף כח הקדושה וע"כ הקרבנות מכפרין וע,כ מתפלין שיהיה נמשכים תיקונים אלו גם על ידי מיעוט חלב ודם שבאדם ע"י התענית: וע,כ המתענה ומפרסם עצמו לאחרים להשתבח הוא נענש על כך כי זבחי אלהים רוח נשברה, ומאחר שהתענית הוא במקום קרבן אסור להיות בו שום מחשבת פגול ח"ו ומכל שכן שלא להתפאר בזה בפה מלא ח"ו: וזה שמתענין בה"ב אחר פסח וסוכות כי חוששין שמא פגמו איזה פגם בהם על כן מתענין לתקן זה עלידי התענית: וע"כ בתענית ציבור יעמדו שנים אצל הש"צ וכו' שיאמרו עמ והסליחות, כי כבר מבואר שעיקר קבלת התפלה הוא על ידי עסק התורה והתורה הוא בחי' עמודא דאמצעיתא וזה בעצמו גם כן בחינתו של יעקב אבינו שהוא בחי' הממוצע בין האבות שהם אברהם ויצחק כידוע, וע"כ גם ביום התענית צריך להיות הש"צ הממוצע בין עוד שנים אחרים בשעת אמירת התפלות הסליחות, ועכשיו שכולם אומרים עמו הסליחות ממילא נחשב הש"צ לבחי' הממוצע ביניהם וע"כ אין צריך להעמיד אצלו (כמבואר בשו"ע סימן תקס"ו) וע"כ השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית ובלבד שיפלוט, כי מסתמא לא קיבל עליו רק הנאת אכילת גרונו שיורד לושט ולהלן ששם יש אחיזת עשו כנ"ל אבל לא הנאת טעימה בלבל, אבל בתענית ציבור יש להחמיר גם בזה כיענין התענית צבור נוגע למקום גבוה ביות עד שאסור בו שום הנאת אכילה ושתיה אפילו על ידי טעימה בעלמא: ומחמת שע,י התענית ממשיכין אור החכמה והמוחין שהם בבחי' למעלה מהזמן כמבואר במ"א ע"כ ארז"ל לוה אדם תעניתו ופורע ואם קבל עליו כך וכך תעניות יכול לדחותם לימי החורף וכו', כי כבר נתבאר שעל ידי הקבלת תענית בעצמו נעשה תיקון גדסול, וע"כ עולה עי"ז ג"כ לאיזה בחינה מבחי' למעלה מהזמן ששם נכלל כל הזמן באחדות אחד, וע"כ אם בשעת קבלת תענית בעצמו קבע לו זמן בפירוש שיתענה יום זה דווקא אז אינו יכול לדחותו (ועיין בשו"ע סי' תקס"ח גם בזה): וזה בחי' תענית יאצ"ט על מיתת אביו וא מו. כי החכמה דקדושה היא עיקר החיות כנ"ל וע"י אכילת עץ הדעת נאחז בו זוהמת היצה"ר ונגזר עליו מיתה לדורות וע,כ בנו הקם אחר אביו וחכמתו ומוחו נמשך ממוח האב וכן יש לאמו חלק בהמוחין שלו כידוע ע"כ ביום מיתתם שהוא בחי' הסתלקות אור החכמה והחיות שלהם ע"כ צריך בנו הקם אחריו לעסוק בתיקון דבר זה ע"י התענית. וע"כ מתענה ביום המיתה ולא ביום קבורה כי מעת הקבורה אדרבא מתחיל התנוצצות העליה והתיקון של הנפטר בבחי' ומתים להחיות כידוע. וזה בחי' וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים וכו'. וע"כ אם אירע יום זה בשבת או ר"ח אין צריך להתענות. כי ממילא נמשכין אז תיקונים אלו ביתר שאת ע"י קדושת היום בעצמו כנ"ל. וזה בחי' הקדיש שואמרים אחר הנפטר וכן ביום היאר צייט שלו.
And it says: "I said — wisdom is better than might." But: "the wisdom of the poor man is despised — and his words are not heard." For the yetzer hara strengthens itself essentially against this very thing — to despise the wisdom of the yetzer tov — and not to hear its words.
## Segment 366
כי ממשיכין עי"ז בחי' הארת החכמה דקדושה שהיא בחי' קדש והיא עיקר החיות ועי"ז מעלין גם הנפטר מבחי' סיטרא דמותא לבחי' אור החיים האמיתיים. וזה עיקר השכל והחכמה להכיר ולידע את שמו ית' ע"י כל דבר ודבר שבשביל זה נברא הכל ברצונו ית' בגין דישתמודעין ליה כנ"ל. וזסה יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די ברא כרעותיה. וזה וימליך מלכותיה בחי' עליית המלכות דקדושה. וזה בחיכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל. כי זה עיקר החיים דקדושה החיים של ישראל שנמשך רק ע"י המשכת התיקונים הנ"ל בבח'י ואתם הדבקים וכו' חיים כלכם היום וכנ"ל כמה פעמים. וזה אמרו אמן. גימטריא הויה אדני בחי' יחוד חמה ולבנה הנ"ל. וזה יהא שמיה רבא מברך, וכן לעילא מן כל ברכתא וכו' דאמירן בעלמא כי אחר כל המשכת השכליים והידיעות הקדושות משמו ית' שהם בחי' הברכות שמברכין אותו ית' על כל דבר אחר כל זה צריכין לידע כי עדיין לא התחילו להשיג ולידע כלל בידיעתו ית' כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כנ"ל וע"כ אנו מתפללין ומשבחים ואומרים שיהא שמו ית' מבורך למעלה מכל הברכות והידיעות שהם עיקר הנחמות על כל מה שעובר על האדם כמבואר גם לעיל בהלכות תשעה באב וזהו שאומרין ונחמתא.
And it concludes: "the words of the wise are heard in gentleness" — etc.
## Segment 367
כי מאחר שיודע שהכל הוא רק ברצונו ית' עי"ז בעצמו מתנחם על הכל בבחי' שאמר איוב ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ובוודאי כונתו ית' רק לטובה ובעת הנתינה כביכול נתלבש אורו ית' בבח'י זאת כדי להכיר אותו ית' באופן זה ולברך על הטוה הטוב והמטיב. ובשעת לקיחה ח"ו מתלבש אורו ית' בבחי' זאת כדי להכיר אותו ית' באופן זה ולברך על הטובה הטוב והמטיב. ובשעת לקיחה ח"ו מתלבש אורו ית' בבחי' זאת בכדי להכיר אותו ית' באופן זה ומברכין אז באופן הראוי לזה אבל בין כך ובין כך ותכלית הכל הוא רק יהי שם ה' מבורך נמצא שזה עיקר הנחמה וגם כי בוודאי סוף כל סוף יהיה הכל רק לטובה בפועל מממש אבל אחר כל אלה צרכין לזכור ולידע ששמו ית' מבורך לעילא ולעילא מכל הנ"ל וכיוצא בזה כי לגדולתו אין חקר. ומחמת שהמשכת התיקונים הנ"ל הוא ע"י עסק התורה כנ"ל בקדיש הדרשה והלימוד מוסיפין עוד על ישראל ועל רבנן ועל כל מאן דעסקין באורייתא יהי לנא ולהון שלמא רבאחנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי וכו' ופורקנא וכו' שהם בחי' כל התיקונים הנ"ל. ונחזור לענין ראשון ע"כ ארז"ל כל היושב בתענית ויכול לסבול התענית נקרא קדוש. כי ממשיך עי"זהמוחין הקדושים שהם בחי' קדש. אבל אם אינו בריא וחזק לזה אז נקרא חוטא. כי מאחר שע"י התענית הוא מחליש כחו וחיותו ששרשם בקדושה הוא מבחי' החכמה העליונה בחי' כח מה והחכמה תחיה כנ"ל כ"פ.
[§3]
For in truth — according to the strengthening and spreading of the yetzer hara — the words of the yetzer tov would not be heard at all.
## Segment 368
ע"כ לא די שאינו מתקן בזה כי אם אדרבא להיפך ח"ו. וזה נוגע ג"כ לפעמי םמה שדרך היצה"ר להתלבש עצמו במצוות אבל צריך האדם לפלס דרכיו מאד צריכין לברוח גם מה מצוות שלו וכמ ושאמר א ברהם ללוט ואם הימין ואשמאילה וכמבואר בזה בזוה"ק. וכל זה באם רוצה להתענות דרך פרישות אבל לתקן חטאיו כתבו הפוסקים שצריך להתענות אם לא שהוא ת"ח ותורתו אומנתו וכו'. עיין שו"ע. היינו כי ע"י שיוסיף להתמיד בעסק התורה עי"ז ממילא נמשכין התיקונים הנ"ל עד שיתתקן הכל בלי ריבוי תעניות (ועל כל ה צרכין להתפלל להשי"ת שיורהו דרך ישרה בכל הנ"ל ויתעייעץ ג"כ בזה עם חביריו ורבותיו בפרט בעתים הללו שנתמעטו הכחות הרבה וכו' כמבואר גם במ"א) וע"כ אמרו שת"ח ומלמיד תינוקת אינם רשאים לישב בתענית מ]פני שממעטין במלאכת שמים היינו כנ"ל. וזה בחי' התענית של החתן ביום חופתו. כי יחוד חתן וכלה הוא בבחי' חמה ולבנה דקדושה וע"כ צריכין לתענית. וזה בחי' התענית של ערב ראש חודש כנ"ל וזה בחי' התענית של עצירת גשמים כי עצירת גשמים מורה על שאין היחוד בין חתן וכהל העליונה בשלימות כביכול כמובן בזוה"ק אחרי מות דף נ"ט ע"ב וע"כ מתענין על זה. וזה שארז"ל מאמתי מברכי ןעל הגשמים שמיצא חתן לקראת כלה. וזהג"כ בחי' התעניות שעל כל הצרות ר"ל.
For everything the yetzer tov says — the yetzer hara overpowers it even more — with its impudence — in great noise and shouting.
## Segment 369
כי כולם נמשכין מבחי' הנ"ל כמובן בזוה"ק ויגש דף ר"ו ע"ב על פסוק כי הנה המכלים נועדו עברו יחדיו ומובא בליקות"ת סי' צ"א עיי"ש וזהו שארז"ל ומבואר בשו"ע סי' תקע"ו. ציבור שהיו להם שתי צרות אין מבקשין רחמים אלא על אחת מהם וכו'. עיין ליקות"נ סימן ס"ב שבאמת כל הצרות וכל היסורים הקשים ר"ל הכל הוא רק מרחמי השי"ת רק מחמת שאין אנו מבינים את הרחמנות הזה וגם אין אנו יכולים לקבל אותו הרחמנות ע"כ אנו מבקשים שהיש,ת יתן בידינו את הרחמנות בבחי' ואל שדי יתן לכם רחמים וכו' עיי"ש וע"כ הציבור אשר הקב"ה אינו מואס בתפלתם כי הן אל כביר לא ימאס ע"כ צריכין לדקדק ביותר שיהיו דבריהם דברי חן וחסד בכדי שיהיו נשמעים בבחי' דברי חכמיםבנחת נשמעים המבפ"נ ע"כ אין להתפלל על שתי צרות ביחד כי יוכל להתגבר עי"ז הקטרוג ח"ו ביותר כי נראה הדבר ביותר כאלו מהרהרין אחר דרכיו ית' ע"כ יבקשו רחמים לעת עתה רק על צרה אחת וכו' כמבואר בששו"ע. ואם יש להם צרת רעב וצרת דבר יש סברא לומר שיתפלל על הדבר לבד כי מאן דיהיב חיי (שהם נמשכין מבח'י חכמה בחי' החכמה תחיה) יהיב מזונא (שנמשכין מבח'י המלכו תכמבואר במאמר כי מרחמם בליקות"נ סי' ז') כי התחתון כלול בעליון וע"כ בחי' הבכורה מקבלין גם הברכה כמובא לעיל. והעלו להלכה לבקש רחמים על מזונא כי מאן דיהיב מזונא לחיי הוא דיהיב. כי כמו שבתחלה צריכין לתקן בחי' מלכו ועי"ז זוכין לקבל אור השכל שהוא עיקר החיים כנ"ל כמו כן צריכין להתפלל על מזונא שנמשך ע"י בחי' המלןכות וממילא מובן כי אין המתים צריכים למזונות. רק החיים שזוכים להמשיך חיותם דקדושה משרש ושהוא בחי' החכמה העליונה ומשם גם שורש השפעת המזונות ברווח. אב לאותם שמשפיעין להם מזונות בוודאי כבר קיבלו שפע החיים דאי לא כן למה להם מזונות. ומחמת שבתפלה צרכין לבאר הדבר הפירוש כמו שארז"ל ע"כ הסכימו שיבאר תפלתם על מזונות וממילא מובן גם על החיים דלא דבי בלאו הכי כדכתיב ומשביע לכל חי רצון. וזה שמבואר שם עוד בסימן הנ"ל שלאחר תפלת שחרית בודקין עד חצי היום לתקן המכשלותלו של עבירות (הבאים מצד יצה"ר שעי"ז עיקר הצרות ר"ל) ואח"כ רביע היום קורין בתורה וכו' (שעי"ז מכינעין היצה"ר ונותנין כח לבחי' מלכות דקדושה וכו' ועי"ז התפלה מקובלת כנ"ל) וע,כ אח"כ מתפללין מחנה וכו' וזועקין כפי כחם. וזה בחי' מה שמבואר בסימן תקע"ז מענין אם נתרבו הגשמים וכו' כי אין ישראל יכולין לקבל גם רוב טובה וכו' שזה בחי' מה שמבפ"נ שמחמת שאור השכל גדול מאוד א"א לזכות אליו כ"א ע"י בחי' מלכו תוכו' כנ"ל כ"פ וכשיש איזה פגם בזה ח"ו אזי בא עי"ז או רוב רעה ח"ו או רוב טובה והכל כפי הפגם ובוודאי הכל הוא מרחמי השי"ת רק שאין אנו יכולין לקבל את הרחמנות הזה ע"כ אנו מקבשים שירחם עלינו כפי מה שאנו מבינים ויהיה רווח בעולם כי יש רחמים כאלו אצל השי"ת שיכול לתקן כל הפגמים גם בלא יסורים וכמבואר גם במ"א וע"כ גם היחיד יתענה ויתפלל על צרתו כי זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו הושיעו כי רבים רחמיו ית'. וזה בחי' מה שבשבע תעניות אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר היפוך מבחי' כל כבודה בת מלך פנימה. וזהו שארז"ל כלי צנוע הוה לנו ונתבזה בעונינו. ולמה מתכסין בשקים לומר הרי אנו חשובין כבהמה מאחר שהלכנו אחר הבהמיות והרוח שטות ופגמנו בהשכל דקדושה.
[§13] Returning to the matter of the Blessing over Torah: one who merely thinks about Torah words is not required to recite the blessing — for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus and merits to receive the light of Chochmah — the essential life — all of this is accomplished through Torah study in full voice — specifically — for Malchus is the mouth. And this is what our Sages taught: "for they are life to those who find them" — "to those who bring them forth through the mouth" — specifically. And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah must also recite the blessing — since his fellow at least brings it forth through the mouth.
## Segment 370
ולמה נותנין אפר מקלה על גבי התיבה לומר עמו אנכי צבצרה. ובשו"ע סי' תקע"ט מבואר שנותנין אפר גם על גבי ס"ת לומר שנשפל קרן התורה שעל ידה נמשכין כל התיקונים הנ"ל בשלימות. ונותנין אפר בראש דקדשוה כדי שיכלמו וישובו. וע,כ נותנין האפר במקום הנחת תפלין. להורות שנפגמו המוחין שהם בחי' תפלין וכן כל אחד ואחד נותן בראשו. ואח"כ מעמידין ביניהם זקן וחכם כנגד בחי' היצ"ט היפוך בחי' היצה"ר שנקרא זקן וכסיל. וע,כ אם לא היה שם זקן חכם מעמידין חכם כי גם הוא מרמז ליצ"ט כי העיקר הואמה שהוא חכם כ"ש ומילט הוא את העיר בחכמתו. לא היה שם זקן לולא חכם מעמידין אדם של צורה. כי חכמת אדם תאיר פניו. וגם כי דרך היצה"ר להלוך אחר החומר והיצ"ט הולך אחר הצורה שהיא בחי' אור הנשמה. ואומר לפניהם דברי כבושים. כי כן דרך היצ"ט להוכיח את האדם הרבה בדברי כבושים ולעוררו לתשובה ומעש"ט. ואח"כ עומדים לתפלה ואם אותו שאומר דברי כבושים ראוי להתפלל מתפלל. כי בוודאי תפלתו מקובלת. ואם לאו מורידין אדם אחר הרגיל בתפלה ורגיל לקרות בתורה וכו' (עיין תענית דף ט"ו) כי עיקר קבלת התפילה הוא ע"י התורה כנ"ל. ומטופל ואין לו. זה בחי' מסכן וחכם הנ"ל. ויש לו יגיעה בשדה זה בחי' מלך לשדה נעבד. כ יעיקר יגיעת המלכות דקדושהלברר ניצוצי הקדושה שנפלו לבחי' עשו איש שדה וזה שרש כל גידול יהשדה כידוע. וביתו ריקן מעבירות. שנמשכין מצד יצה"ר וכו' עיי"ש עוד. ואח"כ יוצאין לבית הקברות ובוכין ומתחננין שם להורות כי צריכין לחזור בתשובה ולשוב מדרכי מות ולילך מעתה בדרך החיים היינו לדבק עצמינו באור השכל דקדושה כי באם לאו אזי ח"ו גם בחייהם קרוים מתים וגם כי יש אנשים פחותים במדריגה שא"א להם להכניע יצרם הרב כי אם ע,י בחי' יזכור לו יום המיתה. כי אז עיקר ההיכר בין מעלת החכם להכסיל כ"ש כי איןזכרון לחכם עם הכסיל וכמבואר בספק קהלת הרבה בזה:
But through the fact that the words of the yetzer tov are specifically in gentleness and calmly — through this specifically — its words are heard even more — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness — more than the shouting of a ruler among fools" [Koheles 9:17].
## Segment 371
סימן תק"פ
[§9] And in its plain sense, there is also a great ethical teaching alluded to in these very words for our purposes: for do we not see that when a person sleeps and the light of his intellect and soul withdraws, he is considered like a lifeless body? From this we see and understand that the essence of a person is his intellect — and therefore one must bind himself and look only at the intellect that exists in every thing, as stated above. And also — from the fact that the light of the intellect and soul is renewed specifically through sleep, by entering during sleep into the aspect of Malchus, which is the aspect of emunah [faith] — from this we see that the primary reception of the light of the intellect and its attainment is through Malchus — the aspect of נ [nun] — as stated above.
## Segment 372
וע"כ מתענין ביום מיתת הצדיקים. כי עיקר המשכת התיקונים הנ"ל בכל דור ודור הוא רק ע,י צדיקים שבדור כי מאן מלכי רבנן והם נקראים עיני העדה חכמי העדה. וע"כ גם התפלה צריכה להיות בהתקשרות להצדיקים כי רק על ידם עליית התפלה. וע"כ אע"פ שהצדיקים גם במיתתם קרוים חיים אעפ"כ אמרו רז"ל הצדיק אבד לדורו אב נמצא שיום מיתתם הוא בחי' הסתלקות והעלמת אור המשכת התיקונים הנ"ל. ואז רוצה הסט"א להתגבר ביותר בבחי' שאמר עשו הרשע יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את אחי ח"ו. וע"כ צריכין להתענות בכדי להכניע החומר והסט"א ולהמשיך אור המוחין דקדושה כנ"ל. וזהשמתענין בשני וחמישי על חורבן הבית. בחי' פגם המלכות דקדושה. ועל התורה שנשפרה. שעל ידה עיקר תיקון המלכות. ועל חילול השם. מה שמו דא חכמה כי עיקר החכמה והידיעה הוא רק ע"י שמו ית' כי לית מחשבא תפיסא ביה כלל וכשזוכין להמשיך אור השכל דקדושה ולהכיר ולידע את שמו ית' ע"י כל דבר שבעולם זה עיקר כבוד שמים שבשביל זה נברא הכל ולהיפוך להיפוך ח"ו. ע"כ מתענין על זה עד שנזכה שירחם עלינו השי"ת ויחזיר העטרה ליושנה במהרה בימינו אמן:
And this alludes to the aspect of the wonders of the rectification of Torah study — which are themselves in the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness." For all their words are in gentleness and calmness and wondrous wisdom.
## Segment 373
סימן תקפ"א
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin. Orach Chaim: Simanim 1–7 translated. Continuing with Simanim 8 onward (Tzitzis, Tefillin, Birchos HaShachar). Translated according to the guidelines of faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy. Ashkenazic transliterations used throughout. Hebrew citations follow original. May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
## Segment 374
הלכות ראש השנה. הנה כברמבואר בקונטרס ירח האיתנים ענין ר"ה יו"כ סוכות ע,פ מאמר זהבתכלית הקיצור. אמנם נוסף לרשום איזה ראשי פרקים מענינים אלו גם בקונטרס זה. כי בר"ה עוסקין בבנין המלכות דקודשה ובהמשכת המוחין כידוע. וע"כ מתענין בערב ר"ה ובעשרת ימי תשובה כי תענית מסוגל לזה כנ"ל. וזה שאוכלין בר"ה רביא כרתי סילקא וכו' ועל כל דבר אומרין יהי רצון בפני עצמו להורות שיש רמזים שונים בכל דבר ודבר מניצוצי השכל דקדושה המלבוש בהם. וע"כ צריכין לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר ולהתקרב להשי"ת עי"ז. וזהו שאוכלין ראש כבש לומר נהיה לראש בחי' המוחין שהם בראש והמלכות דקדושה שהיא ג"כ בחי' ראש בני ישראל ולא לזנב שהוא בחי' הסט"א והרוח שטות ועיין זוהר במדבר דף קי"ט ע"ב מבוארא שהעכו"ם וכו' הם בחי' הזנב וע,כ כשגבר עמלק בחי'היצה"ר קליפת עשו כתיב ויזנב בך וכו' וגם כי הראש כבש זכר לאילו של יצחק שעי"ז נמתקו הגבורות של יצקח ויש לנו כח להכניע עי"ז בחי' קליפת עשו וכנ"ל. וזה שדרז"ל והנה איל אחר נאחז בסבך מסובכין ממלכות למלכות ואעפ"כ בקרניו ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכן מסובכין בעוונות כל ימות השנה ובר"ה נוטלין שופר ותוקעין בו ונזכרין לפני הקב"ה וכו' היינו כנ"ל:
And through this — each time more power is added to holy Malchus — until the moonlight becomes as the sunlight — and one merits grace. And through this all requests and prayers are accepted.
## Segment 375
סימן תק"צ וכו'
Tzitzis · Tefillin · Birchos HaShachar · The Order of Prayer
## Segment 376
וזה בחי' תקיעה תרועה תקיעה. תרועה מרמז לבחי'תפארת בחי' תורה ולבחי' מלכות כמבואר במאורי אור. ותקיעה מרמז לבחי' חכמה ומוחין כידוע. וע,כ התרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. כי סוף מעשה במחשבה תחילה. כי עיקר המשלימות לזכות ע,י עסק התורה להכניע היצה"ר בחי' מלכות דסט"א וליתן כח למלכות דקדושה ולזכות עי"ז לאור השכל ומוחין דקדושה. וע,כ התקיעה היא בראש ובסוף. וזה אשרי העם יודעי תרועה שזוכין ע,י התרועה להמשיך מוחין ודעת. וזה ה' בואר פניך (שהם בח'י המוחין העליונים שהם בחי' אור הפנים) יהלכון הם בחי' הרגלים שהם כלי ההליכה. היינו שיזכו למוחין כאלה שיאירו להם בכל קומתם מבחי' הראש והפנים עד בחי' הרגלין היינו שבכל מעשיהם ותנועותיהם מראשם ועד רגלם הכל יהיה מקושר רק אל השכל והמוחין דקדושה. גם תרועה מרמז לבחי' מלחמה בבחי' וכו' תבואו מלחמה וכו' והרעותם היינו בחי' המלחמה הגדולה שיש בין שני היצרין. ולהמלחמה הזאת צריכין לקשר את עצמן בתחלה אל השכל דקדושה בכלליות שזה בחי'התקיעה פשוטה שלפני התרועה ואח"כ כשזוכין לנצלח המלחמה ע"י התרועה שהיא בחי' קבלת עול מלכות שמים ועול התורה כנ"ל שזה בחי' ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם עי"ז זוכין לקבל אור השכל דקדושה בשלימות שזה בחי' פשוטה לאחריה ומחמת שיש שני בחינות יצה"ר אחד שמסית את האדם לדבר עבירה ממש ר"ל והיצה"ר הזה אף שבבחי' אחת הוא גרוע ביותר. מאחר שהוא רע ומגושם כ,כ עד שמעיז פניו לפתות לדבר עבירה ממש ר"ל ובוודאי צריכין לברוח ממנו בזריזות ולשברו לגמרי. מכל מקום באופן אחד בנקל יותר להנצל ממנו מאחר שיודע האדם עכ"פ שהוא דבר עבירה. ואיך יתכן לציית אותו ח"ו אם לא שיהיה נעשה משוגע ממש ח"ו ע"י הרוח שטות ר"ל. אבל יש עוד בחי' יצה"ר שבא לאדם ומפתהו ומתלבש עצו במצוות וכאלו מסיתו לעשות מצוה ולפעמים בתחלת הדבר נדמה באמת שהוא דבר מצוה ולבסוף בא עי"ז האדם למה שבא ר"ל ובזה נכשלו כמה גדולים כמובן במקרא ומדברי רז"ל ומהיצ"ה הזה צריכין לברוח עוד ביותר כי קשה ביותר להנצל ממנו ואין עצה ואין תרופה לזה רק להרבות בתפלה לפני השי"ת שיציל אות ומכל דרכי היצה,ר ותחבולותיו הרעות וידריכו בדרך ישרה באופן שיזכה תמיד לכוין רצונו ית' וזה בחי' הספק שהיה לרז"ל בענין הרועה שהיא בחי' הקולות והצעקות שצריכין לצעוק להשי"ת עד שזוכין לנצח המלחמה. אם הוא שברים שהם גניחות לבד שזה כנגד בחי' היצה"ר המגושם שצריכין לשבר אותו תיכף לגמרי ובנקל להנצל ממנו בגניחות ואנחות לבד שיגלה דעתו שאינו מרוצה לזה וגונח ומתאנח על שבא למדריגה זו שהיצה"ר יעיז פניו כ"כ כנגדו ובזה לבד מגרש אות וונפטר ממנו. וע"F השברים רומז לבחי' דינים כידוע כי הם בח'י לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ובזה לבד מכניע אותו כי מעורר עליו היראה והדינים דקדושה ובזה מכניע אותו בבחי' רגוז ואל תחטאו. או אם הואתרועה שהיא ילילי ייליל קולות תכופות זה אחר זה כמו מי שנפל למקום מסוכן מאד כמו כן ויותר עוד צריכין לצעוק בקול מר להנצל מזה היצה"ר שמתלבש במצות וזה בחי' תרועה שהוא מלשון שבירה וגם מלשון התחברו תכי לפעמים שצריכין לשבר אותו לגמרי ולפעמים צריכין לשבר רק הרע שבו אבל המצוה גופה צריכין לעשותה באמת רק ליזהר מאד שלא יבוא עי"ז לשום קלקול ופגם ח"ו וזה בחי' מה שארז"ל יצר תינוק ואשה שמאל דוחה וימין מקרבת וכן יש לומר שצריכין שניה םשברים ותרועה וע"כ התקינו לתקוע כולם תשר"ת תש"ת תר"ת והכל זוכין על ידי קבלת עול תורה ומלכות שמים אזי ממילא זוכה להתנהג בכל בחינה ובחינה כפי עניניה, ויש לפרש גם באופן אחר כפי הנ,ל ומובן ממילא וע' זוהר פינחס דף רל"א ע"ב ובמקדש מלך שם, ומחת שהמשכת תיקונים אלו הם ג' בחינות שהם חכמה ותורה ומלכות ע"כ צריכין לתקוע כל סדר וסדר גימל פעמים
The aspect of Tav.
[§4]
And all of this is alluded to in the word b'nachas [in gentleness]: Nun-Ches-Tav — as explained within. And through this specifically — the words of the yetzer tov are heard — and one merits to conquer the battle of the inclination in its fullness.
## Segment 377
סימן תר"ד וכו'
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 378
הלכו יו"כ. ידוע כי ביו"כ נכנע בחי' הסט"א לגמרי ושטן לית ליה רשות לאסטוניה וא"כ לכוארה היה צריכין להרבות בו באכילה ושתיה יותר מבשאר ימים טובים כי בודאי אין להסט"א אז שום חלק באכילת ישראל מאחר שנכנע קליפת עשו כ"כ בבחי' ונשא השעיר עליו את כל עוונותיו כמו שדרז"ל, ועיין ליקונים תיקון כ"א פורים אתקרי על שם ויום הכיפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מעינוי לעונג וכו' עי"ש, אך אעפ"כ מגודל קדושת היום עןולין אז לבחי' ומדריגה כזו שאין שייך בו אכילה ושתיה וכיוצא ואדרבא אם יאכל וישתה בו פגם מאד בקדושתו עד שחיב כרת ר"ל. וע"כ לרמז דבר זה הוא חיוב גדול להרבות בסעודה בעיו"כ בשביל להכין עצמו לקדושת יום כפור שיהיה לו כח להתענות בו וע,כ אז האכילה היא במעלה גדולה כי נכללת ג"כ בבחי' התענית של יו"כ וע"כ נחשתב ג"כ כמו תענית כשארז,ל מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי. וזה בחי' הסעודה הקדושה שעשה יעקב ליצחק מהשני גדיי עזים שמרמזין לשעירי יו"כ כשארז,ל ואז קיבל הברכות, ועיין מגלה עמוקות אופן קנ"ו מבואר שם שיו"כ נגד יעקב: וע,כ צריכין לפייס אדם את חבירו בערב יום כפור אפילו לא הקניטו אלא בדברים, כי מאחר שיש לכל אחד מישראל חלק בענין המשכת התיקונים הנ"ל הן בבחי' החכמה, הן בבחי' המלכות דקדושה, הן בבחי' התורה הקדושה וכל בחינה מהם היא בבחי' כבוד דקדושה בבחי' כבוד חכמים ינחלו ובחי' מלך הכבוד ואין כבוד אלא תורה וע"כ אם פגם בכבוד חבירו והקניו ממילא פגם בכל הבחינות הנ"ל ויוכל להיות מזה איזה עיכוב לבחי' המשכת התיקונים הנ"ל ביום כפור כי עבירות שבין אדם לחבירו אין יו"כ מכפר על כן צריך לפייסו, ואם אינו מתפייס יחזור וילך אצלו בכל פעם עם ג' אנשים עד שלשה פעמים כנגד מה שפגם בג' בחינות הנ"ל, ואם הוא רבו שאז הפגם גדול ביותר ע"כ צריך לילך אליו כמה פעמים עד שיתפייס: וזה בחי' הטבילה והמלקות של עיו"כ היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל כי מים רומזים לבחי' מימי הדעת ולבחי' מימי התורה הקדושה, והמלקות רומזים לבחי' הדיינם הנמשכים מבחי' המלכות דקדושה בבחי' דינא דמלכותא דינא, וזה בעצמו השני בחינות הכלולים בהתורה הקדושה שהם בחי' שמות הקדושים ובחי' מלקות להכות בהם השוטים והמשוגעים בחי' הלוותא דחקיק עליה שמות המבפ"נ ע"ש, כי עיקר החכמה והידיעה הוא רק מידיעת שמותיו ית' כנ"ל. וזה בחי' כי ידע שמי וכו' והתורה כולה שמותיו ית' כמבפ"נ: וזהו שמבואר בשו"ע סי' תר"ז שהנלקה יהיה פניו לצפוןן ואחוריו לדרום כי ארז" להרוצה להחכים ידרים וזה עיקר המלקות לכפר על מה שהלך אחר הרוח שטות של היהצ"ר וחהזיר את פניו מאור החכמה דקדושה:
[§14] The prayer Ribon Kol HaOlamim — for "from where shall wisdom be found?" [Iyov 28:12] — and likewise holy Malchus is in the aspect of poor and destitute — only receiving from the aspect of Chochmah — the opposite of the kingdom of the sitra achra, which rules arrogantly without a crown — and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] — for all arrogance is foolishness. And our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him. And therefore, immediately in the morning one should arise early and say "Ribon kol ha'olamim" — etc. — to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah in complete self-nullification.
## Segment 379
תרי"א וכו' וזה בחי' יו"כ לילו כיומו לכל דבר, רומז למה שמבואר בזוה"ק יומא דא תרין נהורין ניהירין כחדא וכו' שזה בחי' ולילה כיום יאיר בחי' טוהיה אור הלבנה כאור החמה המבפ"נ, וזה ומה הם הדברים האסורים בו מלאכה אכילה ושתיה וכו' כי מאיר אז הארה גדולה כ"כ עד שכל בחינות אלו בטלים ואין להם שום שייכות ביום זה כמבואר בכונות
For after all the drawing of these rectifications — one adds yet more in prayers and supplications and entreaties before Hashem — and the Holy One accepts one's prayer and fulfils one's request — to conquer the battle in its fullness.
## Segment 380
סימן תרי"ט וכו'
סִימָן מ״ו — הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר
## Segment 381
וזה בחי' כל נדרי וכו', שאומרי' סמוך ליו"כ, כי ארז"ל הנודר כאלו נודר בחיי המלך וחיי המלך הם בחי' המוחין הקדושי' והנשבע כאלו נשבע במלך עצמו שהוא בחי' ז"א בחי' תורה, ועיין בסידור רי"ק מבואר שנדר ושבועה ש יהים הם בנוקבא דזעיר אנפין בחי' מלכות עי"ש בישוב הדברים. עכ"פ מבואר שעל ידי נדרים ושבועות וכיוצא אם אינו מקיימם ח"ו פוגם בכל הבחי' הנ"ל וע"כ החכם המומחה יכול להתיר הנדר כי החכמה הוא שורש כל הבחינות הנ"ל ואם אין חכם יתיר על ידי ג' כנגד ג' בחינות הנ"ל. וע"כ צריך להתירם סמוך ליו"כ. ומחמת שדרך היצה"ר להתלבש תחלה במצות, וזה נראה בחוש ביוץתר בענין הנדרים שמתחלה מסיתו לנדור ולאסור על עצמו בדבר המותר לו ואח"כ מסיתו לעבור על הנדר ושלא לקיים דבריו נמצא שעיקר עבירה זו שעברל על נדרו בא לי דו על ידי שהתלבש היצמה"ר אצלו במצות ואח"כ בא עי"ז לידי עבירה ועוון, וזה בחי' טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. וע"כ בתחלת יו"כ שצרייכן לשוב ולתקן כל מה שפגם בכל השנה כולה ע"י פיתויי היצר כמ ושאומרים אז וידוים הרבה אבל ההתחלה הואמהתרת נדרים שזה בחי' מה שהתלבש היצה"ר במצות כנ"ל. ומחמת שע"י שפוגמין בהתיקונים הנ"ל עי"ז התפלה אינה מקובלת ח"ו, ע"כ אומרים בתחלה על דעת המקום וכו' אנו מתירין להתפללל עם העברינים. וזה בחי' סדר הוידוי המובא בסי' תרכ"א שהיא חטאתי שהוא על השגגות שעיקר הפגם של השוגג הוא במעשהלבד ולא במחשבה מאחר שנעשה החטא שלא בכונה ע"כ הפגם הוא רק בבח'י מלכות לבד שהוא בחי' עשיה. עויתי היינו מזידים שידע שהוא עיון ואעפ"כ לא היה יכול להתגבר על יצרו ועשאו ובזהפגם בבחי' תורה מאחר שעבר על דברי תורה במזיד ח"ו. פשעתי הוא מהרדים שעשה כמעט כמו להכעיס ובמרד בזה מגיע הפגם כביכול עד בחינת המוחין, ואעפ"כ ע"י תשובה אמיתיות בפרט ביום כפור נתכפר הכל: וזה בחי' הד' תפלות שמתפללין ביו"כ עצמןו לבד מתפלת ערבית שבליל יו"כ יש לומר שהם כנגד ד' בחינות הנ"ל היינו בחי' מלכות ומוחין תורה ותפלה, ואין אני עתה בביאורם. אך עכ"פ מחמת שביו"כ מאירין כל תיקונים הנ"ל בהארה נפלאה ובשלימות גדול אז עיקר זמן שלימות עליית התפלה כידוע. וזה בחי' מה שמוסיפין להפלל בו תפלה נעילה: וזה שמבאור בסי'תרכ"ג שזמן תפללת נעילה כשהחמה בראש האילנות, עיין במאורי אור בסוד האילנות למה מרמזת וכן כפי המבפ"נ במאמר הנ"ל מובן ג,כ שהמוין והשכל דקדושה הוא בחי' חמה, וע,כ ביו"כ צריכין להתחיל תפלת נעילה בעוד היום גדול קודם התחלת שקיעת החמה כשהחמ' זורחת עדיין בראש האילנו' שמרמזמין לבחי' תורה ומלכות שעל ידי ז ה עיקר קבלת התףפלות שזה בחי' תפלת נעילה של יו"כ כנ"ל.
The aspect of what is said of David the King: *"Ask of Me — and I shall give nations as your inheritance — and the ends of the earth as your possession"* [Tehillim 2:8] — etc. And see in the Targum on these verses.
## Segment 382
וע"כ אז עיקר זמן החתימה לטובה, וע,כ אחר נעילה אומרים שמע וברוך שם ופסוק ה' הוא האלהים וכו' שכ"ז רומז לעליית המלכות בעלייה נפלאה עד שנעשה בחי' יחוד חמא ולבנה בתיקון נפלא שזה בחי' הגאולה העתיגדה במהרה בימינו, וע"כ אומרין לשנה הבאה בירושלים. ואחר תפלת ערבית מקדשין הלבנה היינו כנ"ל. ואח"כ מבדילין, וענין ההבדלה מבואר לעיל כבר, ומברכין בורא מאורי האש, נתבאר ג"כ ענינו לעיל לעיל בענין הבדלה אבל כאן אין מברכין אלא על אור שבת דייקא היינו שנמשך עליו קדושת השביתה של יום כפור שהוא כלול מכל התיקונים הנ"ל בשלימות ואין לאש דסיטרא אחרא שהוא בחי' אש של היצר הרע שום אחיזה בו, ועל כן מברכין עליו: (א"ה עיין בקונטריס ירח האתנים על תרוה אשר יתממיי דרך שהיא יסוד כל הקונטרס הזה שכתב שם וזה שדרז"ל בזוה"ק ובתיקונים ותנא התיבה בחודש השביעי וכו' על ענין תשרי וראש השנה כי אז ממשיכין בחי' תי"ו ונו"ן והחי"ת המבואר בפנים שזה בחי' ותנ"ח הנ"ל:
And it concluded there on the verse: "the words of the wise" — etc.: milei d'tzlosa d'chachimaya b'chasha miskabalin kadam maru alma — etc. — as stated.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם
Completed and finished — praise to G-d, Creator of the world.
## Segment 383
סימן תרכ"ה וכו'
סִימָן מ״ז — בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה
## Segment 384
הלכו' סוכה בסוכות תשבו וכו' כי בסוכות הושבתי וכו' הם הענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. היינ וכנ"ל כי מחמת שאור השכל שהוא בחי' שמש גדול מאד ע"כ א"א לזכות אליו כ"א ע" יבחי' נו"ן שהיא בחי' מלכו. וזה בחי' הענני כבוד שהיה להם לישרא ללצל בפני אור השמש היינו בחי' הנ"ל. וי"ל שאותיות ענן רומזין לזה כי נון כפופה למעלה למעלה שהוא בחי' הנו"ן פשוטה. וזה בחי' אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם. וזה בחי' מה שצריכה הסוכה שתהיה צילתה מרובה מחמתה שזה בחי' מעשיו שהם מבחי' מלכות בחי' עשיה יהיו מרובין מחכמתו. וזה בחי' מה שמבואר בסי' תרכ"ט שדבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ ותלוש ואינו מקבלל טומאה. היינו כימאחר שסכך הסוכה רומז לבחי' קבלת מלכות שמים שלימה שעי"ז ניצולין מכל רע הבא מבחי' הסט,א בחי' חמה ולבנה דסט"א בחי' היצה"ר וזוכין לקשר עצמו אל אור השכל דקדושה המלובש בכל דבר ולהתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ צריך שיהיה הסכך צומח מן הארץ דייקא. היינו שישתדל להסתכל על אור השכל המלבוש בכל מה שישבארץ דייקא ולהתעורר מזה לעבודת השי"ת כי זה עיקר עבודת האדם בעוה"ז בבחי' והארץ נתן לבני אדם וכמובן במאמר מקץ זכרון סי' נ"ד. וזה בחי' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך. וזה ושיהיה תלוש מן הארץ היינו שתיכף שמסתכל ומתבונן עצמו באיזה דבר יתלוש ויפריד אותו מן הארציות והגשמיות ויקשר אותו לבחי' הרוחניות שהוא בחי' השכל והחיות אלהות המלבוש בו. וזה ואינו מקבל טומאה. היינו שיזהר בנפשו להיות בורח מן העבירה הבא מהיצה"ר שממנו עיקר הטומאה היינו כי אע"פ שעוסק בזה להסתכל על השכל והחיות אלקות המלובש בכל דבר כנ"ל א"כ יוכל להתלבש היצה"ר בדבר מצוה ולפתותו שיסתכל ויתבונן גם בדבר עבירה ועל דבר שאסור להסתכל בו בכדי שיעלה גם משם בחי' הניצוץ השכל וחיות דקדושה המלובש שם בגלותו. ודבר זה הוא איסור גדול כי אסור להסתכל ולהתבונןרק בכל ענינים שהם היתר גמור להעמיק מחשבתו בהם ואין בהם שום צד יטומאה ח"ו אב ל מדבר המקבל טומאה צריכין לברוח ולהתרחק בתכלית הריחוק. שזה בחי' כד חזי ר"ש נשין שפירין הוי אמר לחביריו אל תפנו אל האלילים. ומסתמא לא הוי צריך להזהירן שלא יסתכל ובהם בתאוה ח"ו רק ר"ל אפלו באופן הנ"ל. וע"כ דקדקו שהיא דייקא דבר הצומח מ ןהארץ ולא שגידולו מן הארץ. כי בהצומח מן הארץ ניכר ונראה יותר הכח והחיות הנעלם בהארץ הגשמי הזו אשר בכח הזה היא מזרעת ומצמחת כל גידול. הארץ ומוציאה אותם מאין ליש ע"י השכל והחיות אלקו תהנעלם בה.
ב׳ נ׳ ל׳ כ׳ ו׳ א׳ ע׳ י׳
Nachas HaShulchan — Part VIII (Even HaEzer) · Simanim 1–178 · Complete
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
## Segment 385
ומחמת כח המלכות דקדושה שהיא בחי' סוכת דוד הוא ע,י התורה הק' שהיא בחי' שבעת בחי' חצבה עמודיה שבעה כי היא כלליות כל השבעה מדות שכל אחת כלולה משבעה. ועי"ז זוכין לקבל הררת השכל דקדושה שהוא בחי' אור החמה שלעתיד שזה ב חי' והיה אור הלבנה כאור כחמה ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים. וע"כ סוכה שאין בה ז' על ז' פסולה. וזה מי שהיה ראשו (בחי' המוחין שבראש) וכובו (בחי'המדות שהם רוב מנין רוב בנין שבאדם) בסוכה ושלחנו שהוא בחי' שלחן מלכים בחי' מלכות חוץ לסוכה כי לא תיקן בחי' מלכו תוע"כ הוא כאלו לא אכל בסוכה.
[§15] And this: "What are we, what is our life?" — etc. — "and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" — for even the wisdom and intellect of a person, if it is not fully bound to holiness, G-d forbid — that too is vanity. And this: "but for the pure soul" — etc. — which is a portion of G-d Above — as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* — and one who breathes, breathes from within himself — and she is the source of holy intellect — as stated — and she will in the future render account — etc. — for every movement that was not completely and perfectly bound to the holy intellect as it should have been.
## Segment 386
כי עיקר הכל לתקן בתחלה בחי' מלכות שהוא בחי' המעשה ואז יש שלימות לחכמתו ולתורתו שהוא כלליות המדות כנ"ל:
[§16] And this: "and all the nations whose souls and wisdom and all their vitality are only from the side of impurity" — therefore they are as nothing before You — etc. — [(and worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] — and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra with a full mouth and complete nullification, so that they not be able to gain hold within us, G-d forbid — and not implant in our minds any of their opinions or reasonings — for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity. And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. — "who chose us from all peoples" — and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts — only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov.
## Segment 387
סימן תרל"ט וכו'
Returning to the matter of the Blessing over Torah Study — ונחזור לענין ברכת התורה
## Segment 388
כיצד מצוות ישיבת סוכה שיהיה אוכל ושתה ויש ןומטייל ודבר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה וכו'. היינו שיהיו כל עניניו ותנועותיו מקושרין בקדושת הסודה שהיא בחי' קבלת עול מלכות שמים והמוחין דקדושה. וע,כ כל כלים הנאים מכניסין לסוכה. כי שם עיקר הנוי והפאר והחשיבות והחן דקדושהואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה בכדי שלא לפגום בחי' החשיבות והחן הנ"ל. וע"כ אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי. כי השינה היא בחי' התחדשות המוחין ע"י שבאים בשעת שינה לתוך בחי' מלכות שהיא בחי' אמונה וע"כ.
[§17] And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically — the aspect of the birthright that Yaakov merited — as is explained within. And this: because of Your love — etc. — "You called his name Yisrael" — after the aspect of the holy Malchus — from the expression of *"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc. And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known — for he walks only in uprightness and wholeness, through gazing only at the intellect in every thing — through which the intellect illuminates for him in all his ways — in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18] — as is explained within. And there is also another explanation: for Yisrael contains the letters לי ראש — "to me is a head" — after the mochin and the intellect — and Yeshurun is named after the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship — in the aspect of *"and He was a King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
## Segment 389
בסוכות שאז נמשכין התיקונים אלו ע"י סוכה דייקא וא"כ איך אפשר לישן ולהמשיך תקינוים הנ"ל חוץ לסוכה. וע"כ כל ז' הימים קורא וולומד בתוך הסוכה. כי ע"י עסק התורה ממשיכין התיקונים הנ"ל. וכן לענין התפלה אם יוכל להתפלל שם בכונות יתפלל שם. כי הלא עיקר שלימות עליית התפלה הוא ע"י בחי' התיקונים הנ"ל הכלולים עכשיו במצוות סוכה רק באם יש לו מניעות ע"ז שלא יוכל בסוכה לעיין ולהבין בלימודו כראוי וכן לכוין בתפלתו או שהוא רגיל תמיד ללמוד בביהמ"ד ולהתפלל בבי תהכנסת אז יתנהג כן גם בסוכות כמבואר בשו"ע. וע"כ המצטער כגון שירדו גשמים או כיוצא פטור מן הסוכה כי המשכת התיקונים הנ"ל הן בבחי' נחת המבפ"נ בחי' ח9ן וחסד מנוחה ושמחה היפוך הצער. וזה וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו וכו' כלומר אינו חפץ בשימושך היינו שיצטער על דבר זה עצמו שאינו זוכה לקיים מצוות ישיבת סוכה בנחת וכאלו מדחין ומרחקים אותו מבחי' המשכת התיקונים הנ"ל המרומזים בענין מזיגת הכוס לרבו כידוע ואז ממשיך על עצמו.
[§18] And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. — for the pleasantness of our portion — etc. — that we merited to unify His Name twice in love — through the recitation of Shema and Baruch Shem — which also allude to the two aspects mentioned above. For in Shema — etc. — we testify to His unity: that there is nothing besides Him, and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force — for He gives life and being to all of them. And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever] corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus. And through this one can also explain Atah Hu — etc. — that one recites afterwards — as is self-evident.
## Segment 390
איזהבחי' מהארת התיקונים הנ"ל גם בביתו ע,י הצער וההכנעה שיש לו ממה שאינו זוכה לישב בסוכה. וע"כ עיקר החיוב לאכול פת בסוכה הוא בלילה הראשונה ואז חייב בסוכה אפילו מצטער דגמרינן בחמשה עשר וכו' מחג מהצות וכו' הינו כמו שעיקר החיוב באכילת מצה בפסח הוא בלילה חמשה עשר בחודש שאז הלבנה במילואה וכמבואר בזוה"ק וע"כ אז עיקר זמן המשכת התיקונים הנ"ל בפסח ע"י אכילת מצה. כמו כן בסוכות עיקר הזמן להמשיך התיקונים הנ,ל בשלימות ע"י האכילה בסוכה הוא בליל חמשה עשר דייקא ועיין עוד בזה בשו"ע ותבין. וע,כ נהגו לקבוע ברכת לישב בסוכה בשעת אכילה דווקא.
[§19] One who merely thinks about Torah is not required to recite the blessing — for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus — etc. — and through which one merits to receive the light of Chochmah — the essence of life — all of this one merits through Torah study in full voice — specifically — for Malchus is the mouth [peh]. And this is what our Sages taught: *"for they are life to those who find them"* [Mishlei 4:22] — "to those who bring them forth through the mouth" — specifically. And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah must also recite the blessing — for his fellow at least brings it forth through the mouth.
## Segment 391
כי מבואר בזוה"ק אמור דף ק' בענין שיש בין יעקב ועשו בר"ה עד נעילת יו"כ וכדין ביום ההוא וישב עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה וכו' היינו מצוות סוכה שאחר יו"כ. ומבואר כבר לעיל שעיקר אחיזת עשו הוא בהאכילה ממילא מובן שאחר יו"כ שנדתה קליפת עשו ומתחילין לעסוק במצוות סוכה ממילא נמשך קדושהעל האכילה בפרט בסוכות עצמו כשזוכין לקיים מצוות ישיבת סוכה ואוכלין בה בוודאי האכילה קדושה ומאירה מאד בבחי' הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא כשישבו בסוכה של לויתן כמובא. וע"כ מברכין עיקר הברכה על האכילה:
[§20] The other Morning Blessings have already been partially explained above. And this too is the matter of Ribon Kol HaOlamim [Master of all worlds] that one recites afterwards — for *"from where shall wisdom be found?"* [Iyov 28:12] — and likewise the holy Malchus is in the aspect of poor and destitute — only receiving from the aspect of Chochmah — as stated — the opposite of the kingdom of the sitra achra, which rules without a crown — only with arrogance and brazenness — and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] — for all arrogance is foolishness — and our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him. And therefore, immediately in the morning, one should arise early and say "Ribon kol ha'olamim" — etc. — to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah in complete self-nullification.
## Segment 392
סימן תרמ"ה וכו'
סִימָן מ״ח–מ״ט — פ' הַתָּמִיד, הַקְּטֹרֶת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה
## Segment 393
עיין בכונות שנטילת לולב ומיניו הוא להמשיך חסדים ומוחין מבחי' הז"א אל בחי' מלכות וז"א בעצמו מקבל המויחין ממה שלמעלה ממנו. והמוחין הם סוד החיים שזה סוד ההדם שמספרו חיים עם הכולל וכן לולב גימטריא חיים ע"ש. היינו כי ע"י מצוות סוכה אנו ממשיכין אור המוחין אל המלכות בחי' עלמא תתאה מבחי' עלמא עילאה ג"כ ע"י המדות הק' שזה סוד בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' עיין זוה"ק תצוה דף קפ"ו ע"ב. ובנטילת לולב אנו ממשיכין לה החסדים והמוחין ע"י הז"א שהוא בחי' התורה. וזה שסמך הכתוב הפרי עץ הדר שהוא כנגד בחי' המלכות לכפת תמריום שהוא כנגד הז"א בחי' תורה. וזהו ענף עץ עבות שהוא ההדס שהוא כנגד אות יוד בחי' החכמה דקדושה. וערבי נחל ארז"ל ערבה דומה לשפתים שזה בחי' התפלה בחי' אדני שפתי תפתח כי ע"י כל זה התפלה מקובלת. הגם כי כפי הסדר הערבה הוא כנגד הה"א הראשונה שהיא בח'י בינה לבא יש לומר כי הלא עיקר קבלת התפלה הוא ע"י שנכנסין דברי הבקשה אל הלב של המתבקש שזה זוכין ע"י התיקונים הנ"ל כמבפ"נ ועיין בזוה"ק במקומות הרבה מובן שזה סוד התפלה שהיא בלחש כי עולה עד הבינה וכו' וכמובן גם במאמר לשמש סי' מ"ט וכו' וזה בחי' ערבי נחל בחי' יערב עלי ושיחי בחי' קבלת התפלה וזהו שדרז"ל כל עצמותי תאמרנה וכו' על ענין הלולב ומיניו וזה שסיים מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו ודרז"ל דקאי על היצה"ר היינו כנ"ל כי זה עיקר נצחון המלחמה שמרמזין בהד' מניים. היינו שישראל זכו לנצח את היצה"ר שרו של עשו והכל הוא רק בחסדי השי"ת שזה בחי' ההלל שאומרין עם הד' מינים. ומחמת שהלולב הוא כנגד הואו שבשם הקדוש שהוא בחי'יעקב שהוא עיקר העוסק בהמשכת התיקונים הנ"ל ע"כ דרז"ל ולקחתם שיהא לקיחה תמה ודקדקו הרבה בהתיומת של הלולב שתהא שלימה. וכ"ז כנגד יעקב איש תם. וע"כ צריכין לאחוז עצמם בקשר אמיץ וחיבור חזק בקדושתו של יעקב שזכה למטה שלימה וכולם אמרו בפה אחד שמע ישראל אבינו ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד וכו' ועליהם עיקר התגלות המלכות דקדושה מלכות שמים שלימה, וע,כ פוסל בו היובש וכן בכל הד' מניים ודרז"ל על זה לא יהללו יה כי זהעיקר נטילתם להמשיך על ידם החיים הקדושים שהם בחי' המוחין הק' שזה בחי' יעקב לא מת. וממת שההדם רומז לבחי' יו"ד בחי' חכמה ע"כ קראו רז"ל לההדס הפסול הדס שוטה שהוא היפך החכמה, וזה שארז"ל ענין ערבי נחל (שלפי עניניו מרמז לבחי' התפלה כנ"ל) עלה שלה משוך, עלה הוא בחי' הדיבור והשיחה של התפלה ע"ד שדרז"ל ועלהו לא יבול שיחתן של ת"ח וכו'. וזה עלה שלך משוך, היינו שיש להדיבורים שלו חן וכח המושך שמושך את לב המתבקש לקבל דבריו. וזה בחי' מושכין עליו חט של חסד וכן לענין אסתר אמרו וחוט של חסד משוך עליה ומזה היה החן שלה, וזה ופיו חלק, היינו שתפלתו שגורה לו בפיו וזה נמשך ממה שתיקן בחי' מלכות פה, וקנה שלו אדום ,היינו בחי' החכמה שלו שהיא בחי' קנה בחי' קנה חכמה קנה בינה כמבואר במ"א. הוא אדום, אדום רומז לגבורה כידעו וגבורה הוא בחי' יראה שזה עיקר שלימות החכמה בחי' ראשית חכמה יראת ה' וכתיב הן יראת ה' היא חכמה, וירעה היא מבחי' מלכות בחי' מוראה של מלכות כמבואר במ"א, נמצא שנתייחד בחי' מלכות עם בחי' החכמה שעי"ז נעשה חן ונתקבלין דברי תפלותיו ובקשותיו. ואלי שעל שם זה נקראו ערבי נחל שגדילים על הנחל, נחל הם אותיות נו"ן חי"ת בחי' החי"ת והנו"ן הנ"ל, והלמ"ד רומז ללימוד התורה שעי"ז נתחברין החי"ת והנו"ן הנ"ל. ואפשר שפיו חלק רומז לבחי' לימוד התורה כמו שדרז"ל ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה משוננים בפיך שלא תגמגמם בהם שזה בחי' חד וחלק שיהי' תשובתו לשואלו בדבריתורה חדים ומשוננים וחלקים בלי שום בלבול וגמגום כלל. וזה שדרז"ל על ערבי נחל שאין בהם לא איח ולא יטעם כי ארז"ל שתפלת השפל אינה נמאסת וזה בחי' מעלת קדושת תפלת העני כמבואר בזוה"ק. וע,כ אע"פ שעיקר קבלת התפלה הוא ע"י המשכת תיקונים הנ"ל שהם בחי' חן אעפ"כ בשעת התפלה עצמה צריך לעמוד כעני וכרש ולא יזכור לא זכות חכמתו ותורתו ולא זכות מעשיו הטובים רק יבקש רחמים ותחנונים מלפני המקום. וזה בחי' לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך, ועי"ז דייקא יש להתפלה חן ביותךר שזה בחי' ואתחנן אל ה' ודרז"ל צדיקים אע"פ שיש להם וכו' אעפ"כ אינם מבקשים אלא רחמים ותחנונים, וזה ואתחנן מלשון חנן וחן. וזה בעצמו בחי' הג' תפלות שחושב בזוה"ק תפלה למשה זה כנגד שלימות התפלה ע"י בחי' חכמה והתורה הק' שכל זה בחי' משה. תפלה לדוד הוא כנגד בחי' מלכות בחי' מלכות דוד ועיקר השלימות הוא ע"י תפלה לעני היינו כנ"ל
[§21] And this: "What are we, what is our life?" — etc. — "and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" — for even the wisdom and intellect of a person, if it is not fully bound to holiness, G-d forbid — that too is vanity. And this: "save for the pure soul" — etc. — which is a portion of G-d Above — as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* [Bereishis 2:7] — and one who breathes, breathes from within himself — and she is the source of the holy intellect — as stated above — and she will in the future render account — etc. — for every movement that was not completely bound to the holy intellect as it should have been.
## Segment 394
סימן תרמ"ח וכו'
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
## Segment 395
ומחמת שהאתרוג רחמז לה"א אחרוצה בחי' מלכו תע,כ מבואר בו ביותר ענין ההידור שזה נמשך מהארץ המוחין הקדושי' שנמשכין אליו שמהם עיקר ההידור בחי' חכמת אדם תאיר פניו וזה בחי' והדרת פני זקן ודרז"ל זה שקנה חכמה שמשם עיקר האור וההידור בחי' הדרת פנים כנ"ל, ומחמת שבבחי' זאת שם עיקר המלחמה בחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' כידוע ע"כ ארז"ל אתרוג דומה ללב ששם עיקר המלחמה שבי ןשני היצרין שהם במחשבות שבלב וכמבואר במאמר לשמשם סי' מ"ע וע"כ ביארו רז"ל בענין האתרוג הלכות הרבה. וזה אתרוג היבש שאינו מוציא שום ליחה ואז הוא בבחי' מיתת הלב כי שלט בו המלכות דסט"א סטרא דמותא בחי' עשו שאמר בפיו הנה אנכי הולך למות, וע"כ הוא פסול, כי נפסק ונתרחק לגמרי מבחי' מימי החכמה והדעת דקדושה ומימי התורה הק' שמהם עיקר החיות והלחות שבאתרוג, וכן אם ניקב נקב מפולש כל שהוא ויש בו חסרון משהוא בזה ראינו ג"כ ששלט בלבו כח הסט"א והיצה"ר כ"כ עד שעבר הפגם כל לבו מעבר לעבר. ויש אומרים שאם הגיע הנקב עד חדרי הזרע שהוא עיקר הפנימיות שלו נקרא ג"כ מפולש, ומאחר שניכר בו ג,כ איזהחסרון מבחוץ היינ ושנראה החסרון בפועל ממש אפילו אם הוא רק חסרון דק מאד שהוא רק במשהו אעפ"כ פסול, מאחר שעשה בו רוש כ"כ עד שהוא נקב מפולש ויש בו חסרון ממילא ראינו שנפגם הלב מאד ע"י המלך זקן וכסיל שעל ידו כל החסרונות שבלב בבחי' וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר וכו' וכן בהרבה מקומות בספר משלי קורא להכסיל והרשע הנמשך אחר עצת יצרו בשם חסר לב. וי"א דנקב מפולש פוסל אפילו באין בו חסרון כלל וחסרון כל שהוא פוסל אפילו באינו מפולש:
[§22] And this: "and all the nations — whose souls and wisdom and all their vitality are only from the side of impurity" — therefore they are as nothing before You — etc. — [(and even worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] — and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra completely, with a full mouth — so that they cannot gain hold within us, G-d forbid — and not implant in our minds any of their opinions or arguments — for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity. And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. — "who chose us from all peoples" — and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts — only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov — as the verse explicitly states regarding this.
## Segment 396
וזה שכתב שם בהג"ה שנהגו להכשיר הנקבים שנעשו בעודו במחובר באילן על ידי קוצים וכו' עי"ש, היינו כיכל זמן שמחובר לעסק התורה בתמידות שהוא בחי' עץ החיים אז יכולין להתתקן אפילו נקבים שיש בהם חסרון ויוקרם עליהם עור ובשר: ועי"ש ג"כ לענין אם נקב הוא כאיסר, וזה מבואר ע,פ מה שארז,ל ברכות דף כ"ח לענין הכריעות שבתפלה שהוא להראות שמקבל עליו עול מלכות שמים ומוראו ונכנע לפניו אמרו שם עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו ועי"ש עוד והמובן שם לכאורה הוא דריב"ל סבירא ליה שצריך לכרוע דייקא עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וזה מורה על הכנעה גדולה שיכרע כל גופו ועולא ס"ל דדי כשמראה ההכנעה עד שיראה כאיסר כנגד לבו כי הלב הוא העיקר שבגוף כמ"ש מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים, ור' חנינא ס"ל דדי בנענוע הראש לבד וכו' עי"ש. עכ"פ מבואר שהכנעת הלב באמת לקבל עליו מורא שמים הוא שנראה כאיסר כנגד לבו וע"כאם יש באתרוג שהוא כנגד הלב נקב כאיסר פוסל בו אף שאינו מפולש כי זה מורה על שנפגם קדושת לבבו. וגם בזה יש פלוגתא. דיש אומרים דאינו פוסל אלא בחיסרון כאיסר וי"א דפוסל גם בלא חסרון מאחר שהפגם ניכר כ"כ. וכן בחיסרון באתרוג ואינו ניכר רק שהחסרון הוא מבפנים היינו שלא עשה החסרון בו שום רוש בפועל ממש רק שהוא בחכ עדיין ג"כ יש פוסלים. ושי מכשירין מאחר שקליפתו החיצונה קיימת וכן חדרי הזרע קיימים מבפנים ומובן ג,כ ע"פ הנ"ל. ובזה תבין לבאר עוד כמה ענינים המבוארים בזה. וזה בחי' הניענועים שמנענעים עם הלולב לכל הד' רוחות ומעלה ומטה להורות כי מלכותו בלכ משלה ובכל דבר שבעולם יש שכל דקדושה שיכולין להתקרב להשי"ת על ידו. וזה בחי' מה שחזרת הניענועים מביאים הלולב כנגד הלב והחזה כי ה עיקר שלימות הידיעה והשכל להמשיכם אל הלב בבחי' וידעת היום והשבות אל לבבך וכו'. וע"כ מנענעים בהודו לה' תחלה וסוף ובאנא ה' השויעה נא. כי כשזוכים לנצח המלחמה עם הכלי מלממה שהם בחי' הד' מניים שבלולב בוודאי צריכין להודות לה' כי אלמלא הקב"ה עזרו לא היה יכול לו. אבל אעפ"כ בתוך זה עצמו בתוך הברכות וההודאו תשעל העבר צריכין בתוך זהלצעוק הרבה גם על העתיד אנר ה' הושיעה נא כי המלחמה תמידיות ובכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש ומתגבר עליו ומתנכל עליו בנכלי ערמימיטות שלו לצודו ברשתו וכמו שארז"ל לא מצאו לעשרים מפילו לשלשים וכו' לא מצאו לשבעים מפילו לשמונים וכו'. ע,כ צריכין לצעוק תמיד אליו ית'. וגם כי הישועה בעצמה מה שזכו לנצח המלחמה ג"כ עדיין אינו בתכלית השלימות כפי גודל מעלת קדושת כל אחד מישראל וכפי התכלית והשלימות שצריך כל אחד מישראל להשיג. ע"כ צריכין לצעוק הרבה להשי"ת בכל עת. אבל אעפ"כ צריין לסיים בהודאה כי כפי גודל הסכנה שיש בהמלחמה שבזה העולם מה גדלו חסדי ה' על כל פרט ופרט מאיזה ישועה ונצחון כל שהוא שזדוכה כל אחד מישראל בכל עת וכשארז"ל הן הן גבורותיו הןהן נוראותיו וכו'. וע"כ תיכף אחר סיום ההלל צועקים שוב הושענות בקולות וצעקות מרות ובבכיה רבה. כי אדרבא כפי מה שזכינו לקבל ישועות רבות כאלה ע"כ גם עתה הושיעה ימינך ועניני כי רחק ממני ישעוה אמיתית שלימה עדיין.
[§23] And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically — the aspect of the bechorah [birthright] that Yaakov merited — as is explained within. And this: because of Your love — etc. — "You called his name Yisrael" — after the aspect of the holy Malchus — from the expression of *"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc. And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known — for he walks only in uprightness and wholeness, gazing only at the intellect in every thing — through which the intellect illuminates for him in all his ways — in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18]. And this is the aspect of *"the path of the righteous is upright"* [Yeshayahu 26:7] — etc. — and it is written: *"Know Him in all your ways"* [Mishlei 3:6] — the aspect of gazing at the intellect mentioned above — and through this: "and He will straighten your paths." And regarding the Torah in general — through which one merits all of the above — it is said: *"for the ways of Hashem are upright"* [Hoshea 14:10] — etc. And there is also another interpretation: that Yisrael is called [לי ראש] — "to me is a head" — after the mochin and the intellect — and Yeshurun is named after the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship — in the aspect of *"and He was King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
## Segment 397
וזה שמסיימים ויהיו דברי אלה אשר התחננתי וכו' היינו שתתקבל התפלה בשלימות כ"כ עד שיתגלה הדעת לכל עמי הארץ שידעו כי ה' הוא האלהים אין עוד:
[§24] And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. — for the pleasantness of our portion — etc. — that we merited to unify His Name twice in love — in the recitation of Shema and Baruch Shem — which also allude to the two aspects mentioned above. For in Shema — *"Hear O Israel — Hashem is our G-d — Hashem is One"* — we testify to His unity: that there is nothing besides Him, and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force — for He gives life and existence to all of them. And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever] corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus. And through this one can also explain Atah Hu — etc. — that one recites afterwards — as is self-evident from what was said.
## Segment 398
סימן תרס"ד וכו'
נַחַת הַשֻּׁלְחָן Nachas HaShulchan — Part II Orach Chaim · Simanim 8–49 Tzitzis · Tefillin · Birchos HaShachar · The Order of Prayer By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 399
בליל הושענא רבה נגמרים התיקונים שבבחי' מלכות שעסקו בהם בר"ה ויו"כ כמובן בזוה"ק ובכונות. וזה שעוסקין במשנה תורה קודם חצות. ואחר חצות שהלבנה זורחת בכח אז אומרים כל ספרי תהלים שנאמרו ברוח הקודש שנמשך מבחי' מלכות ונתחברו ע"י דוד המלך ע"ה. נמצא שעוסקים ליתן כח למלכות דקדושה ע"י עסק התורה שבמשנה תורה שזה בחי'מה שנצטוה מלך ישראל וכתב לו את משנה תורה הזאת והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו כי עי"ז ממשיכין בחי' החיות שהוא בחי' אור החכמה אל המלכו תשהוא בחי' לבנה שזה בחי' באור פני מלך חיים כי משם נמשך החים לכל ישראל כנ"ל. וע"כ יש סימן אז בצל הלבנה דייקא לידע אם נגמר חתימתו לחיים.
[§1] And this is the aspect of the passage of the Tamid [daily offering], the passage of the Ketores [incense], and Eizehu Mekoman [the Mishnaic chapter on sacrifices] — etc. For through all of these one subdues the hard klippos in the world of Asiyah — which are from the side of Esav, the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — and one elevates the good and the vitality within them in the secret of the eleven spices of the Ketores — clothing the aspect of Malchus of Asiyah — and Malchus clothes the Netzach, Hod, Yesod — etc. — up to Infinite — as it were — as is alluded to in the discourse Emtzausah, Siman 24 — and see the discourse Ashray Zarka, Siman 35 and Siman 280.
## Segment 400
ובשחרית מרבים במזמורים וכו' ומרבין קצת בנרות כמו ביו,ר שנאמר עליו ע"כ באורים כבוד ה' כי כל זהמורה על שלימות ההארה שנמשך אז אל המלכות שהוא בחי' נר ומרבין להתפלל בו על המים שבשרשם הם בבחי'מימי הדעת והתוה"ק ועל ידם שלימות המלכות ועי,ז התפלה מקובלת כנ"ל. ואח"כ נוטלין ערבה מלבד הערבה שבלולב וחובטין אותה בקרקע ועי"ז נותנין לבחי' מלכות חמשה גבורות ממותקות וכו' עיין בכונות וכמו שנהגו לומר בתפה שאחר חביטת הערבה ושם מבואר ג"כ מענין הט"ל אורות שממשיכין לה והכל סובב על ענין הנ"ל. כי מחמת שעיקר אחיזת עשו הוא מבחי' תוקף הגבורות של יצחק כידוע והוא ראש כל המקטריגים על תפלות ישראל שלא יתקבלו ח"ו. וע"כ בהו"ר שאז נתעוררין עוד הפעם הגבורות של יצחק בבחי'וישב יצחק ויחפור את בארות המים הגם שהם באים בשביל גמר שלימות תיקון המלכות אעפ"כ בכדי שלא יהיה שום אחיזה מזה להמקטרגים ע"כ נוטלין ערבה הדומה לשפתים ומבטשין אותן בקרקע ובזה מכניעין ומבטלין כל המקטריגים והמלשינים על ישראל כמובן בזוה"ק פ' צו דף ל"ב עיי"ש וממשיכין בחי' גבורות ממותקות שמהם שורש כל בחי' ההשפעות טובות שזה בי' גבוורת גשמים. ואח"כ בשמיני עצרת ושמחת תורה אז הוא בחי' זווגא דמלכא במטרוניתא כי אז היחוד בשלימות ואז השמחה גדולה מאד ויעקב הוא רישא לחוותא וכל ישראל עולין אז לתורה כמבואר הכל בקונטרס ירח האיתנים הנ"ל. וע"כ מוציאין אז בשמחת תורה ג' ספרים וקורין בהם. והם כנגד בחי' הג' ספרים הנפתחים בר"ה צדיקים גמורים הדבקים בהתורה הק' ובמלכות דקדושה ובחכמה דקדושה שכל בחינות אלו הם מקור החיים דקדושה ע"כ נכתבין לאלתר לחיים. רשעים גמורים והעיקרהם העכו"ם והסט"א מלכות הרשעה בחי' עשו נכתבין לאלתר למיתה. בינונים תלוים ועומדים עד יו,כ שאז נמשכין כל התיקונים הנ"ל בהארה גדולה מאד.
[§2] All of this is understandable in part through our approach as well — for this is the essential thing: to subdue the aspect of the yetzer hara and the kingdom of the sitra achra so completely that the good and the vitality of the holy sparks clothed within them will rise up to animate them — and they will become a throne and chariot toward holiness — in the aspect of *"with all your heart — with both your inclinations"* [Berachos 54a] — until through this specifically one merits great attainments and to ascend at every turn from level to level, until one merits to attain the aspect of the light of the Infinite, may He be blessed — as stated.
## Segment 401
וזה פעל משה רבינו ע"ה בהארבעים יום אחרונים שהיו ימי רצןו עד שביו"כ נמחלו כל עוונות ישראל וזכה לקבל הלוחות שניות שזה בחי' ביום חתונתו זה מתן תורה שהיה ביו"כ כמו שארז"ל ותיכף אחר יו"כ צוה להם על בנין המשכן ואהל מועד ששם נגמר כל התורה כולה ובעסק התורה תלוי כל המשכת התיקונים הנ"ל. ע,כ בו נגמר הספר של בינונים ג"כ לחיים כי כח התוה הק' וכח האורות הגדולים הנמשכין ביו"כ מכריע אותם לכף זכות עד שיתגברו על יצרם בשלימות ויוכללו ג"כ בכלל הצדיקים גמורים וע"כ בשמיני עצרת וש"ת שאז גמר ענין הספרים הנ"ל כי אז נמסרין הפתקין כידוע. ע"כ מוציאין אז ג' ספרים וקורין בראשונה וזאת הברכה שזה מרומז במה שארז"ל לענין חביטת ערבה בהושענא רבא תביט חביט ולא ברוך. כי בחביטת ערבה מדחין את המקטריגים שהם מבחי' עשו כנ"ל. וע,כ כנגכד ספר זה שנכתבין לאלתר למיתה ולקללה ע"י דינא דמלכותא בר"ה קורין עכשיו וזאת הברכה אשר בירך משה שישראל הדבקים במלכות דקדושה זכו לקבל הברכה מפי משה רבינו ע"ה שזכה לכל הבחינות הנ"ל. וזה מובן שם בכל הפסוקים שמדבר שם מענין מתן תורה ומענין ויהי בישורון מלך ואח"כ מתחיל לברך את כל השבטים ואומר יחי ראובן וכו' ומסיים הברכות אשריך ישראל מי כמוך עך נושע בה' וכו' היינו לבלי להתיירא מתוקף התגברות המלחמה של הסט"א ר"ל כי ה' אתנו והוא חרב גאוותינו ועי"ז נזכה להכניע את כולם תחת כפות רגלינו בבחי' ויכחשו אויבך לך ואתה על במותינמו תדרוך. ואח"כ מספר מענין הסתלקות משה שהיה פניו כפני חמה ושגם במותו לא כהתה עינו ולא נס ליחה וכו' ושהאיר מאור חכמתו על יהושע שהוא בחי' לבנה וחוזר לספר בשבחו של משה וכו'. וזה נוגע ג"כ למה שביארו הקדמונים ז"ל בענין השלשה ספרים הנ"ל דאינו ר"ל רק על חיים גשמיים לבד כי הלא כמה רשעים גמורים מאריכין ימיהם ובצדיקים נאמר והנביאים הלעולם יחיו עיי"ש בדבריהם וכמו כן לענין פרשה הנ"ל כי מי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה שזכה בצדקתו למה שזכה ואעפ"כ כתיב וימת שם משה עבד ה' וכו' אך באמת משה לא מת כמו שארז"ל וכן כל הצדיקים אמיתיים חיים לעולם כי הלא גם במיתתם קרוים חיים בפרט כי ע"פ רוב מאירים חכמתם בבניהם ותלמידיהם ואז נחשב להם כאלו הם חיים גם בעוה"ז כמו שארז"ל כי דבקים בהקדושה אשר ע"ז נאמר כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם וע,כ רשב"י נסתלק עם מה שדרש בפסוק זה כמבואר בסוף האידרא זוטא.
[§3] And since all of this one merits through the holy Torah — therefore one included in this very section Scripture, Mishnah, and Gemara — as explained in Shulchan Aruch Siman 50. And when one merits to subdue the yetzer hara and the klippos at this level and give strength to the holy Malchus — one then ascends to a level and a greater attainment. But even there at that level, there is a yetzer hara that seeks to overpower the person — in the aspect of "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater than him" — and all of this for the preservation of the power of free will in the human being — as is known. And therefore one immediately recites Kaddish — which has great power to subdue the klippos.
## Segment 402
וסיים הפרשה בענין שבירת הלוחות ששיבר משה לענין כל ישראל כמו שדרז"ל. וזה שייך גם כן לענין הספר הנ"ל כי ארז"ל שמשה שיבר את הלוחות מחמת שדרש כקל וחומר ומה פסח שהוא מצוה אחת מאמרה תורה כל בן ניכר לא יאכל בו תורה כולה וכו' על אחת כמה וכמה. הרי מבואר מזה שרשעים גמורים שהם בחי' בני נכר אין להם חלק כלל בתורה הקדושה שהיא עיקר בחי' ספר החיים וע"כ הצדיקים שדבקים בסטרא דקדושה מתחזקים ע"י התורה הק'. אבל הרשעים שהם מבחי' היצה"ר ומלכות דסט"א נופלין ונתבטלין ע"י התורה הק' שזה בחי' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם המבפ"נ וע"כ שיבר משה הלוחות לטובת ישראל כי אם היה מוריד את הלוחות היה קשה לפניהם ביותר כשארז"ל היינו כנ"ל. כי כשמפרידין עצמן מבחי' הקדושה לגמרי ח"ו כמו בעתש עשו העגלש ארז"ל כל הצודה בע"ז כאלו כופר בכל התורה כולה אזי לא די שאינם מקבלין חיות וכח מן התורה הק' כי אם אדרבא וזה בחי' ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. וע"כ מה יפה ונעים מה שסיים התורה בענין זה בכדי להבדיל ולהפריש הרשעים גמורים והסט"א שלא ירצו להתאחז גם בהתורה הק' ח"ו וע,כ הודיעה התורה בסופה כי לא טוב דרך זה לפניהם כי הלא ראינו שמשה שיבר את הלוחות ועשה זאת לטובת ישראל א"כ מובן ממילא כי התורה והרשעות להבדיל הבא מסט"א הם שני הפכיים ובוודאי יהיו לו מפלה גדולה ביותר ע"י התורה דייקא. אך כל זה נאמר להרשעים גמורים הדבקים בסט"א לגמרי ר"ל אבל כל ישראל בחזקת כשרות הם כ"ש ועמך כולם צדיקים וכו' וע,כ כולם ם אחדות א' עם התורה הק' כידוע. וע"כ כל המון הצבור עולים לתורה בפרשת וזאת הברכה דווקא לבד מחתן בראשית והמפטיר. וזה בחי' החי"ת פסוקים שיש מפסוק וימת שם משה עד סוף התורה היינו כנגד בחי' החי"ת הנ"ל שהיא ב חי' חמה בחי' פני משה כפני חמה ואפילו בשעת הסתלקותו היה בבחינה זו כי הוא חי לעולם בבחי' מה שהיה הוא שיהיה.
[§4] Afterwards one recites Hodu — etc. — and many verses proclaiming the greatness of the Creator and the utter nullification of the sitra achra — in the aspect of *"for all the gods of the nations are vanities"* [Tehillim 96:5] — and likewise Mizmor Shir Chanukas — etc. — and the verse "Hashem reigns" — etc. — and through all of this one gives yet greater strength to holiness to overpower the sitra achra and nullify it completely.
## Segment 403
ואח"כ מתחיל תיכף סדר נביאים ויהי אחרי מותך משה עבד ה' היינו שגם אחרי מותו הוא עבד ה' כנ"ל וכמובא במ"א ויאמר ה' אל יהושע בן נון וכו' שהוא בחי' לבנה בחי' נון וזה בן נון דייקא וע,כ אמר לו שהוא דייקא יכניס את ישראל לארץ שיהא ג"כ בחי' לבנה כמבןואר בזוה"ק ולא יתיירא כלל מהמלחמה שיש בבחי' זאת כי הוא יהיה עמו ככל מהמלחמה שיש בבחי' זאת כי הוא יהיה עמו ככל אשר היה עם משה רק העיקר שישמור תורת ה' בלימוד והגית בו יומם ולילה והעיקר למען תשמור ככל הכתוב בו היינו שיהיה הלימוד רק באופן זה למען תשמור לעשות וכו' כי אז תצליח את דרכך שתכבוש מלחמות המלכויות דסט"א ואז תשכיל שתזכה לאור השכל דקדושה כנ"ל.
[§5] Afterwards one begins Pesukei d'Zimrah [verses of praise] — corresponding to the aspect of the world of Yetzirah, which corresponds to the Vav in the holy Name — which is the aspect of Torah — as is known. And one connects through this the aspect of Asiyah — the aspect of the Heh in the Name — the aspect of Malchus. And through this one merits to receive the light of the holy wisdom and intellect — which is the root of the light of all lights — and this is the aspect of Birkas HaMaoros [the blessing on the luminaries] that follows.
## Segment 404
וע,כ אמר לו השי"ת ג' פעמים חזק ומובא שרימז לו שימשיך עליו אורו וזכותו של משה שהוא גימט' ג' פעמים חזק. היינו כנ"ל כי עי"ז בעצמו זוכין לבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל.
[§6] One also includes the blessings of Shema and Shema itself alongside them — for Shema is the aspect of the totality of Torah — as is known — and contains the Ten Commandments — as our Sages taught — for the totality of all these rectifications one merits only through Torah study, which encompasses everything. And it contains the mention of the Exodus from Egypt — which is the aspect of the subjugation of the kingdom of the sitra achra.
## Segment 405
אוח,כ קורין בפרשת בראשית שהוא כנגד ספרן של צדיקים הדבוקים בכל הבחינות הנז"ל בשלימות וכל הבחינות הנ"ל כלולים בתיבת בראשית. כי בחי' המלכות נקראת ראשית דרכו וזה בראשית בשביל התורה. וכן החכמה נקרא ראשית בחי' בכורה. וזה בראשית בשביל ביכורים בשביל משה. ותיבת בראשית עצמו מורה על החכמה כתרגומו בחוכמתא וכמבואר הרבה בזה בתיקונים. וזה בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית על שם שזכו לכל הבחינות הנ"ל וישראל עלו במחשבה תחלה כי רק בשביל זה נברא העולם בגין דישתמודען ליה ע"י כל התיקחונים הנ"ל ואח"כ מספר והולך כל סדר הבריאה של מעשה בראשית והכל נברא בחכמה נפלאה בבחי' כולם בחכמה עשית שזה בחי' ל"ב אלהים שבמעשה בראשית כנגד ל"ב נתיבות החכמה. כי בכל דברמלובש חכמה ושכל נפלא באופן שיכולין להתקרב להשי"ת ולהשיג אלהותו ית' עי"ז ומסיימין בשבת שכלול ג"כ מכל התיקונים הנ"ל הכלולים בתיבת בראשית. וזה בחי' שבת בראשית כי סוף מעשה במחשבה תחלה וש בת הוא בחי' תכלית שמים וארץ וכל הבריאה כולה היתה בשבי לקדושת שבת שכלול מכל התיקונים הנ"ל. ואח"כ קורין בספר שלישי למפטיר והוא כנגד ספר של בינונים שנכרעין לכף זכות ע"י התורה הק' שהיה גמר נתינתה ביו"כ כנ"ל וע,כ קורין בו מענינו של יום שזה עיקר חיוב קריאת התוה ומפטירין ויהי אחרי מות משה וכו' ויאמר ה' אל יהושע והזהירו מאד על התורה הק' והבטיחו שעי"ז יכבוש כל המלחמות כנ"ל. ומזה מובן לכל כי אפילו כשנסתלק ח"ו אור השכל דק וכן הצדיקים הגדולים שהם בבחי'פני חמה אעפ"כ יכולין להתקרב להשי"ת ולכבוש כל מלחמות היצה"ר ולהכניע כל בחי' המלכות דסט"א וליתן כח לבחי' מלכות דקדושה שהיא בחי'לבנה בחי' יהושע ע"י שיחזקו עצמן לעסוק בתורה עד שזוכין עי"זלבחי'והיה אור הלבנה כאור החמה ככל הנ"ל.
[§7] And afterwards one prays Shemoneh Esrei [the Amidah] — which is the totality of prayer — for through this all prayers and requests are accepted, as one merits chen. And therefore one begins Pesukei d'Zimrah with the verse *"May the glory of Hashem endure forever"* [Tehillim 104:31] — and as is cited in the kavanos: "K'vod Hashem" [the glory of Hashem] in numerical value equals chen — as stated above. For in truth the holy Name whose numerical value is chen encompasses all four holy Names — Av, Sag, Mah, Ben — which are the root of all four worlds — corresponding to which all four parts of the holy prayer were instituted — as is known.
## Segment 406
ומעתה תראה דבר נפלא מה שכל הסדרים שבתורתינו הק' קורין אותן בשלימותן כל הסדר כולו רק בשבת דייקא לבד מסדר וזאת הברכה שמשלימין אותו כול ביום טווב. והוא מבואר כפי הנ"ל כי כבר מבואר שרק שבת נקרא קדש כימאיר בו אור החכמה העליונה שהיא בחי' קדש עצמו והוא בחי' אור השמש עצמו בחי' שמש בשבת וכו' וארייתא מחכמה עילאה נפקת. וע"כ הכל מוים שבשבת ניתנה תורה וע"כ אזהוא עיקר זמן קריאת התורה כל הסדר כולו בשלמות.
[§8] Now, to explain the entire order of prayer in detail according to this theme would overflow the available space — and in particular since we do not engage in hidden matters. Nonetheless, some brief allusions to main headings may be offered:
## Segment 407
משא"כ ביו"ט שנקבע רק למספר ימי החודש שנמנין ללבנה בבחי' עשה ירח למועדים ונקרא רק מקרא קדש וישראל הוא דמקדשי להו כנ"ל. אבל דסר וזאת הברכה שמדבר מהברכות שבירך משה את ישראל לפני מותו ומהסתלקות משה ואיך שהאיר אור חכמתו על יהושע שהוא בחי' לבנה שמזה נמשך בחי' קדושת יום טוב בחי' עשה ירח למועדים בחי' מקרא קדש ע"כ קורין סדר וזאת הברכה בשלימות בי"ט דייקא:
[§9] Baruch She'amar v'hayah ha'olam [Blessed is He Who spoke and the world came into being] — through this we bless the aspect of the holy vitality and wisdom clothed within all of Creation — through which one can recognize Him through every thing. Baruch Hu [Blessed is He] — through this we bless the totality of His greatness and the essence of the light of His G-dliness before Creation and after Creation — etc. And this: the initials of Baruch She'amar v'hayah ha'olam spell Bashuva [in return / equality] — for before Him, as it were, all is equal — for *"I Hashem have not changed"* [Malachi 3:6] — "You are He before the world was created, and You are He after the world was created" — etc.
## Segment 408
סימן תר"ע
See the discourse Meketz Zikaron, Siman 54, where it is explained that Tzitzis and Tefillin [phylacteries] correspond to the tzimtzum [contraction / vessel] and the mochin [higher consciousness], and therefore Tzitzis precedes Tefillin — in the aspect of *"His left hand beneath my head, and then His right hand embraces me"* [Shir HaShirim 2:6] — see there. And similarly for our purposes: Tzitzis and Tefillin are the aspect of the נ [nun] and the ח [ches].
## Segment 409
הלכות חנוכה עיין שבת כ"א ע"ב מא חנוכה דת"ר בכ"ה בכסלו יומי חנוכה תמניא אינון וכו' שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצנו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו ח"ית ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהכלל והודאה כי מלכות יון הרשעה התגברה מאד על ישראל ורצתה להעבירם על הדת לגמרי ר"ל ולהפרידם מן השכל דקדושה שהיא עיקר אור החיים שישראל מקושרין ומודבקין בו וכשארז"ל וחשך זה מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל ואמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באהלי ישראל וזה קרן השור דייקא כי ההסתכלות על השכל דקדושה הוא בבחי' בכור שוררו הדר לו כמבפ"נ והם רצו להכריח את ישראל אל ההיפוך לגמרי ח,ו וע"כ דרז"ל ברה כחמה בימי יון כי השי"ת היה בעזרת ישראל וזכו להתגבר אז ביותר להתקשר רק אל אור השכל דקדושה שהיא בחי' אור החמה כמבפ"נ. וע"כ גזרו על השבת והחודש וימים טובים ועל המילה. כי שבת הוא בחי' הארת השכל בעצמו בחי' חמה בחי' שמש בשבת וכו' כנ"ל. וחודש וימים טובים הם בבחי' עשה ירח למועדים בחי' לבנה. ומילה היא בחי' כלל התורה כולה כשארז"ל שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה בחי' יעקב להתגבר על מלכות עשו (כשדרז"ל ואת החזיר זה אדום) שעיקר אחיזתו בהאכילה כנ"ל. וע"כ גזרו על טבילת נדה.
[§10] Baruch Omair v'Oseh [Blessed is He Who speaks and acts] — on the general governance of the world even now after Creation — all only in His providence and with great compassion. Baruch Chai la'ad [Blessed is the Ever-Living] — for only He is the vitality of all the living — etc. — and even the power and vitality of the kingdom of the sitra achra — the sitra d'mosa — is also from Him — as it were. Baruch Podeh u'Matzil [Blessed is He Who redeems and rescues] — for He redeems and rescues from them — as our Sages expounded on *"rescuing the poor from one stronger than him"* [Tehillim 35:10] — referring to the rescue from the yetzer hara. Baruch Shemo [Blessed is His Name] — shem [name] is the aspect of Malchus — the aspect of the holy Malchus — as is cited in the discourse Anochi, Siman 4.
## Segment 410
כדי להגביר הטומאה על נשי ישראל שהם מבחי' אשה יראת ה' ב חי' מלכות ולהפרידם מבעליהם בכדי להפריד היחוד הק' גם ברוחניות ח"ו. וא עוד אלא שנכנסו להיכל עצמו ששם עיקר הארת בחי' מלכות דקודשה שהוא בחי' היכל ה' ועשו שם כל התועבות וטמאו כל השמנים שרומזים לבחי' השכל דקדושה שהוא בחי' שמן משחת קדש שהוא עיקר האור. וע"כ מדליקין ממנו המנורה בהיכל ה'. והם התגברו אז בטומאתם עד שטמאו כל השמנים. וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן וכו' היינו שמצאו איזה בחי' הארת השכל דקדושה שההיה חתום בחותמו של כהן גדול שמרמז לבחי' חכמה עליונה מאד כמובן במאורי אור היינו שמצאו והמשיכו אור השכל דקדושה משרשו העליון שבקדושה שהוא בחי' החותם של כהן גדול. ובשכל זה לא היה בו שום אחיזה לימי טומאה ח"ו מחמת גודל קדושתו בשרשו. אבל לא היה בו להדליק אלא יום אחד היינו שקדושת השכל הזה לא היה בדרך הטבע להמשיכו ולהדליקו בזה העולם שהוא בבחי' זמן. בחי' שבעת ימי בראשית כי השכל הזה הוא מבחי' השכל שיתגלה לעתיד בבחי' למעלה מן הזמן שזה בחי' והיה יום אחד יוודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור. וזה ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. היינו שהמשיכו האור מבחי' יום אחד הנ"ל גם בעוה"ז שמאיר בו רק אור שבעת הימים ובין כולם דלק והאיר האור הזה שמונה ימים כנגד אור החכמה שהוא בחי' חי"ת כמב"פ וזה שמובא בכונות מגודל התיקון שהמשיך אז מתתיהו כהן גדול שזה התיקון יהיו בשלימות לעתיד לבא. רק עכשיו נמשך זה התיקון לפי שעה רק בימי החנוכה לבד. וע"כ לשנה האחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה היינו לומר בו הלל שלם שיש בו לשעבר ולעתיד וכו' וכמו שארז"ל. וע"כ אסורין בהספד ותענית אבל מותרין בעשיית מלאכה. כי איסור מלאכה הוא רק בשבת ויו"ט שאז בחי' המלכות עולה בעליות גדולות אבל בחנוכה שממשיכין האור העליון למקום עמידתה כמובן בכונות ע"כ מותרין במלאכה אך אעפ"כ בשעה שהנרות דולקות שאז האור מאיר ביותר ע"כ נוהגות הנשים שהם מבחי' זו כנ"ל שלא לעשות מלאכה ועיין עוד בזה בשו"ע. וע"כ ריבוי הסעודות בהם הם סעודת הרשות גם מטעם הנ"ל. ויש אומרים שיש בהם קצת מצוה וכו' עיי"ש:
[§11] And since all prayers, songs, and praises are from the aspect of Malchus — as is known — which is the aspect of how Dovid HaMelech founded upon this the entire Book of Tehillim — therefore one extends this [section of Baruch She'amar] until concluding: "the King Who is praised with praises." And since the essential perfection is to bind the nun to the ches and to include all in a single unity — and Echad [one] in numerical value equals 13 — therefore this praise contains 13 times Baruch [blessed].
## Segment 411
סימן תרע"א וכו'
[§1] For Tzitzis are the aspect of tzimtzum [contraction] — which is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of נ [nun] — as is known [see Likutay Halachos, Laws of Deposits]. And Tefillin are the aspect of the ח [ches] — the aspect of holy Chochmah [Wisdom] and mochin. And therefore the Tzitzis are on the garments and vestments, which are the aspect of Malchus. And this is the aspect of *"He wraps Himself in light like a garment"* [Tehillim 104:2] — that He wraps the Light and clothes it in vestments — the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] — so that we can attain it. And this is also the aspect of the wings of the Tzitzis — in the aspect of *"and the children of men take shelter in the shadow of Your wings"* [Tehillim 36:8] — for the essence of life and vitality, which is through wisdom and intellect, cannot be received or attained except through the aspect of the shadow made by the wings and vestments — the aspect of Malchus. And this: *"for with You is the source of life"* [Tehillim 36:10].
## Segment 412
וע"כ צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה וכו' כי המלכו תהוא בחי' מסכן וחכם בפרט בעת עמידתה במקומה שזה בחי' הלבנה שאין לה אור מעצמה כ"א מה שמקבלת מהשמש שהוא בחי' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה בחי' שמש בשבת צדקה לעניים נמצא שהיא בבחי' עני המתפרנס מן הצדקה ואעפ"כ מקבלת הארה גדולה במקומה כנ"ל. וע"כ גם העני מחויב בהדלקת נרות חנוכה. ועיין בכוונות חנוכה מענין השלשה יחודים הק' המרומזין בנר חנוכה ומלמטה למעלה הוא כך יחוד אחד הוי"ה אדנ"י. היינו בחי' היחוד שבין חמה ולבנה בחי' חי"ת נו"ן המבפ"נ וזה במקום עמידתה בחי' המעשה. והשני הוא הוי"ה אלהים והאו נגד חג"ת בחי' התורה. והשלישי הוא הוי"ה אהיה והוא נגד חב"ד בחי' המוחין והחכמה העליונה וכולם יחד גמטריא נר. וזה להדליק גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ששרשם בשלש אותיות ראשונות להמשיכם אל המלכות שהוא בחי' ה"א אחרונה בחי' שם ב"ן וכו'. היינו כנ"ל כי כבר נתבאר שאפילו כשזוכין להשיג ידיעה והשגה גדולה באלקותו ית' שזה בחי' השם הוי"ה כביכול אעפ"כ תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך ויכסוף וישתוקק להשיג עוד יותר שזה בחי' אהי"ה כביכול אעפ"כ תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך ויכסוף וישתוקק להשיג עוד יותר שזה בח'י אהי"ה דא אנא זמין למיהוי. וזה מרומז קצת בהיחוד הק' של הויה אהיה כי הידיעה והסתרת הידיעה בחי' אשר לא נדע שזה מבחי' מלכות נכללין שניהם ביחוד אחד. (ויש בזה דברים עמוקים עוד אשר כמעט א"א לבארם. כי באופן אחד לכאורה הבחינה אשר לא נדע היא גבוה יותר מבחי' הידיעה אשר על ידה בא לבחי' תכלית הידיעה שהיא אשר לא נדעך. כי כאשר לא נדע הוא בחי' התנוצצת וזריחת אור מבחי' הידיעה הגבוה עוד ביותר ואולי שזה נוגע להסוד של בחי' אשת חיל עטרת בעלה ואין לנו עסק בנסתרות) והיחוד השני שהוא כנגד המדות והתורה הק' שהם בחי' חג"ת שזה בחי' תכלית תורה תשובה ומעש"ט שלא יהא קורא בתורה ובועט באביו או ברבו וכו'. והיחוד השלישי שהוא נגד בחי' רבלי הקדושה שמשם יש איזה יניקה ואחיזה להחיצונים ר"ל. ע"כצריך ליתן כח להמלכות דקדושה שתתגבר עליהם ולהכניעם תחת כפות רגלי הקדושה בשלימות ואז מתייחדת עם דודה בשלימות שזה בחי' היחוד של הוי"ה אדני היינו בחי' יחוד המחשבה עם הדבור והמעשה באופן שיהיו כל מחשבותיו ודיבוריו ומעשיו לשם שמים לבד בלי שום פניה אחרת ח"ו.
[§12] And it contains 87 words — the numerical value of Levanah [moon]. And through Baruch Chai la'ad — inclusively — there are 9 times Baruch — corresponding to the Heh and the ches in Echad. And this concludes Chai la'ad — for ches is the aspect of vitality — as explained within. And from Baruch Podeh u'Matzil — which alludes to the subjugation of the kingdom of the sitra achra and the affirmation and strengthening of the holy Malchus — there are 4 times Baruch — corresponding to the Dalet in Echad — which alludes to Malchus — as stated. And since Malchus must be bound to the ches — the vitality of all the worlds — therefore it concludes: "the One and Only — the Living One of the worlds — King" — etc.
## Segment 413
ואם שגיתי והוא רחום יכפר. ואולי שכנגד הג' יחודים הנ"ל ארז,ל מצוות נר חנוכה איש וביתו.
[§13] And therefore one recites Mizmor l'Todah [a psalm of thanksgiving] afterwards — which is the aspect of the World to Come — for our Sages taught: "all prayers will be nullified in the future — but thanksgiving will not be nullified. And all sacrifices will be nullified except the thanksgiving-offering" — for then the yetzer hara and all the klippos and all the aspects of the kingdoms of the sitra achra will be nullified — and then all sins will be nullified, and all troubles and sufferings — and *"Hashem shall be King over all the earth"* [Zechariah 14:9] — and *"the earth shall be full of knowledge of Hashem"* [Yeshayahu 11:9] — for then all Israel will merit the aspects of ches and nun with great completeness and wonderful illumination. And therefore there will be then only the aspect of todah [thanksgiving / acknowledgment].
## Segment 414
היינו שכלל מצווות נר חנוכה הוא לייחדה עם דודה בבחי' הג' יחודים הנ"ל שכולם כלולים בענין נר חנוכה כנ"ל: ומחמת שהיחוד הוא בבח'י חן והידור כנ"ל. וע"כ והמהדרין מדליקין נר לכל אחד להאיר האור דקדושה ביותר שמרמז לבחי' התגלות הארה מבחי' היחוד העליון ביותר. והמהדרין מן המהדרין מוסיפין והולכין. להמשיך ולגלות הארה יתירה מהיחוד היותר עליון עוד ביותר. וממילא מובן כי בהיחוד זה העליון נכללים כולם. וע,F אפילו אם רבים בני הבית. לא ידליקו יותר. ויש אומרים שכל אחד מבני הבית ידליק ויוסיף בכל לילה להגדיל ההארה עוד ביותר עיין שו"ע: וזה נר חנוכה מניחה בפתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ שזה בחי' המלכות שהיא בחי' פתח הסמוך לרה"ר כידוע. ומניחה למעלה מג' טפחים ומצוה להניחו למטה מיו"ד טפחים ענין זה מבואר בכונות ומובן ע,פ הנ"ל. ואם הניחה למעלה מעשרים אמה לאיצה משום דלא שלטא ביה עינא. כי העיקר לפרסומי ניסא שהוא בחי' אור היחוד הנ"ל שהוא שורש כל הנסים כי מ"ה ואדנ"י גימטריא נ"ס והוא סוד סמיכת הסמ"ך להנו"ן שהוא בחי' מלכות כמבואר כבר לעיל. וע"י בחי' היחוד זה זוכין כל אחד להסתכל על השכל שיש בכל דבר בעינא פקיחא ממש שזה בחי' סמיכת האותיות נו"ן סמ"ך עי"ן וארז"ל נונא סמא לעינא כמבואר במ"א וע"כ אם הניחו למעלה מעשרים אמה דלא שלטא ביה עינא לא יצא כי השכל הזה הוא בבח'י במופלא ממנולגמרי. וע,כ מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל. כי המזווה הוא בחי' כלל התורה כמ ושקראו אותה רז"ל אמתה של תורה וע,כ צריכה שתהיה מימן ונר חנוכה משמאל בחי' איהו בנצח ואיהי בהוד כידוע. ואם אין מזסוזה בפתח מניחו לימין כי זה בחי' לב חכם לימינו. וארז"להרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. וע,כ בבית הכנסת שמדליקין בפנים לפרסומי נסי ולא אצל הפתח ע"כ מניחו בכותל דרום. וע"כ צריך לפרסומי ניסא גם בבית הכנסת ששם מקום התפלה כי עיקר תיקון התפלה הוא ע"י התיקונים הנ,ל. וע,כ זמן הדלקת נרות חנוכה הוא משתשקע החמה דייקא. כי כבר מבואר לעיל שזה האור הק' נמשך מבחי' מה שנאמר לעתיד והיה לעת ערב יהיה אור. כי המלכות היא מדת לילה וצריכין להמשיך לה אור אל מקום עמידתה וע"כ מדליקןי דייקא משתשקע החמה. וזה עד שתכלה רגל מן השוק. מבואר בכוונת כי סוד היחוד העליון שהוא ע"ב קס"א גימטריא רג"ל עיי"ש. ולדרכינו יובן כי רוב האנשים ההולכים בשוק הוא בשביל משא ומתן ומלאכה שכל זה הוא בשביל בירורים לברר ניצוצי הקדושה והעיקר לברר גם כל הניצוצות שהם בבחי' רגלין בבחי' עד דמטי רגלין ברגלין כידוע. ועיקר הכח לברר הוא ע"י בחי' אור החכמה העליונה בבח'י כולהו במחשבה אתברירו שזה בחי' אור היחוד העליון הנ"ל שהוא גימט' רגל וע"כ עיקר זמן הדלקתן הוא עד שתכלה רגל מן השוק אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק גם אח"כ ועיןי שו"ע. ומחמת שזה האור הק' נמשך אל מקום עמידתה ע"כ אסור להשתמש לאורה שום תשמיש של חול בכדי שלא יתן מקום להחיצונים ח"ו לינק מה כמובן בכונות ואפילו בתשמיש של קדושה יש פלוגתא. וזה בחי' הנרות הללו קדש הם. כי מאיר בהם קדושת אור החכמה שהיא בחי' קדש. ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד וכו'. כי צריכין רק להסתכל ולהתבונן מרחוק על נפלאות קדושת אור השכל הזה שהוא בשרשו למעלה למעלה מכל מיני שימוש ועשיה שבזה העולם אפילו מכל תשמישי קדושה ועיין בפנים בסימן רל"ג ד"ה דע שסיפורי מעשיות וכו' ותבין.
[§14] And therefore even in this world, when one draws these rectifications, one recites Mizmor l'Todah — and in particular on Shabbos one recites "Mizmor — Tov l'hodos laHashem" [it is good to give thanks to Hashem — Tehillim 92]. And this entire psalm — as well as Yihi K'vod Hashem — in which the 18 verses correspond to the aspect of the ches — and the subsequent verses of praise — and the Song of the Sea — which also contains 18 verses — and Yishtabach — which contains 13 praises — all of this proceeds and is arranged in this same way — and it is all clear of itself following our approach — as well as the blessings of Shema and Shema and the mention of the Exodus — and the eight times the word emes [true] in Emes v'Yatziv — for emes is the totality of the holy mochin — and the mochin and Chochmah are the aspect of ches — as stated.
## Segment 415
מה שאין כן בנר שבת ויו"ט שאז יש עליית עולמות ע,כ מותר להשתמש לאורו. אפילו תשמישים שהם לצורך האדם כי אז אין חשש לאחיזת החיצונים כי דין יתפרדו כל פועל יאון. כי מחמת עליית העולמות עי"ז ממילא החיצונים נתרחקין ונפרדין מן הקדושה בריחוק הרבה מאד כידוע. וגם כי מחמת העליה הנ"ל עי"ז גם כל תשמישי האדם עולין ונתעלין ונמשך עליהם קדושה גדולה. וע,כ כל השמנים ופתילות שמרמזין לבח'י רוח ונפש (ששרשם בחי' תוה ומעש"ט שהם בחי' תפארת ומלכות) כמבואר בתיקונים. הפסולין בשבת מחמת שאין האור (שרומז לבחי' נשמה ומוחין) נתלה בהם יפה וחיישינן שמא יטה ויחלל קדושת שבת ח"ו. אבל לנר חנוכה כשרים אפילו בשבת שבחנוכה לפי שאסור להשתמש לאורה וע,כ אין חשש כי אפילו בשבת של חנוכה הדלקת נר חנוכה הוא ענין בפני עצמו. וזהו שאמרו הדלקה עושה מצוה. כי עיקר המצוה בנר חנוכה הואלהשמיך האור מלמעלה למטה ולהדליקה ולהאיר אליה במקומה כנ"ל וכמבואר בכונות.
[§15] The Amidah — Shemoneh Esrei — and in this [prayer] there is also need to explain some details — but it would take too long. But at any rate it is self-evident: there are 12 intermediate blessings corresponding to the aspects of the ches and the Dalet — besides the blessing against heretics [Bircas HaMinim] — in which one explicitly prays for the nullification of the wicked kingdom and its root in a very high place — as is understood in the kavanos. And one begins with Atah Chonen la'adam daas [You grace man with knowledge] and "and grace us from You" — etc. — and one prays there for the light of the intellect and knowledge and chen — as our Sages taught: "and He will be gracious to you with knowledge." And then one prays for repentance and forgiveness and pardon and redemption — etc. — all of which are included in the rectification of the holy Malchus and the drawing-down of the light of daas. And through this one merits that all prayers are accepted — and this is why one concludes with Shome'a Tefillah [Who hears prayer] — and there too the aspect of holy chen is alluded to — as one prays: "be gracious to us and answer us" — etc.
## Segment 416
וע"כ אם כבתה אינו זקוק לה. כי מבאחר שכבר עשה את שלו והמשיך את האור למטה והאיר עליה שוב אין לו עסק בזה אם לא שרוצה להחמיר על עצמו אזי יחזור וידליק אבל בלא ברכה כי התיקונים שנמשכין ע"י ההדלקה משרומזין בהברכות כמבואר בכוונות כבר נמשכו ונתקנו ע"י ההדלקה הראשונה: (תרע"ו וכו') ענין הברכות, מבואר בכוונות ומובן ג"כ קצת ע"פ הנ"ל. ומחמת שיש מצוה בראיית נר חנוכה שמרמז על ההסתכלות שצריכין להסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר כנ"ל ע"כ מי שלא הדליק נר חנוכה וגם אינו עתיד להדליק באותלו הלילה כשרואה נר חנוכה מברך על ראיותיו וכו' כמבואר בשו"ע. וע"כ בליל ראשון מדליק בנר היותר ימיני בבחי' לב חכם לימינו ובליל ב' יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכו' נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס וכו' היינו כנ"ל שעיקר הנס היה שנמשך אור הגדול כזה שהוא מבחי' אור הגנוז לעוה"ב שהוא כולו ימין לזה העולם שכלול מכל הבחינות שיש בהם בחי' ימין ושמאל וע,כ עיקר הנס ניכר בכל פעם ביותר בנר הנוסף שהוא לשמאל והוא בבחי' המלכות דקדושה שמקומה בבחי' הוד כנ"ל. ויפנה בכל פעם בהדלקה משמאל לימין, כי זה העיק' לאכללא שמאלא בימינא ולזכות ע"י בחי' המלכות לאור השכל שהוא בחי' ימין כנ"ל.
[§16] And this is what one says at the end of the prayer: "Act for the sake of Your Name" — the aspect of Malchus — "Act for the sake of Your right hand" — which subdues the kingdom of the sitra achra — as it is written: *"Your right hand, Hashem, shatters the enemy"* [Shemos 15:6] — "Act for the sake of Your Torah" — through which one gives strength to holy Malchus — as stated — "Act for the sake of Your sanctity" — the aspect of Chochmah, which is called Kodesh. And therefore all who say this each day merit and receive the face of the Shechinah — as cited in the Tur — for this is the aspect of gazing at the divine vitality.
## Segment 417
ומחמת שנר חנוכה הוא בבחי' כלליות היחודים הק' הנ"ל שזה בחי' מצוות נר חנוכה איש וביתו כנ"ל ע"כ כשמדליקין עליו בביתו שוב אין צריך להדליק. וע,כ אם הוא במקום שאין בו ישראל יש אומרים שמדליק בברכות אע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו כי חייב לראות הנרות היינו כנ"ל ועיי"ש עוד בסימן תרע"ז. וע,כ נר שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף כי העליה שמרמז בנר שבת גדול ביותר. ומטעם זה מדליק נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת כמבואר בכוונות. וזה שגורמין את ההלל בחנוכה מבואר לעיל. וע"כ קורין בחנוכה קרבנות הנשאיים וכו' כי הקמת המשכן הוא בח'י בנין המלכות דקדושה שהוא בחינת היכל ה' ונבנה בחכמה ובבונה ובדעת שהם המוחין הקדושים שמאירים אל המלכות. וע,כ ארז,ל אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש הוא בחי' המשכת המוחיין בחי' קדש. וע"כ כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. וע"כ הוקם המשכן ע,י משה דייקא שהוא בחי' דעת כידוע. וזה ויהיה ביום כלות משה להקים את המשכן ודרשו רז"ל כלת כתיב כי אז נגמר היחוד כיבכול בין החתן והכלה. וזה וימשח אותו ויקדש אותו וכו' כי המשיך עליו הקדושה משרשו שהיא בחי' שמן משחת קדש ואז ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם וכו' שזכו לבחי' ראשית. והתמנות. שהוא מבחי' מלכות דקדושה ולהמשיך אור החכמה והמוחין הק' שהם בח'י ראש וראשית וע"כ היו גם הם ראשי בית אבותם של ישראל. וע"כ היה המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב שיצא ממנו דוד ומשיח. והשני היה נתנאל בן צוער שהיה שר התורה. והשלישי היה אליאב בן חלון משבט זבולון שגמלו חסד עם שבט יששכר והחזיקו בידם לעסוק בתורה שעי"ז נותנים כח למלכות דקדושה כנ"ל. ועיין בדברי רז,ל שדרשו בענין קרבנות הנשיאים ותבין הרבה לענינינו. וע"כ בחנוכה שהיה בכסליו בשכר שנגמר בו מלאכת המשכן כמ ושארז"ל ע"כ קורין בו בקרבנות הנשיאים עד שביםו ח' מסיימין בפרשת הדלקת המנורה ע"י אהרן הכהן הגדול שהוא בבחי' החכמה העליונה ונרמז בזה ענין הנס של חנוכה שהיה ע"י הכהנים וכן ענין הדלקת נר חנוכה כמו שדרז"ל וע,כ בחונכה שהוא שמונה ימים והוא בסוף חודש כסליו ובתחלת חודש טבת. ויש בו תמיד שבת אחד עכ"פ וכן ר"ח. כי ע"י קדושת חנוכה ממשיכין בחי' מילוי הלבנה מפגימתה וחסרונה עד שתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה שבשרשם הם בחי' שבת ור"ח כנ"ל. וזה שארזז"ל בפסיקתא שבע חנוכות הם וחושב שם החנוכה הראשון ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ. והשני חנוכת הנשיאים וכו' השישית חנוכת הכהנים זו שאנו מדליקין. השביעית חנוכת העוה"ב וכו' כדכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' היינו כנ"ל:
[§17] Afterwards one falls on one's face to raise the holy sparks clothed in the sitra d'mosa — the aspect of the kingdom of the sitra achra — which is the opposite of holy Chochmah — the essence of life — as stated. Afterwards one recites Tehillah l'Dovid — Yihu l'ratzon — through to Aleinu — corresponding to the abundance flowing from Atzilus to Beriah, Yetzirah, Asiyah. And Tehillah l'Dovid [Psalm 145] corresponds to the aspect of Malchus — the aspect of Dovid's kingship — the alphabet-acrostic of Tehillah l'Dovid corresponding to the 22 letters of Malchus — the mouth — and the letter nun does not appear in it — because there is in it a downfall of the Community of Israel — the aspect of Malchus, which is itself the aspect of nun — and yet Dovid returned and supported her with the holy spirit — as our Sages taught. And Mizmor Yaankha — "May Hashem answer you — may the Name of the G-d of Yaakov protect you" — corresponding to the aspect of the light of the intellect — the aspect of Yaakov — who illuminates even in dark and difficult places — and "He shall send your help from the holy place" — which is the aspect of Chochmah — as is known. And U'va l'Tzion Goel [A redeemer shall come to Zion] — corresponding to the aspect of Torah — for the future redemption comes only in the merit of the holy Torah — as is explained in the holy Zohar — and as stated — for through Torah one gives strength to holy Malchus. And therefore verses were instituted therein so that Israel should read in Torah every day — as our Sages taught.
## Segment 418
סימן תרפ"ה
[§2] And this: the word Tzitzis is an expression of gazing — as it is written: *"and you shall see it"* [Bamidbar 15:39] — for through this one merits to gaze upon the light of the intellect and the Divinity that exists in every thing — which is the aspect of the totality of Torah and mitzvos, in the aspect of what our Sages taught: "Know Him in all your ways" [Mishlei 3:6] — that is the great principle in Torah — and in the aspect of what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 1: "I have placed Hashem before me always" [Tehillim 16:8] — that is the great principle in Torah.
## Segment 419
וזה בחי' הד' פרשיות. כי שקלים וזכור הם הכנה לפורים להכניע קליפת המן עמלק שהוא עיקר תוקף הקליפה של עשו הרשע. ובחי' כלליות המלכות דסט"א ומתגבר להפריד את ישראל מבחי' השכל דקדושה והבחי' המלכות דקדושה וזה בחי' מה שמבואר בזוה"ק פרשה בשלח שמלחמת עמלק היה לעילא ולתתא היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל וע,כ הוצרכו להלחם בו משה לעילא ויהושע לתתא. כי משה הוא בחי' פני חמה בחי' השכל דקדושה ויהושע הוא בח'י לבנה בחי' המלכות דקדושה וזה בחי' ראשית גוים עמלק כנגד בחי' השכל שהוא בחי' ראטשית ואחריתו עדי אובד. כנגד בחי' מלכות שהוא בחי' אחרית כידוע ואח"כ בימי אחשורוש קם המן מזרע עמלק ימ"ש ורצה להתגבר על ישראל וארז"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו כו' כי ע" ינתינת שקליןם ממשיכין ג"כ התיקונים הנ"ל ומכניעין קליפת עמלק מלכות דסט"א שהוא בחי' היצה"ר.
[§18] And therefore one recites Aleinu — through which one subdues the klippos — and one prays abundantly for the revelation of His Kingship — "and all shall accept the yoke of Your Kingship" — etc. — and one concludes: "On that day Hashem will be One and His Name will be One."
## Segment 420
וזה בחי' מה שמבואר להדיא בספר המדות לרבינו ז"ל סוף אות צדקה שע"י נתינת שקלים ניצול מיצה,ר והיינו כנ"ל. וזה כי תשא את ראש בני ישראל זה בחי' המשכת החכמה והמוחין שהם בחי' ראש וראשית. לפקודיהם שזה בחי' מלכות מלשון פקידה והתמנות וגם כפשוטו שהוא לשון מנין וחשבון ומספר ידוע ומבואר בזוה"ק שבחי' חשבון ומספר הוא בבח'י מלכות ומחמת שזה לעומת זה יש ג"כ בחי' מלכות דסט"א בחי' עשו שרוצה להתגבר בעינו הרעה על הקדושה ח"ו שזה בחי' מה שבא עשו להלחם ביעקב עם ארבע מאות איש שזה בחי' הרע עין שלו כי רע עין גמט' ארבע מאות כידוע ומבואר כל ז ע"כ כשנתעורר בחי' מספר דקדושה שנמשך מבחי' מלכות דקדושה כי אין מלך בלי עם וברב עם הדרת מלך יש לחוש לעינו הרעה של עשו בחי' מלכות הרשעה סטרא דמותא שלא יתגבר כנגד הקדושה ח"ו ויוכל להיות עי"ז נגף ח"ו. ע"כ צוה הקב"ה ונתו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם.
[§1] And therefore one reads in the Torah during prayer — for the essential acceptance of prayer is through the Torah, through which one gives strength to the holy Malchus — the aspect of the yetzer tov — to overpower the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav. And therefore our Sages taught: "At the time when the voice is the voice of Yaakov" — when they engage in Torah — "the hands are not the hands of Esav." And our Sages expounded [Bava Kamma 82a]: *"and they walked three days in the wilderness and found no water"* [Shemos 15:22] — that they walked three days without Torah, and they arose and rebelled [because the yetzer hara overpowered them] — therefore the prophets and elders instituted that they should read [the Torah] on Shabbos, Monday, and Thursday — etc. — for when they engage in Torah, their yetzer is given into their hands — as our Sages taught.
## Segment 421
ועיין זוה,E פקודי דף רכ"ה ע"ב מבואר שם לענין זה וז"ל בגין דקדש איהו רזא עילאה דכל דרגין וכו'ואית ליה לבר קדש אחרא לתתא דקיימא תחותיה וקאים בחושבנא ומיין אוף הכי ישראל אינון קדש דכתיב קדש ישראל לה' ואינון יהבי קדש אחרא פורקנא דילהון דקיימא בחושבנא וכו' עיי"ש ובמקדש מלך תמצא מבואר כל ענין הנ"ל. וזה זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וכו' עיןי טעמי המצות להאר"י ז"ל ותמצא שרומז גם לבחי' גבוה ורמה מאד ועיין בר"מ פ' כי תשא ותמצא שרומז גם לבחי' אחרות ובודאי הכל עולה בקנה אחד. ולןענינינו כי ע"י כל הבחינות הנ"ל יתרומם קרן המלכות דקדושה שזה בחי' אדני המשכן שהיו מכסף הנ"ל וכן הווי העמודים שזה בחי' הואו המבואר בפנים במאמר אשרי הנ"ל. וזה שארז"ל שאמר משה לפני הקב"ה אימתי תרומם קרנם של ישראל אמר לו בכי תשא היינו כנ"ל וזה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וכו' בכדי ששיהיה בחי' היחוד בין בחי' חמה ולבנה בשרש בשלימות בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה ההנ"ל. וזה בחי' הג' תרומות שהוזכרו בפרשה זו היינ וכנגד הג' בחי' הנ"ל, שהם מוחין ותורה ומלכות וכל אחת מהם היא בחי' תרומה.
[§2] And therefore the primary reading of the Torah in its completeness is on Shabbos — for "the Torah emanates from supernal Wisdom" [Zohar] — and on Shabbos the light of Chochmah shines with a wondrous illumination, and therefore it is called Kodesh [holy] — as is known — and likewise Malchus ascends then with wondrous ascents — as is known. And therefore one also reads the Torah on Shabbos at Minchah — to draw, through the holiness of Shabbos, the power of Torah reading for the coming week as well. And one also reads the Torah on Monday and Thursday — in order to subdue the kingdom of the sitra achra and the yetzer hara also on the weekdays — and all of this is only through the power of holy Torah study. And through this all prayers are accepted — and therefore on Monday and Thursday one adds more prayers and supplications, and recites V'Hu Rachum [He is compassionate].
## Segment 422
החכמה הוא בחי' קש בחי' ראשית בחי' תרומה שהיא ראשית דגנך ונקראת קדש כמו שדרז"ל בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה וכו'.
סִימָן קע״ט
[§1]
Not to practice sorcery or divination or consulting omens — etc. For we must bind ourselves only to the holy light of the intellect in every thing — as stated. Therefore one must walk in wholeness — and not investigate the future — but accept everything with love and in wholeness. And then one will be His and His portion — as Rashi explains on the verse: "you shall be wholehearted with Hashem your G-d" [Devarim 18:13] — as stated. For since the essential goal of our intention is only to draw close to Him — through every thing — how is it possible for us to pursue schemes and investigate futures — and especially through the evil stratagems of sorcery and the like? Rather one must accept everything with love — and bind oneself to Hashem in all that comes upon one — for He alone is our portion and the pleasantness of our lot.
[§2]
And therefore it is truly said of Yaakov — who merited the aspect of holy light of intellect — that "Yaakov was a wholesome man" [Bereishis 25:27] — as cited in the discourse mentioned — on the verse: "Ashrei temimei darech." And therefore also illusion of the eyes is forbidden — for through this one damages the aspect of holy eyes. And this is the aspect of the prohibition of doresh el hameisim [consulting the dead] — for through this one binds oneself to the sitra d'mosa — the opposite of the holy life-force.
[§3]
And this is the aspect of: *"to the living — not to the dead"* [Yeshayahu 8:19]. And this is what is cited in the holy Zohar: "those are the ones who are called living." And therefore it is forbidden to heal oneself through words of Torah — unless for the sake of saving a life. For since one has already been afflicted and the hold of the sitra achra has come upon one — from which is the root of all sicknesses and illnesses — G-d forbid — all of which comes through neglect of Torah — as our Sages taught: he should ascribe it to neglect of Torah. Therefore how can one receive healing through the special quality of reciting words of Torah alone — saying them over the wound? Rather: one must first repent fully for one's deeds — and truly accept the yoke of Torah — and then one will automatically receive healing — as it is written: *"and he shall repent and be healed"* [Yeshayahu 6:10] — and it is written: *"healing shall be to your flesh"* [Mishlei 3:8] — etc. — and as our Sages taught. But to protect oneself from harmful spirits — so that they not harm one — it is permitted to recite verses. For certainly through words of Torah the sitra achra is driven away — as our Sages taught: all who engage in Torah — harmful spirits flee from them. And this: *"all the nations"* [Devarim 18:14] — *"hearken to soothsayers and diviners — but as for you — not so has Hashem your G-d given you"* — *"a prophet"* — etc. — *"like me He will raise up for you"* — *"and I will place My words in his mouth"* — etc. [ibid. 15, 18]. For the Holy One informs Israel of the future through His holy prophets — who draw their power from the aspect of Moshe our teacher — whose root is in supernal Chochmah — the aspect of: "face of Moshe is as the face of the sun" — the aspect of: "a prophet has a wise heart" — as our Sages expounded.
## Segment 423
התורה נקראת תרומה בחינת ותרם כראם קרנו וכן וירם קרן משיחו בחי' עין בינונית אחד מחמשים שאמור לענין תרומה היינו כנגד בחי' נון שהוא בחי' מלכות כנ"ל ועיין עוד במאורי אור. וזה בחי'מה שארז"ל לענין הג' תרומות הנ"ל אחת לאדנים שהם כנגד בחי' מלכות כידוע ואחת לקרבנות הצבור שזה כנגד בחי' התורה שהיא כנגד כל הקרבנות כמו שדרז"ל על פסוק וזאת התורה לעולה וכו' ובשני תרומות אלו הדל והעשיר שוין כי בהחלק שיש לישראל בהתורה וחלכות דקדושה כולם שוים כי כל ישראל חיבים בקבלת מלכות שמים ועול תורה ומצות כולם כאחד מקטן ועד גדול ואחת היא תרומת המשכן ולא היה יד כולם שוה בה וכו' זה כנגד בחי' התקשרות והסתכלות אל השכל דקדושי והשגת המוחין הק' בזה אין יד כולם שוה רק בבחי' נודע בשערים בעלה כל חד כפום מה דמשער בלביה שזה בחי' מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרמתי.
[§3] And therefore every Friday — in which there is holiness and Torah in abundance — and Kodesh is the aspect of Chochmah — as stated — one multiplies the number of those called up [kruy'im] as our Sages taught. And they further said: those three, five, and seven [called up] — corresponding to what? Corresponding to those who see the face of the King — etc. — for through Torah reading one gives strength to the aspect of holy Malchus — as stated — and Malchus is the aspect of Dalet — as stated — and therefore one reads in the Torah four times each week. And therefore one does not read fewer than ten verses — and our Sages said these correspond to the ten idlers of the synagogue who are permanently stationed there to pray at the proper time each day with a congregation.
## Segment 424
או י"ל כי התרומה של קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלות אל השכל דקדושה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלו תאל השכל דקדשוה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור על שם ההתקרבות להשי"ת שזה עיקר בחי' הקרבן שמקרב העולמות לשלימותן היינו להשי"ת כי סילוקא דקרבנות עד אין סוף ובזה יד כולם שוה כי כל אחד מישראל צריך להסתכל על אור השכל ולהתקרב להשי"ת עי"ז.
סִימָן ק״פ
[§1]
And therefore: it is forbidden to incise a tattoo or to make a bald patch for the dead or for idolatry. For these are from the customs of non-Jews — who are bound to the sitra d'mosa — the aspect of: "they shall die without wisdom" — and therefore they mark their bodies as a remembrance of the dead or of idolatry. But Israel — who are bound to the living G-d — until even in their death they are called living.
## Segment 425
אע"פ שיש בעני ןזה של השגת השכל דמריגות הרבה אבל בכלל הענין כולם שוים בחיוב ענין זה.
Therefore all of this is forbidden to them. And this: "you are children" — etc. — "you shall not cut yourselves" — etc. — for the departure of one of Israel — G-d forbid — is only like a king who sends for his son to return to his father's house in peace — to delight with him — etc.
## Segment 426
וגם כי השכל והחכמה הוא בחי' אחדות אחד כי הוא למעלה מהמספר והחשבון שזה בחי' קדש דלעילא דקיימא בלא חושבנא כנ"ל בשם הזוה"ק וע"כ יד כולם שוה בו. והתרומה של נדבת המשכן הורא כנגד בח'י התורה שנאמרה באהל מועד (עיין סוטה ל"ז) ושם היו הלוחות והתורה וע"כ נקרא משכן העדו תכמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמ ושארז,ל ועיין בהלכות תלמוד תורה נמצא שפרשת שקלים היא בחי' המשכת כל התיקונים הנ"ל: פרשת זכור הוא כנגד בחי' הכנעת המלכות דסט"א עשו עמלק כנ"ל. ואח"כ הואקדושת פורים ויבואר לקמן: ואחר פורים קורין פרשת פרה ופ' החודש והם הכנה לקדושת פסח שבו עירק המשכת התקונים הנ"ל ובו היתה הגאולה הראשונה ובה כלולים כל הגאולות וכנ"ל בהלכות פסח. וזה בחי' ענין הפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת סטרא דמותא שהוא היפוך מהתיקונים הנ"ל שהם עיקר החים דקדושה וע"כ דרשו רז"ל פרשת הפרה לענין ביטול המלכיות דסט"א(וכמבואר ג"כ בזוה"E פקודי דף רל"ז עי"ש) שהם מבח'י סטרא דמותא. וע,כ עיקר טהרתה ע" יהמים חיים שהם בחי' מימי הדעת והתורה הק' שהם עיקר החיים וע"כ רימז בפ' זו אזהרה גדולה על עסק התורה כ"ש וזאת התורה אדם כי ימות באהל וכמ ושדרז"ל (שבת דף פ"ג) כי עיקר התיקון הוא ע"י עסק התורה כנ"ל: ואח"כ קורין פרשת חודש שהוא בחי' שלימות תקון המלכות בבחי' מלוי הלבנה מחסרונה עד שתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל.
— and as our Sages expounded this.
## Segment 427
ובפרשה זו מבואר ענין יציאת מצרים ואיסור חמץ בפסח וענין הקרבן פסח ואכילת מצה וכו' והכל מורה על ענין המשכת התיקונים הנ"ל בשלימות כמבואר לעיל בהלכות ר"ח ובהלכות פסח: עוד י"ל כי שקלים רומז לבחי' השכל דקדושה שהוא בחי'שקל הקדש. כי קדש הם המוחן והחמכה כידוע ונקרא שקל כי עיקר המשקל וההכרעה של כל ענין וענין הוא ע,י השכל בחי' שיקול הדעת.
[§4] And this is the aspect of prayer. And the synagogue too is the aspect of Malchus — as is known. And one [opinion] said: [the ten verses] correspond to the Ten Commandments, which are the totality of the Torah. And one said: corresponding to the Ten Utterances [Asarah Ma'amaros] — which are the life-force of every thing — the aspect of wisdom and intellect clothed in every thing — in the aspect of *"all of them You made with wisdom"* [Tehillim 104:24]. Except for the portion of Amalek — which is the totality of the kingdoms of the sitra achra — and in it is written: *"there is war for Hashem against Amalek from generation to generation"* [Shemos 17:16] — for his [heavenly] prince is himself the yetzer hara — and because of the power of free choice it is presently impossible to nullify him completely — therefore his portion is also deficient, containing only nine verses — as our Sages taught.
## Segment 428
וע"כ היו נותנים מחצית השקל דייקא לכל אחד שזה עיקר הידיעה דקדושה שידע שעדיין הוא בבחי' מחצית ולא השיג ידיעה שלימה עדיין שזה בחי' תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך: זכור הואבחי' הכנעת מלכות הרשעה בחי' היצה"ר שרוצה להפריד מן השכל דקדושה כנ"ל: ופרה הוא בחי' עסק התורה בחי' זאת חוקת התורה וכו' שנאמר בתחלת פ' פרה וזה בחי' מה שמטמאת טהורים ומטהרת טמאים כי היצה"ר מתלבש עצמו בתחלה במצוות ואז נדמה להאדם שהוא טהור בטהרה גמורה והתורה הקדושה מגרשת ממנו בחי' היצה"ר הזה ומבררת לו שהוא טמא כי הוא מצוה הבא בעבירה שזה בחי' ומטמא טהורים לפי שעה עד שיטבול ויעריב שמשו היינו שיעשה תשובה ויהיה טהור. וכן הוא מטהרת טמאים בטומאת שבעה דהיינו טמאי מתים שהם אותם שנטמאו בעבירות גמורות ע,י יצרם ר"ל שהתורה הק' מטהרת אותם ומחזירם בתשובה שלמה פרשת חודש הוא בחי' הגאולה ושלימות מלכות דקדושה שנשלם ע"י כל הנ"ל
סִימָן קפ״א — דִּין מַיִם אַחֲרוֹנִים
[§1]
For all the time that Hashem, as it were, desires the continued existence of the sitra achra —
for the sake of [preserving] the power of free choice —
one must therefore draw for it also some spark of holy life-force —
but only enough for its sustenance and in great contraction —
and through this specifically one subdues it —
as is understood in the discourse Marikim Sakeihem, Siman 17 —
and this is elaborated much in the holy Zohar.
And this is the matter of the mayim acharonim [final waters] taken after the meal —
for since eating is a physical, animalistic matter —
it being one of the things in which man resembles an animal — as our Sages taught —
and in particular since the implements of eating are from the side of Esav — as stated —
it is impossible for some degree of foolishness not to gain hold through this.
Therefore one gives them their portion through the final waters —
so that they not grow stronger, G-d forbid.
## Segment 429
סימן ותרפ"ו וכו'
[§3] And this: "And you shall remember all the commandments of Hashem" — etc. — for all the mitzvos are aspects of contractions [tzimtzumim] through which one attains the perception of His G-dliness, may He be blessed [see the discourse Mishra, Siman 30]. And this: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" — through which the yetzer hara incites, in the aspect of the klipa of Esav and Yishmael, the kingdoms of the sitra achra. For by remembering all of Hashem's commandments — which are the aspect of the totality of the holy Torah — one thereby subdues the yetzer hara and the kingdoms of the sitra achra. And then one merits to study and fulfil the Torah at a far greater level, until one attains a true attainment of the light of the holy wisdom and intellect — which are the aspect of Kodesh [sanctity], as is known.
## Segment 430
הלכו תמגילה. כי עיקר מלחמת עמלק בכל דור ודור הוא רק בעניןזה כי שרו של עמלק הוא הס"מ שהוא בעצמו היצה"ר בחי' מלכות הרשעה שרוצה להפריד את האדם מן השכל דקדושה בחי' לא יחפוץך כסיל בתבונה. וזה בחי' ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבינו אם אין. היינו שנסתפקו אם יש חיות אלהו תשהוא בחי' השכל דקדושה. בכל דבר אם לאו. וזה בחי' דאפרידו בין יש לאין. כי יש הוא בחי' מלכות שעל ידה עיקר הישות כמבואר במאמר אנכי סי' דלת. ואין הואבחי' חכמה בחי' והחכמה מאין תמצא וצריכין ליזהר שיהיו מחברין ביחד שזה בחי' התחברות החי"ת והנו"ן הנ"ל והם הפרידו ביניהם ע,י הספקות והנסיונות הנ"ל ע"כ מיד ויבא עמלק. ורז"ל אמרו שבא עמלק על שחללו את השבת. והא ג"כ כנ"ל כי כבר נתבאר שעיקר שלימות ענין זה הוא ע"י קדוש תשב. וזה וילחם עם ישראל ברפידים ודרז"ל שרפו ידיהם מן התורה. שעיקר הכנעת עמלק הוא היצה"ר הוא ע"י התורה הק' כנ"ל וזה ויאמר משה אל יהושע דייקא שהוא בחי' לבנה ורז"ל דרשו מחמת שהוא מזרעו של יוסף שזכה ביותר לבחי' הנ" להיינו לקשר עצמו אל השכל דקדושה שיש בכל דבר כמבפ"נ. ע"כ אמר לו דייקא בחר לנו א נשי םדרז,ל שהשוהו לו וכו'. זה בח'י והיה אור הלבנה כאור החמה. וזה וצא (מן הענן) הלחם בעמלק. כי עיקר מלחמתו של עמלק הוא על החלושי כח ואין לאל ידם להתגבר על יצרם והם בחי' אותם שהיה הענן פולטן שנדחו ונתרחקו מן הקדושה קצת ועליהם מתגבר ביותר לתופשם ברשתו לגמרי. וע, כ אמר לו משה שיצא להלחם בעדם. וזה שתירגם יונתן שעמלק בא בשביל המחלוקת והמריבה שהיה בין יעקב ועשו היינו כנ"ל. וזה מחר אנכי נצב על ראש הגבעה. היינ ושלא יתיירא ממנו כי גם הוא ילחום עמו ברוחנות וכמובא בזוה"ק. וזה ומטה האלהים בידו. כי מטה האלהים מרמז על כח הבחירה כמובן במאמר בטח בה' סימן ע"ט. ומשה זכה לכבוש את הבחירה כ"כ עד שהיה יכול לעזור לבטל בחירה ג"כ ולהכניע ולבט לממנו קליפת עמלק שהוא בחי' היצה"ר אבל עכ"פ צריך האדם בעצמו להלחם ג"כ עמו כי אם אין אני לי מי לי וכמבואר במ"א וע"כ גם כאן משה נלחם עמו ברוחניות ויהושע ואנשיו יצאו ללחום עמו בגשמיות בפועל ממש. וזה והיהי כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו'. ודרז"ל כשישראל מסתכלן כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו נוצחין וכו'. היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל. שצריכין להסתכל כלפי מעלה היינ ועל השכל דקדושה שיש בכל דברולקבל על עצמו עו למלכות שמים שלימה שזה בחי'. משעבדין את לבם וכו' וזה הדבר נעשה בכל דור ברוחניות ע"י הצדקי הגדול, שהוא בחי' משה בבחי' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישרא לאבל בודאי צריך כ"א להתגבר בעצמו ג"כ וללחום מלחמות ה' ולהסתכל כלפי מעלה ולשעבד את לבו וכו' כנ"ל. וזה ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' העמלק מדר דר. ומובא בזוה"ק דיורא עילא ה ודיורא תתאה שזה ג"כ שני הבחי' הנ"ל.
[§2]
And our Sages taught that one takes final waters
on account of Melach Sedomis [Sodomite salt], which blinds the eyes —
and a trace [of it] is mixed among the pure salt,
for in the holy salt [of the Ketores] there is hidden also a trace of this.
And in the intentions of the Ketores it is explained that Melach Sedomis
is the secret of Tidal king of nations [Bereishis 14:1] —
and the Midrash explains that Tidal king of nations alludes to the kingdom of Edom — etc. —
and it is known that the exile of Edom encompasses both Esav and Yishmael,
who are the clouds that blind the eyes —
and therefore Melach Sedomis blinds the eyes —
which are the aspect of Chochmah — as it is written:
*"and the eyes of them both were opened"* [Bereishis 3:7] —
and Rashi explains: this was said regarding wisdom.
## Segment 431
וזה שארז,ל אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' מה שמו דא חכמה. וכסא הוא בחי'מלכות. וזה זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' כי צריכין לזכור זאת היטב בכל עת שיש שונא ואויב כזה שאורב על האדם בכל עת ובפרט בעת חלישותו ועיפותו וזה ויזנב בך וכו' כי זה עירק מחמתו לנתק את האדם מן השכל דקדושה בחי' ראש ומוין ולהכניס בו כסילות ושטות שזה בחי' זנב שהוא ההיפוך ממש מן הראש. וזהולא ירא אלהים. כי מחמת שלפעמםי מתלבש עצמו במצוות יעושה עצמו כאלו הוא ירא וכו' וע"כ צריכין ליזהר בהזה. כי באמת הוא רשע ערום ולא ירא אלהים וכל שכוונתו לרע ח"ו. וזה והיה בהניח וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' לא תשכח. כי השכחה נמשכת ג"כ מבחי' התגברות עמלק שמחשיך על המוין וממשיך שכחה וע"כ צריכין ליזהר מזה. וזה שארז"ל ג' מצווות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ששם עיקר שלימות התיקונים הנ"ל כי א"י בעצמה הוא בחי' מלכות דקדושה ואוירה מחכים ושם עיקר מקום התורה והתפלה וכמבואר במ"א וזה להעמיד להם מלך בחי' מלכות כנ"ל. ולהכרית זרעו של עמלק בחי' ביטול המלכות דסט"א. ולבנות להם בית הבחירה שהוא בחי' אור השכל דקדושה כי כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו: וזה ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך למלך כי המלך נמשח בשמן שהוא בחי' חכמה ע"י נביא שהוא ג"כ מבחי' זו בחי' ונביא לבב חכמה כנ"ל וזה בחי' ומבינה נביאים וכו' כידוע ובפרט שמואל שהיה גדול מאד במדריגת הנבואה והודיע לו זה למען ידע מכחו ואיך שבידו לבטל קליפת עאמלק שהוא כלליות המלכות דסט"א כידוע. וזהויך שאול את עמלק וכו' ויתפוש את אגג מלך עמלק חי וכ'ו. ובזה פגם מאד כי עבר על דברי שמואל ועי"ז היה לעמלק בחי' היצה"ר מקום ביותר לינק ולקבל מניצוצי החיות דקודשה שנפלו ולהתגבר עי"ז ביותר מאחר שכבר היה בידו של שאול והוא ברצונו השאיר אותו בחיים וגם זה היה העיקר ע"י שנתלבש היצה"ר שרו של עמלק במצוות ויראות נפילות עד שהיה שאול מסופק אם לא יהיה לו איזה עוון ח"ו אם יהרוג אותו וכמבון ממה שדחז"ל על וירב בנחל. וכן במה שחמל על מיטב הצאן והבקר פגם מאד כאשר הוכיח אותו שמואל ע"ז.
[§3]
And it has already been explained above that Chochmah is in the aspect of salt —
and therefore there is found among a kor of salt one kernel of Sodomite salt —
so that they too should have some nourishment from it in great contraction.
And in order that they not grow stronger and blind the eyes —
meaning confuse a person from looking with open eyes
at the holy wisdom and intellect in every thing —
one must take the final waters — as stated.
And this is what is explained in the kavanos and cited in the Siddur Kol Yaakov:
that the final waters serve to drive away the sitra achra from the table
and give them their portion — etc. —
and this is what our Sages taught:
on account of Melach Sedomis which blinds the eyes —
which is the secret of the strong klippa — etc. —
which is the secret of the shakyan — the old and foolish king — etc. —
see there — and it corresponds to our matter —
for the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara —
is the Satan — the aspect of Esav — the aspect of the old and foolish king —
for "the fool desires not understanding" [Mishlei 18:2] — as explained within.
And therefore:
melech zakein u'ksil [old and foolish king] together with the word count
in numerical value equals Esav.
סִימָן קפ״א
## Segment 432
וזה שאמר לו וישלחך ה' בדרך ומאמר לך והחרמת את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אותם. כי הם מבחי' היצה"ר שממנו כל החטאים כמו שדרז"ל על פסוק יתמו חטאים מן הארץ, ע,כ צריכן לכלות אותם לגמרי ולא ליתן להם שם חיות ויניקה כלל. וזה שהשיב לו שאול שהשאירו הצאן והבקר בשביל קרבנו תוזה ג"כ בחינת התלבשות במצוו. ושמואל הוכיחו על זה כ יהוא מצוה הבאה בעבירה. וזה החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' וכו' וימאסך ממלך כי פגם עי"ז במלכות דקדושה ונתן כח לבחי' ההיפוך ח"ו. וע"כ נתחרט שאול ע"ז מאד ועשה תשובה כמבואר במקרא.
[§1]
The prohibition of shaving the pe'os of the head and the beard. See in the kavanos. For the hairs of the head are from the aspect of gevuros and judgments. And therefore one must shave them — for from the aspect of overly strengthened judgments — the sitra achra — the aspect of Esav the hairy man — suckles from there. Only one must leave the pe'os — which allude to the aspect of Malchus. For the building of Malchus — through which one merits to receive from the light of Chochmah — is from the aspect of gevuros — as is known. This is the aspect of dina d'malchusa [the law of the kingdom]. And therefore it is forbidden to shave the pe'os. And the hairs of the beard are in the aspect of kindness and mercy — whose root is from the aspect of Chochmah — the aspect of: "a sage — this one acquired wisdom" — the aspect of: "the splendor of the face" — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face." And therefore it is forbidden to shave them. And also: the hairs of the beard allude to the thirteen attributes through which the Torah is expounded — the aspect of Torah study mentioned. And likewise they allude to the thirteen attributes of mercy — which are the root of all prayer. And therefore one does not appoint a prayer leader unless his beard has filled out — as explained in the Shulchan Aruch, Orach Chaim, Siman 53. It emerges: in the pe'os and the beard — all these rectifications are alluded to — which are the aspect of the general totality of Israel's holiness — as stated.
## Segment 433
ואח"כ הרג שמואל בעצמו את אגג וחתכו לד' ובזה המשיך בחי' הכנעה וביטול כל הד' מלכיות דסט"א וכמבואר במ"א. ומשורש נחש שהוא אגג יצא צפע שהוא המן שהיו ישראל בסכנה גדולה על ידו. וזה שסיפרה המגילה איך שהתגבר אז בימי אחשורוש בחי' המלכות דסט"א עד שהיה מולך עכו"ם אחד על כל העולם. וזה שארז,ל מלך טפש היה כי הוא מבחי' מלך זקן וכסיל ועשה משתה גדול כ"כ. וכאשר טוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי ובזה גילה פחזותו ביותר בבחי' לא יחפץ כסיל בתבונה וכו' כי עשה נבלה כזאת ושטות כזה ובעבור זה נתבזה מושתי שא מרה לו דברי ביזיון ונתגלה שבאמת אין לבחי' המלכות דסט"א שום ממשלה כלל כי הלא אינו מושל גם בביתו ועל אשתו והכל רק בבחי' כח המדמה בשביל כח הבחירה ואז נהרגה ושתי המרשעת והכל היה בהשגחת השי"ת ולטובת ישראל. ואח"כ מספרת המגילה מענין מרדכי ואסתר שהם כנגד שני הבחינות הנ"ל. כ ימרדכי הוא בחי' בשמים ראש מר דרור כמו שדרז"ל וזה בחי' החכמה והמוחין שהם בחי' הנשמה שנהנית מן הריח כנ"ל. וזה בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל כי החכמה הוא עיקר האור. ועי,ז התפלה נשמעת וזהו בן שמעי בן קיש שהקיש על דלתי רחמים כמ ושדרז,ל וזה איש ימיני בחי' לב חכם לימינו. וזה ויהיה אומן את הדסה היא אסתר וכו' אסתר הוא בחי'המלכות דקדשוה כידוע ומרדכי שהוא בח'י החכם האמת שזכה לחכמה דקדושה הוא כביכול מגדל אותה כי עיקר חיותה מבחי' החכמה כנ"ל. וע"כ נקראת ג"כ הדסה על שם הריח והדסה גימטריא חכמה עם הכולל כידוע כי היא ג"כ בחי' חכמה תתאה חכמת שלה כידוע. וזה שארז"ל אסתר על שם אסתהר ר"ל לבנה בחי' לבנה הנ"ל. וזהו ותהי אסתר נשאת חן וכו' כי כשהמלכות בחי' נו"ן מקושר להחכמה בחי' חי"ת עי"ז נעשה חן כנ"ל. וזה ותלקח אסתר אל המלך וכו' כי התגברה אז בח'י המלכות דסט"א כ,כ עד שכביכול בחי' אסתר נלקחה לבית המלך אבל באמת לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים כשארז,ל שלא נגע בה כלל רק שידה נזדמנה לו בדמות אסתר. אך אעפ"כ בוודאי התגברה אז ההסתרה מאד על בח'י המלכות דקדושה בבחי' ואנכי הסתר אסתרי וכו' כשדרז,ל. וזה ויאהב המלך את אסר וכו' ותשא חן וחסד לפניו בחי' חן הנ"ל וישם כתר מלכות בראשה וכו' כיהיא מבחי' המלכות ונאה לה כתר מלכות. וזה אחר הדברים האלה גדל המלך וכו' את המן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה בכדי שלא ליתן כח לבחי' מלכות דסט"א בחי' אלהים אחרים כשארז"ל שעשה המן עצמו ע"ז ואז רצה החן להשמיד ח"ו את כל היהיודין ע"י תוקף התגבורת המלכות דסט"א סטרא דמותא וישרא להיו אז בסכנה גדולה על שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ובזה נתנו כח לבחוי' המלכות דסט"א ביותר ועל שנהנו מסעודתו של אות רשע כי ע"י פגם האבכילה מתגבר בחי' עשו מלכות דסט"א כנ"ל בפרט שנהנו מסעודה כז ושהיתה העיקר על פגם בח'י מלכות דקדושה ותוקף התגברות המלכות דסט"א כשדרז"ל על פסוק כשבת המלך על כסא מלכותו ומרדכי ידע מכל ה ע"כ הרעיש העולם מאד ויזעק זעקה גדולה וכו' וצוה על אסתר שתלך אל המלך לבקש מלפניו על עמה. ואסתר צותה לגזור תענית שלשה ימים בכדי לתקן פגם האכילה הנ"ל. ולהכניכע בזה כחו של עשו מלכות דסט"א. ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שלבשה רוח הקודש מבחי' המלכות דקדושה.ויהי כראות המלך את אסתר המלכה וכו' נשאה חן בעיניו בחי' חן הנ"ל. וזה בחי' הסעודה שזימנה אסתר להמן ובזהבעצמו פחים טמנה לרגליו כשארז"ל. כי ואתה מרום לעולם ה' כי כך דרך והנהגת מלכות דקדושה שבתוקך התגברות החשכות וההסתרה ע"י גודל הצלחת הרשעים שהם מבחי' המלכות דסט"א אבל באמת בזה בעצמו טומנת פחים לרגליהם בבחי' בפרוח רשעים כמו עשב וכו' להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה'.וה ליהודים היתה אורה זו תורה שעל ידה נותנין כח לבחי' מלכות דקודשה. וזהו שמחה זה יו"ט שאז יעקר זמן עליית המלכות דקדושה כמבואר במ"א. וזה וששון זו מילה בחי' כריתת הערלה שהיא מבחי' המלכות דסט"א קליפת עשו עמלק. וזה ויקר אלו תפילין שהם בחינת מוחין בח'י אור החכמה והשכל דקדושה הנ"ל: וזה בחי' תענית אסתר שמתענין קודם פורים זכר למה שהתענו אז וכן משה התענה ביום מלחמת עמלק כשארז"ל בתענית היו שרוים בכדי להכניע כחו של עשו שאחיזתו בושט וכבד שהם כלי האכילה והמזון הגשמי ולהמשיך ולעורר זכותו וכחו של יעקב שעיקר חיותו וקיומו הוא ע"י מזון הרוחני מזונא גנשמתא שמקבל מאור חכמה העליונה בח'יוהחכמה תחיה וכמובא מזה בזוה"ק:
[§1] It is already explained that the synagogue is a place of prayer and corresponds to the aspect of Malchus — as stated — and therefore it must be the tallest of all the buildings of the city. For the aspect of Malchus is the aspect of height, elevation, and exaltedness — as is written concerning Shaul: *"and he was taller than all the people from his shoulders upward"* [Shemuel I 9:2] — and Shemuel said about this: "Do you see that Hashem has chosen him, that there is none like him among all the people?" — and concerning the Messianic King it is said: *"he shall be exalted and lifted up and very high"* [Yeshayahu 52:13]. And also because in every house there is the aspect of Malchus — in the aspect of "every man shall rule in his own house" [Esther 1:22] — and our Sages expounded: "He made them houses — houses of royalty." And therefore the synagogue — which alludes to holy Malchus — must be the tallest and most elevated of all.
## Segment 434
סימן תרפ"ז
[§4] And this is the doubling in the verse: "so that you shall remember" — etc. — "and you shall be holy to your G-d — holy" — specifically holy. And this: "I am Hashem your G-d Who brought you out of the land of Egypt to be a G-d unto you" — for on this very condition He took them out of there: that they should sanctify themselves with His sanctity, and bind themselves only to the G-dliness in every thing, in order to draw close to Him in truth. And this: "I am Hashem your G-d" — Emes v'Yatziv [True and Firm] in the morning — for then one merits to receive the light of the intellect and mochin, which are the essence of the light of day — and Emes v'Emunah [True and Faith] in the evening — for even in the time of the withdrawal of the light of the intellect and the mochin, one must still bind oneself to the holy intellect — which is the aspect of truth — through the holy attribute of faith, which is the attribute of night — the aspect of נ [nun] mentioned above.
## Segment 436
וזה בחי'חיוב קריאת המגילה בצבור. לפרסומי סינא בפני כל עם ועדה כי גם בעבדותינו לא עזבנו וכו'. כי גם בתוקף ההסתרה של התגברות המלכות דסט"א והיצה"ר גם אז השי"ת עמנו ומשגיח עלינו בעין הרחמים והחמלה ומציל אותנו מיד כל הקמים עלינו. ובחי'המלכות דקדושה עושה את שלה גם אז ותבוא ותתחנן לפני המלך מלכו של עולם להעביר את רעת המן ימ"ש ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים לאבדם ח"ו. רק שבוודאי גם אנחנו צריכין להשתתף עמה ולהרבות בתשובה ותפלה וצדקה ותחנונים עד ישקיף וירא ה' וכו' וירחם עלינו ויגאלנו גאולת עולם. וזה בחי'חיב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. נגד שני הבחינות הנ"ל היינו בחי' מלכות שהוא בחי' מדת לילה ואור השכל שהוא בחי' יום: וזה מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. כי אף שת"ת כנגד כולם וגדול כח וזכות תלמוד תורה שעיקר הכנעת היצה"ר מלכו תדסט"א הוא ע"י ת"ת כנ"ל בפרט זכות ת"ת דרבים בוודאי גדול מאד. אעפ"כ ענין קריאת המגילה ולפרסומי ניסא בצבור גדול כל כך עד שדוחה גם ת"ת בפרט כי באמת עי"ז אדרה ניתוסף חשק חדש בכ"א ונתעורר לקבל על עצמו עול תורה ועול מלכות שמים מחדש וכמ ושהיה אז בשעת הנס וכמו שארז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש שנאמר קיימו וקבלו וכו':
סִימָן קפ״ב — בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
[§1]
See in the kavanos where it is explained that
the secret of the four blessings of Birchas HaMazon
is the drawing of the mochin to the Nukva [feminine aspect] —
meaning, as stated above:
that the illumination of the holy Chochmah —
which is the totality of the mochin —
should shine upon holy Malchus —
until she is in the aspect of:
*"the light of the moon shall be as the light of the sun"* [Yeshayahu 30:26] —
as is explained within.
[§2]
And this is what our Sages said:
the first blessing was established by Moshe — who is the aspect of the sun.
The second [Birkas HaAretz] was established by Yehoshua —
who is the aspect of the moon.
And this is the blessing of the Land —
for the Land of Israel is also in this aspect —
and therefore it was Yehoshua specifically who brought Israel into the Land —
as is explained in the Zohar.
And therefore one must mention there also Bris [covenant] and Torah —
for its essential power is through the holy Torah —
through which one subdues the kingdom of the sitra achra —
the aspect of Esav and Yishmael —
and this is the aspect of Bris —
the aspect of milah [circumcision] and priah [uncovering] —
and it is also simply known that through the mitzvah of circumcision
one weakens the power of the yetzer hara —
and the entire Torah depends upon the Bris — as is known.
[§3]
The third blessing — on the building of Yerushalayim
and the Holy Temple and the Davidic Kingdom —
was established by Dovid and Shlomo —
for Yerushalayim encompasses all of the above —
for it had great sages — in the aspect of "Rabbas bagoyim" [Eichah 1:1] —
and our Sages expounded: "great in intellect."
And it was the royal city —
and essentially the revelation of His Kingship is in Yerushalayim —
as it is said: *"Hashem shall reign forever — your G-d O Zion"* [Tehillim 146:10].
And in it was the primary study of Torah —
as it is said: "arise and go up" — and it is written:
*"for from Zion shall the Torah go forth"* [Yeshayahu 2:3].
And in it is the primary chen [grace] — overall beauty — etc. —
and there is the primary place of prayer.
The Beis HaMikdash itself certainly encompasses all of the above in the utmost perfection.
And likewise the kingdom of Dovid and Shlomo encompasses all the above —
for in the days of Shlomo "the moon was at its fullness" [Zohar] —
and they merited wondrous wisdom and Torah and chen and prayer.
## Segment 437
סימן תרפ"ח
[§5] A garment worn at night is exempt from Tzitzis — for although Tzitzis are the aspect of tzimtzum and the nun, as stated, nonetheless since it is specifically through this that one merits to receive the light of the intellect — as is explained within — which means that the ches and the nun become joined and the moonlight becomes as the light of the sun — it is thereby self-understood that within them shines the light of the intellect and wisdom. This is the aspect of what is explained in the kavanos: that the 32 threads of the Tzitzis correspond to the 32 paths of Wisdom. And this is what our Sages taught: "Whoever fulfils the mitzvah of Tzitzis is as if he received the face of the Shechinah" — meaning he merits to attain the light of the intellect and G-dliness in truth. And therefore a garment designated only for nighttime, worn only at night, is universally exempt from Tzitzis — since that is the time of withdrawal of the mochin and intellect, and one receives the holy vitality only through the aspect of faith.
## Segment 438
וזה בחי' כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. וארז"ל כ יתקנו זה לכבוד ארץ ישראל שהיתה חרבה בימים הללו. וגם זכר ליהושע בן נון שהוא הראשון שיצא ללחום בעמלק כי פני יהושע כפני לבנה והיה דבוק מאד במשה רבינו ופני משה כפני חמה וע"כ היה לו כח להכניע בחי'חמה ולבנה דסט"א בבחי' וחפרה הלבנה ובושה החמה שמרמזין לס"מ ונוקביה כמבואר בתיקונים וכמובן גם בפנים. וזה בחי' עד בא השמש שנאמר במלחמת עמלק וארז"ל שהעמיד משה אז את השמש והבטיח גם ליהושע שיעשה כן. כי משה זכה לשלימות אור החכמה העליונה שהיא שורש בחי'או רהשמש דקדושה ויהושע זכה לשלימות בח'י אור הלבנה כשהיא מקבלת אורה מהשמש העליון ומבואר בזוה,ק שמחמת זה הכניס יהושע דייקא את ישראל לא"י שהוא בחי' לבנה. והנה אז בימי אחשורוש היתה ארץ ישראל בחורבנה שזה בחי' פגימת הלבנה ואעפ"כ כשזכו ישראל לנס זה של פורים ותךקנו לקרות המגילה לפרסומי ניסא כנ"ל נתעורר ונמשך אז מחדש בחי' קדושת א,י שנכבשה על ידי יהושע שהוא היה הראשון שזכה להוציאה מרשות הסט"א ולהרוג הל"א מלכים ולהחזירה לרשות הקדושה והכל בכחו של משה רבינו כנ"ל. וע"כ כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון והיו אז בשלימות בנינים כי בתי ערי חומה הם עיקר הישוב של א"י וע"כ משונים בדינים משאר עירות כמבואר בתורה בפרשת בהר סיני.
[§4]
The fourth blessing was established for the slain of Beitar —
who were given burial —
for then they saw that even in our service He has not abandoned us — etc. —
for even though the kingdom of the sitra achra overpowered
and thousands and myriads of Israel were slain —
and moreover they were not permitted to be buried —
yet Hashem performed a great miracle that they did not decompose —
for it is impossible for the flesh of a dead person not to decompose —
and afterwards they were also given burial —
in the aspect of *"and the dust shall return to the earth as it was"* [Koheles 12:7].
For the bodies of holy Israel are in their root
the aspect of the contractions through which one merits to receive fully
the light of the intellect and life-force —
the aspect of the soul.
And therefore after one's passing the body is buried in the earth —
whose root is the aspect of Malchus — the aspect of contraction —
and the spirit returns to G-d — etc. —
in the aspect of *"but the soul of my master shall be bound in the bundle of life"* [Shemuel I 25:29].
And therefore this was established as the fourth blessing —
HaTov v'HaMeitiv [Who is good and does good] —
as stated in the laws governing meal conduct.
## Segment 439
ע"כ משונים בדינם ג"כ לענין קירתא המגילה שקורין בהם בט"ו שאז אור הלבנה בשלימות ועומדת נגד השמש ממש. (וכמבואר מזה בזוה"ק בענין פסח ג"כ) שזה עיקר השלימות כי זה בחי'שה ויהושע כנ"ל. שעי"ז מכניעי קליפת עמלק לגמרי וגם ט"ו הם בחי' י"ה שבשם יהושע ודרז,ל יה יושיעך שמרמזים על בחינת המוחין ואור השכל כידוע וכמובא גם בתיקונים כי יד על כס יה מרמז על י"ד וט"ו של פורים. וע"כ גם כל הסמוך לו ונראה עמו נידון ככרך כי נמשך גם לשם הארה יתירה ביותר. אבל כפרים ועירות גדולות שאינם מוקפות חומה מימות יהושע קורין בי"ד שאז עדיין לא קבלה הלבנה אור השמש בשלימות שזה בחי' אור השכל ממש. אבל גם אז אורה גדול ומאיר מאד אבל עדיין היא רק בחי' מלכות בחי' אמונה שזה בחי' יד בחי' י"ד אותיות שבתיבות ה' אלהינו ה' (כמובן בהקדמת התיקונים) שבהם עיקר קבלת עול מלכות שמים וזה בחי' מלכות דוד שמספרו ג"כ י"ד והוא עסק כל ימיו במלחמות עם מלכי העכו"ם עד שזכה לגמור הכיבוש של א"י וע"כ אח"כ בימי שלמה שהיה שלום ומנוחה שלימה היה סיהרא באשלמותא. ודוד היה הדור הארבעה עשר לאברהם אבינו שהתחיל להאיר ושלמה הדור החמשה עשר שזה בחי' י"ד לחודש וט"ו לחודש וכובן במדרש רבה בפ' החודש הזה לכם וע"כ אפילו כרכים של חוץ לארץ יש להם דין זה ג"כ כי א"י נכבשה בכח וקדושה כזאת שמשנכבשה א"י יכולין ישראל לכבוש גם כל מקומות של חו"ל להמשיך עליהם קדוש תא"י כמובן בדברי רז"ל הובא ברש"י על פסוק כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו. וע,כ באמת גם עכשיו בכל מקום שישראל נתיישבו שם יש שם איזה בח'י מקדושת א"י. וע"כ גם שם יש חילוק זה בין מוקפות חומה מימות יהושע אם לא. וע,כ תקנו אז עוד זמנים על קריאת המגילה היינו בי"א י"ב י"ג. כי אחר עשרה ימים בחודש נחשב כבר בחי' מילוי הלבנה מפגימתה רק שאינו בשלימות עד ט"ו לחודש וכמובן בזוה"ק ע"כ יכולים בני הכפרים להקדים קריאתם מאז אבל יותר מט"ו לא כי ולא יעבור כתיב כי הם כבר מימי חסרון הלבנה.
[§5]
A mitzvah to recite Birchas HaMazon over a cup [of wine] —
for the cup is the aspect of Malchus — as is known —
and one holds it in one's hand with five fingers
corresponding to the Five Books of Torah —
which are the essential power and strengthening of Malchus —
and the wine within it is the aspect of daas [knowledge] and Chochmah — as stated.
And therefore it must be whole —
for holy Chochmah and Malchus are in the aspect of completeness — as stated.
[§6]
The cup requires rinsing on the inside and wiping on the outside —
meaning its inside should match its outside —
see Tikkunnei Zohar, Tikkun 28 —
in the aspect of: "as my heart is, so I said to his brothers" [Bereishis 44:20] —
and the verse: *"my mouth shall speak wisdom and the meditation of my heart shall be understanding"* [Tehillim 49:4] —
and likewise: *"the heart of the wise guides his mouth"* [Mishlei 16:23] —
the aspect of Malchus — the mouth —
the opposite of the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara —
the aspect of Esav — who is impure and reprehensible
both inside and outside —
and even if he sometimes speaks something correct with his mouth,
"seven abominations are in his heart" [Mishlei 26:25] —
in the aspect of: *"for he hunted with his mouth"* — said of Esav —
which is the aspect of what is explained within
regarding the yetzer hara clothing himself at times in mitzvos.
## Segment 440
ומחמת שהאדם הוא בעל בחירה ואינו עומד על מדריגה אחת ובגשמיות ג"כ ע"פ רוב הוא מטולטל ממקום למקום ע"כ מחויב להשתדל בתיקונים הנ"ל כל אחד כפי מקומו ושעתו וכמבואר לעיל וע"כ גם בענין זה ארז"ל פרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף. וע,F המפרש בים וכו' ולא יהיה לו מגילה בי"ד יש אומרים שקורא אפילו מתחלת החודש מאחר שכבר התחילה הלבנה להתמלאות מחדשד קצת. וע"כ אין קורין המגילה בשבת בכדי שלא יבא עי"ז לאיזה חילול שבת שקדושתו גבוה מאד כי אז נמשכין כל התיקונים הנ"ל בתכלית השלימות כנ"ל:
סִימָן קפ״ב
[§1]
"A man shall not wear a woman's garment" — etc. — for man and woman are rooted in the aspects of sun and moon — intellect and Malchus — and from there is the root of their garments — as stated. And therefore each must guard its own aspect — and not exchange or replace — and leave one's boundary — G-d forbid. For through this the sitra achra suckles — G-d forbid — the aspect of the union of the sitra achra — the aspect of adultery — G-d forbid. And see in Likutay Halachos Yoreh Deah on this matter — and in Choshen Mishpat, the Laws of Deposits — on this discourse — and you will understand further.
## Segment 441
סימן תרפ"ט וכו'
[§6] [(The dispute between the Rambam and the Rosh explained in Siman 18 can also be understood along these lines — but it would take too long to elaborate, given the depth and subtlety of the matters.)]
## Segment 442
וע"כ גם נשים שהם מבחי' מלכות בחי' לבנה חייבות לשמוע מגילה וי"א שאינם מוציאות את האנשים כי הם במדריגה גבוה מהם והם כנגד בחי'חמה. וע"כ קורא אדם את המגילה בין עומד שהוא מבחי' דכורא בחי' חמה בין יושב שהוא מבחי' נוקבא בחי' לבנה כידוע.
[§2] And therefore one compels one another to build a synagogue and to purchase Torah scrolls, Talmud, and so on — for the essential power of holy Malchus is through the holy Torah — as stated. And therefore it is permitted to convert a synagogue into a house of study [beis midrash] — as explained in Siman 153 — for in the beis midrash one engages in Torah, through which one gives strength to holy Malchus — and therefore its sanctity exceeds that of the synagogue. And therefore after leaving the synagogue one must immediately go to the beis midrash and establish a fixed time for learning — as explained in Siman 155. And therefore our Sages taught: "Whoever goes from the synagogue to the beis midrash" — etc. — "merits and receives the face of the Shechinah" — etc. — meaning he merits to bind himself to and see, with an open eye, even in this world, the light of the intellect and wisdom and divine life-force clothed in every thing — which is also the aspect of receiving the face of the Shechinah — as stated. And through this he naturally merits in the World to Come to receive the face of the Shechinah literally — as it were.
## Segment 443
וע"כ קראה על פה לא יצא כי הכתב והקריאה הם ג"כ בחי' חמה ולבנה כנ"ל שזה בחי' לא כשאני נכתב אני נקרא וכמבואר במ"א. וע"כ צריכין לקרותה מתוך הכתב דייקא שלא להפריד ביניהם ח"ו. וע"כ צריך לקרותה כסדר דייקא. כי ע"י שמפרידין אותה מן דודה ח"ו עי"ז נעשה בחי' שלא כסדר כמובן בליקות"מ במאמר כי תצא סי' פ"ב.
סִימָן קפ״ג וְכוּ׳ — הִלְכוֹת נִדָּה
[§1]
The laws of niddah. See Zohar Pinchas 226b: "the children of niddah — etc. — the Heh departed from its place — which is the Matron — the yetzer tov — and in its place entered a maidservant — the yetzer hara — and the secret of the matter: as a plague appeared to me in the house — and this is the impure blood of the niddah" — etc. It is explained: the impurity of niddah is from the aspect of the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of the maidservant: "when a maidservant supplants her mistress." And this is the aspect of what is cited: that Esav suckled from the impure blood of niddah in Rivkah's womb — and therefore he was red and a man of blood. And therefore: the impurity of niddah is in the aspect of nega — as stated — for nega is the aspect of the opposite of oneg — which is the aspect of holy Chochmah — as is known. And therefore: children of niddah are afflicted with tzara'as — as our Sages taught.
## Segment 444
וע"כ צריכה שירטוט כאמתה של תורה וכן עוד בהרבה ענינים דינה כספר תורה כי על ידה ממשיכין בחי' התיקונים הק' שממשיכין על ידי עסק התורה היינו שנותנים כח למלכות דקדושה להתגבר כנגד בחי' מלכות דסט"א בחי' היצה"ר שזה בחי' מה שנאמר על התורה כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וכו' כמבפ"נ. וזה בחי' השירטוט שהוא בשביל שיהיו כל השורות שוות וישרות שזה בחי' כי ישרים דרכי ה' היפוך מדרכי היצה"ר שעושה את האדם משוגע ממש ומוליך אותו בדרכים עקומים ומעוקלים ועקלקלים ח"ו. וזה בחי' הג' ברכות שמברכין קודם קריאת המגילה. היינו על מקרא מגילה. זה בחי' מה שע,י מקרא מגילה נתגה אור וכח המלכות דקדושה אשר מלכותו בכל משלה ואפילו בעת התגברות ממשלת המלכות דסט"א אעפ"כ גם אז לא עזבנו ה' אלהינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' (עיין בכונות הגדה של פסח) והכל בכח החכמה העליונה שמשם מקבלת כחה וגבורתה בבח'י ט ובה חכמה מגבורה. וזה בחי' האור הגדול העליון שמתגלה בפורים בפרט בשעת מקרא מגילה כמבואר בכונות. והחכמה כלולה מתלת מוחין וכנגד זה הם הג' ברכות כמובא בספרים. גם ברכת שעשה נסים הוא על בחי' חיבור חמה ולבנה שהםבחי' מ"ה ואדנ"י גימטריא נס גם מרמז על שאפילו בשעת נפילת המלכות דקדושה שהיא בחי' נו"ן אעפ"כ השי"ת סומך אותה ע"י אור החכמה שמאיר בה שזה בחי' מה שלא נאמר נו"ן באשרי וכו' ואעפ"כ חזר דוד וסמכה ברוה"ק (שזה בחי' רוח חכמה הבא מקודש כמבואר במ"א) וכמובא גם לעיל בענין ברכת הנסים. וברכת שהחיינו וכו' הוא על החיות חדש דקדושה שזוכין לקבל עכשיו מחדש ע"י הארת המלות והחמכה דקדושה שמשם עיקר החיות כנ"ל ואחר המגילה מברכין הרב את ריבונו וכו' היינו על ביטול והכנעת המלכות דסט"א ומסיימין הנפרע לנו מצרינו האל המושיע. אל הוא נהיר דחכמתא כמובא שעי"ז נמשכין חסדים גדולים בחי' חסד אל כל היום ונמתקין כל בחינות גבורות לישועה לישראל ולפורעניות לבחי' המלכות דסט"א והנה כשלו ונפלו ואנחנוקמנו ונתעודד:
[§2]
And since the essential hold of the yetzer hara is in the seven attributes — the aspect of: "for seven times a righteous man falls and rises" — as is known — for in the aspect of the mochin — which are above the attributes — it has no hold at all. For a person does not transgress unless the mochin have departed from him and madness and a spirit of folly have entered him. And therefore: she shall be in her niddah state for seven days. And by Torah law there are many distinctions between a niddah and a zavah — and all is explained according to the above — but this is not the place to elaborate. And already our Sages taught: the daughters of Israel were stringent upon themselves — that even if they see only a drop of blood the size of a mustard seed — they sit seven clean days upon it. For such is the way of the yetzer hara: today it says to him: do such — etc. — and at first it resembles a thread of a spider's web — and then — etc. — as our Sages taught. And therefore one must guard against it and purify oneself from its impurity — even in the smallest amount.
## Segment 445
סימן תרצ"ד וכו'
[§7] And since through all of this prayers are accepted — as stated — therefore the primary time for wearing Tzitzis and Tefillin is during prayer. And therefore it is correct to cover one's head with the Tallis — for it is the aspect of the holy garments through which one receives the light of the Chochmah and mochin that rest in the head. And therefore at the moment of wrapping, one casts all four Tzitzis to the left side — for they are in the aspect of "His left hand beneath my head" — as stated. And also because through this one subdues the yetzer hara and foolishness [ksilos], which derive from the left side — as stated. And afterwards one brings two Tzitzis to the front and two to the back — so as to be surrounded by mitzvos — for this is the matter of the four corners of the Tallis, corresponding to the four directions of the world and the four corners of the earth, to bind oneself through the light of the Tzitzis to the wisdom and divine vitality that exists everywhere — and similarly for the person himself: in every direction he turns, he should look only at the holy intellect that exists in every thing.
## Segment 446
וע"כ צריכין להרבות בצדקה ומתנות לאביונים בפורים וארז"ל כל הפושט יד נותנין לו. להורות כי נמתקים אז כל הצמצוצים והדינים ונמשכים חסדים ורחמים גדולים בלי שום ערך וגבול כלל. וגם כי המלכות דקדושה היא בבחי' מסכן וחכם כי לית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מאור החכמה ע"כ צריכין לעורר אז מדה זו ביותר ע" ישנמשך אז השפעה והארה גדולה מבח'י החכמה העליונה לבחי' המלכות דקדושה.
[§3]
And this is the aspect of the seven clean days — to purify all the attributes — which are the aspect of the seven days — so that there be no hold of evil in them whatsoever. And in particular one who has already stumbled in the hold of the yetzer hara — even in the smallest amount — must be even more precise regarding oneself — and greatly regret — and repent over the past — and guard oneself greatly for the future — not to give any room to the hold of the inclination in any of one's attributes — even in the smallest amount — but all of them shall be clean and pure.
[§4]
And afterwards she immerses in pure water containing forty se'ah — so that her entire body ascends in them. Meaning: one nullifies all the physicality of one's body — only for the aspect of the waters of holy Torah — which are the aspect of forty se'ah — for each se'ah is six kav — and likewise each kav is four revi'is — which is the aspect of the forty days of the giving of the Torah — and each day is twenty-four hours — which is the aspect of the forty se'ah mentioned. And also: the waters are the aspect of the waters of holy daas — the aspect of supernal intellect — through which one completes one's purification. For holy Torah and holy intellect illuminate one in all one's ways — until one merits to draw close to Hashem through every thing in the world — even through physical matters — the aspect of: waters in which one's entire body ascends — as stated.
## Segment 447
וזה בח'י משלוח מנות איש לרעהו כי כשהמלכות בחי' לבנה מקבלת אור החכמה בשלימות אזי נעשה בחי' אור הלבנה כאור החמה וע"כ נקראת אז בחי' רעהו. וזה בחי' שתי מנות לאדם אחד כי הארת החכמה היא בח'י בכורה שהיא בחי' פי שנים בחי' לחם משנה כמובא לעיל בענין שבת.
[§5]
And this is the aspect of the fixing of the woman's veses [menstrual cycle]. For there are times — and there are times for good and times for bad — G-d forbid. And all is according to the aspect of the ascent and descent of Malchus — G-d forbid — the aspect of the days of the moon's filling and its deficiency — the aspect of the building of holy Malchus and its destruction — G-d forbid — as is elaborated on this in our Sages' teachings. And these times pass upon every person according to one's aspect — in those times that one knows within oneself — that one is accustomed to be provoked by one's inclination more — which is the aspect of times of evil. And the essential is at the beginning of these times. And therefore our Sages taught: the standard veses of an intermediate cycle is once every thirty days — which are the general days of the moon's filling and deficiency — as stated. And there are also vestos of the body — such as through excessive eating — and the like. And likewise spiritually: there are those who know within themselves that sometimes when they stumble in some excessive eating and drinking — or the like — in some physical matter — then their inclination is provoked upon them more. Especially when one knows one has already stumbled many times — G-d forbid — through such things. Therefore in addition to needing to guard oneself greatly from this — even when one has already stumbled — G-d forbid — again in such a physical matter — even if it is a matter of permission and is allowed — even so one must immediately afterwards check and be extra careful — and search within oneself — whether through this the hold of the yetzer hara has seized — which is the aspect of the impurity of niddah — as stated. And according to this approach it is easy for the discerning to explain many more laws and rulings in this matter.
## Segment 448
וזה בחי' אורך ימים בימינה וכ"ש עושר וכבוד כי בזה כלול גם בחי' הברכות שקיבל יעקב כי בצל החכמה בצל הכסף משא"כ בעת וזמן שאינה מקבלת כביכול אור החכמה בשלימות ח"ו. אזי אע"פ שבהעלם מקבלת גם אז שפע וחיות מחכמה עליונה אעפ"כ אז כלל ישראל בבחי' אביונים שתאיבים לכל דבר ואין להם. כי חסר להם הן ברוחניות והן בגשמיות ואז קשה לזכות לשתי שלחנות. וזה בחי' שתי מתנות לשני אביונים בחי' אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.
[§1] "Afterwards he shall go to his affairs" — etc. For it has already been explained that it is not sufficient to merely give strength to holy Malchus to overpower the kingdom of the sitra achra — one must also clarify and elevate the holy sparks from within the sitra achra and the klippos — in the secret of the eleven spices of the Ketores [incense] — and this is accomplished through commerce conducted in faithfulness — as understood in the discourse Ashray Zarka, Siman 35, and the discourse Ki Seitzei, Siman 280. And this too is accomplished only through the power of holy Torah study — as explained there. And therefore one should make one's livelihood incidental and one's Torah primary.
## Segment 449
ובפורים ממשיכין שתי הבחינות הנ"ל ומגלים זאת כי גם בשעת הנפילה והירידה בחי' חסרון הלבנה והסט,א מתגברת מאד אעפ"כ גם אז מאיר השי"ת ומשפיע עלינו שפע אור החכמה ועי"ז ממשיך לנו שפע רוחניות ושפע גשמיות. אך בעת שזוכין ישראל לשתי שלחנות כי נקראים אז רעים ואהובים למקום ומקבל כל אחד שתי מנות כנ"ל (ועיין בכונות מבואר קצת באופן אחר ושבעים פנים לתורה ובפרט כי אין לנו עסק כ"כ בנסתרות רק אנו מרמזין קרוב לפשוטו ואולי יש לכוין גם מ"ש שם על דרך זה ג"כ) וזה בחי' מצוות הסעודה של פורים כי אז נתתקנת האכילה בקדושה גדולה מאחר שנמשך אז הכנעה גדולה לבח'י קליפת עשו ועמלק ימ"ש ואז האכילה והשתיה רק בבחי' מוחין עליוני םכמובן בכונוות בחי' אכל י"ה שת י"ה. וזה בחי' גודל השמחה של פורים כי נתגלה אור גדול בעולם וזוכין כל ישראל לראות בעינים פקוחות על אור החכמה והשכל שיש בכל דבר שזה בחי' מאור עינים ישמח לב ונאמר אור צדיקים ישמח. וזה בחי' ליהודים היתה אורה ושמחה. וזה כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ודרז"ל זה מרדכי וכן זוכין לקבל אז עליהם עול מלכות שמים שלימה ועול תורה ומצוות באהבה ושמחה גדולה ומכניעין בחי' המלכות דסט"א שמשם עיקר היגון ואנחה בחי' במשול רשע יאנח עם ואז היא בחי' ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה. וזה בחי' מצוות ריבוי השתיה בפורים בכדי להמשיך שמחה יתירה כ"ש ויין ישמח לבב אנוש. וגםגי ממשיכין אז בחי' ויבא לו יין וישת שזכה יעקב עי"ז לקבל הברכות ביצחק כמבואר בזוה"ק בזה סודות נפלאים. וזה שחייבו רז"ל לומר בפורים ארור המן ברוך מרדכי וכו'.
סִימָן קצ״ב — בִּרְכַּת זִימּוּן
[§1]
And therefore when three [men] are present, they recite Zimun —
and the senior recites and two respond after him — etc. —
for three of Israel encompass the three aspects mentioned above —
namely: Chochmah, Malchus, and Torah —
and each one of them is comprised of three.
## Segment 450
היינו להבדיל בין האור ובין החשך שלא יהיה אור וחושך מעורבבין שמשם עיקר אחיזת היצה"ר להלביש עצמו במצוות.ו וכן מחמת שאין היצה"ר והכסילות יכולין להעז פניו כ"כ להסית תיכף את האדם לסור מדרך הטוב לגמרי ולכפור בכל ח"ו ע"כ הדרך שמבלבל דעת האדם לאחוז החבל בשני ראשים לעבוד את יוצרו ולשמוע ג"כ לעצת יצרו ובאמת הם שני הפכיים ממש כי לא יגורך רע כתיבו הכתוב צווח על זה אוהבי ה' שנאו רע כי א"א לאהוב את שניהם. וזה שגילו רז"ל את פחוזתו של היצה"ר שבתחלה מסית את האדם ומכשילו בדבר קל אבל תכלית כונתו להרע לגמרי ח"ו שזה בחי' מה שארז"ל כך דרכו של היהצ"ר היום אומר לו עשה כך וכו' ולמחר אומר לו עבוד ע"ז. וע,F עיקר שלימות קבלת עול מלכות שמים והשגת אור השכל דקדושה הוא למאוס ברע ולבחור בטוב ולהביל בין האור ובין החשך שזה בחי' ארור המן וכו' ברוך מרדכי וכו' וכן ארורה זרש וכו' ברוכה אסתר וכו'. היינו להאמין כי תכלית התגברות הסט"א אעפ"כ בוודאי יש טוב לעומת רע ובוודאי יש כח למדת טוב להתגבר עד הרע כי ימין ה' רוממה. אבל אעפ"כ אמרו מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כי מתחלה צריכין להתגבר בשמחה עד שיבדיל ויפריש הרע מן הטוב לגמרי אבל צריכין להגדיל השמחה עוד ביותר עד שלא ידע ויבין כלל איך אפשר לערוב הטוב עם הרע ולאהוב את שניהם ח"ו מאחר שהם שני הפכיים לגמרי ומעט מן האור דוחה מן החשך וכן איך אפשר להפוך עבירה למצוה ח"ו מאחר שהם שני הפכיים ממש. וזה עד דלא ידע בין ארור המן שזה בחי' סור מרע לברוך מרדכי שזה בחי' ועשה טוב והוא לא ידע ולא יבין כלל למה חלקו זה לשתי בחינות כאלו הם שני דברים ובאמת הם אחד כי כשזה קם זה נופל וכשנותן כח ליצ"ט שזה בחי' ברוך מרדכי ממילא בוודאי בטל כחו של יצה"ר שזה בחי' ארור המן ואין צריך כלל להבדיל ביניהם מאחר שהם בעצמם מובדלים ומופרשים זה מזה לגמרי מהיפוך אל היפוך ממש. והתנוצצת הדעת זהזה הוא מעין בחי' הדעת שלעתיד כשיתבטל כח הבחירה אז לא יבינו לכאורה כלל איך היה להאדם הבעל שכל בחירה מאחר שהרע והטוב והמות והחיים הם שני הפכיים ממש ואיך אפשר לטעות בזה. אך כבר ידוע מענין התערבות הטוב והרע מסוד שבירת כלים ובכל מדה ומדה ובכל דבר ודבר יש מבחי' הניצוצות הנפולות כידוע. וע"כ כשמתחיל להתבונן בזה בזה בעצמו מעורר כח הטוב של הניצוצות הנפולין שנתלבשו בתוך הרע ומתחילין להתעורר להתגבר ולצאת מתוך החשך והרע שאז יתבטל הרע ממילא ובזה מוציא ומברר בחי' ניצוצי השכל דקדושה שיש גם במקומות אלו כביכול. אך בכדי שלא יתגרה היצה"ר והסט"א עי"ז ביותר ע"כ צריכין להמשיך ענין זה מתוך השמחה של שכרות ובלבול הדעת קצת שזה בחי' עד דלא ידע וכעין שמבואר בכוונות: וזה שסיפרו רז"ל (מגילה דף ז' ע"ב) רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסוס קם רבה שחטיה לר"ז למחר בעי רחמי ואחיה לשנה אמר ליה ניתי מר וניעבד סעודת פורים בהדי הדדי א"ל לא בכל שעתא ושעתא מתרחשים ניסא. ויש לרמז בדרך צחות קצת כי תרגומו של תיבת גדול הוא רבה וכן תרגומו של תיבת קטן הוא זעירא וכמו שקראו לר"ז קטינא חריך שקיה וזה בחי'חמה ולבנה בחי' מאור הקטן ומאור הגדול. כי רבה היה עוקר הרים בר שכל נפלא וחריף גדול ור' זירא היה ג"כ חריף גדול ואמר ליה רבנן לר"ז מחדדן שמעתך ואמר להו דיממא נונהו היינו מחמת גודל ענותנותו החזיק עצמו לבחי' מאור הקטן שאין לו אור מעצמו רק מה שמקבל מהמאור הגדול שהוא בח'י יום. וע,כ כשנכללו עם סעודת פורים זה עם זה כי באמת בסעודת פורים כלולים שני התיקונים הנ"ל שהם בחי' חמה ולבנה אך העיקר מאיר אז אור השכל העליון שהוא בחי' יום וע,כ סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. וזה בחי' אכלי"ה שתי"ה המובא לעיל. כי סעודת פורים הוא בחינת הארת מוחין עליונים מאד ובפרט השתיה של פורים כנ"ל. וע"כ איבסוס קם רבה ושחטיה לר"ז. כי האיר אז בח'י המאור הגדול בחי' אור השכל העליון בהארה גדולה כ"כ שכביכול נתבטל ונעלם בחי' אור המאור הקטן וכעין שאמרה הלבנה כשאמר לה השי"ת לכי ומשולי ביום ובלילה ואמרה שרגא בטיהרא מאי מהני. ועי"ז נתבטל כח הבחיר' לגמרי כי עיקר הבחיר' ע"י בחי' מאור הקטן לממשלת הלילה וכמובן גם בפנים. וע"כ לעתיד שיהיה באמת אור הלבנה כאור החמה אז יתבטל באמת כח הרע והבחירה לגמרי. והם המשיכו בחי' זאת בעוה"ז ממש ע"י קדושת סעודת פורים שזה בחי' עד דלא ידע וכו' הנ"ל. וזה למחר בעי רחמי ואחיה בכדי שלא תתבטל כח הבחירה לגמרי כנ"ל. וע"כ לשנה האחרת בקש רבה עוד לעשות סעודת פורים ביחד ונשתמט ממנו ר' זירא כי לאו בכל שעתא מתרחיש ניסא. ומזה למדו יש פוסקים שמעתה נדחה מימרא זאת דעד דלא ידע ויש שפירשו שממעשה זאת מובן שהפירוש האמיתי דעד דלא ידע הוא עד ולא עד בכלל היינו שצריך לצמצם קצת גם בשעת השתיה בכדי שלא לקבל עי"ז בחי' מוחין כאלו שהם בבח'י ביטול כח הבחירה לגמרי אבל אעפ"כ יהיה סמוך לבחי' זאת שהוא מעין עוה"ב שזה בחי' עד דלא ידע עד דייקא כנ"ל. עוד יש לומר כפושטו שצריך לבסומי עד דלא ידע וכו' היינו שיזכה לבחי' כזאת שגם הרע יתהפך לטוב ויהיה נעשה כסא אל הקדושה שזה בחי' ואהבת וכו' בכל לבבך בשני יצריך: וכן בענין משלוח מנות י"ל ג"כ כפשוטו כי ע"י הארת המוחין שנמשכין אז נמשך שלום גדול בין איש לרעהו כי עיקר השלום תלוי בדעת כמבואר במ,א וע"כ שולחין מנות איש לרעהו באהבה וחיבה ושלום גדול, וכמו כן גם ברוחניות צריך להטיב מטובו לאחרים ולהשפיע שפע הדעת והמוחין גם לחבירו וכן חבירו ישפיע בו הארת דעתו בבח'י ומקבלין דין מן דין וזה בחי' משלוח מנות כי המן הוא בח'י דעת כידוע איש נקרא הבר דעת פרט לקטן שאינו איש שאין דעתו שלימה וזה לרעהו.
For Chochmah encompasses Chochmah, Binah, and Daas [knowledge].
And Torah is threefold — as our Sages taught [it was given to a three-fold nation, etc.].
## Segment 451
וזה בחי' השתי מנות כי הארת הדעת שצריך להאיר בחבירו צריך ג"כ להיות בשתי הבחי' הנ"ל בחי' שכל ואמונה חכמה ומלכות שהוא בחי' צמצום. וזהו שארז"ל ר"י נשיאה שדר ליה לר' אושעירא אטמא דעגלא תילתא. רמז לבחי' אמונה בחינת מלכות שהוא בחי' רגלין ובחי' עגלא כמבואר במ"א וגרבא דחמרא שהוא בחי' מוחין בחי' חמרא וריחני פקחין, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות וכו' היינו כנ"ל. וזה שסיפרו עוד רבה שדר ליה למרי וכו' הדר שדר ליה איהו וכו' אמר אביי השתא אמר מר אנא שדר ליה חוליא ר"ל מיני מתיקה ואיהו שדר ליה חורפא.
And Malchus is the aspect of:
"Hashem reigns — Hashem has reigned — Hashem shall reign."
And this is the aspect of why in the fourth blessing — HaTov v'HaMeitiv —
one must say three mentions of kingship, three goodnesses, and three acts of kindness.
And therefore when three recite Zimun —
one recites and two listen and respond —
this is the aspect of "the words of the wise heard in quietness" — as explained within.
## Segment 452
וכל זה כי גם ברוחניות צריך להיות כך כי צריכין להשפיע לחבירו כל אחד כפי בחינתו זה יש לו בחי' מוחין כאלו שהם בחי' מיני מתיקה וזה יש לו מוחין כאלו שה םבח'י חורפא וצריכין לכוללם זה בזה בבחי' ומקבלין דין מן דין הנ"ל וזה שסיפר אביי עוד מענין ריבוי מניי מאכלים שהיו אצל מרי בר מר לכבוד סעודת פורים וסיים אביי ואמר היינו דאמרי אינשי כפין עניא ולא ידע וזה ג"כ מוסר גדול לענינינו כי לפעמים נדמה לאחד כי יש לו בעצמו בחי' מוחין ודעת ולמה לו להשתדל לקבל מחבירו ובאמת הוא טעות כי צריך האדם להחזיק עצמו כעני בדעת ומה שנדמה לו שהאו שבע ומלא רצון מבחי' המוחין שלו בעצמו זה בעצמו מחמת גודל עניות דעתו ע"כ לא ידע ולא מרגיש כלל אם הוא רעב וצריך לקבל מחבירו וזה אמר כנגד בח'י המלכות בחי' היצ"ט שנקרא מסכן וחכם כי הוא יודע ומרגיש עניותו כי לית ליה מגרמיה כלום רק מצפה ומשתוקק לקבל הארת החכמה העליונה וזה שאמר עוד אי נמי רווחא לבסומי שכיח היינו שהוא שבע באמת מבחי' השפעת המוחין אעפ"כ צריך לקבל עוד וזה ג,כ בכלל מה שאמרו שתי מנות לאיש אחד היינו להשפיע בו שכל כזה שיצפה בכל פעם לקבל עוד.
[§2]
And therefore one begins: "Hav lan v'nevoreich" [Give us and let us bless] —
and it is cited in the Siddur Kol Yaakov that haben lan
contains the letters of Levanah [moon] —
for this is the aspect of the filling of the moon — as stated —
and this is what one says: "b'reshus" [with the permission of] — etc.
## Segment 453
וזה ומתנות לאביונים שהם בחי' עניי הדעת באמת צריכין להשפיע לכל אחד רק מתנה אחת כי אין להם כל ילקבל יותר. רק שצריכין להשפיע השפעה זאת לשני בני אדם והם יקבלו אח"כ זה מזה ויהיו נכללים ממילא שניהם משתי המתנות. וע"ד שארז"ל אצל ר' חייא איך שלמד לחמשה תינוקת חמשה חומשי תורה חומש אחד לכל אחד ולששה תינוקת ששה סדרי משנה ואמר להם שילמדו זה עם זה ויהיו כלולים מכולם ממילא. וזה שסיפרו שם אח"כ אביי בר אבין וכו' מחלפי סעודתייהו להדדי רמז ג"כ לבחי' הנ"ל. וממילא מובן כי אי אפשר לבאר בענינים כאלו רק ברמז וראשי פרקים וכל פטטיא דאורייתא טבין ועיין בפרי עץ חיים ב;דרושים לפורים ותבין לעניניו:
—
"let us bless."
And they respond: "Blessed is He from Whose bounty we have eaten,
and through Whose goodness we live" —
for the essential life-force is only through the good —
which is the Torah and the Chochmah and the holy intellect clothed in every thing — as stated.
## Segment 454
סימן תרצ"ו
[§8] The small Tallis [Tallis Koton] and the large Tallis [Tallis Godol]: For it is explained in the kavanos that the small Tallis corresponds to the aspect of ibur [the embryonic level of consciousness], and the large Tallis to the aspect of yenikah [nursing / awakening], and Tefillin to the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness]. See the discourse Achvay Lon, Siman 25, where it is explained that there is sechel b'koach [intellect in potential], sechel b'foal [intellect in actuality], and sechel haniktah [acquired intellect] — and it is possible that these are the same three levels mentioned above.
## Segment 455
וע"כ פורים מותר בעשיית מלאכה של שמחה או מה שלצורך פורים כי המלאכה הוא בשביל לברר הניצוצות שנפלו לתוך בחי' המלכות דסט"א וזה מותר בפורים כי אז עיקר הזמן לזה אך דייקא מלאכה של שמחה או לצורך פורים ברדי שלא ליתן איזה אחיזה לבחי' הסט"א שהוא בחי' עצבות בחי' עצבון ידינו כמבוארבמ"א להתגבר ח"ו על השמח' דקדוש שהיא עיקר בחי' החיות דקדושה שמקבלין מהחכמה ע"י בחי' המלכות דקדושה וע,כ ימי הפורים אסורים בהספד ותענית כי אסור לעורר אז שום עצבות שעי"ז עיקר התגברות קליפת עשו הרשע בחי' והיה כאשר תריד וכו' וכמבואר במ"א וע"כ אין נוהג בהם אבילות דפרהסיא כי הם ימי משתה ושמחה ויו"ט:
[§3]
And when ten are present —
"among ten the Shechinah is present" —
therefore one invites with [G-d's] Name —
for there is there a greater revelation of G-dliness.
## Segment 456
סימן תרצ"ז
[§9] And therefore the small Tallis — which corresponds to the aspect of ibur, when the intellect and vitality are only in potential, like a fetus enclosed in the fullness of the womb — for this level of the intellect, one must at the very least remain bound and cleaved all day, even at night and during conjugal relations — in order that the yetzer hara and the foolishness — the aspect of the maddameh [imagination] in the heart, which is the opposite of the holy intellect — should not overpower him — as is explained in the discourse Achvay Lon mentioned above. And therefore one must sleep at night wearing the small Tallis, and likewise at the time of marital intimacy — all in order that foolishness and the willfulness of the heart not be stirred against him — in the aspect of: "and you shall not stray" — etc.
## Segment 457
וע"כ גם יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נוהגין בהם הספר ותענית ומרבין בהם קצת בשמחה ומשתה כי גם בהם נמשך הארת התיקונים הנ"ל שעי"ז נכנעת ונדחית הסט"א שהיא מבחי' יגון ואנחה וזוכין לקבל הארת החית דקדושה שהיא בחי' שמחה אך אעפ"כ עיקר שלימות קדושת פורים במקרא מגילה וכו' הוא האדר שני כי מסמך גאולה לגאולה עדיף. כי השני גאולות הם ג"כ בבחי' התיקונים הנ"ל. כי גאולה שבניסן היתה ע"י משה ששרשו בבח'י החמכה והשכל העליון בחי' פני חמה וע"כ ניסן הוא ראש לכל החדשים בחי' ראש ומוחין דייקא.
And therefore one must try to obtain a cup of blessing to recite over —
as explained in Shulchan Aruch at the end of Siman 201 —
and it is cited in the Zohar that through this one merits longevity —
for through this one reveals and draws the light of holy Chochmah and intellect —
which is the source of life — as stated.
## Segment 458
ואדר הוא סוף לכל החדשים שזה בחי' מלכות שנקראת סוף דבר כמבוארבמ"א ובו היתה הגאולה שע"י מרדכי ואסתר שהכניעו קליפת המן עמלק ימ"ד ובאמת נעוץ סוף בתחלתן. כי נס זה וגאולה זאת הוא מבחי' התנוצצת הגאולה האחרונה שע"י משיח בן דוד כי הוא יגמור הכנעת קליפת עמלק בשלימות בבחי' מלחמה לה' בעמלק מדר דר ודרז"ל עד דורו של משיח. וגאולה אחרונה תהיה ג"כ בניסן כשארז"ל ומשיח הוא בחי' משה בעצמו כי מה שהיה הוא שיהיה וכמבואר בזוה"ק.
[§2] And therefore one must be careful not to form a partnership with non-Jews — etc. — due to [the prohibition]: "and the name of other gods shall not be heard on your lips" [Shemos 23:13] — for since the essential purpose of commerce is to elevate the holy sparks from them, how can one form a partnership with him in this? And particularly if the non-Jew might invoke the name of idolatry — one would thereby on the contrary give yet more power, G-d forbid, to the kingdom of the sitra achra — the aspect of other gods. See there in the gloss which is lenient regarding this in our times — etc. But to buy and sell with them without partnership is universally permitted — etc. — for this is the essential intent of commerce: to elevate the holy sparks from them, and to extract what they have swallowed — in the aspect of *"He has swallowed wealth and will vomit it"* [Iyov 20:15].
## Segment 459
וע"כ מסמך גאולה לגאולה עדיף. כי זה בח'י והיה אור הלבנה כאור החמה בחי' התחברות החי"ת והנו"ן המבפ"נ וכנ"ל. ובאמת גם באדר ראשון נמשך איזה הארה מבחי' התיקונים הנ"ל ע"כ צריכין להרבות בו ג"כ קצת בסעודה ומשתה ושמחה. וזה שארז"ל אין בין אדר הראשון לאדר ב' אלא וכו'.כי אין להפריד ביניהם לגמרי בבחינותיהם בכדי שלא ליתן מקום לבחי' עלמא דפרודא ח"ו לינק משם מאחר ששניהם הם מבחי' סוף דבר כנ"ל. ע"כ צריכים לכוללם ביחד בבחי' השמחה עכ"פ. וזה שמסיים הרב ז"ל בהגה זו וטוב לב משתה תמיד ומובא בשערי תשובה שגם הרב ז"ל נעץ סופן בתחלתם ויסד חתימה מעין פתיחה שני תמידים כסדרם כי פתח בריש הגהותיו שויתי ה' לנגדי תמיד וחתתם וטוב לב משתה תמיד.
[§1] And therefore one must wash one's hands for the meal — for there is reason to suspect, since the hands are busy [and may have touched something impure], and then when one eats with them the bread — which is the aspect of Malchus, its root also being in Chochmah — as is known — as is explained in the intentions of eating, for the table and the bread are the aspect of Malchus — and the essential rectification of eating is through the aspect of Chochmah — through what is chewed with the teeth, which are 32 in number, corresponding to the 32 paths of Chochmah — etc. — see there. And therefore the essential life of a person is through eating — for inwardly the illumination of the holy Chochmah is drawn through it — as it is said of Chochmah: *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12]. And since this is so — and the opposite is also true — there is reason to suspect: if one's hands are impure, the aspect of the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — the klippa of Esav — which is the essential impurity — may thereby attach itself to one's eating. For it is said of [Esav]: *"and Esav despised the birthright"* [Bereishis 25:34] — meaning he despised the holy wisdom and intellect — as is explained within — and this came through the desire for eating — as he said: "feed me now" [ibid. 25:30] — etc. — and through this he sold the birthright and despised it. And the essential hold and strengthening [of Esav] is through the aspect of the impure hands — in the aspect of *"but the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] — as stated.
## Segment 460
ומבואר הענין מאד כפי ענינינו שאנו עוסקין בו כמבואר לעיל בהתחלת הקונטרס כי הרב ז"ל מלמד אותנו הדרך הקדוש שעוסק כאן רבינו זצ"ל שצריך כ"א מישראל לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר בכדי שיאיר לו השכל הזה להתקרב להשי"ת עי"ז וכנ"ל. וזה עיקר הלימוד של שויתי ה' לנגדי תמיד היינו להסתכל ולהתבונן רק בהחיות אלהות והשכל והחכמה דקדושה שיש בכל דברובכל ענין כפי האדם והמקום והזמן ואז בוודאי יתקרב להשי"ת ע"י כל ענין. וכל סיבה וענין שיעבור עליו בוודאי יקבל באהבה ובשמחה ויהיה שמח תמיד בשמחה גדולה בבחי' איזהו עשיר השמח בחלקו היינ ובחלק ש לקצת התנוצצת הדעת ושהשכל שהאיר בו השי"ת שיהיה יכול להכיר ולהשיג אותו ית' ולדבקה בו באמת שזה עיקר החלק הטוב של כל אחד מישראל בבחי' חלקי ה' אמרה נפשי וכ"ש ד' מנת חלקי וכוסי וכו' חבלים נפלו לי בנעימים וכו'. וע"כ תקנו רז"ל לומר בכל יום אשרינו מה טוב חלקינו וגורלינו ונחלתינו. וזה עיקר ענין מאמר הכתוב וטוב לב משתה תמיד ופירש"י ללמדך שיהיה האדם שמח בחלקו היינו כנ"ל והשמחה הזאת בתמידיות בעצמה היא מסוגלת והכרחיות ביותר לקיים תמיד בשלימות ענין הק' הזה של שויתי ה' לנגד יתמיד היינו להסתכל תמיד רק על השכל והחיות דקדושה שיש בכל דבר כי אין דבר שיפסיד ההשגה ויבלבל השכל כמו העצבות וכן אין דבר שמועיל ומוכרח לשלימות השכ לוההשגה כמ והשמחה דקדושה בתמידות וכמבאור מזה במ"א. וזה כרלל כל קיום התורה שצריך האדם לקיים תמיד היינו לקשר עצמו אל השכל דקדושה ולעבוד ה' בשמחה תמיד וע"כ כלל אותם הרב ז"ל בשני תמידין כסדרן ונעץ סופן בתחלתן כנ"ל.
[§1]
The laws of mikvaos. See there the many distinctions in law between a spring and a mikveh of rainwater — and the like — and all is somewhat understood according to the above. For a spring is from the aspect of supernal Chochmah — as is known. And therefore it purifies even when the water is flowing. For it is in the aspect of: "a flowing spring — the source of wisdom" — from which the light goes and spreads to all levels — the aspect of: "let your springs spread outward" [Mishlei 5:16]. And therefore one can draw close to Hashem through every thing in the world — through the intellect that illuminates a person. For it is in the aspect of: "going and shining until the day is established" — the aspect of flowing water — that the waters go and flow even far from the place of their springing. But the mikveh is in the aspect of Malchus — which has nothing of its own — only what is influenced upon it from aspects and levels of holiness above its own — the aspect of rainwater and the like — that gather and are collected into the mikveh. And it is only in the aspect of measure and contraction — to receive the light and life-force through it. And therefore it purifies only through ashboron [still water] — that the water within it be gathered and collected — for it is from this aspect.
## Segment 461
ועיין עוד בשערי תשובה שם שמאריך שם בענין הכנעת היצה"ר ע"י עסק התורה וגם זה מקושר לענינינו כנ"ל ועיין (משלי טו) לב נבון יבקש דעת (היינו בחי' זו הנ"ל כי מבקש ומתבונן בכל דבר להשיג השכל שיש בו כנ"ל) ופי כסיל ירעה אולת (זה כנגד ההיפוך בחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה כנ"ל) כל ימי עני רעים (ר"ל עני בדעת כמו שפירשו המפרשים וכמובן גם מדברי רז"ל ובוודאי כל ימיו רעים כי דעת חסרת מה קנית ואין לו שום דבר טוב במה להחיות ולשמח את עצמו מאחר שאינו מקושר רק אדרבא רחוק ונפרד מהשכל דקדושה ומדביקות השי"ת. וזהו שהקש ורז"ל והא איכא שבתות וימים טובים היינו שמאיר אז ומתנוצץ השכל דקדשוה בכל ישראל אפילו בהפחות שבהם. ותרצו שינוי וסת חולי מעים.
[§2]
(See Maurai Or.) And there is yet much to explain in this — and it is somewhat self-evident to the one who studies it.
## Segment 462
היינו כי מאחר שאינו רגיל בזה וכל ימי כרוך רק אחר הכסילות ע"כ גם בשבת ויו"ט כשמתנוצץ בו איזה הארת השכל דקדושה אז ימרגיש ביותר קצת גם המלחמה מבחי' הנגדיות שהוא מבחי' עשו שעיקר אחיזתו בכלי המאכל בחי' ושט וכבד וכיוצא שהם עיקר המעים והגס כי סטר"א דעשו נכנעת אז כנ"ל ע"כ מרגיש אז באמת ביותר חולי המעיים דייקא ועכ"פ שמחתו אינו בשלימות גם אז מחמת הנ"ל) וזה שסיים וטוב לב משתה תמיד כי ע"י צריכין ליזהר ביותר להרגיל עצמו בלב טוב ובשמחה תמידית ע"י שיסתכל רק על השכל והפנימיות החיות דקדושה שיש בכל דבר שזה בחי' שויתי ה' לנגדי תמיד ועי"ז בעצמו יזכה לקיים בכל פעם ביותר שויתי ה' לנגד יתמיד שזה בחי' השני תמדיין כסדרן כי נעוץ סופן בתחלתן כנ"ל.
[§2] And therefore one must wash the hands with water — which alludes to Torah — as stated — and also to holy Chochmah — as it is written: *"for the earth shall be full of the knowledge of Hashem as waters cover the sea"* [Yeshayahu 11:9]. And through this one lifts the hands on high and binds them to the aspect of Chochmah — which is the aspect of Kodesh [holy] — and to the holy Torah — in the aspect of *"lift your hands in holiness"* [Tehillim 134:2] — and *"and I will lift my palms toward Your commandments"* [Tehillim 119:48] — the aspect of the holy Torah.
## Segment 463
ואולי יש לומר כי הם בעצמם נגד בחי החי"ת והנו"ן שהם בחיח' החמכה והמלכות דקדושה הנ"ל. וזה בחינת השני תמידין שהיה אחד בבוקר ואחד בערב. ועיין במסכת בבא בתרא דף קמ"ו דרשו כמה דרשות על מקרא זה וכולם אפשר לכוין לענינינו ואין להאריך ובסוף סיימו שם כל ימי עני רעים בן סירא אומר אף הלילות בשפל גגים גגו ממטר גגים לגגו ובמרום הרים כרמו מעפר כרמו לכרמםיט. כי כבר נתבאר כי כמו שיש בחי' חמה ולבנה דקדושה בחי' חכמה ומלכות דקדושה כמו כן זה לעומת זה יש בחי' חמה ולבנה דסט"א ר"ל. וזה שביארו רז"ל שאל יטעו לומר שרק ימי העני בדעת שהם בחינת החכמה והשכל שלו רעים אבל הלילות שהם בחי' צמצום הדעת בח'י מלכות שלו הם טובים ח"ו כי לא כן כי דרך הסט"א הוא דרך תהפוכות והיכלי התמורות ומירין כל דבר מהיפוך אל היפוך שמים אור לחשך וחשך לאור ובמקום שצרכין להמשיך האור ולהשתמש עם השכל דקדושה הנראה בחוש ומאיר לעין כל שם דייקא מצמצמין את השכל ומכסין אותו בחשך ואפילה. ובמקום שצריכין למצמם השכל רק לקבל ע"ע עול מלכות שמים שלימה באהבה ובמשחה.
סִימָן ר״ב — בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת
[§1]
It has already been explained regarding what our Sages instituted —
general and specific blessings —
and every thing in which the light of the holy intellect shines more vividly —
and through which one merits to draw close to Hashem more —
they instituted a blessing of its own because of its importance —
such as bread and wine — etc. — as stated.
And from this many particulars in these laws are self-evident.
## Segment 464
שם דייקא הם מגרים יצה"ר בנפשם ע,י השכליות הרעים שלהם וכמבואר מזה במ"א וכל כוונתם להרע ח"ו להרוס את העולם ולהחריבו ע"י התמורות שלהם ח"ו אבל ואתה מרום לעולם ה' כי הצדיקים והכשרים זוכים להתגבר על כל הנ"ל והם זוכים להשתמש עםכל בחינה ובחינה בזמנה ובמקומה ועי"ז הם זוכין לברר כל הניצוצות דקדושה שנפלו גם לבחי' מקומות הנ"ל שזה בחי' זכה נוטל חלק חבירו ג"כ בגן עדן. והסט"א יורשת כל חלק הרע שהתגרה גם בהכשרים בבחי' ונשא השעיר עליו את כל עוונותם שזה בחי' נוטל חלק חבירו בגיהנם. וזה בח'י המשל שנתנו לזה כי העני בדעת לגמרי ח"ו עושה כל מעשיו בהיפוך מדרך הישרה וע"כ בשפל גגים גגו ועי"ז ממטר גגים לגגו כי לא די שממילא יורד המטר גם על גגו כי אם גם מגגות אחרים יורד מטר על גגו וכן מאיזה בחי' התיקונים שעושה לכרמו אינו נהנה מהם רק אחרים נוטלים את חלקו בבחי' מעפר כרמו לכרמים. וע"כ כל ימיו רעים וגם הלילות מה שאין כן הטוב לב הוא במשתה ושמחה תמיד דייקא ע"י שעובד את השי"ת בשתי הבחי' הנ"ל שהם בחי' יום ולילה רק שמשתמש עם כל בחינה ובחינה במקומה ובשעתה ובקדושה גדולה וכל מעשיהם לשם שמים ומקיימים שויתי ה' לנגדי תמיד ומלאים אהבה ורצון ושמחה תמיד כנ"ל. ומעין ענין זה היה בנס של פורים כי פור המן נהפך לפורנו. והעץ אשר הכין לתלות את מרדכי עליו נתלה עליו הוא בעצמו. ולהיפוך העושר והגדולה אשר הכין לעצמו ולבניו הכל היה לאסתר ומרדכי וכמ ושדרז,ל כי לאדם שטוב לפניו זה מרדכי (כי הוא היה בח'י הטוב לב הנ"ל ולא נכנע כלל לפני המן כי נכון לבו בטוח בה') נתן חכמה ודעת ושמחה.
[§2]
Precedence in blessings goes to what is most beloved [Siman 211] —
for whatever is customarily most beloved to a person —
presumably the spiritual life-force most suited and close to his soul
is clothed within it —
and therefore it takes precedence in blessing.
And likewise what belongs to the Seven Species
with which the Land of Israel is praised —
which is the aspect of holy Malchus —
and its air makes one wise —
presumably within these species is clothed
the light of Chochmah and holy life-force most vividly.
And of these species themselves —
whatever is mentioned closest to the word eretz [land] in the verse —
presumably the holiness of the Land shines within it more —
and therefore it takes precedence in blessing.
## Segment 465
ולחוטא זה המן נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי היינו כנ,ל. והנה מדקדוק לשון הפסוק שאמר כל ימי עני רעים ולא סיים ההיפוך בעשיר רק שסיים וטוב לב משתה תמיד מובן דר"ל שאפילו אם הטוב לב הוא ג"כ עני אעפ"כ הוא מלא שמחה תמיד כבמשתה. וזה שמשל שמחתו למשתה כי טבע המשתה לשמח גם העני ומר נפש כי באמת גם הטוב לב צריך להרגיש בוודאי מדת עניותו ושפלתו. כי זה בעצמו בחי' מסכן וחכם המבואר בפנים ובשעה שמעמיק מחשבתו בעניותו ושפלותו בוודאי לבו נשבר בקרבו מאד ומצפה ומייחל שישפיעו עליו מאור החכמה העליונה למלאות חסרונו אך אעפ"כ גם אז בפנימיות לבבו הוא מלא שמחה מגודל בטחונו בהשי"ת שבוודאי יעמוד בעזרתו. וזה בחי' כי בו ישמח לבינו כי בשם קדשו בטחנו. כי לב נשבר ועצבות הם שתי בחינות רחקוות זו מזו אחר לב נשבר באה שמחה וכמבואר בשיחות הר"ן הק'. וזהבחי' וגילו ברעדה וכמבואר במ"א וע"כ מצינו גם גבי מרדכי ויזעק זעקה גדולה ומרה. אבל הכל היה לעורר לב ישראל בתשובה. אבל בפנימיות היה חזק בדעת בוודאי כי לא יטוש ה' את עמו וכו'. וכאשר פקדו לומר לאסתר כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר וכו'. וכן להיפוך גם אחר כך כשראה כבר צמיחת קרן הצלחתו אף על פי כן וישב מרדכי לשקו ולתעניתו כי בקדושה שני הבחינות כלולים זה בזה. וזה ג"כ כנגד שני בחינות התיקונים הנ"ל:
[§3]
And therefore one blesses over the essential item and exempts the secondary —
for since that is the essential thing —
one must bind the essential to the holy intellect and life-force clothed within it —
and the secondary is automatically included within it.
And some say that if the secondary is more beloved,
one blesses over it first —
due to the merit of what is beloved — as stated.
[§4]
And since the essential blessing is to bind oneself
to the life-force and Chochmah in every thing —
and this is impossible except through the aspect of Malchus —
our Sages therefore taught, and it is explained in Siman 214:
any blessing that does not contain mention of [G-d's] Name and Kingship is not a blessing —
for the essential wisdom and knowledge is only the knowledge of His Name —
and in the Zohar they said:
"What is His Name? This is Chochmah."
And therefore the blessing must contain mention of Name and Kingship.
## Segment 466
סליק חלק אורח חיים
[§5]
Responding Amen after a blessing [Siman 215] —
for Amen in numerical value equals [the Names] Havayah and Adnus —
which is the aspect of uniting Malchus with her Beloved —
the moon receiving light from the sun —
which is the aspect of Chochmah.
And therefore our Sages taught:
"Whoever responds Amen with all his power and intention" —
which is also from the aspect of Chochmah and his life-force —
"the gates of Gan Eden are opened for him" —
which are the aspects of lower Chochmah and upper Chochmah —
meaning he himself also merits to enter the gates of holy Chochmah
through the aspect of Malchus —
which is the aspect of lower Chochmah — as is known —
and therefore he merits to respond Amen even in the World to Come.
סִימָן רט״ז–רי״ז — בִּרְכַּת הָרֵיחַ וְהַבְּשָׂמִים
[§1]
For fragrance does not enter the body —
it only rises to the brain —
where the dwelling of the light of the intellect and the soul is —
and the spices themselves are the aspect of Malchus — as is known.
And therefore one must bless over fragrance as well —
and bind oneself to the holy life-force and intellect clothed within it —
and draw close to Hashem through it.
Only since it does not enter and remain within the body —
rather its pleasure passes and departs immediately —
for in its root it is a spiritual and very refined matter —
therefore one does not recite a blessing after it.
[§2]
And this is the aspect of
*"and he smelled the scent of his garments and blessed him"* [Bereishis 27:27] —
said concerning Yaakov —
and our Sages taught that the scent of Gan Eden entered with him —
which is the aspects of lower and upper Chochmah mentioned above —
which are the source of blessing — as stated —
therefore "and he blessed him."
[§3]
And therefore there are also general and specific blessings over fragrances —
all as stated above.
And therefore it was customary to bless over incense and fragrance after the meal —
to show that the side of Yaakov has prevailed
and Esav — the yetzer hara — has no hold in the meal —
for the meal was intended only for the life of the soul —
which is the fragrance — as our Sages taught.
And this is the aspect of: *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25].
And therefore one does not bless over a fragrance that has no substance —
for it is impossible to receive the light of the intellect
except through the aspect of Malchus —
the aspect of contraction —
from which is the root of all things from which a person receives his life-force.
[§3] And therefore our Sages taught [Chullin 106a]: "first waters caused [the eating of] pig's meat" — for if one does not wash the first waters [before eating], the yetzer hara can overpower him and defile his eating to the degree that he comes to eat actual forbidden foods, G-d forbid — the aspect of pig's meat specifically — for this is the aspect of the klippa of Esav, who is called chazir hayaar [the pig of the forest]. And also because the pig is the aspect of the wisdom of the klippa — as explained in the Maurai Or — meaning: not only does he not bind himself to holy Chochmah — he also becomes attached to the wisdom of the klippa — and through this stumbles in the external wisdoms of heresy and outright denial, G-d forbid.
סִימָן ר״ג וְכוּ׳ — הִלְכוֹת נְדָרִים
[§1]
The laws of vows. For when a person sees that his inclination has overpowered him — etc. — it is a commandment to take an oath or vow — in order to urge himself on — as our Sages taught. For through this one gives strength to holy Malchus to prevail over the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav. For our Sages taught: one who vows — it is as if he vowed by the life of the King — the aspect of Chochmah — the aspect of: "wisdom gives life" — as stated.
[§2]
And one who swears — it is as if he swore by the King Himself — who is the aspect of Ze'ir Anpin — the aspect of Torah — as is understood also in the holy Zohar and in the writings.
[§3]
And through the aspects of holy Chochmah and holy Torah — one gives strength to the yetzer tov — the aspect of holy Malchus — to prevail against the kingdom of the sitra achra. And therefore Yaakov our father — who merited the aspects of holy wisdom and intellect — was the head of those who vow — as it is written: "and Yaakov vowed a vow" [Bereishis 28:20] — and as our Sages taught. And therefore our Sages taught [Bereishis Rabbah, Parshas Vayishlach]: when Yaakov delayed his vow — the Holy One said to him: "Yaakov — fulfil your vow — arise and go up" — etc. — "and if you do not do so — you are like Esav." And what is Esav? — one who vows and does not fulfil — etc. And therefore one vows in time of distress — for all distresses and sufferings flow from the aspect of the deficiency and diminishment of the moon — the aspect of Malchus — G-d forbid. And through a vow one rectifies this — as stated. And this is what our Sages taught: "do not be accustomed to vowing" — for even though vows are in the aspect of: "let a person always arouse the yetzer tov against the yetzer hara" — for since one sees that one's inclination is scheming against one — to cause one to stumble — G-d forbid — one therefore fences against it and vows to separate oneself even from what is permitted — the aspect of: "vows are a fence for abstinence." And it is already explained: through this very act one has the power to prevail over one's inclination. Even so: sometimes they say to one: "is it not enough — what the Torah has forbidden?" — etc. — for sometimes one's inclination provokes one even more through this — until it causes one to transgress one's vow — G-d forbid. And sometimes this very thing itself is the counsel of the yetzer hara — whose way is to dress itself in mitzvos at first — as elaborated in the discourse mentioned. And likewise in this matter: it first incites one to perform the mitzvah and to vow — and its essential intention is to cause one to stumble afterwards to transgress the vow. And therefore the verse warned greatly about this: "better that you not vow than vow and not fulfil" [Koheles 5:4] — which apparently seems obvious — what is it telling us? — but the meaning is: one must contemplate one's ways greatly before vowing — for perhaps this very act is from the counsel of one's inclination — as stated. And therefore: a vow does not take effect until one articulates it with one's lips — and one's mouth and heart are equal. For speech is the aspect of Malchus-of-mouth — and through the vow one gives strength to holy Malchus — by drawing upon it the light of the supernal mochin — the aspect of: one's mouth and heart are equal — the aspect of: "the moonlight shall be as the sunlight" — as explained within. And therefore one follows the intention of the one who vowed — which is from the aspect of Chochmah and mochin — which is the essential root of the vow — as stated.
[§4]
[Siman 228 and on:] And therefore: the annulment of vows is through a sage — who has acquired and mastered [gamil u'savir] — meaning: one who merited engagement in Torah — the aspect of ligmor — the aspect of: "let a person learn" — etc. — and also: savir — a reasoner and a man of intellect — the aspect of supernal Chochmah and intellect — as stated. And likewise: three who have mastered [d'gamiri lehu v'savri] may annul a vow. That they can at least receive some illumination of the intellect somewhat. And since they are three — the light of the holiness of Yaakov our father shines in them — who encompasses all three Patriarchs — the aspect of: "Yaakov — the rope of His inheritance" — as our Sages taught. And therefore they can annul the vow — whose root is there — as stated. And therefore: the annulment of vows is through charatah — regret — in which one regrets the essential vow from its beginning and root. And therefore: the sage or the three mentioned can ascend to its root — which is in the aspect of Chochmah — and annul it. And if one does not regret it from its root — one needs to seek a pesach [opening] — etc. — and the pesach is also from the aspect of Chochmah — the aspect of: "in wisdom He opens gates" — and also: the sefirah of Chochmah is vowel-pointed with patach — as is known. And therefore: one does not open [a vow through] something unforeseen [nolad]. For since the essential annulment is through the light of Chochmah — and our Sages taught: who is wise? — one who foresees the future [roeh es hanolad] — therefore one cannot annul it through: "I did not see the unforeseen" — which is the very opposite of Chochmah. For then one is only regretting from the unforeseen onwards — and not from the root. (And see within in the Shulchan Aruch on this.)
[§4] And the other opinion said: "first waters caused [the eating of] neveilah [carcass]" — meaning one becomes separated through this from the aspect of holy Malchus — the aspect of the moon — and becomes attached to the aspect of the kingdom of the sitra achra — the moon of the sitra achra — which is the aspect of neveilah — in the aspect of "naval" [boor] — who despises the holy intellect and becomes a naval [degraded one] alongside him — see the Maurai Or. And therefore one who is contemptuous of netilas yadayim comes to poverty — corresponding to his having damaged the aspect of holy Malchus — the aspect of misken v'chacham [poor and wise] — and is uprooted from the world — corresponding to his having damaged and separated himself from the holy Chochmah, which is the essential sustenance and life of the world — in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12] — as stated.
סִימָן רי״ח — בִּרְכַּת הַנִּסִּים
[§1]
For it is known and explained in the holy books
that all miracles — which are the overturning of nature —
are the aspect of the renewal of Creation —
which was brought about through holy Chochmah —
in the aspect of *"In the beginning G-d created"* [Bereishis 1:1] —
and its Targum: "in wisdom."
And nes [miracle] itself in numerical value equals mah and Adnus —
as cited in the writings —
and mah and Adnus are the aspect of the union of Malchus with her Beloved — etc.
And also the miracles themselves —
since they have already descended into this world and clothed themselves in place and time —
they are in the aspect of Malchus —
through which one merits to receive the light of the intellect.
Therefore one who sees a place where miracles were performed for Israel recites a blessing — etc. —
for presumably in this place even now
the light of the supernal Chochmah shines and flickers most vividly —
and one can draw closer to Hashem through it most intensely —
therefore one must bless.
[§2]
And therefore even if one sees a place where a miracle was performed for him alone,
one also blesses — as stated.
And if yet more miracles were performed for him in many places,
one includes them all in one's blessing —
to draw upon oneself the light of Chochmah that was clothed also in them —
so that they all shine upon him —
for all of them flow only from the aspect mentioned above.
[§5] And therefore one washes the hands only in a vessel — which alludes to the aspect of Malchus — the aspect of contraction — the aspect of a vessel — as is known. And the vessel must hold a revi'is [quarter-log] — which also alludes to the aspect of Malchus — as is known — and not while resting [on a surface that holds it, if the vessel cannot stand on its own] — for our Sages taught, cited above: why is the letter nun not stated in Tehillah l'Dovid [Psalm 145]? Because it refers to a downfall of the Community of Israel [which is the aspect of nun] — as is said: *"the maiden of Israel has fallen and shall rise no more"* [Amos 5:2] — and yet Dovid returned and supported her by the holy spirit — as it is said: *"Hashem supports all who fall"* [Tehillim 145:14]. It follows that a vessel which cannot stand on its own and falls — and therefore only holds a revi'is when supported — alludes to the aspect of Malchus in the time of its falling, when it needs support. But during the time of washing the hands, one should not allude to this — only to the aspect of the complete holy Malchus at the time of its ascent to Kodesh — which is the aspect of Chochmah — as stated.
סִימָן רי״ט — בִּרְכַּת הוֹדָאוֹת
[§1]
And this is also the aspect of:
the four who must give thanks —
those who went to sea — etc. —
for the sea alludes to Malchus — and also to the sea of Chochmah.
And therefore when one damages these aspects, G-d forbid —
it is said: *"He speaks and raises up a stormy wind"* [Tehillim 107:25] —
which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra —
Esav the hairy man of the field — etc. —
"and all their wisdom is swallowed up" — against the damage to Chochmah.
"And they cried out to Hashem" — etc. —
"He stills the storm to a calm" —
for repentance, crying out, and prayer is the rectification of everything.
[§2]
And likewise those who walk through deserts —
the aspect of "they wandered in the wilderness" —
where the dominion of the sitra achra is — as is known —
"they found no city of habitation" —
against the damage to Chochmah —
for through Chochmah is the essential civilization —
in the aspect of: "with wisdom a house is built".
And likewise those who sat in darkness — etc. —
the opposite of Chochmah, which is the essential light —
"prisoners of affliction and iron" —
from the aspect of the kingdom of the sitra achra.
And likewise the fools through the path of their transgression — etc. —
the aspect of damage to Chochmah through foolishness and folly.
And therefore when these four emerge from their troubles,
they must bless HaGomeil [Who bestows good upon the guilty] — etc. —
for they recognise that they were culpable —
and yet Hashem dealt kindly with them and bestowed them with all goodness —
and through this itself they are newly roused
to accept upon themselves the yoke of His Kingship —
and to look from now on only at the intellect in every thing
and draw close to Hashem through it.
[§6] And therefore the measure of water is a revi'is — alluding to the aspect of Malchus — the aspect of Dalet — the aspect of misken v'chacham — as stated. Nonetheless one should add generously when washing — and thereby merits wealth — for through receiving from the aspect of Chochmah, wealth flows — in the aspect of *"in the shadow of wisdom, in the shadow of silver"* [Koheles 7:12] — as our Sages taught — see the discourse LaShemesh Sham, Siman 49.
סִימָן ר״כ — הֲטָבַת חֲלוֹם
[§1]
For just as a person merits, while awake, to bind himself only to the holy intellect
and think only of this —
so too he merits, even at the time of the withdrawal of the mochin during sleep,
to have good and holy dreams.
And this is the aspect of the good and holy dreams
that the Torah relates —
what Yaakov Avinu dreamed, and Yosef his son —
for they merited in their fullness to look only at the intellect mentioned above —
and therefore Yosef was also able to interpret others' dreams —
for all dreams follow the mouth [i.e. the interpretation] —
the aspect of Malchus / the mouth —
and Yosef merited this — as stated.
And therefore: *"as he interpreted to us, so it came to be"* [Bereishis 41:13].
[§2]
And therefore when a person has a bad dream,
he should know that this too is from Heaven —
to reflect upon his ways —
in the aspect of: *"for G-d has made it, so that they should fear before Him"* [Koheles 3:14] —
this is a bad dream —
for even from these aspects —
which flow from the sitra d'mosa, G-d forbid —
that befall a person —
one must also extract hints of wisdom —
for there too, in great concealment, are some sparks and holy life-force —
only in great contraction — as stated.
[§3]
And therefore one who sees a bad dream and his soul is troubled by it —
should have it improved [yativenu] before three people and say:
"I saw a good dream" —
for even though his soul is troubled and in his heart there is distress from the dream —
he should nonetheless say with a full mouth that it is a good dream —
for in truth inwardly it certainly contains good —
and the essential good is the Torah and holy intellect clothed in every thing —
and since one fears the dream and is somewhat aroused by it —
this itself demonstrates the good clothed within it.
And the three, since they are comprised of all three aspects mentioned above —
Chochmah encompassing three mochin,
and Malchus which is also in the aspect of three,
and Torah which is also in the aspect of three — as stated —
therefore they have the power to truly turn the dream to good —
for "all of them are clarified through thought" [Zohar] —
and there all judgments are sweetened and turned to complete good,
even in physical terms.
Therefore they say: "it is good and may it become good" — etc.
[§4]
And this also is the aspect of a fast on account of a dream —
for on a fast day the mind has dominion —
as explained in the discourse Sha'alu, Siman 57 —
and then the aspect of Esav — Edom — the kingdom of the sitra achra — is subdued —
and through this the dream is rectified.
And since one must believe and set one's heart to contemplate
every hint of wisdom that Hashem alludes to a person each and every day —
according to the specific aspect of that day — as stated —
one must therefore fast on the day of the dream — specifically on that very day —
even on Shabbos — as our Sages taught —
for even though eating on Shabbos is very precious
and the aspect of Esav has no hold on Shabbos eating —
as explained in the discourse Sha'alu mentioned above —
nonetheless, since the dream hints to him to fast —
presumably there is a wondrous wisdom in this —
that he should fast on that day specifically — even if it is Shabbos.
[§5]
And therefore at the time of improving a dream one concludes:
"Go in joy — eat your bread" — etc. —
for the matter has already been sweetened in its root
through the aspect of thought and Chochmah —
so that one no longer needs to fast.
And b'simchah [in joy] contains the letters of machashavah [thought] — as is cited.
And this is the aspect of:
"a fast [for a bad dream] is as effective as fire to flax" [Shabbos 11a] —
for the essential concern is lest the residue of judgments —
from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — draws —
overpower one —
the aspect of flax — for flax is the aspect of judgments —
and the dregs of flax [ne'ores] — the refuse —
are the aspect of the residue of the judgments.
But through the fast one draws the power of Yaakov —
who is the aspect of fire —
in the aspect of *"and the house of Yaakov shall be fire"* [Ovadyah 1:18] — etc. —
which is the aspect of holy wisdom and intellect — as stated —
and through this all the residues of the judgments of the aspect of Esav
are burned and nullified.
סִימָן רכ״א–ר״ל — בִּרְכַּת הַהוֹדָאוֹת
And all of this is explained according to this approach —
for from every thing and matter a person must only be aroused to draw close to Hashem —
whether in good times or in difficulty, G-d forbid —
and to bless for each thing according to its aspect —
according to the hint of wisdom clothed within it.
And therefore one blesses on the good HaTov v'HaMeitiv [Who is good and does good] —
even if one fears that bad may come from it —
and likewise the reverse —
for one must not look at the hints being given
except according to one's place and time —
for no day resembles the other —
and who knows what the day will bring —
there will then be other hints —
therefore one must bless Hashem for the hint of wisdom He is showing one at this very moment —
according to the aspect of the thing that exists now.
And all the laws regarding blessings explained through Siman 230 —
as well as all the prayers and thanksgivings in Siman 230 —
all revolve and go according to this approach.
And this is what concludes there:
"Always let a person be accustomed to say:
all that the Merciful One does, He does for good" [Berachos 60b] —
for since in every thing and every matter is clothed divine life-force and wisdom —
through which one can draw close to Hashem —
certainly there is nothing better than this —
as it is said: *"but as for me — closeness to G-d is my good"* [Tehillim 73:28] —
and: *"Hashem is good to all"* [Tehillim 145:9].
[§7] And since the essential hand-washing for the meal is to prevent the sitra achra from attaching to the eating — as stated — the obligation falls only upon the one who eats, not upon the one who serves — as explained in Siman 163.
סִימָן רל״א — שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ יְהֵא לְשֵׁם שָׁמַיִם
This is clearly built upon the approach stated above.
[§8] The waters must come specifically through human force — for human force alludes to Chochmah — since Chochmah contains the letters כֹּחַ מַ״ה — [koach mah — "the power of mah"] — and mah in numerical value equals Adam [man] — as is cited. And therefore one must intend for the washing that is fit for eating — for intention, which is thought, is the aspect of Chochmah / the brain — as cited in the holy Tikkunnim. And therefore one who immersed his hands in spring water is purified with any quantity — for a spring alludes to Chochmah — as is known.
סִימָן רל״ב — תְּפִלַּת הַמִּנְחָה
[§1]
For Avraham — whose attribute is chesed [loving-kindness] —
whose root is in Chochmah —
and this is the aspect of:
*"Who aroused one from the east?"* [Yeshayahu 41:2] —
and our Sages expounded this concerning Avraham —
"do not read 'aroused' but 'illuminated'" —
for he illuminated the light of the holy intellect in the world —
and he merited Malchus — as our Sages taught —
and pursued the four kings — who are the aspect of the kingdom of the sitra achra —
and subdued them —
and he merited Torah — as it is written:
*"because Avraham hearkened to My voice"* [Bereishis 26:5] — etc. —
and our Sages taught that Avraham Avinu studied Torah
and established a yeshivah for himself — etc. —
and therefore he instituted the morning prayer [Shacharis].
[§2]
And Yitzchak Avinu — whose attribute is gevuros [stern powers] —
from which is the root of the building of Malchus — as is known —
and from him were born Yaakov and Esav — as explained within —
for the root of the hold of Esav — the aspect of the yetzer hara —
is from the filtering of the residue of the gevuros.
And therefore he instituted Minchah —
to sweeten the judgments —
to thereby nullify the nourishment of the kingdom of the sitra achra —
the aspect of other gods.
And therefore our Sages said:
"a person should always be diligent about the Minchah prayer —
for Eliyahu was answered only at the Minchah prayer" —
for it was precisely then that he merited to sweeten the judgments at their root —
until he subdued and nullified the other gods —
the prophets of the Ba'al were killed —
and holy faith was revealed anew in the world —
as all then cried: "Hashem — He is G-d!"
[§9] Water in which work was done is invalid — for it has already been explained that work [melachah] is performed in order to clarify and elevate the holy sparks clothed within the klippa — the kingdom of the sitra achra — and therefore since work was done with these [waters] and the sitra achra had a hold upon them, one cannot thereby purify the hands for the meal.
סִימָן רל״ה — קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלַּת עַרְבִית
[§1]
For it is explained within that even in a place of darkness and gloom
the intellect illuminates for [a person] — etc. —
and this is the aspect of the evening Shema.
For one must draw the power of Torah and holy intellect
and the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship —
also at night.
[§2]
And this also is the matter of the blessings of the evening Shema —
for one blesses Hashem also for the attribute of night —
for darkness too was created by His will —
and in wisdom He opens the gates — etc. —
and one encompasses the attribute of night within day — etc. —
which is the aspect of uniting Malchus with her Beloved —
and one prays:
"El Chai v'Kayam — the Ever-Living G-d shall always reign over us" — etc. —
binding Malchus to the ches — the aspect of vitality — as stated —
and then blessing over Torah and mitzvos and reading Shema
and mentioning the Exodus from Egypt —
and saying Emes v'Emunah [True and Faith] —
for night is the aspect of the attribute of faith — the aspect of Shamor [guard] —
and therefore one prays and blesses:
"and under the shadow of Your wings shelter us" — etc. —
and: "guard our going and coming" — etc. —
and concludes: "Guardian of His people Israel forever."
[§3]
In many communities the custom is to recite the verses of Baruch Hashem l'olam Amen v'Amen —
which contain 18 verses corresponding to the aspect of ches — as stated —
and they conclude with much prayer for the revelation of His Kingship.
And then one prays the Maariv prayer —
which Yaakov Avinu instituted —
who engaged most in this —
to bind himself to the intellect in every thing — as is explained within —
and he merited to stand against Esav — the aspect of the yetzer hara —
and take from him the birthright and blessing —
and when fleeing from him went to the house of study of Ever
and engaged greatly in Torah there — as our Sages taught.
And afterwards he came to the house of Lavan
and merited to marry his wives there
and through them to father the twelve tribes —
upon whom is the essential revelation of His Kingship —
and when departing from Beer Sheva he merited to encounter
the site of the Holy Temple —
which encompasses most completely all the rectifications mentioned above —
and there he instituted the evening prayer.
[§4]
And this is the aspect of Tefillas Reshus [voluntary prayer] —
for our Sages taught:
"make your prayer not fixed — but [in the manner of] mercy and supplications" — etc. —
for a prayer and request that is in the manner of fixed obligation
does not have as much chen in the eyes of the One being petitioned to receive it.
But when one prays in the manner of mercy and supplications —
then the words have more chen —
as we find even in a mortal king — Achashverosh —
when Esther wished to achieve her request before him with mercy,
she multiplied words of chen and mercy and supplications —
as it is said: *"if it pleases the King, and if I have found favor in his eyes..."* [Esther 7:3].
And our Sages therefore expounded on Va'eschanan [Devarim 3:23]:
"the righteous, even though they have many merits,
petition before the Omnipresent only in mercy and supplications."
And this too is in the general sense of what is written:
"words of the wise are heard in quietness" — in its plain meaning.
It follows that even Shacharis and Minchah —
which were instituted as obligations —
one must nonetheless pray them in mercy and supplications —
not like one who wishes to pay off a debt.
And Yaakov instituted the prayer itself
such that it should not be an obligation upon a person at all —
only in the manner of voluntary [reshus] —
and then if a person wishes to pray,
it will certainly be from the generosity of his heart and his good will —
and he will certainly pray in the manner of mercy and supplications —
and his prayer will be accepted —
through his meriting chen — and thus all the aspects mentioned above — as explained within.
However, today the evening prayer has also been accepted as obligatory — as our Sages taught.
[§1] And this is the aspect of the blessing HaMotzi [Who brings forth] — for one blesses Hashem, Who has placed such power and life-force inwardly within the earth — which alludes to the aspect of Malchus — the last of the four elements and the densest and most coarse of them all — for it alludes to the ultimate in contractions — such that, to all appearances judging by human eyes and intellect, it seems utterly remote from the aspect of holy life-force and wisdom. And yet there is concealed within it a spiritual power of such a nature that even bread — upon which all of human life depends — also grows from the earth. And from this it is understood and seen: that the Creator brought all of Creation into being in such a way that in every thing in the world — even at the ultimate extreme of physical coarseness — there is concealed within it holy wisdom and intellect of such a nature that if a person sets his eyes and heart upon this, he can thereby draw close to Hashem and cleave to Him — and this is the essence of true life in its fullness.
סִימָן רל״ח — לִימוּד הַלַּיְלָה
And therefore one must be especially diligent in learning at night —
to subdue the sitra achra — whose essential dominion is then —
for *"in it all the beasts of the forest stir"* [Tehillim 104:20] —
and to give strength to holy Malchus — the attribute of night.
And therefore one must connect night and day through Torah —
to unite the [Divine] Beloved couple through Torah — as stated.
And therefore one who engages in Torah at night —
a thread of chesed is drawn over him — etc. —
which is the aspect of chen —
as it is said: *"and He showed him kindness and gave him grace"* [Bereishis 39:21] —
and in Esther it is said:
*"and she carried chen and chesed before him"* [Esther 2:17].
[§2] And therefore one must break [the bread] at the place where it is most baked — where the fire has acted most strongly — for the essential rectification of flour — which alludes to Malchus — as is known — is through fire — which is the aspect of the Torah, which is compared to fire — in the aspect of what our Sages taught: "if it is stone, it will be dissolved; if it is iron, it will be shattered" — as it is said: *"Is not My word like fire?"* [Yirmiyahu 23:29] — etc. And this is the aspect of: "if there is no Torah, there is no flour" [Avos 3:17] — for the power of holy Malchus to overpower the sitra achra is through the holy Torah — and through this Malchus ascends and receives from the aspect of holy Chochmah — which is also the aspect of fire among the four elements — as is known. And therefore at the place where the fire has acted most strongly in the bread — there one must break and bless.
סִימָן רל״ט — קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה
[§1]
For sleep is one sixtieth of death —
for at night the sitra d'mosa has dominion —
from which is the nourishment of Esav — the yetzer hara.
And therefore before lying down to sleep one must accept upon himself
the yoke of Heavenly Kingship through Shema.
Moreover, Shema is the aspect of the drawing-down of the mochin — as is known —
which is the aspect of binding oneself to the aspect of the light of the holy intellect.
And likewise Shema is the aspect of the totality of the holy Torah — as stated.
And then: *"in peace I shall lie down and sleep"* [Tehillim 4:9] —
and one need not fear that the sitra d'mosa will grip him entirely during sleep, G-d forbid —
in the aspect of: *"lest I sleep the sleep of death"* [Tehillim 13:4] — G-d forbid —
but on the contrary, sleep is a great benefit for his mochin —
for then his soul enters into faith — the aspect of Malchus —
and is renewed there —
and through this specifically he merits to receive new mochin and new life-force — as is known.
[§2]
And according to this approach, all that one additionally recites
at the time of Shema —
as explained in the Shulchan Aruch —
as well as the confessional [Vidui] and the blessing HaMapil —
are self-evident.
And the conclusion: "Who illuminates the whole world in His glory" —
as it is explained in Mishnas Chassidim and the Siddur of the Ari:
these [letters] correspond to the 32 paths of Chochmah —
as the numerical value of kavod [glory] —
meaning one binds oneself to the light of holy Chochmah.
And in the Siddur Kol Yaakov it is explained:
"in His glory" refers to Malchus —
meaning the aspect of holy Malchus mentioned above.
[§3] One should prefer to bless over a whole loaf — for holy Chochmah is the essential wholeness — as our Sages taught: "If you have acquired wisdom, what do you lack?" — and as is explained in the discourse Atika, Siman 21 — and likewise the entire holy Torah is described: *"the Torah of Hashem is perfect"* [Tehillim 19:8].
סִימָן ר״מ — הִלְכוֹת צְנִיעוּת
[§1]
For our Sages taught:
"A man and woman — if they merited — the Shechinah dwells between them" —
for in their root they allude to the supernal union.
But if they did not merit, G-d forbid —
fire consumes them —
the heat of the yetzer hara, G-d forbid.
And therefore a person must sanctify himself then
and be especially modest —
in the aspect of: *"and with the modest is wisdom"* [Mishlei 11:2].
For through this he merits to bind himself to the light of the holy intellect —
and to draw through this holy offspring —
for the drop flows from the brain — the aspect of Chochmah —
and flows to the woman who fears Hashem —
whose root is from the aspect of holy Malchus.
And therefore when the union is in holiness,
holy children are born from it —
who accept upon themselves the complete yoke of Heavenly Kingship —
and merit to bind themselves to the light of the holy intellect in every thing — as stated.
[§2]
And therefore one was especially cautioned also
regarding the sanctity of the woman's thought at that time —
so that no hold of the aspect of the yetzer hara —
the kingdom of the sitra achra — G-d forbid — should exist within it.
And therefore one must engage much in Torah before intimacy —
as is cited concerning the Ari —
for through this one gives strength to holy Malchus — as stated.
And therefore the primary times for intimacy are Shabbos and Yom Tov — etc. —
for then is the time of the rectifications of Malchus and her ascent most fully —
and likewise then is the time of the illumination of supernal Chochmah
and the holy mochin most fully.
[§3]
And therefore the Shulchan Aruch cautions
that one should be especially careful not to intend for one's own pleasure — etc. —
only to fulfil the command of one's Creator — etc. —
so that the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra —
should have no hold therein —
in the aspect of:
"the fool desires not wisdom but only the disclosure of his heart" [Mishlei 18:2].
[§4]
And even if one's intent is so as not to desire a transgression —
seeing one's yetzer overcoming [him] — etc. —
it would be better to suppress and conquer one's yetzer —
for "man has a small limb — when he satisfies it, it hungers" [Sanhedrin 107a] — etc. —
see there in the Shulchan Aruch —
for how can one subdue one's yetzer
through immediately fulfilling the desire and will of the yetzer hara?
And therefore our Sages truly taught:
"always let a person incite the good inclination against the evil inclination."
However there is also reward in this [where needed] —
but one who has no need to and arouses his desire —
that is the counsel of the yetzer hara —
who will lead him from what is permitted toward what is forbidden.
[§5]
And therefore one is careful especially regarding the sanctity of thought —
not to cast his eyes at that time upon another cup —
and everything should be with will and love and affection
and settled and composed mind and great modesty —
all so that the union should be in complete holiness as is fitting —
and they merit through this to draw holy souls to their children
from the root of the holiness of the supreme holy union — as stated.
[§6]
And even when the union is not for the sake of offspring —
such as for the aged or a nursing mother — etc. —
one must also be careful in all these matters —
so as not to damage, G-d forbid, the supreme holy union — as it were.
[§7]
And therefore our Sages cautioned that the bed should be placed
between north and south —
alluding to the two aspects mentioned above:
the table in the north — corresponding to the aspect of Malchus —
the aspect of the table of kings — the royal crown — as is known —
and the Menorah — alluding to Torah and holy Chochmah —
which is the essential light — as stated.
[§8]
And therefore the whispered formula recited at the time of union —
"Atifah b'kitfah" — etc. —
was instituted in order to separate the sitra achra and the yetzer hara
from having any hold in the union —
for at times the yetzer hara clothes himself in mitzvos — as explained within —
especially in this matter — which truly is a mitzvah —
but when the yetzer hara incites one improperly
or leads one to some damage or forbidden act — G-d forbid —
it is the aspect of a mitzvah brought through transgression —
and therefore one must be careful to banish him.
[§9]
"Sharay Sharay la tee'ul v'la tifuk" —
so that he should not enter or leave alongside us in this matter at all.
"La didach v'la b'adbach" —
for this union is not his and he has no part or lot in it.
"Tiv tiv yama — argishas galgeluhi — lach kara'an" —
for the union is in the aspect of one who gives a path in the sea —
as explained in Likutay Torah [Part II], Siman 87 —
and then the stormy wind rises and raises its waves —
the waves of the yetzer hara —
who wishes to capsize the ship —
which is the aspect of the chen and dignity of the holiness of Israel —
in the aspect of: "a wave that capsizes a ship" [as cited within] —
but we reveal to him that we have no fear of this at all —
and the waves will return upon him and capsize him.
"I — ana b'chelkah kadisha achidna" —
we hold the portion of holy Malchus —
the aspect of: "the portion of Hashem" —
the aspect of Chakal Tapuchin [the holy orchard] — as is known.
"B'kaddusha d'malka ita'tefna" —
we wrap and bind and cover ourselves in the illumination of holy Chochmah —
which is the aspect of Kodesh — as stated —
and it is the essential aspect of the holy garment of light —
in the aspect of *"Who wraps Himself in light like a garment"* — as cited above.
And the summary:
we reveal that we separate and distance ourselves entirely from all aspects of the sitra achra —
we have no part in them —
our portion and lot is only in the holiness of Israel —
who are in the aspect of holy Malchus —
which receives at all times a wondrous illumination from its source and root —
which is the aspect of supernal Chochmah —
in the aspect of: *"Hashem founded the earth with wisdom"* [Mishlei 3:19] —
Abba yasad barta [the Father founded the daughter] — as is known —
and therefore we must direct all our deeds for His sake alone —
with no other intent or thought of self-interest whatsoever —
only for the sanctity of His Name —
Amen — may it be His will that we merit this in truth in complete fullness.
סִימָן ר״מ וְכוּ׳ — הִלְכוֹת כִּיבּוּד אָב וָאֵם
[§1]
The laws of honoring father and mother. See Zohar Vayikra 12: it is written: "honor your father and your mother" — and it is written in the story of Creation: "let there be lights" — etc. — "these lights — this is the moon — and the sun is only the Holy One — etc. — and the moon is only the Assembly of Israel" — etc. It is explained for our subject: that man was created only for the honor of Hashem — meaning: to know and recognize Him — and draw close to Him. And this one merits through the aspect of the light of intellect — the aspect of the sun — the aspect of father in wisdom. And through the aspect of Malchus — the aspect of Knesses Yisrael — the aspect of mother — and the aspect of the moon. And therefore: one must also physically honor one's father and mother — who through them one came to this world. And presumably this was from Hashem's providence — for one's soul needed to come to this world specifically through them — so that one merit through this to come to one's eternal purpose — to draw close to Him. And also: they have a share in the matter of drawing one's mochin — for the son's brain comes from the father's brain — as understood also in the writings. And therefore one must honor them — in the aspect of: "the wise shall inherit honor." And therefore honor was juxtaposed to av [father] — who is the aspect of av b'chochmah [father in wisdom]. And for fear — the mother was placed first: "every man — his mother and his father you shall fear" [Vayikra 19:3] — for she is in the aspect of Malchus — the aspect of awe.
[§2]
And this is the aspect of the great care in honoring one's father that Esav had — as our Sages taught — for he wanted to overpower through this specifically Yaakov — who is the aspect of holy intellect. And therefore in truth: "and Yaakov greatly feared" — and said: perhaps he comes to me through the merit of honoring father and mother — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Parshas Vayishlach] — as stated. But in truth all of this was only outwardly — and to deceive his father — while in his heart he was the exact opposite of all the above — as we find explicitly: he said: "let the days of mourning for my father draw near" [Bereishis 27:41] — and as our Sages taught — and it is said of him: "may the iniquity of his fathers be remembered" [Tehillim 109:14] — as our Sages taught. And also: the essential honoring of father and mother is that his name be honored and valued through one — through one's being righteous and a doer of good deeds. For this is the essential lasting honor. And as our Sages taught. But not through a violent wicked person like Esav — who on the contrary was a shame and disgrace to them — and whose essential honor was only through honoring them in material matters. But in spiritual matters — regarding the service of Hashem — which was the entire desire of Yitzchak and Rivkah — there he was on the contrary a cause of grief to them — as is explicitly stated in Scripture. And therefore our Sages taught in Tanna d'Bei Eliyahu, ch. 26: one who properly fulfils the mitzvah of honoring father and mother — no sin comes upon one — as stated. For since one gives through this even more strength to holy Malchus — the aspect of the yetzer tov — to prevail over the kingdom of the sitra achra — the klippa of Esav — the aspect of the yetzer hara — therefore one is automatically saved through this from all sins. And since the essential aspect of the rectification of Malchus — through which one merits the light of the mochin — is only through Torah study — therefore our Sages taught: Torah study is greater than honoring father and mother.
[§4] And therefore one must hold the bread with both hands — with ten fingers — corresponding to the ten mitzvos associated with bread — to teach that the essential rectification of the bread is through the mitzvos of the holy Torah — and through this one can merit to receive through the eating of bread holy vitality from the aspect of Chochmah — which is the aspect of Yud — as is known.
סִימָן רמ״א — שֶׁלֹּא לְהַשְׁתִּין עָרֹם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ
[§1]
For the beds of Israel must be in the aspect of the bed of Yaakov —
whose bed was complete —
and it is in the aspect of holy Malchus — as is known.
Therefore one must distance from it all repulsiveness, abomination, and filth —
which are from the aspect of the yetzer hara —
called menuvval [vile] —
in the aspect of Esav — the kingdom of the sitra achra —
which is in the aspect of neveilah [carcass] — as stated —
and it is said of him:
*"a vile people have scorned Your Name"* [Tehillim 74:18].
And therefore our Sages taught:
"the officer of poverty is named Naval [vile]" —
and he dwells in filthy places —
the opposite of holy Malchus —
which is the aspect of chen — as stated —
through receiving from the ches —
the aspect of Chochmah — where the source of all wealth is — as stated.
[§2]
And therefore our Sages taught:
one who urinates before his bed comes to poverty —
and is one of those whom the Holy One, blessed be He, hates —
for this is in the aspect of Esav — of whom it is said:
*"but Esav I have hated"* [Malachi 1:3].
And see in the Zohar HaRakia on the passage
explained in the Zohar [Bereishis 3a] regarding the letter tes entering — etc. —
where it is explained that the ches of the letters of chet [sin]
alludes to the channel through which urine exits —
and it is literally adjacent to the holy channel
through which the holy seed flows —
drawn from the aspect of thought and Chochmah / the brain.
[§3]
And it is cited that the secret of these two channels
is the secret of Yaakov and Esav —
and for our purposes it is most clear —
for Yaakov is in the aspect of the holy ches —
the aspect of Chochmah — the aspect of life.
And Esav is, correspondingly, from the aspect of the ches of chet —
from which the root of the sons of Ches comes —
as explained there in the Zohar HaRakia.
And therefore Esav took daughters of Ches —
and Rivkah said:
*"I am weary of my life because of the daughters of Ches —
if Yaakov takes a wife from the daughters of Ches"* [Bereishis 27:46] — etc. —
"what is life to me?" —
for the channels would be mixed, G-d forbid —
and it would cause destruction of the world, G-d forbid —
for Yaakov is the aspect of the life of holiness —
and they are the aspect of the ches of sin —
sitra d'mosa — in the aspect of: "there is no death without sin."
And therefore in the letters of the holy tribes —
who are the complete bed of Yaakov Avinu —
the letters ches-tes-aleph [sin] do not appear — as our Sages taught.
And from this one understands further why one must be careful
not to urinate before one's bed — etc. — as stated.
[§4]
And the various distinctions [in this law] are also understood from this —
for if one turns one's face outward or urinates into a vessel,
there is no concern —
for the essential strictness is not to mix it with the aspect of
the holiness of the bed of Israel.
But if one turns one's face outward or [uses] a vessel —
on the contrary it is apparent that one is separating it from the holiness
and distancing it from it as is proper — as stated.
[§5]
And see Bechoros 44a —
where it is explained regarding the two channels mentioned above —
and it is stated there that through not holding back from urinating,
one's prayer is accepted —
[see Rashi and Tosafos there] —
and this is understood according to the above.
For through separating the hold of Esav —
the kingdom of the sitra achra — from [the holy channel] —
one thereby bonds more strongly to the aspect of holy Malchus —
which receives from the ches —
in the aspect of:
*"You save man and beast alike, O Hashem"* [Tehillim 36:7] — as stated —
and one thereby merits chen — and through this one's prayer is accepted — as stated.
📜 Translator's Summary — Simanim 135–241
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The Thread Through This Section: Every Act Elevates a Spark
Torah Reading (135)
Subdues Esav/Yetzer
Empowers Malchus
Enables prayer
Commerce (156)
Elevates holy sparks
from the Sitra Achra
through faithfulness
Meals (157–182)
Hand-washing, HaMotzi,
salt, table conduct,
mayim acharonim
Birchas HaMazon (182)
4 blessings = drawing
Mochin to Malchus
Moshe / Yehoshua / Dovid
Dreams / Blessings (202–230)
Every thing has a
spark of wisdom —
Bless and draw close
Prayer / Sleep / Holiness (232–241)
Minchah, Maariv,
Shema, marital union —
all = ches + nun = chen
Siman 135 (Torah Reading): Reading the Torah subdues the yetzer hara and empowers Malchus. Without three days of Torah, Israel rebels. Shabbos is primary — Torah from supernal Chochmah; Monday and Thursday extend this power through the week. The minimum of ten verses corresponds to the Ten Commandments, the Ten Utterances, or the ten synagogue idlers — all expressions of Malchus. The portion of Amalek has only nine — the yetzer hara can never be fully eradicated while free will exists.
Siman 155 (Synagogue): The synagogue = Malchus. It must be the tallest building — for Malchus is exaltedness and elevation. One who proceeds from synagogue to beis midrash "receives the face of the Shechinah" — the same language as gazing at the divine intellect in every thing.
Siman 156 (Commerce): Commerce done faithfully elevates the holy sparks embedded in the material world — the spiritual mission of weekday work. One's Torah must remain primary. Partnership with non-Jews is forbidden lest it strengthen the forces of impurity; individual buying and selling is universally permitted — its purpose is to extract the swallowed holiness.
Simanim 157–158 (Hand-washing for meals): The hands are the aspect of Esav ("the hands are the hands of Esav"). Water = Torah = Chochmah. Without washing, the yetzer hara enters the eating and leads eventually to eating forbidden foods (pig's meat = klippa of Esav / external wisdom). The vessel = Malchus; the revi'is = Malchus; human force = Chochmah (spelled כח מה = koach mah = Adam). Spring water is most holy — alludes directly to Chochmah.
Siman 167 (Breaking bread): The earth = Malchus; its hidden spiritual power = the proof that divine wisdom is clothed in all of material reality. Break where the fire acted most (fire = Torah). Prefer a whole loaf (wholeness = Chochmah). Hold with ten fingers = ten mitzvos. The five verses each containing ten words in the HaMotzi context all illuminate the Yud-Chochmah connection: cattle/Malchus leads to bread; bitachon (trust) = intellect; Land of Israel = Malchus with ten sanctities; and all blessings flow from Chochmah. Salt on the table = intellect; the table atones = the meal is itself a battle and a clarification of holy sparks.
Siman 181 (Mayim Acharonim): The sitra achra must receive a small portion to maintain free will's existence — given to it through the final waters after eating. Sodomite salt blinds the "eyes" (= Chochmah) — one grain of it is mixed in every kor of pure salt to give it its portion. The final waters prevent it from overrunning the holy wisdom. Melech zakein u'ksil [old and foolish king] = numerically Esav.
Siman 182 (Birchas HaMazon): The four blessings draw the Mochin to Malchus. First blessing = Moshe (sun/Chochmah); second = Yehoshua (moon/Malchus); third = Dovid and Shlomo (Jerusalem encompasses all three aspects + the Shechinah's essential dwelling place); fourth = Beitar's dead, whose not decomposing revealed that even death is a tzimtzum toward greater renewal. The cup = Malchus held in five fingers = Five Books of Torah. Its inner content must match its outer appearance — tocho k'varo — the opposite of Esav who is "seven abominations in his heart."
Simanim 202–230 (Fruit blessings, fragrance, miracles, thanksgiving, dreams): Every blessing is an act of recognizing the divine intellect clothed in that specific thing. The hierarchy of blessings (general → specific) mirrors the hierarchy of attainment. Amen = the numerical value of Havayah + Adnus = the union of Malchus with Chochmah. Fragrance rises only to the brain (Chochmah), not into the body — hence no after-blessing. Miracles = the renewal of Creation through Chochmah; nes = mah + Adnus = the union. Four who give thanks: each category of danger corresponds to a damage to either Chochmah or Malchus — sea-goers (Malchus/Chochmah), desert-walkers (Chochmah), those in darkness (Chochmah), the sick (foolishness). Dream improvement: three people encompassing Chochmah-Torah-Malchus can turn any dream to good. A fast for a dream = Yaakov's fire burning up the flax-residues of Esav.
Siman 232 (Minchah): Avraham (chesed/Chochmah) instituted Shacharis; Yitzchak (gevuros from which Esav drew) instituted Minchah to sweeten those very judgments — Eliyahu was answered at Minchah because he sweetened the judgments at their root and nullified the false gods.
Siman 235 (Maariv): Yaakov — who bound himself to the intellect in all things and overcame Esav — instituted Maariv. Evening prayer = voluntary (reshus) originally, so that it would always be prayed as mercy and supplication, not obligation. Only with chen is prayer accepted — and chen comes from sincerity, not compulsion.
Siman 239 (Shema al HaMittah): Sleep = one-sixtieth of death. Before sleeping, one accepts the yoke of Malchus through Shema and draws the Mochin. During sleep, the soul enters Malchus/faith and is renewed — they are new every morning. "Who illuminates the whole world in His glory" = 32 paths of Chochmah (kabbalistic value of kavod). Malchus preserves the reshimah [impression] of intellect through the night.
Siman 240 (Marital holiness): The union of man and woman mirrors the supernal union of Chochmah and Malchus. The drop flows from the brain (Chochmah). When the union is holy — with intention for the Creator's sake, in modesty, love, and composed mind — holy souls are drawn. The bed should be north-south (table = Malchus north; Menorah = Torah/Chochmah south). The Aramaic whispered formula drives away the sitra achra and declares one's exclusive partnership with holy Malchus receiving from holy Chochmah.
Siman 241: The two channels — holy seed and urine — are the secret of Yaakov (holy ches = wisdom = life) and Esav (ches of chet = sin = death). The letters of the twelve tribes exclude ches-tes-aleph [sin]. Mixing them causes destruction. One who properly separates them bonds more to holy Malchus and merits chen — and prayer is accepted.
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Part III: Orach Chaim Simanim 135–241 complete.
Part IV will continue with Siman 242 (Shabbos — Honoring the Sabbath) through the end of Orach Chaim,
followed by Yoreh Deah.
Translated according to faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations throughout. Hebrew citations follow the original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part IV: Simanim 242–397 (Shabbos)
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part IV
Orach Chaim · Simanim 242–397
The Laws of Shabbos — Complete
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
[§5] And as the Shulchan Aruch states: corresponding to this, there are ten words in the blessing HaMotzi — ten words in the verse *"He causes grass to grow for the cattle"* [Tehillim 104:14] — meaning: in this verse it is alluded that in order to merit the aspect of Chochmah — which is the essential life and definition of the human being — it is impossible [to achieve this] except through the aspect of Malchus — alluded to in the word behemah [cattle] — as is known. And therefore the verse begins: "He causes grass to grow for the cattle" — and then: "to bring forth bread from the earth." And therefore it is forbidden to eat before feeding one's cattle first — as stated above. And there are also ten words in the verse *"the eyes of all look to You with hope"* [Tehillim 145:15] — for one must know that all livelihood flows only through trust [in G-d] — and one merits trust only through wisdom and intellect — as explained in Siman 225. And there are ten words in the verse *"a land of wheat and barley"* [Devarim 8:8] — for the Land of Israel is the aspect of Malchus — as is known — and receives its abundance from the supernal Chochmah — in the aspect of: the air of the Land of Israel makes one wise. And therefore it contains ten levels of sanctity — corresponding to Chochmah — the aspect of Yud — the aspect of Kodesh. And there are also ten words in the verse *"and He will give you"* — [Bereishis 27:28] — for all influences and all blessings flow in their root from the aspect of Chochmah — which is the source of blessing.
סִימָן רמ״ב — לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד שַׁבָּת
[§1]
The matter of Shabbos has already been partially explained in the book
Yikara d'Shabbata [that appears in the source work].
But nonetheless I said to explain here also some main headings of this.
[§2]
For the holiness of Shabbos encompasses the completeness of all the holy rectifications mentioned above —
for Shabbos is the aspect of tachlis [ultimate purpose] of heaven and earth —
and the ultimate purpose of all is only
"in order that they know Him" — as stated —
and this is impossible except through the rectifications mentioned above.
And therefore they are all encompassed in the holiness of Shabbos.
[§3]
For Shabbos is the aspect of Shabbas Malkesa [the Sabbath Queen] —
the aspect of holy Malchus —
and corresponding to her is the first Shabbos meal on Friday night —
the aspect of Chakkal Tapuchin Kadishin [the holy orchard of apple trees] — as is known.
And on Shabbos shines the light of supernal Chochmah —
the aspect of Kodesh —
and corresponding to this is the aspect of
seudasa d'Atika Kadisha [the feast of the Holy Ancient One] —
for He is the source of Chochmah —
the aspect of ches — the aspect of vitality —
and therefore *"those who taste it merit life"* [Shabbos liturgy].
And in it is the completeness of Torah reading — through which one gives strength to holy Malchus.
And in it is the completeness of the acceptance of prayers — as is known.
And this is the aspect of
*"and as for me, my prayer is to You, Hashem, at an auspicious time"* [Tehillim 69:14] —
which one recites on Shabbos at Minchah.
[§4]
And this is the aspect of the honor of Shabbos —
for all the aspects mentioned above are the aspect of kavod [honor]:
Chochmah — the 32 paths of Chochmah correspond in number to kavod —
in the aspect of *"the wise shall inherit honor"* [Mishlei 3:35].
Torah — in the aspect of: "there is no honor except Torah."
Malchus — the aspect of the Melech HaKavod [King of Glory].
Prayer — the aspect of kavod — as explained in the discourse Emor, Siman 2.
[§5]
And this is the aspect of oneg Shabbos [Shabbos delight] —
and it is explained in the holy Zohar that the letters of עֹנֶג [oneg]
are an acronym for עֵדֶן נָהָר גַּן [Eiden — Nahar — Gan] —
which also allude to the aspects of Chochmah, Torah, and Malchus —
which is the aspect of prayer — as is known.
[§6]
And therefore one is careful to eat fish on Shabbos —
for dag [fish] is called in the language of our Sages nun —
in the aspect of the nun mentioned above —
and this is the aspect of einah pekicha [the open eye] of fish —
alluding to Chochmah —
in the aspect of *"and the eyes of them both were opened"* [Bereishis 3:7] —
which was said concerning wisdom — as stated.
And therefore Yosef — who merited most fully to the aspects mentioned above —
his children were blessed with the blessing of fish —
as it is written: *"and they shall multiply like fish"* [Bereishis 48:16] — and as our Sages taught.
[§7]
And this is the aspect of the holiness of the Shabbos meal —
for it has already been explained above
that during weekday eating there is a hold for the aspect of Esav —
whose hold is in the gullet and the liver — the implements of eating —
and therefore one must be especially careful then
not to give them nourishment beyond their sustenance.
But Shabbos eating is entirely holy —
as is explained in the discourse Sha'alu et Rabbi, Siman 57.
And therefore the Shulchan Aruch states that it is forbidden to eat the bread of non-Jews on Shabbos.
And it is customary to knead sufficient dough at home
to fulfil the mitzvah of challah and produce loaves for Shabbos —
for Shabbos eating is holy,
and it is forbidden for non-Jews to have any hold in it.
[§8]
And one sanctifies the bread — which is the essential meal —
with additional holiness through kneading the measure of challah
and fulfilling thereby the mitzvah of separating challah —
which is called reishis [beginning/firstness] —
the aspect of Chochmah — as is explained within.
And challah is also the aspect of the Shechinah —
as is explained in the holy Zohar and the Tikkunnim —
the aspect of holy Malchus that receives from Chochmah — as stated.
And this is what is cited in Likutay Torah of the Ari, Parshas Shelach —
that the mitzvah of challah corresponds to the aspect of
the Chochmah d'Nukva [feminine Wisdom] — etc. —
as is cited in the Maurai Or.
[§9]
For challah is the aspect of the Shechinah when joined with the Forefathers —
for this too is the aspect of Shabbos holiness:
שִׁין בַּת [shin-bas] —
the aspect of the Forefathers — whose root is in the three holy mochin —
and bas [daughter] is the aspect of the Shechinah — Malchus.
And this is the aspect of chen — and through this all prayers are accepted.
And therefore it is explained there that challah is also the aspect of prayer —
in the aspect of *"and Moshe implored [vayechal]"* — as stated.
[§10]
[(Author's note: See the book Yikara d'Shabbata which brings from the holy Zohar
that on Shabbos Hashem Himself, as it were, receives the prayers of Israel.
And therefore our Sages taught:
"good is a handful with quiet" — this is Shabbos —
the aspect of "words spoken in quietness are heard" — as explained within.)]
סִימָן רמ״ב וְכוּ׳
[§1]
The laws of honoring one's teacher and Torah scholars. A person is obligated in the honor and awe of one's teacher — more than of one's father.
[§2]
Meaning: because father and mother are in the aspect of distant causes for drawing these rectifications — as opposed to one's teacher — who is in the aspect of a close cause for this. For through studying Torah with him — one thereby merits to draw these rectifications in their fullness. And therefore one is obligated in his honor and awe — corresponding to the two aspects mentioned — the aspects of Chochmah and Malchus — as stated. And therefore: one who disputes with his teacher — it is as if he disputed with the Shechinah — etc. For since he brings one to know one's Creator and draw close to Him — therefore when one damages his honor — it is as if — G-d forbid — one damaged the honor of the Shechinah — as it were.
[§3]
And therefore: it is forbidden for a student to rule on a halachah in front of his teacher. For the teacher and student are the aspects of sun and moon — as explained elsewhere. And the moon is in the aspect of having nothing of its own — only what it receives from the light of the sun — the aspect of supernal Chochmah — the aspect of the teacher. And therefore one must not rule on a halachah before him — for this shows as if one has some power and light of one's own — independently of one's teacher — who is against one in the aspect of the sun — the aspect of Chochmah. And therefore one is liable to death for this — through having separated from one's teacher's wisdom — the aspect of: "they shall die without wisdom." And therefore: it is forbidden for a student to call one's teacher by name. For: "what is His Name — this is Chochmah" — as cited in the holy Zohar. And when one calls one by name — one shows as if one has already attained the aspect of one's teacher's wisdom — which is the aspect of one's name. And this is a great damage — for the essential aspect of the student — the aspect of the moon — is to know that one has no attainment at all in one's teacher's wisdom — and to anticipate and hope each time to receive from afar some aspect of illumination and glimmer from the light of his wisdom. And through this specifically can one merit that the moonlight be as the sunlight — the aspect of what our Sages taught: Torah only endures in one who makes oneself as if one does not know — as it is said: *"and wisdom — from where shall it be found?"* [Iyov 28:12] — which is itself included in what is elaborated in the discourse mentioned — that because the light of the intellect is very great — one can only merit it through the aspect of nun — the aspect of Malchus — the aspect of the moon — etc. — as stated. And this is what our Sages taught: one who prevents one's student from serving one — it is as if one withholds from one kindness — whose root is in the aspect of Chochmah — as is known — and removes from one the fear of Heaven — the aspect of Malchus — as stated. And: every student who treats the honor of one's teacher lightly — causes the Shechinah to depart from Israel. For through this one causes the aspect of separation — G-d forbid — until one grows distant from Him. And therefore: one does not give honor to a student in front of his teacher — etc. — and likewise several other laws in Siman 242 — and all are explained according to the above.
[§4]
And therefore: Torah scholars are exempt from taxes and levies — and the like. And if one has merchandise — others sell one's merchandise first. And all of this — because through their Torah they give strength to holy Malchus to prevail against the kingdom of the sitra achra. And therefore our Sages taught: one who accepts upon oneself the yoke of Torah — removes from oneself the yoke of the kingdom and the yoke of worldly concerns. And therefore Torah scholars do not need a guard either — for Malchus itself — the aspect of shamor [guarding] — guards them. And therefore one must stand before every Torah scholar — and honor him — even a young sage. For since he merited wisdom — through which His honor is revealed — by knowing and recognizing Him through the intellect and wisdom in every thing — therefore one must honor him — for he is in the aspect of: "the wise shall inherit honor." And likewise: it is a commandment to stand before one who has reached seventy years of age. For even though there is in truth wondrous intellect in each and every thing and matter that passes upon a person — by the hundreds and thousands every single day — in fine particulars. But in general: every single day there is a wondrous intellect through which one must attain and recognize Him according to the aspect of that day. And this intellect is in the aspect of the encompassing intellect of that day — in which all the particular intellectual aspects clothed in every thing that passes upon one on that day are included. And this: *"blessed be Hashem each day"* [Tehillim 68:20] — and our Sages taught: each and every day — give one something from the quality of its blessings. (And see in the tale of the Seven Beggars.) But even the encompassing intellect of each day is the aspect of the particular intellect relative to the encompassing intellect that a person must attain in each year according to its aspect. And the encompassing intellect of the entire year is the aspect of the particular intellect relative to the intellect and attainment that a person must attain in the general days of one's life — which are seventy years. For the fullness of the attainment of knowledge and wisdom for each person according to one's aspect is through multiplying days and years — the aspect of: "five years old for Scripture — ten for Mishnah" — etc. And this is the aspect of: "teach us to count our days — and thus we shall acquire a heart of wisdom" [Tehillim 90:12] — and: "and great years shall make wisdom known" [Iyov 32:7].
[§5]
And therefore: one who has lived out one's days — to be seventy years of age — even if one is an ordinary person — one must honor and stand before one. For the aspect of old age and length of days flows at its root from supernal Chochmah — which is the source of life and length of days — the aspect of: "in the aged is wisdom — and in length of days — understanding" [Iyov 12:12]. And this is the aspect of what our Sages taught [Kiddushin 33]: Rabbi Yochanan would stand before aged non-Jews — saying: "how many troubles have passed over them." For even through the troubles and events that pass upon non-Jews over many days and years — those possessed of holy intellect can also recognize and attain the wonders of the Creator — it emerges that even through this the honor of Heaven can be magnified. And this is the aspect of: "rise before the aged" [Vayikra 19:32] — the aspect of one who is seventy — the aspect of old age — which is from the aspect of the light of Chochmah — from which is the essential life and length of days — and: "the splendor of the face of an elder" — one who has acquired the wisdom of Torah — even a young sage.
[§6]
And this corresponds to the aspect of Torah study. And: "you shall fear your G-d" — this corresponds to the aspect of holy Malchus — where is the source of awe — the aspect of the awe of Malchus. And this: "I am Hashem." For through all of this His divinity is revealed — and one merits to know and recognize Him — and draw close to Him through every thing in the world — as stated.
[§6] One must place salt on the table — for salt also alludes to the person's intellect and wisdom — for according to nature, everything depends on the abundance of saline content in one's constitution — as the scholars of alchemy clarified. And the commentators explained through this the intent of our Sages' words [Kiddushin 29b]: "if a son is sharp and well-seasoned" — etc. And therefore in the Temple it is said: *"upon all your offerings you shall offer salt"* [Vayikra 2:13] — for sacrifices are primarily intended to break the animal spirit and foolishness within oneself — which is from the side of the yetzer hara — in the aspect of *"the sacrifices of G-d are a broken spirit"* [Tehillim 51:19] — and to merit holy Chochmah — therefore salt is prescribed with them.
סִימָן רמ״ג — הַמַּשְׂכִּיר חֲנוּת וּמֶרְחָץ לְעַכּוּ״ם
[§1]
For the holiness of Shabbos was given only to Israel and not to non-Jews —
as it is written: *"between Me and the children of Israel"* [Shemos 31:17] —
and as our Sages taught:
"A non-Jew who rests on Shabbos is liable to death."
And our Sages taught [Bereishis Rabbah, Shemos]:
a parable of a king and his matron sitting facing one another — etc.
—
for during the weekdays — which are the days of labor —
and labor is performed in order to clarify and elevate the holy sparks from within the sitra achra —
therefore [the sitra achra] has some hold and connection
with the aspect of holy Malchus —
in the aspect of: "this is Jerusalem which I have set in the midst of the nations" [Yechezkel 5:5] —
for she must descend among them to clarify from them the holy sparks.
But on Shabbos the Shechinah rests, as it were —
and "when Shabbos enters she is unified and separated from the other side" [Zohar] —
and "all the dominions of anger flee and depart from her and there is no dominion elsewhere in all the worlds" [ibid.].
[§7] The table atones like the altar — for the time of eating is a time of battle — as is explained in the holy Zohar. In its plain sense, one must at that time battle with one's desires — which are only from the side of the yetzer hara — and fulfil what our Sages said: "at a meal that gives you pleasure, withdraw your hand from it." And in its inner dimension, the eating itself is a form of battle — for one draws out at that time very holy sparks that were until then clothed within such physical grossness and waste — and all of this is only through the power of bonding to holy Chochmah — for "all of them are clarified through thought" [Zohar] — and therefore it too atones like the altar — and requires salt. And therefore one must speak words of Torah at the table — for the entire power of holy Malchus to overpower the sitra achra and extract what it has swallowed — all of this is only through the power of Torah study — as stated.
Therefore no labor is permitted on Shabbos —
and even upon the thought of labor our Sages cautioned:
"cease from the thought of labor."
[§2]
And therefore we separate from non-Jews on Shabbos in the most complete separation —
for "then all who work iniquity will be separated" [Tehillim 92:10] —
and therefore even instructing a non-Jew to perform a prohibited act on Shabbos —
amirah l'akum — is [rabbinically] forbidden.
[§8] Lechem u'Melach [bread and salt] in numerical value equals Yosef — for Yosef merited both aspects most fully — and therefore he merited chen [grace] — as is explained within. And therefore it is said of him explicitly: *"and Yosef — he was the ruler"* [Bereishis 42:6] — the aspect of Malchus — and it is said of him: *"there is none as discerning and wise as you"* [Bereishis 41:39] — the aspect of Chochmah.
[§9] And therefore one is particular to bless over the whole loaf — which alludes to Chochmah — as stated — and also over the larger [loaf] and the more beautiful — which alludes to Malchus and greatness — as it is said: *"a king in his beauty your eyes shall behold"* [Yeshayahu 33:17]. And likewise regarding wisdom: *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1]. And the essential ascent of a person from the aspect of smallness to the aspect of greatness [gadlus] is only in the matter of the mochin and Chochmah — the aspect of mochin d'gadlus — the aspect of gadol da'as [great in knowledge]. And likewise the essential perfection of Malchus is when it is complete — in the aspect of what our Sages taught: "one who wishes to accept upon himself the complete yoke of Heavenly Kingship" — and its essential completeness is when it is joined with its Beloved and receives from the light of holy Chochmah — as stated — and then it is called sheleimah [complete] — for it completes all things — as is known.
For since the non-Jew does the labor on the intention and thought of the Jew —
it is as if the Jew performed the labor —
and this would give yet more power to the sitra d'mosa —
and therefore the Torah says mechaleleha mos yumas [one who desecrates it shall die] —
and even via a non-Jew through rabbinic decree it is forbidden —
and even maras ayin [the appearance of wrongdoing]
is a concern in this context —
for the osos [signs] of Shabbos —
שִׁין בַּת — allude to the aspects of
shemen [oil] and pessilah [wick] —
the aspects of Chochmah and Malchus —
and the eyes [ayin] — the aspect of the beholder —
correspond to the three colors of the eye which are the aspect of the three holy mochin.
But if the non-Jew acts entirely on his own account
and in a manner that involves no maras ayin — it is permitted.
[§3]
And likewise what is explained in Siman 246
regarding the resting of one's animal —
for a Jew's animal also alludes to [that spiritual dimension] —
as understood somewhat from what was explained above
regarding *"You save man and beast alike, Hashem"* [Tehillim 36:7] —
for behemah [animal] alludes to the aspect of Malchus —
and therefore one is commanded regarding its resting —
as it is written: *"you shall not perform any labor — you — etc. — and your animal"* [Shemos 20:10].
[§1] One does not speak during the meal — even words of Torah — lest the windpipe precede the gullet — for in the matter of the meal, the entire affair explained regarding Yaakov and Esav is found — as the verse says: *"the first one came out red"* [Bereishis 25:25] — etc. — and: *"and afterwards his brother came out, with his hand grasping the heel of Esav"* — etc. — and Yaakov gave Esav bread and a pottage of lentils — *"and he ate and drank and rose and went, and Esav despised the birthright"* — and its Targum [Onkelos]: "and Esav cast off the birthright." And it is cited that Esav's hold is in the aspect of the veshet [gullet] — in the aspect of "and Esav cast off" — the aspect of this world, which involves eating and drinking — all through the gullet. And Yaakov is in the aspect of the kaneh [windpipe] — in the aspect of "acquire wisdom" [Mishlei 4:5] — the aspect of the World to Come, which has no eating or drinking.
סִימָן רמ״ה וְכוּ׳ — הִלְכוֹת מְלַמְּדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה
[§1]
The laws of teachers and Torah study. The positive commandment upon each person to teach one's son Torah — etc. For the essential purpose of bearing children is b'gin d'yishtamodain leih — in the aspect of: "a father shall make known to the children Your truth" [Yeshayahu 38:19]. And since the essential acceptance of the yoke of Heavenly Kingship and the drawing of holy intellect — through which one merits to know and recognize Him — is only through Torah study — as stated — therefore one must teach one's son Torah. And if his son is wiser and more understanding than him — his son takes precedence in Torah study — for the essential thing is holy intellect. And therefore: it is a commandment to teach also one's son's son Torah — the aspect of Yaakov — who merited the light of holy intellect — and was the grandson of Avraham our father. And therefore: it is a commandment for every sage of Israel to teach students — for since one has merited the light of Chochmah — to the point of being called a sage — therefore one must illuminate from one's light of wisdom also to others. For this is the essential quality of light — that it shines and comes to others. And therefore: when the son of each Jew begins to speak — one teaches him the verse: "Torah commanded us — Moshe" [Devarim 33:4] — and the verse: "Hear O Israel" — etc. For through this one begins initiating him in Torah study — through which strength is given to holy Malchus — the aspect of: "Hear O Israel" — the aspect of acceptance of Heavenly Kingship. And therefore one assigns one teacher for twenty-five students — corresponding to the twenty-five letters of the verse Shema Yisrael. And therefore the value and greatness of the study of young schoolchildren is very great — since it is from the breath of the mouth in which there is no sin — the aspect of the pure breaths of holy Malchus. For in them there is not yet the hold of the vain breaths of the sitra achra — flowing from the side of the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra. And therefore their study is most precious — and the world is sustained through it.
And therefore one does not teach Torah to an unworthy student — for since one's inclination has already overpowered one and one has followed its counsel — one can damage through one's Torah study even more — in the aspect of: "if one did not merit — it becomes a deadly poison" — G-d forbid. And therefore one must first return one to the right path — and draw one toward holiness — and then teach. And therefore: a person is obligated in Torah study all the days of one's life — until the day of one's death. For since the essential holy life-force — the aspect of the light of holy Chochmah — one merits through the aspect of Malchus — and the essential power of holy Malchus is through Torah study — therefore: whether poor or rich — in all that passes upon a person all the days of one's life — one is obligated to set fixed times for Torah. For in all that passes upon a person — one must only gaze at the inner intellect in all of this — and this one merits only through Torah study. And therefore one must be constantly fixed in Torah. And therefore a person must divide one's years in three: one third in Scripture — the aspect of the source and foundation of Torah — corresponding to the aspect of the source of holy intellect. One third in Mishnah — the Oral Torah — corresponding to the aspect of Malchus-of-mouth — and it is called the Oral Torah. And through it one can merit the light of the intellect in Scripture — for without the Oral Torah one cannot at all attain the true intention of the Torah — because of the great brilliance of the light in it. It is the aspect of the moon.
And one third in Talmud — corresponding to the aspect of the light that the moon receives from the light of the sun — until the moonlight becomes as the sunlight — the aspect of Talmud — which explains the reasons of the Mishnah — and thoroughly combines and encompasses Oral Torah with Written Torah — through the thirteen principles by which the Torah is expounded — and the like. And therefore some say: through the Babylonian Talmud one fulfils one's obligation for everything — for it is the general totality of all.
And therefore: it is forbidden to study external wisdoms — and all the more so those that incline toward heresy — G-d forbid — which are the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — G-d forbid. And therefore one may not wander in the orchard of other wisdoms — even casually — until after one has filled one's belly with Shas and the legal authorities — and is thoroughly expert in the entire Torah. For otherwise — when one enters those wisdoms — even permitted ones — the sitra achra that suckles from there can overpower one even more. And therefore: Torah study equals all the commandments — for through it one merits the aspects of these rectifications — which are the general totality of all.
[§2]
And therefore: a person does not learn the greater part of one's wisdom except at night. For because of the greatness of Chochmah — one can only merit it through the aspect of Malchus — which is the aspect of night. And therefore: all who study Torah at night — a thread of kindness is drawn upon them — whose root is in supernal Chochmah — as stated. And the thread of kindness is in the aspect of chen [grace] in the language of our Sages — for through this one merits holy grace — as elaborated in the discourse Ashrei mentioned. And therefore: when one finishes a tractate — it is a commandment to rejoice and make a feast. For the conclusion — the sof davar — is in the aspect of Malchus — the source of joy — and all aspects of meals of mitzvah and holy eating and drinking — as is known. And therefore one says then: hadran alach — etc. — da'atan alach — etc. Hadar corresponds to the aspect of Malchus — the aspect of: "glory and majesty of His kingdom" — and also the aspect of splendor and grace — the aspect of: "beauty and splendor — bestow upon him." Da'as corresponds to the light of daas and Chochmah. And some interpret hadran from the language of: "who desires [hadar] to return" — from the language of return [chazarah] — that one returned to one's learning. For since one has merited to finish the tractate — the aspect of Malchus — the aspect of sof davar — and through this very act one merits the light of Chochmah — the aspect of firstness — therefore one must immediately return to one's learning — to the beginning of the tractate. And even if one does not actually go back and study that tractate from the beginning immediately — even so one must at the end of the tractate — at least have one's mind and thought still firmly bound to the beginning of the tractate. And through this one joins the aspect of the moon with the sun — and merits holy grace — as stated. And this: "we shall not forget you" — etc. — "and you shall not forget us" — etc. — the aspect of connection and bond mentioned. L'ra b'alma hadein — v'lo b'alma d'atei — which is itself also the aspect of these rectifications — the aspects of holy Chochmah and holy Malchus. And likewise: the souls of Israel with holy Torah are also the aspect of the connection and union of these two aspects. And therefore one says this at the end of the tractate — in order to unite and strengthen the aspect of the holy connection and union in its fullness.
[§2] During eating, the food passes through the gullet — the aspect of Esav — and the liver is nourished first — which is also the aspect of the red Esav — and afterwards it sends [nourishment] to the heart and the brain — which are the aspect of Yaakov. And when one eats with proper intention — in the aspect of *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25] — minimizing bodily desire — then he is in the aspect of "the elder shall serve the younger" — for even though the body is nourished first, everything is only for the sake of the soul and holy life-force — which is Chochmah. And this itself is the aspect of the salt — for during the meal, even though the act of eating and drinking is from the side of Esav, one should nevertheless endeavor to be in the aspect of "and his hand grasps the heel of Esav" — to break one's desire — and in one's thought to direct even one's eating solely for the sake of Heaven — for the sake of life and sustenance in the service of one's Creator.
סִימָן רמ״ז וְכוּ׳ — הִלְכוֹת צְדָקָה
[§1]
The laws of charity. It is already explained above that charity is also the aspect of drawing these rectifications. For through a rich person having mercy on a poor person — the aspect of: "praiseworthy is one who considers the poor" — and bestowing upon him — through this: spiritually too — the light of Chochmah — the aspect of the sun — the aspect of wealth and generosity — is drawn to holy Malchus — the aspect of poverty and lowliness — the aspect of the poor wise man. Therefore: charity is called shemesh — "sun of righteousness" — for it is in the aspect of drawing the sunlight — the light of Chochmah — as stated. And therefore: Torah too — through which one also draws the light of Chochmah — is also called charity: "tzedakah da oraisa" [charity — that is Torah]. And therefore it is forbidden to avert one's eyes from charity — for one must gaze at all times with an open eye upon the light of the intellect in every thing. And therefore all who avert their eyes from it — it is as if one worshipped idolatry — for this is from the aspect of the sitra achra — the sitra d'mosa — G-d forbid. And therefore: charity saves from death — and adds life and length of days — and makes wealthy. For Chochmah is the essential life.
[§2]
And the fullness of Malchus is in the aspect of holy wealth — as stated. And therefore: there are eight [ches] levels of charity — each greater than the one — as explained in Siman 249. And this corresponds to the light of Chochmah — which is the aspect of ches — as elaborated in the discourse within.
[§3]
And therefore it is good to give a coin to the poor before prayer — for through this the prayer is accepted — as understood within. And therefore: charity collectors who have charitable funds in their hands — let them marry off poor orphan girls — etc. — for through this charity the holy union mentioned — achieved through charity — is most evident and visible. And therefore one allocates charity for the dead — and it benefits their souls. For through the rectification drawn through charity to holy Malchus — until it is elevated from the aspect of the hold of the sitra d'mosa — the aspect of: "her feet descend to death" — (and see also the discourse Vayiven, Siman 67) — through this: rectification flows also to the souls of the dead. And especially to those dead ones for whom charity is specifically allocated. But for a completely wicked person it does not help — as explained in the Shulchan Aruch — for the completely wicked are from the aspect of the sitra achra — the aspect of what is forbidden to teach Torah to an unworthy student — as stated.
[§4]
And therefore: one must not give charity to one who intentionally transgressed any one of the commandments stated in the Torah — as explained in Siman 251. And therefore: a woman who comes to marry and unite with her partner — the aspect of the union of nun and ches elaborated within — therefore one must not diminish for her less than fifty zuz — corresponding to the aspect of nun mentioned. And therefore: residents of the Land of Israel take precedence in charity over residents of outside the Land — for they are more encompassed in the aspect of holy Malchus — which is itself the aspect of the Land of Israel — as is known. And therefore it is especially a commandment to support Torah scholars — for through the study of their Torah they draw the aspects of these rectifications. And therefore: even through the charity given to them — these rectifications flow more fully. And therefore: the charity of redeeming captives is very great — more than all charities. For through this — the rectification is most evident to the eyes — in the actual act of performing the mitzvah itself. For one is redeeming a soul of Israel — the aspect of holy Malchus — from the hands of non-Jews — the aspect of the kingdom of the sitra achra. And this is the essential rectification of charity — as stated. And for a Torah scholar — and even only for a sharp student — one redeems him even for a great sum — for upon him depends the rectification of holy Malchus. And therefore: one does not accept charity from non-Jews — for through this they receive — G-d forbid — even more power. And therefore: a king or minister of non-Jews who sent charity — let it be given to poor non-Jews — etc.
[§5]
And therefore: a community may not impose taxes and levies from charitable funds. For honor comes through charity as is fitting — giving strength to holy Malchus. And through this one is freed from all taxes — which are the aspect of the opposite of this — as it is written: "and they placed over them tax officers" — etc.
[§3] And it is precisely through eating that Esav sold the birthright to Yaakov, and afterwards received the blessing too — for in truth, one who binds himself only to the intellect in every thing and thinks only of the ultimate purpose — the World to Come — has in truth also all the blessings of this world in their fullness — in the aspect of *"for G-d has been gracious to me and I have everything"* [Bereishis 33:11]. And therefore afterwards when Esav said to him: "let us journey and go, and I will go alongside you" [Bereishis 33:12] — implying: be like me — Yaakov replied to him: this is impossible — for the world of this side — the aspect of Esav — and the World to Come — the aspect of Yaakov [which in truth encompasses all the good of this world as well] — are two absolute opposites, like darkness and light — and they cannot coexist together. And therefore: "Let my master please pass before his servant" [Bereishis 33:14] — etc. — for first comes darkness and then light — and yet in truth even the darkness is for the benefit of the light — for the advantage of the light is only evident from within the darkness.
סִימָן רמ״ח — יְצִיאַת שַׁבָּת
[§1]
And therefore one may not set sail at sea,
nor join a caravan fewer than three days before Shabbos —
for three days before Shabbos the illumination of the coming Shabbos's holiness
begins to shine — as is known —
and they correspond to the aspects of Nefesh, Ruach, Neshamah —
which are also the aspects of the three rectifications mentioned above —
namely: the yoke of Heavenly Kingship, Torah, and Chochmah.
And therefore one must prepare oneself from that time
to receive the coming Shabbos's holiness in its fullness —
and guard oneself from having any distress or confusion on Shabbos —
and certainly not to come to any desecration of Shabbos, G-d forbid.
But for a matter of mitzvah it is permitted even within the three days —
for this is the ultimate purpose of all the rectifications —
to fulfil His commandments —
and one trusts in Hashem that He will save him from all distress
and from any desecration of Shabbos.
[§4] And therefore during the meal — even though one is obligated to speak words of Torah — at the very moment of actual eating it is forbidden to speak even words of Torah — lest the windpipe precede the gullet — for the mouth of the windpipe may open and some food may enter it and bring danger — for it is impossible for them to function together simultaneously — for "Esav is a man who knows hunting, a man of the field" [Bereishis 25:27] — and "Yaakov is a wholesome man dwelling in tents" — in the tent of Torah. And therefore during actual eating one must be silent — directing one's thought in great holiness for the sake of Heaven. But since, for the sanctity of thought — which is the aspect of Chochmah — one must give strength to holy Malchus to overpower [the sitra achra], especially during eating and the meal — when one is drawing out clarifications — one must engage in words of Torah — but not during actual eating.
[§5] Yaakov Avinu did not die — for since the attribute of Yaakov is to look only at the wisdom and life-force in every thing — and even all physical things, like eating, he performs only with this intention — certainly the sitra d'mosa has no hold upon him whatsoever, and he is alive forever.
סִימָן רמ״ט — שֶׁלֹּא לִקְבֹּעַ סְעוּדָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת
[§1]
And therefore it is forbidden to establish a feast and banquet on Erev Shabbos —
unless it is an obligatory [mitzvah] meal at its proper time — etc.
—
And people of exemplary conduct fast every Erev Shabbos —
for it has already been explained that the essential completeness of holy eating is on Shabbos —
for then Esav — the sitra achra — has no hold in the eating and the meal.
And therefore one must prepare oneself for this —
to be eager to eat on Shabbos —
and to defer and prevent oneself from a weekday meal
in honor of the Shabbos meal —
and thereby to subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the yetzer hara — the dominion of Esav —
[whose hold is in weekday eating] —
before the Shabbos meal when holy Malchus ascends in its fullness.
For Yaakov is the first of whom it is written that he kept Shabbos — as our Sages taught.
[§6] And since the life-force clothed in every food is only from the holy sparks of Chochmah clothed within it — it is forbidden to treat foods with contempt — for Chochmah is in the aspect of honor — as it is said: *"the wise shall inherit honor"* [Mishlei 3:35] — the opposite of the aspect of Esav — of whom it is said "and Esav despised" — as stated.
סִימָן ר״נ — לְהַשְׁכִּים בְּבֹקֶר יוֹם ו׳
[§1]
One should rise early in the morning on Friday to prepare for Shabbos' needs —
for our Sages taught:
"One who labored before Shabbos will eat on Shabbos" — etc. —
for Shabbos is the aspect of the World to Come —
for then one will merit to receive from the light of supernal holy Chochmah in its fullness —
which is the essential life of the World to Come —
in the aspect of "the righteous sit and benefit from the radiance of the Shechinah" —
that they will merit to attain His G-dliness in full attainment — through the aspect of Malchus.
[§2]
But not all will be equal then —
and "every Tzaddik is burned by the canopy of his fellow" [Bava Basra 75a] — as our Sages taught —
for everything is according to the abundance of one's deeds.
And the more a person strives in this —
even in this world, to accept upon himself the complete yoke of Heavenly Kingship
and to bind himself and look only at the wisdom and intellect and divine life-force
in every thing —
the more he merits this in the World to Come —
in the aspect of:
"one who labored on the eve of Shabbos will eat on Shabbos."
[§3]
And therefore one must hasten to engage in this from one's very youth —
for *"precious is one hour of repentance and good deeds in this world"* [Avos 4:17] — etc. —
and there is no loss like the loss of time —
for it has already been explained that in every moment and time
is clothed a new wisdom of how to recognize Him
and draw close to Him through it.
And therefore even regarding the practical preparation of Shabbos —
one must also rise early on Friday morning.
[§4]
And therefore one must repent every Erev Shabbos —
to rectify through one's repentance whatever one may have damaged
in the days of the week —
through following one's yetzer —
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
which is the opposite of the holiness of Shabbos.
[§5]
And therefore one should remove cobwebs from the house on Erev Shabbos —
for they are from the aspect of the sitra achra —
the kingdom of Esav — as our Sages expounded on the verse
*"a spider grasps with its hands"* [Mishlei 30:28].
[§6]
And this: the mitzvah to taste from the Shabbos dishes on Erev Shabbos —
for our Sages taught that Yaakov took as his portion the World to Come —
and yet he is also of necessity obligated to pass through this world —
only that in truth the aspect of Yaakov
has no desire or will for any worldly matter —
rather even his this-worldly affairs are only for the World to Come —
and all his actions are only for Heaven's sake.
It follows that in his this-world as well he tastes the flavor of the World to Come —
and this is alluded to in the tasting of the Shabbos dishes on Erev Shabbos.
[§7]
And one should strive to personally prepare something for Shabbos' needs —
for the mitzvah is better performed directly than through an agent —
for through every mitzvah holiness is drawn upon the person —
in the aspect of "Who sanctified us with His commandments" —
and Kodesh is Chochmah — as is known —
and therefore one merits through this
to bind oneself to holy Chochmah in its fullness
through the aspect of the mitzvah — which is the aspect of holy Malchus.
And the greater one's effort for the sake of the mitzvah, the greater the reward —
and the greater the holiness one merits —
for through the effort and strength invested in performing the mitzvah
one gives strength to holy Malchus to overpower the kingdom of the sitra achra.
And therefore the mitzvah is certainly better performed directly —
especially the mitzvah of preparing for Shabbos —
which is itself called Kodesh.
[§8]
And therefore one should sharpen the knife on Erev Shabbos in honor of Shabbos —
and this is derived from:
*"and they shall prepare [v'heichinu] what they bring"* [Shemos 16:5] —
אֵת alludes to the aspect of Malchus —
and sikkin [knife] also alludes to the aspects of Malchus and Binah —
see the Maurai Or.
סִימָן רנ״ב–רס״ז
[§1]
It is permitted to begin labor on Erev Shabbos near twilight
even though the labor completes itself on Shabbos [Siman 252] —
for the essential clarifications that are clarified through labor
all occur only through the power of Chochmah — which is called reishis [beginning] — as stated.
And therefore when the beginning and commencement of the labor —
which is performed by the person who possesses wisdom and intellect —
takes place before Shabbos —
even if it is then completed on Shabbos on its own — there is no concern —
since the person does nothing more —
it all happens through the power of the beginning made before Shabbos.
Except when there is concern he may assist in the labor on Shabbos itself —
such as lest he stoke the coals — in that case it is forbidden.
And in this is also explained what is stated in Simanim 253, 254, 255, 257, 258, and so on.
[§2]
They would sound the shofar on Erev Shabbos to separate the people from labor [Siman 256] —
for the blasts of the shofar are the aspect of the arousal of the mochin
from their slumber — as is known.
For the wisdom and mochin of the weekdays are the aspect of mochin d'katnus [small consciousness] —
the aspect of sleep — compared to the mochin one merits to receive on holy Shabbos.
And therefore on the weekdays they are days of labor —
and therefore one sounds [the shofar] on Erev Shabbos
to separate the people from labor
and prepare them to receive the holiness of the Chochmah and mochin that shine on Shabbos.
And this too is the aspect of the blasts themselves —
as our Sages taught:
"the sounding of the shofar is wisdom and not labor."
[§3]
The mitzvah of bathing in hot water on Erev Shabbos [Siman 260] —
and it is explained in the kavanos that this is the secret of
the flame of fire that descends on Erev Shabbos to subdue the klippos —
meaning one draws the illumination of supernal Chochmah —
the aspect of Yaakov and Yosef — who are the aspect of the flame of fire — as stated —
as it is written:
*"and the house of Yaakov shall be fire and the house of Yosef a flame"* [Ovadyah 1:18] —
and through this one burns and subdues the klippos —
the aspect of Esav — the kingdom of the sitra achra —
the aspect of the yetzer hara's fire —
for from fire they came and fire will consume them.
And this is the aspect of:
"always let a person arouse the good inclination against the evil inclination" —
and the arousal is from the aspect of judgments and gevuros — the aspect of fire.
And afterwards one immerses in the mikveh —
which is the aspect of encompassing oneself in the waters of supernal chesed —
which flow from the aspect of the holy supernal intellect —
the aspect of chesed and mercy.
[§4]
Three things one must say at twilight on Erev Shabbos [Siman 260 cont.]:
"Did you tithe?" — corresponding to the aspect of Malchus —
the aspect of maaser [tithe] —
"Did you make the eruv?" — corresponding to Torah study —
as explained in the Tikkunnim:
eruv is the middle pillar — the aspect of Torah — as is known —
"Light the lamp" — corresponding to the illumination of supernal intellect
that shines even in the dark —
in the aspect of: *"for You light my lamp, Hashem — my G-d illuminates my darkness"* [Tehillim 18:29].
[§5]
The Shabbos lamps [Siman 261] —
and it is explained in the kavanos that they correspond to
Binah and Malchus —
meaning Malchus then receives the illumination of supernal Chochmah through Binah —
for they are the two companions that never separate — as is known.
And this is the aspect of:
"One who wishes to become wise should face south — for the Menorah is in the south" — as our Sages taught.
And this is the aspect of the setting of the table on Shabbos —
for Malchus ascends then from the aspect of poverty to the aspect of wealth —
in the aspect of the royal table —
in the aspect of: "one who wishes to become wealthy should face north — for the Table is in the north."
[§6]
And therefore it is a mitzvah to honor Shabbos in fine garments —
for it has already been explained that
the supernal intellects are the aspect of the garments of honor of the person —
and therefore it is a mitzvah to wear white garments then —
corresponding to the supernal whiteness —
in the aspect of *"and streams from Lebanon"* —
from the whiteness of the brain [levunah d'mocha].
And לָבָן contains the letters ל-ב-ן —
which are the initials of: lamed-beis nativot —
the thirty-two paths of Chochmah —
and also ל״ב נוּ״ן — lamed-beis and nun —
meaning one binds the nun — the aspect of Malchus —
to the 32 paths of Chochmah.
[§7]
And therefore one is strict about the Shabbos lamps —
that the oil and wicks should be valid —
so that the oil flows after the wick —
for the wick alludes to Malchus and the oil to Chochmah — as is known —
and therefore they must be joined and unified in a complete union —
that no aspect of the kingdom of the sitra achra of Chochmah and Malchus
should have any hold — G-d forbid —
so that the holy light burns well and does not go out —
and so that one not come to desecrate Shabbos.
[§7] Intermediate waters [between courses] are optional — for this alludes to one who has already merited to bind himself to the holy intellect in every thing — and who has actual attainment in the intellect of each and every thing, each according to its aspect. Certainly this person too must constantly draw upon himself the pure and holy waters — the aspect of the waters of supernal Chochmah and the holy Torah — since he must engage and recognize at every turn a new wisdom — corresponding to each new dish's aspect of holy sparks of Chochmah clothed within it. But since not every mind can bear this, and not every person merits to attain all of this in detail, this washing is only optional — not established as a mitzvah — only the first washing is established, to purify oneself from any impurity and connect oneself in general at least to the holy Torah and Chochmah clothed in every thing.
סִימָן ר״ס וְכוּ׳ — הִלְכוֹת מִילָה
[§1]
The laws of circumcision. For the orlah [foreskin] alludes to the aspect of the kingdom of the sitra achra — which is the aspect of the general totality of non-Jews — encompassed in the klippa of Esav and Yishmael — as is known. And therefore Israel must remove it. And therefore: the general strengthening of the yetzer hara — which introduces the spirit of folly into a person — is also called orlah: *"circumcise the foreskin of your heart"* [Devarim 10:16] — and the Targum translates: "remove the foolishness of your heart." And since the essential strengthening of the spirit of folly of the yetzer hara is in this desire — the aspect of what our Sages taught on the verse: "when his wife goes astray" — and as cited in the holy Zohar: the essential root of the evil inclination is to reveal nakedness — therefore: through cutting the orlah — one weakens and diminishes the power of the yetzer hara — and diminishes the desire for cohabitation — as cited in their teachings. And this is the aspect of the revealing of the crown [atara] — which is revealed through the circumcision. Meaning: the illumination of holy Malchus is revealed — the aspect of: "a worthy woman is the crown of her husband." And in the Kiddush Levanah [sanctification of the moon] one says: "that she should renew herself as a crown of glory." And through this one merits the light of intellect and holy mochin — until one merits to attain Hashem through every thing in the world. And this too is the aspect of the revealing of the crown — for the mochin are the essential crown — the aspect of: "and their crowns upon their heads" — said regarding the righteous in the future — as explained elsewhere. And this too is the aspect of what our Sages taught [Megillah 15b]: "in the future the Holy One will be a crown upon the head of every righteous person" — etc. And this is the aspect of what our Sages taught [Bamidbar Rabbah, Naso, ch. 12]: "this is the matter that Hashem commanded — perform" — regarding circumcision. "And the honor of Hashem shall appear to you" — and likewise: regarding Avraham — when he was circumcised — it is said: "and Hashem appeared to him" — etc. — as stated. For through this one merits the revelation of His divinity — that one shall attain His divinity through all things of the world. And this is the aspect of: *"and from my flesh I shall behold G-d"* [Iyov 19:26] — and as our Sages taught. And this is the aspect of: circumcision on the eighth — corresponding to the light of Chochmah — the aspect of ches — as stated. And therefore: one circumcises only by day — for the light of Chochmah is the aspect of the shining light that goes and shines until the day is established. And therefore: a sick person — the aspect of damage to the life-force — damage to Chochmah — as understood also in the writings on the verse: "Hashem will support him on the bed of illness" — therefore one does not circumcise him until he recovers.
[§2]
And one waits for him seven days from the moment of recovery — in order to draw upon him anew the light of holy life-force and Chochmah — the aspect of ches — as stated. And then one circumcises him. When does the above apply? — when a fever afflicted him — etc. — for this indicates that the aspect of the sun of the sitra achra has overpowered him. And this is the aspect of the yetzer hara being called cham — for from one's own heat the person becomes ill. And likewise in other bodily illnesses — where the damage has spread to the general life-force. But if he was ill only in one of his limbs — etc. — one circumcises him immediately after he recovers. But if his eyes pained him severely — that is like a bodily illness. For the eyes are named for wisdom — for one must always gaze with an open eye upon the light of wisdom in every thing — as stated. And this is the aspect of: "I have made a covenant with my eyes" [Iyov 31:1] — etc. And this is the aspect of the eye-lights alluded to in the letters mem-lamed of the word milah. And this is also the aspect of the ein chasadim [eye of kindness] — as cited in the kavanos — for the root of kindness is in Chochmah — as stated many times. And this too is the aspect of: chei-es lights — eight kindnesses — cited in the kavanos — the aspect of ches mentioned.
[§3]
(And the hidden matters are not our domain.) And this is the aspect of milah and peri'ah and metzitzah. Milah [the cut] corresponds to the aspect of nullifying the yetzer hara — when it incites a person to actual transgression — G-d forbid — which is the actual orlah. Peri'ah [the uncovering] corresponds to the way of the yetzer hara — to dress itself in mitzvos — and then one needs great alacrity and cleverness — not to listen to it. And even so: one should not leave and abandon the mitzvah because of this — but rather: distinguish and separate the good from the evil — and perform the mitzvah with such wisdom and intellect — that one not come through it to transgression as the yetzer hara desires and intends — G-d forbid. And this is the aspect of peri'ah — which exposes the membrane and splits it — and leaves it to cleave and be included in the flesh of the crown — and does not tear and cut it off entirely. The meaning is as above: one does this in such a manner that everything is encompassed in holiness — and no mishap or damage or stumbling emerges from it — G-d forbid. And therefore: one who performed the milah but not the peri'ah — it is as if one did not circumcise. For the yetzer hara can yet overpower one — G-d forbid — through this aspect — of dressing itself in mitzvos — to bring one to transgression — which is the aspect of complete orlah — G-d forbid.
[§4]
And afterwards one sucks the blood [metzitzah] — and through this one completely subdues the aspect of the kingdom of the sitra achra — the klippa of wicked Esav the red man of blood — completely — so that there be no hold on the soul of Israel even in potential. For sometimes one subdues the yetzer hara — so that it cannot actually overpower to bring to actual transgression — G-d forbid — even through the aspect of dressing itself in mitzvos — and even so there is a hold on it in the aspect of potential — G-d forbid. And then the person is not yet safe from it — for it lurks against one like a bear — to cause one to fall in its net each time — G-d forbid. And this hold — since it is only in the inner dimension alone — in the aspect of potential — as stated — is therefore not in the category of the orlah — and not in the category of the skin of the peri'ah — since it is not visible or recognizable at all. And it is only in the aspect of blood — where is the root of its hold in potential — G-d forbid. And therefore: one must suck it out well — until no blood remains except good and holy blood — in which there is no hold of evil at all — even in potential. And then the light of the crown is revealed — the aspect of drawing the light of these rectifications in their fullness. And therefore: one who is born circumcised also needs to draw a drop of covenant blood — in order to nullify from him even the aspect of the hold of evil in potential — as stated. And corresponding to these three aspects — one draws the aspects of three rectifications. For through cutting the orlah — the aspect of the kingdom of the sitra achra — which grows strong to do complete evil in actual deed — G-d forbid — and when one cuts it — the aspect of holy Malchus is strengthened — for when this one rises that one falls — etc.
[§5]
And the rectification through Torah study is the aspect of the rectification drawn through peri'ah — through which one distinguishes good from evil — and the evil falls — and the good remains in its fullness. And this is what our Sages taught: "all that the Merciful One forbids — He permits for us an equivalent." Meaning: through this one clarifies the good even from the aspect of evil — as stated. And through subduing the evil also at its root — in the aspect of potential — which is the aspect of metzitzah — through this one merits the revelation of the light of supernal Chochmah — which is in the aspect of potential — as is known — the aspect of: Chochmah — the letters koach mah [power of mah] — as cited. And this is the aspect of what is said in the verse: "praiseworthy is one whom You choose and draw near to dwell in Your courtyards" [Tehillim 65:5] — this corresponds to holy Malchus — the aspect of chatzros Hashem. "We shall be satisfied with the goodness of Your house" — this corresponds to Torah — for "there is no good except Torah." And it is the aspect of: the House of Bereishis. "Your holy Sanctuary" — this corresponds to the light of Chochmah — called holy — as is known — and is the essential inner dimension — the aspect of: "a point within his sanctuary." And see the holy Zohar. And everything converges to one place. And therefore after the circumcision one blesses over wine — which alludes to Malchus and likewise to Chochmah — as stated many times. And therefore one prays then for the life and survival of the infant — for through these rectifications the prayer is accepted. And therefore one gives then the Israelite name to the infant — for a name alludes also to the aspects of these rectifications — and the name is the root of all the names of the children of Israel. And this is what is said: "just as he has entered the covenant — so may he enter Torah." This corresponds to Torah study — through which is the essential drawing of these rectifications. And this: "and to the wedding canopy" — this corresponds to the aspect of the source of supernal Chochmah — from which the light of the sun goes and shines — the aspect of: "and he is as a groom going out from his canopy" [Tehillim 19:6] — as understood in the holy Zohar. And: "and to good deeds" — this corresponds to holy Malchus — nestled in the world of action — as is known. And this: *"and I said to you: in your blood — live"* [Yechezkel 16:6] — for through the blood of circumcision one merits the drawing of these rectifications — which are the essential aspect of life — as stated. And this is the aspect of the chashmal cited in the kavanos and in the holy Zohar — for our Sages taught: chashmal is from the language of chash [silence] and mal [speech] — the aspect of the general totality of these rectifications. For Chochmah is the aspect of chash — the aspect of: "silence is a fence for wisdom." Mal is from the aspect of Malchus-of-mouth — the aspect of speech. And therefore: the orlah and the blood of metzitzah are placed in earth — the aspect of what our Sages taught regarding subduing the yetzer hara: let one recall the day of death — the aspect of: "for you are dust and to dust you shall return." And also: earth alludes to holy Malchus — as is known. And this is the aspect of: "all was from the dust" — and our Sages taught: even the globe of the sun — for one cannot merit the light of the intellect — the aspect of the sun — except through the aspect of Malchus — the aspect of dust — as stated. And therefore the custom is to make a chair for Eliyahu — and it is explained in Siddur Kol Yaakov that this is because he is of the aspect of Malchus — etc. — as stated — for through him Heavenly Kingship was so greatly revealed: "and all the people saw — etc. — and they said: Hashem — He is G-d" — etc. And therefore: when the time of the coming of Mashiach arrives — when His Kingdom is fully revealed — in the aspect of: "and saviors shall ascend Mount Zion to judge the mountain of Esav — and the Kingdom shall be Hashem's" [Ovadyah 1:21] — therefore Eliyahu will come first to announce this — for it is from his aspect. And therefore one must say with one's mouth that it is the chair of Eliyahu — for Malchus — etc. And this is the aspect of the sanctity of the sandak — who is like ketores [incense]. Meaning: since upon his knees is the mitzvah of circumcision performed — through which is the essential subduing of the yetzer hara — therefore he is in the aspect of ketores — as explained in the holy Zohar, part 2, 218b: "since the breaking of the yetzer hara is certainly from all sides through the ketores — etc. — there is nothing in the world to break the sitra achra like ketores" — etc. — and it concludes: "and one is saved from all judgments — and from the judgment of the other kingdom." And see further on this in Zohar Chadash, Shir HaShirim, 80b. And therefore: the woman brings the infant to the synagogue — since she is of the aspect of Malchus — the aspect of: "a woman who fears Hashem." And therefore the mohalim [circumcisers] customarily pray on the day of circumcision — for through this the prayer is accepted. And therefore the sandak and the mohel go up to the Torah. For the essential drawing of these rectifications is through Torah. And the reason the sandak precedes the mohel — see the reason in the latter-day legal authorities. And therefore a feast is made on the day of circumcision — for through the drawing of these rectifications — through this is the essential rectification of the meal — as stated many times. And therefore circumcision overrides tzara'as. For through it the aspect of the kingdom of the sitra achra — called tzara'as and baheres and nega — is pushed away. And therefore one cuts it together with the orlah — for it is one aspect with it. And therefore: circumcision overrides Shabbos — for through it one draws the light of supernal Chochmah — which is the root of the holiness of Shabbos — the aspect of: "for it is holy" — as is known. And this is what our Sages taught [Nedarim 31b]: "I vow to have no benefit from uncircumcised ones" — forbidden even from circumcised non-Jews — for they are the essential aspect of orlah. And this is what they said there: "the foreskin is repulsive — for the wicked are disgraced through it" — etc. — for from there comes all wickedness — and it is repulsive and shameful — the opposite of holy grace — as explained within. And this: "great is circumcision — for thirteen covenants were made regarding it" — corresponding to the thirteen principles by which the Torah is expounded — the general totality of Torah discourses. And corresponding to the thirteen attributes of mercy — the aspect of the general totality of prayer. "Great is circumcision — for it overrides Shabbos" — as stated. "Great is circumcision — that Moshe was not spared for it" — etc. — and even though he himself is the aspect of the sun — the aspect of Chochmah. "Great is circumcision — that none of the commandments that Avraham our father performed made him complete — until he circumcised himself." For sometimes the yetzer hara also dresses in mitzvos — and therefore the essential fullness of the mitzvos is when one completely subdues the yetzer hara. And also: through this one merits the light of Chochmah — the essential fullness — the aspect of: "if you acquired daas — what do you lack?" And this is the explanation of: "walk before Me and be wholesome" [Bereishis 17:1] — meaning: may you merit the light of holy intellect — the aspect of Yaakov the wholesome man — as explained within. Alternative explanation: "great is circumcision — for were it not for it — the Holy One would not have created His world." For the essential creation of the world was b'gin d'yishtamodain leih — and to this one cannot merit except through the mitzvah of circumcision — as stated. And see there further [32b, 267]: The laws of slaves. It is a positive commandment for the master to circumcise his slaves — etc. For even though they were born from non-Jews — who are from the aspect of the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of orlah — even so: since they were sold to an Israelite and entered under his authority — who is of the aspect of the yetzer tov — holy Malchus — therefore one must circumcise them — and cut their orlah — in order to remove from them the filth of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra. And there are distinctions in law between a yeled bais [home-born slave] — circumcised on the eighth — for one can draw upon him the glimmer from the aspect of the light of ches mentioned. And a miknath kesef [purchased slave] — circumcised on the day he was acquired — for one only needs to cut his orlah in order to encompass him somewhat in holy Malchus. And there are details in this in the Shulchan Aruch — and all is explained according to the above. And therefore one informs him of the essentials of the religion — etc. — and in the presence of three one converts him somewhat — in order to draw upon him the aspect of the waters of holy daas — through which one merits to know Him — even so he does not yet have the full status of Israel — and is obligated only in commandments in which women are obligated. And therefore: when he is freed and wishes to enter the holiness of Israel fully — he then requires immersion again before three — and this will be explained below. And therefore the slave is acquired by his master through money and deed and taking possession — corresponding to three aspects: money corresponds to the aspect of Chochmah — the brain — the aspect of: "in the shadow of wisdom — in the shadow of money" [Koheles 7:12] — the aspect of: "from the right side — the white brain — as silver." The deed corresponds to the aspect of Malchus — the aspect of action — as stated. And therefore the slave acquires himself to go out to full freedom — also through three things: through money — corresponding to Chochmah. Through deed — corresponding to Torah. And through primary limbs [roshei evarim] — corresponding to Malchus. For the slave himself is from the aspect of Malchus (see Maurai Or) — and his essential fullness is from what his master illuminates to him from the light of his holiness and wisdom — through which he somewhat encompasses him in Israel's holiness. Even so he is subjugated to him for his work. And therefore: if his master struck him — he goes free through tooth and eye — which allude to the aspect of Chochmah.
[§6]
For there are thirty-two teeth — corresponding to thirty-two paths of Chochmah — as is known. And likewise: eyes are named for wisdom — as stated. And likewise in other primary limbs — which also allude to the aspects of life-force and wisdom in that limb. For the head is from the aspect of reishis Chochmah. It emerges: not only did the master not illuminate to him the aspect of life-force and wisdom — but even damaged the diminishment of the aspect of life-force and wisdom in him. Therefore the Torah penalized him — that his slave goes out to full freedom. And one compels the master to write him a bill of manumission — and then he is no longer subjugated to his master — to receive holiness from him. Only he receives life-force from the general holiness of Israel — in which the aspect of life-force and holiness from the light of holy Chochmah shines — as stated. And therefore: he does not go out to freedom until the master does this with intention — flowing from the aspect of his own wisdom. And therefore: it is not permitted to free one's slave — unless for the sake of a mitzvah. For who knows whether he is at the level to merit Israel's holiness fully — since at his root he is from non-Jews — only he was sold to an Israelite. And therefore: his merit is to be subjugated to Israel forever — in the aspect of: "forever shall you work them" [Vayikra 25:46]. And if one frees him — it is possible that this is a damage and stumbling block — and also for the master and owner. For one may thereby give some illumination and flow to those who are proximate to the side of the sitra achra — G-d forbid. And therefore: it is permitted to free him for the sake of a mitzvah. For since the foundation of the matter of manumission is immediately encompassed in a matter of mitzvah — the aspect of holy Malchus — therefore there is no longer concern for all of this — for "a guardian of the commandment shall know no evil" — and presumably there will be no damage or stumbling through this.
[§8] General and specific blessings — and this itself is the matter of why our Sages instituted both general and specific blessings — and within the specific ones there are themselves levels of general and specific — such as borei pri ha'adamah [who creates the fruit of the ground] being general, and borei pri ha'etz [who creates the fruit of the tree] more specific — and wine, due to its importance, has a further specific blessing: borei pri hagafen. And likewise for bread types — borei minei mezonos [who creates species of grain foods] is general, and bread, due to its importance, has the specific blessing HaMotzi — and all of this is understood and explained according to this approach. For our Sages taught: "Blessed is Hashem day by day" [Tehillim 68:20] — "each day give [thanks for that day's blessings]" — for each act of Hashem is for His sake — and all the variations between one day and the next — certainly each contains a wondrous wisdom of how to draw close to Hashem through it, in a new closeness and new knowledge. And therefore each day one must bless according to [that day's blessings].
סִימָן רס״ו — מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ
[§1]
And this is what [the Sages] said:
one wh
o is traveling and Shabbos overtakes him on the road —
he may not place his purse upon his donkey —
for he is commanded regarding [the donkey's] resting —
but should give his purse to a non-Jew — etc.
For even a donkey — which is an impure animal and is from the aspect of the sitra achra —
nonetheless, since it belongs to a Jew,
it has already gained some hold in the side of holiness —
for it has become a chariot toward it —
and therefore one is commanded regarding its resting.
And therefore he gives his purse to the non-Jew
who has no part in holiness.
And moreover — this was only permitted regarding
money that already belongs to him —
for the money of a Jew too has a root in holiness —
as is stated elsewhere:
*"in the shadow of wisdom, in the shadow of silver"* [Koheles 7:12] —
and likewise holy wealth is from the aspect of holy Malchus — as stated above.
But money that has not yet come into the Jew's hands —
such as if he found a lost object —
he may not give it even to the non-Jew —
for it is forbidden to damage the holiness of Shabbos even through a non-Jew — as stated.
And therefore if there is no non-Jew with him —
he is permitted to place [the purse] upon the donkey —
but only in the manner described in the Shulchan Aruch — see there —
and from this the other matters explained in this Siman are understood.
[§9] And wine, due to its great importance — for it gladdens G-d and men, and one recites song only over wine — and our Sages taught: "wine and fragrance make the mind sharp" [Yoma 76b] — and from this the holy life-force clothed within it is most visible and apparent — therefore one must bless it with a specific blessing. And likewise, change of location constitutes an interruption during a meal — for Hashem, as it were, contracts Himself and alludes hints of wisdom to each person through each particular thing according to place and time — as explained in the discourse Meketz Zikaron, Siman 54 — and therefore change of location is also considered a change in this matter. And likewise the matter of things that require an after-blessing specifically in their place [b'mekomam] — due to their importance — and all of this is understood according to the above.
[§1] For all the time that Hashem, as it were, desires the continued existence of the sitra achra — for the sake of [preserving] the power of free choice — one must therefore draw for it also some spark of holy life-force — but only enough for its sustenance and in great contraction — and through this specifically one subdues it — as is understood in the discourse Marikim Sakeihem, Siman 17 — and this is elaborated much in the holy Zohar. And this is the matter of the mayim acharonim [final waters] taken after the meal — for since eating is a physical, animalistic matter — it being one of the things in which man resembles an animal — as our Sages taught — and in particular since the implements of eating are from the side of Esav — as stated — it is impossible for some degree of foolishness not to gain hold through this. Therefore one gives them their portion through the final waters — so that they not grow stronger, G-d forbid.
[§2] And our Sages taught that one takes final waters on account of Melach Sedomis [Sodomite salt], which blinds the eyes — and a trace [of it] is mixed among the pure salt, for in the holy salt [of the Ketores] there is hidden also a trace of this. And in the intentions of the Ketores it is explained that Melach Sedomis is the secret of Tidal king of nations [Bereishis 14:1] — and the Midrash explains that Tidal king of nations alludes to the kingdom of Edom — etc. — and it is known that the exile of Edom encompasses both Esav and Yishmael, who are the clouds that blind the eyes — and therefore Melach Sedomis blinds the eyes — which are the aspect of Chochmah — as it is written: *"and the eyes of them both were opened"* [Bereishis 3:7] — and Rashi explains: this was said regarding wisdom.
[§3] And it has already been explained above that Chochmah is in the aspect of salt — and therefore there is found among a kor of salt one kernel of Sodomite salt — so that they too should have some nourishment from it in great contraction. And in order that they not grow stronger and blind the eyes — meaning confuse a person from looking with open eyes at the holy wisdom and intellect in every thing — one must take the final waters — as stated. And this is what is explained in the kavanos and cited in the Siddur Kol Yaakov: that the final waters serve to drive away the sitra achra from the table and give them their portion — etc. — and this is what our Sages taught: on account of Melach Sedomis which blinds the eyes — which is the secret of the strong klippa — etc. — which is the secret of the shakyan — the old and foolish king — etc. — see there — and it corresponds to our matter — for the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — is the Satan — the aspect of Esav — the aspect of the old and foolish king — for "the fool desires not understanding" [Mishlei 18:2] — as explained within. And therefore: melech zakein u'ksil [old and foolish king] together with the word count in numerical value equals Esav.
# יורה דעה
URL: https://ajew.org/reader-plain/nachas-hashulchan/1/3/
# יורה דעה
יורה דעה
Source: https://ajew.org/reader/nachas-hashulchan/1/3
## Segment 1
סימן א וכו'
[§10] And at the time of prayer one must also wear the large Tallis — which corresponds to the mochin d'yenikah, the aspect of intellect in actuality — for then the light of the intellect already shines in actuality, in particular through the holiness of the Tefillin, which correspond to mochin d'gadlus [fully expanded consciousness]. And through all of this one merits chen [grace] and one's prayer is accepted — as stated above.
## Segment 2
הלכות שחיטה ע"פ המאמר אשרי תמימי דרך סימן א'. עיין בכוונות שחיטה בפרט בסידור קול יעקב מבואר כי בהמה וחיה שרשם בבחי' נוקבא בחי' ב"ן בחי' מלכות. וע"כ נבראו מן העפר וצריכין שחיטת שני הסימנים וכו'. אבל עוף שורש שלו בדוכרא וכו' ודי בסימן אחד. ודגים שורש שלהם למעלה וכו' ע"כ אין צריכין שחטיה כלל וכו'. ולדרכינו יובן ביותר.כי צריך האדם לקשר עצמו ולהסתכל רק על השכל ורוחניות וחיות אלהות שיש בכל דבר. אך אין זוכין לזה רק ע"י בחי' מלכות וכו' כמבואר בפנים כל הענין. וע"כ בשעת אכילה שעל ידה עיקר קיום חיות האדם ובה עיקר אחיזת הגשמיות שהוא בחי' סטר"א דעשו בחי' היצה"ר כמבואר הרבה בזה גם בחלק אורח חיים. ע"כ אז המלחמה גדולה ביותר בין בחי' יעקב ועשו ומחמת שעיקר הכנעת בחי' עשו היא ע"י עסק התורה ע"כ צריכין לדבר דברי תורה על השלחן. ומחמת שעיקר קביעת הסעודה הוא על הלחם ע"כ נצטוו עשר מצוות בפת כדי לקדש האכילה שלא יתאחזב ה סטרא דעשו בחי' התגברות היצה"ר ר"ל. אך ביותר צריכין ליזהר בשעת אכילת בשר כי ארז,ל פת ולחם שאלו כהוגן ע"כ ניתן להם כהוגן בחי'בבוקר תשבעו לחם. נמצא שאכילת לחם הוא בבחי' אור יום שהוא בחי' השכל והחמה. אבל בשר שאלו שלא כהוגן ע"כ ניתן להם שלא כהוגן בחי' בערב תאכלו בשר וע"כ צריכין ליזהר בו ביותר מבחי' אחיזת היצה"ר נאמר עליו אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. ונאמר מי יודע וכו' ורוח הבהמה היורדת למטה לארץ וגם ע"י השחיטה מנקין אותה מהדמים שלה שהםבחי' דינים וגבורות שמהם שורש אחיזת יצה"ר בחי' עשו אדמוני וע"כ נקראין הרשעים אנשי דמים. וע"כ בהמה וחיה שנבראו מן העפר ושרשם מבחי' מלכות שעיקר בנינה מבחי' גבורות ובה עיקר אחיזת סטרא דמותא ר"ל בחי' רגליה יורדת מות כידוע ע"כ צריכין שחיטת שני הסמנים קנה וושט שהם כנגד בחי' יעקב ועשו כידוע. וזה כנגד שני הבחינות שיש בפיתוי היצה"ר כי לפעמים מתלבש עצמו במצוות וכו' כמבפ"נ. אבל עוף שנברא מן הרקק שיש בו כח המים ג"כ שהם בחי' חסדים בחי' מימי החכמה מימי התורה ע"כ אין בו אחיזת הסט"א כ"כ ודי בשחיטת סימן אחד. אבל דגים שנבראו רק מן המים וע"כ יש להם בחי' עינא פקיחא שזה בחי' מה שצריכין להסתכל בעינא פקיחא רק על השכל שיש בכל דבר ע"כ אין צריכין שחיטה ואסיפתן הוא מטהרתן וע"כ הצדיקים נמשלו לדגים כמו שארז"ל. וע"כ לא ישחיט רק עד ששחט גימל פעמים בפני חכם ומומחה. ופירשו דבעינן דווקא שיהיה חכם ג"כ וכו' ונוהגין שאינו שוחט אא"כ נטל קבלה לפני חכם וכו'. כי עיקר השחיטה שהוא בחי' הכנעת רוח הבהמיות והכסילות שזה בחי' זביחת היצה"ר הוא ע"י אור השכל והחכמה דקדושה וזה זוכין ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ צריך קבלה מחכם דייקא. וע"כ שחיטת נכרי נבלה אפילצו אינו עובד ע"ז וכו' כי עיקר כח השחיטה הוא ע"י כח עסק התורה וזה בחי' וזבחת כאשר צויתיך דייקא אבל מי שרחוק מקדושת התורה אין לו כח לתקן בשחיטתו ושחיטתו נבלה דייקא כי הוא מבחי' לבנה דסט"א בחי' סטרא דמותא.
[§1] See in the kavanos where it is explained that the secret of the four blessings of Birchas HaMazon is the drawing of the mochin to the Nukva [feminine aspect] — meaning, as stated above: that the illumination of the holy Chochmah — which is the totality of the mochin — should shine upon holy Malchus — until she is in the aspect of: *"the light of the moon shall be as the light of the sun"* [Yeshayahu 30:26] — as is explained within.
## Segment 3
וע"כ גם מומר להכעיס מאחר שפגם כ,כ דינו ג"כ כנ"ל. וכן מומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיא וכו'. וע"כ שחיטה אע"פ שאינה צריכה כוונה וכו' אעפ"כ צריכין שתבא בכח גברא כי מאחר שעיקר הכנעת היצה"ר בחי' המלכות דסט"א הוא ע,י עסק התורה בכח שעי"ז נותנין כח למלכות דקדושה בח'י הימ"ט להתגבר וכו' כמבפ"נ ע"כ צריכין כח גברא דייקא. וכיון שבאה בכח אד םמישראל שמקבלין כח מהתורה הק' שעי"ז הם בבחי' אדם בחי' אתם קרויםן אדם בחי' וזאת התורה אדם כי ע"י התורה הק' מכניעין הבהמיות והכסילות וזוכין לבחי' אדם גימטריא מ"ה כידוע. ע"כ אפילו אם היתה בלי כונה לשחיטה כשרה כי ממילא נעשה התיקון ע,י שבאה מכח אדם מישראל ששרשו בבחי' חכמה העליונה שהוא אותיות כח מה בחי' כח אדם בחי' כח התורה שהוא בחי' אדם כנ"ל.
סִימָן א׳ — הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
"One should rouse himself like a lion" [Shulchan Aruch, Orach Chaim 1] — etc.
See Discourse 1, Ashray T'mimay — etc.
[§1]
It is known that day and night correspond to the illumination
of the sun and the moon [in the kabbalistic sense].
And the [teaching] "one should rouse himself like a lion" —
this corresponds to the aspect of Abba [the supernal Father-principle],
which is the aspect of Chochmah [Divine Wisdom], as is cited [in the sacred sources].
"To arise in the morning" — etc. —
meaning, that he himself should be the one who awakens the dawn:
that he should not wait for the awakening to come to him from above —
to bring him to understand the wisdom and the intellect [sechel]
that exists within every thing —
but rather that he rouse himself, alone, toward this.
[§2]
This is precisely "to arise in the morning" —
for in truth there are times that are favorable, and the reverse, G-d forbid —
just as in every day there are day and night,
evening and morning. Certainly, at the time of the strengthening of darkness,
it is impossible to force the moment — to draw precisely then the actual light of the intellect,
as is known. And then one must set aside one's thoughts and rely on faith alone,
and believe that in every thing, in every place, and at every time —
there are certainly sparks of the holy intellect through which to draw close to Hashem, may He be blessed.
But for now, one cannot understand all of this —
yet one nonetheless certainly believes in this with complete faith.
And then sometimes the faith illuminates for him like the actual light of the intellect itself.
And sometimes, on the contrary — through the darkness and the withdrawal of the light of the intellect,
through this very thing, new intellect is born —
for one enters into the aspect of faith and a great illumination is added to him.
[§3]
But nonetheless one must watch over himself and wait and hope at every moment —
perhaps he will sense within himself some beginning of an awakening of the holy intellect —
and then he should strengthen himself to rouse and fortify it
with every manner of holy strengthening,
and to serve his Creator through it,
until he comes to be in the aspect of "he himself awakens the dawn."
[§4]
And this is the gloss [hagaha]:
"In any case, he should not delay past the time that the congregation prays" —
for it is explained within [the discourse] that through this [i.e., through Torah]
all prayers are received — etc.
Since not every person merits [the highest level],
one must at the very least be careful to pray at the time that the congregation prays,
for then the prayer is received — as our Sages taught.
And this: *"I have set Hashem before me always"* [Tehillim 16:8] —
this is a great fundamental principle in Torah — etc. —
for this is the essential lesson meant to guide one
to fulfill "I have set Hashem before me always" —
to look always only at the intellect and the divine life-force
[chiyus Elohus] that exists in every thing.
[§5]
And this: "He shall not be ashamed before those who mock" —
for they are from the side of Esav [Esau],
who despised the birthright and mocked Yaakov [Jacob]
when he took the birthright from him —
as our Sages expound: "He who looks — looks;
he who sets the table" [i.e., "Tzafah tzafis, aroch hashulchan"] — etc.
[And this: "yet he should not quarrel with them —
only in the manner that Yaakov conducted himself with Esav"].
## Segment 4
וע"כ השוחט במחובר לקרקע שחיטתו פסולה. כי קרקע הוא בחי' מלכות ושם עיקר המלחמה בחיח' מלכות דקדושה וכו' וע"כ אינו יכול להכניע עי"ז בחי' רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ כי משם שורש יניקתה. וכן אפילו מחובר לגוף ג":כ אינו יכול להמשיך על ידו בחי' תיקון השחיטה אם לא ע"י דבר התלוש שהוא מבחי' הוא"ו קצוות כידוע שזה בחי' כח התורה הק' וע"כ ניקח מיד ליד שזה בחי' התורה שניתנה מיד ליד כמו שדרז"ל.
[§6]
And this: "also in tznius / modesty in conduct" — etc. —
for sometimes the yetzer hara [evil inclination]
clothes itself in a mitzvah, and it seems to him that his intention is for the sake of Heaven,
when in truth it is only to glorify himself before people —
therefore there is nothing as beautiful as modesty.
[§7]
And this: "and when he lies upon his bed, he should know before Whom he lies" —
meaning that even at the time of the withdrawal of the mochin
[higher faculties of consciousness] and the intellect —
when the essence [of one's service] is only faith, as above —
nonetheless he should bind himself to the
reshima [residual impression / trace of light] that remains within him
from the illumination of the holy intellect.
For the essential life-force of faith also comes only from the holy intellect —
in the aspect of *"and Chochmah [wisdom] gives life"* [Koheles 7:12] —
as is understood in Siman 255.
[§8]
And this: "and immediately upon waking from sleep he should rise with alacrity" —
for through binding himself even at the time of the withdrawal of the intellect
to the reshima that remains from the illumination of the holy intellect —
through this itself it becomes easy for him to wake from his sleep with alacrity,
and to draw upon himself the light of the actual holy intellect in truth —
and through this itself the unification of the
ח [ches] and the נ [nun]
mentioned above is also achieved
[forming the word חֵן — chen / grace].
[§9]
And this too is the matter of Tikkun Chatzos [Midnight Lamentation] —
to be distressed and sorrowful over the destruction of the holy Temple
[which is the aspect of holy Daas / Knowledge]
and the exile — for since then, the grace and esteem of Israel has fallen —
all due to the strengthening of the yetzer hara,
the minister of Esav, which is the aspect of
"a wave that submerges the ship" [Babylonian Talmud, Bava Basra 73a].
Therefore, after the Tikkun Chatzos one must engage in much Torah study —
for through this is his [the yetzer hara's] primary subjugation —
and through this one merits grace, and all prayers and petitions are received.
This is [also] the aspect of the thread of kindness [chut shel chessed]
that is drawn over one who studies Torah at night.
Moreover, the primary perfection of the rectification of prayer is also through
engaging in Torah at midnight, as is known.
[§10]
And this: "A little supplication with intention" — etc. —
for prayer itself is also in the aspect of
Malchus [Kingship / the Divine Feminine principle],
the aspect of נ [nun].
And when one attaches to it the intention of the heart and the intellect —
which is the aspect of ח [ches] —
through this the aspect of chen [grace — חֵן] is achieved,
and one's petition is received —
this is the [meaning of] "the words of the wise are heard in nachas / tranquility"
as expounded within.
[§11]
And this: "It is good to recite the passage of the Akeidah [Binding of Isaac],
the passage of the Manna, the Ten Commandments,
and the portions of the Olah and Mincha offerings" — etc.
For through the Akeidah, the intensity of the judgments of Yitzchak [Isaac] were sweetened,
so that the forces of the other side would not draw from them —
[that is,] the yetzer hara and his hosts,
who are of the aspect of Esav.
Also, through this, it is rooted into the souls of Israel
to give their lives for the sanctification of His Name —
and through this is the primary subjugation of the yetzer hara, as is cited.
## Segment 5
וע"כ למד רבי דבסר זהנ מדכתיב ויקח את המאכלת לשחוט את בנו (דבר הניקח מיד ליד) שזה נאמר אצל עקידת יצחק שהיתה בכד ילהמתיק תוקף הגבורות שבו שעי"ז מכניעין כחו של עשו כנ"ל בחלק או"ח שזהבחי' סוד השחיטה כנ"ל וע"כ ר' חייא דפליג על זה קרא ללימוד זה ואו דכתיב אאיפתא שאינה ואו שלימה כמ ושפירש רש"י שם (חולין ט"ז) היינו כי עיקר כוונת טעמו של רבי כי בדבר התלוש ממשיכין ביותר בחי' כח התורה כנ"ל והתורה הוא בחי' ואו כמבפ"נ וגם כי היא בבחי' הואו קצוות כידוע. ור"ח סבירא לימה שאין לדקדק בזה כ"כ לרמז בחי' כח התורה ע"י ששוחט בתלוש דייקא כי הוא רמז קל בחי' ואי דכתיב אאופתא רק כי גם בלא זה ממשיכין כח התורה ע" יהשחטיה והתם זריזותיה דאברהם קמ"ל. היינו שמשום שידע אברהם שהולך להמתיק תוקף הגבורות ומשם שורש כל המניעות כידוע ע,כ חשש אולי יתגברו המניעו תכ,כ עד שלא יוכל למצוא שם שום דבר במה לשוחטו אפילו דבר מחובר לכן נזדרז בזה ולקח עמו מאכלת אבל באמת אינו מעכב. ופסקו הפוסקים כרבי שדחיטת מחובר פסולה אף דיעבד כנ"ל:
[§12]
The passage of the Manna — in order to strengthen trust [bitachon] in Hashem,
may He be blessed, so that the burden of livelihood not preoccupy him,
allowing him to engage in Torah all the more —
in the aspect of "the Torah was given only to those who ate the Manna" [Mechilta].
The Ten Commandments — for they are the totality of the Torah, as is known.
The portions of the Olah and [Mincha] offerings —
for the sacrifices correspond to the aspect of
*"G-d saves man and beast"* [Tehillim 36:7] —
[and the verse] *"When a man brings [an offering] from the cattle"* —
as is known; and through this a great unification is made —
the joining of the ח and the נ —
and through this all prayers are received, for they stand in place of the sacrificial offering.
סִימָן א וְכוּ׳ — הִלְכוֹת שְׁחִיטָה
[§1]
The laws of shechitah [ritual slaughter] — according to the discourse Ashrei Temimei Darech, Siman 1. See in the kavanos of shechitah — and in particular in the Siddur Kol Yaakov — where it is explained that cattle and beast [behemah and chayah] are rooted in the aspect of the Nukva — the aspect of BaN — the aspect of Malchus. And therefore they were created from the dust — and require shechitah of both signs — etc. But the fowl — its root is in the male — etc. — and one sign suffices. And the fish — whose root is higher — etc. — and they require no shechitah at all — etc. And according to our approach this is further understood.
[§2]
For a person must bind himself and gaze only upon the intellect and spirituality and divine life-force that is in every thing. But one merits this only through the aspect of Malchus — etc. — as the whole matter is explained within. And therefore at the time of eating — through which is the essential sustenance of man's life-force — and in which is the essential hold of the physical — the aspect of the sitra achra of Esav — the aspect of the yetzer hara — as is elaborated also in the section of Orach Chaim — therefore the battle between the aspects of Yaakov and Esav is then very great. And since the essential subduing of the aspect of Esav is through Torah study — one must speak words of Torah at the table. And since the essential establishment of the meal is upon the bread — therefore ten commandments were ordained regarding bread — to sanctify the eating — that the sitra achra of Esav — the strengthening of the yetzer hara — not hold onto it — G-d forbid.
[§3]
But one must be even more careful at the time of eating meat — for our Sages taught: bread and water — they asked for this properly — and therefore it was given to them properly — the aspect of: "in the morning you shall be satisfied with bread" — it emerges that the eating of bread is in the aspect of the light of day — the aspect of intellect and the sun. But meat — they asked for this improperly — and therefore it was given to them improperly — the aspect of: "in the evening you shall eat meat" [Shemos 16:12] — and therefore one must be especially careful regarding the hold of the yetzer hara upon it. Regarding it, it is said: *"man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced"* [Tehillim 49:13]. And it is said: *"who knows — etc. — and the spirit of the beast that goes downward to the earth"* [Koheles 3:21]. And also: through the shechitah one cleanses the animal of its blood — which is the aspect of judgments and gevuros — from which is the root of the yetzer hara's hold — the aspect of Esav who was red. And therefore the wicked are called anshei damim [men of blood].
[§4]
And therefore cattle and beast that were created from the dust — and whose root is from the aspect of Malchus — whose essential building is from the aspect of gevuros — and in which is the essential hold of the sitra d'mosa — G-d forbid — the aspect of: "her feet descend to death" [Mishlei 5:5] — therefore they require shechitah of both signs — the windpipe [kaneh] and the esophagus [oshut] — which correspond to the aspects of Yaakov and Esav — as is known. And this corresponds to the two aspects of the yetzer hara's temptation — for sometimes it dresses itself in mitzvos — etc. — as explained within. But fowl — which was created from the swamp — which also contains the power of water — the aspect of chasadim — the aspect of the waters of Chochmah — the waters of Torah — therefore the hold of the sitra achra is not as strong in it — and one sign of shechitah suffices. But fish — which were created only from the water — and therefore have the aspect of eina pekicha [the open eye] — the aspect of what one must gaze upon with an open eye — only the intellect in every thing — therefore they require no shechitah at all — and their gathering itself is their purification. And therefore the righteous were compared to fish — as our Sages taught.
[§5]
And therefore one may not slaughter until one has slaughtered three times in the presence of a wise and expert man — and they explained: one needs specifically also that he be a sage — etc. — and the custom is that one does not slaughter unless one has received authorization from a sage — etc. For the essential shechitah — the subduing of the spirit of animality and foolishness — the aspect of zevichas hayetzer [the slaughter of the yetzer hara] — is through the holy light of intellect and Chochmah — which one merits through Torah study — as stated. And therefore authorization from a sage specifically is required. And therefore: the shechitah of a non-Jew is neveilah [invalid] — even if he does not worship idols — etc. — for the essential power of shechitah is through the power of Torah study — and this is the aspect of: "and you shall slaughter as I commanded you" [Devarim 12:21] — specifically. But one who is far from the holiness of Torah has no power to rectify through his shechitah — and his slaughter is neveilah specifically — for he is from the aspect of the moon of the sitra achra — the aspect of the sitra d'mosa.
## Segment 6
סימן חי"ת וכו'
[§11] A Tallis of wool is preferred — for wool is from the aspect of chesed [lovingkindness], whose root is in Chochmah [Wisdom]. However if only a linen Tallis is available — which is the aspect of gevuros [stern powers] and contractions — one may make a Tallis and Tzitzis of linen — for contraction too is needed in order to attain the light of the intellect through it.
## Segment 7
וע"כ צרייכן לשחוט בהולכה והבאה (עיין סימן כד) שזה בחי' אור ישר ואור חוזר בחי' אור השכל והחכמה שהוא בחי' אור ישר ובחי' המלכות שהוא בחי' אור חוזר כידוע. ואם שחט בהולכה או בהבאה לבד צריכן שיהיה אורך הסכין כמלא שני צווארין שמרמז ג"כ לשני הבחינות הנ"ל כמובן במאורי אור. וזה בחי' ויפיל על צוארי בנימין אחיו ויבך ודרז,ל שבכה על חורבן שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל כידוע. וזה בחי' י"ד אצבעות של אורך הסכין שדל שחיטה שנאמר ושחטתם בזה. י"ד הם כנגד שני הבחינות הנ"ל. יוד הוא בחי' החכמה. ודלת היא בחי' מלכות כנ"ל באו"ח וזה בחי' מה שארז"ל (חולין דף כ"ז) מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר ושחט ממקום ששח (ונכפף) חטאהו. דברי ר"י תנו ממקום שסח חטאהו היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל. השוחה וכפיה שהיא בחי' ענוה הוא בבחי' בית ראשון בחי' בינה כרידוע היפוך בחי' גאוה שארז"ל חכמתו מסתלקת ממנו. והסיחה והדיבור הואבחי' מלכות פה ידוע והם בחי' שני צוארים הנ,ל. וזה ושחט אין ןושחט אלא ומשך וכו' היינו בחי' חמכה בחי' ומשך חכמה מפנינים כמבואר במ"א וכן מרמז לבחי' חסדים בחי' מושך חסד וכן משוך חסדך וכו' שע,י כל זה מכניעין בח'י רוח שטות רוח הבהמיות שיונק בשרשו מבחי' גבורות כנ"ל
[§6]
And therefore also a mumar l'hakh'is [one who transgresses to spite] — since he has so damaged — his law is also as stated. And likewise one who is an apostate regarding idolatry — or one who publicly desecrates Shabbos — etc. And therefore: shechitah — although it does not require intention — etc. — even so it requires the power of a human being — for since the essential subduing of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — is through Torah study with force — through which strength is given to holy Malchus to prevail — etc. — as explained within — therefore the force of a human being specifically is required. And since it comes through the force of a Jew — who receives strength from holy Torah — through which the animality and foolishness are subdued — and they merit to the aspect of adam [man]: "you are called adam" — the aspect of: "this is the Torah — a man" [Bamidbar 19:14] — for through holy Torah one subdues the animality and foolishness — and merits the aspect of adam = numerically 45 [mah] — as is known — therefore even if it was performed without intention — it is valid — for the rectification was automatically accomplished — since it came from the force of a Jew of Israel whose root is in the aspect of supernal Chochmah — the letters koach mah — the aspect of the power of adam — the aspect of the power of Torah — which is the aspect of adam — as stated.
[§7]
And therefore: if one slaughters with something attached to the ground — the shechitah is invalid. For the ground is the aspect of Malchus — and there is the essential battle of holy Malchus — etc. — and therefore one cannot subdue through it the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward to the earth" — for that is where its root of suckling is. And likewise: even if attached to the body — one cannot draw through it the aspect of the rectification of shechitah — unless through something detached — which is the aspect of the Vav of the extremities — as is known — the aspect of holy Torah. And therefore: "and it was taken from hand to hand" — the aspect of Torah which was given from hand to hand — as our Sages taught.
[§8]
And therefore Rabbi derived this [that only a detached implement may be used for shechitah] from: *"and he took the knife to slaughter his son"* [Bereishis 22:10] — (a thing taken from hand to hand) — which was said in the context of the Binding of Yitzchak — performed to sweeten the fierce gevuros — through which the power of Esav is subdued — as stated in Orach Chaim — for this is the secret of shechitah. And therefore Rabbi Chiyya — who disagreed — called this derivation a weak vav — an imperfect vav — as Rashi explained there (Chullin 16a). Meaning: Rabbi's essential intention — that through the detached implement one draws more fully the aspect of Torah's power — and Torah is the aspect of Vav — as explained within. And Rabbi Chiyya holds: one need not be so particular in this — to allude to the power of Torah specifically through slaughtering with a detached implement — for it is a mild allusion — an imperfect vav — since even without this the power of Torah is drawn through shechitah. And there: the diligence of Avraham is what is being taught — meaning: since Avraham knew he was going to sweeten the fierce gevuros — and from there is the root of all impediments — therefore he feared that perhaps the impediments would grow so strong that he would not find any implement at all to slaughter with — even something attached — and therefore he hastened and took the knife with him. But in truth this is not technically required. And the legal authorities ruled like Rabbi — that shechitah with something attached is invalid even after the fact — as stated.
סִימָן א — הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה
[§1]
It is already explained many times: the connection and union of the aspect of ches and nun — the aspects of Chochmah and Malchus (elaborated in Siman 1 of Likutay Moharan) — these are the root of the aspect of the connection of man and woman. And through them flow all holy offspring — commandments and good deeds. And therefore every person is obligated to marry a woman — in order to be fruitful and multiply. For the more souls of Israel who engage in binding themselves to the light of holy intellect — to know Him — through this His will is fulfilled — and the ultimate purpose of Creation is more fully revealed and completed. Which was only for the revelation of the light of His honor — the aspect of: *"I created it for My honor"* [Yeshayahu 43:7] — and as cited in the holy Zohar: b'gin d'yishtamodain leih. And every additional soul of Israel causes a new aspect of recognition and knowledge to be revealed and drawn — for people differ from one another — each one from the other in their opinions and recognitions. And therefore: all who do not engage in being fruitful and multiplying — it is as if they shed blood. For this is from the aspect of wicked Esav the red man of blood — the aspect of the yetzer hara — who is the Satan and the angel of death — and the shedder of blood of all creatures. And this: "he diminishes the image." The aspect of the image of G-d — which is the aspect of the light of wisdom that shines on the face of man — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face" — as explained elsewhere. And sometimes: holy Malchus is called demut [image] — as is known (see Maurai Or). And this: "and causes the Shechinah to depart from Israel." For one damages the aspect of Malchus — the aspect of the holy Shechinah that dwells among Israel — as is known. And this is the aspect of: "all who have no wife dwell without blessing — without Torah" — etc. — as our Sages taught [Yevamos 62b]. And all is encompassed in the aspect of drawing these rectifications — as is known. And this is the aspect of: *"see life with the woman"* [Koheles 9:9] — etc. — for through a holy woman — whose root is from holy Malchus — one merits to receive from the light of intellect — the aspect of life. And therefore: "at eighteen — to the wedding canopy" [eighteen — the letters of chai]. And the later legal authorities explained from this reasoning — that one is not obligated immediately when one becomes bar mitzvah — since one must engage in Torah before one marries. As stated — for the essential power of Malchus — the aspect of: "a woman who fears Hashem" — is through Torah study. And therefore: if one engages in Torah greatly — and fears that marriage will interrupt Torah study — one may delay — and in particular one who has bound his soul to Torah like Ben Azzai — as long as one's inclination does not overpower one. As stated.
[§2]
For the ultimate purpose of Torah study is to give strength to the yetzer tov — the aspect of holy Malchus — to prevail over the yetzer hara. But when one sees that one's inclination overpowers one — then one is certainly obligated to marry — so that one's Torah study be in purity — the aspect of: "the righteous shall walk in them" — as explained within. And therefore: once a person has a male and a female — corresponding to the two aspects mentioned — the aspect of the light of the intellect and the aspect of Malchus — then one has fulfilled the commandment of being fruitful and multiplying — for the world can already be sustained through one — and the purpose of Creation completed in its fullness — through the aspect of drawing these rectifications encompassed in the aspects of male and female. But even so: it is forbidden to remain without a wife — and one must marry a woman who can bear children. For since the essential thing is that there be righteous children and Torah scholars who will draw the intellect of the attainment of His divinity in the world — and man possesses free choice — and who knows which path they will choose? — therefore one must beget more children. And as the verse says: *"and in the evening — do not rest your hand — for you do not know which will succeed"* [Koheles 11:6] — "or whether both together are good."
## Segment 8
סימן י"א וכו'
[§12] Wool and linen Tzitzis exempt all garments; Tzitzis of other materials exempt only garments of the same type — for since the rectification of garments is through Tzitzis — as stated — they must be of the same material specifically — for each contraction has a particular intellect that is attained specifically through that contraction — as is understood from the discourse Chadi Rebbe Shimon, Siman 61.
## Segment 9
וע"כ אין שוחטין לכתחלה אלא לאור יום או לאור האבוקה. מאחר שעיקר תיקון השחיטה ע"י השכל והחכמה שהוא בחי' שמש בח'י מאור הגדול. וע"כ גם לאור הלבנה יש אוסרים לכתחלה מאחר שבבחי' זאת הוא עיקר המלחמה. רק בדיעבד אפילו שחט במקום אפל שחיטתו כשירה. כי באמת השכל דקדושה מאיר אפילו במקום אפל וחושך כמבפ"נ וזה בחי' כי אשב בחושך ה' אור לי: וזה לעולם שוחטין בין ביםו ובין בלילה. כי מאחר שהשחיטה בלילה משני בחי' התיקונים הנ"ל שהם בחי' מדת יום ומדת לילה ע"כ שוחטין גם בלילה רק שלכתחלה צריכין לאור האבוקה בכדי להמשיך בחי' האור בהתגלות ביותר. וע,כ צריכין לדקדק בשחיטה שלא יהא בא שום חשד מאיזה נטיה לצד ע"ז ומינות ואפיקורסת ר"ל כמבואר בשו"ע כי כל אלו הם בחי' ההיפוך ממש מבחי' התיקונים הנ"ל
[§2] And this is what our Sages said: the first blessing was established by Moshe — who is the aspect of the sun. The second [Birkas HaAretz] was established by Yehoshua — who is the aspect of the moon. And this is the blessing of the Land — for the Land of Israel is also in this aspect — and therefore it was Yehoshua specifically who brought Israel into the Land — as is explained in the Zohar. And therefore one must mention there also Bris [covenant] and Torah — for its essential power is through the holy Torah — through which one subdues the kingdom of the sitra achra — the aspect of Esav and Yishmael — and this is the aspect of Bris — the aspect of milah [circumcision] and priah [uncovering] — and it is also simply known that through the mitzvah of circumcision one weakens the power of the yetzer hara — and the entire Torah depends upon the Bris — as is known.
## Segment 10
סימן י"ג וכו'
[§13] A garment without four corners is exempt from Tzitzis — for since it alludes to the attainment of Chochmah through the aspect of Malchus — the aspect of contraction — it must have four corners specifically — corresponding to the totality of Creation, which encompasses four worlds, four directions, four elements — and their root is the four letters of the holy Name — for everything was created only in order to attain His G-dliness and His Name. And *"all of them You made with Wisdom"* [Tehillim 104:24] — and likewise *"His kingdom rules over all"* [Tehillim 103:19]. And a garment of five or six corners is also obligated — for the holy Name combines in many combinations.
## Segment 11
וע"כ עובר הנמצא במעי בהמה לאחר שחיטה אין צריך שחטה. כי עיקר התגברות הזוהמא של הרוח שטות רוח הבהמיות בחי' היצה"ר הוא משיצא ממעי אמו כמו שארז"ל (במ"ר נח פ' ל"ד) וע,כ כל זמן שהיה בבטן אמו בשעת השחיטה עד שנתתקן רוח הבהמיות שלו ג"כ כי עובר ירך אמו עו"כ גם אח"כ אינו צריך שחיטה אלא מדבריהם וכו' כמבואר בזה בשו"ע.
סִימָן ב׳ — לְבִישַׁת בְּגָדִים
[§1]
Therefore one must be careful that his flesh not be visible, exposed and bare — etc. —
even when no one is in his room —
for Hashem, may He be blessed, fills all the earth with His glory.
That is, as explained above — for garments are of the aspect of Malchus
[Kingship — the Melech HaKovod / King of Glory], as is known —
which is the aspect of נ [nun],
through which one can receive the light of the intellect —
to look only upon the intellect [sechel] that exists in every thing —
this being the aspect of "He fills all the earth with His glory."
[§2]
Therefore, a Torah scholar who engages in Torah study —
through which he gives strength to holy Malchus
and binds the ח and the נ,
achieving chen [grace] —
must therefore be particularly careful in this [matter of garments],
so as not to transgress, which would be the opposite of the aspect of grace.
Therefore one must be careful that his garment not be worn inside out —
and similarly one must be careful regarding the putting on of shoes —
as our Sages taught: "Just as with tefillin [phylacteries], so too with shoes" [Shabbos 61a] —
for since it is impossible to receive the light of the intellect and the
mochin, which are the aspect of tefillin,
except through the aspect of נ —
which is the aspect of Malchus, from which the garments derive, as above —
therefore one must be careful in their donning,
particularly the shoes, which are at the heel —
corresponding to the lowest levels [of the spiritual structure],
where the primary grip of Esav, the wicked kingdom, lies, as is known.
[§3]
And also in this itself it is understood and evident
that there is an inner dimension and a great holy intellect in every matter and affair —
since one must be so precise in every individual thing
to act only according to the holy Torah.
[§4]
And therefore it is forbidden to walk with an upright,
imperious bearing — as if crowding the feet of the Shechinah [Divine Presence] —
for in this world, the feet of holiness are clothed, as it were,
as is explained in the discourse of Vayeshev-Zicharon, Siman 54 —
and this is the aspect of the divine intellect and life-force that exists in every thing —
and every one of Israel must bind himself
and subjugate his entire bearing, his desires, his character traits,
and all his affairs — only beneath the holy intellect —
in the aspect of *"and every standing being shall bow before You"* [cf. Yeshayahu 45:23].
Therefore it is also forbidden to walk with an uncovered head —
to show that one accepts upon himself the awe of Heavenly Kingship —
which is the aspect of the נ [nun],
through which the mind in the head merits to receive the higher light of the intellect,
which is the aspect of the ח [ches].
And from the words of our Sages it is understood
that through this [covering the head] one subdues and weakens the power of the yetzer hara,
which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra [other side].
[§5]
And therefore one must check one's bodily needs — etc. —
in order to repel and expel the aspect of Esav,
who is called "the wild boar" [Tehillim 80:14] —
in the aspect of "go forth — say to it" [cf. Yeshayahu 52:11] —
so as not to confuse and disturb the holy intellect and mochin.
סִימָן ב וְכוּ׳
[§1]
A man shall not marry a woman who has any disqualification. For one must be wary lest one stumble — G-d forbid — in the aspect of union and connection of the sitra achra — G-d forbid. And all who marry a disqualified woman for the sake of money — the children from them are unworthy. For since even in this union there is a concern of disqualification — yet one married her on account of money and the lust for money — this is the aspect of: "the heart of a fool is to his left" — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, ch. 22] — the aspect of the yetzer hara — of whom it is said: "the fool desires not understanding" — etc. And therefore the children born from this union are unworthy. And therefore: even regarding a fit woman — one should not be overly precise regarding the money she committed to him — so that through this one not also be in the category of one who marries a woman for money's sake. For this is from the aspect of the yetzer hara — the aspect of foolishness — the opposite of holy wisdom and intellect — from which is the root of the aspect of holy union and connection — as is known.
[§2]
And therefore: impudence and cruelty are signs of disqualification — for they are from the sitra achra of Esav — who was a murderer and cruel — as our Sages taught. And likewise our Sages taught: "the impudent man is wicked before his face — this is Esav" — etc. And these are the essential characteristics of the yetzer hara — who is greatly cruel toward a person — without any mercy at all. And as our Sages taught on the verse: "He rescues the needy from one stronger than him" [Tehillim 35:10] — etc. — and overpowers one with its impudence — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of: "impudent kingdom without a crown" — as explained elsewhere. And therefore: a person should strive to marry a daughter of a Torah scholar — the aspect of holy Malchus — the aspect of the daughter of wisdom — the aspect of: "father founded the daughter" — as it is written: "Hashem founded the earth with wisdom" — as cited in the holy Zohar. And likewise one should be careful to marry off one's daughter to a Torah scholar — for this is the ultimate purpose of holy union — until the moonlight becomes as the sunlight. And this: "if he did not find a daughter of a Torah scholar — let him marry a daughter of the great ones of the generation" — etc. — see there. And all of this because they are closest to the aspect of the holiness of drawing these rectifications. And therefore: it is a commandment that a man marry his sister's daughter — for of wisdom it is said: "say to wisdom: you are my sister" [Mishlei 7:4]. It emerges that his sister's daughter alludes to the aspect of the daughter of wisdom. And therefore some say: even his brother's daughter (see Maurai Or and you will understand). And therefore: it is fitting for a Torah scholar to marry a daughter of a kohen. For the kohen encompasses all the aspects mentioned — as explained above. And therefore his daughter is also from this aspect. And therefore: a man shall not marry a woman with the intention to divorce her — for this is from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — who begin in connection and conclude in separation — as explained elsewhere. And this too is from the aspect of the yetzer hara that sometimes dresses itself in mitzvos — and afterwards brings through this to transgression — G-d forbid — as stated. And therefore: if he informed her at the outset that he marries her for a fixed number of days — it is permitted. For since she agreed to this — there was no deception or concealment in it — which are the ways of the yetzer hara. Therefore — even though the union is only for a fixed number of days — it is a holy union. And there is a little more elaboration needed on this — but it is self-evident. And therefore: a young man shall not marry an old woman — and an old man shall not marry a young girl — for this causes licentiousness. For the union must be in the aspect of: the moonlight shall be as the sunlight. But when they are distant from each other in their aspects and natures — that he is old and she is a young girl — and likewise the reverse — the aspect of the hold of the sitra achra — the sitra d'piruda — G-d forbid — can arise from this — until it causes licentiousness.
[§3]
And also because the yetzer tov is in the aspect of: "a good poor wise boy" [Koheles 4:13] — and the yetzer hara is in the aspect of: "an old and foolish king" [ibid.] — therefore: one should not combine the two aspects together — so that the sitra achra and the yetzer hara not suckle from it even more — unless their intention is for the sake of Heaven — as explained in the legal authorities in the name of the Sefer Chassidim. And also on this one needs to elaborate a bit more. For the yetzer hara is called old — and the essential time of its strengthening over a person is in the days of youth — when the brain and daas are still in a state of smallness — and the fire of the blood is dominant — and therefore it strengthens even more then — as is evident from many verses. And the yetzer tov is called young — and the essential time of its dominion is in the days of old age — when the heat of the blood is somewhat sweetened — and the mind settles more. And also according to the plain interpretation: the yetzer hara is called old and foolish king — for it dominates a person from one's youth — from one's childhood. And the yetzer tov is called a child — for it comes to a person afterwards — when one is thirteen years old — and has some understanding. And therefore one should not combine an old man with a young girl — and likewise the reverse — as stated.
## Segment 12
וע,כ אם הוציא העובר את ראשו (ששם עיקר מקור חיותו) קודם שחיטה נמצא נאחז בו בחי' ההבל הרע ששולט באוירא דעלמא וע,כ אע"פ שהחזירו אינו ניתר בשחיטת אמו. ועיין בשו"ע לענין שאר איברים שבו והכל ע"פ הנ"ל:
[§3] The third blessing — on the building of Yerushalayim and the Holy Temple and the Davidic Kingdom — was established by Dovid and Shlomo — for Yerushalayim encompasses all of the above — for it had great sages — in the aspect of "Rabbas bagoyim" [Eichah 1:1] — and our Sages expounded: "great in intellect." And it was the royal city — and essentially the revelation of His Kingship is in Yerushalayim — as it is said: *"Hashem shall reign forever — your G-d O Zion"* [Tehillim 146:10]. And in it was the primary study of Torah — as it is said: "arise and go up" — and it is written: *"for from Zion shall the Torah go forth"* [Yeshayahu 2:3]. And in it is the primary chen [grace] — overall beauty — etc. — and there is the primary place of prayer. The Beis HaMikdash itself certainly encompasses all of the above in the utmost perfection. And likewise the kingdom of Dovid and Shlomo encompasses all the above — for in the days of Shlomo "the moon was at its fullness" [Zohar] — and they merited wondrous wisdom and Torah and chen and prayer.
## Segment 13
סימן טז
[§14] All the Tzitzis must be made for the sake of the mitzvah — for through them one must draw the matter of gazing only at the holy intellect in every thing — in the aspect of "all your deeds shall be for the sake of Heaven" [Avos 2:12].
## Segment 14
וע,כ אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ומבואר בזוה"ק שזה בכדי שלא להראות מדת אכזריות שעי"ז נתעורר מדה זו כביכול גם למעלה.
סִימָן ג׳ — הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא
[§1]
Therefore one must conduct himself with modesty even in the privy —
so as not to sever himself even then from the holy intellect, G-d forbid.
For although that is a place of filth where it is forbidden to contemplate Torah matters —
and for that reason one must be careful that the forces of the other side
not gain hold of him even then —
yet by conducting himself even then according to the holy Torah and with modesty,
the forces of the other side are unable to gain hold of him even there —
for through this he remains bound, in a profound inner way,
hidden and concealed, even then, to the holy intellect and wisdom —
in the aspect of *"and with the modest [tzne'im] is wisdom"* [Mishlei 11:2].
[§2]
And this is why the Tannaim [Sages of the Mishnah] who would follow their teachers
to observe their conduct in the privy — when asked about it, replied:
"It is Torah, and I must learn" [Berachos 62a] —
for even there, one must serve in a hidden way with the power of the holy Torah,
in order to subdue the forces of the other side and the kingdom of the sitra achra.
[§3]
And this: "One who delays his bodily needs transgresses the prohibition of
'do not make your souls abominable'" [Vayikra / Leviticus 11:43] —
for through this he damages his soul,
whose root is in the aspects of the holy Malchus and Chochmah —
which are the aspect of chen [grace].
And something abominable and repulsive is the opposite of grace.
## Segment 15
והיינו כנ"ל כי מאחר שעיקר השחיטה הוא לתקן ולהכניע בחי' הרוח הבהמיות שהוא בחי' רוח שטות בחי' מדת אכזריות וכעס בחי' כעס בחיק כסילים ינוח וכמבואר במ"א וע"כ צריכה השחיטה בעצמה שתהיה בחי' חסד ורחמים ודעת בחי' אין ושחט אלא ומשך בחי' משוך חסדך ליודעיך שלא ע,י דרסה שהיא בבחי' רציחה ואכזריות. וע,כ אסור להראות בו גם מדה זו של שחיטת אותו ואת בנו שהיא ג"כ ממדת אכזריות. וגם כי מחמת שלעת עתה יש גם בבחי' הרוח שטות ויצה"ר איזה צורך לעולם בשביל הבחירה ובשביל קיום העולם כמו שארז"ל והנה טוב מאד זה יצה,ר וארז"ל יצר וכו' שמאל דוחה וימין מקרבת ע"כ אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד. כי בזה מראה כאילו רוצה לבטל בחי' רוח הבהמיות לגמיר שזה א"א עדיין ועיין ספר טעמי המצוות לרקאנטי ותבין ביותר לענינינו וע"כ היום הולך אחר הלילה לענין אותו ואת בנו כי כך סדר המשכת תיקונים הנ"ל ברישא חשוכא והדר נהורא כי א"א להמשיך אור השכל דקדושה שהוא בחינת יום עד שמתקנים תחלה בחי' מלכות שהוא מדת לילה וכמבואר גם בחלק או"ח מזה. וע"F אם שחט הראשון אפילו סמוךם ללילה מותר לשחוט השני אח"כ בתחלת הלילה כי מאחר שמתחיל כבר עכשיו בחי' המשכת תיקונים הנ"ל מחדש ובאופן אחר לגמרי כי אין יום דומה לחברו וכמבואר במ"א ע"כ שוב אין חשש בזה כלל, וע"כ אין איסור אותו ואת בנו אלא בבהמה שהיא מבחי' מלכות ומבחי' הגבורות וכו' (עיין לקוטי תורה להארי"ז פרשה שמיני) אבל לא בחיה. כי הגם כי גם חיה היא מבחי' זו שזה בחי' חיה בכלל בהמה וכמבואר שם ג"כ. אעפ"כ היא קלה בתנועתה יותר ומאיר בה בחי' אור השכל בהתגלות יותר קצת שזה בעצמו לשון חיה בחינת והחכמה תחיה כידוע. ועל כן אין נוהג בה איסור אותו ואת בנו מאחר שכבר מאיר בעצם חיותה בחי' אור השכל ביותר ממה שמאיר בבהמה. וע"י השכל יודעים כי השחיטה בעצמה אינה כלל ממדת אכזריות ח"ו רק אדרבא לתיקונה ולטובתה וא"כ מה איכפת להם כשישחוט גם את בנה וכן לטעם השני הנ"ל מובן ג"כ הענין ובזה מובן ג,כ עוד איזה הלכות שבסימן זה:
[§4] The fourth blessing was established for the slain of Beitar — who were given burial — for then they saw that even in our service He has not abandoned us — etc. — for even though the kingdom of the sitra achra overpowered and thousands and myriads of Israel were slain — and moreover they were not permitted to be buried — yet Hashem performed a great miracle that they did not decompose — for it is impossible for the flesh of a dead person not to decompose — and afterwards they were also given burial — in the aspect of *"and the dust shall return to the earth as it was"* [Koheles 12:7]. For the bodies of holy Israel are in their root the aspect of the contractions through which one merits to receive fully the light of the intellect and life-force — the aspect of the soul. And therefore after one's passing the body is buried in the earth — whose root is the aspect of Malchus — the aspect of contraction — and the spirit returns to G-d — etc. — in the aspect of *"but the soul of my master shall be bound in the bundle of life"* [Shemuel I 25:29]. And therefore this was established as the fourth blessing — HaTov v'HaMeitiv [Who is good and does good] — as stated in the laws governing meal conduct.
## Segment 16
סימן י"ז
[§15] The length of the threads: twelve thumb-breadths — corresponding to the 12 diagonal boundaries [of the spiritual universe]. A third braided [gedil] — this is the aspect of encompassing them in a single unity, so as not to give space to the alma d'peruda [the world of separation] to draw from the holy contractions and intellects — and two thirds unbraided [anaf] — to teach that all the changing activities in all the worlds are branches flowing from His simple unity, and through them specifically one must attain His light and be included in His unity. And therefore the windings that wind around the braid amount to the numerical value of Hashem Echad.
## Segment 17
וע"כ השוחט המסוכנת אסורה אא"כ פרכסה.
סִימָן ד׳ — דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם
[§1]
Therefore one requires washing of the hands for prayer —
and especially in the morning,
when one must pour water over them three times in alternation
to remove the evil spirit [ruach ra'ah] that rests upon them —
as our Sages teach: "She [the impurity] is the daughter of a king and is exacting" [cf. Shabbos 108b].
[§2]
For night corresponds to the attribute of
Malchus — the aspect of נ [nun] —
the aspect of the moon.
And it is there that the primary grip of the sitra d'mosa
[the side of death] takes hold — the aspect of Esav,
who said *"Behold, I am going to die"* [Bereishis 25:32] —
the aspect of the kingdom of the sitra achra,
the opposite of the holy Malchus which is the source of life —
in the aspect of *"but you who cleave to Hashem your G-d
are all alive today"* [Devarim 4:4] —
the aspect of *"Dovid, King of Israel, lives and endures"* [Rosh Hashana 25a] —
[as explained in Siman 49] —
for [Malchus] receives from the holy Chochmah,
about which it is written: *"and Chochmah gives life"* [Koheles 7:12].
[§3]
Therefore at night — when the sitra d'mosa [side of death] holds sway —
which is the aspect of sleep, "one sixtieth of death" [Berachos 57b] —
the side of impurity rests upon the hands of a person —
the hands specifically —
for from there the grip of the aspect of
*"and the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] takes hold.
Therefore one requires heightened protection at that time from impurity
and from the yetzer hara —
in the aspect of *"and you shall guard yourself from every evil thing"* [Devarim 23:10].
And our Sages taught: "A person should not entertain stray thoughts during the day
lest he come to impurity at night" [Avoda Zara 20b].
[§4]
Therefore, when one rises from his bed,
he must wash his hands with water —
which corresponds to the aspect of Torah —
to remove the ruach ra'ah [evil spirit],
for the primary subjugation of the evil spirit is through Torah, as stated above.
And this is the aspect of "she is the daughter of a king and is exacting" —
for she is from the aspect of the kingdom of the sitra achra as explained.
Therefore one must pour water over them three times, each time over each hand separately in alternation,
in order to remove the ruach ra'ah entirely —
for this corresponds to what is explained in the discourse Sha'alu, Siman 57,
regarding the threefold fall of the hair of Edom [Adam / Esav].
[§5]
And furthermore: on the first pouring, one draws the power of Torah
to subdue and expel the ruach ra'ah —
the ruach shtus [spirit of foolishness]
that incites a person to actual transgression, G-d forbid.
On the second pouring, one expels the ruach ra'ah
that incites a person to transgression by clothing itself in the garb of a mitzvah.
And on the third pouring, one expels the ruach ra'ah
that makes a person's hands slack and lazy from engaging in Torah and good deeds —
in the manner of what our Sages taught:
"Lest you say: I will go and give in to sleep — therefore Scripture says:
'but his desire is in the Torah of Hashem'" [cf. Tehillim 1:2, Avodah Zarah 18b] —
for this is the very essence of perfection: to turn from evil and do good.
And all attain this through engaging in the holy Torah —
and through this one merits chen [grace] and all prayers are received —
and therefore one requires washing of the hands before prayer.
[§6]
And this: "One may not touch with unwashed hands —
neither the mouth, nor the nose, nor the ears, nor the eyes" [Shulchan Aruch, O.C. 4] —
for these are all connected to the brain and the holy sechel [intellect]
[see Siman 21],
and one must guard them especially from the
ruach ra'ah — the ruach shtus mentioned above —
so as not to cause damage through this to the holy brain and sechel.
[§7]
And therefore one must wash the right hand first —
by means of the left hand —
in order to subdue the left,
from which is the root of foolishness [ksilos] —
in the aspect of *"the heart of a fool is to his left"* [Koheles 10:2] —
relative to the right hand, which is the aspect of
*"the heart of a wise man is to his right"* [Koheles 10:2].
[§8]
And therefore also one who wakes during the night,
and likewise one who sleeps during the day,
requires washing out of doubt —
for perhaps through the aspect of nighttime, or through daytime sleep —
which is the aspect of the withdrawal of the mochin and the sechel —
the sitra d'mosa has gained hold of him,
in the aspect of the foolishness [ksilos] mentioned above.
And therefore Dovid — who is the aspect of holy Malchus —
was careful never to sleep sixty breaths [a deep sleep],
so as not to taste the taste of death —
so as never to sever himself at any point from the aspect of holy Chochmah,
which is the very essence of life, as stated above.
[§9]
And this is the aspect of: "These are the things that require washing with water —
one who rises from his bed, one who leaves the privy" — etc. —
all of them in order not to give space for foolishness
and the spirit of impurity to take hold of him.
And this is what [the Shulchan Aruch] concludes:
"And one who has done any of these and did not wash —
if he is a Torah scholar, his learning will be forgotten;
if he is not a Torah scholar, he will lose his mind" [O.C. 4] —
for the essential damage reaches the mochin and the sechel.
[§10]
And this: "If he has no water, he should wipe his hands on a stone" — etc. —
"or on any cleansing substance" — etc. —
"and this will suffice for prayer, but not to remove the ruach ra'ah that rests upon them" [O.C. 4].
[§11]
This is an allusion: if one is unable to engage in Torah study —
which is the aspect of mayim [water] —
at least let him strive to cleanse his hands
[which allude to all of one's actions and movements]
with "any cleansing substance" —
meaning: to be careful at least to cleanse himself from bad character traits
and to cleave to good character traits.
And through this he also gives strength to holy Malchus
[which is the aspect of acharis hayomim / the latter days,
for upon it rest all the middos [character traits], as is known;
and the middos are the aspect of the six extremities [vav kitzvaos],
which are the aspect of the totality of the holy Torah,
shining in the aspect of Malchus] —
to prevail over the kingdom of the sitra achra,
and the ח and the נ are bound together
and his prayer is accepted.
[§12]
But to actually remove the ruach ra'ah —
which is the ruach shtus [spirit of foolishness] of the yetzer hara —
this is achieved only through mayim [water],
which is the aspect of engaging in Torah study.
For the entire Torah is the holy Names of G-d, may He be blessed —
and therefore it possesses the power, as a segula,
to banish every manner of ruach ra'ah and ruach shtus —
as is explained within [the discourse].
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 1–4
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The author of Nachas HaShulchan shows how a single master-key —
the mystical concept of chen (grace / חֵן) —
formed by the union of ches (ח) representing holy intellect / Chochmah
and nun (נ) representing Malchus / sovereignty /
receptive feminine principle — unlocks the inner meaning of each law of the Shulchan Aruch,
drawing them all from Rabbainu's foundational discourse.
The Central Teaching: Ches + Nun = Chen (Grace)
ח — Ches
## Segment 18
כי מאחר שכבר נתגרה בה סטרא דמותה בחי' נבלה עד שנעשית מסוכנת בוודאי יצא חיותא קודם גמר שחיטתה והוא נבלה ממש אם לא שפרכסה בגמר שחיטה וכו' אז רואין שהיה בה חיות עדיין בכל משך השחיטה. נמצא שנתתקנה ע"י תיקוני השחיטה כשאר הבהמות והעופות.
Holy Intellect
Chochmah / Sechel
Torah Study
Active / Masculine
Malchus / Sovereignty
Faith / Reception
Prayer
Passive / Feminine
Prayers accepted
Israel elevated
Siman 1
Rising / Davening
Siman 2
Garments
Siman 3
Privy conduct
Siman 4
Hand-washing
Siman 5
Blessing intention
Siman 6
Asher Yatzar
Siman 7
Elokai Neshamah
Each law illuminates another facet of the ches–nun / intellect–faith dynamic
Siman 1 (Rising in the morning): The lion-like rising corresponds to rousing one's holy intellect (ches) before waiting for heavenly inspiration. When intellect is in retreat, one relies on pure faith (nun / Malchus); the impression (reshima) of intellect left behind enables rapid waking and the repair of prayer (Tikkun Chatzos). Prayer without intellectual focus is nun alone; with focused intention it becomes chen. Reciting the Akeidah, the Manna, the Ten Commandments, and the sacrificial portions all serve to subjugate the forces of Esav (the yetzer hara) and unite the ches and nun.
Siman 2 (Garments): Clothing represents Malchus (nun) — the vessel that enables one to receive the higher intellect. Care with one's garments, shoes, uncovered head, and upright posture are all expressions of accepting the yoke of Heaven, which weakens the yetzer hara.
Siman 3 (Privy conduct): Even in the most coarse physical place, modest behavior maintains an inner, hidden connection to holy wisdom — thus preventing the sitra achra from gaining a foothold.
Siman 4 (Hand-washing): Water corresponds to Torah; the ruach ra'ah resting on the hands at night corresponds to the grip of Esav / the sitra d'mosa upon Malchus. The three alternating pourings expel three levels of ruach shtus: (1) direct incitement to sin, (2) incitement disguised as a mitzvah, (3) inducing laziness from Torah and good deeds. Touching the face before washing is forbidden because eyes, ears, mouth and nose are extensions of the holy mochin. The right hand is washed first via the left, to subdue the left-side root of foolishness. One who sleeps by day also requires washing. Wiping on a cleansing substance (when no water is available) suffices for prayer — by strengthening middos which empower Malchus — but only Torah-as-water can fully remove the ruach ra'ah, since the entire Torah is G-d's holy Names and possesses the innate power to banish every spirit of foolishness.
Siman 5 (Intention in blessings): The two Divine Names — the Name of Havayah (the four-letter Name) and the Name Adnus — correspond to sun and moon, ches and nun. In thought (Chochmah / intellect) one should have in mind the Name Havayah as written; in speech (Malchus / the mouth) one reads it as Adnus. This dual intention unites the two names and achieves chen.
Simanim 6–7 (Asher Yatzar and Elokai Neshamah): The blessing of Asher Yatzar — that G-d formed man with wisdom — celebrates that the human body is structured so that through every physical function one can perceive divine wisdom and draw close to G-d. The blessing on the soul (Elokai Neshamah) teaches that the soul — pure in its root, encompassing all four worlds — enables a person to ascend from level to level, recognizing G-d in all things. The resurrection metaphor (sleep → waking → renewed mochin) teaches that even in darkness and withdrawal of intellect, holy life-force is present; through this we understand Tchiyas HaMaisim [the resurrection of the dead] — death itself being only a vehicle for a yet greater renewal of light.
Siman 8 and beyond (Tzitzis and Tefillin — covered in detail in the text): Tzitzis corresponds to Malchus / nun (the tzimtzum / contraction that enables reception of holy light), and Tefillin corresponds to Chochmah / mochin / the ches. The small Tallis is worn all day (even at night and during intimate relations) to maintain the baseline bond with holy intellect; the large Tallis and Tefillin are for prayer — the time of primary drawing-down of holy mochin. Wool (chesed) is the preferred material; linen (gevurah / tzimtzum) is also valid since contraction too enables receiving the light.
[§1]
And this is the aspect of those forbidden to enter the congregation. For holy Torah gauged with its wisdom: that evil is so mixed in them — from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — that if they join with the holiness of the congregation of Israel — not only would they not themselves be rectified and ascend to holiness — but they would even damage holiness — G-d forbid — and receive and suckle from there so greatly — until their evil would grow even stronger. And therefore the Torah forbade them from entering the congregation. And each one according to their aspect. For even a mamzer is forbidden forever — even though in all other matters he has the full status of Israel. And our Sages taught: a mamzer who is a Torah scholar — etc. And likewise: Ammonites and Moabites are forbidden forever — but Egyptians and Edomites are only forbidden until the third generation. And through this several laws in Siman 4 are explained.
## Segment 19
ואעפ"כ גדולי ישראל לא היו אוכלים מבהמה כזו כי ארז" לכי הגדיל לעשות שעיקר התגרות היצה"ר הוא בגדולים וע,F הם נזהרים ביותר להתרחק מאיזה בח'י ודמיון שדומה קצת לבחינה סטרא דמותא בחי' נבלה. וזה שדקדק בלשונו גדולי החכמים (דייקא) היינו אותם שמקושרים בשלימות לבחי' אור השכל והחכמה דקדושה הנ"ל. וזה שדרז"ל (חולין דף ל"ז) בענין שאמר יחזקאל הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום וכו' היינו שהתגבר על היצה"ר שלא לפגום על ידו אפילו בהרהור בעלמא ובמחשבה שהוא בחי' חכמה מוחא איהו מחשבה וכו' וזה ונבל' וטריפ' לא אכלתי שלא אכל בשר כוס כוס (ר"ל מסוכנת) וכו' היינו מחמת כי עיקר אחיזת היהצ"ר בחי' עשו בתחלתו הוא בענין האכילה וכמובא גם בחלק או"ח. ע"כ היה נזהר באכילתו שלא יהיה להסט"א שום אחיזה ממנו אפילו מבחי' היתר כגון בשר מסוכנת או שהורה בה חכם להיתר ורק מסברתו.
[§5] A mitzvah to recite Birchas HaMazon over a cup [of wine] — for the cup is the aspect of Malchus — as is known — and one holds it in one's hand with five fingers corresponding to the Five Books of Torah — which are the essential power and strengthening of Malchus — and the wine within it is the aspect of daas [knowledge] and Chochmah — as stated. And therefore it must be whole — for holy Chochmah and Malchus are in the aspect of completeness — as stated.
## Segment 20
כי מאחר שאין ההיתר מפורש או בקבלה מרבותיו א,כ יש לחוש שמא יבוא אחר ויחלוק על סברתו ע,כ היה נמנע לאכול מזה בכדי שלא יהיה להם איזה אחיזה באכילה זו ואכילה היא בבחי' מלכות כידוע נמצא שנזהר משום פגם דק הן בבחי' השכל והחכמה הן בבחי' מלכות שהם בחי' כלל התיקונים הנ"ל., וע"כ טען יחזקאל דברים אלו כשאמר לו הקב"ה קח לך לבנה וכו' וחקות עליה עיר את ירושלים וכו' (יחזקאל ד') לבנה דייקא להורות שפגמו בבחי' לבנה שהיא עיקר בחי' ירושלים בחי' מלכו ת וצוה עליו אז להצטער הרבה בענין השכינה בענין האכילה בכדי לכפר על ישראל אך כשאמר לו הקב"ה והיא בגללי צאת האדם תעגינה לעניהם וכו' אז צעק כל הנ"ל הנה נפשי לא מטומאה וכו' כי ארז"ל בירושלמי דברכות מפני מה מרחיקין מצואתו וכו' של קטן ד' אמות מפני שמחשבותיו רעות כי יצר לב האדם רע מנועריו. וזה שרמזו רז"ל גם בגמרא דילן (סוכה דף מ"ב) דבגדול חמיר טפי שנאמר יוסף דעת יוסף מכאוב נמצא שעיקר הסרחון ש לצואת האדם ביותר הוא מחמת שנאחז היצה"ר ביותר באכילתו ע,י פגם המחשבה שהיא בחי' חכמה.
סִימָן ה׳ — כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת
Just as the Name Havayah [הויה] and the Name Adnus [אדנות]
are the root of the aspects of sun and moon, as is known —
so too in this [matter of blessings]:
in one's thought, which is the aspect of Abba, the aspect of Chochmah [mocha — the brain],
one should have in mind the Name Havayah as it is written.
And in one's speech, through the mouth, which is the aspect of Malchus [sovereignty],
one reads it as Adnus.
For since the light of the holy intellect is very great, it is impossible to receive from it
except through the aspect of Malchus — as is explained within [the discourse].
סִימָן ו׳–ז׳ — בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר וְאֱלֹקַי נְשָׁמָה
[§1]
And this is the aspect of the blessing of Asher Yatzar —
"Who formed man with wisdom" [O.C. 6] —
that is, that He created him with a wondrous wisdom,
to the degree that there is within him the capacity to perceive the intellect
and wisdom that exists in every thing —
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing.
And this: "and created within him openings and hollows" — etc.
[§2]
There are openings and hollows through which he draws and nurses his vitality —
and the essence of vitality is through wisdom.
And therefore, as is explained in the sacred kavanos, there are seven openings in the head —
eye, ear, nostril, mouth — which are connected to the brain, as stated above.
And there are openings and hollows through which food is digested
and waste and excess are expelled outward —
and this too is a repair of the brain and wisdom, as stated above.
[§3]
And this is what the blessing concludes: "and performs wonders" —
for in this very thing one perceives the wonders of the Creator —
how He connects the spiritual with the physical —
to the degree that even in such physical matters as eating and drinking,
whose waste is literally vomit and excrement,
nonetheless wisdom and spirituality and divine life-force are clothed within them,
upon which the vitality, healing, and continued existence of the human being depend —
in the aspect of *"for not by bread alone does man live"* [Devarim 8:3].
And how much more so is there, in every thing in the world,
divine life-force and holy intellect —
through which a person can recognize Him, may He be blessed, and draw close to Him —
and this is the primary intention of Creation,
as the holy Zohar states: "in order that they may know Him."
[§4]
And this is the aspect of the blessing of Elokai Neshamah —
"My G-d, the soul which You placed within me — she is pure" [O.C. 6] —
for from the soul come all of man's intellect, wisdom, and vitality —
as it is written: *"and the breath of the Almighty gives them understanding"* [Iyov 32:8].
And this: "she is pure" — for in her root she is certainly pure and holy,
and no grip of impurity has any hold over her whatsoever.
[§5]
And this: "You created her, You formed her, You breathed her into me" —
corresponding to Beriah, Yetzirah, Asiyah [the three lower worlds],
as is cited — for she encompasses all of them together.
And therefore, when a person uses the power of his soul and intellect
only in holiness —
that is, to bind himself to the intellect that exists in every thing,
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing —
through this he is able to ascend from level to level and from world to world,
and to recognize and know and attain the intellect and divine life-force
at each and every level,
until he merits to recognize and attain Hashem, may He be blessed, as it were,
beyond all worlds — as is understood in the discourse
Vayiten Oz, Siman 78.
[§6]
And if he does not merit this in this world,
he will merit it at least in the World to Come, after the resurrection.
And this: "And You guard her within me, and You are destined to take her from me
and to return her to me in the time to come."
And this: "All the time that the soul is within me and bound to my body
in this world, I give thanks before You" —
"Master of all deeds" —
and [Master] of all souls, which are the aspect of the sechel [intellects],
and He includes and unifies and connects them all and sustains them all —
and He is the Master of all of them.
And they were all created and formed and made only in order to recognize Him,
may He be blessed, through them.
[§7]
And this: "Blessed [is He] Who restores souls to lifeless bodies."
For this is a great wonder: that specifically through sleep —
which is the aspect of the sitra d'mosa —
specifically through this, the power and vitality of the soul
in the mochin is strengthened and renewed,
in the aspect of *"they are new every morning"* [Eichah 3:23] —
as is known.
And in this we see that *"the whole earth is full of His glory"* [Yeshayahu 6:3] —
for even in the aspect of the sitra d'mosa itself,
there is divine life-force and holy intellect, as it were.
[§8]
And therefore our Sages taught that from this we learn to believe in the
resurrection of the dead —
for even physical death itself is similarly only in this aspect,
in order to renew through it specifically the light of the intellect and the soul,
so that we may then recognize Hashem, may He be blessed,
in a wondrous attainment, as is His will.
And this is the aspect of
*"and He preserves His faithfulness to those who sleep in the dust"* [Tehillim 146:6].
And from this is also derived a great strengthening for those who do teshuvah [repentance],
for this is also the aspect of the resurrection of the dead.
[§9]
And in its plain sense, there is also a great ethical teaching
alluded to in these very words for our purposes:
for do we not see that when a person sleeps
and the light of his intellect and soul withdraws,
he is considered like a lifeless body?
From this we see and understand that the essence of a person is his intellect —
and therefore one must bind himself and look only at the intellect
that exists in every thing, as stated above.
And also — from the fact that the light of the intellect and soul
is renewed specifically through sleep,
by entering during sleep into the aspect of Malchus,
which is the aspect of emunah [faith] —
from this we see that the primary reception of the light of the intellect
and its attainment is through Malchus —
the aspect of נ [nun] — as stated above.
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 5–7
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
Siman 5 (Kavanas HaBrochos — Intention in blessings): The Names Havayah and Adnus — light and vessel, sun and moon, ches and nun — must be united in every blessing: the Name as written (Havayah) held in the mind (Chochmah), and as spoken (Adnus) voiced through the mouth (Malchus). This is the pattern for all intentional speech in holiness.
Siman 6 (Asher Yatzar): The human body — even its crudest functions — is an architecture of divine wisdom. Every opening serves a purpose that connects the physical to the spiritual. The blessing is not merely functional gratitude but a declaration that G-d's wisdom is clothed within even the most material levels of existence, available as a gateway to recognizing Him.
Siman 7 (Elokai Neshamah): The soul — pure in its root, encompassing Beriah, Yetzirah, and Asiyah — is the source of all human intellect. Through it one can ascend world to world. The blessing's culmination — "Who restores souls to lifeless bodies" — teaches the mystery of sleep as a microcosm of resurrection: withdrawal of mochin leads to renewal of mochin, just as death will yield a yet-greater illumination in the world to come. The lesson: the soul's essence is the intellect, and even in darkness, the bond with holy Malchus (faith) preserves the reshima [impression] that ensures renewal.
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Orach Chaim: Simanim 1–7 translated. Continuing with Simanim 8 onward (Tzitzis, Tefillin, Birchos HaShachar).
Translated according to the guidelines of faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations used throughout. Hebrew citations follow original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part II: Simanim 8–49
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part II
Orach Chaim · Simanim 8–49
Tzitzis · Tefillin · Birchos HaShachar · The Order of Prayer
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Simanim 8–25 — The Laws of Tzitzis
הִלְכוֹת צִיצִית
See the discourse Meketz Zikaron, Siman 54, where it is explained that
Tzitzis and Tefillin [phylacteries] correspond to
the tzimtzum [contraction / vessel] and the mochin [higher consciousness],
and therefore Tzitzis precedes Tefillin —
in the aspect of *"His left hand beneath my head, and then His right hand embraces me"* [Shir HaShirim 2:6] — see there.
And similarly for our purposes: Tzitzis and Tefillin are the aspect of the
נ [nun] and the ח [ches].
[§1]
For Tzitzis are the aspect of tzimtzum [contraction] —
which is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of נ [nun] —
as is known [see Likutay Halachos, Laws of Deposits].
And Tefillin are the aspect of the ח [ches] —
the aspect of holy Chochmah [Wisdom] and mochin.
And therefore the Tzitzis are on the garments and vestments, which are the aspect of Malchus.
And this is the aspect of
*"He wraps Himself in light like a garment"* [Tehillim 104:2] —
that He wraps the Light and clothes it in vestments — the aspect of Malchus —
the aspect of נ [nun] —
so that we can attain it.
And this is also the aspect of the wings of the Tzitzis —
in the aspect of *"and the children of men take shelter in the shadow of Your wings"* [Tehillim 36:8] —
for the essence of life and vitality, which is through wisdom and intellect,
cannot be received or attained except through the aspect of the shadow
made by the wings and vestments — the aspect of Malchus.
And this: *"for with You is the source of life"* [Tehillim 36:10].
[§2]
And this: the word Tzitzis is an expression of gazing —
as it is written: *"and you shall see it"* [Bamidbar 15:39] —
for through this one merits to gaze upon the light of the intellect and the Divinity
that exists in every thing —
which is the aspect of the totality of Torah and mitzvos,
in the aspect of what our Sages taught:
"Know Him in all your ways" [Mishlei 3:6] — that is the great principle in Torah —
and in the aspect of what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 1:
"I have placed Hashem before me always" [Tehillim 16:8] — that is the great principle in Torah.
[§3]
And this: "And you shall remember all the commandments of Hashem" — etc. —
for all the mitzvos are aspects of contractions [tzimtzumim] through which
one attains the perception of His G-dliness, may He be blessed
[see the discourse Mishra, Siman 30].
And this: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" —
through which the yetzer hara incites,
in the aspect of the klipa of Esav and Yishmael,
the kingdoms of the sitra achra.
For by remembering all of Hashem's commandments — which are the aspect of the totality of the holy Torah —
one thereby subdues the yetzer hara and the kingdoms of the sitra achra.
And then one merits to study and fulfil the Torah at a far greater level,
until one attains a true attainment of the light of the holy wisdom and intellect —
which are the aspect of Kodesh [sanctity], as is known.
[§4]
And this is the doubling in the verse:
"so that you shall remember" — etc. —
"and you shall be holy to your G-d — holy" — specifically holy.
And this: "I am Hashem your G-d Who brought you out of the land of Egypt
to be a G-d unto you" —
for on this very condition He took them out of there:
that they should sanctify themselves with His sanctity,
and bind themselves only to the G-dliness in every thing,
in order to draw close to Him in truth.
And this: "I am Hashem your G-d" —
Emes v'Yatziv [True and Firm] in the morning — for then one merits to receive
the light of the intellect and mochin, which are the essence of the light of day —
and Emes v'Emunah [True and Faith] in the evening —
for even in the time of the withdrawal of the light of the intellect and the mochin,
one must still bind oneself to the holy intellect — which is the aspect of truth —
through the holy attribute of faith, which is the attribute of night —
the aspect of נ [nun] mentioned above.
[§5]
A garment worn at night is exempt from Tzitzis —
for although Tzitzis are the aspect of tzimtzum and the nun, as stated,
nonetheless since it is specifically through this that one merits to receive the light of the intellect —
as is explained within — which means that the ches and the nun become joined
and the moonlight becomes as the light of the sun —
it is thereby self-understood that within them shines the light of the intellect and wisdom.
This is the aspect of what is explained in the kavanos:
that the 32 threads of the Tzitzis correspond to the 32 paths of Wisdom.
And this is what our Sages taught:
"Whoever fulfils the mitzvah of Tzitzis is as if he received the face of the Shechinah" —
meaning he merits to attain the light of the intellect and G-dliness in truth.
And therefore a garment designated only for nighttime, worn only at night,
is universally exempt from Tzitzis —
since that is the time of withdrawal of the mochin and intellect,
and one receives the holy vitality only through the aspect of faith.
[§6]
[(The dispute between the Rambam and the Rosh explained in Siman 18
can also be understood along these lines — but it would take too long to elaborate,
given the depth and subtlety of the matters.)]
## Segment 21
וע,כ צעק יחזקאל הלא אני נזהר מכל זה בשלימות הן בקדושת המחשבה הן בקדושת האכילה ולמה יאכל מה שנאפה בגללי צואת האדם. ואז התיר לו הקב"ה לאפות לחמו בצפיעי הבקר וכו'. (ומזה יוכל האדם להבין ולשמוע מוסר גדול לנפשו וכו'):
[§7]
And since through all of this prayers are accepted — as stated —
therefore the primary time for wearing Tzitzis and Tefillin is during prayer.
And therefore it is correct to cover one's head with the Tallis —
for it is the aspect of the holy garments through which one receives
the light of the Chochmah and mochin that rest in the head.
And therefore at the moment of wrapping, one casts all four Tzitzis to the left side —
for they are in the aspect of "His left hand beneath my head" — as stated.
And also because through this one subdues the yetzer hara and foolishness [ksilos],
which derive from the left side — as stated.
And afterwards one brings two Tzitzis to the front and two to the back —
so as to be surrounded by mitzvos —
for this is the matter of the four corners of the Tallis,
corresponding to the four directions of the world and the four corners of the earth,
to bind oneself through the light of the Tzitzis
to the wisdom and divine vitality that exists everywhere —
and similarly for the person himself: in every direction he turns,
he should look only at the holy intellect that exists in every thing.
[§8]
The small Tallis [Tallis Koton] and the large Tallis [Tallis Godol]:
For it is explained in the kavanos that the small Tallis corresponds to the aspect of
ibur [the embryonic level of consciousness],
and the large Tallis to the aspect of yenikah [nursing / awakening],
and Tefillin to the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness].
See the discourse Achvay Lon, Siman 25, where it is explained that there is
sechel b'koach [intellect in potential], sechel b'foal [intellect in actuality],
and sechel haniktah [acquired intellect] — and it is possible that these are the same
three levels mentioned above.
[§9]
And therefore the small Tallis — which corresponds to the aspect of ibur,
when the intellect and vitality are only in potential,
like a fetus enclosed in the fullness of the womb —
for this level of the intellect, one must at the very least remain bound and cleaved
all day, even at night and during conjugal relations —
in order that the yetzer hara and the foolishness —
the aspect of the maddameh [imagination] in the heart,
which is the opposite of the holy intellect —
should not overpower him —
as is explained in the discourse Achvay Lon mentioned above.
And therefore one must sleep at night wearing the small Tallis,
and likewise at the time of marital intimacy —
all in order that foolishness and the willfulness of the heart
not be stirred against him — in the aspect of:
"and you shall not stray" — etc.
[§10]
And at the time of prayer one must also wear the large Tallis —
which corresponds to the mochin d'yenikah,
the aspect of intellect in actuality —
for then the light of the intellect already shines in actuality,
in particular through the holiness of the Tefillin, which correspond to
mochin d'gadlus [fully expanded consciousness].
And through all of this one merits chen [grace]
and one's prayer is accepted — as stated above.
[§11]
A Tallis of wool is preferred —
for wool is from the aspect of chesed [lovingkindness],
whose root is in Chochmah [Wisdom].
However if only a linen Tallis is available —
which is the aspect of gevuros [stern powers] and contractions —
one may make a Tallis and Tzitzis of linen —
for contraction too is needed in order to attain the light of the intellect through it.
[§12]
Wool and linen Tzitzis exempt all garments;
Tzitzis of other materials exempt only garments of the same type —
for since the rectification of garments is through Tzitzis — as stated —
they must be of the same material specifically —
for each contraction has a particular intellect that is attained
specifically through that contraction —
as is understood from the discourse Chadi Rebbe Shimon, Siman 61.
[§13]
A garment without four corners is exempt from Tzitzis —
for since it alludes to the attainment of Chochmah
through the aspect of Malchus — the aspect of contraction —
it must have four corners specifically —
corresponding to the totality of Creation,
which encompasses four worlds, four directions, four elements —
and their root is the four letters of the holy Name —
for everything was created only in order to attain His G-dliness and His Name.
And *"all of them You made with Wisdom"* [Tehillim 104:24] —
and likewise *"His kingdom rules over all"* [Tehillim 103:19].
And a garment of five or six corners is also obligated —
for the holy Name combines in many combinations.
[§14]
All the Tzitzis must be made for the sake of the mitzvah —
for through them one must draw the matter of gazing only at the holy intellect
in every thing — in the aspect of
"all your deeds shall be for the sake of Heaven" [Avos 2:12].
[§15]
The length of the threads: twelve thumb-breadths —
corresponding to the 12 diagonal boundaries [of the spiritual universe].
A third braided [gedil] —
this is the aspect of encompassing them in a single unity,
so as not to give space to the alma d'peruda [the world of separation]
to draw from the holy contractions and intellects —
and two thirds unbraided [anaf] —
to teach that all the changing activities in all the worlds
are branches flowing from His simple unity,
and through them specifically one must attain His light
and be included in His unity.
And therefore the windings that wind around the braid amount to the numerical value of Hashem Echad.
[§16]
The five knots correspond to the Five Books of Torah —
as cited in Siman 24 — for the primary means of meriting this is through Torah —
as stated above.
And this is also the aspect of the Tallis itself — as our Sages taught:
"One who merited Torah merited the Tallis."
[§17]
The four threads doubled to become eight —
for Malchus — which is the aspect of chut [a thread], as cited —
is the aspect of Dalet —
for she is poor and destitute, having nothing of her own,
only what she receives from the light of Chochmah,
which is the aspect of ches.
This is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov is called misken v'chacham [poor and wise].
And through this specifically one merits to attain the light of His unity.
For Malchus — the aspect of Dalet [ד] —
is poor and destitute, having nothing of its own but what it receives from the light of Chochmah —
the aspect of ches [ח] —
and this is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov [good inclination] is called misken v'chacham [poor and wise].
And therefore specifically through [this pairing of Malchus and Chochmah]
one merits to attain the light of His unity —
and this is [the meaning of] the letters א–ח–ד — Echad [One]:
the Aleph points to His blessed oneness and unity;
the ches is the aspect of Chochmah / the holy intellect;
and the Dalet is the aspect of Malchus —
and through their union — ches and Dalet — one attains Echad.
[§18]
The measure of the small Tallis: large enough to cover the head and most of the body
of a minor [child] —
for since it alludes only to the aspect of ibur, as stated — this measure is sufficient.
And the large Tallis must cover the head and most of the body down to the chest —
for since the verse concerning Tzitzis says
"and you shall not stray after your heart" — etc. —
the holiness of the Tallis must protect him until he merits to receive
the illumination of the mochin in the head,
and in such a manner that all his character traits —
which are rooted in the heart —
and all the movements of his body,
even in physical matters —
should all be conducted only according to the light of the holy intellect.
And therefore it is sufficient to wrap the head and the majority [of the body] —
for the minority automatically follows the majority.
[§19]
A turban [mitznefes] is exempt — as explained in Siman 10 —
since its purpose is to cover the head —
for the essential rectification of the Tzitzis is to draw through them
the illumination of the mochin that rest in the head
to all the body's faculties — as stated.
[§20]
Tzitzis is an obligation upon the person, not upon the garment —
for since the essential purpose is to rectify one's middos [character traits] —
what good are they lying in a box?
[§21]
A borrowed Tallis is exempt from Tzitzis —
for what can one person do for another in the matter of his free will and character traits?
In particular, since no two people are alike — different in appearance and in outlook —
therefore the essential thing is that each person rouse himself,
in the aspect of "If I am not for myself, who will be for me?" [Avos 1:14].
And then he can receive good and the illumination of the mochin
also through his fellow — and all the more so through his teacher.
And therefore if one borrows [a Tallis] that is already fitted with Tzitzis,
one may recite the blessing over it — for [the lender] lent it with that intention.
For rectifying a fellow's garment by having the borrower attach Tzitzis to it
is not possible — as stated.
Whereas if his fellow himself had already attached Tzitzis previously,
then the borrower may also recite the blessing.
[(In this way one can understand several of the later authorities' disagreements
on these matters — but there is no room to elaborate.)]
[§22]
A father must acquire Tzitzis for his young son to educate him —
for since Tzitzis draw the rectification of the human power of free will and character traits,
one must certainly begin this in childhood —
for *"it is good for a man to bear the yoke in his youth"* [Eichah 3:27].
And all of this applies to the small Tallis — which alludes only to the general bond
with the holy intellect in potential —
and in this one must educate the young child from his earliest years.
But the large Tallis — he is only obligated once he is an adult of full understanding.
[§23]
The custom not to wear a large Tallis until marriage —
for through Tzitzis one merits the aspect of the bonding of the ches and the nun —
sun and moon — etc. —
from which is the root of the aspect of the union of husband and wife — as is known.
And therefore one who made a Tallis for shrouds [burial garments] is exempt [from Tzitzis] —
for the essence of Tzitzis is to rectify free will only while one is alive,
and also because through them one draws the light of the ches, which is the aspect of vitality.
And therefore it is forbidden to enter a cemetery wearing Tzitzis when they are uncovered —
due to [the prohibition of] loveg larash [mocking the poor / the dead] —
but when covered it is permitted —
for inwardly and in concealment, even the dead retain a
kusta d'chiyusa [kernel of life-force]
through which they will arise at the resurrection
and their light of intellect and soul will be renewed
specifically through death — as stated above.
And they will merit this also through the mitzvah of Tzitzis that they fulfilled while alive —
as our Sages taught, cited in Shulchan Aruch Siman 24,
regarding the punishment of one who neglects Tzitzis:
concerning him it is said
*"to take hold of the corners of the earth"* [Iyov 38:13] —
which refers to the great wicked who will not arise at the resurrection.
And therefore the custom is to clothe the deceased in a Tallis as well.
[§24]
When gazing at the Tzitzis, one gazes at the two front Tzitzis —
which contain ten knots — an allusion to the Havayos, i.e. the holy Sefiros —
and they also contain 8 threads and 10 knots,
totalling 26 — the numerical value of the Name Havayah.
For this is the entire essence of the Tzitzis:
to bind oneself and gaze only at the intellect and holy vitality clothed in every thing —
which is drawn through the aspect of the light of the holy Sefiros and middos
clothed in every thing according to its level —
as is known from the holy teaching of
the Baal Shem Tov זצוק״ל.
And through this one merits to attain the light of His G-dliness
and cleave to Him continuously —
this is the aspect of the holy Name Havayah, which is the root of all.
And therefore one who is careful in the mitzvah of Tzitzis merits and sees the face of the Shechinah.
Simanim 25–45 — The Laws of Tefillin
הִלְכוֹת תְּפִלִּין
[§1]
After donning a Tallis with Tzitzis — which alludes in general to the rectification of the
tzimtzum [contraction], the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] —
through which one merits to receive the light of the intellect —
one thereafter places the Tefillin —
which are the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] —
the aspect of the light of the intellect mentioned above.
And therefore our Sages taught:
"One who places Tefillin merits life" —
for the light of intellect and wisdom is the essence of vitality —
in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
[§2]
But since in holiness every aspect and attribute is comprised of all the others —
the Tefillin too are comprised of both aspects:
the ches and the nun.
The hand-Tefillin [shel yad] is the aspect of the mochin d'nukva [feminine consciousness] —
the aspect of nun —
and the head-Tefillin [shel rosh] is the aspect of the light of intellect — the ches.
And therefore each contains four portions [parshiyos]
corresponding to the aspect of the nun —
which is poor and destitute —
and together they are eight portions — corresponding to the aspect of the ches.
And therefore the hand-Tefillin precedes the head-Tefillin —
for first one must rectify the contraction, and then one merits to receive the mochin.
[§3]
And our Sages taught:
"All the time that they are between your eyes, there shall be two" —
meaning it is forbidden to remove the hand-Tefillin before the head-Tefillin —
for the head-Tefillin alludes to the aspect of the ches.
And therefore one must have Tefillin on during the recitation of Shema —
which comprises the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship [the aspect of nun]
and the yoke of Torah and mitzvos through which one gives strength to holy Malchus —
and during the Tefillah [Amidah prayer] —
for through this all prayers and requests are accepted — as stated.
[§4]
It is forbidden to interrupt between the hand-Tefillin and the head-Tefillin.
Our Sages taught: "One who spoke between the hand-Tefillin and the head-Tefillin
must return to battle" [Sotah 44b].
For one must bind and unify the ches and the nun so they are in a single unity —
in a complete union [yichuda shlim] —
and through this one merits to overpower and conquer the battle
and fully subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra —
as is explained within [the discourse].
[§5]
The black color of the Tefillin and straps —
for black alludes to the aspect of tzimtzum [contraction], as is known.
And therefore even the ink with which the portions of the Tefillin are written —
which are the aspect of the light of the holy mochin —
must specifically be black.
[§6]
The square shape of the Tefillin alludes to the aspect of Dalet mentioned above.
The tittura [the base of the Tefillin box, which covers the opening of the compartment] —
this is to cover and conceal the light of the holy mochin —
in the aspect of *"the glory of G-d is to conceal a matter"* [Mishlei 25:2].
And this is also the aspect of the Name Shakai [שַׁדַּי] in the Tefillin,
which also alludes to the aspect of the mochin and the contraction —
as is explained in the discourse Tiku Emunah, Likutay Torah [Part II], Siman 5.
[§7]
The four portions of the hand-Tefillin are all in one compartment —
for they correspond only to the mochin d'nukva.
But the portions of the head-Tefillin, which allude to the greater mochin —
and since their holy illumination is very great —
must each be placed in a separate compartment,
making four compartments corresponding to the aspect of Dalet mentioned above.
[§8]
Only [hides of] kosher animals — cattle, beast, and fowl — are valid —
for they are from the side of holiness —
not from impure animals, which are from the side of the
sitra d'masa'avutha [the impure side] —
the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra.
And therefore they must be placed on the head — where the mochin and intellect dwell —
and on the arm opposite the heart —
to subjugate thereby one's desires and thoughts of the heart to His service —
for this is the essential thing:
to bind oneself to the light of the intellect until it shines through all
one's middos and movements, whose root is in the heart — as stated.
[§9]
This is the aspect of binding the Tefillin.
And therefore one is obligated to touch them at every moment,
and it is forbidden to divert one's attention from them —
for this is the entire essence of placing Tefillin:
to bind oneself to their holiness with a complete bond —
in all one's movements, thoughts, and character traits —
with full and settled awareness.
And therefore "one who studies Torah is exempt from Tefillin all day" —
as explained in Siman 38 —
for the essential drawing-down of all these rectifications is through Torah study —
as the verse says concerning Tefillin:
*"so that the Torah of Hashem may be in your mouth"* [Shemos 13:9].
Nonetheless they too are obligated in Tefillin during Shema and the Tefillah —
for that is the primary time for the drawing-down of the holy mochin, as is known.
[§1]
One whose male organ is wounded or severed is forbidden to marry an Israelite woman — etc. For the power of procreation flows at its root from supernal Chochmah — for: "all of them in wisdom You made" — and everything was created with such power and in such an aspect — that it would bear fruit and produce offspring. And therefore: the essential procreation is through the drop of seed — which flows from the brain — where is the dwelling of wisdom and intellect. And since in its source it is spiritual and very fine — it must therefore descend and be drawn through the spinal cord and the reproductive organs — etc. And therefore: if the reproductive organs were damaged through human agency — (who have power and free choice to incline toward the side of the sitra achra — G-d forbid — and to deny, as it were, the Heavenly family — and to act against His will) — therefore one is disqualified through this from marrying an Israelite woman. Who is from the aspect of holy Malchus — through which all the building of the world for eternal generations — the aspect of: "Your Kingdom is a Kingdom of all eternities — and Your dominion in every generation" [Tehillim 145:13]. Since the causes have turned one — through human action — from the side of holiness that produces offspring — toward the side of the sitra achra — the aspect of: "istera" — and does not produce fruit — as cited in the holy Zohar. But if all of this was at the hands of Heaven — one is fit to enter the congregation. For His thoughts are very deep — and who can penetrate to their depths? — therefore one has not lost one's presumption of being on the side of holiness — like all Israel — and one is permitted to enter the congregation.
[§2]
And therefore: it is forbidden to castrate any living being — even cattle and beasts and fowl — etc. — so as not to damage against His will — Who created everything with such wisdom — that they would bear fruit and produce offspring — as stated. For the more creatures in the world multiply through the multiplying of offspring — and each one differing from the other — according to the clothing of the life-force clothed in it — which flows at its root from supernal Chochmah — through this people can recognize Him even more — and draw close to Him — as He desires. Which is the general purpose of Creation — as stated.
[§3]
And since all creatures flow at their root from the aspect of Chochmah — which is the essential life-force. And they emerged and came into being from nothing to something through the aspect of Malchus — as is known — and as understood in the discourse Anochi, Siman 4. And therefore: even though everything perishes and is lost — and everything returns to the dust — even so: all species remain in their species. And on the contrary: it is impossible for the ear of grain to sprout from the wheat — nor the tree from the seed — until the wheat and the seed have decomposed and become as nothingness — and then it grows again and a stalk or tree sprouts from it. And so with everything. (And much of this is elaborated in the holy books.) And through this it remains alive in its species — and ascends from the sitra d'mosa to the aspect of life. Since there remains from it a remnant on earth — through having borne fruit and produced offspring. It emerges: all things live in their species. For through bearing fruit and producing offspring — it is as if one is alive oneself — and as our Sages truly taught. And therefore: one who was castrated — and whose reproductive vessels were damaged through human agency — which is the aspect of being separated from the aspect of Chochmah and life — and descending to the aspect of utter death — G-d forbid — the aspect of the sitra achra — the sitra d'mosa literally — therefore one is forbidden to marry a woman of Israel — who is in the aspect of life — the aspect of: "see life with the woman" — as stated.
## Segment 22
סימן י"ח
[§16] The five knots correspond to the Five Books of Torah — as cited in Siman 24 — for the primary means of meriting this is through Torah — as stated above. And this is also the aspect of the Tallis itself — as our Sages taught: "One who merited Torah merited the Tallis."
## Segment 23
וע"כ צריך שיהיה סכין השחיטה חלק בלי שום פגם וכו'. ומובא במאורי אור כי פגם גימטריא נגע בחי' תוקף הדינים ועיין גם בכוונות ולענינינו כי מאחר שהשחיטה היא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהם בבחי' שלימות בחי' דעת קנית מה חסרת וכן המלכות היא בחי' יראה כידוע ונאמר בה כי אין מחסרו ליראיו. ע,כ צריך שלא יהיה בהסכין שום חסרון וגפם, כי כל הפגמים והחסרונות באים רק מצד היהצ"ר בחי' פגם הדעת בחי' דעת חסרת מה קנית. וע"כ הפגם הוא בחי' נגע שהיא ההיפוך ממש מבחי' החכמה דקדושה שהיא בחי' ענג כידוע שזה בח'י אין למעלה מענג ואין למטה מנגע. וזה שדרז"ל בפרק חלק לא תאונה אליך רעה שלא ישלוט בך יצה"ר וע "כ נסמך לזה ונגע לא יקרב באהלך. וע"כ אם שחט בסכין פגומה הרי זו נבלה דייקא כנ"ל כי היא מצד הסט"א שהיא סטרא דמותא בחי' נבלה בחי' כי נבל הוא ונבלה עמו היפוך בחי' החכמה דקדושה ובחי' הלבנה דקדושה. וע,כ שיעור הפגימה כל שהוא. כי פגימה גימטריא חמץ (כמובא בסדר היום בענין חמץ בספח) שהוא ג"כ בפסח מבחי' זו וחמץ אוסר בכל שהוא כמובא לעיל באו"ח (וזה דרך צחות לבד כי איסור חמץ בכל שהוא הוא דרבנן ופגימה כל שהוא דאורייתא) כי צריכין ליזהר מתחבולות היצה"ר אפילו בכל שהוא כי כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו' כמו שארז"ל. ובלבד שתאגור בה כ"ש אפילו חוט השערה והוא ע"ד שארז"ל צדיקים מדקדק עמהם כחוט השערה וכו' ארז"ל היצה"ר בתחלתו דומה לחוט של בוכיא וכו'. וזה בחי' מה שארז"ל במערבא בדקי לא בשמשא כנגד בי' החכמה שהיא בחי' שמש כנ"ל בנהרדעא בדקי לה במיא וכו' כנגד בחי' עסק התורה שהיא בחי' מים וגם הלבנה היא בבחי' לחות המים כידוע ומסקו שצריכין לבדוק אבישרא ואטופרא שמרמזין לבחי' התיקונים הנ"ל כמובן בזוה"ק ויקהל דף ר"ח בענין הבשר של האצבעות לצד פנים והצפרנים באחורים לצד חוץ וכו' ע"ש וזה ואתלת רוחתא של הסכין שהם בחי' ימין ושמאל ואמצע שהם ג"כ כנגד בחי' התיקונים הנ"ל שהם חכמה וחסד בחי' ימין ומלכות בחי' צמצום ששרשה מבחי' גבורות בחי' שמאל ועסק התורה שהיא בחינת עמודא דאמצעיתא כידוע. וע"כ היה צריך הטבח להראות סכינו לחכם. כי מאחר שעיקר תיקון השחיטה ע,י המשכת בחי' אור החכמה והחסד ע,י בחינת מלכות וכו' כנ"ל ומלכות הוא בח'י כבוד וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו וע"כ צריך להראות סכינו לחכם מפני כבודו של חכם והאידנא אין מקפידין על זה מחמת שממנים יחידים על השחיטה וכבר נטלו קבלה מחכם ולהם מוחלים החכמים על כבודם. וזה בחי' מה שמבואר בשו"ע כי הרבה צריך ישוב הדעת (כנגד בחי' השכל והחכמה) ויראת שמים (כנגד בח'י מלכות כנ"ל) לבדיקת הסכין וכו':
[§6] The cup requires rinsing on the inside and wiping on the outside — meaning its inside should match its outside — see Tikkunnei Zohar, Tikkun 28 — in the aspect of: "as my heart is, so I said to his brothers" [Bereishis 44:20] — and the verse: *"my mouth shall speak wisdom and the meditation of my heart shall be understanding"* [Tehillim 49:4] — and likewise: *"the heart of the wise guides his mouth"* [Mishlei 16:23] — the aspect of Malchus — the mouth — the opposite of the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — the aspect of Esav — who is impure and reprehensible both inside and outside — and even if he sometimes speaks something correct with his mouth, "seven abominations are in his heart" [Mishlei 26:25] — in the aspect of: *"for he hunted with his mouth"* — said of Esav — which is the aspect of what is explained within regarding the yetzer hara clothing himself at times in mitzvos.
## Segment 24
סימן י"ט
[§17] The four threads doubled to become eight — for Malchus — which is the aspect of chut [a thread], as cited — is the aspect of Dalet — for she is poor and destitute, having nothing of her own, only what she receives from the light of Chochmah, which is the aspect of ches. This is the aspect of what is explained within [the discourse]: that the yetzer tov is called misken v'chacham [poor and wise]. And through this specifically one merits to attain the light of His unity. For Malchus — the aspect of Dalet [ד] — is poor and destitute, having nothing of its own but what it receives from the light of Chochmah — the aspect of ches [ח] — and this is the aspect of what is explained within [the discourse]: that the yetzer tov [good inclination] is called misken v'chacham [poor and wise]. And therefore specifically through [this pairing of Malchus and Chochmah] one merits to attain the light of His unity — and this is [the meaning of] the letters א–ח–ד — Echad [One]: the Aleph points to His blessed oneness and unity; the ches is the aspect of Chochmah / the holy intellect; and the Dalet is the aspect of Malchus — and through their union — ches and Dalet — one attains Echad.
## Segment 25
וזה בחי' ברכת השחיטה. ומובא בכונות שעי"ז עולה לפעמים נפש המדבר שמגולגל בהחי או הניצוצות שבפנש החי עצמו עולה לבחי' מדבר (ועיין במאמר דרשו סי' לז). כי כבר נתבאר שעיקר בריאת האדם המדבר והעיקר הם ישראל לא נבראו אלא בגין דישתמודען ליה היינו שיסתכלו רק על השכל והחכמה והחיות אלהו תשיש בכל דבר ושיתקרב להי"ת ע"י כל הדברים שרואה ושומע וכיוצא. וכשאדם הוא זוכה לזה אזי הוא משלים כונת הבריאה ובשביל זה נברא האדם בחכמה וכח הדיבור בכדי שיוכל להשיג כל זה ולהודיע לבני האדם גבורותיו להיטיב מטובו לאחרים בכדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל וכו' ויקבלו כולם את עול מלכותו ית' שזה בחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ כשאדם השלם אוכל איזהדברומקבל עי"ז כח וחיות אזי יש עליה גדולה להניצוצות המלובשות בדבר הזה שאוכל מאחר שזכו להכלל בהחיות והחכמה של זה האדם שהוא תכלית הבריאה כולה אבל כשאדם נתרחק מהשכל דקדושה ע"י שהילך אחר עצת יצרו ח"ו ובפרט אם חטא ממש ח"ו. אז יהוא בבי' נמשל כבהמות נדמו ואזי לפעמים גוברין הפגמים כ"כ עד שיורד לגמרי ממדריגת אדם המדבר ובעל שכל ודעה ונתגלגל נפשו בבהמה וחיה וכיוצא ולפעמים יורד ירידה יתירה עוד יותר ח"ו כידוע וע,כ צריך השוחט לכוין מאד בשעת שחיטה וברכתה להוציא ממנה הדמים שהם בחי' דינים ולבטל ממנה אחיזת הרע ובחי' הרוח שטות שנאחז בבחי' רוח הבהמיות ולהמתיק הדינים ע"י בדיקת הסכין וברכת השחיטה ולעלות הנפש ולהצילה מחרבו של עשו מלכות דסט"א ולהעלותה אל הקדושה ע"י השחיטה בהסכין והחרב דקדושה שהיא שלם וחלק בלי שום חסרון ופגם כנ"ל. ואז תוכל הנפש והניצוצות הנ"ל לעלות ולהכלל אח"כ בהנפש של זה האדם הכשר האוכל מבשרה עד שתבוא עי,ז לתכלית שלימותה ואז השחיטה בעצמה מצוה גדולה שמלבד שמתרת הבשר לאכילה אף גם השחיטה בעצמה הוא תיקון גדול להנפש. וזה בחי' וצונו על השחיטה (ועיין בכוונות הסודות הקדושים המרומזים בתיבת אלו וכו') וזה (ברכות דף י"ג) ר' יוחנן (נ"א ר"מ) כי סיים ספרא דאיוב ושם מבואר מהנסיונות והיסורים שעברו על איוב ע"י קטרוגו של השטן שהוא היצה"ר בעצמו ואיך שאח"כ בירך השי"ת את כל אשר לאיוב למשנה ואעפ"כ אחר כל זה מת ונשכח והיה כלא היה עד שיש מ"ד דסבירא ליה איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. אלא שרז,ל הקש ועליו וסתרו את דעתו דע,כ שמו ושם עירו. וע,F כי סיים ספרא דאיוב אמר סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה.
סִימָן ו וְכוּ׳
[§1]
Women forbidden to a kohen — etc.
## Segment 26
ולכאורה הוא כמו אכזריות שלוקח דבר שהיה בו חיות כמוהו ושוחט אותו אוכלו. מוכרח לומר כי סברת האדם הוא שאדרבא זהו עיקר שלימות תיקונו של הבעל חי כשעולה ונכלל בחיות האדם כנ"ל. אבל מאחר שגם האדם בעצמו סופו למות א"כ מה הועיל בתקנתו. וזה והכל למיתה הם עומדים כי גם שאר הברואים כולם למיתה עומדים בבחי' כולם יאבדו ואתה תעמוד וכתיב כי שמים כעשן נמלחו וכו' וכשארז"ל וא"כ נראה בוש שכל בחי' הישות וההויה שבזה העולם הכל הוא בבחי' מיתה ואפילו בשעת הויותו וישותו הוא כלא היה כי כל העומד לישרף כשרוף דמי ון הרבה כשארז"ל ואיך יתכן שמפועל שלם כמו השי"ת כביכול יצא פעולה שאינה שלימה כ,כ רק הכל עומד למיתה וכליןו והפסד ח"ו אחר שהכל נברא בחכמה נפלאה ונוראה כזאת בבחי' כולם בחכמה עשית והחכמה היא מקור החיים. וע,F ההכרח לומר שכל בחי' מיתה וכליון שבעולם הוא רק מצד העדר החכמ' בבח'י ימותו ולא בחכמה ודרז"ל ולא בחכמת התורה כי העיקר לזכות לחכמה דקדושה ולהכניע בחי' הגופניות והכסילות שמצד הסט"א והיצה"ר. הכל הוא רק ע,י עסק התורה כנ"ל (וע"כ כשהיה איוב מהרהר אחרי הקב"ה ואמר בראת חכמים וכו' בראת צדיקם בראת רשעים. היינו כי היה בדעת ושאין להאדם בחירה. כי מי שהוא רשע הוא נברא באופן כזה להמשך אחר עצת יצרו. והשיב לו הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין) וע"כ העיקר הוא שיעסקו האדם בתורה כל ימיו בכל כחות גופו ועי"ז יכניע את יצרו שהואבחי' הכסילות שבו ויזכה לקבל ע,כ עול מלכות שמים שלימה עד שיזכה עי"ז להשיג אור החכמה והשכל שיש בכל דבר עד שיתקרב אליו ית' ויזכה להכיר ולהשיג אותו ית' ע, י כל הדברים שבעולם וע,י בח'י החכמה והידיעה הזאת יבואו כל הדברים שבעולם לשלמותם ולתכליתם הנצחי והקיים לעד כי רק בשביל זה נברא הכל בגין (דישתמודען ליה על ידי כל הדברים שבעולם ועין במאמר הניעור בלילה סימן נ"ב ובליקותי"נ במאמר לכו חזו סימן ל"ט וזה שאמר אח"כ אשר ימי שגדל בתורה היינו שכל חיותו וגידולו כל ימיו הוא בעסק התורה, וזה ועמלו בתורה שעמל ומתייגע בה בכל כחו שעי"ז נותן כח למלכות דקדושה וכו' כמבנ"י ומתגבר על יצרו שהוא מבחי' המלכו דסט,א וזה ועושה נחת רוח ליוצרו (דייקא ולא ליצרו ח"ו) וזה סוד נחת רוח דייקא בחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבפ,נ כי ע" יעסק התורה נתחבר החי"ת והנו"ן וזוכה לחן ונשמע ונתקבל תפלתו שזה בחי' תי"ו וזה עיקר הנחת רוח שלו ית' כשהחן דקדושה נתעלה ונתרומם ותפלת ישראל מקובלת כי הקב"ה מתאוה תפלתן של צדיקים וכמבואר במאמר אור הגנוז בי' ט"ו ובכמה מקומות בדבריו ז"ל וזה וגדל בשם טוב היינו שכל ימיו הוא בעל מדות טובות ומעש"ט שזה הוא עיקרתכלית התורה והחכמה וגם כי שם טוב הוא בחי' חן וחשיבות הנ"ל בחי' כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם וזה ונפטר בשם טוב.
[§1] And therefore when three [men] are present, they recite Zimun — and the senior recites and two respond after him — etc. — for three of Israel encompass the three aspects mentioned above — namely: Chochmah, Malchus, and Torah — and each one of them is comprised of three. For Chochmah encompasses Chochmah, Binah, and Daas [knowledge]. And Torah is threefold — as our Sages taught [it was given to a three-fold nation, etc.]. And Malchus is the aspect of: "Hashem reigns — Hashem has reigned — Hashem shall reign." And this is the aspect of why in the fourth blessing — HaTov v'HaMeitiv — one must say three mentions of kingship, three goodnesses, and three acts of kindness. And therefore when three recite Zimun — one recites and two listen and respond — this is the aspect of "the words of the wise heard in quietness" — as explained within.
## Segment 27
היינו שהשם טוב נשאר לו גם לאחר פטירתו כי אין מלוין לו לאדם וכו' אלה תורה ומעש"ט בלבד כי כל הדברים שהם מצד הגוף הכל כלה ונאבד אחר פטירתו ואין לו השארה נצחיות רק מצד נפשו החיה והמשכלת שהיא בחי' שמו בחי' נפש חיה הוא שמו שזה בעצמו מה שכשרצו לומר על איוב שלא היה ולא נברא סתרו דעה זאת דא"כ שמו ושם עירו למה נמצא שהכל היה כלא היהממש וההשארה לעולם הוא רק בבחי' נפשו ושמו הטוב שאז נחשב כאלו הוא חי ממש (וזה בחי' מעלת האומר הלכה בשם אומרה כי ההלכה שהוא עסק התורה הוא אחדות אחד עם שמו ונפשו של מי שאמרה) וזה שסיים ועליו אמר שלמה בחכמתו דייקא טוב שם משמ"ט ויום המות מיום הולדו היינו כשמשים לבו לזה שהתחלת יום המות הוא מיום הולדו כי בכל יום מימי חייו נתקרב יותר ליום מיתתו ופטירתו שזה בחי' כי הולך אדם אל בית עולמו כמובא. ואז מבין כי מצד הגוף וגשמיות של עניני העוה"ז הוא כבר כאלו מת ועבר ובטל מן העולם מאחר שסופו לבוא לזה וע"כ משים אל לבו על תכליתו ועוסק בתורה ומעש"ט ולקשר את עצמו אל השכל שיש בכל דבר ועי"ז זוכה לשם טוב באמת גם לאחר פטירתו עד שכבודו יתברך נתגדל גם אז ע,י פירסום שמו הטוב שזה עיקר תכלית כל הבריאה בחי' לכבודי בראתיו וכו'. ואולי זה ג"כ כוונת רז"ל בענין שאמרו לעולם ירגיז אדם וכו' ואם לאו יעסוק בתורה וכו' וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו' ר"ל כי מה שלא הועיל לו עסר התורה לנצח היצה"ר הוא מסתמא כי לא השים לבו הטטב אל תכליתו ואז יעסוק בתורה בכוונה אמיתית עד שיזכה להכניע את יצרו שהוא בעצמו עיקר סטרא דמותא ויזכה לדבק עצמו באור החיים שהוא בחי' השכל דקדושה כנ"ל. נמצא שדייקא ע"י בחי' מיתה זוכין לחיים וזה בחי' מה. שדרז"ל כי החיים אלו הצדיקםי שבמיתתם אלו הרשעים שבחייהם קרוים מתים כי מאחר שבאמת עומדים למיתה ואינם שמםי לבם לזה כלל וטרודים כל ימיהם בהבלי עולם שבאמת כולם הם בבחי' מיתה כנ"ל ע"כ דייקא ע"י חייהם נשקעים בכל פעם ביותר בסטרא דמותא עד שבחיהם קרוים מתים והם דייקא אינם יודעים מאומה כי אינם שמים לב כלל לשום דבר ועי"ז הם רחוקים מכל בחי' ידיעה דקדושה בתכלית הריחוק. והצדיקים דייקא ע"י שיודעים שימותו עי"ז דייקא זוכין לתכלית הידיעה השלימה שהיא עיקר החיים עד שגם במיתתן קרוים חיים. וזה מצינו בענין יעקב ועשו בעצמו כי עשו אמר הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה נמצא שהוחלט עצמו למיתה עד שביזה את הבכורה שהיא בחי' החכמה שהיא עיקר החיים.
For the kohen — since he encompasses most fully all these rectifications — as explained above — is therefore also commanded in the matters of marriage with additional warnings — and is forbidden to marry a divorced woman — a zona — a chalalah — and forbidden to his wife who was violated even by force.
## Segment 28
ויעקב אבינו שהשתדל עצמו רק בזה וע"כ קיבל הבכורה והברכה עד שזכה לחיים אמתיים ואמרו עליו רז"ל יעקב אבינו לא מת וע"כ באמת הוא בחי' התיקון והשלימות של כל הבריאה כולה כשארז"ל עולמי עולמי מי בראך וכו' יעקב וכו' היינו כנ"ל:
[§2] And therefore one begins: "Hav lan v'nevoreich" [Give us and let us bless] — and it is cited in the Siddur Kol Yaakov that haben lan contains the letters of Levanah [moon] — for this is the aspect of the filling of the moon — as stated — and this is what one says: "b'reshus" [with the permission of] — etc. — "let us bless." And they respond: "Blessed is He from Whose bounty we have eaten, and through Whose goodness we live" — for the essential life-force is only through the good — which is the Torah and the Chochmah and the holy intellect clothed in every thing — as stated.
## Segment 29
סימן כ'
[§18] The measure of the small Tallis: large enough to cover the head and most of the body of a minor [child] — for since it alludes only to the aspect of ibur, as stated — this measure is sufficient. And the large Tallis must cover the head and most of the body down to the chest — for since the verse concerning Tzitzis says "and you shall not stray after your heart" — etc. — the holiness of the Tallis must protect him until he merits to receive the illumination of the mochin in the head, and in such a manner that all his character traits — which are rooted in the heart — and all the movements of his body, even in physical matters — should all be conducted only according to the light of the holy intellect. And therefore it is sufficient to wrap the head and the majority [of the body] — for the minority automatically follows the majority.
## Segment 30
וע"כ צריכין לדקדק בשחיטה שלא ישחוט למעלה מהשיעור לצד הראש ולא למטה מהשיעור הסמוך לגוף. כי מאחר שהשחיטה הוא בכדי לבטל בחי' הרוח שטות רוח סטרה מבחי' קליפת עשו איש שעיר הנאחז ברוח הבהמיות ועיקר אחיזת עשו בע"כ בהאכילה הוא מבחי' הגוף ולמטה ששם עיקר הגשמיות וכלי העיכול אבל מבחי' צד הראש אין לו אחיזה כ"כ כי הראש הוא בבחי' מוחין שזה היפוך בחי' עשו כנ"ל. וע"כ אם ישחוט למעלה לצד הראש לא יפעול בשחיטתו להכניע בחינת קליפת עשו מאחר ששם אין לו אחיזה כ"כ. ועל כן ארז"ל (ברכות י"ד) לענין היושב בתענית טועם ואין בכך כלום ופירשו דר"ל טועם ופולט וכו' נמצא מבואר שמאחר שאינו בולע ויורד למטה לתוך הגוף ממש אין זה בכלל אכילה. וכן לא ישחוט למטה סמוך לגוף ממש כי שם מתגבר אחיזת עשו ביותר וע"כ נתנו הסימן בשיעור של מטה בושט עד מקום שישעיר (ופירש,י שמתחיל להיות שם שער) וזה סימן לאחיזת עשו איש שעיר שהוא נאחז שם ביותר, וזה שאמרו למעלה עד כמה בושט עד כדי תפיסת יד כי מאחר שהוא עדיין נמשך מושט שבו אחיזת עשו כמובא בחלק או"ח בשם הזוה"ק ואעפ"כ לענין שחיטה אינו בכלל הושט רק תורבץ הושט כי הוא כבר סמוך להראש והמוחין כנ"ל ע"כ שיעורו כדי תפיסת יד שזה בחי' וידו אוחזת בעקב עשו. וע"כ כבר אין שם מקום שחיטה. והגם כי הקנה כולו הוא מבחי' יעקב ושייך שם שחיטה זה מובן ממה שרמזנו למעלה כי לפעמים היצה"ר מתלבש במצוות שזה בחי' שעשו לובש בגדי יעקב (זה לעומת זה כמובן וע"כ בבהמה שגבר בה אחיזת עשו ביותר ע"כ נאחז גם בבחי' הקנה שלה למטה מצד הראש וכן בשאר בעלי חיים והעיקר בהאכילה שלהם. ע"כ נתנו סימן גם בקנה למטה עד מקום שמושכת צוארה לרעות. לרעות דייקא שהיא האכילה שלה עד שם יש בחי' אחיזת עוש גם בקנה שלה באופן שיכולים לבטלו ולהכניעו ע"י השחיטה ומשם ולמטה כבר סמוך להגוף כנ"ל לענין ושט. ואין שם מקום ההמתקה והתיקון ע"י שחיטה וע"כ נתנו הסמן לידע אחר שחיטה והוא עד ראש כנף האונא כשנופחין אותה וכו'. כי בהריאה והאונות שם הרוח חיים של הבהמה וכיוצא. שזה בחי' רוח הבהמה היורדת היאלמטה וכו' ושם אחיזת הרוח סערה של עשו ביותר וע"כ אין שם מקום שחיטה כנ"ל:
[§3] And when ten are present — "among ten the Shechinah is present" — therefore one invites with [G-d's] Name — for there is there a greater revelation of G-dliness. And therefore one must try to obtain a cup of blessing to recite over — as explained in Shulchan Aruch at the end of Siman 201 — and it is cited in the Zohar that through this one merits longevity — for through this one reveals and draws the light of holy Chochmah and intellect — which is the source of life — as stated.
## Segment 31
סימן כ"א
[§19] A turban [mitznefes] is exempt — as explained in Siman 10 — since its purpose is to cover the head — for the essential rectification of the Tzitzis is to draw through them the illumination of the mochin that rest in the head to all the body's faculties — as stated.
## Segment 32
וע"כ לכתחלה צריכין לשחוטי גם בעוף רוב שני הסימנים מאחר שאחיזת עשו הוא בשניהם כנ"ל רק בדיעבד סגי ברוב אחד בעוף מחמת שנברא מן הרקק ואין נאחז בו הגשמיות והכסילות כ"כ כמבואר לעיל קצת וכ"ש הגרגרת שהוא הקנה אינו נפסל בשחיטתו אלא אם נשחט רובו בפסול. כי מאחר שעל ידו נכנס ויוצא הרוח חיים ואצל ישראל שרשו הוא בבחי' הקדושה בחי' יעקב ע"כ אינו נפסל אלא ברובו משא"כ הושט שהוא בחי'עשו נפסל במשהו וזהו כעין שארז"ל לענין מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה והני מילי בישראל וכו' היינו כנ"ל
[§1] It has already been explained regarding what our Sages instituted — general and specific blessings — and every thing in which the light of the holy intellect shines more vividly — and through which one merits to draw close to Hashem more — they instituted a blessing of its own because of its importance — such as bread and wine — etc. — as stated. And from this many particulars in these laws are self-evident.
## Segment 33
סימן כ"ב
[§20] Tzitzis is an obligation upon the person, not upon the garment — for since the essential purpose is to rectify one's middos [character traits] — what good are they lying in a box?
## Segment 34
וע"כ צריכין לשחוט או לנקוב הורידין כדי שיצא הדם שבהם כי גם בדמים אלו נאחזין הדינין שזה בחי' אותיות ורידין (כמבואר במאמר דרשו סי' ל"ז) שמשם יניקת הרוח שטות סטרא דעשו שהיה אדמוני ע"ש תוקף התגברות הדמים שבו:
סִימָן ח׳ וְכוּ׳
[§1]
And therefore one must slaughter with a forward and backward motion — (see Siman 24) — for this is the aspect of or yashar [direct light] and or chozer [returning light] — the aspect of the light of intellect and Chochmah — the aspect of direct light — and the aspect of Malchus — the aspect of returning light — as is known. And if one slaughtered with only the forward or only the backward motion — one needs the length of the knife to be equal to the breadth of two necks — which also alludes to the two aspects — as understood in Maurai Or. And this is the aspect of: *"and he fell on Benjamin his brother's neck and wept"* [Bereishis 45:14] — and our Sages taught: he wept over the two Temple destructions that were destined to occur in the portion of Benjamin — corresponding to these two aspects — as is known.
[§2]
And this is the aspect of the fourteen finger-breadths of the minimum knife length for shechitah — regarding which it is said: "and you shall slaughter with this" [Devarim 12:21]. Fourteen — corresponding to the two aspects: Yud is the aspect of Chochmah — and Dalet is the aspect of Malchus — as stated in Orach Chaim. And this is the aspect of what our Sages taught [Chullin 27]: "from where is slaughter from the neck? — as it is said: 'and he slaughtered' — from a place where his sin submits [shach chato]." The words of Rabbi Yehudah: "from where 'his speech [sicho] submits'" — corresponding to the two aspects: the submitting and bowing — the aspect of humility — which is in the aspect of the first Temple — the aspect of Binah — the opposite of pride — regarding which our Sages taught: wisdom departs from the proud. And the speech [sicho] and word — the aspect of Malchus-of-speech — as is known. And these are the two necks mentioned. And this: "and slaughter [ushachat] — shachat means nothing but mashach [drew]" — the aspect of Chochmah — the aspect of: "drew wisdom from pearls" [Iyov 28:18] — as explained elsewhere — and also alludes to the aspect of chasadim — the aspect of: "draw Your kindness" — and: "draw Your kindness" — etc. — for through all of this one subdues the spirit of folly — the spirit of animality — which suckles at its root from the aspect of gevuros — as stated.
סִימָן ח — הִלְכוֹת אִישׁוּת
[§1]
Where there is kiddushin and no transgression — the child follows the father. For the kiddushin are from the aspect of Chochmah — which is called holiness [kodesh] — as is known. And from there is the aspect of the male. And therefore the child follows the father — for he is the essential one. And all where there is transgression — which is from the sitra achra and the yetzer hara — the aspect of a damaged knife — as cited in the Tikkunim. And also: through this one damages the holiness — as it were — the aspect of the blemishing of the moon. And therefore the child follows the blemished one.
## Segment 35
סימן כ"ג
[§21] A borrowed Tallis is exempt from Tzitzis — for what can one person do for another in the matter of his free will and character traits? In particular, since no two people are alike — different in appearance and in outlook — therefore the essential thing is that each person rouse himself, in the aspect of "If I am not for myself, who will be for me?" [Avos 1:14]. And then he can receive good and the illumination of the mochin also through his fellow — and all the more so through his teacher. And therefore if one borrows [a Tallis] that is already fitted with Tzitzis, one may recite the blessing over it — for [the lender] lent it with that intention. For rectifying a fellow's garment by having the borrower attach Tzitzis to it is not possible — as stated. Whereas if his fellow himself had already attached Tzitzis previously, then the borrower may also recite the blessing. [(In this way one can understand several of the later authorities' disagreements on these matters — but there is no room to elaborate.)]
## Segment 36
וע"כ שהיה פוסלת בשחיטה כי מאחר שהשיטה הוא בבחי' זביחת היצה"ר סטרא דעשו ע"כ צריכה להיות בזריזות גדול בלי שום שהיה כלל באמצע השחיטה. כי אם ישהה באמצע מורה כאלו נותן לו מקום להגבר כנגד ושזה בחי' מה שארז"ל כשם שאין מחמיצין את המצות כך אין מחיצין את המצוות ואמרו הוי רץ למצוה קלה וכו' והוי בורח מן העבירה. רץ ובורח דייקא. וע"כ אם אינו שוהה ומפסיק כלל רק שעסק השחיטה עצמה נשתהה מחמת שהסכין אינו חד אין בכך כלום מאחר שלא עמד לפוש ולהפסיק באמצע העסק רק עוסק בשחיטה כסדר אזי אף שממילא נשתהה כשר כי ממילא מובן שאין בני אדם דומין זה לזה. ויש זריז במלחמתו ביותר ויש שאינו זריז כ"כ בטבעו ואעפ"כ גם הוא נוצח המלחמה בשלימות בפרט כי הבא לטהר מסייעין לו ובלבד שלא יתן מעצמו להשונא מקום וזמן להתגבר כנגדו ח"ו כנ"ל. וע"כ מדינא שיעור שהיה דייקא כשיוער שחיטה. כי אז יוכל להתגבר כנגדו ולשחוט אותו בבחי' ואתא מלאך המות ושחט לשוחט. והמנהג להטריף כל שיהה אפילו במשהו וכו' כי תיכף שנותן לו איזה מקום וזמן יש לחוש שלא יתגבר לגמרי ח"ו וממילא מובן מזה עוד כמה הלכות שבסימן זה:
[§2] Precedence in blessings goes to what is most beloved [Siman 211] — for whatever is customarily most beloved to a person — presumably the spiritual life-force most suited and close to his soul is clothed within it — and therefore it takes precedence in blessing. And likewise what belongs to the Seven Species with which the Land of Israel is praised — which is the aspect of holy Malchus — and its air makes one wise — presumably within these species is clothed the light of Chochmah and holy life-force most vividly. And of these species themselves — whatever is mentioned closest to the word eretz [land] in the verse — presumably the holiness of the Land shines within it more — and therefore it takes precedence in blessing.
## Segment 37
סימן כ"ד
[§22] A father must acquire Tzitzis for his young son to educate him — for since Tzitzis draw the rectification of the human power of free will and character traits, one must certainly begin this in childhood — for *"it is good for a man to bear the yoke in his youth"* [Eichah 3:27]. And all of this applies to the small Tallis — which alludes only to the general bond with the holy intellect in potential — and in this one must educate the young child from his earliest years. But the large Tallis — he is only obligated once he is an adult of full understanding.
## Segment 38
וע"כ דרסה פסול בשחיטה מבואר קצת לעיל וגם כי אין לגמור את המלחמה בזריזות יתירה בפעם אחת ביחד כי הוא מלחמה ארוכה ע,כ צריכין לשתף הזריזות במלחמה כנ"ל עם בחי' המתינות ג"כ בכדי שלא תהיה בבחי' הריסה לגמרי ח"ו וכתיב לא תוכל כלותם מהר וכו' כמבואר במ"א וע"כ צריכין שתהא השחיטה בדרך הולכה והבאה שזה בחי' עייל ונפיק רצוא ושוב המבואר בסימן ואו במאמר קרא את יהושע ועכ"פ צריך שיחזיק הסכין כמלא שני צוארים ואז אף אם שחט בהולכה או בהבאה לבד כשר. מאחר שאינו בדרך התזה לגמרי בפ"א עכ"פ ומבואר קצת לעיל מענין שני צוארים: וע"F חלדה פוסל בשחיטה. כי עיקר כח תיקון השחיטה הוא ע"י התורה הק' שעי"ז נותנים כח למלכות דקדושה להתגבר וכו' ומחברם החי"ת והנו"ן. וכל אל והבחי' הקדושי' הם בבחי' התגלות שלא בבחי' הסתר וגניבה והעלמה וחלדה ח"ו. אצל התורה נאמר לא מראש בסתר דברתי (ישעיה מ"ח) וכמו שדרז"ל (שבת דף פ"ו ע"ב) ואצל החמכה נאמר חכמות בחוץ תרונה וכו'. מלכות דקדושה היא בחינת עלמא דאתגליא כידוע. אבל המלכות דסט"א בחי' היצה"ר בחי' עשו היא רק בבחינת גניבה והעלמה וערמה ומרמה וחשך והסתרה וחלדה בבחינת מים גנובים ימתקו וכו' וכתיב אצל כל פינה תארוב וכתיב יארוב במסתר כאריה בסוכו וכמוהו רבים וכמבואר בזוה"ק בחי' ההבדל שבין האשה זונה בחי' הסט"א והיצה"ר ובין הקדושה. וע"כ גם בחי' המלכות שלהם היא בחי' מלכותא בלא תגא. והגם שגם אצל הקדושה כתיב ואת צנועים חכמה וכתיב והצנע לכת וכו' ההפרש מובן ממילא. כי זה רק בדרך צניעות והסתר מעשיו הטובים בכדי שלא יהיה לו שום התפארות מבני אדם רק יהיו כל מעשיו לש"ש בלבד באמת בלי שום פניה אחרת כלל. נמצא שאינו מעלים עצמו מחמת בושה ח"ו רק אדרבה כנ"ל. אבל פתויי היצר הוא רק בבחי' גניבה וחלדה והעלמה מחמת שהמעשים עצמם יש בהם גנות גדול גם בעיני בני אדם וכמו שארז"ל תדע אדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם, וגם בכלל כי הקדושה וכל התיקונים הנ"ל הם בבחינת אור והתגלות אבל הסט"א הוא בחי' חשך וצלמות בחי' הכסיל בחושך הולך וכתיב והיה במחשך מעשיהם. וכתיב דרך רשעים כאפילה ורבים עוד כיוצא באלה עהפסוקים שזה בחי הסתרה וחלדה בחי' חשכות כנ"ל, וע"כ מדינא אין החלדה פוסלת אלא אם הוא מחובר ממש לדבר הנשחט שזה מורה על החשכות והעלמה וחלדה שיש בגוף הענין בעצמו מחמת שמץ וגנות שיש בו. אבל אם נתכסה ונחלדת השחיטה מחמת דבר אחר כגון מטלית פרוס על צוארה ושחט שחיטתה כשרה כי לפעמים גם בקדושה יש בחי' כזאת כנ"ל. ויש מי שפוסל גם בזה. כי מאחר שהסט"א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף בפני אדם ולפעמים מתלבש עצמו במצוות ע"כ בשעת קשרי המלחמה בח'י השחיטה צריכין לחוש וליזהר גם בזה. וגם כי לפעמים היצה"ר מונע את האדם מלעשות מצה ולפעמים שמביאו לידי עבירה ממש ח"ו עי"ז בעצמו שמתלבש עצמו במצוה זו היינו להיות הצנע לכת ביותר ולהסתיר מעשיו מבני אדם כ"כ עד שמביאו למכשול גמור ח"ו וכמובא בספרי קודש. ע"כ צריך האדם להתבונן על דרכיו וליזהר גם מבחי' חלדה כזאת כנ"ל: וענין הגרמה היינו ששחט למעלה ממקום שחיטה מבואר קצת לעיל.
סִימָן ט — עִנְיַן קַטְלָנִית
[§1]
The matter of the katalnis [the woman near whom two husbands have died]. For since two men have died with her — one fears that the sitra d'mosa has taken hold in her even more — G-d forbid — since the essential hold of the sitra achra is in the female aspect — the aspect of: "her feet descend to death" — G-d forbid.
## Segment 39
ויש לבאר עוד קצת בזה בקצרה גם לענין עבודת האדם במלחמתו עם יצרו שהעיקר הוא ע"י עסק התורה ששרשה היא בבחי' חכמה עילאה ומשתלשלת כ"כ עדשמתלבשת בדברים גופניים ובכלי המעשה. ממש בחי' שכל טוב לכל עושיהם שזה בחי' ההמתקה והתיקון שנמשך ע"י שחיטת הסימנים ששרשם סמוך לצד הראש ששם משכן המוחין ומסתיימין סמוך לגוף וכלי המעשה וע"כ נכון שתהא השחיטה בעמצא הצואר דייקא. ואין כאן מקום לבאר עוד בזה. וע"כ עיקור פוסל כגון שנעקר סימן אחד מהלחי ומהבשר שש םשורש חיבורו אז אין מועיל השחיטה גם בסימן השני.
Therefore she shall not marry again. But regarding a man near whom two wives have died — we do not attribute this to him — for he is from the side of Chochmah — where is the source of life — as stated.
## Segment 40
אפילו בעוף שהכשירו בסימן אחד. כי אין תיקון השחיטה מועיל אא"כ שני הסימנים מחוברין ואדוקין בשרשם אבל לא שנפרד אחד מהם לגמרי משרשו וחיבורו קודם גמר שחיטה ומובן קצת כפי הנ"ל:
[§3] And therefore one blesses over the essential item and exempts the secondary — for since that is the essential thing — one must bind the essential to the holy intellect and life-force clothed within it — and the secondary is automatically included within it. And some say that if the secondary is more beloved, one blesses over it first — due to the merit of what is beloved — as stated.
## Segment 41
סימן כ"ה וכו'
[§23] The custom not to wear a large Tallis until marriage — for through Tzitzis one merits the aspect of the bonding of the ches and the nun — sun and moon — etc. — from which is the root of the aspect of the union of husband and wife — as is known. And therefore one who made a Tallis for shrouds [burial garments] is exempt [from Tzitzis] — for the essence of Tzitzis is to rectify free will only while one is alive, and also because through them one draws the light of the ches, which is the aspect of vitality. And therefore it is forbidden to enter a cemetery wearing Tzitzis when they are uncovered — due to [the prohibition of] loveg larash [mocking the poor / the dead] — but when covered it is permitted — for inwardly and in concealment, even the dead retain a kusta d'chiyusa [kernel of life-force] through which they will arise at the resurrection and their light of intellect and soul will be renewed specifically through death — as stated above. And they will merit this also through the mitzvah of Tzitzis that they fulfilled while alive — as our Sages taught, cited in Shulchan Aruch Siman 24, regarding the punishment of one who neglects Tzitzis: concerning him it is said *"to take hold of the corners of the earth"* [Iyov 38:13] — which refers to the great wicked who will not arise at the resurrection. And therefore the custom is to clothe the deceased in a Tallis as well.
## Segment 42
וע,כ צריכין לבדוק אחר שחיה אם נשחטו רוב הסימנים ואם לא בדקו אח"כ אסור דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך שנשחטה כראוי. כי הניצוצות הק' או הנפש המגולגל ומלובש בה בבהמהוכיוצא היא בבחי' יושבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל. כי נאסר ונקשר ברוח הבהמיות בחי' רוח שטות וכסילות והחשכות שהיא מבחי' עשו כמו שדרז"ל ולחשך קרא לילה זה עשו ומצפה להתתקן ולעלות ע"י תיקוני השחיטה, אבל מסמתמא המניעות שהם מצד הסט"א מתגברים מאד למנוע תיקונו ע"כ בחזקת איסורה והיא מעכשיו בחזקת היתר שהיא ממין טהור ע"כ אם אירע בה אח"כ איזה ריעותא מעמידים אותה בחזקת היתר כמובא בשו"ע: וע,F אע"פ שע"י השחיטה קיבלה תיקונה והותרה באכילה אעפ"כ אסור לאכול ממנה עד שתמות. כי אע"פ שכבר יצאה מאיסור אבר מן החי לישראל ע"י השחיטה שהמתיקה הדינים הנאחזים בדמיה ונפרד כבר בחי' הכסילות והחשכות הנאחז בה אעפ"כ מאחר שיש בה עדין איזה חיות לא נפרדה ונתבררה עדיין לגמרי מבחנית אלו הנאחזים בה. ועל כן יש בה עדיין איסור משום לא תאכלו על הדם כי עדיין לא נמתקו הדמים שבבה בשלימות. אבל לאחר שיצא חיותה לגמרי אז הותר לאכול גם מה שנחתך ממנה בעודה מפרכסת כמבואר בסי' כ"ז:
[§4] And since the essential blessing is to bind oneself to the life-force and Chochmah in every thing — and this is impossible except through the aspect of Malchus — our Sages therefore taught, and it is explained in Siman 214: any blessing that does not contain mention of [G-d's] Name and Kingship is not a blessing — for the essential wisdom and knowledge is only the knowledge of His Name — and in the Zohar they said: "What is His Name? This is Chochmah." And therefore the blessing must contain mention of Name and Kingship.
## Segment 43
סימן כ"ח
[§24] When gazing at the Tzitzis, one gazes at the two front Tzitzis — which contain ten knots — an allusion to the Havayos, i.e. the holy Sefiros — and they also contain 8 threads and 10 knots, totalling 26 — the numerical value of the Name Havayah. For this is the entire essence of the Tzitzis: to bind oneself and gaze only at the intellect and holy vitality clothed in every thing — which is drawn through the aspect of the light of the holy Sefiros and middos clothed in every thing according to its level — as is known from the holy teaching of the Baal Shem Tov זצוק״ל. And through this one merits to attain the light of His G-dliness and cleave to Him continuously — this is the aspect of the holy Name Havayah, which is the root of all. And therefore one who is careful in the mitzvah of Tzitzis merits and sees the face of the Shechinah.
## Segment 44
וע"כ צריך לכסות דם חיה ועוף בעפר כי כברמבואר שבחיה אעפ"כ שנבראה ג"כ רק מן האדמה וצריכה שחיטת שני הסימנים מכל מקום מתנוצץ בהחיה בחי' אור החכמה והחיות דקדושה ביותר וע"כ נקראת חיה כנ"ל ומכ"ש בעוף שנברא מן הרקק ויש בו גם מבחי' המים כנ"ל. וזה בחי' מה שבהמה חלבה אסור ובחיה ועוף מותר החלב. כי מבואר בכתבים כי חלב ודם הם כנגד בחינת ימין ושמאל וכו' שהם בחינת ישמעאל ועשו וכו' וע"כ בבהמה מחמת גסותה וגשמיותה אסור גם החלב שבה להדיוט כי אין בוכח לברר ניצוץ בחי' הטוב שיש בו ולא הותר רק לגבוה ולמזבח כפרה כי משם שורש אחיזת היצה"ר מבחי' החלב והדם שבאדם בבחי' וישמן ישורון ויבעט וכן שמנת עבית וכו'. וכיוצא בזה רבים, וזה בחי' מה שדרז,ל (שבת ל"א) זה דרכם כסל למו (שפשוטו מדבר מהכסילות של החוטאים) יודעים רשעים שדרכם למיתה (נמצא שהידיעה הזאת היתה גורמת להם לשוב בתשובה ולילך בדרך החיים כנ"ל) אלא שחלב מכס על כסלם וכו' ע"ש. נמצא שהגשמיות והרוח שטות וכסילות של היצר הרע שהוא מבחי' עוש אדמוני בחי' דם כנ"ל. נאחז גם בהחלב כנ"ל. וע":כ חלב בהמה ממש אסור כנ"ל משא"כ בחיה ועוף שהם קדים ורוחניים ביותר ע"כ חלבם מותר. רק הדם אסור גם בהם מחמת תוקף הדינים שבו שיש בהם מאחיזת בחי' עשו ביותר כנ"ל. אך מחמת דקותם ורוחניותם שעי"ז הם סמוכים ביותר לבחינת אדם מדבר ע"כ צותה התורה לכסות דם שחיטתם בעפר. וע"כ נאמר אצל מצוות כיסוי הדם לשון צידה ודרז"ל מה תלמוד לומר מלמד שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה (עיין רש"י) נמצא שהכתוב מרמז שחיה ועוף הבאים לאדם ע"פ רוב בטורח ויגיעת הצידה ואין מזדמנין לו בכ"פ. ע"כ אכילתם הוא בבחי' שבירת תאוות אכילה שזה בחי' הכנעת קליפת עשו שהיה להוט אחר גרונו ביותר וזה מחמת כי ברוחניותם הם סמוכים ביותר לבחי' אדם כנ"ל. וע"כ צריך דמם כיסוי באפר ועי"ז בנקל יותר להניצוצות הק' שבהם לחזור ולשוב לשרשם בבחי' וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב וכו' כידוע. וע,F ארז"ל ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה כי מאחר שהתחיל לעסוק בתיקונו שהוא השחיטה ע"כ מוטל עליו ביותר לגמור התיקון גם ע"יהכיסוי. ואם לא כסה וראהו אחר חייב לכסות כמ ואצל בחי' האדם.
[§5] Responding Amen after a blessing [Siman 215] — for Amen in numerical value equals [the Names] Havayah and Adnus — which is the aspect of uniting Malchus with her Beloved — the moon receiving light from the sun — which is the aspect of Chochmah. And therefore our Sages taught: "Whoever responds Amen with all his power and intention" — which is also from the aspect of Chochmah and his life-force — "the gates of Gan Eden are opened for him" — which are the aspects of lower Chochmah and upper Chochmah — meaning he himself also merits to enter the gates of holy Chochmah through the aspect of Malchus — which is the aspect of lower Chochmah — as is known — and therefore he merits to respond Amen even in the World to Come.
## Segment 45
ובוודאי יש הבדל גדול ביניהם כמובן ממילא. וע"כ כסהו ונתגלה אינו חייב לחזור ולכסות מאחר שכבר נגמר התיקון תיכף בכסוי הראשון. אבל כזהו הרוח ונתגלה חייב לכסות. מאחר שלא נעשה הכיסוי ע"י אדם רק ממילא ע"י הרוח והרי חזר ונתגלה ע"כ חל החיוב גם עכשיו על האדם. וע"כ צריכין לכסות דייקא שיהיה עפר תיחוח גם למטה שיתערב הדם תיכף עם העפר מכל צדדיו. וממילא תבין לפרש עוד כמה הלכות שבסימן זה: כט) הלכו' טרפות. וע"כ הטרפה אסורה כי מאחר שיש בה טרפות בידוע שגברו עליה הדיני' ביותר עד שנאחז בה הכסילות מאד שהיא בבחי' סטרא דמותא בחי' טורף נפשו ונתרחקה מן החיות דקדושה שהיא בחי' חכמה בחי' חי"ת, וע"כ טרפה אינה חיה כמו שלמדו חז"ל מפסוק זאת החיה וכו' חיה אכול ושאינה חיה לא תאכל, וע"כ אסורה באכילה לישראל שמקושרים אל בחינת החיות דקדושה שהיא בחי' חכמה בחי' קדש וזה ואנשי קדש תהיון לי היינו כנ"ל. וע"כ ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו. שהוא מבח'י עוש כמו שדרז,ל על פסוק מחזיק באזני כלב וכו' בחי' מלכות דסט"א כידוע (ועיין בזוה"ק משפטים דף קכ"א) וזה בחינת חי"ת טרפות נאמרו למשה מסיני. חי"ת דייקא לעומת החי"ת דקדושה הנ"ל (ולתנא דבי ר' ישמעל ח"י טרפות נאמרו כי על ידם נפגם בח'י החיות דקדושה) וזה בחי' ח' טרפות הם וסימנן דן חנק נפש. היינו שהתגברקו כל כך בחי' הדינים על הנפש עד שנאחז בו בחי' סטרא דמותא בחי' שאמר (איבו ז') ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי כי מיתת חנק היא כ גדמה שפגמו בבחינת הה"א אחרונה בבחי' מלכות וזה בחי' ובשר בשדה טרפה דייקא לא תאכלו כי גבר עליה אחיזת עשו איש שדה וכפי פשוטו ר"ל דרוסה שנטרפה על ידי חיות רעות שבשדה שהם ההיפוך מבחינת החכמה ומלכות דקדושה שהם בחי' חיות הקדש כידוע וכנ"ל. וע"כ נכללו בזה כל המיני טרפות כי כולם הם בבחינת זאת כנ"ל ועיין זוה"ק פנחס דף רל"ח. וע" כ יעקב אבינו שהיה מקושר אל השכל דקדושה בשלימות זכה לבטל כל מיני טרפות שהם מבחינת טירוף הדעת סטרא דמותא. וע"כ אמר ללבן טרפה לא הבאתי אליך. ומחמת שהטרפה היא אעפ"כ קצת גבוה בבחינתה ומדריגתה מבחי' נבלה ששלט בה כבר סטרא דמותא ממש וע"F מטמאת ג"כ אבל טרפה היא בחיותה עדיין רק שנאחז בה ביותר בחינת סטרא דמותא כמבואר גם בזוה,ק בענין מה שאצל איסור טרפה נאמר ואנשי קדש תהיון לי ואצל נבלה נאמר כי עם קדוש אתה ועיין גם בליקוטי תורה להאריז"ל וע"כ ארז"ל שחיטת הטרפה מטהרתה מדיי נבלה כי אעפ"כ מועיל לה תיקון השחיטה שלא תטמא בטומאת נבלה עכ"פ. וע,F כל הטרפות הם עי"ן בפרטי פריטות כמו שמנה אותם הרמב"ם ז"ל. כי כמ ושצריכין בקדושה להסתכל בעינא פקיחא ולהתבונן עצמו אל השכל שיש בכל דבר בפרטי פרטיות בכדי שיאיר לו השכל להתקרב להשי"ת ע"י כל דבר ודבר כפי בחינתו בפרטיות. והעיקר זוכין לזה על ידי עסק התורה שכלולה משבעים פנים לתורה. והשבעים זקנים שמהם תצא תורה לכל ישראל נקראים עיני העדה. וע"כ כצמו כן לעומת זה מתגברת הסט"א להפריד ח"ו מן השכל דקדושה ומן התורה הקד' שהם עיקר החיים דקדושה ולהמשיך ח"ו בחי' סטרא דמותא שזה בחי' טרפה אינה חיה כנ"ל וע"כ הם ג"כ שבעים טרפות דייקא. וגם מחת כי שרש השתלשלות יניקתם הוא מבחי' תוקף הדינים כנ"ל שזה בחי' גזר דין של שבעים שנה כמובא מעין זה גם ברקנטי. גם יש לומר כי הם כנגד השבעים אומות עכו"ם ועיין בספר הקנה שעל המצוות
סִימָן י — אֵיזוֹ גְּרוּשָׁה מוּתֶּרֶת לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ
[§1]
Which divorced woman is permitted to return to her husband — etc. For even though a woman has joined her husband through chuppah and kiddushin — the Torah permitted her to another man through divorce from her first husband — for from then she was separated from him and became free — and is permitted to marry another. And their union will be a holy union — in the aspect of the connection of ches and nun mentioned. And this: *"if a man takes a woman and marries her"* [Devarim 24:1] — the aspect of the union of the two aspects mentioned. And this: "and if she finds no favor in his eyes" — chen specifically — meaning: their union and connection does not go well — and through this she finds no favor in his eyes. For there is no aspect of the connection of ches and nun in their union in its fullness — the aspect of chen — as stated. And this: "for he found in her" — etc. — even so she is permitted to marry another — for perhaps their union will be in the aspect of chen mentioned. And likewise the first husband is permitted to take her back. But once she married another — the first husband cannot take her back — since she has already been in the aspect of union with another through chuppah and kiddushin — she is then forbidden to the first. So as not to confuse the powers and aspects even more — and for the sitra achra to grow even stronger. And this is what is written: "after she has become defiled" — for since she joined another according to the law — she has now been made impure for the first — with whom she was originally in a permitted union — and now that she has been forbidden to him — she cannot return to her first permission — even through the divorce or death of the second. But if she did not join the second only in zenus [harlotry] — it is not a holy union — and she has not yet departed from her first presumption. And she is permitted to return to the first — like any other free woman who committed zenus. For after divorce — before she married another — she is considered vis-à-vis her first husband as another free woman.
## Segment 46
סימן ל' וכו'
[§1] After donning a Tallis with Tzitzis — which alludes in general to the rectification of the tzimtzum [contraction], the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] — through which one merits to receive the light of the intellect — one thereafter places the Tefillin — which are the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] — the aspect of the light of the intellect mentioned above. And therefore our Sages taught: "One who places Tefillin merits life" — for the light of intellect and wisdom is the essence of vitality — in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
## Segment 47
והנה לבאר כל מיני טרפות בפרטיות ע"פ דרך זה ירבה האריכות וגם כי אין לנו עסק בנסתרות לבאר סוד כל בחינהובחינה ואבר מאיברי הבעל חי להיכן הם מרמזים בשרשם ברוחניות על כן ההכרח לקצר בזה: והנה בדין פסוקת הגרגרת ברובו ונקובת הושט במשהו נתבאר עלעיל קצת ואי לאו דמיסתפינא ה"א בדרך צחות בענין המבואר בשו"ע סימן ל"ג שעורות הושט החיצון אדום והפנימי לבן וכו' כי כבר נתבאר שהקנה מרמז לבחי' יעקב שבחר לחלקו העוה"ב שאין בו אכילה ושתיה שזה בחי' הקנה. וזה בחי' הקול קול יעקב בחי' הקנה מוציא קול והוא ג,כ בבחי' קנה חכמה שהוא מדתו של יעקב ועשו אחיזתו בבחי' הושט שבו עיקר אכילה ושתיה וכו' כמובן כל זה בזוה,ק והנה יעקב ועשו היו שניהם בבטן אחת וגם בלידתם נאמר וידו אוחזת בעקב עשו שזה בחי' הקנה והושט שבטבע הבריאה הם מחוברים יחד וע"כ אם נפרד הושט מהקנה וכו' טרפה כי זה מדתו של יעקב שלא להפריד הושט שהוא בח'י העוה"ז שיש בו אכילה ושתיה מהעוה"ב שהוא בחי' הקנה כיהלא ההכרח גם ל יעקב להשתמש בהדברים של העוה"ז רק שעושה הכל בחכמה וכל מעשיו לשם שמים. מה שאין כן עשו הוא מקלקלק סדר הבריאה ומפריד את בחי' העוה"ז מהעוה"ב לגמרי. שזה בחינת נפרד הושט מהקנה ע"כ טרפה כי זה מבחינת סטרא דמותא. וזה בח'י מה שהושט שמרמז לבחי'. העוה"ז יש ל ושני עורות. החיצון אדום כי בו נאחז ביותר בחינת עשו אדמוני. והפנימי לבן כי פנימיות העוה"ז הוא בבחי' צחות ולבנונית בחי' עוה"ב בחי' ל"ב נתיבות (חכמה) ר"ת לבן כידוע, וע"כ אם נתחלפו שאחיצון לבן והפנימי אדום שזה מבחי' עשו שהפנימיות שלו הוא מתוקפא דדינא ותאוות העוה"ז ואפילו כשעושה איזה דבר שבק' שהוא מבחי' לבנוניצת בחי' חסדים בחי' עוה"ב הוא רק בבחי' חיצוניות אבל פנימיות הוא בבחי' עשו הוא אדום ע"כ טרפה. וכן אם שניהם אדומים. ואם שניהם לבנים עיין בשו"ע.
[§1] For fragrance does not enter the body — it only rises to the brain — where the dwelling of the light of the intellect and the soul is — and the spices themselves are the aspect of Malchus — as is known. And therefore one must bless over fragrance as well — and bind oneself to the holy life-force and intellect clothed within it — and draw close to Hashem through it. Only since it does not enter and remain within the body — rather its pleasure passes and departs immediately — for in its root it is a spiritual and very refined matter — therefore one does not recite a blessing after it.
## Segment 48
ולדעת האוסרין גם זו טרפה כי זה בבחינת אל תצדק הרבה וכו' בחינת שאלות עשו איך מעשרין את התבן וכו'. עוד יש לומר כי הושט שהוא בחינת העוה"ז יש בו אחיזת עשו וישמעאל ועשו הוא אדום וישמעאל הוא בבחי' לבן כי הם מונים ג"כ ללבנה ויניקתו מצד החסד בחי' לובן סטרא דאברהם ועל כן הוא בבחי' חלב לבן כנ"ל. וע"כ כשהלך יעקב ללבן להכניע קליפתו ולברר ממנו הניצוצות הק' כנ"ל בחלק או"ח אז הלך עשו אל ישמעאל וכו' בכדי לקבל ממנו כח ביותר ולהשתתף עמו כנגד יעקב. וע"כ אם נתחלפו זה מורה על תחבולות היצר בחי' עשו להתלבש במצוות שהם בחינת לובן אבל פנימיות כוונתו להרע. וכן אם שניהם אדומים או לבנים. מורה שנכללו קליפת עשו וישמעאל ביחד להתגבר כנגד יעקב וע"כ טרפה. וכן אם יש לו שני ושטים או שני קנים טרפה דכל יתר כנטול. ולא מיבעיא שני ושטים כי זה בחי' אל תרשע הרבה מאחר שבו עיקר אחיזת עשו הרשע אלא אפילו שני קנים ג"כ טרפה בבחי' אל תצדק הרבה. וכן ואל תתחכם יותר. כי צריכין שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו.
סִימָן י״א וְכוּ׳
[§1]
And therefore one may not slaughter initially except by the light of day or by the light of a torch — since the essential rectification of shechitah through intellect and Chochmah is the aspect of the great luminary — the sun. And therefore even by moonlight some prohibit initially — since in this aspect is the essential battle. But after the fact — even if one slaughtered in a dark place — the shechitah is valid — for in truth the holy intellect shines even in a dark and gloomy place — as explained within — and this is the aspect of: *"though I sit in darkness — Hashem is a light for me"* [Michah 7:8]. And this: one may always slaughter — both by day and by night. For since shechitah at night draws from the two aspects of these rectifications — the aspects of the measure of day and the measure of night — one may slaughter also at night. But initially one needs the light of a torch — to draw the aspect of light in greater revelation. And therefore one must be careful in shechitah that there be no suspicion of any inclination toward idolatry or heresy or apostasy — G-d forbid — as explained in the Shulchan Aruch — for all these are the very opposite of these rectifications.
סִימָן יא וְכוּ׳
[§1]
The suspected woman — etc. — and the matter of: just as she is forbidden to the husband — so she is forbidden to the lover. For through her committing zenus through the spirit of folly of the yetzer hara — the aspect of: "when his wife goes astray" — as our Sages taught — through this she was separated from the aspect of the spirit of wisdom of her husband — until she became forbidden to him. And therefore she is forbidden also to the lover — through whom she was damaged and separated from the aspect of the spirit of wisdom. And how shall she return to overpower with him in a holy union — which is through the aspect of the light of Chochmah — as stated?
## Segment 49
וע,כ עיקר שלימות קנין החכמה והעוה"ב הואע"י קנין התורה הק' שהוא בחיח' עמודא דאמצעיתא כנ"ל. כל זה כתבנו בדרך צחות קצת כנ"ל. ובאמת קשה לבאר כל עניני טרפות בפרטיות כי רבים הם. אך בכלל הוא כי יש אברים שהם כלי החיות.
[§2] And this is the aspect of *"and he smelled the scent of his garments and blessed him"* [Bereishis 27:27] — said concerning Yaakov — and our Sages taught that the scent of Gan Eden entered with him — which is the aspects of lower and upper Chochmah mentioned above — which are the source of blessing — as stated — therefore "and he blessed him."
## Segment 50
כגון המוח והלב והריאה ובהם עצמם יש ג"כ פרטים כגון הגלגולת וקרומי המוח והמוח וכן טרפש הלב ובשר הלב וחללי הלב וקנה הלב וכן קרומי הריאה ובשר הריאה וסימפוני הריאה. ויש כלי האכילה ועיכול האכילה וביררו וזיכוך האכילה והם המעים והקורקבן והמסס ובית הכוסות וכו' והכבד והמרה והטחול וכו' וכן כולם.
סִימָן י״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: a fetus found in a slaughtered animal's womb does not require shechitah. For the essential strengthening of the filth of the spirit of folly — the spirit of animality — the aspect of the yetzer hara — is from when it emerges from its mother's womb — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Noach, ch. 34]. And therefore as long as it was in its mother's womb at the time of shechitah — until the spirit of animality was also rectified — for the fetus is a limb of its mother — and therefore even afterwards it does not require shechitah except by rabbinic ordinance — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
[§2]
And therefore: if the fetus extended its head — where the essential source of its life-force is — before the shechitah — then the vile breath that rules in the air of the world has already cleaved to it. And therefore even if it withdrew it back — it is not rendered permitted by the shechitah of its mother. And see in the Shulchan Aruch regarding other limbs of the fetus — and all of it is according to the above.
[§3]
And therefore: it is forbidden to slaughter an animal and its offspring on the same day — as explained in the holy Zohar — this is so as not to display the quality of cruelty — for through this that quality is aroused — as it were — above as well.
[§4]
And this is as stated — for since the essential shechitah is to rectify and subdue the spirit of animality — the aspect of the spirit of folly — the aspect of the quality of cruelty and anger — the aspect of: "anger rests in the bosom of fools" [Koheles 7:9] — as explained elsewhere — therefore the shechitah itself must be in the aspect of kindness and mercy and daas — the aspect of: "and slaughter — means nothing but drew" — the aspect of: "draw Your kindness upon those who know You" — and not through derasah [pressing] — which is in the aspect of murder and cruelty. And therefore one also may not display the quality of cruelty in the act of slaughtering an animal and its offspring — which is also an act of cruelty. And also: since for now there is still some need in the world for the spirit of folly and the yetzer hara — for the sake of free choice and the sustenance of the world — as our Sages taught: "and behold it was very good — this is the yetzer hara" — and our Sages taught: "the yetzer hara — push away with the left and draw close with the right" — therefore it is forbidden to slaughter an animal and its young on the same day. For through this one shows as if one wants to nullify the spirit of animality entirely — which is still impossible.
[§5]
And see the book Ta'amei HaMitzvos of Rekanati — and you will understand further regarding our subject. And therefore: the day follows the night for the law of an animal and its young — for such is the order of drawing these rectifications: b'reisha chashukha v'hadar nehora [first darkness and then light] — for one cannot draw the holy light of the intellect — which is the aspect of day — until one first rectifies the aspect of Malchus — which is the measure of night — as explained also in Orach Chaim. And therefore: if one slaughtered the first even close to nightfall — one is permitted to slaughter the second afterwards at the start of the night — for since it has now already begun to draw these rectifications anew — in an entirely different manner — for no day is similar to its fellow — therefore there is no concern at all. And therefore the prohibition of an animal and its young applies only to cattle — which is from the aspect of Malchus and gevuros — etc. — (see Likutay Torah of the Ari, Parshas Shemini) — but not to the chayah. For even though the chayah is also from this aspect — and it is included within behemah — as is explained there — even so it is lighter in its movement and the light of the intellect shines in it in greater revelation — and this itself is the meaning of chayah — the aspect of: "wisdom gives life" [Koheles 7:12] — as is known. And therefore the prohibition of an animal and its young does not apply to it — since the light of the intellect already shines more in its very life-force than it shines in the behemah. And through the intellect one understands that the shechitah itself is not at all an act of cruelty — G-d forbid — but on the contrary: it is for the animal's rectification and benefit. And therefore what concern have they when one also slaughters its offspring — and likewise for the second reason mentioned — this matter is also understood — and through this several other laws in this siman are also understood.
סִימָן יג
[§1]
The matter of: a man may not marry the pregnant woman of another — or the nursing woman of another. For the child — who flows from his father — as long as its life still depends on its mother — who gives birth and nurses it — it is still impossible for her to fully separate from her first husband — the father of the child — and unite with another man. And this is what our Sages taught [Yevamos 42b]: "perhaps she will become pregnant and the milk will become turbid and will kill it" — etc. — see there. We see that they were concerned lest the child come through this to mortal danger. And as stated — for since she separated from the father — whose root is in the aspect of wisdom — the aspect of life — and the life of the infant depends on the mother — therefore if she marries another and thereby separates entirely from the connection she had with the father — as stated — one must fear lest the sitra d'mosa overcome the infant entirely — G-d forbid — and bring it to mortal danger — G-d forbid. And therefore she may not marry until she completes the time of nursing. And through this you will understand several matters in this siman.
## Segment 51
וכן יש כלים של כלל בנין הגוף כגון השדרה והצלעות. וכלים של שימושי הגוף לעמוד ולילך ולשכב ולנוח. ובכל אחד ממיניהם יש כמה פרטים כנ"ל. וכולם מרמזין ברוחניותם למה שמרמזין והכל כלול בבחינת המשכת התיקונים הנ"ל שהם כלל הכל. כי החכמה והשכל הוא בחי' כלליות הג' ראשונות. והתורה הוא בחי' עמודא דאמצעיתא בחי' הואו קצוות. ומלכות הוא בחינת סוף דבר כידוע. וע,כ קבלו חז"ל הלכה למשה מסיני שיעור כל מיני טרפות של כל אבר ואבר כפי בחינתו. כי יש פגמים שנוגעים העיקר לבחינת המשכת החכמה והשכל בחי' החיו. ויש פגמים שנמשכים ממה שפגמו כנגד התורה הקדושה והעיקר בעוון ביטול תורה ח"ו. ויש פגמים שנמשכים ממה שפגמו בבחינת מלכות ובכולם קבלו חז"ל השיעור האמיתי באיזה אופן יוכל הפגם עדיין להתתקן בנקל ואז גם הטרפות שנשתלשל על ידו אינו מפסיד את החיות של הבעל חי לגמרי ח"ו רק יוכל להתרפאות ובהמשך הזמן הדרא בריא. ויש שגברו הפגמים כ"כ עד שנוגע להחיות ואינו חי שנים עשר חודש כמו שארז"ל טרפה אינה חיה ואז היא אסורה כי נאחז בה הסט"א ויטריף את נפשו ח"ו ע"י אכילה זאת. וע"כ ספק טרפה אם חיתה י"ב חדש או עד שתתעבר ותלד הוא בחזקת כשרות כי מזה מובן ונראה שאין בה אחיזת סטרא דמותא כיאל אחר איסתרים ולא עביד פירין.
[§3] And therefore there are also general and specific blessings over fragrances — all as stated above. And therefore it was customary to bless over incense and fragrance after the meal — to show that the side of Yaakov has prevailed and Esav — the yetzer hara — has no hold in the meal — for the meal was intended only for the life of the soul — which is the fragrance — as our Sages taught. And this is the aspect of: *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25]. And therefore one does not bless over a fragrance that has no substance — for it is impossible to receive the light of the intellect except through the aspect of Malchus — the aspect of contraction — from which is the root of all things from which a person receives his life-force.
## Segment 52
ומאחר שנתעברה וילדה מובן שהיא מצד בחי' הקדושה שהוא בחי' חיים נצחיים בחי' קיום העולם במין ובבחי' שארז"ל לענין האדם שמניח בן וכו' כאלו לא מת. ועל כן אמר וחלב טהור סותם את הנקב. כי הוא כגופו של בשר עצמו וע"כ גם בטבעו הואאדוק בו היטב וסותם. משא"כ חלב טמא מאחר שהוא מבחי' הלובן דסט"א כנ"ל ע"כאינו אדוק כל כך בבשר ואינו סותם. ועל כן כל שכנגדו בבהמה טמא גם בחיה אינו סותם כי די לו להפקיע את עצמו במה שהתירתו תורה מחמת שהוא ממין חיה כנ"ל אבל לא לסתום ולהציל הבעל חי מטרפות על ידו כי הוא ג"כ אינו אדוק בטבעו בבשר ואעפ"כ הכשירתו תורה כנ"ל:
סִימָן טו — אִיסּוּר עֲרָיוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וְדְרַבָּנָן
[§1]
Forbidden relations by Torah law and by rabbinic law — etc. For holy Torah gauged with its holy wisdom: that these unions cannot be in the aspect of holy union and connection — the aspect of drawing these rectifications mentioned. And in addition to what the Torah forbade — the Sages added further — and since the Sages already forbade them — they too are in the aspect mentioned.
## Segment 53
סימן ס"א
[§2] But since in holiness every aspect and attribute is comprised of all the others — the Tefillin too are comprised of both aspects: the ches and the nun. The hand-Tefillin [shel yad] is the aspect of the mochin d'nukva [feminine consciousness] — the aspect of nun — and the head-Tefillin [shel rosh] is the aspect of the light of intellect — the ches. And therefore each contains four portions [parshiyos] corresponding to the aspect of the nun — which is poor and destitute — and together they are eight portions — corresponding to the aspect of the ches. And therefore the hand-Tefillin precedes the head-Tefillin — for first one must rectify the contraction, and then one merits to receive the mochin.
## Segment 54
וע,כ צריך ליתן לכהן זרוע ולחיים וקיבה של שור ושה וכו' ומבואר בליקוטי תורה להאריז"ל פ' שופטים כי לחיים הם כנגד ג' ראשונות וזרוע כנגד חג"ת וקיבה כנגד נה"י שש םמקומה נמצא שמרמזין לכלליות בחינת המשכת התיקונים הנ"ל.ף וע"כ נותנין לכהן. כי בכהונה יש גם כן בחי' כלליות כולם (עיין מאורי אור) וע"כ עי"ז נגמר התיקון של אכילת הבשר בשלימות. ועל כן חיה ועוף שאין בהם אחיזת הסט"א כ"כ כנ"ל ע"כ אין צריכין לתיקון זה. ועל כן החיוב על השוחט ליתן המתנות לכהן כי הוא העוסק בהתיקון של הבהמה שע"י השחיטה. היינו להמתיק הדינין בשרשן לבטל ממנה אחיזת הכסילות והסט"א ע"כ צריך לגמור התיקון על ידי המתנות להכהן איש החסד והוא בבחי' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. (עיין עסעיף כ"ח):
[§1] For it is known and explained in the holy books that all miracles — which are the overturning of nature — are the aspect of the renewal of Creation — which was brought about through holy Chochmah — in the aspect of *"In the beginning G-d created"* [Bereishis 1:1] — and its Targum: "in wisdom." And nes [miracle] itself in numerical value equals mah and Adnus — as cited in the writings — and mah and Adnus are the aspect of the union of Malchus with her Beloved — etc. And also the miracles themselves — since they have already descended into this world and clothed themselves in place and time — they are in the aspect of Malchus — through which one merits to receive the light of the intellect. Therefore one who sees a place where miracles were performed for Israel recites a blessing — etc. — for presumably in this place even now the light of the supernal Chochmah shines and flickers most vividly — and one can draw closer to Hashem through it most intensely — therefore one must bless.
## Segment 55
סימן ס"ב
[§3] And our Sages taught: "All the time that they are between your eyes, there shall be two" — meaning it is forbidden to remove the hand-Tefillin before the head-Tefillin — for the head-Tefillin alludes to the aspect of the ches. And therefore one must have Tefillin on during the recitation of Shema — which comprises the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship [the aspect of nun] and the yoke of Torah and mitzvos through which one gives strength to holy Malchus — and during the Tefillah [Amidah prayer] — for through this all prayers and requests are accepted — as stated.
## Segment 56
וע"כ אסור לאכול אבר מן החי ובשר הפורש מן החי. כי כל זמן שלא נמתקו הדינים בשרשם ע,י תיקוני השחיטה א"א להפריד הרע והכסילות הנאחז ברוח הבעל חי שהוא אחיזת הרוח שטות רוח סערה מסטרא דעשו. וע"כ אכילה כזו פוגמת הנפש מאד. וגם כי הוא ממדת אכזריות מאד שהוא ממדת החיות רעות וטמאות הדורסים ואוכלים וטורפים ואוכלים ואלו החיות הם ההיפוך מבחינת החכמה והחיות דקדושה שמשם שורש הרחמים והחסדים וביטול כל מיני רוגז וכעס ואכזריות כנ"ל כמה פעמים:
סִימָן טז
[§1]
The prohibition of a non-Jewish woman or a slave woman. For it is a union of the sitra achra literally — to the point that even the son born from this is not called his son — but her son. And his punishment is very severe — as our Sages taught.
## Segment 57
סימן ס"ג
[§4] It is forbidden to interrupt between the hand-Tefillin and the head-Tefillin. Our Sages taught: "One who spoke between the hand-Tefillin and the head-Tefillin must return to battle" [Sotah 44b]. For one must bind and unify the ches and the nun so they are in a single unity — in a complete union [yichuda shlim] — and through this one merits to overpower and conquer the battle and fully subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra — as is explained within [the discourse].
## Segment 58
ומחמת שעיקר התגברות הסט"א באכילה הוא באיכלת בשר כנ"ל ע,כ צריך לשמרו ובשר שנתעלם מן העין אסור אם לא על פי האופנים המבואר יםבשו"ע דחיישינן שמא הוחלף ע"י בחי' התמורות והחלופין של בחי' הסט"א והיכלי התמורות שמתגרין להחליף ולהמיר וכו' כידוע:
And his punishment is very severe — as our Sages taught.
## Segment 59
סימן ס"ד ס"ה וכו'
[§5] The black color of the Tefillin and straps — for black alludes to the aspect of tzimtzum [contraction], as is known. And therefore even the ink with which the portions of the Tefillin are written — which are the aspect of the light of the holy mochin — must specifically be black.
## Segment 60
ענין איסור חלב ודם מבואר קצת לעיל. וכן גיד הנשה אסור לפי שנצטער בו יעקב אבינו בהאבקו עם שרו של עשו שהוא בחינת היצה"ר וגיד זה הוא כנגד ט' באב שבו נחרב בית מקדשינו שכלול מכל התיקונים הנ"ל כמבואר בחלק אורח חיים:
And his punishment is very severe — as our Sages taught.
## Segment 61
סימן ס"ט וכו'
[§6] The square shape of the Tefillin alludes to the aspect of Dalet mentioned above. The tittura [the base of the Tefillin box, which covers the opening of the compartment] — this is to cover and conceal the light of the holy mochin — in the aspect of *"the glory of G-d is to conceal a matter"* [Mishlei 25:2]. And this is also the aspect of the Name Shakai [שַׁדַּי] in the Tefillin, which also alludes to the aspect of the mochin and the contraction — as is explained in the discourse Tiku Emunah, Likutay Torah [Part II], Siman 5.
## Segment 62
וע,כ צריך הבשר הדחה ומליחה בכדי להדיח הדם בעין שעליו שהוא אסור כנ"ל וגם כדי לרכך הבשר שיוכל המלח להפליט הדם ממנו. כי אף שכבר נטהר הבשר מהדם בעין שעליו אעפ"כ צריכין להוציא ממנו גם דם פליטה כי אע"פ שד םהאיברים שלא פירש מותר כי זה בחי' לא הביט און ביעקב וכו' ודרז"ל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה כי מאחר שלא פירש להוציא הרעה אל הפועל ח"ו במעשה ממש אין נענש על זה מאחר שהתגבר על יצרו במעשה עכ"פ. אף על פי כן צריכןי לטהר הלב גם מימשבות כאלו ח"ו ולהכניע גם הרע שיש בו בכח ולא בפועל ממש. כי באם לאו בנקל ח"ו שיתגבר עליו יצרו גם בפועל ממש ח"ו שזה בחינת מה שצריכין למלוח הבשר בכדי שיפלוט גם הדם הבלוע באיברים כי בשעת התחלת הבישול בוודאי יפרוש ויצא הדם שבו ממקום למקום ויאסור. וע"כ צריך מליחה והמלח ע"י החריפות והמליחות שבי מוציא ממנו גם הדם הנבלע באיברים, וכמו כן לעובדא לענין האדם. המלחיה היא בבחי' מה שארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר היינו שלא ימתין עד שעה שיראה שיצרו רוצה להתגבר עלי וולהביאו אל החטא בפועל ממש ואז יחגור כלי מלחמתו להלחם בו. כי אם כשיצרו עדיין בכח ולא בפועל עדיין אז ירגיז עליו יצרו הטוב ויתגרה בו במלחמה בכדי לגרשו ממנו לגמרי שלא ישלוט בו גם בבחינת כח לבד. וזה שנאמר רגזו ואז בוודאי ואל תחטאו וכו'. וכן מה שלומד תורה בכח ויגיעה ומקבל ע"ע יסורים ומרירות בשביל עול תורה וכשארז"ל אין התורה מתקיימ' אלא במי שממית עצמו עליה. זה ג,כ בחינת תיקון הבשר שע"י מליחה הנ"ל. כמובן במאמר ויאמר בועז סי' ס"ה. (ועיין זוה"ק ויחי דף רמ"א בענין המתקת הדינים שבבחינת מלכות שהיא ע"י בחי' מלח ומזה מובן ג,כ ענין המליחה הנ"ל) ואז אחר המליחה צריכין לחזור ולהדיח הבשר ולנקות אותו מהמלח ומדם זה שנפלט ממנו ואז הותר הבשר לאכילה כי שוב אין בו כלל מאחיזת עשו איש הדמים אפילו רק בבחי' כח לבד כנ"ל: וע,כ בשר ששהה ג' ימים בלא הדחה ומליחה שוב לא מהני לו מליחה כי נתייבש דמו בתוכו והוא כעין שדרז"ל (בבא קמא דף פ"ב) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים וכו' כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותקנו וכו' כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. וכבר מבואר כי תיקון הבשר ע"י הדחה ומליחה הוא בבחינת הכנעת היצר הרע בחינת עשו שעיקר הכנעתו ע"י מימי התורה והחכמה כנ"ל וע"כ אם שהה ג' ימים וכו' שזה בחי' שנפרד מהתורה בבחי' שלשת ימים הנ"ל אזי בוודאי כבר נתקשה ונתייבש הדם שבתוכו עד שכבר קשה להוציאו ולהפליטו גם ע"י הדחה ומליחה ולכן אין לאכלו אלא צלי ומאחר שצלאו אעפ"כ לא יבשלנו לכתחלה כמבואר בשו"ע. וע"כ אם נשרה במים תוך הג' ימים מותר להשהותו עד קרוב לג' ימים אחרים: והנה מענין זה מובן קצת מה שלפעמים שדייקא אז מתגרה בו יצרו ביותר בבלבולים ומחשבות וכו' מה שלא עלו על דעתו מקודם וזה כמו בחי' תקון המליחה שמתחלה בפרט לאחר הדחה אז הבשר נקי ואינו נראה עליו שום לחלוחית דמים ואח"כ ע"י המליחה דייקא נתמלא הבשר מציר ודם שנפלט ממנו כי בתחלה היה הדם נבלע באיברים ועכשיו יצא ונפלט ע"י המליחה וע,כ נתלכלך הבשר עוד הפעם עד שידיחו אותו שנית ואז יהיה נקי באמת מכל מיני דמים הן בחוץ והן בפנים (וכעין מבואר גם בהשיחות) וע"כ צריכין ליזהר אז ביותר לבל יפול בלבו שום חלישו תהדעת ע,י בחי' ההתגרות שעכשיו ביותר. כי כך הענין כי זה בעצמו טהרתו ותיקונו כנ"ל אך אעפ"כ עכ"פ לא יהיה ניחא לו בזה ח"ו. רק יתגבר כנגד הבלבולים תיכף לגרשם בכל כחו ועכ"פ יברח מהם תיכף אל הקדושה ועכ"פ לא יהיה כמהרהר וחוזר ומהרהר ח"ו וכמבואר מזה במ"א וזה בחי' מה שצרייכן למלוח בכלי מנוקב דייקא בכדי שיהיה מקום לציר ודם הנפלט לזוב ולצאת משא"כ אם אין לו מקום לזוב אזי לא די שמה שנשרה בציר ודם נאסר כי חזר ונבלע בו הדם ולא מהני ליה שוב מליחה וצליה.
[§2] And therefore even if one sees a place where a miracle was performed for him alone, one also blesses — as stated. And if yet more miracles were performed for him in many places, one includes them all in one's blessing — to draw upon oneself the light of Chochmah that was clothed also in them — so that they all shine upon him — for all of them flow only from the aspect mentioned above.
## Segment 63
אלא אפילו כל החתיכה שחוץ לציר נאסרה ג"כ ואין לה שום תיקון כי הדם שבתוכה פירש ממקום למקום ולא יצא מאחר שלא היה לו מקום לזוב ולצאת וכמ וכן לעניניו מאחר שאינו מזדרז בזה לגרשו מכל מניי בלבולים ולכלוכים העולים על לבו עכשיו דייקא רק אדר בא נראה כאלו ח"ו ניחא לו בזה אז לא די שהם בעצמם נדבקים ונאחזים בלבו עד שקשה לו אח"כ לטהר עצמו מזה אף גם כל מוחו ולבו נתבלבלו ונטרפו עי"ז ביותר.
סִימָן י״ז
[§1]
And therefore: one who slaughters a critically ill animal — it is forbidden unless it convulsed. For since the sitra d'mosa — the aspect of neveilah [an unslaughtered carcass] — has already been provoked upon it to the point of it becoming critically ill — certainly its life-force departed before the completion of the shechitah and it is actual neveilah — unless it convulsed at the completion of the shechitah — etc. — for then one sees that it still had life-force throughout the entire shechitah — and it was thereby rectified through the rectifications of shechitah like other cattle and fowl.
[§2]
And even so — the great ones of Israel would not eat from such an animal — for our Sages taught regarding one who does much — that the essential provocation of the yetzer hara is against the great. And therefore they are especially careful to distance themselves from any aspect or semblance that resembles even slightly the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of neveilah. And this is what the precise language says: the great sages — specifically — meaning those who are completely bound to the aspect of holy intellect and Chochmah. And this is what our Sages taught [Chullin 37] — in the matter of what Yechezkel said: "behold my soul has not been made impure" — meaning that he prevailed over the yetzer hara — that he did not think [be aroused] by day — and not to damage through it even in bare thought — which is the aspect of Chochmah: mocha — ihu machashavah [the brain — that is thought]. And: "and carrion and torn flesh I have not eaten" — that he did not eat doubtful meat [kos kos — critically ill animals] — etc. — meaning: since the essential hold of the yetzer hara — the aspect of Esav — at first is in the matter of eating — as cited also in Orach Chaim — he was therefore careful in his eating that the sitra achra have no hold from him — even from permitted matters — such as critically ill animals — or where a sage permitted based only on his own reasoning.
[§3]
For since the permission is not explicit or received from his teachers — there is reason to fear that another may come and dispute his reasoning — and therefore he abstained from eating this — so that they have no hold in this eating. For eating is in the aspect of Malchus — as is known — and therefore he was careful from a fine damage in both aspects: the aspect of Chochmah and intellect — and the aspect of Malchus — which are the totality of these rectifications. And therefore Yechezkel made these arguments when Hashem said to him: "take yourself a brick" — etc. — "and engrave upon it a city — Yerushalayim" — etc. [Yechezkel 4:1] — specifically leveinah [brick] — to indicate that they damaged the aspect of the moon — which is the essential aspect of Yerushalayim — the aspect of Malchus. And He commanded him then to suffer greatly in the matter of the Shechinah — in the matter of eating — to atone for Israel. But when Hashem said to him: "and it shall be baked on human excrement in their sight" — then he cried out all the above: "behold my soul has not been defiled" — etc. — for our Sages taught in the Jerusalem Talmud [Berachos]: why does one distance oneself four amos from the excrement of an infant — because his thoughts are evil — for the inclination of man's heart is evil from his youth. And this is what our Sages hinted at also in the Babylonian Talmud [Sukkah 42] — that with a grown person it is more severe — as it is said: "Yosef added trouble — Yosef added pain" [Iyov 34:37] — it emerges that the essential foulness of human excrement — most of all — is because the yetzer hara seizes more upon his eating — through the damage of thought — which is the aspect of Chochmah.
[§4]
And therefore Yechezkel cried out: "behold I am careful in all of this in its fullness — both in the holiness of thought and in the holiness of eating — and why must I bake my bread on the excrement of a human being?" And then Hashem permitted him to bake his bread on cattle dung — etc. (And from this a person can understand and hear a great lesson for his soul — etc.)
## Segment 64
כי מאחר שעוסק בתורה ועבודה קצת שסגולתם להכניע היצה"ר ולטהר הלב מכל מיני פסולת אפילו ממה שהוא עדיין רק בכח לבד שזה בעצמו הוא הטועם והסיבה שנדמה לו שמתגרין בו וכרוכין אחריו עכשיו ביותר כנ"ל. ואם היה חזק בזה בדעתו ובכל פעם שעולה איזה בלבול על לבו יגרשנו תיכף ויתן לו מקום לזוב ולצאת ממנו ואח"כ היה עולה על לבו איזה בלבול אחר והיה מגרשו ג"כ וכן בכל פעם עד שהיה זוכה לטהרת הלב באמת בבחי' ותשליך במצולות ים כל חטאתם במקום אשר וכו' ולא יעלו על לב לעולם משא"כ אם כשבא לו איזה בלבול וכןו' אינו נותן לו תיכף מקום לצאת רק אוחז בו ומעמיק בו ושונה באולתו ח"ו אזי הוא כטובל ושרך בידו ח"ו.
[§1] And this is also the aspect of: the four who must give thanks — those who went to sea — etc. — for the sea alludes to Malchus — and also to the sea of Chochmah. And therefore when one damages these aspects, G-d forbid — it is said: *"He speaks and raises up a stormy wind"* [Tehillim 107:25] — which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra — Esav the hairy man of the field — etc. — "and all their wisdom is swallowed up" — against the damage to Chochmah. "And they cried out to Hashem" — etc. — "He stills the storm to a calm" — for repentance, crying out, and prayer is the rectification of everything.
## Segment 65
וממילא מובן כי אף שבשר הנמלח בכל שאינו מנוקב נאסר לעולם ולא מהני ליה שום תיקון לדידן כנ"ל. אבל באדם בוודאי אין לך דבר שעחומד בפני התשובה ואם יתגבר מעכשיו באמת וינקוב לבו האבן ויעסוק בעבודת השם באמת בוודאי יתתקן הכל. וע,כ אם אין לו מלח יצלה הבשר באש כי גם כח האש ישאוב הדם הנפלט ממנו באופן שלא יצא ויפרוש עוד הדם הבלוע בו.
[§1]
And therefore the shechitah knife must be smooth without any blemish — etc. And it is cited in Maurai Or: pegam [blemish] equals numerically nega [wound] — the aspect of the fierce judgments. And see also in the kavanos. And regarding our subject: since the shechitah is the aspect of drawing these rectifications — which are the aspect of the fullness of the aspect of daas: "if you acquired daas — what do you lack?" — and likewise Malchus is the aspect of awe — as is known — and it is said of it: "those who fear Him lack nothing" [Tehillim 34:10] — therefore there must be no deficiency or blemish in the knife. For all blemishes and deficiencies come only from the side of the yetzer hara — the aspect of the damage of daas — the aspect of: "if you lack knowledge — what have you acquired?" And therefore the blemish is the aspect of nega — which is the very opposite of the aspect of holy Chochmah — the aspect of oneg [delight] — as is known: "there is nothing above oneg and nothing below nega." And this: our Sages taught in Perek Chelek [Sanhedrin 101a]: "evil shall not befall you" — that the yetzer hara shall not rule over you — and therefore adjacent to it: "and a wound shall not approach your tent" [Tehillim 91:10]. And therefore: if one slaughtered with a blemished knife — it is neveilah — specifically — as stated — for it comes from the sitra achra which is the sitra d'mosa — the aspect of neveilah — the aspect of: "for he is a naval [scoundrel] and neveilah is with him" [Shmuel I 25:25] — the opposite of holy Chochmah and holy Malchus — the moon.
[§2]
And therefore the minimum size of a blemish is any amount. For pegimah [blemish] equals numerically chametz [leavening] — (as cited in Seder HaYom regarding chametz) — which on Pesach too is from this aspect — and chametz is forbidden even in the smallest amount — as cited above in Orach Chaim. (And this is only a playful allusion — for the prohibition of chametz in the smallest amount is rabbinic — while a blemish in any amount is biblical.) For one must guard against the schemes of the yetzer hara — even in the smallest amount — for such is the way of the yetzer hara — "today it says to him: do such" — etc. — as our Sages taught. Provided it has a nick even of a hair's breadth — and this is in the manner of our Sages' teaching: "Hashem is exacting with the righteous to the breadth of a hair" — etc. — and our Sages taught: "the yetzer hara at first resembles a thread of spun wool" — etc.
## Segment 66
ועל כן לענין דם פליטה אמרינן איידי דטריד למיפלט לא בלע וכן כבולעו כך פולטו. אבל לא לענין דם בעין וכן לענין שאר איסורים כגון ציר נבלה וטרפה כי בדם פליטה מאחר שקודם שנפלט לא היה בכלל איסור כי דם האיברי' שלא פירש מותר כנ"ל רק מחמת שחוששין שלא יפרוש אח"כ ע"כ עוסק בזה להוציאו ולהפליטו ע"כ לא חיישי' בו כל כך משא"כ דם בעין ושאר איסורין שכבר נאחז בהם הסט"א ביותר ע"כ צריכים להרחיק מהם ביותר ולא אמרינן בהם סברות הנ"ל: וע"כ הכבד מחמת שהוא מלא דם ובו עיקר אחיזת עשו אדמוני כמובן במאמר שאלו סימן נ"ז וזה בחי' ויצא אדום לקראתו בעם כבד ע"כ לא מהני מליחה לכבד רק צליה באש שזה בחינת והיה בית יעקב אש וכו' ובית עשו לקש וכו': וע"כ ארז"ל אין מחזיקין דם בבני מעטם כי ארז"ל בני מעים לאו בשר ואוכליהון לאו בר אינש וע"כ מאחר שאינם ראוים בשלימות למאכל אדם ע"כ אין נאחזין בהם הדמים כל כך אא"כ חזינן דאסמיק שמזה נראה שיש בהן מבחינת אחיזת עשו אדמוני: וע,כ צריכןי למלוח הבני מעים מצד החיצון ששם השומן דבוק כי השומן שלהם מוחזק בדם כי שם עיקר אחיזתו בבחי' וישמן ויבעט כנ"ל. ועל כן דם בעין שנפל על הצלי אמרינן אדרבא שהאש מבליעו. כי זה בחי' דמגרי יצה"ר בנפשיה כי אין האש של התורה והשכל דקדושה מכניע רק כח הסט"א והיצה"ר שבטבע האדם שעי"ז נעשה עמו ממילא מה שנעשה וכשהאדם מצער על זה ולוחם עמו בכח יצרו הטוב רק שקשה לו להתגבר עליו אזי ע"י עסק התורה שנמשלה לאש מתגבר עליו ומפליטו מקרבו ומגרשו ומרחיקו מעצמו. משא"כ אם הוא תובע וקורא את יצרו ומעוררו על עצמו ח"ו אזי יוכל להיות אדר בא שיתגבר עליו ביותךר דייקא וכעין שארז"ל לענין המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות שנא' אני חכמה שכנתי ערמה וכו' עיי"ש:
[§3]
And this is the aspect of our Sages' teaching: in the west they checked the knife against the sun — corresponding to the aspect of Chochmah — which is the aspect of the sun. In Nehardea they checked it against water — corresponding to the aspect of Torah study — which is the aspect of water — and also the moon is in the aspect of the moisture of water — as is known. And they concluded that one must check it against besara [flesh] and tufra [fingernail] — which allude to the aspects of these rectifications — as understood in the holy Zohar [Vayakhel 208b] — in the matter of the flesh of the fingers toward the inside and the fingernails toward the outside — see there. And this: the three sides [ruchos] of the knife — which are the aspects of right and left and middle — which also correspond to the aspects of these rectifications: Chochmah and kindness — the aspect of right — and Malchus — the aspect of contraction — whose root is from the aspect of gevuros — the aspect of left — and Torah study — the aspect of the central pillar — as is known.
[§4]
And therefore the slaughterer had to show his knife to the sage. For since the essential rectification of shechitah is through the drawing of the aspect of holy Chochmah and kindness through the aspect of Malchus — etc. — as stated — and Malchus is the aspect of honor — the aspect of: "the wise inherit honor" [Mishlei 3:35] — therefore one must show the knife to the sage — for the sake of the sage's honor. And nowadays we are not particular about this — since individuals are appointed for the slaughter and they have already received authorization from the sage — and the sages forgive them their honor. And this is the aspect of what is explained in the Shulchan Aruch: much composure of mind [corresponding to the aspect of intellect and Chochmah] and fear of Heaven [corresponding to the aspect of Malchus] are needed for the checking of the knife — etc.
## Segment 67
סימן ע"ט וכו'
[§7] The four portions of the hand-Tefillin are all in one compartment — for they correspond only to the mochin d'nukva. But the portions of the head-Tefillin, which allude to the greater mochin — and since their holy illumination is very great — must each be placed in a separate compartment, making four compartments corresponding to the aspect of Dalet mentioned above.
## Segment 68
סימני בהמה וחיה טהורה הם מעלת גרה ומפרסת פרסה. כי ארז,ל דוק בככי ותשכח בנגרי והנה באדם יש ל"ב שיניים כנגד בחי' ל"ב נתיבות החכמה שמשם עיקר תיקון האכילה כמבואר כל זה בכוונות ועל ידם עיקר כח הרגלין כי נעוץ סופן בתחלתן. ואור החכמה דקדושה ואור התורה הק' מאירין להאדם מבחי' ראשו והעד רגליו בבחי' נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. וזה בחי' חכמת ערום הבין דרכו בחי'ואורח צדיקים כאור נוגה המבפ"נ. ועיין בפ' האריחז"ל שבסוף התיקונים על פסוק חשבתי דרכי ואשובה רגלי וכו' וגם כי המלכות הוא כנגד בחי' הרגלן כידוע וזה בחי' מה שארז"ל נמצא מאירתו את עיניו ומעמידתו על רגליו. והנה זה לעומת זה המלכות דסט"א בחינת עשו כלול ג"כ משני הבחי' הנ"ל דקליפה וזה בחינת מה שנאמר (דניאל ז') לענין החיה הרביעית שינין די פרזל לה רברבין אכלה ומדקה ושארה ברגליה רפסה. ועל כן בבהמות וחות שנאחז בהם ביות זוהמת עשו ובחי' רוח שטות וכסילות היפוך החכמה דקדושה שהיא עיקר בחי' אדם כנ"ל ע"כ כשיש לה שיניים או ניבים עכ"פ גם בלחי העליון שאז ע"פ רוב אינה מעלת גרה כי מדקת ושוחקת המאכל בשיניה היטב עד שנתעכל בנקל בתוכה המאכל ואינו חוזר ועולה למעלה לתוך פיה ועל כן אינה מעלת גרה וגם אינה מפרסת פרסה שעי" יש לה חיזוק ביותר בפרסות רגליה על כן הם סימני טומאה כי זה מורה שנאחז בהרוח הטס"א ביותר שכרוך אחר הנאת האכילה ביותר ונדמה לו שיש לו מעמד חזק ושלם בזה העולם. אבל אם מעלת גרה שזה מחמת שאין לה שיניים בלחי העליון ואינה יכולה לדקדק ולשחוק מאכלה היטב על כן הוא חוזר ועולה בכל פעם למעלה לתוך פיה וגם פרסותיה סדוקות שעי"ז אין לה חיזוק כ"כ בפרסות רגליה מזה מובן שאין לרוח הבהמיות שבה תוקף וחיזוק גדול כל כך בפרט בענין אכילתה ששם עיקר אחיזת הבהמיות ושם עיקר אחיזת עשו כנ"ל. וע, כ אם רואין בה סימנים אלו משיניה ועד פרסות רגליה מזה נודע שהיא טהורה כי לא שלט בה הטס"א כ"כ וע"כ ראויה לאכילת ישראל וגם י"ל כי ענין מעלת גרה הוא מבחי' מדת הצדיקים שממעטין באכילה ושתיה בבח'י צדיק אוכל לשובע נפשו והרבה פעמים מתענים לגמרי כי מרגילין עצמן במדת העוה"ב שאין בו אכילה ושתיה רק אעפ"כ כל זמן שהם בעוה"ז אז ההכרח גם להם לאכילה ושתיה בבחי' עלית לגרתא הליך בנימוסה. ומאחר שהוא אצלם רק בבחינת הכרח ע"כ מסתפקין במיעוטא וריעותא דשבעא שויא עליהון בכל פעם ממה שאכלו כבר ביום אתמול או לפני שעות הרבה שזה בחי' מעלת גרה וניזונת ממה שאכלה כבר. וגם מאחר שאכילתן הוא רק על פי ההכרח ולא להנאת עצמן ע"כ הם בבחי' המלאכים כשבאו בעוה"ז אצל אברהם אבינו הוכרחו לאכול ונאמר בהם ויאכלו וארז,ל וכי אוכלין היו אלא נראין כאוכלין וראשון ראשון מסתלק כמו כן בחי' אכילת הצדיקים שהיא רק בבחי' נראין כאוכלין אכילה גשמיית כשאר בני אדם אבל באמת הם רחוקים מזה לגמרי וגם בשעת האכילה מחשבתם דבוקה למעלה למעלה וניזונין רק מאור החכמה העליונה וכמובן בזוה"ק וזה ג"כ בחי' מעלת גרה שנראה כאוכלת ואינה אוכלת.
[§2] And likewise those who walk through deserts — the aspect of "they wandered in the wilderness" — where the dominion of the sitra achra is — as is known — "they found no city of habitation" — against the damage to Chochmah — for through Chochmah is the essential civilization — in the aspect of: "with wisdom a house is built". And likewise those who sat in darkness — etc. — the opposite of Chochmah, which is the essential light — "prisoners of affliction and iron" — from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And likewise the fools through the path of their transgression — etc. — the aspect of damage to Chochmah through foolishness and folly. And therefore when these four emerge from their troubles, they must bless HaGomeil [Who bestows good upon the guilty] — etc. — for they recognise that they were culpable — and yet Hashem dealt kindly with them and bestowed them with all goodness — and through this itself they are newly roused to accept upon themselves the yoke of His Kingship — and to look from now on only at the intellect in every thing and draw close to Hashem through it.
## Segment 69
ופרסומת דסוקות מורה גם כן על מדת הצדיקים שאין להם מעמד חזק על רגליהם בעוה"זרק תמיד הם בבחינת פרוס פריסת מלכותך כי יש להם ספיקות ושברון וחלוקה גם לענין שכרם בעוה"ב וכמו שדרז,ל למה נקוד על לולא. אמר דוד יודע אני שיש קבול שכר לצדיקים בעוה"ב ואיני יודע אם יש לי חלק עמהם וריב"ז אמר ולא עוד אלא שיש שתי דרכים לפני וכו'. מה שאין כן במדת הרשעים כל זה להיפוך כי כרוכים מאד אחר תאוות עוה"ז ואינם יכולים להשביע עצמם בבחי' והכלבים וכו' לא ידעו שבעה ובחי' ובטן רשעים תחסר. וזה בחינת שבהמה טמאה אינה מעלת גרה כי תיכף שבולעת המאכל כאלו נשכח זכרו ומצפת רק למאכל עוד וגם בשעת האכילה נלכדת ונקשרת מאד בגשמיות הנאת האכילה כי לועסת את המאכל היטב בשיניה וממלאת תאותה בכל האפשר ואעפ"כ לא ידעו שבעה וכאלו לא אכלה כלל. ופרסותיה קלוטות כי נדמה להם שמעמד רגליהם חזק בעוה"ז ולא עוד אלא שבטוחין בעצמן שיהיה להם גם שכר בעוה"ב ובחי' אלו הם סי' טומאה. וע"כ כל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגלמל וכו' וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר וכו' כי דרז"ל גמל זו בבל שפן זו מדי ארנבת זו יון חזיר זה אדום וכו' נמצא כי מינים אלו מרמזין על כלל המלכיות דסט"א. ומחמת שישראל מוכרחים להיות בגלות בידם על כן יש בהם איזה סימן טהרה בכדי שלא יהיו כ,כ מהיפוך אל היפוך מבחי' קדושת ישראל לגמרי והסימן טהרה בעצמו מורה על בחינת ניצוצי הק' שנפלו אצלם שבשביל זה מוכרחין ישראל להשתעבד תחתים עד שיבררו כל ניצוצות הק' מביניהם כידוע. גם זהמרמז על מה שהיצה"ר מתלבש עצמו בתחלה במצוות כמבפ"נ וזה ג"כ מחמת זה כי קשה לו להסית את האדם תיכף בשעה ראשונה מהיפוך אל היפוחך וזה בחינת מה שדרז"ל על החזיר שפושט טלפיו לומר ראו שאני טהור וכו' היינו כנ"ל: וע"כ טמאה שילדה כמין טהורה וכו' אסורה. כי מאחר שמקורה היא מצד הסט"א והטומאה ע"כ לא מהני לה גם הסימני טהרה כי הם בבחי' מה שהיצה"ר מתלבש במצוות ובאמת הוא מצוה הבאה בעבירה וע,כ טהורה שילדה כמין טמאה מותרת. כי מאחר שידוע בבירור שמקורה הוא מצד הטהרה ע"כ אין משגיחין על הסימני טומאה כי מסתמא הם בבחי' גדולה עבירה לשמה וכו' ונביא שצוה לעבור על דברי תורה לפי שעה שומעין לו. וארז"ל עת לעשות לה' הפרו תורתך ועוד כיוצא בזה: וענין מה שהחיה החלב שלה מותר ודמה אסור מבואר כבר לעיל:
[§1]
And this is the aspect of the blessing of shechitah. And it is cited in the kavanos: through this — sometimes the human soul that is reincarnated in the animal — or the sparks in the soul of the animal itself — ascend to the level of the speaking being [nefesh medabber]. (And see the discourse Dirshu, Siman 37.) For it is already explained that the essential creation of the speaking human being — and the essential ones are Israel — they were created only b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] — meaning: that they gaze only at the intellect and Chochmah and divine life-force in every thing — and draw close to Hashem through all things they see and hear and the like. And when a person merits this — then he completes the intention of Creation. And for this the human being was created with wisdom and the power of speech — so that he can attain all of this and make known to other people His mighty deeds — to benefit others with his goodness — so that all who dwell on earth know and recognize — etc. — and all accept upon themselves the yoke of His Kingdom — which is the aspect of drawing these rectifications.
[§2]
And therefore: when a whole person eats anything and receives through it strength and life-force — a great ascent comes to the sparks clothed in that thing he eats — since they merited to be encompassed in the life-force and wisdom of this person — who is the purpose of all Creation. But when a person distances himself from holy intellect — by following the counsel of his inclination — G-d forbid — and in particular if he sinned actually — G-d forbid — then he is in the aspect of: "man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced" — and then sometimes the blemishes prevail so much that he falls entirely from the level of the speaking human being and knower — and his soul is reincarnated in an animal or beast or the like. And sometimes he descends even further — G-d forbid — as is known.
## Segment 70
סימן פ"ב
[§8] Only [hides of] kosher animals — cattle, beast, and fowl — are valid — for they are from the side of holiness — not from impure animals, which are from the side of the sitra d'masa'avutha [the impure side] — the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra. And therefore they must be placed on the head — where the mochin and intellect dwell — and on the arm opposite the heart — to subjugate thereby one's desires and thoughts of the heart to His service — for this is the essential thing: to bind oneself to the light of the intellect until it shines through all one's middos and movements, whose root is in the heart — as stated.
## Segment 71
וע"כ העופות שהם קלי התנועה ואור החיות מאיר בהם ביותר כנ"ל על כן המינים טהורים שבהם מרובים ביותר ורק כ"ד מינים טמאים יש בהם שיש להם איזה אחיזה מתוקף הדינים שמשתלשלין מבחינת כ"ד בתי דינים כידוע. אך מאחר שיש בהם מניםי טמאים ג"כ ע"כ מי שאינו מכירם בודק בסימני' כל עוף שהוא דורס ואוכל בידוע שהוא ממין טמא. מאחר שרואין בו ממדת האכזריות של חיות רעות בשביל האכילה. וכן אם קולט מן האויר ואוכל תיכף ואינו מניח על הארץ קודם שיבלעם מכל זה נראה שלהוט מאד אחר האכילה והוא סין טומאה. כי הוא מסטרא דעשו כנ"ל ובידוע שהוא דורס וטמא. ואם ידוע שאינו דורס יש ג' סימני טהרה וכו' ואעפ"כ אין לאוכלו אלא במסורת כי חוששין שמא הוא מבחינה זו של היצה"ר שמתלבש עצמו במצוות וסימני טהרה כנ"ל:
[§3]
And therefore the slaughterer must have very strong intention at the time of shechitah and its blessing — to remove the blood from it — the aspect of judgments — and to nullify from it the hold of evil and the spirit of folly that has seized the spirit of animality — and to sweeten the judgments through checking the knife and the blessing of shechitah. And to elevate the soul — and to save it from the sword of wicked Esav — the kingdom of the sitra achra — and to elevate it to holiness through the shechitah — through the complete and unblemished knife and sword of holiness — as stated. And then the soul and the sparks can ascend afterwards and be encompassed in the soul of the worthy person who eats of its flesh — until they thereby reach the ultimate of their perfection. And then the shechitah itself is a great mitzvah — for in addition to permitting the flesh for eating — the shechitah itself is a great rectification for the soul. And this is the aspect of: "and He commanded us concerning the shechitah."
## Segment 72
סימן פ"ג
[§9] This is the aspect of binding the Tefillin. And therefore one is obligated to touch them at every moment, and it is forbidden to divert one's attention from them — for this is the entire essence of placing Tefillin: to bind oneself to their holiness with a complete bond — in all one's movements, thoughts, and character traits — with full and settled awareness. And therefore "one who studies Torah is exempt from Tefillin all day" — as explained in Siman 38 — for the essential drawing-down of all these rectifications is through Torah study — as the verse says concerning Tefillin: *"so that the Torah of Hashem may be in your mouth"* [Shemos 13:9]. Nonetheless they too are obligated in Tefillin during Shema and the Tefillah — for that is the primary time for the drawing-down of the holy mochin, as is known.
## Segment 73
וע,כ גם בדגים שנבראו רק מן המים והם בבחי' עינא פקיחא וכנ"ל אעפ"כ יש גם בהם ממינים טמאים מחמת זה הנ,ל וע"כ נתנה התורה הק' בהם סימנים כל אשר לו סנפיר וקשקשת.
[§4]
And this: [Berachos 13a] — Rabbi Yochanan — (some say: Rabbi Meir) — when he finished the book of Iyov — where it is elaborated regarding the trials and sufferings that passed over Iyov through the prosecution of the Satan — who is himself the yetzer hara — and how afterwards Hashem blessed everything of Iyov doubly — and yet after all this he died and was forgotten and was as if he never was — until some hold that Iyov never existed and was never created but was only a parable. But our Sages challenged this view and refuted it — and therefore: his name and the name of his city. And therefore: when he finished the book of Iyov — he said: "the end of man is to die — and the end of the animal is for slaughter."
[§5]
And apparently this seems like cruelty — taking something that had life like himself and slaughtering and eating it. One must conclude: the person's reasoning is that on the contrary — this is the essential fullness of the animal's rectification when it ascends and is encompassed in the life-force of the person — as stated. But since the person himself will ultimately also die — what has been accomplished for it. And this: "and all are destined for death" — for all other creatures too are destined for death — the aspect of: *"they shall all perish — but You shall endure"* [Tehillim 102:27] — and as it is written: *"for the heavens shall vanish like smoke"* [Yeshayahu 51:6] — etc. — and thus our Sages taught — and it seems that all aspects of existence and being in this world are all in the aspect of death — even in the time of their existence and being they are as if they never were. For: "all that is destined to be burned is considered as already burned" — and similarly in many places — our Sages taught. And how can it be that from a perfect Maker — the Holy One, blessed be He — as it were — there should emerge an imperfect work — that everything is destined for death and destruction and loss — G-d forbid — after all was created with such wondrous and awesome wisdom — in the aspect of: "all of them in wisdom You made" — and wisdom is the source of life.
## Segment 74
הקשקשת היא להם כתרים ושמירה לבשרם וכן הסנפיר לשוט במהירות ולברוח מהרודפים אותם על כן הם סינמי טהרה כי החכם עיניו בראשו ויודע שהעולם מלא נסיונות וסכנות עצומות כי יש על האדם שונאים ואורבים ומסיתים ומסטינים הרבה וע"כ הוא זהיר בנפשו להחזיק מגן ותריס וצינה להגן עליו. וכן מזדרז בכל פעם לברוח ממה שצריך לברוח ולהנצל. משא"כ הכסיל בחשך הולך ואינו משים לבו לכל זה כלל וכמו שאמר הכתוב (משלי י"ד) חכם ירא וסור מרע וכסיל מתעבר ובוטח וזה בחי' כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואין לו קשקשת ואז אין לו סימני טהרה. כי אף שיכול לברוח ולהנצל מאיזה דבר רע לפעמים. אבל מאחר שאין לו קשקשת להגן עליו בתמידות בוודאי קשה לו להנצל ונופל ברוב הפעמים בידו שונאיו ונכשל במה שנכשל ואז ממילא נתרשל אח"כ גם מלהשתמש בבחינת הסנפיר שלו לברוח מהם כי אדרבא להיפוך חס ושלום כי עבירה גוררת עבירה כמו שארז"ל. ועיקר המגן והתריס בפני השונא שהוא היצר הרע הוא התורה הק' כמו שאמר הכתוב (משלי ב') יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום וזה שהקשו רז,ל וכי מאחר דכתיב קשקשת סנפיר למה ותרצו יגדיל תורה ויאדיר.
[§6]
And therefore one is compelled to say: all aspects of death and destruction in the world come only from the side of the absence of wisdom — in the aspect of: *"they shall die without wisdom"* [Iyov 4:21] — and our Sages taught: without the wisdom of Torah. For the essential thing is to merit holy wisdom and to subdue the physical and foolishness from the side of the sitra achra and the yetzer hara. All of this is only through Torah study — as stated. (And therefore when Iyov was having doubts regarding the Holy One and said: "You created the wise" — etc. — "You created the righteous — You created the wicked" — meaning: he held that man has no free choice — for one who is wicked was created in such a manner as to follow the counsel of his inclination. And Hashem answered him: "I created the yetzer hara — I created the Torah as its antidote.") And therefore the essential thing is that a person engage in Torah all his days — with all his powers of body — and through this subdue his inclination — the aspect of foolishness within him — and merit to accept the complete yoke of Heavenly Kingship — until he merits through this to attain the light of wisdom and intellect in every thing — until he draws close to Hashem — and merits to know and attain Him — through all the things in the world. And through the aspect of this wisdom and knowledge all things in the world come to their perfection and eternal and enduring purpose — for all was created only for this: b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] through all the things of the world.
[§7]
And this is what he said afterwards: "he who grew in Torah" — meaning: all his life-force and growth — all his days — is through Torah study. And this: "and whose toil was in Torah" — who toiled and exerted himself in it with all his strength — through which one gives strength to holy Malchus — etc. — as explained within — and prevails over his inclination which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And this: "and brings pleasure to his Maker" — specifically and not to his yotzer [inclination] — G-d forbid. And this is the secret of: "pleasure" specifically — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — as explained within — for through Torah study the ches and nun are joined — and one merits grace — and one's prayer is heard and accepted — and this is the essential pleasure of Hashem when holy grace is elevated and raised up and Israel's prayer is accepted — for Hashem longs for the prayer of the righteous — as elaborated in the discourse Or HaGanuz, ch. 15 — and in many places in his teachings. And this: "and grew with a good name" — meaning: all his days he is possessed of good attributes and good deeds — which is the essential ultimate purpose of Torah and wisdom. And also: for a good name is the aspect of the grace and importance mentioned — the aspect of: "for you found grace in My eyes and I know you by name" [Shemos 33:17]. And this: "and departed with a good name."
## Segment 75
היינו שהתורה הקדושה מרמזת לנו כל העצות ותחבולות שצריכין למלחמה הזאת ע"כ הגם כי ממילא ידוע שכל מי שי לו קשקשת יש לו סנפיר כנ"ל אף על פי כן התורה הק' מבארת זאת בפירוש לידע שגם העצה הזאת לברוח בשעה שצרייכן לברוח. אבל הכל רק בכח התורה הק' שעי"ז נותן כח למלכות דקדושה בחי' היצ"ט בס להתגבר כנגד היצמה"ר כנ"ל. וזה יגדיל תורה ועי"ז ויאדיר הוא מל' חיזוק וכח וגם מל' חדיר ומושל בחי' הכח דקדושה שמקבל בח'י המלכות דקדושה עי"ז כנ"ל. וזה שארז"ל ומנין דהאי קשקשת לבושא הוא דכתי' ושריון קשקשים הוא לבוש נמצא מבואר שקשקשת הוא בחי' מגן ותריס ושריון ועיין בספר טעמי המצוות ותבין עוד לענינינו:
[§8]
Meaning: the good name remains to him even after his passing — for a person is accompanied only by — etc. — Torah and good deeds alone — for all things of the body — all perish and are lost after his passing — and there is no eternal existence for him except from the side of his living and intellectual soul — which is the aspect of his name — the aspect of: "the living soul — that is his name." And this itself is what they wanted to say — when they wished to say that Iyov never existed — they refuted this view — for then his name and the name of his city — where did they come from? — it emerges that everything was as if it never was at all. And the existence for eternity is only in the aspect of his soul and his good name — and then he is counted as if he is truly alive. (And this is the aspect of the superiority of one who says a halachah in the name of its author — for the halachah — which is Torah study — is absolute unity with the name and soul of the one who said it.) And this is what he concluded: and of him Shlomo said in his wisdom: "a good name is better than precious ointment — and the day of death than the day of birth" [Koheles 7:1] — meaning: when one takes to heart the fact that the day of death begins from the day of birth — for every day of one's life one draws closer to the day of death and passing — the aspect of: "for man goes to his eternal home" — as cited. And then one understands: from the side of the body and physicality of the affairs of this world — one is already as if dead and gone and passed from the world — since that is its ultimate end — and therefore one applies one's heart to one's purpose — and engages in Torah and good deeds — and binds oneself to the intellect in every thing. And through this one truly merits a good name even after passing — until His honor is magnified thereby through the publicizing of his good name — which is the essential purpose of all Creation: "for My glory I created it" — etc.
## Segment 76
סימן פ"ד
[§1] And this is the aspect of the Morning Blessings — whose essential foundation is to guide a person so that through every affair and matter he is aroused toward His service and gives thanks and blesses Him for every single thing — for example: upon hearing the rooster crow, one recites "Who gives the rooster understanding" — etc. When dressing, one recites "Who clothes the naked." And likewise "Who opens the eyes of the blind," "Who releases the bound" — and all the rest through "Who removes sleep" — etc.
## Segment 77
הלכות תולעים. וזה בחי' טומאת השמונה שרצים האמורים בתורה שהם החולד והעכבר וכו' ומובא בכתבים שהם כנגד בחינת שרשי הקליפות המעורבים בהסיגים שבשמונה מלכי אדום וכו'. ולענינינו כי הם מסטרא דעשו הוא אדום שמתגבר העיקר להפריד את האדם מבחינת החכמה דקדושה שהיא בחינת חי"ת ועל כן לעןומת זה הם ג"כ חי"ת. והחכמה דקדושה היא בחינת קדש. והם טמאים לגמרי ההיפוך מבחי' קדש. וע"כ טומאתן כעדשה. שזה בחינת מה שתחלת רשעתו של עשו ומה שביזה את הבכורה שהיא בחינת החכמה דקדושה היה בשביל נזיד עדשים כמבואר בפרשה. וזה ג"כ בחי' איסור כל השרץ השורץ על הארץ והתורה קראה אותו שקץ הוא לכם וכו' כי היא ממדריגות נמוכות מאד שהם היפוך בחי' החות דקדושה שהיא בבחי' חי"ת ונו"ן בחי' חן והידור ויופי והם משוקצים ומאוסים לכן ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וכן במינים הטמאים שבמים נאמר בהם שקץ כי כולם הם מבחי' הטס"א שהוא משוקץ ומתועב בבחי' מה שארז"ל אם פגע בך מנוול זה וכו' בבחינת מה שנאמ (ירמיהו מ"ט) על אדום בזוי באדם. וע"כ הם משקצין את נפשות האוכלם. וע"כ אינם אסורים אלא תולעים הגדלים במחובר שזה נקרא השורץ על הררץ משא"כ הנעשין בתלוש אינן אסורין אא"כ פירשו כי עיקר ההבדל בין האדם לבהמה היא כי רוח האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטבה לארץ ועל כן היא להוטה מאד רק אחר הגשמיות והארציות ואין לה דעת ושכל. וע"כ השרצים השורצים על הארץ ממש וכל גידולם היא בסמוך לארץ ממש וע,כ הם חלושים ומעוטי החיות מאד וכמו שארז"ל כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש וע,כ אסורים כולם וכן בשרצי המים הנובעים במחובר או שעכ"פ הם מושכים וכו' כמבואר בשו"ע משא"כ אותם שבמים שבכלים וכן בפירות אותן שנתהוו בתלוש אינן בכלל השורץ על הארץ אא"כ פירשו שאז נאחז בהם כבר הרוח הטומאה המשוטט בארץ שהוא מבחינת הטס"א סטרא דעשו. והכלל כי אלו התולעים שנתהוו במחובר הם מבחינת הסט"א בחינת עשו שנאמר עליו זורו רשעים מרחם. וע,כ הם אסורים תיכף. אבל אותן המים או הפירות שנעקרו ממקום חיבורם בטהרה ובכשרות ולא היו בם תולעים והיו ראוים אז למאכל ישראל בלי שום בדיקה כלל ע"כ אם נתהוו בהן אח"כ תולעים מותרים כל זמין שלא פירשו כי הם בבחי' לא הביט און ביעקב הנ"ל מאחר שהם בכלל המאכל של היתר ולא נפרשו ונבדלו ממנו כלל לא חל עליהם שם איסור (ואפילו אם פירשו במקום רבותייהו עיין בשו"ע הפרטים בזה) משא"כ אם פירשו מהמקשה או מהמאכל ונחשבו לענין בפני עצמו אז כבר מצאה הסט"א מקום לחול עליהם ואז אע"פ שחזו אסורים. ומזה מובן גם כן לענין עבודת האדם איזה רמזים קצת:
[§9]
And perhaps this is also the intention of our Sages' teaching: "let a person always arouse" — etc. — "and if not — let him engage in Torah" — etc. — "and if not — let him recall the day of death" — etc. — meaning: what has not helped him in the Torah study to prevail over the yetzer hara is presumably because he did not apply his heart sufficiently to his purpose — and therefore he engages in Torah with true intention until he merits to subdue his inclination — which is itself the essential sitra d'mosa — and merits to bind himself to the light of life — the aspect of holy intellect — as stated. It emerges that specifically through the aspect of death one merits life. And this is the aspect of our Sages' teaching: "the living — these are the righteous who in their death are called living — and the wicked who in their lives are called dead" — for since they are truly destined for death and give no thought to this at all — and are occupied all their days with the vanities of the world — which are all in the aspect of death — as stated — therefore specifically through their lives they sink deeper each time into the sitra d'mosa — until in their lives they are called dead — and they themselves know nothing — for they give no thought whatsoever to any matter — and through this they are distant from all aspects of holy knowledge to the ultimate degree. And the righteous — specifically through knowing they will die — through this they merit the ultimate complete knowledge which is the essential life — until even in their death they are called living.
[§10]
And this we find regarding Yaakov and Esav themselves — for Esav said: "behold I am going to die — and what use is the birthright to me?" [Bereishis 25:32] — and he thereby concluded himself to death — to the point that he despised the birthright — which is the aspect of Chochmah — the essential life. And Yaakov our father — who occupied himself only with this — therefore received the birthright and the blessing — and merited to true life — and our Sages said about him: "Yaakov our father did not die" — and therefore in truth he is the aspect of the rectification and completion of all Creation — as our Sages taught: "my world — my world — who created you? — etc. — Yaakov" — etc. — as stated.
## Segment 78
סימן פ"ה
[§2] For sleep is the aspect of the temporary withdrawal of daas [knowledge] and mochin — and it is also for the person's benefit, in order that he merit the renewal of the mochin — this being the aspect of "a new face" — for *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1]. And therefore specifically when he washes his face, he recites "Who removes sleep."
## Segment 79
סימני חגבים. כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב גופו וכו' ויש לו שני כרעים לנתר בהן כי מכל זה מבואר שכח התנועה שלו גדול ביותר לברוח מהאויבים וגם כנפיו חופין את רוב גופו כמגן ותריס כנ"ל וגם כח העפיפה גדול בהם ביותר ולא עוד אלא שי לו כרעים לנתר ולקפוץ על גשמיות מקום הארץ וכל אלו הם סימני טהרתו ואף על פי כן צריך מסורת זששמו חגב שהוא מין טהור כי הסט"א משתמשת ג"כ לפעמים ומתלבשת עצמה בבחי' אלו ודייקא על ידי שהיא קלת התנועה כ"כ אעפ"כ מאחר שיש בהם גם מניים טמאים ע"כ הטעות והחילוף והתמורה מצוי ביותר וצריך דייקא מסורת וע,כ הטהורי' אין צריכין שחיטה כי המיעוט יש בהם מיסוד העפר והרוב מהיסודות הדקים ביותר:
[§1] For just as a person merits, while awake, to bind himself only to the holy intellect and think only of this — so too he merits, even at the time of the withdrawal of the mochin during sleep, to have good and holy dreams. And this is the aspect of the good and holy dreams that the Torah relates — what Yaakov Avinu dreamed, and Yosef his son — for they merited in their fullness to look only at the intellect mentioned above — and therefore Yosef was also able to interpret others' dreams — for all dreams follow the mouth [i.e. the interpretation] — the aspect of Malchus / the mouth — and Yosef merited this — as stated. And therefore: *"as he interpreted to us, so it came to be"* [Bereishis 41:13].
## Segment 80
סימן פ"ו
[§3] And what follows it [in the blessing]: "accustom us in Your Torah" — etc. — "and cleave us to the good inclination" — etc. — "and bend our inclination to be subjugated to You" — for one prays about the bending of the yetzer hara, who wants to separate the person from the light of the intellect — and to merit the good inclination [yetzer tov], which is the aspect of misken v'chacham [poor and wise], who guides a person to cleave only to the light of holy wisdom and intellect.
## Segment 81
סימני בצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא וכו'.
סִימָן כ׳
[§1]
And therefore one must be precise in shechitah — not to slaughter above the measured area toward the head — and not below the measured area close to the body. For since the shechitah is to nullify the aspect of the spirit of folly — the spirit of Esav the hairy man — who seizes in the spirit of animality — and the essential hold of Esav in eating is from the side of the body and below — where is the essential physical nature — and the vessels of digestion. But from the side of the head — he has no strong hold — for the head is in the aspect of mochin — the opposite of the aspect of Esav. And therefore: if one slaughters above toward the head — one's shechitah does not accomplish the subduing of the aspect of the klippa of Esav — since he has no strong hold there.
[§2]
And therefore our Sages taught [Berachos 14] regarding one sitting in a fast who tastes — it is of no consequence — and they explained: meaning he tastes and spits out — etc. — it emerges that since it does not swallow and descend into the body — it is not included in eating. And likewise one must not slaughter below — close to the body — for there the hold of Esav grows strong most. And therefore they gave the sign for the lower limit — for the esophagus: until the point where it becomes hairy — (and Rashi explained: where hair begins there) — and this is a sign of the hold of Esav the hairy man — who holds there most. And this: "above — until where?" — for the esophagus: until the breadth of a hand's grasp — for since it still extends from the esophagus — in which the hold of Esav is — as cited in Orach Chaim in the name of the holy Zohar — even so — for the law of shechitah — it is not in the category of the esophagus — only turbatz haoshut [the collar of the esophagus] — for it is already close to the head and mochin — as stated — therefore its measure is a hand's grasp — the aspect of: "and his hand grasps the heel of Esav" [Bereishis 25:26]. And therefore there is already no place of shechitah there. And even though the entire windpipe is from the aspect of Yaakov — and shechitah can apply there — this is understood from what we hinted above: for sometimes the yetzer hara dresses in mitzvos — the aspect of Esav wearing Yaakov's garments. (Corresponding to one against the other — as understood. And therefore in cattle — where the hold of Esav is strongest — he therefore seizes also in the windpipe below toward the body — and so with other creatures — and the essential in their eating. Therefore they gave a sign also for the windpipe below: until where the neck stretches out to graze. To graze specifically — which is their eating — until there is the aspect of Esav's hold also in the windpipe — such that it can be nullified and subdued through shechitah. And from there downward — already close to the body — as stated regarding the esophagus. And there is no place of sweetening and rectification through shechitah. And therefore they gave a sign to know after shechitah: until the top of the lobe when one blows it up — etc. — for in the lung and the lobes there is the vital breath of the animal — etc. — the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward" — etc. — and there is the essential hold of the stormy spirit of Esav — and therefore there is no place of shechitah there.)
## Segment 82
כי ראשה חד מרמז לחידוד המוחין בחינת אור החכמה העליונה בבחי' שנאמר (איוב מ"א) תחתיו חדודי חרש פירש"י זהרורי שמש שזה בחי' אור החכמה וכן (משלי כ"ז) ואיש יחד פני רעהו פירש"י לתמידי חכמים המחדדין זה לזה. וראשה כד מרמז לבחינת מלכות שהיא בחי' עיגולא בחינת וראש עגול לכסא מאחריו וכמובא במאמר היכל הקודש סימן נ"ט. והנה ידוע כי הסט"א שארי בחיבורא וסיים בפרודא בחינת יתפרדו כל פועל יאון. ועל כן אם שני ראשיה כדין מרמז שהוא מבחי' מלכות דסט"א וכן אם שני ראשיה חדין מרמז שהיא מבחינת דוכרא בחי' השכל דסט"א.
[§2] And therefore when a person has a bad dream, he should know that this too is from Heaven — to reflect upon his ways — in the aspect of: *"for G-d has made it, so that they should fear before Him"* [Koheles 3:14] — this is a bad dream — for even from these aspects — which flow from the sitra d'mosa, G-d forbid — that befall a person — one must also extract hints of wisdom — for there too, in great concealment, are some sparks and holy life-force — only in great contraction — as stated.
## Segment 83
וע"כ גם בביצה טהורה שראשה אחד כד וראשה אחד חד אין סומכין עד שישאל לציד וכו' כי בקדושה יש יחוד שלם וקדוש בין דכר ונוקבא שהם בחינת החכמה והמלכות. ועל כן עיקר קשר הביצה הוא בראשה החד ששם נקשר טיפת התרנגול הזכר וכמבואר בבית יוסף סימן ס"ו בשם רוב המפרשים עיי"ש וזה כי הראש זה החד בעצמו הוא גם כן בבח'י דוכרא כנ"ל ולשיטת האומרים שהקשר הוא בראש הכד יש לבאר ג"כ ע"פ ענין הנ"ל כמובן וע,כ אם החלמון מבחוץ והחלבון מבפנים הוא ג,כ סימן שהיא מעוף טמא. כי החלבון שהוא לובן הוא מבחי' דוכרא בחי' איש מזריע לובן וכו' והחלמון היא מבח'י נוקבא ו בסט"א נוקבא שליט על דוכרא כמבואר בזוה"ק בענין יותר על הכבד וכן בענין פתורה אשר על הנהר. אך אפילו אם ראשה אחד כד וראשה אחד חד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אעפ"כ אפשר שהוא ביצת עוף טמא. כי אין השקר מתקיים אא"כ יש בו אמת בתחלתו וכן הסט"א שארי ג"כ בחיבורא שמזה נמשך מה שהיצה"ר מתלבש עצמו בתחלה במצוות כי הם מדמים עצמם כקוף בנפי אדם. ע"כ אין סומכין על סימנים אלו עד שישאל לצידוכו' כמבואר בשו"ע
סִימָן כ״א
[§1]
And therefore initially one must slaughter even a fowl through the majority of both signs — since the hold of Esav is in both — as stated. But after the fact: the majority of one sign suffices for fowl — since it was created from the swamp and the hold of physicality and foolishness is not as strong in it — as explained above somewhat. And all the more so: the windpipe — which is invalidated in its slaughter only if the majority is cut invalidly. For since through it the vital breath enters and exits — and for Israel its root is in the aspect of holiness — the aspect of Yaakov — therefore it is invalidated only through the majority — unlike the esophagus which is the aspect of Esav — which is invalidated in the smallest amount. And this is similar to our Sages' teaching regarding evil thought: Hashem does not join it to action — and this applies specifically to Israel — etc. — as stated.
סִימָן כ״א וְכוּ׳
[§1]
To distance from forbidden relations — etc. For since the essential strengthening of the sitra achra and the yetzer hara is in forbidden relations — as cited in the holy Zohar [Vayikra 15b] — for this is the very opposite of the aspect of drawing these rectifications — the aspect of holy union and connection. And through forbidden relations one causes union and connection of the sitra achra — G-d forbid — the aspect of the destruction of the world — G-d forbid. And therefore the yetzer hara is most aroused over this. Therefore our holy Torah has warned to distance greatly from this. And the Sages made many fences in this — and forbade even seclusion with an unmarried woman. And all for the reason stated. And this is the aspect of the severity of the prohibition of wasting seed — G-d forbid. For when one emits drops of the brain without a vessel — the sitra achra seizes them. And evil creatures are formed from them — which are the most intense klippos and evil inclinations. And therefore: one who stumbles in this sin — G-d forbid — is called wicked — as our Sages taught. And this was the sin of the generation of the flood — of whom it is said: *"for great was the evil of man on the earth — and all the inclination of the thoughts of his heart was only evil all the day"* [Bereishis 6:5] — for through this the evil inclinations are aroused in one even more — until through this the world was utterly destroyed — and the flood came and swept them away. And this: *"Hashem sat at the flood — and Hashem sits as King forever"* [Tehillim 29:10]. For through their being destroyed — the aspect of holy Malchus was elevated. And this is the aspect of the great care required of a person in the holiness of marital union. For one must be careful that it be with great holiness — for the root of holy union and connection is from supernal Chochmah — called holiness. And as understood in the holy Zohar on the verse: *"and also truly she is my sister — the daughter of my father"* [Bereishis 20:12] — etc. And through this one merits worthy children — through whom the world is built — and through whom the Heavenly Kingdom is revealed. And one merits to receive the light of the intellect in holiness — and to draw the attainment of divinity in the world — which is the essential purpose of Creation — as stated.
## Segment 84
סימן פ"ז וכו'
[§4] And this: "and grant us" — etc. — "chen [grace]" — etc. — for through this one merits the chen mentioned above. And this: "and bestow upon us good kindnesses" — for as is explained in the holy Zohar: "Good — the good itself is wholly within it; chesed that spreads outward" — and this is also the aspect of the illumination of the intellect and the contraction. And this: "Who bestows good kindnesses upon His people Israel" — for thus does Hashem conduct Himself with His people Israel, in the aspect of bestowing good kindnesses: illuminating for them at all times the light of the holy intellect through various vestments and contractions, so that they can receive and benefit from His light. And this is adjacent to the blessing of "Who removes sleep" — for this too is the matter of sleep: in order to receive through it a renewed illumination of the mochin — in the aspect of "they are new every morning" — as stated above. And this: "and save us from the brazen-faced" — the aspect of the kingdom of the sitra achra, as is known.
## Segment 85
הלכות בשר בחלב וכו'. מבואר בזוה,ק משפטים דף קכ"ה כי ע"י בשר בחלב נותנין כח לסט"א לינק מהקדושה ח"ו וכו' עיי"ש וממילא מובן כי אז יש כח להסט,א להתגבר ביותר. גם עי"ז יש לו כח ביותר להתלבש במצוות ולהטעות את האדם ועי"ז נפרד ונתרחק מהחכמה והשכל והחיות דקדושה שזה עיקר בחי' צלם אלהים המאיר בפני האדם בחי' חכמת אדם תאיר פניו וכמבוארבסי' נ"ז. וע"כ מבואר בזוה"ק שם שע,י בשר בחלב סר ממנו הצלם אלהים ועיין בתיקונים תיקון י"ד מבואר שאיסור בשר בחלב הוא בבחינת לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו ושם מבואר בתיקון יו"ד מהתיקונים האחרונים ששור וחמור הם בחינת קליפת עשו וישמעאל שהם כלל המלכיות דסט"א כנ"ל. וזה שנסמך איסור בשר בחלב בפרשת משפטים ובפ' יתרו למצוות ביכורים שמצוה זו היא מצד בח'י קדושת החכמה והשכל דקדושה שהוא בחי' בכורה וכמובן גם בתיקון י"ד הנ"ל. ובפרש' ראה נסמכה מצוה זו למצוות עשר תעשר שהיא מבחי' מלכות כידוע.
[§3] And therefore one who sees a bad dream and his soul is troubled by it — should have it improved [yativenu] before three people and say: "I saw a good dream" — for even though his soul is troubled and in his heart there is distress from the dream — he should nonetheless say with a full mouth that it is a good dream — for in truth inwardly it certainly contains good — and the essential good is the Torah and holy intellect clothed in every thing — and since one fears the dream and is somewhat aroused by it — this itself demonstrates the good clothed within it. And the three, since they are comprised of all three aspects mentioned above — Chochmah encompassing three mochin, and Malchus which is also in the aspect of three, and Torah which is also in the aspect of three — as stated — therefore they have the power to truly turn the dream to good — for "all of them are clarified through thought" [Zohar] — and there all judgments are sweetened and turned to complete good, even in physical terms. Therefore they say: "it is good and may it become good" — etc.
## Segment 86
כי ע"י בב"ח פוגמין בבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ כשקטרגו המלאכים על קבלת התורה שעל ידה זוכין לבחי' התיקונים הנ"ל השיב להם הקב"ה והלא אכלתם בשר בחלב אצל אברהם היינו כנ"ל. כי עי"ז פוגמין בבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ הקפידה התורה לענין בב"ח רק בבשר בהמה דייקא. שבה עיקר אחיזת הרוח שטות שהוא מבחי' עשו רק שמבררין איתה ע"י שחיטה וכו' כנ"ל. וע"כ צריכה שחיטת שני הסימנים ודמה אינה טעון כיסוי והחלב שלה אסור כנ"ל. משא"כ בבשר חיה שמאיר בה אור החיות דקדושה ביותר ע"כ החלב שלה מותר ודמה טעון כיסוי. וכל שכן עוף שאין צריך רק שחיטת סימן אחד כנ"ל ע"כ אין בהם מה"ת איסור בשר בחלב. אבל אעפ"כ אסורין ג"כ מדרבנן. וע"כ הוציאה התורה הק' איסור זה בלשון לא תבשל גדי בחלב אמו אע"פ שגדי כולל כל הבהמות וזה מחמת שבגדי יש בחי' אחיזה יתירה לבחי' עשו איש שעיר. ועל כן נאמר אצל יעקב ואת עורות גדיי העיזים הלבישה על ידיו וכו' ונאמר אח"כ ולא היכרו כי היו ידיו כידי עשו אחיר שעירות ועיין בזוה,ק מה שביאר בענין הגדיי עיזים מה שאעפ"כ הם מותרות לאכילת ישראל ועל כן רמזה התורה שמחמת שבבשר בהמה שהיא בחי' גדי יש אחיזה לבחי' עשו ביותר רק שישרא למתקנים אותו ע"י מצוות שחיטה וניקור ומליחה וע"כ אם יבשל אותו בחלב בהמה שנמשך ונתברר מדמה בבחי' דם נעכר ונעשה חלב ונתברר כ"כ מעצמו בכח העליון הבא עליו מלמעלה ששרשו מבחי' הלובן העליון בחי' חכמה ומחשבה אשר על ידהכל הבירורים דקדושה בבחינת כולהו במחשבה איתברירו ומשם נמתק אדמימות הדם שנאחז בו סטרא דעשו הוא אדום עד שנתהפך ללובן בחי' לבנונית החלב עד שהותר לאכילת ישראל בלי שום תיקון כלל. וזה בחינת (משלי כ"ז) ודי חלב עזים ללחמך וכו' וחיים לנערותיך כי היא מבחינת חכמה וחיים כנ"ל. ע"כ אם יבשל בו בשר בהמה שנאחז בו הרבה מסטרא דעשו על ידי זה יתן לו מקום להתגבר ביותר ח"ו. וע"כ הקפידה התורה דייקא בדרך בישול כי על ידי הבישול נתערבין הטעמים של זה בזה ביותר עד שנכללין יחד ממש והיו לאחדים ועי,ז יש לו כח ליניק ולהתגבר ביותר וע"כ הבישול בעצמו ג"כ אסור. וכן חמור איסורו כ"כ עד שנאסר אפילו בהנאה כי רק אפיל וההנאה לבד שיקבל האדם מזהיפגום בנפשו מאד כי עי"ז יתאחז בו מטסרא דעשו שאסור בהנאה לגמרי כי כל טובתן של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים וכמובן גם בענין יעקב אבינו ע"ה כשאמר לו עשו אציגה נא וכו'. וע"כ אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב טהורה ששניהם היתר. ואפיל ובשר נבלה או חלב אעפ"כ על כל פנים הם ממין היתר.
סִימָן כ״ב
[§1]
And therefore one must cut or pierce the jugular veins so the blood within them exits — for in these bloods too the judgments hold — the aspect of the letters of veridim [jugular veins] — (as explained in the discourse Dirshu, Siman 37) — from which the spirit of folly — the sitra achra of Esav — who was red — suckles — for the essential power of the bloods within it.
## Segment 87
אבל אם הבשר או החלב ממין טמא אז אין בו איסור בשר בחלב לענין בישול והנרה מאחר שאסור ממילא מתחלת ברייתו שוב אין מקום להסט"א לינק המקדושה עי"ז. וע"כ דגים וחגבים שאינם צריכין שחיטה כלל מותרין בחלב אפילו מדרגבנן אך אע"פ שמן התורה אינו אסור אלא דרך בישול ודייקא בשר בהמה בחלב בהמה.
[§4] And this also is the aspect of a fast on account of a dream — for on a fast day the mind has dominion — as explained in the discourse Sha'alu, Siman 57 — and then the aspect of Esav — Edom — the kingdom of the sitra achra — is subdued — and through this the dream is rectified. And since one must believe and set one's heart to contemplate every hint of wisdom that Hashem alludes to a person each and every day — according to the specific aspect of that day — as stated — one must therefore fast on the day of the dream — specifically on that very day — even on Shabbos — as our Sages taught — for even though eating on Shabbos is very precious and the aspect of Esav has no hold on Shabbos eating — as explained in the discourse Sha'alu mentioned above — nonetheless, since the dream hints to him to fast — presumably there is a wondrous wisdom in this — that he should fast on that day specifically — even if it is Shabbos.
## Segment 88
אעפ"כ אסרו חז"ל אפילו רק להעלות על השולחן גבינה עם בשר אפילו בשר חיה ועוף כי שמא יבא לאכלם כאחד ויתן מקום להסט"א להתאחז. ולא עוד אלא אפילו אכל כבר בשר לא יאכל גבינה אחריו כוו' כמבואר בשו"ע. כי מאחר שיש בו איזה אחיזה להסט"א ע"כ יש לחוש גם למה שיאכל אחריו מחמת שמושך טעמו ביותר או שמא יהיה נשאר בין שינוי. משא"כ אם אכל הגבינה תחלה אין לחוש למה שיאכל אח"כ בשר ובלבד על ידי קינוח והדחה ועיין בשו"ע. וע,כ אין בשר בחלב נוהג מה"ת בחלב שחוטה או מתה. כי ארז,ל (בכורות דף ו' ע"ב) לענין היתר חלב דחידוש הוא מחמת שדומה לאבר מן החי והתורה התירתו על כן יש לומר שדייקא בחלב מבהמה חיה שהיתירה גופה חידוש הוא ע"כ אם יבשל בשר נתעורר הסט"א לינק מזה כנ"ל. משא,כ בחלב שחוטה שאין בהיתירה חידוש כל כך וכן בחלב מתה שיצאה מאיסור אבר מן החי ואף שאסורה גם עכשיו משום נבלה הלא היא אסורה באמת ואין מקום להסט"א לינק מזה. וגם להסוברים דבחלב נבלה אין בה איסור נבלה מן התורה יש לומר דסבירה להו דאעפ"כ פקע ממנה איסור אבר מן החי ועפ"כ אין בה חידוש כ"כ מאחר שהיא חלב מתה (ועיין בזה בפסוקים) אבל אף על פי כן גם בחלב שחוטה אסור מדרבנן ועיין בסי' ל' מדין כחל
סִימָן כ״ג
[§1]
And therefore shehiyah [pausing] invalidates shechitah — for since the shechitah is the aspect of zevichas hayetzer — the slaughter of the sitra achra of Esav — therefore it must be with great alacrity without any pausing whatsoever in the middle of the shechitah. For if one pauses in the middle — it shows as if one is giving it room to overpower — and this is the aspect of what our Sages taught: just as one does not allow leavening of the matzos — so one does not delay [machin] the mitzvos — and they said: run to a light mitzvah — etc. — and flee from transgression — run and flee specifically. And therefore: if one did not pause and stop at all — only the shechitah process itself was delayed because the knife was not sharp — that is of no consequence — since one did not stand to rest and stop in the middle — but continued the shechitah normally — even if it was thereby delayed — it is valid. For it is self-evident that not all people are the same — there is one who is more agile in his battle — and there is one who is not as agile by nature — and even so — he too wins the battle completely. And in particular: since one who comes to purify himself — they assist him. Provided one does not of one's own accord give the enemy room and time to overpower — G-d forbid. And therefore: legally the measure of shehiyah that invalidates is specifically the amount that would interrupt the shechitah — for then it could overpower and "the Angel of Death came and slaughtered the slaughterer." And the custom is to declare invalid even the smallest pause — etc. — for as soon as one gives it any room and time — one must fear lest it overpower entirely — G-d forbid. And from this many other laws in this siman are self-evident.
## Segment 89
סימן צ"א וכו'
[§5] The one hundred blessings that King Dovid instituted to recite each day — also [serves] to set the heart upon every thing and bless Him until reaching the count of one hundred blessings — which also allude to the two aspects mentioned above, in the secret of the upper pool and the lower pool — as is understood in the Maurai Or. And this he derived from the verse: *"What does Hashem your G-d ask of you?"* [Devarim 10:12] — "Do not read mah [what] but me'ah [one hundred]" — for mah alludes to the attribute of Malchus — as is known — and specifically through this one receives the light of Chochmah, which is the aspect of Aleph — as it is written: *"and He will teach me wisdom"* [Iyov 33:33].
## Segment 90
בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרין אלא שצריך להדיח וכו'. כי מאחר שנגעו רק בצונן אין לחוש רק למה שנדבק בעין וסגי בהדחה וכמו כן לענין האדם אם נגע בלבו ומחשבתו איזה דבר שאינו טוב חס ושלו' אם לא היה רק באקראי ולא העמיק בדבר בחמימות היצר רק בבחי' צונן בעלמא די לו בהדחה שיטהר לבו במים טהורים של מימי התורה והשכל דקדושה. אבל לכתחל' בודאי צריך לשמור עצמו גם מבחינה כזאת דילמא אכיל ליה בלא הדחה שמא לא ישים אל לבו תיכף לכבס ולטהר את לבו מכל מניי פסולת הנדבק בו אף בצונן ונמצא שתהיה עבודתו מעורבת עם הפסולת ח"ו. וכ"ז בצונן אבל ברותח אפי' אם רק החלב רותח ונפל לתוכו בשר צונן וכו' הכל אסור דתתאה גבר וכו' כי התחתון מחמם העליון או מקררו כפי מה שהוא התחתון אם רותח או צונן. כי הכל תלוי בתחתונים כי באמתערותא דלתתא איתער לעילא. וכן לענינינו החכמה והשכל היא בחינת מדרגה העליונה בחי' ראש וראשית וכתיב אורח חיים למעלה למשכיל וכו' ובחי' מלכות הוא בחי' מדרגה התחתונה כי היא בחי' סוף דבר ועל כן נאמר בה זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' וע"כ שם עיקר המלחמה וכמובן גם בפנים וע,כ הכל תלוי כפי בחי' התתאה אם היא רותח שזה בחי' שהתגברו בו רתיחת הדינים אזי אף אם התחתון הוא היתר ונפתל לתוכו איסור צונן נאסר כולו. ואם התחתון צונן אף שהוא איסר ונפל לתוכו היתר רותח ואוסר אם הטמא מליח. כי מלח רומז לבחי' השכל כמבואר לעיל בחלק או"ח ועל כן אם הטמא מליח ומתלבש עצמו באיזה בחי' שכל על כן אסור גם ההיתר.
[§5] And therefore at the time of improving a dream one concludes: "Go in joy — eat your bread" — etc. — for the matter has already been sweetened in its root through the aspect of thought and Chochmah — so that one no longer needs to fast. And b'simchah [in joy] contains the letters of machashavah [thought] — as is cited. And this is the aspect of: "a fast [for a bad dream] is as effective as fire to flax" [Shabbos 11a] — for the essential concern is lest the residue of judgments — from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — draws — overpower one — the aspect of flax — for flax is the aspect of judgments — and the dregs of flax [ne'ores] — the refuse — are the aspect of the residue of the judgments. But through the fast one draws the power of Yaakov — who is the aspect of fire — in the aspect of *"and the house of Yaakov shall be fire"* [Ovadyah 1:18] — etc. — which is the aspect of holy wisdom and intellect — as stated — and through this all the residues of the judgments of the aspect of Esav are burned and nullified.
## Segment 91
ועיין בשו"ע הפרטים בזה. וזה בחינת ביטול האיסור בששים. כי כל תערובות איסור בהיתר הוא בחינת פגם בבחי' המלכות דקדושה שהיא בחי' נו"ן. וארז"ל שלכך לא נאמ נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלה וכו' ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוה"ק שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. וע,כ אם יש ששים בהיתר זה מרמז על החיזוק וסמיכה שיש לבחי' הקדושה ע"י בחי' הסמ"ך שזה בחי' ששים המה מלכות ועיין במאמ' היכל הקדש סי' נ"ט.
[§1]
And therefore derasah [pressing] invalidates shechitah — as somewhat explained above. And also: because one cannot complete the battle with excessive haste all at once — for it is a long battle — one must combine the alacrity in battle as stated with the quality of patience too — so that it not be in the aspect of complete destruction — G-d forbid. And it is written: *"you shall not be able to destroy them quickly"* [Devarim 7:22] — as explained elsewhere. And therefore the shechitah must be in a forward and backward motion — the aspect of eil v'nafik ratzo v'shov [going in and coming out — running and returning] — elaborated in Siman Vav in the discourse Kera es Yehoshua. And in any case one must hold the knife equal to the breadth of two necks — and then even if one slaughtered with only the forward or only the backward motion — it is valid — since it is not in the manner of striking all at once anyway — and two necks are somewhat explained above.
## Segment 92
וע"כ לא אמרינן חתיכה נעשה נבלה אלא בבשר בחלב שהוא כגופו של איסור שהוא מבחי' הסט"א בחי' נבלה היפוך בחי'לבנה דקדושה אבל אם בלעה החתיכה משאר איסורים לא אמרינן חנ"נ מן התורה לכולי עלמא כי מאחר שגוף החתיכה הוא היתר שהוא מצד הקדושה אלא שנתערב באיסור וע,כ היא אז בבחי' נפילה ונאסרת אבל אעפ"כ יש לה תקוה עדיין לקום מנפילתה ע"י בחי' הסמ"ך היינו כשיתוסף עליה היתר עד שמתבטל האיסור בששים בבחי' סומך ה' לכל הנופלים. וע,כ אין מבטלין איסור לכתחלה רק שיתוסף ההיתר ממילא בלא כוונה לבטל. כי זה בחי' מה שדרז"ל נפלה ולא תוסיף עוד לקום מעצמה כי אם שהקב"ה בעצמו כביכול יקום אותה בבחי' אקום את סוכת דוד וכמו כן לענין זה כשמתכוונין להוסיף היתר לבטל האיסור הוא כאלו כביכול בחי' הקדושה שהיא בחי' כנסת ישראל קמה מעצמה לבטל האיסור. אבל כשנתוסף ממילא זה סיעתא דשמיא בההשגחת השי"ת בבחי' סומך ה' (בעצמו כביכול) לכל הנופלים להקים אותם בבחי' אקום את סוכת דוד כנ"ל הגם שעיקר השלימות היא דווקא ע"י אתערותא דלתתא כידוע היינו שעל ידי אתערותא דלתתא שלנו יתעורר השי"ת מעצמו כביכול להקים אותנו (ואין כאן מקום לבאר יותר בזה)
[§2]
And therefore chaladah [inserting the knife under tissue] invalidates shechitah. For the essential power of the rectification of shechitah is through holy Torah — through which one gives strength to holy Malchus to prevail — etc. — and joins the ches and nun. And all these holy aspects are in the aspect of revelation — not in the aspect of concealment and theft and hiddenness and chaladah — G-d forbid. Regarding Torah it is said: *"not from the beginning did I speak in secret"* [Yeshayahu 48:16] — as our Sages taught [Shabbos 86b]. And regarding wisdom it is said: *"wisdom cries out in the street"* [Mishlei 1:20] — etc. Holy Malchus is the aspect of alma d'isgalya [the world of revelation] — as is known. But the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav — is only in the aspect of theft and hiddenness and cunning and deception and darkness and concealment and chaladah — the aspect of: "stolen waters are sweet" [Mishlei 9:17] — etc. — and it is written: "at every corner she lurks" [Mishlei 7:12] — and: "he lurks in concealment like a lion in his lair" [Tehillim 10:9] — and many similar verses. And this is the aspect of the distinction elaborated in the holy Zohar between the harlot woman — the aspect of the sitra achra and the yetzer hara — and the holy one. And therefore even their Malchus is the aspect of: "royalty without a crown."
## Segment 93
סימן צ"ח וכו'
[§1] For meriting all of the above comes through engaging in Torah — and this: "please make the words of Your Torah sweet in our mouths" — for as it is already said: *"the righteous walk in them, but sinners stumble through them"* [Hoshea 14:10] — and our Sages taught: "If one merits, it becomes for him a life-giving potion — for he merits through this to receive the light of Chochmah, which is the aspect of life."
## Segment 94
הלכות תערובות, וע,כ דייקא באינו מינו שניכר ונרגש טועם האיסו' על כן צריכין סמ"ך דייקא לבטלו כי אז מסתמא כבר בטל טעם האיסור ואינו נרגש. ועל כן באמת מילתא דעבידי לטעמי אפילו באלף לא בטל מאחר שנרגש טעם האיסור. וענין הטעם שיש בכל דבר נמשך בשרשו מבחי' שכל ודעת כמובא לעיל בחלק או"ח. וע"כ כל זמן שנרגש טעם האיסור שהוא מבחי' הטס"א על כן אסור אבל אם האיסור הוא מן התורה ברוב. כי מאחר שהראוב הוא מצד הקדושה ע"כ בטל האיסור ברוב כי מן התורה אזלינן בתר רובא. וע, כ האדם נידון אחר רובו וכן העולם כשארז"ל. אך אעפ"כ מדרבנן צריכין סמ"ך גם במין במינו בלח בלח. וע"כ איסורין מצטרפין ג"כ לבטל זה את זה אם משונים בטעמם כמבואר בסי' צ"ח סעי' ט'. להורות כי גם הסט"א אינה רשות בפני עצמה ח"ו רק גם הם מקבלין חיות ממנו ית' כמבואר מזה בדבריו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ כשהשי"ת רוצה להכניע הסט"א לפעמים הוא מכניע אותה מינה ובה בעצמה בבחי' מיניה וביה אבא ליזול ביה נרגא וכעין שמצינו במפלת ושתי ע,י המן וגמר מפלת המן על ידי שמצינו במפלת ושתי ע"י המן וגמר מפלת המן על ידי חרבונא ועוד כיוצא באלה וזה ניגע קצת גם למה שארז"ל גדולה עבירה לשמה וכו' כי אף שהעבירה עצמה בוודאי היא מבחי' הסט"א אעפ"כ כשכוונתו באמת לשמה אזי לפעמים מכניעין הסט"א עי"ז דייקא. אך מחמת גודל הסכנה צריכין בוודאי ליזהר בנפשו מאד מענין כזה. וכן צריכןי להשתמש לפעמים במדת הכעס ואכזריות לעשות נקמה ברשיעם ועוד כיוצא בזה הרבה. ומובן ממילא בכלל זה בכל איסורין מבטלין זה את זה שכהשי"ת רוצה להגביר כח הקדושה אזי מביא לה סיוע וחיזוק לפעמים מבחינת הצד השני בבחינת ומלאך רע בע"כ יענה אמן. וזה בחי' מה שאמרו לו להמן חכמיו וזרש אשתו בעצמם אם מזרע היהודים וכו' כי נפול תפול לפניו. וכן אחשורוש בעצמו צוה להרוג את המן והסיר את טבעתו מעל ידו ויתנה למרדכי:
[§3]
And even though it is also written regarding holiness: "and with the modest ones is wisdom" [Mishlei 11:2] — and: "and to walk humbly" [Michah 6:8] — etc. — the difference is self-evident. For this is only in the way of modesty — and concealing one's good deeds — so that all his deeds be entirely for the sake of Heaven — without any other intent whatsoever. It emerges that one does not conceal oneself out of shame — G-d forbid — but on the contrary — as stated. But the incitement of the yetzer hara is only in the aspect of theft and chaladah and hiddenness — because the deeds themselves contain great shame even in the eyes of other people. And also in general: holiness and all these rectifications are in the aspect of light and revelation — while the sitra achra is the aspect of darkness and gloom — the aspect of: "the fool walks in darkness" [Koheles 2:14] — and it is written: "and their deeds shall be in the dark" [Yeshayahu 29:15] — and many other similar verses — the aspect of concealment and chaladah and darkness — as stated.
[§4]
And therefore: legally chaladah invalidates only if it is attached to the thing being slaughtered — which indicates the darkness and hiddenness that exists in the body of the matter itself — because of a flaw and shame that it contains. But if the shechitah became covered and hidden through another object — such as a cloth spread over the animal's neck — and one slaughtered it — the shechitah is valid — for sometimes even in holiness there is such an aspect — as stated. And some invalidate even this — for since the sitra achra mimics holiness like a monkey before a man — and sometimes dresses itself in mitzvos — therefore in the time of the battle of shechitah one must be concerned and careful even in this. And also: sometimes the yetzer hara prevents a person from performing a mitzvah — and sometimes brings him to actual transgression — G-d forbid — through this very act of dressing in the mitzvah of: walk humbly — to conceal one's actions from other people to such a degree that it brings him to complete stumbling — G-d forbid — as cited in the holy books. Therefore a person must examine his ways carefully and be careful also from such chaladah — as stated. And the matter of hagramah [cutting above the proper place] is somewhat explained above.
## Segment 95
סימן קוף וכו'
[§2] If one did not merit — meaning when he follows his evil inclination, G-d forbid — then not only does he not subdue it through Torah study, but on the contrary, at times it grows stronger against him through the cunning that enters him — until he finds a justification for his wickedness from the Torah itself, G-d forbid — as is known — and then it becomes for him a death-dealing potion — for the words of Torah, when they enter his mouth, are so degraded and coarsened that they become the aspect of bitterness — like the waters of Marah — *"and they could not drink the waters of Marah — for they were bitter"* [Shemos 15:23] — meaning, the waters themselves were bitter and repugnant. And like the gravely ill person whose every bite turns to wormwood and bitterness in his mouth.
## Segment 96
וע,כ בריה אינה בטילה וכו' ואין לה דין בריה אא"כ היה בו חיות ואסור מתחלת ברייתו. כי מאחר שאסור מתחלת ברייתו ולא היה לו שעת הכושר מעולם והיה בו חיות וממילא מובן כי הוא והחיות שלו מבחי' הסט"א ע"כ מחמת כחו וחשיבותו ארז,ל שאינו יכול להתהפך להיתר ולצד הקדושה ואפילו באלף לא בטיל. כי כל אימת שיפגע בהאיסור ויאכלנו יפגום את נפשו עי"ז מאחר שהיה נשרש בבחי' החיות דסט"א אשר היא עיקר סטרא דמותא בחי' בחייהם קרוים מתים כידוע. וכמו כן חתיכה הראויה להתכבד מאחר שהיא בבחי' חשיבות וכבוד בחי' מלכות וחן דסט"א ע"כ גם אינה בטילה. וכן דבר שיש לו מתירין אינו בטל במין במינו. כי עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר. וע,כ אם יאכלנו בזמן איסורו אפילו ע"י ביטול נראה כאלו יש לו רצון ונטיה לצד האיסור מאחר שדבר זה עצמו יכול לאכלו בהיתר:
[§5]
And one may also explain this briefly — regarding the service of man in his battle with his inclination: the essential is through Torah study — whose root is in supernal Chochmah — and it extends down until it clothes itself in physical matters and the vessels of action — the aspect of: "good understanding to all who do them" [Tehillim 111:10] — the aspect of the sweetening and rectification drawn through the shechitah of the signs — whose roots are close to the side of the head — where is the dwelling of the mochin — and ending close to the body and vessels of action. And therefore it is correct that the shechitah be in the middle of the neck specifically.
## Segment 97
סימן ק"ג וכו'
[§3] And therefore one prays that one merit for the words of Torah to be sweet and pleasant in one's mouth — and this: "Maharev na" [please make sweet] — specifically — for erev has the sense of aravit [evening] and the withdrawal of light — and also the sense of sweetness and pleasantness — in the aspect of *"and the light is sweet"* [Koheles 11:7]. For through Torah study one merits both these aspects — to the degree that even the contraction — the aspect of Malchus, the attribute of night — is also in the aspect of light — for specifically through it one merits the sweetness of the light of the intellect — as stated.
## Segment 98
וע"כ כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו. כי מאחר שאינו נהנה מטעמו של איסור רק אדר בא. ע"כ אינו חשוב טעם כלל ואינו יכול לאסור את ההיתר. וע"כ כלי שאינה בת יומא חשיבא טעם לפגם. כי מאחר שטעם האיסור אינו בעין רק בלוע ומכוסה ונעלם בתוך הכלי ומאחר שעבר עליו מעת לעת שלם שכולל בחי' יום ולילה חמה ולבנה כבר נפגם ונחלש טועם האיסור ואין לו כח לאסור עוד את ההיתר. וע"כ אם ההיתר דבר חריף אמרינן משוי ליה לשבח. כי ע"י כח החריפות ששרשו מבחי' דינים שזה בחי' מה שארז"ל על ב"ש דהוי חריפי טפי. עי"ז נתעורר ונתחזק כח טעם האיסור ששרשו מבחי' השתלשלות הדינים. וע,כ יש אומרים שלינת לילה פוגמת שזה בחי' בת דינא בטל דינא. וע"כ ארז,ל כבוש הרי הוא כמבושל. כי מאחר שנשרה בתוך האיסור או האיסור בתוכו מעת לעת שלם אזי אע"פ שהוא צונן מאחר שהאיסור בעין ונכבש בדבר לח מעת לעת שכולל בחי' חמה ולבנה ע"כ בכח בחי' חמה ולבנה דסט"א נבלע בתוכו טעם האיסור כמ וע"י בישול. וענין תתאה גבר וענין מליח כרותח מבואר כבר קצת:
[§6]
And ikur [uprooting a sign] invalidates — such as when one sign was uprooted from the jaw and flesh where its root of connection is — then the shechitah of the other sign too does not help. For the rectification of shechitah does not avail unless both signs are connected and affixed to their root. But not if one was completely separated from its root and connection before the completion of shechitah — and this is somewhat understood according to the above.
## Segment 99
סימן ק"ח
[§4] And this: "and may we and our children" — etc. — "know Your Name" — that we merit to know His Name with full knowledge and great understanding. And this: "who study Your Torah for its own sake."
## Segment 100
וע,כ אמרינן ריחא לאו מילתא לענין דיעבד כי עיקר אחיזת הסט"א והכסילות הוא רק מצד הגשמיות והגופניות. אבל ע"י ריח שהוא דבר רוחני אין כח לאסור אם לא שאחד מהם הוא דבר חריף שאז יש כח להאיסור להתגבר ע"י בחי' החריפות כנ"ל:
And all of this is explained according to this approach — for from every thing and matter a person must only be aroused to draw close to Hashem — whether in good times or in difficulty, G-d forbid — and to bless for each thing according to its aspect — according to the hint of wisdom clothed within it. And therefore one blesses on the good HaTov v'HaMeitiv [Who is good and does good] — even if one fears that bad may come from it — and likewise the reverse — for one must not look at the hints being given except according to one's place and time — for no day resembles the other — and who knows what the day will bring — there will then be other hints — therefore one must bless Hashem for the hint of wisdom He is showing one at this very moment — according to the aspect of the thing that exists now. And all the laws regarding blessings explained through Siman 230 — as well as all the prayers and thanksgivings in Siman 230 — all revolve and go according to this approach. And this is what concludes there: "Always let a person be accustomed to say: all that the Merciful One does, He does for good" [Berachos 60b] — for since in every thing and every matter is clothed divine life-force and wisdom — through which one can draw close to Hashem — certainly there is nothing better than this — as it is said: *"but as for me — closeness to G-d is my good"* [Tehillim 73:28] — and: *"Hashem is good to all"* [Tehillim 145:9].
## Segment 101
סימן ק"ט
[§5] And this: "Who teaches Torah to His people Israel" — the Melamayd — specifically — for in every matter and affair that Hashem brings about with us at every time, clothed in every thing, is a great and holy understanding that guides us to draw close to Him and cleave to Him — and this is the essential definition of studying the holy Torah — as it is written: *"and you shall show them the path in which to walk"* [Shemos 18:20].
## Segment 102
וכו') וכבר מבואר קצת מענין מה שמין במינו בטל ברוב לבד מדברים חשובים וכיוצא כנ"ל. וע"כ כל קבוע כמחצה על מחצה דמי. כי מאחר שהאיסור וההיתר כל אחד קבגוע במקומו לא שייך בו ביול ברוב היתר אא"כ פירש אחד ממקום קביעותו אז מארינן כל דפריש מרובא פריש. וע"כ כל ספק איסור אסור. כי עיקר הטעאת הסט,א והיצה"ר הוא ע"י בחי' ספיקות כי א"א לו להפוך דעת האדם לגמרי מהיפוך אל היפוך ולעשות לו מאיסור היתר ח"ו רק ע,י בחי' הספיקות שמטיל לו איזה בחי' ספק בדבר ואח"כ מסיתו עוד עד שמביאו לידי עבירה ח"ו. וע"כ ארז"ל שהחמירו על ספק איסור יותר מעל ודאי לפעמים כי החטאת הוא בדנקא ואשם תלוי בשני סלעים (עיין ברבינו יונה בריש מסכת ברכות). אך אעפ"כ ספק ספיקא מותר כי מאחר שיש עוד ספק שנוטה להיתר ע"כ הוא ליש אומרים כמו רובא ואף להאומרים דגרע מרובא קצת אעפ"כ תלינן יותר להיתר כי יד הקדושה על העליונה בבחי' ורב חסד מטה כלפי חסד. וע"כ גם בשתי קדירות תלינן לומר איסור לתוך איסור נפל והיתר לתוך היתר.
סִימָן כ״ה וְכוּ׳
[§1]
And therefore one must examine after a chayah [wild animal] whether the majority of the signs were slaughtered — and if one did not examine afterwards — it is forbidden — for a living animal is presumed forbidden until one knows it was slaughtered properly. For the holy sparks or the soul reincarnated in the animal — the aspect of those sitting in darkness and gloom — prisoners of affliction and iron [Tehillim 107:10]. For it was bound and imprisoned in the spirit of animality — the aspect of the spirit of folly and foolishness and darkness — which is from the aspect of Esav — as our Sages taught: "and to darkness He called night — this is Esav." And it hopes to be rectified and to ascend through the rectifications of shechitah. But typically the impediments from the side of the sitra achra grow very strong to prevent its rectification. Therefore it is in the presumption of being forbidden — while regarding the animal itself — from now it is in the presumption of being permitted — since it is of a pure species. Therefore: if afterwards some defect occurred in it — one treats it as presumed permitted — as explained in the Shulchan Aruch.
## Segment 103
ועיין סימן קי"א:
[§6] And this: "Who chose us from all peoples and gave us His Torah" — for through the holy Torah He separated us from the nations, who are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the side of the yetzer hara — and through the holiness of the Torah we are rescued from them and subdue them.
## Segment 104
סימן קי"ב וכו'
[§7] The Priestly Blessing — adjacent to this: "May Hashem bless you and protect you" — corresponding to the aspect of Malchus — which is the aspect of Shamar [guarding] — and there [in Malchus] is the command: *"for there Hashem commanded the blessing — life"* [Tehillim 133:3] — the opposite of the kingdom of the sitra achra — the side of Esav, of whom it is said: "and he did not desire blessing." And Yaakov our father, through having merited the birthright — the aspect of the bond with the intellect mentioned above — therefore also received the blessing. And our Sages taught: "May He bless you with wealth" — which is from the aspect of Malchus — and *"the rich man rules over the poor"* [Mishlei 22:7] — "and protect you from the destroyers" — which are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the four primary damages — and our Sages also taught: "and protect you from the yetzer hara" — for it is the aspect of the yetzer hara — as stated.
## Segment 105
הלכות מאכלי עכו"ם. וע,כ יש כמה דברים שאסרו רז"ל משום חתנות כגון פת של עכו"ם ובישולי עכו"ם ושכר ומשקים שלהם וכו'. כי מאחר שעיקר אחיזת הסטו"א היא בהגשמיות של האדם באכילה ושתיה ע"כ צריך להרחיק עצמם מאד ממאכלם ומשתם כי עי"ז יכול להלכד במצודותיהם ולהתפתות אחריהם עד שיבא לחתנות עמהם ח"ו וזה שנקטו רז"ל לשון חתנות. לרמז כי פוגמים עי"ז ביותר בבחי' היחוד הקדוש שבין בחי' חמה ולבנה דקדושה שעי"ז נעשה אותיות נחת בחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המרפ"נ. וזה ג"כ אותיות חתן. וזה בחי' והוא כחתן יוצא וכו' שנאמר על החמה.
[§2]
And therefore: even though through the shechitah it received its rectification and was permitted for eating — even so one must not eat from it until it dies. For even though it has already departed from the prohibition of ever min hachai [a limb from a living animal] for Israel — through the shechitah that sweetened the judgments seized in its blood — and the aspect of foolishness and darkness seized in it has already been separated and clarified — even so: since it still has some life-force — it has not yet been entirely separated and clarified from these seized aspects. And therefore there is still a prohibition of: "you shall not eat on the blood" [Vayikra 19:26] — for the blood within it has not yet been entirely sweetened. But after its life-force has fully departed — then even what was cut from it while it was still convulsing is permitted — as explained in Siman 27.
## Segment 106
וכשפוגמים בזה שעי"ז נותנים כח להסט"א ח"ו נעשה מזה בחי' חתנות דסט"א ר"ל. וע,כ אם היה בזה איזה כח וסיוע ע,י ישראל כגון ע"י חיתוי וקיסם שוב אין כח לסט"א להתגבר כ"כ ומותר:
This is clearly built upon the approach stated above.
## Segment 107
סימן קט"ו
[§8] "May Hashem cause His countenance to shine upon you" — the aspect of the illumination of the holy wisdom and intellect — which is the essence of life and the light of the face — as stated — as it is written: *"in the light of the king's countenance is life"* [Mishlei 16:15]. And this: "and be gracious to you" — the aspect of chen — as stated. "May Hashem lift His countenance toward you" — our Sages taught: "at the time when you stand in prayer" — etc. — meaning that through this all prayers and requests are accepted. And "and grant you peace" — meaning one will no longer be burdened by any battle against the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — only peace and tranquility on every side, and the entire sitra achra will be fully subjugated to holiness.
## Segment 108
וע,כ חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא. וכן גבינות העכו"ם אסורה מפני שמעמידים אותה בעור קיבת נבלה וכו'. כי הכלל שצריכין ליזהר מכל מניי מאכל שלהם. כי ע"פ רוב יש בה מאחיזת הסט"א כנ"ל. וזהו שאמרו חלב טהור נקפא ועומד וחלב טמא אינו נקפא ועומד. כי בחינת הקדושה בבחינת אחדות והתחברות ויש בה בחינת בירור אוכל מתוך אוכל או מתוך פסולת כמו בירור הגבינה והחמאה ממימי החלב. משא"כ בחי' הטומאה היא בבחי' פירוד בחי' יתפרדו כל פועלי און והכל מעורב ביחד עם הפסולת מאחר שכולה היא בחי' פסולת גמור בחי' כל שלחנם מלא קיא צואה בחי' צא תאמר לו
סִימָן כ״ו וְכוּ׳ — הִלְכוֹת קִידּוּשִׁין
[§1]
The laws of kiddushin. It is already explained: that the holy union and connection of a man and woman of Israel flows at its root from the aspect of the holy union and connection above — whose root is in the aspect of Chochmah — called holiness. And this is the aspect of the kiddushin — through which he sanctifies the woman — and says to her: "behold you are sanctified to me." For initially she was free — and was waiting to be completed — through having the illumination of supernal Chochmah bestowed upon her. But she did not yet know through which man she would receive the bestowal of wisdom called holiness. And now this man unites and connects her to himself — that she be sanctified to him — that she receive the holy bestowal from him. And from then she was forbidden to all others — with the prohibition of a married woman. And this is the aspect of: "the woman is acquired in three ways: through money" — corresponding to the aspect of Chochmah — the aspect of: "in the shadow of wisdom — in the shadow of money" [Koheles 7:12] — the aspect of: "from the right side — the white brain — as silver." And: "through a document" — corresponding to the aspect of Torah — written with the writing of G-d. And: "through cohabitation" — an act in her body itself — whose root is in the aspect of Malchus. And he bestows upon her for the sake of kiddushin — and through this she becomes sanctified to him to be his wife forever.
[§2]
And therefore: this is explicitly stated in the Torah: "if a man takes a woman and marries her" [Devarim 24:1] — though in truth money and document are also kiddushin from the Torah — for through them too this aspect flows — as stated. And on the contrary: since kiddushin is from the aspect of Chochmah — and it is written: "with the modest is wisdom" [Mishlei 11:2] — the Sages therefore forbade betrothing through cohabitation — on account of licentiousness — which is the opposite of modesty. And the sitra achra — whose way is specifically in licentiousness — as is known — can take hold through this — G-d forbid. Not only that — the Sages even forbade betrothing through money or document in a marketplace or without prior negotiations — also for this reason — for holiness requires preparation and modesty. And therefore: the kiddushin must specifically be before witnesses — and both must know that there are witnesses. For this is the opposite of the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — whose way is in darkness and hiding — the aspect of: "if a thief is found breaking in" [Shemos 22:1] — but the way of wisdom and holiness is in openness — the aspect of: "not from the beginning in secret did I speak" [Yeshayahu 45:19] — etc. — for it is in the aspect of sun and light — the aspect of: "and the path of the righteous is as the shining light" [Mishlei 4:18]. This is the aspect of the thing that is done openly and before witnesses — as the verse says: "if the sun shone upon him" — and the Targum: "and if the eye of witnesses fell upon him." And this matter is understood from the language of many verses in many places. And therefore the witnesses themselves must be fit — and not disqualified by transgression — G-d forbid — the aspect of foolishness. Since the essential purpose of testimony is for drawing Chochmah — as stated. And this is the aspect of: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" [Tehillim 19:8] — the aspect of Chochmah mentioned. And this is what he says: "behold you are betrothed to me — according to the law of Moshe and Israel." Meaning: this union and kiddushin are according to the law of our holy Torah — through which is the essential drawing of these rectifications. Which are themselves the aspect of Moshe and Israel — for: "the face of Moshe is as the face of the sun" — the aspect of holy light of intellect. And all Israel — to the Most High — are in the aspect of the moon — receiving from the light of the sun — for even: "the face of Yehoshua is as the face of the moon" — as our Sages taught. And see in the discourse Ashrei mentioned — where it is elaborated: that through Torah one gives strength to holy Malchus — and then Malchus receives fifty life-forces from Chochmah — the aspect of nun life-forces — and ches and nun are connected and bound — etc. — and when this one rises that one falls — and then the wicked kingdom — the aspect of the yetzer hara — falls and is nullified — etc.
[§3]
And this is the aspect of kiddushin and chuppah. The essential completion of the marriage is through entering the chuppah. For kiddushin is in the aspect of the power given to holy Malchus through Torah study — which also flows from supernal Chochmah — for: "Torah went forth from supernal wisdom" — and our Sages taught: "fruits of wisdom above — Torah." And this is the aspect of: "Torah that Moshe commanded us — is an inheritance" [Devarim 33:4] — and our Sages taught: "do not read 'inheritance' — but 'betrothed'" — the aspect of erusin [betrothal]. And this is what is said at the time of kiddushin and betrothal: "according to the law of Moshe and Israel" — as stated — the aspect of the power drawn through Torah study. And the chuppah is the aspect of the connection and bond — that ches and nun are connected and bound — which are the root of the aspects of groom and bride — through Malchus receiving life-force from Chochmah — as stated. And therefore: the essential marriage is through the chuppah. For through both these aspects holy Malchus is elevated to its root — and all aspects of the hold of the kingdom of the sitra achra fall from it and are nullified — and then it overpowers and unites with its husband in complete union and absolute peace.
[§4]
And this is what is said: "Who sanctifies His people Israel through chuppah and kiddushin." (See Chidushei Aggados, Kesubos 7.) For even the general holiness of Israel is through the aspect of chuppah — through which they are connected and bound to holy Chochmah — the aspect of holiness. And this connection is the aspect of chuppah — the aspect of: "He who hovers over it all day" [Devarim 33:12] — etc. And kiddushin is the aspect of Torah study — the aspect of erusin and kiddushin — as stated. And this is what is said: "and He forbade us the betrothed ones." For since the Torah itself has in it two powers — as our Sages taught: "one who merited — it becomes for him a potion of life" — etc. — "the righteous shall walk in them" — etc. Therefore through erusin alone she cannot yet join her husband — for perhaps the hold of the sitra achra has not yet been entirely nullified from her. And as is understood also from our Sages' teaching: "if it leaves — good; if not — let one engage in Torah." "If it leaves — good; and if not" — etc. — it emerges that one can engage in Torah and even so the hold of the yetzer hara may not be entirely nullified from one. And this is presumably because the study itself is not complete — and the yetzer hara has some hold in it even. Therefore the essential fullness is through the aspect of chuppah — the aspect of being connected and bound to the light of holy Chochmah — the aspect of ches. And then the aspect of the hold of the yetzer hara — the aspect of foolishness — falls from one and is nullified automatically and entirely — for a little light drives away much darkness. Only — to merit this itself — one cannot merit except through Torah study — as stated. And this is the aspect of erusin and marriage through kiddushin and chuppah — as stated. (And see in the Shulchan Aruch, Siman 55 — what is called chuppah.)
[§5]
And this is the aspect of the blessing of the groom — through which seven blessings are recited. They correspond to the seven attributes — as explained in the kavanos. For Chochmah illuminates in Malchus through the aspect of the seven attributes — which are the totality of Torah and the totality of the entire world. For through the light of intellect and wisdom one can recognize Hashem and draw close to Him through every thing in the world — for every thing has a connection to some attribute among the seven attributes — which are love and awe and mercy and the like — in all attributes. Therefore one can draw close to Hashem through every thing in the world — which encompasses all seven attributes mentioned. And this too is the aspect of the seven days of celebration after the marriage — corresponding to these seven attributes. And therefore the custom is not to marry except while the moon is still full. For the bride is in the aspect of the moon — as stated. And this is what is cited about the teaching: "a virgin is married on the fourth day" — the initial letters spell levanah [moon]. And therefore it is a commandment to dance before the bride — and to say she is a beautiful and gracious bride. Meaning: a mistress of grace and kindness. For when Malchus — the aspect of the bride — receives life-force from Chochmah — great joy flows — the aspect of: "You will make known to me the path of life — fullness of joy before Your face" [Tehillim 16:11] — and it is written: "in the light of the face of the King — life" [Mishlei 16:15]. And the essential light of the face is through joy — the aspect of: "a joyful heart makes the face good" — as explained elsewhere. And this is why they dance also at the sanctification of the moon — as cited in the Shulchan Aruch. And the dancing is the elevation of the holy feet — as it were — from the sitra d'mosa — the aspect of: "her feet descend to death" — to the light of life — the aspect of joy.
[§6]
And therefore they dance before the bride also — and say she is beautiful. For beauty and loveliness are drawn upon her from supernal Chochmah — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face." And this: "and gracious." For through nun — the aspect of the bride — the aspect of Malchus — connecting to the aspect of ches — the aspect of wisdom — through this: grace and kindness are created — and drawn upon her.
## Segment 109
סימן קט"ז
[§9] These are the things that have no limit — for this deep learning has no limit whatsoever — for one must engage in this always, all the days of one's life, and go from level to level, meriting at every turn the aspect of a renewed acceptance of the Heavenly yoke, new contractions, and the illumination of the intellect anew at an ever higher and greater level — in the aspect of *"the path of life leads upward for the wise"* [Mishlei 15:24] — as is known. And therefore these things — which allude to this matter — have no limit whatsoever.
## Segment 110
וע,כ צריכין ליזהר מלאכול דבר שיש בו חשש סכנה. כי האכילה וכיוצא צריכה להיות מצד החכמה דקדושה שהיא בחי' חיים ולא מדבר שיש בו חשש סכנה בחי' עשו שאמר הנה אנכי הולך למות כי היה תמיד במקום סכנה מחיות רעות וכיוצא כמ ושפירשו המפרשים ז"ל. ועל כן אסור ג"כ לאכול דבר מאוס וכו'. כי היא מבחי' אחיזת הסט,א שהוא משוקץ ונמאס כנ"ל היפוך מנבחינת הקדושה שהיא בבחינת חן וחשיבות כמבפ"נ
[§1] For Avraham — whose attribute is chesed [loving-kindness] — whose root is in Chochmah — and this is the aspect of: *"Who aroused one from the east?"* [Yeshayahu 41:2] — and our Sages expounded this concerning Avraham — "do not read 'aroused' but 'illuminated'" — for he illuminated the light of the holy intellect in the world — and he merited Malchus — as our Sages taught — and pursued the four kings — who are the aspect of the kingdom of the sitra achra — and subdued them — and he merited Torah — as it is written: *"because Avraham hearkened to My voice"* [Bereishis 26:5] — etc. — and our Sages taught that Avraham Avinu studied Torah and established a yeshivah for himself — etc. — and therefore he instituted the morning prayer [Shacharis].
## Segment 111
סימן קי"ז
[§10] Pe'ah [the corner of the field] alludes to the aspect of Malchus and contraction — as is known. Bikkurim [first fruits] alludes to the aspect of the illumination of the intellect and wisdom — which is the aspect of bechorah [firstness / the birthright] — the aspect of reishis [beginning / primacy] — as is explained within. Re'ayon [the appearance at the Temple] — the aspect of gazing — that one must gaze only at the intellect in every thing — this being the aspect of the mitzvah of appearing [at the Temple] on the pilgrimage festivals to receive the light of the Divine countenance — as is understood in the discourse Mishra, Siman 30.
## Segment 112
וע,כ אסור לעשות סחורה בדברים האסורים באכילה אא"כ נזדמנו לו ממילא וכו'. כי ענין המסחר בכל מקח וממכר הוא על ידי בחי' שכל וכחמה. ועל כן מכירת שוטה וקטן אינו כלום.
[§1]
And therefore one must cover the blood of a chayah and a fowl with earth. For as already explained — even though the chayah was also created only from the soil and requires shechitah of both signs — even so the light of holy Chochmah and holy life-force sparkles more in the chayah — and therefore it is called chayah — as stated. And all the more so the fowl — which was created from the swamp — and also has some of the aspect of water — as stated. And this is the aspect of why cattle fat is forbidden while that of a chayah and fowl is permitted. For it is explained in the writings: fat and blood correspond to the aspects of right and left — etc. — the aspects of Yishmael and Esav — etc. And therefore in cattle — because of their coarseness and physicality — even the fat is forbidden to the ordinary person — for one has no power to clarify the spark of good therein — and it is permitted only on High and for the altar as atonement. For from there is the root of the yetzer hara's hold — from the aspect of the fat and blood of man — in the aspect of: "and Yeshurun grew fat and kicked" [Devarim 32:15] — and: "you grew fat, thick, and became overgrown" [ibid.] — and similarly many more. And this is the aspect of what our Sages taught [Shabbos 31]: "zeh darkam kesel lamo" — (which in its plain meaning speaks of the foolishness of sinners) — "the wicked know their way leads to death" — (which should lead them to repent and walk in the ways of life) — "but fat covers their kidneys" — etc. — see there. It emerges that the physicality and spirit of folly and foolishness of the yetzer hara — the aspect of wicked Esav who was red — the aspect of blood — seizes also in the fat. And therefore cattle fat is actually forbidden — as stated. But the chayah and fowl — which are lighter and more spiritual — therefore their fat is permitted. Only the blood is forbidden also in them — because of the fierce judgments therein — which contain the hold of the aspect of Esav — most forcefully.
[§2]
But because of their lightness and spirituality — they are closer to the aspect of the speaking human being — and therefore the Torah commanded to cover their blood with earth. And therefore regarding the commandment of covering the blood: the language of hunting is used — and our Sages taught: what does the verse teach us? — it teaches that a person should not eat meat except by appointment — (see Rashi) — it emerges that the verse alludes: that chayah and fowl — which come to man usually only through the toil and effort of hunting — and do not present themselves to him at all times — therefore their eating is in the aspect of the breaking of the appetite for eating — the subduing of the klippa of Esav — who was passionate about his throat — most. And this is because they are spiritually closer to the aspect of the speaking human being — as stated. And therefore their blood requires covering with ash — and through this the holy sparks within them can more easily return and go back to their root — in the aspect of: "and the dust returns to the earth as it was — and the spirit returns to G-d" — etc. — as is known.
[§3]
And therefore our Sages taught: "and he shall pour and cover — he who poured shall cover" — for since he already began working on its rectification — through the shechitah — it therefore rests upon him even more to complete the rectification through the covering. And if he did not cover and another sees it — the other is obligated to cover — as with the aspect of a human being.
[§4]
There is certainly a great difference between them — as is self-evident. And therefore: if he covered it and it was uncovered — he need not go back and cover — since the rectification was completed immediately with the first covering. But if the wind blew and uncovered it — he is obligated to cover — since the covering was not performed by a human being — only automatically by the wind — and it has gone back and been uncovered — therefore the obligation falls on a person even now. And therefore one must cover specifically with loose earth — such that the blood is immediately mixed with the earth on all its sides. And from this you will understand how to explain several other laws in this siman.
[§5]
[Siman 29] — The Laws of Treifos. And therefore a treifah is forbidden — a treifah [a mortally defective animal] may not be eaten — for since it has treifos — it is known that the judgments prevailed upon it greatly — to the point that foolishness seized it — the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of: "tearing its own soul" [Iyov 18:4] — and it has distanced from the holy life-force — the aspect of Chochmah — the aspect of ches. And therefore a treifah does not survive — as our Sages learned from the verse: "this is the living creature" — etc. — "a living creature you may eat" — and one that does not live — you may not eat. And therefore it is forbidden to eat for Israel — who are bound to the aspect of holy life-force — the aspect of holy Chochmah — the aspect of holiness. And this: "you shall be holy men to Me" [Shemos 22:30] — as stated. And therefore: "and torn flesh in the field — you shall not eat — you shall cast it to the dog" — which is the aspect of Esav — as our Sages taught on the verse: "one who seizes the ears of a dog" [Mishlei 26:17] — the aspect of the kingdom of the sitra achra — as is known. (And see the holy Zohar, Mishpatim 121.) And this is the aspect of: eight treifos were stated to Moshe on Sinai — eight specifically — corresponding to the holy ches — (and according to the school of Rabbi Yishmael: eighteen treifos — for through them the aspect of holy life-force is damaged). And this is the aspect of: eight treifos — and their mnemonic: dan chanok nefesh [Dan strangles a soul]. Meaning: the judgments grew so strong over the soul — to the point that the sitra d'mosa seized it — the aspect of: "and she chose strangling for her soul — death from her bones" [Iyov 7:15] — for the death of chenek [strangling] resembles what happens when one damages the aspect of the final Heh — the aspect of Malchus. And this: "and torn flesh in the field — treifah" — specifically — for the power of Esav the man of the field has prevailed upon it. And according to the plain meaning — drusah — torn by wild animals of the field — which are the opposite of the aspects of Chochmah and holy Malchus — which are the aspects of the holy chayos — as is known.
## Segment 113
וארז"ל הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות. ועל כן אסור לסחור ולהשתמש בשכלו וחכמתו בענין זה בדברים האסורים שהם מבחי' הסט"א אא"כ נזדמנו לו ממילא בתוך ביתו בתוך דברים המותרים. כגון בציד שנזדמנו לו דברים טמאים אבל תחלת מחשבתו לא היתה דוקא לכך. וכן אם נזדמנה לו נבלה וטרפה בביתו מותר למכרה כי כל זה נעשה בלי הכנת מחשבתו לכך וכן לגבות דברים טמאים בחיבו מן העכו"ם הוא ג"כ ע"פ ההכרח כי הוא כמציל מידם והוה כנזדמנו
[§6]
And therefore all types of treifos are encompassed in this — for all are in this aspect — as stated. And see the holy Zohar [Pinchas 238]. And therefore Yaakov our father — who was completely bound to holy intellect — merited to nullify all types of treifos — which are from the aspect of confusion of the mind — the sitra d'mosa. And therefore he said to Lavan: "I did not bring you treifos" [Bereishis 31:39]. And since the treifah is nonetheless somewhat higher in its aspect and level than neveilah — in which the sitra d'mosa has already fully seized it — and therefore neveilah also causes impurity — but a treifah — it is still alive — only the aspect of the sitra d'mosa has seized it greatly — as explained also in the holy Zohar: why regarding the prohibition of treifah it says: "you shall be holy men to Me" — and regarding neveilah it says: "for you are a holy people to Hashem" — and see also in Likutay Torah of the Ari. And therefore our Sages taught: the shechitah of a treifah purifies it from the impurity of neveilah — for even so — the rectification of shechitah helps it — that it not become impure with the impurity of neveilah at least.
[§7]
And therefore all the treifos are seventy in their fine particulars — as the Rambam enumerated them. For just as in holiness one must gaze with open eyes and contemplate with oneself the intellect in every thing — in fine particulars — so that the intellect illuminates one to draw close to Hashem through every single thing according to its particular aspect. And the essential is through Torah study — which encompasses seventy faces of Torah. And the seventy elders — through whom Torah goes out to all Israel — are called the eyes of the community. And therefore correspondingly — the sitra achra also grows strong to separate — G-d forbid — from holy intellect and from holy Torah — the essential holy life. And to draw — G-d forbid — the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of: "a treifah does not survive" — as stated. And therefore there are also precisely seventy treifos. And also: since the root of their extending sustenance is from the aspect of the fierce judgments — as stated — the aspect of the decree of seventy years — as cited somewhat from this also in Rekanati. And one may also say: they correspond to the seventy nations of the world. And see in the Sefer HaKaneh on the commandments.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 1 · Simanim 1–28
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
## Segment 114
סימן קי"ח וכו'
[§11] Gemillas chasodim [acts of lovingkindness] and Talmud Torah — for one must give strength to the yetzer tov — the aspect of the holy Malchus — to overpower the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — and this one merits through Torah study — as is explained within. And gemillas chasodim is also needed — in order to sweeten the dinim [judgments] and gevuros [stern powers] from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — draws. And this is what our Sages expounded [Avodah Zarah 5b]: "Happy are you who sow over all waters, sending forth the feet of ox and donkey" — when Israel engages in Torah and acts of lovingkindness, their inclination is given into their hands — as stated.
## Segment 115
וע"כ אם מפקיד או שולח ביד עכו"ם או חשוד דבר שיש בו חשש איסור דאורייתא אם יחליף צריכין חותם בתוך חותם כנגד בחינת התיקונים הנ"ל. כי המוחין והחמכה הם בחי'חותם בחי' תפלין מוחין שהם בחי' חותם כידוע וכן המלכו תהוא בחי' חותם כמו שדרז"ל (ב"ר פרשה וישב) חותמך ופתילך חותמך זה מלכות וכו' עיין שם:
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 2: Simanim 30–87
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 2 · Simanim 30–87
Treifos · Signs of Pure and Impure Animals · Washing and Salting · Basar b'Chalav
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 116
סימן ק"כ
[§12] "These are things from whose fruits a person eats in this world while the principal remains intact for the World to Come" — etc. — for our Sages already taught that Yaakov took as his portion the World to Come; and the reward of the World to Come — it is known that the essential reward is the light of attainment and wisdom — to perceive Him in perfect knowledge — and this is the essential occupation of Yaakov even in this world — for "today is the time to act" — and "according to how much a person cleaves in this world" — etc. However, for the time being, while a person is still clothed in a body, he also needs the body's necessities — which are from the side of this world — and his intention in them is only for the sake of the purpose of the World to Come. But for the time being he is also in need of them — and therefore [the Sages] taught: "these are things from which a person eats the fruit also in this world" — but the principal remains complete for him for the World to Come — which is the essential thing for the Jewish person.
## Segment 117
וע,כ כלי סעודה של עכו"ם של מתכות צריכין טבילה. כי גוף המאכל והסעודה שעל ידה חיות האדם היא בבחי' חכמה והכלי שאוכלין בה היא בבחינת מלכות. וע,כ כלי סעודה אפילו חדשים מאחר שהיו ברשות עכו"ם והיו מוכנים לסעודת עכו"ם שורה עליהם רוח הטומאה מבחינת מלכות דסט"א ששרשה מבחינת סוספיתא דדהבא בחינת השתלשלות הגבורות שהם בחי' אש שזה בחי' כלי מתכות שנעשה ע"י שניתך באש. וע"כ כשנכנסת לרשות ישראל צריכה טבילה במים ששרשם מבחי' חסדים בחי' חכמה בחינת תורה שע"י כל זה נמתקין הגבורות בשרשם ונתבטל בחינת הרוח שטות רוח הטומאה ועולה הכלי מטומאה לטהרה. ועל כן אם שאל או שכרכלי מן העכו"ם אז אין צריך טבילה, כי עדיין רשות בעליו עליו וגם כי אז אינו מתגבר כ"כ מאחר שלא יצא עדיין מרשות עכו"ם ועתיד לחזור לשם. משא"כ כשיצא מרשות עכו"ם לרשות ישראל אז מתגבר ביותר לינק מבחי' הקדושה ועל כן צריך טבילה
[§2] And Yitzchak Avinu — whose attribute is gevuros [stern powers] — from which is the root of the building of Malchus — as is known — and from him were born Yaakov and Esav — as explained within — for the root of the hold of Esav — the aspect of the yetzer hara — is from the filtering of the residue of the gevuros. And therefore he instituted Minchah — to sweeten the judgments — to thereby nullify the nourishment of the kingdom of the sitra achra — the aspect of other gods. And therefore our Sages said: "a person should always be diligent about the Minchah prayer — for Eliyahu was answered only at the Minchah prayer" — for it was precisely then that he merited to sweeten the judgments at their root — until he subdued and nullified the other gods — the prophets of the Ba'al were killed — and holy faith was revealed anew in the world — as all then cried: "Hashem — He is G-d!"
## Segment 118
סימן קכ"א וכו'
[§13] Returning to the matter of the Blessing over Torah: one who merely thinks about Torah words is not required to recite the blessing — for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus and merits to receive the light of Chochmah — the essential life — all of this is accomplished through Torah study in full voice — specifically — for Malchus is the mouth. And this is what our Sages taught: "for they are life to those who find them" — "to those who bring them forth through the mouth" — specifically. And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah must also recite the blessing — since his fellow at least brings it forth through the mouth.
## Segment 119
וע"כ כלים ישינים של עכו"ם אין די להם בטבילה, רק כתשמישם כך הכשירם.
סִימָן ל׳ וְכוּ׳
[§1]
Now — to explain all types of treifos in detail according to this approach would require great length — and also because the hidden matters are not our domain — to explain the secret of every single aspect and organ of a living creature — and what they allude to spiritually at their root — one must therefore be brief in this. And regarding the law of the cut windpipe — through its majority — and the perforated esophagus — in the smallest amount — this has been somewhat explained above. And were it not for my concern — I would say in a playful manner regarding the matter explained in the Shulchan Aruch, Siman 33: that the outer layer of the esophagus is red and the inner layer is white — etc. — for it is already explained that the windpipe alludes to the aspect of Yaakov — who chose the World to Come — in which there is no eating and drinking — which is the aspect of the windpipe. And this is the aspect of: "the voice is the voice of Yaakov" — the aspect of the windpipe which produces voice — and it is also in the aspect of: "acquire wisdom" [Mishlei 4:5] — which is the attribute of Yaakov. And Esav's hold is in the aspect of the esophagus — where the essential eating and drinking passes — etc. — as all of this is understood in the holy Zohar.
[§2]
And behold: Yaakov and Esav were both in one womb — and even at their birth it is said: "and his hand grasped the heel of Esav" — for the windpipe and the esophagus are by nature joined together in Creation. And therefore: if the esophagus separated from the windpipe — etc. — it is a treifah. For this is Yaakov's quality — not to separate the esophagus — which is the aspect of this world in which there is eating and drinking — from the World to Come — the aspect of the windpipe. For Yaakov too had to use the things of this world — only he did everything with wisdom — and all his deeds were for the sake of Heaven. Not so Esav — who corrupts the order of Creation and separates the aspect of this world from the World to Come entirely — which is the aspect of the esophagus being separated from the windpipe — and therefore it is a treifah — the aspect of the sitra d'mosa.
[§3]
And this is the aspect of: the esophagus — which alludes to the aspect of this world — has two skins. The outer one is red — for in it the aspect of Esav the red one seizes most. And the inner one is white — for the inner dimension of this world is in the aspect of whiteness and brightness — the aspect of the World to Come — the aspect of the thirty-two paths [of wisdom] — whose acronym is lavan [white] — as is known. And therefore: if they were reversed — so that the outer is white and the inner is red — this is from the aspect of Esav — whose inner dimension is from the fierce power of judgment and the lusts of this world — and even when he performs something of holiness — which is the aspect of whiteness — the aspect of chasadim — the aspect of the World to Come — it is only in the aspect of externality — while his inner dimension is the aspect of Esav who is red. Therefore it is a treifah. And likewise if both are red. And if both are white — see in the Shulchan Aruch.
[§4]
And according to the opinion that forbids even this — it is a treifah — for this is the aspect of: *"do not be overly righteous"* [Koheles 7:16] — the aspect of Esav's questions: "how does one tithe straw?" — etc. One may also say: the esophagus — which is the aspect of this world — has in it the hold of Esav and Yishmael. Esav is red — and Yishmael is in the aspect of white — for they also count by the moon — and his suckling is from the side of kindness — the aspect of whiteness — from the side of Avraham. And therefore he is in the aspect of white milk — as stated. And therefore: when Yaakov went to Lavan — to subdue his klippa and clarify from him the holy sparks — as stated in Orach Chaim — then Esav went to Yishmael — etc. — in order to receive even more power from him — and to unite with him against Yaakov. And therefore: if they were reversed — this indicates the cunning of the yetzer hara — the aspect of Esav — dressing itself in mitzvos — which are the aspect of whiteness — but its inner intention is to do harm. And likewise if both are red or white — this indicates that the klippos of Esav and Yishmael united together to overpower Yaakov — and therefore it is a treifah. And likewise: if it has two esophagi or two windpipes — it is a treifah — for: "everything extra is as if removed." And it goes without saying regarding two esophagi — for in it is the essential hold of wicked Esav: "do not be overly wicked" — but even two windpipes — it is also a treifah — the aspect of: "do not be overly righteous." And also: "and do not be overly wise" [Koheles 7:16] — for one's deeds must be more than one's wisdom.
[§5]
And therefore: the essential fullness of acquiring wisdom and the World to Come is through acquiring holy Torah — which is the aspect of the central pillar — as stated. All of this we have written in a somewhat playful manner — as stated. And in truth it is difficult to explain all matters of treifos in detail — for they are numerous. But in general: there are organs that are the vessels of life-force.
[§6]
Such as the brain, the heart, and the lung — and within them too there are details: the skull and the membranes of the brain and the brain itself — and likewise the pericardium and the cardiac muscle and the cardiac chambers and the cardiac tube — and likewise the membranes of the lung and the lung tissue and the bronchial tubes. And there are the vessels of eating — the digestion of food — its purification and clarification — which are the intestines and the proventriculus and the crop and the stomach — etc. — and the liver and the gall bladder and the spleen — etc. — and likewise all of them.
[§7]
And likewise there are vessels of the general structure of the body — such as the spine and the ribs. And vessels of the body's functioning — for standing and walking and lying and resting. And within each of these categories there are many particulars — as stated. And all of them allude spiritually to what they allude to — and everything is encompassed within the aspect of drawing these rectifications — which is the general of all. For Chochmah and intellect is the aspect of the totality of the first three [Keter, Chochmah, Binah]. Torah is the aspect of the central pillar — the aspect of the Vav of the extremities. And Malchus is the aspect of the sof davar [end of the matter] — as is known. And therefore our Sages received the halachic measure of all types of treifos of each and every organ as a law given to Moshe at Sinai — according to its aspect. For there are blemishes that relate essentially to the aspect of drawing Chochmah and intellect — the aspect of life-force. And there are blemishes that flow from having damaged against holy Torah — and the essential is through the sin of neglecting Torah — G-d forbid. And there are blemishes that flow from having damaged the aspect of Malchus. And in all of them our Sages received the true measure — in what manner the blemish can still be rectified easily — and then the treifah that descended through it does not entirely destroy the life-force of the creature — G-d forbid — but it can be healed — and over time it returns to health. And there are those where the blemishes prevailed so greatly — to the point that they affect the life-force — and it does not survive twelve months — as our Sages taught: "a treifah does not survive." And then it is forbidden — for the sitra achra has seized it — and will trap one's soul through this eating — G-d forbid.
[§8]
And therefore: if there is a doubt whether a treifah survived twelve months — or until it became pregnant and gave birth — it is in the presumption of being valid. For from this it is apparent and seen that the sitra d'mosa does not have hold upon it — for: "one who has no support does not produce fruit." And since it became pregnant and gave birth — it is apparent that it is from the side of holiness — which is the aspect of eternal life — the aspect of the world's sustenance through species. And it is in the aspect of what our Sages taught regarding a person — that one who leaves a son behind — etc. — is as if he did not die. And therefore it is said: "pure fat closes the hole" — for it is as the flesh itself — and therefore it naturally adheres to it well and closes. But impure fat — since it is from the aspect of the white of the sitra achra — as stated — it does not adhere as well to the flesh and does not close. And therefore: whatever in cattle corresponds to this is not closing in the chayah either — for it suffices to free itself by what the Torah permitted from the species of chayah — as stated — but not to close and save the creature from treifah — since it too does not naturally adhere to the flesh. But even so the Torah permitted it — as stated.
## Segment 120
בבחי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש כי מאחר שבלע מנוף מאכל האסור בעצמו שהוא מבחי' הסט"א ע"כ אם בלע ע"י אש צריך ליבון באש דייקא ואם בלע בחמין צריך הגעלה ואם בצונן די לו בשטיפה והדחה וכבר מבואר קצת מזה בחלק או"ח וענין נותן טעם לפגם וכלי שאינה בן יומא מבואר קצת לעיל
[§1] For it is explained within that even in a place of darkness and gloom the intellect illuminates for [a person] — etc. — and this is the aspect of the evening Shema. For one must draw the power of Torah and holy intellect and the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship — also at night.
## Segment 121
סימן קכ"ג וכו'
[§14] The prayer Ribon Kol HaOlamim — for "from where shall wisdom be found?" [Iyov 28:12] — and likewise holy Malchus is in the aspect of poor and destitute — only receiving from the aspect of Chochmah — the opposite of the kingdom of the sitra achra, which rules arrogantly without a crown — and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] — for all arrogance is foolishness. And our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him. And therefore, immediately in the morning one should arise early and say "Ribon kol ha'olamim" — etc. — to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah in complete self-nullification.
## Segment 122
וע,כ חמור מאד איסור שתיית יינם של עכו"ם ואפילו במגעם לבד נאסר. כי מחמת שבקדושה הוא בשרשו גבוה מאד וכלול מכל בחי' התיקונים הנ"ל. כי הוא מבחינת חכמה ומוחין בחינת חמרא וריחא פיקחין ובבחי' תירה ובבח'י מלכות בחינת ויין מלכות רב וכו' וכמובן במאמר תהלה לדוד סימן י"ב וכן בזוה,ק וזה בחי'זכה נעשה ראש. וע"כ באמת צריכןי ליזהר בשתייתו מאד שלא להיות יותר מהמדה ח"ו כי יין המשכר הוא בחי' ההיפוך מכל הנ"ל. וע,כ נאסר במגע העכו"ם ופוגם בנפש ישראל השותה אותו ומתגבר עליו היצה"ר. ביותר עד שיוכל לבוא עי"ז לכל רע ח"ו. וזה בחינת ועל יינם משום בנותיהם ועיין בספר יין המשומר שהאריך הרבה בחומר האיסור ותבין משם לענינינו. וע,פ הנ"ל תבין לפרש כמה פסוקים ומאמרי רז"ל שמדברים בענין שתיית היין לשבח או להיפוך והכל מובן ע"פ הנ"ל
סִימָן מ״ו — הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר
[§1]
And this is the aspect of the Morning Blessings —
whose essential foundation is to guide a person so that through every affair and matter
he is aroused toward His service and gives thanks and blesses Him
for every single thing —
for example: upon hearing the rooster crow, one recites "Who gives the rooster understanding" — etc.
When dressing, one recites "Who clothes the naked."
And likewise "Who opens the eyes of the blind," "Who releases the bound" —
and all the rest through "Who removes sleep" — etc.
[§2]
For sleep is the aspect of the temporary withdrawal of daas [knowledge] and mochin —
and it is also for the person's benefit,
in order that he merit the renewal of the mochin —
this being the aspect of "a new face" —
for *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1].
And therefore specifically when he washes his face, he recites "Who removes sleep."
[§3]
And what follows it [in the blessing]:
"accustom us in Your Torah" — etc. —
"and cleave us to the good inclination" — etc. —
"and bend our inclination to be subjugated to You" —
for one prays about the bending of the yetzer hara,
who wants to separate the person from the light of the intellect —
and to merit the good inclination [yetzer tov],
which is the aspect of misken v'chacham [poor and wise],
who guides a person to cleave only to the light of holy wisdom and intellect.
[§4]
And this: "and grant us" — etc. — "chen [grace]" — etc. —
for through this one merits the chen mentioned above.
And this: "and bestow upon us good kindnesses" —
for as is explained in the holy Zohar:
"Good — the good itself is wholly within it; chesed that spreads outward" —
and this is also the aspect of the illumination of the intellect and the contraction.
And this: "Who bestows good kindnesses upon His people Israel" —
for thus does Hashem conduct Himself with His people Israel,
in the aspect of bestowing good kindnesses:
illuminating for them at all times the light of the holy intellect
through various vestments and contractions,
so that they can receive and benefit from His light.
And this is adjacent to the blessing of "Who removes sleep" —
for this too is the matter of sleep:
in order to receive through it a renewed illumination of the mochin —
in the aspect of "they are new every morning" — as stated above.
And this: "and save us from the brazen-faced" —
the aspect of the kingdom of the sitra achra, as is known.
[§5]
The one hundred blessings that King Dovid instituted to recite each day —
also [serves] to set the heart upon every thing and bless Him
until reaching the count of one hundred blessings —
which also allude to the two aspects mentioned above,
in the secret of the upper pool and the lower pool — as is understood in the Maurai Or.
And this he derived from the verse:
*"What does Hashem your G-d ask of you?"* [Devarim 10:12] —
"Do not read mah [what] but me'ah [one hundred]" —
for mah alludes to the attribute of Malchus — as is known —
and specifically through this one receives the light of Chochmah,
which is the aspect of Aleph — as it is written:
*"and He will teach me wisdom"* [Iyov 33:33].
## Segment 123
סימן קל"ט וכו'
[§15] And this: "What are we, what is our life?" — etc. — "and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" — for even the wisdom and intellect of a person, if it is not fully bound to holiness, G-d forbid — that too is vanity. And this: "but for the pure soul" — etc. — which is a portion of G-d Above — as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* — and one who breathes, breathes from within himself — and she is the source of holy intellect — as stated — and she will in the future render account — etc. — for every movement that was not completely and perfectly bound to the holy intellect as it should have been.
## Segment 124
הלכות עבודה זרה. כי עיקר שורש כל הע"ז הוא מהיצר הרע שהוא בעצמו בחי' ע"ז כ"ש לא יהיה בך אל זר וכמו שדרז"ל וכן ארז,ל כך דרכו וכו' היום אומר לו וכו' ולמחר אומר לו לך עבוד ע"ז והוא עיקר הטומאה בחי' ההיפוך ממש מבחי' הקדושה כי הוא עיקר הסט,א והוא בחינת קיא צואה ממש כי אין שם כלל מבחינת הארת השכל דקדושה בבחינת וכבודי לאחר לא אתן וכמבואר במ"א וע"כ נקראים אלילים כי הם בחי' כלא ממש וכלאו כלום היפוך מבחי' החכמה דקדושה שהיא בחי' יש מאין כידוע. וע"כ אסורה הע"ז בהנאה כי כל הנאות האדם וקורת רוחו הוא בחי' ניצוץ מבחי' חלקי החיות שלו אבל ע"ז שהיא עיקר סטרא דמותא אסור לישראל לקבל ממנה שום הנאה ואיזה בחי' חיות כלל כי חיות כזה מר ממות ר"ל. וזה בחי' אסורה בהנאה היא ותשמישיה ונויה ותקרובתה. תשמישיה הם כנגד בחי' מלכות דסט"א. כי בזה שמשמש לפניה שזה בחי' עבד המשמש לרבו מראה בזה שמקבל עול מלכותה. ונויה הוא כנגד בחינת השכל דסט"א כי עיקר הנוי והיופי בשרשה הוא מבחי' החכמה שהיא בחי' אור בחי' חכמת אדם תאיר פניו.
[§2] And this also is the matter of the blessings of the evening Shema — for one blesses Hashem also for the attribute of night — for darkness too was created by His will — and in wisdom He opens the gates — etc. — and one encompasses the attribute of night within day — etc. — which is the aspect of uniting Malchus with her Beloved — and one prays: "El Chai v'Kayam — the Ever-Living G-d shall always reign over us" — etc. — binding Malchus to the ches — the aspect of vitality — as stated — and then blessing over Torah and mitzvos and reading Shema and mentioning the Exodus from Egypt — and saying Emes v'Emunah [True and Faith] — for night is the aspect of the attribute of faith — the aspect of Shamor [guard] — and therefore one prays and blesses: "and under the shadow of Your wings shelter us" — etc. — and: "guard our going and coming" — etc. — and concludes: "Guardian of His people Israel forever."
## Segment 125
ותקרובתה הוא כנגד בחי' חיבור חמה ולבנה דסט"א ביחד ר"ל וכדין מטשטשי עלמא ר"ל. כי הסט"א הוא כקוף בפני אדם. ובקדושה (להבדיל) הקרבן הוא בבחי' קריבו דקוב"ה ושכינתיה כמובן בזוה,ק ופיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם כי הם בבחי' פירוד כידוע. וע,כ הקרבן שלהם הוא פגם גדול ח"ו כי מורה על החיבור והיחוד ח,ו ביניהם. וע,כ ע"ז של עכו"ם אסורה מיד, כי הם מבחינתה. אבל של ישראל אינה אסורה עד שתיעבד. כי באמת בשורש קדושתו הוא רחוק ממנה לגמרי אבל אם כבר עבדו אותה אזי אדרבא מחמת שהיא של ישראל מקבלת עי"זאיזהבחי' כח ביותר מחמת שהוא של ישראל ששרשו בקדושה ע"כ ע"ז של ישראל אןי לה ביטול רק שצריכין לבער ולשרוף אותה לגמרי. אבל של עכו"ם יש לה ביטול כי אין לה כח כ"כ כי גם כל העכו"ם בעצמם הם כאין וכלא ממש וכמו שארז"ל וע"כ תיכף שמבטל העכו"ם את הע"ז בטל האיסור ממנה. אבל תקרובתה אין לה ביטול כי דבק שם כח בחי' האיסור והסט"א ביותר מחמת גודל פגם בחי' החיבור הנ"ל כי הם להוטים אחר זה ביותר כידוע. וע"F תשמישיה ונויה אע"פ שמועיל להם ביטול אעפ"כ אסורין לדבר מצוה משום דמאיסה.
סִימָן מ״ז — בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה
[§1]
For meriting all of the above comes through engaging in Torah —
and this: "please make the words of Your Torah sweet in our mouths" —
for as it is already said:
*"the righteous walk in them, but sinners stumble through them"* [Hoshea 14:10] —
and our Sages taught:
"If one merits, it becomes for him a life-giving potion —
for he merits through this to receive the light of Chochmah, which is the aspect of life."
[§2]
If one did not merit — meaning when he follows his evil inclination, G-d forbid —
then not only does he not subdue it through Torah study,
but on the contrary, at times it grows stronger against him through the cunning
that enters him — until he finds a justification for his wickedness
from the Torah itself, G-d forbid — as is known —
and then it becomes for him a death-dealing potion —
for the words of Torah, when they enter his mouth,
are so degraded and coarsened that they become the aspect of bitterness —
like the waters of Marah —
*"and they could not drink the waters of Marah — for they were bitter"* [Shemos 15:23] —
meaning, the waters themselves were bitter and repugnant.
And like the gravely ill person whose every bite turns to wormwood and bitterness in his mouth.
[§3]
And therefore one prays that one merit for the words of Torah to be sweet and pleasant
in one's mouth — and this: "Maharev na" [please make sweet] — specifically —
for erev has the sense of aravit [evening] and the withdrawal of light —
and also the sense of sweetness and pleasantness —
in the aspect of *"and the light is sweet"* [Koheles 11:7].
For through Torah study one merits both these aspects —
to the degree that even the contraction — the aspect of Malchus, the attribute of night —
is also in the aspect of light —
for specifically through it one merits the sweetness of the light of the intellect — as stated.
[§4]
And this: "and may we and our children" — etc. —
"know Your Name" —
that we merit to know His Name with full knowledge and great understanding.
And this: "who study Your Torah for its own sake."
[§5]
And this: "Who teaches Torah to His people Israel" — the Melamayd — specifically —
for in every matter and affair that Hashem brings about with us at every time,
clothed in every thing, is a great and holy understanding
that guides us to draw close to Him
and cleave to Him —
and this is the essential definition of studying the holy Torah —
as it is written:
*"and you shall show them the path in which to walk"* [Shemos 18:20].
[§6]
And this: "Who chose us from all peoples and gave us His Torah" —
for through the holy Torah He separated us from the nations,
who are from the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the side of the yetzer hara —
and through the holiness of the Torah we are rescued from them and subdue them.
[§7]
The Priestly Blessing — adjacent to this:
"May Hashem bless you and protect you" —
corresponding to the aspect of Malchus — which is the aspect of Shamar [guarding] —
and there [in Malchus] is the command:
*"for there Hashem commanded the blessing — life"* [Tehillim 133:3] —
the opposite of the kingdom of the sitra achra —
the side of Esav, of whom it is said:
"and he did not desire blessing."
And Yaakov our father, through having merited the birthright —
the aspect of the bond with the intellect mentioned above —
therefore also received the blessing.
And our Sages taught: "May He bless you with wealth" —
which is from the aspect of Malchus —
and *"the rich man rules over the poor"* [Mishlei 22:7] —
"and protect you from the destroyers" —
which are from the aspect of the kingdom of the sitra achra — the four primary damages —
and our Sages also taught: "and protect you from the yetzer hara" — for it is the aspect of the yetzer hara — as stated.
[§8]
"May Hashem cause His countenance to shine upon you" —
the aspect of the illumination of the holy wisdom and intellect —
which is the essence of life and the light of the face — as stated —
as it is written: *"in the light of the king's countenance is life"* [Mishlei 16:15].
And this: "and be gracious to you" — the aspect of chen — as stated.
"May Hashem lift His countenance toward you" — our Sages taught:
"at the time when you stand in prayer" — etc. —
meaning that through this all prayers and requests are accepted.
And "and grant you peace" —
meaning one will no longer be burdened by any battle against the yetzer hara —
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
only peace and tranquility on every side,
and the entire sitra achra will be fully subjugated to holiness.
[§9]
These are the things that have no limit —
for this deep learning has no limit whatsoever —
for one must engage in this always, all the days of one's life,
and go from level to level,
meriting at every turn the aspect of a renewed acceptance of the Heavenly yoke,
new contractions, and the illumination of the intellect anew
at an ever higher and greater level —
in the aspect of
*"the path of life leads upward for the wise"* [Mishlei 15:24] — as is known.
And therefore these things — which allude to this matter — have no limit whatsoever.
[§10]
Pe'ah [the corner of the field] alludes to the aspect of Malchus and contraction — as is known.
Bikkurim [first fruits] alludes to the aspect of the illumination of the intellect and wisdom —
which is the aspect of bechorah [firstness / the birthright] —
the aspect of reishis [beginning / primacy] — as is explained within.
Re'ayon [the appearance at the Temple] — the aspect of gazing —
that one must gaze only at the intellect in every thing —
this being the aspect of the mitzvah of appearing [at the Temple] on the pilgrimage festivals
to receive the light of the Divine countenance —
as is understood in the discourse Mishra, Siman 30.
[§11]
Gemillas chasodim [acts of lovingkindness] and Talmud Torah —
for one must give strength to the yetzer tov —
the aspect of the holy Malchus —
to overpower the yetzer hara —
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
and this one merits through Torah study — as is explained within.
And gemillas chasodim is also needed —
in order to sweeten the dinim [judgments] and gevuros [stern powers]
from which the nourishment of Esav — the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — draws.
And this is what our Sages expounded [Avodah Zarah 5b]:
"Happy are you who sow over all waters, sending forth the feet of ox and donkey" —
when Israel engages in Torah and acts of lovingkindness, their inclination is given into their hands — as stated.
[§12]
"These are things from whose fruits a person eats in this world
while the principal remains intact for the World to Come" — etc. —
for our Sages already taught that Yaakov took as his portion the World to Come;
and the reward of the World to Come — it is known that the essential reward
is the light of attainment and wisdom —
to perceive Him in perfect knowledge —
and this is the essential occupation of Yaakov even in this world —
for "today is the time to act" —
and "according to how much a person cleaves in this world" — etc.
However, for the time being, while a person is still clothed in a body,
he also needs the body's necessities — which are from the side of this world —
and his intention in them is only for the sake of the purpose of the World to Come.
But for the time being he is also in need of them —
and therefore [the Sages] taught:
"these are things from which a person eats the fruit also in this world" —
but the principal remains complete for him for the World to Come —
which is the essential thing for the Jewish person.
[§13]
Returning to the matter of the Blessing over Torah:
one who merely thinks about Torah words is not required to recite the blessing —
for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus
and merits to receive the light of Chochmah — the essential life —
all of this is accomplished through Torah study in full voice — specifically —
for Malchus is the mouth.
And this is what our Sages taught:
"for they are life to those who find them" —
"to those who bring them forth through the mouth" — specifically.
And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah
must also recite the blessing —
since his fellow at least brings it forth through the mouth.
[§14]
The prayer Ribon Kol HaOlamim —
for "from where shall wisdom be found?" [Iyov 28:12] —
and likewise holy Malchus is in the aspect of poor and destitute —
only receiving from the aspect of Chochmah —
the opposite of the kingdom of the sitra achra,
which rules arrogantly without a crown —
and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] —
for all arrogance is foolishness.
And our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him.
And therefore, immediately in the morning one should arise early and say
"Ribon kol ha'olamim" — etc. —
to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah
in complete self-nullification.
[§15]
And this: "What are we, what is our life?" — etc. —
"and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" —
for even the wisdom and intellect of a person,
if it is not fully bound to holiness, G-d forbid —
that too is vanity.
And this: "but for the pure soul" — etc. —
which is a portion of G-d Above —
as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* —
and one who breathes, breathes from within himself —
and she is the source of holy intellect — as stated —
and she will in the future render account — etc. —
for every movement that was not completely and perfectly bound
to the holy intellect as it should have been.
[§16]
And this: "and all the nations whose souls and wisdom and all their vitality
are only from the side of impurity" —
therefore they are as nothing before You — etc. —
[(and worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] —
and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra
with a full mouth and complete nullification,
so that they not be able to gain hold within us, G-d forbid —
and not implant in our minds any of their opinions or reasonings —
for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity.
And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. —
"who chose us from all peoples" —
and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts —
only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov.
[§17]
And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically —
the aspect of the birthright that Yaakov merited — as is explained within.
And this: because of Your love — etc. —
"You called his name Yisrael" —
after the aspect of the holy Malchus — from the expression of
*"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc.
And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known —
for he walks only in uprightness and wholeness,
through gazing only at the intellect in every thing —
through which the intellect illuminates for him in all his ways —
in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18] — as is explained within.
And there is also another explanation:
for Yisrael contains the letters לי ראש — "to me is a head" —
after the mochin and the intellect —
and Yeshurun is named after the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship —
in the aspect of *"and He was a King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
[§18]
And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. —
for the pleasantness of our portion — etc. —
that we merited to unify His Name twice in love —
through the recitation of Shema and Baruch Shem —
which also allude to the two aspects mentioned above.
For in Shema — etc. — we testify to His unity:
that there is nothing besides Him,
and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force —
for He gives life and being to all of them.
And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever]
corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus.
And through this one can also explain Atah Hu — etc. —
that one recites afterwards — as is self-evident.
Returning to the matter of the Blessing over Torah Study —
ונחזור לענין ברכת התורה
[§19]
One who merely thinks about Torah is not required to recite the blessing —
for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus — etc. —
and through which one merits to receive the light of Chochmah — the essence of life —
all of this one merits through Torah study in full voice — specifically —
for Malchus is the mouth [peh].
And this is what our Sages taught:
*"for they are life to those who find them"* [Mishlei 4:22] —
"to those who bring them forth through the mouth" — specifically.
And therefore according to some opinions,
one who listens to words of Torah must also recite the blessing —
for his fellow at least brings it forth through the mouth.
[§20]
The other Morning Blessings have already been partially explained above.
And this too is the matter of Ribon Kol HaOlamim [Master of all worlds] that one recites afterwards —
for *"from where shall wisdom be found?"* [Iyov 28:12] —
and likewise the holy Malchus is in the aspect of poor and destitute —
only receiving from the aspect of Chochmah — as stated —
the opposite of the kingdom of the sitra achra,
which rules without a crown — only with arrogance and brazenness —
and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] —
for all arrogance is foolishness —
and our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him.
And therefore, immediately in the morning, one should arise early and say
"Ribon kol ha'olamim" — etc. —
to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah
in complete self-nullification.
[§21]
And this: "What are we, what is our life?" — etc. —
"and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" —
for even the wisdom and intellect of a person,
if it is not fully bound to holiness, G-d forbid —
that too is vanity.
And this: "save for the pure soul" — etc. —
which is a portion of G-d Above — as it is written:
*"and He breathed into his nostrils a living soul"* [Bereishis 2:7] —
and one who breathes, breathes from within himself —
and she is the source of the holy intellect — as stated above —
and she will in the future render account — etc. —
for every movement that was not completely bound to the holy intellect as it should have been.
## Segment 126
כי במצוה וקדושה שם עיקר היופי וההידור דקדושה. אבל הסט"א בחי' ע"ז ותשמישיה אפילו אחר שנתבטלו אעפ"כ נמאסין לעשות עמהם דבר מצוה וקדושה:
[§22]
And this: "and all the nations — whose souls and wisdom and all their vitality
are only from the side of impurity" —
therefore they are as nothing before You — etc. —
[(and even worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] —
and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra
completely, with a full mouth —
so that they cannot gain hold within us, G-d forbid —
and not implant in our minds any of their opinions or arguments —
for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity.
And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. —
"who chose us from all peoples" —
and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts —
only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov —
as the verse explicitly states regarding this.
[§23]
And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically —
the aspect of the bechorah [birthright] that Yaakov merited — as is explained within.
And this: because of Your love — etc. —
"You called his name Yisrael" —
after the aspect of the holy Malchus — from the expression of
*"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc.
And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known —
for he walks only in uprightness and wholeness,
gazing only at the intellect in every thing —
through which the intellect illuminates for him in all his ways —
in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18].
And this is the aspect of *"the path of the righteous is upright"* [Yeshayahu 26:7] — etc. —
and it is written: *"Know Him in all your ways"* [Mishlei 3:6] —
the aspect of gazing at the intellect mentioned above —
and through this: "and He will straighten your paths."
And regarding the Torah in general — through which one merits all of the above —
it is said: *"for the ways of Hashem are upright"* [Hoshea 14:10] — etc.
And there is also another interpretation:
that Yisrael is called [לי ראש] — "to me is a head" —
after the mochin and the intellect —
and Yeshurun is named after the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship —
in the aspect of *"and He was King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
[§24]
And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. —
for the pleasantness of our portion — etc. —
that we merited to unify His Name twice in love —
in the recitation of Shema and Baruch Shem —
which also allude to the two aspects mentioned above.
For in Shema — *"Hear O Israel — Hashem is our G-d — Hashem is One"* —
we testify to His unity:
that there is nothing besides Him,
and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force —
for He gives life and existence to all of them.
And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever]
corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus.
And through this one can also explain Atah Hu — etc. —
that one recites afterwards — as is self-evident from what was said.
סִימָן מ״ח–מ״ט — פ' הַתָּמִיד, הַקְּטֹרֶת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה
[§1]
And this is the aspect of the passage of the Tamid [daily offering],
the passage of the Ketores [incense],
and Eizehu Mekoman [the Mishnaic chapter on sacrifices] — etc.
For through all of these one subdues the hard klippos in the world of Asiyah —
which are from the side of Esav, the kingdom of the sitra achra —
the aspect of the yetzer hara —
and one elevates the good and the vitality within them
in the secret of the eleven spices of the Ketores —
clothing the aspect of Malchus of Asiyah —
and Malchus clothes the Netzach, Hod, Yesod — etc. —
up to Infinite — as it were —
as is alluded to in the discourse Emtzausah, Siman 24 —
and see the discourse Ashray Zarka, Siman 35 and Siman 280.
[§2]
All of this is understandable in part through our approach as well —
for this is the essential thing:
to subdue the aspect of the yetzer hara and the kingdom of the sitra achra so completely
that the good and the vitality of the holy sparks clothed within them
will rise up to animate them —
and they will become a throne and chariot toward holiness —
in the aspect of *"with all your heart — with both your inclinations"* [Berachos 54a] —
until through this specifically one merits great attainments
and to ascend at every turn from level to level,
until one merits to attain the aspect of the light of the Infinite, may He be blessed — as stated.
[§3]
And since all of this one merits through the holy Torah —
therefore one included in this very section Scripture, Mishnah, and Gemara —
as explained in Shulchan Aruch Siman 50.
And when one merits to subdue the yetzer hara and the klippos
at this level and give strength to the holy Malchus —
one then ascends to a level and a greater attainment.
But even there at that level,
there is a yetzer hara that seeks to overpower the person —
in the aspect of "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater than him" —
and all of this for the preservation of the power of free will in the human being — as is known.
And therefore one immediately recites Kaddish —
which has great power to subdue the klippos.
[§4]
Afterwards one recites Hodu — etc. —
and many verses proclaiming the greatness of the Creator
and the utter nullification of the sitra achra —
in the aspect of *"for all the gods of the nations are vanities"* [Tehillim 96:5] —
and likewise Mizmor Shir Chanukas — etc. —
and the verse "Hashem reigns" — etc. —
and through all of this one gives yet greater strength to holiness
to overpower the sitra achra and nullify it completely.
[§5]
Afterwards one begins Pesukei d'Zimrah [verses of praise] —
corresponding to the aspect of the world of Yetzirah,
which corresponds to the Vav in the holy Name —
which is the aspect of Torah — as is known.
And one connects through this the aspect of Asiyah —
the aspect of the Heh in the Name —
the aspect of Malchus.
And through this one merits to receive the light of the holy wisdom and intellect —
which is the root of the light of all lights —
and this is the aspect of Birkas HaMaoros [the blessing on the luminaries] that follows.
[§6]
One also includes the blessings of Shema and Shema itself alongside them —
for Shema is the aspect of the totality of Torah — as is known —
and contains the Ten Commandments — as our Sages taught —
for the totality of all these rectifications
one merits only through Torah study,
which encompasses everything.
And it contains the mention of the Exodus from Egypt —
which is the aspect of the subjugation of the kingdom of the sitra achra.
[§7]
And afterwards one prays Shemoneh Esrei [the Amidah] —
which is the totality of prayer —
for through this all prayers and requests are accepted,
as one merits chen.
And therefore one begins Pesukei d'Zimrah with the verse
*"May the glory of Hashem endure forever"* [Tehillim 104:31] —
and as is cited in the kavanos:
"K'vod Hashem" [the glory of Hashem] in numerical value equals chen —
as stated above.
For in truth the holy Name whose numerical value is chen
encompasses all four holy Names —
Av, Sag, Mah, Ben —
which are the root of all four worlds —
corresponding to which all four parts of the holy prayer were instituted — as is known.
[§8]
Now, to explain the entire order of prayer in detail according to this theme
would overflow the available space —
and in particular since we do not engage in hidden matters.
Nonetheless, some brief allusions to main headings may be offered:
[§9]
Baruch She'amar v'hayah ha'olam [Blessed is He Who spoke and the world came into being] —
through this we bless the aspect of the holy vitality and wisdom
clothed within all of Creation — through which one can recognize Him
through every thing.
Baruch Hu [Blessed is He] — through this we bless the totality of His greatness
and the essence of the light of His G-dliness before Creation and after Creation — etc.
And this: the initials of Baruch She'amar v'hayah ha'olam spell Bashuva [in return / equality] —
for before Him, as it were, all is equal —
for *"I Hashem have not changed"* [Malachi 3:6] —
"You are He before the world was created, and You are He after the world was created" — etc.
[§10]
Baruch Omair v'Oseh [Blessed is He Who speaks and acts] —
on the general governance of the world even now after Creation — all only in His providence
and with great compassion.
Baruch Chai la'ad [Blessed is the Ever-Living] —
for only He is the vitality of all the living — etc. —
and even the power and vitality of the kingdom of the sitra achra —
the sitra d'mosa — is also from Him — as it were.
Baruch Podeh u'Matzil [Blessed is He Who redeems and rescues] —
for He redeems and rescues from them —
as our Sages expounded on
*"rescuing the poor from one stronger than him"* [Tehillim 35:10] —
referring to the rescue from the yetzer hara.
Baruch Shemo [Blessed is His Name] —
shem [name] is the aspect of Malchus — the aspect of the holy Malchus —
as is cited in the discourse Anochi, Siman 4.
[§11]
And since all prayers, songs, and praises are from the aspect of Malchus — as is known —
which is the aspect of how Dovid HaMelech founded upon this the entire Book of Tehillim —
therefore one extends this [section of Baruch She'amar]
until concluding: "the King Who is praised with praises."
And since the essential perfection is to bind the nun to the ches
and to include all in a single unity —
and Echad [one] in numerical value equals 13 —
therefore this praise contains 13 times Baruch [blessed].
[§12]
And it contains 87 words — the numerical value of Levanah [moon].
And through Baruch Chai la'ad — inclusively —
there are 9 times Baruch —
corresponding to the Heh and the ches in Echad.
And this concludes Chai la'ad — for ches is the aspect of vitality — as explained within.
And from Baruch Podeh u'Matzil — which alludes to the subjugation of the kingdom of the sitra achra
and the affirmation and strengthening of the holy Malchus —
there are 4 times Baruch — corresponding to the Dalet in Echad —
which alludes to Malchus — as stated.
And since Malchus must be bound to the ches — the vitality of all the worlds —
therefore it concludes: "the One and Only — the Living One of the worlds — King" — etc.
[§13]
And therefore one recites Mizmor l'Todah [a psalm of thanksgiving] afterwards —
which is the aspect of the World to Come —
for our Sages taught:
"all prayers will be nullified in the future — but thanksgiving will not be nullified.
And all sacrifices will be nullified except the thanksgiving-offering" —
for then the yetzer hara and all the klippos
and all the aspects of the kingdoms of the sitra achra will be nullified —
and then all sins will be nullified, and all troubles and sufferings —
and *"Hashem shall be King over all the earth"* [Zechariah 14:9] —
and *"the earth shall be full of knowledge of Hashem"* [Yeshayahu 11:9] —
for then all Israel will merit the aspects of ches and nun
with great completeness and wonderful illumination.
And therefore there will be then only the aspect of todah [thanksgiving / acknowledgment].
[§14]
And therefore even in this world, when one draws these rectifications,
one recites Mizmor l'Todah —
and in particular on Shabbos one recites
"Mizmor — Tov l'hodos laHashem" [it is good to give thanks to Hashem — Tehillim 92].
And this entire psalm — as well as Yihi K'vod Hashem
— in which the 18 verses correspond to the aspect of the ches —
and the subsequent verses of praise —
and the Song of the Sea — which also contains 18 verses —
and Yishtabach — which contains 13 praises —
all of this proceeds and is arranged in this same way —
and it is all clear of itself following our approach —
as well as the blessings of Shema and Shema and the mention of the Exodus —
and the eight times the word emes [true] in Emes v'Yatziv —
for emes is the totality of the holy mochin —
and the mochin and Chochmah are the aspect of ches — as stated.
[§15]
The Amidah — Shemoneh Esrei — and in this [prayer] there is also need to explain some details —
but it would take too long.
But at any rate it is self-evident:
there are 12 intermediate blessings corresponding to the aspects of the ches and the Dalet —
besides the blessing against heretics [Bircas HaMinim] —
in which one explicitly prays for the nullification of the wicked kingdom and its root
in a very high place — as is understood in the kavanos.
And one begins with Atah Chonen la'adam daas [You grace man with knowledge]
and "and grace us from You" — etc. —
and one prays there for the light of the intellect and knowledge and chen —
as our Sages taught: "and He will be gracious to you with knowledge."
And then one prays for repentance and forgiveness and pardon and redemption — etc. —
all of which are included in the rectification of the holy Malchus
and the drawing-down of the light of daas.
And through this one merits that all prayers are accepted —
and this is why one concludes with Shome'a Tefillah [Who hears prayer] —
and there too the aspect of holy chen is alluded to —
as one prays: "be gracious to us and answer us" — etc.
[§16]
And this is what one says at the end of the prayer:
"Act for the sake of Your Name" — the aspect of Malchus —
"Act for the sake of Your right hand" —
which subdues the kingdom of the sitra achra — as it is written:
*"Your right hand, Hashem, shatters the enemy"* [Shemos 15:6] —
"Act for the sake of Your Torah" —
through which one gives strength to holy Malchus — as stated —
"Act for the sake of Your sanctity" —
the aspect of Chochmah, which is called Kodesh.
And therefore all who say this each day merit and receive the face of the Shechinah —
as cited in the Tur — for this is the aspect of gazing at the divine vitality.
[§17]
Afterwards one falls on one's face to raise the holy sparks clothed in the
sitra d'mosa — the aspect of the kingdom of the sitra achra —
which is the opposite of holy Chochmah — the essence of life — as stated.
Afterwards one recites Tehillah l'Dovid — Yihu l'ratzon —
through to Aleinu —
corresponding to the abundance flowing from Atzilus to Beriah, Yetzirah, Asiyah.
And Tehillah l'Dovid [Psalm 145] corresponds to the aspect of Malchus —
the aspect of Dovid's kingship — the alphabet-acrostic of Tehillah l'Dovid
corresponding to the 22 letters of Malchus — the mouth —
and the letter nun does not appear in it —
because there is in it a downfall of the Community of Israel —
the aspect of Malchus, which is itself the aspect of nun —
and yet Dovid returned and supported her with the holy spirit — as our Sages taught.
And Mizmor Yaankha — "May Hashem answer you — may the Name of the G-d of Yaakov protect you" —
corresponding to the aspect of the light of the intellect —
the aspect of Yaakov — who illuminates even in dark and difficult places —
and "He shall send your help from the holy place" —
which is the aspect of Chochmah — as is known.
And U'va l'Tzion Goel [A redeemer shall come to Zion] —
corresponding to the aspect of Torah —
for the future redemption comes only in the merit of the holy Torah —
as is explained in the holy Zohar — and as stated —
for through Torah one gives strength to holy Malchus.
And therefore verses were instituted therein so that Israel should read in Torah every day — as our Sages taught.
[§18]
And therefore one recites Aleinu — through which one subdues the klippos —
and one prays abundantly for the revelation of His Kingship —
"and all shall accept the yoke of Your Kingship" — etc. —
and one concludes: "On that day Hashem will be One and His Name will be One."
📜 Translator's Summary — Simanim 8–49
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
## Segment 127
סימן קמ"ב וכו'
[§16] And this: "and all the nations whose souls and wisdom and all their vitality are only from the side of impurity" — therefore they are as nothing before You — etc. — [(and worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] — and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra with a full mouth and complete nullification, so that they not be able to gain hold within us, G-d forbid — and not implant in our minds any of their opinions or reasonings — for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity. And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. — "who chose us from all peoples" — and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts — only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov.
## Segment 128
וע"כ אסורין כל הנאות הבאות ממנה וכו' ואסור לשמוע בקול השיר שלה וכן להסתכל בנויה ולהריח בריח שהל. כיכל זה תלוי במוח שבו מקור כל החושים של שמע וראיה וריח. וע,כ יפגום עי"ז מאד בבחי' המוח והשכל דקדשוה. ועל כן אם אינו מתכוין מותר. מאחר שנעשה ממילא בלי כונה ודעת רק באופן דלא הוי פסיק רישא וכו' כמבואר בשו"ע:
The Architecture of Morning Service — A Single Theme
Tzitzis (ח 8–25)
Nun — Malchus
Vessel / Contraction
Enables reception
Tefillin (ח 25–45)
Ches — Chochmah
Light / Expanded Mind
The received intellect
Birchos HaShachar (ח 46–47)
Gratitude at each
awakening — linking
each act to G-d
Tamid / Ketores (ח 48–49)
Subduing the klippos
Elevating the sparks
Pesukei d'Zimrah
Praise — Yetzirah
Connecting Asiyah
to light above
Shema + Amidah
Acceptance of yoke
+ Chen = Prayer
accepted
Simanim 8–25 (Tzitzis): Tzitzis embodies Malchus/nun — the garment-vessel that makes the infinite light receivable. The four corners = four worlds; the 32 threads = 32 paths of wisdom; the five knots = five Books of Torah; the four threads doubled to eight = the union of Dalet (Malchus) and ches (Chochmah). The small Tallis (worn always, even at night) maintains the ibur-level bond with the intellect; the large Tallis is for prayer — the yenikah-level; Tefillin represents the fully expanded mochin d'gadlus. A borrowed Tallis is exempt because spiritual rectification is personal — no one can stand in for another's free will.
Simanim 25–45 (Tefillin): The hand-Tefillin (nun) precedes the head-Tefillin (ches) — first the vessel, then the light. The four portions of the hand-Tefillin are in one compartment (the lesser feminine consciousness); the four portions of the head-Tefillin are in four separate compartments — four levels of the great mochin. One must not interrupt between them — the union of ches and nun must be seamless. Black = tzimtzum. The square = Dalet/Malchus. Torah study itself fulfils the essence of Tefillin ("that the Torah of Hashem should be in your mouth"), but Tefillin are still required during Shema and the Tefillah.
Siman 46 (Birchos HaShachar): Every morning blessing links a physical awakening-event (the rooster, dressing, washing) to the inner spiritual process. Each act is a tzimtzum-level vehicle by which the light of the renewed mochin enters the world. The 100 blessings of Dovid HaMelech = 100 portals of reception, corresponding to the union of mah (Malchus) and aleph (Chochmah).
Siman 47 (Birchos HaTorah): Torah study is both the vehicle and the destination. Through it one gives strength to Malchus, subdues the yetzer hara, and receives the light of Chochmah. But this requires inner purity — for Torah studied without inner alignment can be twisted by the yetzer hara into a rationalization for evil. The blessing "Maharev na" — with its double meaning of "evening" and "sweetness" — captures this paradox: even the darkness of tzimtzum becomes sweet when Torah illuminates it. The Priestly Blessing is expounded phrase by phrase through the lens of ches-nun-chen. The section then returns explicitly to the Torah blessing (Venachzor l'inyan Birchas HaTorah): one who merely thinks Torah is not required to bless — for Malchus is the mouth; only spoken Torah fulfils the essential bond. The prayer Ribon Kol HaOlamim teaches complete self-nullification before G-d: the nations, whose vitality is from impurity, are as nothing; Israel, chosen by ancestral merit, is called Yisrael (לי ראש — "to me is a head" / the intellect) and Yeshurun (gazing uprightly at the intellect in every thing). The section closes with the double affirmation of Shema (Chochmah — testifying to G-d's oneness pervading all things) and Baruch Shem (Malchus — accepting His Kingship) — the two aspects united.
Simanim 48–49 (Tamid, Ketores, and the Order of Prayer): The daily sacrificial passages serve to subdue the tough klippos of Asiyah and elevate their inner sparks — transforming the yetzer hara itself into a chariot for holiness. This is the prerequisite for prayer. The entire structure of Pesukei d'Zimrah moves from Asiyah (Malchus) through Yetzirah (Torah-Vav) toward the reception of supernal Chochmah. Baruch She'amar's 13 instances of Baruch = Echad (13). The 18 verses of Ashrei, the 18 verses of the Song of the Sea, and the 18 blessings of the Amidah all mirror the ches-motif of vitality. The Amidah's intermediate blessings begin with Daas (knowledge/grace) and proceed through the full spectrum of rectification, culminating in Shome'a Tefillah — "Who hears prayer."
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Part II: Orach Chaim Simanim 8–49 complete. Part III will continue with Siman 55 (Minyan) through Siman 135 (Krias HaTorah).
Translated according to faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations throughout. Hebrew citations follow the original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part III: Simanim 135–241
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part III
Orach Chaim · Simanim 135–241
Torah Reading · Synagogue · Commerce · Hand-washing for Meals ·
Breaking Bread · Meal Conduct · Mayim Acharonim · Birchas HaMazon ·
Fruit Blessings · Fragrance · Miracles · Thanksgiving ·
Dream Improvement · Various Blessings ·
Minchah · Maariv · Shema al HaMittah · Marital Holiness
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 129
קמ"ו וע"כ עכו"ם יכול לבטל ע"זאפילו אינה שלו ואפילו בעל רחו אבל מי שאינו עובד ע"ז כגון גר תושב או ישמעאל אינם יכולים לבטל. כי באמת בחי' ע"ז היא בטלה מעיקרא וכלא חשיבא כנ"ל וכ"ש כי כל אלהי העמים אלילים. ועיקר בח'י יניקת כחה שהיאבשביל כח הבחירה כידוע הוא רק עי"ז, בעצמו שנמצאים בנ"א המאמיני' בה ועובדים אותה ובזה משפיעי' בה איזה בחי' יניקה וכח בשביל הבחירה וזה בחי' משארז"ל אלהיהם של עכו"ם הם מתקיימם על אלהיהם. היינו שהעבודים אותה משפיעים בהם איזה בחינת כח.
[§3] In many communities the custom is to recite the verses of Baruch Hashem l'olam Amen v'Amen — which contain 18 verses corresponding to the aspect of ches — as stated — and they conclude with much prayer for the revelation of His Kingship. And then one prays the Maariv prayer — which Yaakov Avinu instituted — who engaged most in this — to bind himself to the intellect in every thing — as is explained within — and he merited to stand against Esav — the aspect of the yetzer hara — and take from him the birthright and blessing — and when fleeing from him went to the house of study of Ever and engaged greatly in Torah there — as our Sages taught. And afterwards he came to the house of Lavan and merited to marry his wives there and through them to father the twelve tribes — upon whom is the essential revelation of His Kingship — and when departing from Beer Sheva he merited to encounter the site of the Holy Temple — which encompasses most completely all the rectifications mentioned above — and there he instituted the evening prayer.
## Segment 130
וזה בחינת כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם כי הע"ז בעצמם אין להם שום כח וממש בבחי' פה להם ולא ידברו וכו' רק מה שנדמה להעובדים שיש בה איזה בחינת כח וממשות הוא עי,ז בעצמו שעובדים אותה ובוטחים בה שזה עיקר עשייתה בבחינת עושיהם כל אשר בוטח בהם.
סִימָן ס״א
[§1]
And therefore one must give the kohen the foreleg and the cheeks and the maw of the ox and the sheep — etc. — and it is explained in Likutay Torah of the Ari, Parshas Shoftim: the cheeks correspond to the three first [Keter, Chochmah, Binah] — and the foreleg corresponds to ChagaT — and the maw corresponds to NHY — where it rests.
## Segment 131
וע,כ הם עצמם דייקא יכולים לבטלה אבל לא מי שאינו עובד אותם. ועל כן אם נשברה מאליה אסורה ג"כ עד שיבטלוה. כי מה בכך שנשברה מאליה הלא היא כשבורה ובזויה גם מעיקרא רק העיקר שעובדיה בעצמם יבטלו אותה. וע"כ המוצא ע"ז צריך שיבערנה ויאבדנה וצריך לשרש אחריה ולכנות לה שם גנאי. כי צריך לבער ולבטל כל מיני אחיזת הסט"א והיצה,ר שהם בחי' ע"ז עד שלא ישאר להם שום שורש וענף כלל כי היום אומר ל ועשה כך וכו' וכן צריכין לכנות לה שם גנאי כיהיא עצמה כלא ממש רק שעיקר כחה ע"י השם שקורין לה העובדים אותה ומכנין אותה בשם אלוה. וענין השם של כל דבר הוא בשרשו דבר גדול כי שם מרמז לבחי' חכמה ולבחי' מלכות בחי' כבוד כנ"ל. וע,כ אנשים גדולים ומכובדיטם נקראים אנשי שם. וע"כ צריכין לכנות שם ע"ז לגנאי וביזיון היפוך החן והכבוד הנ"ל וע"כ אסור להזכר שמה מכש"כ שלא לשבע בשם ע"ז ואפילו שלא לגרום לעכו"ם שישבע בשם ע"ז כמבואר בשו"ע:
It emerges that they allude to the totality of the aspect of drawing these rectifications. And therefore they are given to the kohen — for in the priesthood there is also the aspect of the totality of all of them — (see Maurai Or) — and through this the rectification of the eating of meat is completed in its fullness. And therefore the chayah and fowl — in which the hold of the sitra achra is not as strong — as stated — do not require this rectification. And therefore the obligation is upon the slaughterer to give these gifts to the kohen — for he is the one engaged in the rectification of the animal through the shechitah — to sweeten the judgments at their root — to nullify from it the hold of foolishness and the sitra achra.
## Segment 132
סימן קמ"ח וכו'
[§17] And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically — the aspect of the birthright that Yaakov merited — as is explained within. And this: because of Your love — etc. — "You called his name Yisrael" — after the aspect of the holy Malchus — from the expression of *"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc. And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known — for he walks only in uprightness and wholeness, through gazing only at the intellect in every thing — through which the intellect illuminates for him in all his ways — in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18] — as is explained within. And there is also another explanation: for Yisrael contains the letters לי ראש — "to me is a head" — after the mochin and the intellect — and Yeshurun is named after the acceptance of the Heavenly yoke of Kingship — in the aspect of *"and He was a King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
## Segment 133
וע,כ אסור לישא וליתן עמהם ביום חגם וכו' וכן עוד כמה הלכות המבוארים בסימנים אלו ולהלן והכל בכדי שלא יהיה לנו שום חלק בשמחתם ועבודתם ושלא ליתןלהם שום כח ושום אחיזה כלל. וזה בחי' הלאו של לא תחנם.
And therefore he must complete the rectification through the gifts to the kohen — the man of kindness — and this is the aspect of: "for the kohen's lips shall guard knowledge — and Torah shall be sought from his mouth" [Malachi 2:7].
## Segment 134
תחנם דייקא שלא להמשיך עליהם בחינת חן בחי' החי"ת והנו"ן הנ"ל. כי הם ההיפוך מבחי' החן דקדושה. ועיין ע"ז דך כ' שדרז"ל לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע. ד"א לא תחנם לא תתן להם חן ד"א לא תחנם לא תתן להם מתנות חנם ועיין שו"ע סימן קנ"א והכל סובב על ענין הנ"ל:
(See section 28.)
## Segment 135
סימן קנ"ז
[§18] And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. — for the pleasantness of our portion — etc. — that we merited to unify His Name twice in love — through the recitation of Shema and Baruch Shem — which also allude to the two aspects mentioned above. For in Shema — etc. — we testify to His unity: that there is nothing besides Him, and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force — for He gives life and being to all of them. And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever] corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus. And through this one can also explain Atah Hu — etc. — that one recites afterwards — as is self-evident.
## Segment 136
על כל עבירות שבתורהוכו' יעבור ואל יהרג וכו'. כי נשמת ישראל וחיותם הק' נמשך ממקור החכמה העליונה שמשם שורש כל התורה.
[§4] And this is the aspect of Tefillas Reshus [voluntary prayer] — for our Sages taught: "make your prayer not fixed — but [in the manner of] mercy and supplications" — etc. — for a prayer and request that is in the manner of fixed obligation does not have as much chen in the eyes of the One being petitioned to receive it. But when one prays in the manner of mercy and supplications — then the words have more chen — as we find even in a mortal king — Achashverosh — when Esther wished to achieve her request before him with mercy, she multiplied words of chen and mercy and supplications — as it is said: *"if it pleases the King, and if I have found favor in his eyes..."* [Esther 7:3]. And our Sages therefore expounded on Va'eschanan [Devarim 3:23]: "the righteous, even though they have many merits, petition before the Omnipresent only in mercy and supplications." And this too is in the general sense of what is written: "words of the wise are heard in quietness" — in its plain meaning. It follows that even Shacharis and Minchah — which were instituted as obligations — one must nonetheless pray them in mercy and supplications — not like one who wishes to pay off a debt. And Yaakov instituted the prayer itself such that it should not be an obligation upon a person at all — only in the manner of voluntary [reshus] — and then if a person wishes to pray, it will certainly be from the generosity of his heart and his good will — and he will certainly pray in the manner of mercy and supplications — and his prayer will be accepted — through his meriting chen — and thus all the aspects mentioned above — as explained within. However, today the evening prayer has also been accepted as obligatory — as our Sages taught.
## Segment 137
וע"F פיקוח נפש אחת מישראל דוחה שבת וכן כל המצוות אך אם העכו"ם מכוין להעבירו על דת אז אם הוא בפני עשרה מישראל ע"כ אם ישמע להעכו"ם יש חילו השם בדבר ונמצא ממילא פוגם מאחד בשורש חיותו כי כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו. והכבוד הוא בחי' חכמה כידוע ע"כ אפילו על ערקתא דמסאני (שישראל נוהגין כדי שיהיה הפרש ביניהם לבין העכו"ם) יהרג ואל יעבור. וכן על ע"ז וג"ע וש"ד אפ י' בצינעה ואין העכו"ם מכוין אלא להנאתו יהרג ואל יעבור כי על ש,ד סברא הוא מאי חזית וכו' דילמא דמא דחברך סמיק טפי כי אולי חיותו של חבירו נמשך עוד מבחי' גבוה ביותר. וכן ע"י עז,ז ח"ו פוגם בוודאי בכל שורש חיותו כעיהוא ככופר בכל התורה כולה. וכן הפגם של ג"ע גדול מאד ופוגם בכל חיותו וכפוגם בכל התורה כולה וגורם בחי' פירוד ח"ו ביחוד הק' ומשפיע כח וחיות לסט"א ח"ו ע"כ יהרג ואל יעבור ועי"ז נעשה תיקון גדול למעלה כידוע. ומעלה בזה ניצוצות הק' הרבה ובחי' החיות דקדושה המלבוש בסטרא דמותא ג"כ ואז יתפרדו כל פועלי און ובלע המות לנצח וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק
סִימָן ס״ב
[§1]
And therefore it is forbidden to eat a limb from a living animal — and flesh that separates from a living animal. For as long as the judgments have not been sweetened at their root through the rectifications of shechitah — it is impossible to separate the evil and foolishness that has seized the spirit of the creature — which is the hold of the spirit of folly — the stormy spirit from the sitra achra of Esav.
## Segment 138
סימן קנ"ח
Returning to the matter of the Blessing over Torah Study — ונחזור לענין ברכת התורה
## Segment 139
וע"כ אסור לרפאות את העכו"ם ולהצילו מן המיתה. מאחר שהם בעצם בבחינת סטרא דמותץא אבל אף על פי כן אין מצוה להורגם כי מסתמא יש גם בהם איזה צורך להעולם בשביל קיום הבחירה. אבל המינים והאפיקורסים והמוסרים ועוברי עבירות להכעיס מצוה לסבב מיתתם. כי מאחר שעוקרים עצמם מקדושת ישראל הדבקים במקור החיים דקדושה וירדו ברשעתם לתכלית שפלות מדריגת בחי' סטרא דמותא ע"כ מצוה לבערם טן העולם בכדי שלא תתגבר ביותר בחי' סטרא דמותא בעולם ר"ל.
And therefore such eating greatly damages the soul.
## Segment 140
וע"כ העובר עבירה רק לתיאבון כי לא יכול להתגבר על יצרו אסגור לעמוד על דמו ומצוה להצילו כי הוא דבוק עדיין בקדושת ישראל ובבחי' החיים דקדושה רק שלא יכול להתגבר על יצרו ולכבוש את בחירתו ובוודאי יקבל ענשו אבל אעפ"כ גם בשעת העבירה יש לו צער מזה שבא לידי מדה זו ויודע כי מרה תהיה באחרונה ואולי יזכה עוד לחרטה באמת ולתשובה שלימה וכ"ש (קהלת ט') כי מי אשר יחובר אל כל החיים יש בטחון ופירש רש"י אפילו הוא רשע ונתחבר לרשעים וכו' יש בטחון שמא ישוב לפני מותו.
And also: because it is an extreme act of cruelty — which is from the quality of wild and impure animals — that tear and eat while alive — and these animals are the very opposite of the aspects of holy Chochmah and holy life-force — from which is the root of mercy and kindness and the nullification of all types of anger and rage and cruelty — as stated many times.
## Segment 141
היינו כנ"ל. ובזה מבואר שם כל ענין הפסוק כי לכלב חי טוב מן האריה המת כי החיים יודעי םשימותו והמתים אינם יודעים מאומה. היינו כי כל זמן שלא עקר את עצמו מן החים דקדושה לגמרי אע"פ שלא יכול להתגבר על יצרו אעפ"כ היה לו צער מזה כי יודע שעומד למיתה וליתן דין וחשבון עלכל דבר ע"כ הוא בבחי' הכלב החי שהוא במדריגה פחותה ושפלה מאדכמובן במה שארז"ל מהו לסרוסי כלבא ואעפ"כ הוא טיוב מן האריה המת. היינו ממי שעוקר את עצמו מן החיים דקדושה לגמרי והוא מין או בעל עבירות להכעיס שאז אע"פ שהוא חי ומתגבר ומצליח מאד אעפ"כ הוא בבחי' אריה המת ומצוה לבערו מן העולם שלא יבאיש את הארץ אבל אם אינו עובר רק לתיאבון ולא להכעיס שיודע שימות ומתיירא מזה אז הוא עדיין בכלל התחברות אל כל החיים ויש לו תקוה ובטחון לשוב בתשובה ומצוה להצילו ולהחיותו כנ"ל
And therefore one must be especially diligent in learning at night — to subdue the sitra achra — whose essential dominion is then — for *"in it all the beasts of the forest stir"* [Tehillim 104:20] — and to give strength to holy Malchus — the attribute of night. And therefore one must connect night and day through Torah — to unite the [Divine] Beloved couple through Torah — as stated. And therefore one who engages in Torah at night — a thread of chesed is drawn over him — etc. — which is the aspect of chen — as it is said: *"and He showed him kindness and gave him grace"* [Bereishis 39:21] — and in Esther it is said: *"and she carried chen and chesed before him"* [Esther 2:17].
## Segment 142
סימן קנ"ט וכו'
[§19] One who merely thinks about Torah is not required to recite the blessing — for the essential Torah study through which one gives strength to holy Malchus — etc. — and through which one merits to receive the light of Chochmah — the essence of life — all of this one merits through Torah study in full voice — specifically — for Malchus is the mouth [peh]. And this is what our Sages taught: *"for they are life to those who find them"* [Mishlei 4:22] — "to those who bring them forth through the mouth" — specifically. And therefore according to some opinions, one who listens to words of Torah must also recite the blessing — for his fellow at least brings it forth through the mouth.
## Segment 143
ענין איסור רבית. כי ע"י שמלוין לעני או אף לעשיר כשצריך ללוות שזה בעצמו בחי' עניות כל זה נמשך בשרשו מבחי' העניו' של בחי' מלכות דקדושה שהיא בבחי' מסכן וחכם כנ"ל ובאתערותא דלתתא איתער לעילא ועל כן ע,י צדקה וגמ"ח עי"ז נמשך ומאיר הארת בחי' החכמה העליונה (ששם שורש בחינת העשירות כשארז"ל כיון שנתחכה נתעשר וכו') על בחי'המלכות דקדושה ואז הוא עולה מבחי' עניות ונעשה אור הלבנה כאור החמה שזה בחי' חן כנ"ל. וע"כ נקרא הלואה כזו בלשון חכמים בשם הלואת חן וכן בלשון הכתוב טוב איש חונן ומלוה.
סִימָן ס״ג
[§1]
And since the essential strengthening of the sitra achra in eating is in the eating of meat — as stated — one must guard it: and meat that was out of sight is forbidden unless according to the circumstances explained in the Shulchan Aruch — since we fear that perhaps it was exchanged through the aspect of the transpositions and substitutions of the sitra achra — and its palaces of transposition — which provoke to exchange and substitute — etc. — as is known.
## Segment 144
וזה וכי ימוך אחיך וכו' והחזקת בו וכו' וחי עמך ועיקר החיות מבחינת החכמה תחיה וכו' כנ"ל. וזה אל תקח מאתו נשך ותרבית כי על ידי זה אדרבא הוא מושך ויונק החית של תמצית הדם שלו.
[§1] For sleep is one sixtieth of death — for at night the sitra d'mosa has dominion — from which is the nourishment of Esav — the yetzer hara. And therefore before lying down to sleep one must accept upon himself the yoke of Heavenly Kingship through Shema. Moreover, Shema is the aspect of the drawing-down of the mochin — as is known — which is the aspect of binding oneself to the aspect of the light of the holy intellect. And likewise Shema is the aspect of the totality of the holy Torah — as stated. And then: *"in peace I shall lie down and sleep"* [Tehillim 4:9] — and one need not fear that the sitra d'mosa will grip him entirely during sleep, G-d forbid — in the aspect of: *"lest I sleep the sleep of death"* [Tehillim 13:4] — G-d forbid — but on the contrary, sleep is a great benefit for his mochin — for then his soul enters into faith — the aspect of Malchus — and is renewed there — and through this specifically he merits to receive new mochin and new life-force — as is known.
## Segment 145
ונתגדל עי"ז עניותו ביותר וזה ויראת מאלהיך בחי'מוראה של מלכות. וחי אחיך עמך בחי' החכמה תחיה. וזה שסיים אני ה' אלהיכם דרז"ל שבמצוה זו מקבל על עצמו עול מלכות שמים אם לאו להיפוך ח"ו היינו כנ"ל. וזה שאמרז"ל על המלוה ברבית כאלו כופר בתחיית המתים.
סִימָן ס״ד, ס״ה וְכוּ׳
[§1]
The matter of the prohibition of fat and blood is somewhat explained above. And likewise the thigh-sinew is forbidden — because Yaakov our father was pained in it when he wrestled with the guardian-prince of Esav — which is the aspect of the yetzer hara. And this sinew corresponds to Tisha b'Av — on which our holy Temple was destroyed — which encompasses all these rectifications — as explained in the section of Orach Chaim.
## Segment 146
ששרשה מבחי' החכמה תחיה. וביציאת מצרים.
[§2] And according to this approach, all that one additionally recites at the time of Shema — as explained in the Shulchan Aruch — as well as the confessional [Vidui] and the blessing HaMapil — are self-evident. And the conclusion: "Who illuminates the whole world in His glory" — as it is explained in Mishnas Chassidim and the Siddur of the Ari: these [letters] correspond to the 32 paths of Chochmah — as the numerical value of kavod [glory] — meaning one binds oneself to the light of holy Chochmah. And in the Siddur Kol Yaakov it is explained: "in His glory" refers to Malchus — meaning the aspect of holy Malchus mentioned above.
## Segment 147
שהוא בחי' עליות המלכות כידוע. וזה לנכרי תשיך כי עי"ז מוציא ממנו ניצוצי בחינת החיות דקדושה שנפלו לשם. אבל לאחיך לא תשיך. על כן המלוה ברבית כאלו כופר באלהי ישראל כשארז"ל.
סִימָן סו וְכוּ׳ — הִלְכוֹת כְּתוּבּוֹת
[§1]
The laws of kesubos. It is forbidden to be secluded — etc. — before writing her a kesubah — etc. For since the yetzer hara and the sitra achra — who are of the sitra d'piruda — lurk greatly to cause separation between those who are bound in holy connection. And behold: holy Malchus — the aspect of the bride — is in the aspect of the poor wise man — having nothing of its own — only what she receives from Chochmah — from which is the root of her husband — who is the groom. And since the sitra achra greatly lurks on this — to damage and corrupt the aspect of holy connection — and cause separation between them — therefore one fears that perhaps the yetzer hara will become so aroused that he may send her away from his home — and she will remain in utter poverty and destitution — since she will have no one from whom to receive her sustenance.
[§2]
And because of this concern — one must fear that even during the time of their connection and attachment — there will not be complete connection. For the essential fullness of union is in the thought — that both be in one thought of love and brotherhood and companionship of holiness. But if the thought and anxiety mentioned confuses her — lest it occur to him to divorce her and she will remain lacking everything — through this their union will not be complete. Therefore the Sages enacted the kesubah for her — so that it not be easy in his eyes to send her away. And then she is assured that the union is a complete union. And also: even if — G-d forbid — there should be separation between them through divorce or death — G-d forbid.
[§3]
She will not be in utter destitution. Since they will give her the kesubah — and she will have some sustenance and life-force from the impression of her husband's sustenance. And therefore our Sages taught: all who diminish from the measure of the kesubah (even with her consent) — his cohabitation is licentious cohabitation — as stated. For their union is not complete. And therefore: the Sages enacted for a virgin who became a vessel only through this husband (as our Sages taught: "a woman makes a covenant only with the one who made her a vessel" — meaning her first husband) — she has two hundred zuz — the measure of the aspect of wealth — opposite poverty — as our Sages taught: all who have two hundred zuz shall not take from charity — for one is no longer in the category of poverty — since one has such an amount. And for a widow — whose initial rectification was through her first husband — and therefore when she marries this one afterwards — she has only a maneh. And therefore our Sages enacted several matters between husband and wife — for the sake of chin [grace] — that they have grace with each other. For this is the essential holy union — the aspect of the connection of ches and nun mentioned — the aspect of chen — as stated. And this is what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 69 — that the husband incurs ten obligations to his wife — corresponding to the aspect of Chochmah — the aspect of Yud — as is known. And he gains from her four things — the aspect of dalet — for she is to him in the aspect of dalet — the aspect of the poor wise man — as stated.
## Segment 148
מאחר שפוגם בבחי' התיקונים שצריך איש הישראלי לדבק בהם בכדי להתקרב אליו ית' ולהכיר אותו יתברך עי"ז כנ"ל: וע,Fאסור גם רבית מוקדמת ומאוחרת. כי ע"י רבית פוגם בבחינת חכמה ומלכות שהם בחינת אחור וקדם כידוע.
[§1] For our Sages taught: "A man and woman — if they merited — the Shechinah dwells between them" — for in their root they allude to the supernal union. But if they did not merit, G-d forbid — fire consumes them — the heat of the yetzer hara, G-d forbid. And therefore a person must sanctify himself then and be especially modest — in the aspect of: *"and with the modest is wisdom"* [Mishlei 11:2]. For through this he merits to bind himself to the light of the holy intellect — and to draw through this holy offspring — for the drop flows from the brain — the aspect of Chochmah — and flows to the woman who fears Hashem — whose root is from the aspect of holy Malchus. And therefore when the union is in holiness, holy children are born from it — who accept upon themselves the complete yoke of Heavenly Kingship — and merit to bind themselves to the light of the holy intellect in every thing — as stated.
## Segment 149
וע"F גם רבית דברים אסורים כי הדיבור כלול גם כן משני הבחינות הנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (בבא מציעא דף ס"א) הקשו מלוי ברבית לשופכי דמים כי לא די שא ינו ממשיך חיות להלוה בבחי' וחי אחיך עמך אדרבא יונק ממנו תמצית חיותו ביותר ע"י הרבית. וזה שארז"ל (שם דף ע"א) בא וראה סמיות עינים של מלוי ברבית. סמיות עינים דייקא. היפוך מה שצריכין להסתכל בעינא פקיחא על השכל והחכמה דקדושה. וזה אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו, כי רשע הוא מסטרא דמותא היפוך בחי' החיים דקדושה. וזה מביא עדים וכו' וכותב וחותם פלוני כפר באלהי ישראל היינו כנ"ל. וזה שאמרו (שם דף ע"ה) ולא עוד אלא שמשימין משה רבינו חכם ותורתו אמת וכו'. היינו שפוגמין בבחי' משה שהוא בחי' שמש בחי' הדעת והחכמה דקדושה ופוגמין בבחי' התורה שעל ידה נותנין כח להמלכות דקדושה עד שנעשה בחי' אור הלבנה כאור החמה כנ"ל. ול כן ארז,ל (במ"ר פ' משפטים) כל מי שנוטל רבית מעלה עליו הכתוב כאלו עשה כל הרעות והעבירות שבעולם וכו' והקב"ה אומר עד עכשיו הוא חי. היינו כנ"ל. כי פוגם בזסה בכלל תיקוני התורה הק' שעל ידה זוכין לחיות דקדושה. ומי שמלוה בלא רבית כאלו עשה כל המצוות כי זה בחינת כלל כל מצוות התורה הקדושה להמשיך על ידם בחינת התיקונים הנ"ל. ועל כן ארז"ל שקולה צדקה כנגד כל התורה והמצוות וג"ח גדולה מן הצדקה עיין שם עוד במדרש הנ"ל ותבין לענינינו
סִימָן ס״ט וְכוּ׳
[§1]
And therefore meat requires washing and salting — in order to wash away the visible blood upon it — which is forbidden as stated — and also to soften the meat so that the salt can extract the blood from it. For even though the meat has already been purified from the visible blood upon it — even so one must extract from it also the seeping blood [dam pelitah] — for even though the blood of the organs that has not seeped out is permitted — for this is the aspect of: *"He has not looked upon iniquity in Yaakov"* — and our Sages taught: evil thought — Hashem does not join it to action — for since it has not seeped out to bring the evil into actual deed — G-d forbid — in actual action — one is not punished for this since one prevailed over one's inclination in deed at least. Even so: one must purify the heart also from such thoughts — G-d forbid — and subdue also the evil within it that is only in potential — not in actual deed. For otherwise — G-d forbid — it is easy for the yetzer hara to prevail over one even in actual deed — G-d forbid. And this is the aspect of what one must salt the meat — so that it also expels the blood absorbed in the organs — for at the beginning of cooking — certainly the blood within it will seep and move from place to place and will forbid. And therefore salting is required — and the salt — through its pungency and saltiness — extracts even the blood absorbed in the organs.
[§2]
And likewise regarding the spiritual matter for the person: the salting is in the aspect of what our Sages taught: "let a person always arouse his yetzer tov against his yetzer hara" — meaning: one should not wait until the moment one sees one's inclination wanting to overpower and bring one to sin in actual deed — and only then gird one's battle weapons to fight it. But rather: while one's inclination is still only in potential — not yet in actual deed — at that point one arouses one's yetzer tov — and provokes it — and initiates battle against it — in order to drive it away entirely — so that it does not rule over one even only in the aspect of potential. And this is what is said: "tremble" — and certainly then: "and do not sin" — etc.
[§3]
And likewise: one who studies Torah with force and effort — and accepts upon himself suffering and bitterness for the sake of the yoke of Torah — as our Sages taught: "Torah only endures in one who kills himself over it." This too is the aspect of the rectification of the meat through salting as stated — as understood in the discourse Vayomar Boaz, Siman 65. (And see the holy Zohar, Vayechi 241 — regarding the sweetening of the judgments in the aspect of Malchus — which is through the aspect of salt — and from this the matter of salting is also understood.) And then after salting — one must go back and wash the meat and clean it of the salt — and of this blood that was expelled from it. And then the meat is permitted for eating — for there is no longer any hold of Esav the man of blood — even only in the aspect of potential.
[§4]
And therefore: meat that sat three days without washing and salting — salting no longer helps it — for its blood has dried within it. And this is like what our Sages taught [Bava Kamma 82]: "and they walked three days in the wilderness and found no water" — etc. — since they walked three days without Torah — they grew tired. And our Sages standing among them arose and ordained — etc. — so that they not rest three days without Torah. And it is already explained: the rectification of meat through washing and salting is the aspect of subduing the yetzer hara — the aspect of Esav — whose essential subduing is through the waters of Torah and wisdom. And therefore: if it sat three days — etc. — the aspect of having been separated from Torah in the three days mentioned — then certainly the blood within it has already hardened and dried — to the point that it is already difficult to extract and expel it — even through washing and salting. And therefore one may not eat it except roasted — and since one has roasted it — even so one should not cook it initially — as explained in the Shulchan Aruch. And therefore: if it was soaked in water within the three days — one is permitted to keep it until close to another three days.
[§5]
And from this matter something is understood: why sometimes specifically then — when one's inclination provokes one even more — with confusions and thoughts — etc. — things that had not entered one's mind before. And this is like the aspect of the rectification of salting — where at first — and especially after washing — the meat is clean and no moisture of blood is visible upon it — and then specifically through the salting the meat fills with brine and blood expelled from it. For at first the blood was absorbed in the organs — and now it has come out and been expelled through the salting — and therefore the meat became soiled again — until it is washed a second time — and then it will truly be clean of all blood — both outside and inside. (And this is somewhat explained in the conversations.) And therefore one must be especially careful at that time — not to allow any weakening of the mind to fall in one's heart through the aspect of this increased provocation. For such is the matter — for this itself is its purification and rectification — as stated. But even so — one must not be pleased with this — G-d forbid. Rather: one must immediately strengthen against the confusions and drive them away with all one's power — and at least flee from them immediately to holiness. And at least one must not be as one who contemplates and returns and contemplates again — G-d forbid. And this is understood also from elsewhere. And this is the aspect of what one must salt in a perforated vessel specifically — so that there is a place for the brine and blood that are expelled to flow out. But if there is no place for it to flow out — then not only is what was soaked in the brine and blood forbidden — for the blood re-absorbed into it — and salting and roasting no longer help it. But even the entire piece outside the brine was also forbidden — for the blood within it moved from place to place and did not exit — since it had no place to flow out.
[§6]
And this corresponds to the spiritual matter: since one does not hasten to drive away all the confusions and soilings that come upon one's heart specifically now — but rather one appears as if — G-d forbid — one is pleased by this — then not only do they themselves cleave and seize in one's heart — to the point that it is hard to purify oneself from them afterward — but all one's brain and heart become confused and disordered through this even more.
[§7]
For since one engages in Torah and service somewhat — whose special quality is to subdue the yetzer hara and purify the heart from all dross — even from what is still only in potential — this itself is the cause and reason why it seems that they provoke and cling to one even more right now — as stated. And if one were strong in this frame of mind — and each time some confusion comes upon one's heart — one drives it away immediately and gives it a place to flow and exit from oneself — and afterwards some other confusion would come upon one's heart and one would also drive it away — and so each time — until one merited true purity of heart — in the aspect of: *"and You shall cast into the depths of the sea all their sins"* [Michah 7:19] — to a place where — etc. — "and they shall never rise to the heart again." But if when some confusion comes — etc. — one does not immediately give it place to exit — but grasps it and deepens it and repeats its foolishness — G-d forbid — then one is like one who immerses while holding an impurity in one's hand.
[§8]
And from this it is self-evident: even though meat salted in a non-perforated vessel is permanently forbidden — and no rectification helps it — according to us — as stated. But with a person — certainly there is nothing that stands before repentance — and if one now truly strengthens oneself — and pierces one's stony heart — and engages in the service of Hashem in truth — certainly everything will be rectified. And therefore: if one has no salt — one roasts the meat over fire — for the power of fire also draws out the seeping blood — such that the blood absorbed in it will not seep and spread further.
[§9]
And therefore: regarding seeping blood [dam pelitah] — we say: since it is busy seeping it does not absorb — and likewise: as it absorbs so it expels. But not regarding visible blood — and likewise not regarding other prohibitions such as brine of neveilah and treifah. For with seeping blood — since before it seeped out it was not in the category of prohibition — for the blood of the organs that had not seeped was permitted — as stated — only since we are concerned that it will seep out afterwards — therefore one engages with it to extract and expel it — and therefore we are not as concerned about it. But regarding visible blood and other prohibitions — where the sitra achra has already seized them more strongly — one must keep far from them — and the arguments mentioned do not apply.
[§10]
And therefore: the liver — since it is full of blood — and in it is the essential hold of Esav the red one — as understood in the discourse Sha'alu, Siman 57 — and this is the aspect of: *"and Edom came out to meet him with a heavy people"* [Bamidbar 20:20] [am kaved — which also means liver] — therefore salting does not help for the liver — only roasting over fire — the aspect of: *"and the house of Yaakov shall be fire"* [Ovadyah 1:18] — etc. — "and the house of Esav shall be stubble" — etc.
[§11]
And therefore our Sages taught: blood is not retained in intestinal walls — for our Sages taught: intestinal walls are not flesh — and those who eat them are not fully human beings. And therefore: since they are not fully suited as human food — the bloods do not seize in them as strongly — unless we see that they reddened — which indicates there is in them the aspect of the hold of Esav the red one. And therefore one must salt intestinal walls on the outside — where the fat adheres — for their fat is regarded as blood — since there is the essential hold of: "and Yeshurun grew fat and kicked" — as stated. And therefore: visible blood that fell on roasting meat — we say the opposite: the fire absorbs it. For this is the aspect of: "one who provokes the yetzer hara within oneself" — for the fire of Torah and holy intellect subdues only the power of the sitra achra and the yetzer hara that is by nature in a person — and through this what happens naturally happens to it. But when a person deliberately seeks out and calls his inclination and awakens it upon himself — G-d forbid — then it can happen that it overpowers him even more specifically — as our Sages taught regarding one who teaches his daughter Torah: it is as if he taught her frivolity — as it is said: "I wisdom dwell with cunning" [Mishlei 8:12] — etc. — see there.
## Segment 150
סימן קע"ח
[§20] The other Morning Blessings have already been partially explained above. And this too is the matter of Ribon Kol HaOlamim [Master of all worlds] that one recites afterwards — for *"from where shall wisdom be found?"* [Iyov 28:12] — and likewise the holy Malchus is in the aspect of poor and destitute — only receiving from the aspect of Chochmah — as stated — the opposite of the kingdom of the sitra achra, which rules without a crown — only with arrogance and brazenness — and is therefore called melech zakein u'ksil [an old and foolish king] — for all arrogance is foolishness — and our Sages taught: if one is wise, his wisdom departs from him. And therefore, immediately in the morning, one should arise early and say "Ribon kol ha'olamim" — etc. — to nullify and humble oneself before the holy Malchus and holy Chochmah in complete self-nullification.
## Segment 151
שלא ללבוש במלבושי עכו"ם. כי המלבושים הם בבחינת מלכות ונמשכין בשרשם מבחי' החכמה העליונה כמבואר כבר כ"פ ועי' בהמעשה של הבנים שנחלפו מענין המלבוש שעושה החמה ללבנה שזה בחינת חדתותי דסיהרא ומבחינה זו שורש בחינת המלבושים של ישראל הדבקים בבחינה הנ"ל. אבהל מלבושי עכו"ם וכל מנהגיהם נמשכין מבחי' חמה ולבנה דסט"א. וע,F אסור לילך בחוקותיהם:
[§2] And therefore one was especially cautioned also regarding the sanctity of the woman's thought at that time — so that no hold of the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — G-d forbid — should exist within it. And therefore one must engage much in Torah before intimacy — as is cited concerning the Ari — for through this one gives strength to holy Malchus — as stated. And therefore the primary times for intimacy are Shabbos and Yom Tov — etc. — for then is the time of the rectifications of Malchus and her ascent most fully — and likewise then is the time of the illumination of supernal Chochmah and the holy mochin most fully.
## Segment 152
סימן קע"ט
[§21] And this: "What are we, what is our life?" — etc. — "and the advantage of man over beast is nothing — for all is vanity" — for even the wisdom and intellect of a person, if it is not fully bound to holiness, G-d forbid — that too is vanity. And this: "save for the pure soul" — etc. — which is a portion of G-d Above — as it is written: *"and He breathed into his nostrils a living soul"* [Bereishis 2:7] — and one who breathes, breathes from within himself — and she is the source of the holy intellect — as stated above — and she will in the future render account — etc. — for every movement that was not completely bound to the holy intellect as it should have been.
## Segment 153
שלא לכשף ולעונן ולנחש וכו'. כי אנחנו צריכין לקשר עצמינו רק אל אור השכל דקדושה שיש בכל דבר כנ"ל לכן צריכין לילך בתמימות ולבלי לחקור אחר העתידות ולקבל הכל באהבה ובתמימות ואז נהיה לו ולחלקו כמו שפירש"י על פסוק תמים תהיה עם ה' אלהיך הינו כנ"ל כי מאחר שעיקר מטרת כוונתינו הוא רק להתקרב אליו יח' ע"י כל דבר א"כ איך אפשר לנו להשתדל בתחבולות ולחקור עתידות בפרט ע"י תחבולות רשע של כישוף וכיוצא רק צריכין לקבל הכל באהבה ולקשר עצמינו אל השי"ת בכל מה שעובר עלינו כי רק הוא ית' חלקינו ונועם גורלינו.
סִימָן ע״ט וְכוּ׳
[§1]
The signs of a pure animal and chayah are chewing the cud and having a split hoof. For our Sages taught: examine the teeth and you will forget the shoes [meaning: the signs indicate each other]. And behold: a person has thirty-two teeth — corresponding to the thirty-two paths of Chochmah — from which is the essential rectification of eating — as all of this is explained in the kavanos. And through them is the essential power of the feet — for "the end is embedded in the beginning." And the light of holy Chochmah and holy Torah illuminate a person from the aspect of his head to his feet — the aspect of: *"a lamp to my feet is Your word — and a light to my path"* [Tehillim 119:105]. And this is the aspect of: "the wisdom of the prudent — he understands his way" [Mishlei 14:8] — the aspect of: "and the path of the righteous is as the shining light" — as explained within. And see in the discourse of the Ari at the end of the Tikkunim — on the verse: "I have pondered my ways and I have returned my feet" — etc. And also: Malchus corresponds to the aspect of the feet — as is known. And this is the aspect of our Sages' teaching: it was found to illuminate his eyes and make him stand on his feet.
[§2]
And behold: correspondingly — the kingdom of the sitra achra — the aspect of Esav — also encompasses these two aspects of the klippa. And this is the aspect of what is said [Daniel 7] regarding the fourth beast: "its great iron teeth — eating and crushing — and its remainder it trampled with its feet." And therefore: in cattle and beasts — in which the filth of Esav and the spirit of folly and foolishness — the opposite of holy Chochmah — which is the essential aspect of human being — seizes most — therefore when it has teeth or fangs in the upper jaw — since then it generally does not chew its cud — for it chews and grinds its food with its teeth very well — until the food digests easily within it — and does not return and rise again into its mouth. And therefore it does not chew its cud. And it also does not have split hooves — so that it has an especially strong hold with its hooves on the ground. And therefore these are signs of impurity — for this indicates that the spirit of the sitra achra has seized it greatly — that it is addicted to the pleasure of eating — and imagines it has a firm and complete footing in this world.
[§3]
But if it chews its cud — this is because it has no teeth in the upper jaw — and therefore it cannot thoroughly chew and grind its food — and therefore the food returns and rises again into its mouth each time. And its hooves are split — so that it does not have as firm a hold with its hooves. From this it is apparent that the spirit of animality in it does not have great power and hold — and especially in the matter of its eating — where is the essential hold of animality — and where is the essential hold of Esav. And therefore: when one sees these signs — from its teeth to its hooves — one thereby knows that it is pure — for the sitra achra has not ruled it so strongly — and it is therefore fit for Israel's eating. And one may also say: the matter of chewing its cud alludes to the quality of the righteous — who minimize eating and drinking — the aspect of: "a righteous person eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25] — and many times they fast entirely — for they accustom themselves to the quality of the World to Come — in which there is no eating and drinking. But even so — as long as they are in this world — they too are compelled to eat and drink — the aspect of: "when you arrive in the city — proceed according to its customs." And since for them it is only in the aspect of necessity — they suffice with a small amount. And the unpleasantness of being full equals for them — each time — what they already ate yesterday or many hours ago — which is the aspect of chewing the cud — being sustained from what one ate already.
## Segment 154
וע"כ באמת נארמ אצל יעקב שזכה לבחי' אור השכל הנ"ל ויעקב איש תם וכמובא במאמר הנ"ל על פסוק אשרי תמימי דרך. ועל כן גם אחיזת עינים אסור. כי פוגם בזה בבחי' עינים דקדושה וזה בחי' איסור דורש אל המתים. יכ מדבק עצמו עי"ז לבחי' סטרא דמותא היפוך בחי' החיים דקדושה.
[§4]
And also: since their eating is only out of necessity and not for their own pleasure — they are in the aspect of the angels when they came to Avraham our father in this world — they were compelled to eat — and it is said of them: "and they ate" — and our Sages taught: and did they actually eat? — but they appeared as eating. And the first of each [food] departed [within them immediately] — likewise the eating of the righteous: it only appears as physical eating like other people — but in truth they are utterly distant from it — and even during the eating their mind is bound above above — and they are nourished only from the light of supernal Chochmah. And this is also the aspect of chewing the cud — appearing as if eating and not eating.
[§5]
And the split hooves also indicate the quality of the righteous — who have no firm footing in this world — but are always in the aspect of: "spread out the split of Your kingdom" — for they have doubts and uncertainty — and division — also regarding their reward in the World to Come. And as our Sages taught: why is the letter lulav dotted [in the verse about the gifts to Yosef]? David said: I know there is reward for the righteous in the World to Come — but I do not know whether I have a share with them. And Rabbi Yochanan ben Zakkai said: two paths are before me — etc. Whereas the quality of the wicked is all the opposite — for they are deeply addicted to the lusts of this world — and cannot satisfy themselves — the aspect of: "and the dogs — etc. — know not satisfaction" [Yeshayahu 56:11] — and: "and the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25]. And this is the aspect of: an impure animal does not chew its cud — for immediately after it swallows the food — its memory is as if erased — and it only anticipates more food. And even during the eating it becomes completely seized and bound by the physical pleasure of eating — for it thoroughly chews the food with its teeth — and fulfils its desire to the extent possible. And even so: they know not satisfaction — and it is as if it ate nothing at all. And its hooves are closed — for it imagines its footing in this world is firm. And not only that — but it is confident that it will also have reward in the World to Come. And these aspects are signs of impurity.
[§6]
And therefore: all that chews its cud — it has a split hoof — except the camel — etc. — and all that has a split hoof — it chews its cud — except the pig — etc. — for our Sages taught: the camel — this is Babylon; the shafan [hyrax] — this is Persia; the arnevet [hare] — this is Greece; the pig — this is Edom. It emerges that these species allude to the totality of the kingdoms of the sitra achra. And since Israel must be in exile under their dominion — therefore there is in them some sign of purity — so that they not be as complete opposites of the holiness of Israel. And the very sign of purity indicates the aspect of the holy sparks that fell among them — for whose sake Israel must be subjugated under them — until they clarify all the holy sparks from among them — as is known. And this also alludes to what the yetzer hara first dresses itself in mitzvos — as explained within — and this too is for this reason — for it is difficult for it to incite a person immediately at the first moment from one opposite to the other. And this is the aspect of our Sages' teaching about the pig — that it stretches out its hooves saying: see that I am pure — etc. — as stated.
[§7]
And therefore: an impure animal that gave birth to something resembling a pure animal — etc. — it is forbidden. For since its source is from the side of the sitra achra and impurity — therefore even the signs of purity do not help it — for they are in the aspect of the yetzer hara dressing in mitzvos — and in truth it is a mitzvah that comes through transgression. And therefore: a pure animal that gave birth to something resembling an impure animal — it is permitted. For since it is clearly known that its source is from the side of purity — one does not pay attention to the signs of impurity — for presumably they are in the aspect of: "great is transgression performed for its own sake" — and: "a prophet who was commanded to transgress the words of Torah temporarily — one listens to him." And our Sages taught: "there is a time to act for Hashem — they have nullified Your Torah" [Tehillim 119:126] — and similarly. And the matter of the chayah — whose fat is permitted and whose blood is forbidden — is already explained above.
## Segment 155
וזה בחי' בעד החים אל המתים וזה שמובא בזוה"ק שאני הני דאיקרון חיים. וע"כ אסור להתרפאות בדברי תורה אם לא משום פיקוח נפש. כי כיון שכבר נפגע ועבר עליו בחי' שליטת הסט"א שמשם שורש כל הסירוים וחולאים ר"ל שכל זה בא על ידי ביטול תורה כמו שארז,ל יתלה בביטול תורה וע,כ איך אפשר לו לקבל רפואה על ידי סגולת אמירת דברי תורה לבד שיאמר על המכה רק צריך לשוב תחלה בתשובה שלימה על מעשיו ויקבל עליו עול תורה באמת ואז ממילא יקבל רפואה כ"ש ושב ורפא לו וכתיב רפאות תהי לשריך וכו' וכשארז"ל. וע,כ להגן עליו מן המזיקין שלא יפגעו בו מותר לקרות פסוקים. כי בוודאי על ידי ד"ת מגרשין הסט"א כמו שארז"ל כל העוסק בד"ת מזיקין בדלין ממנו וזה כיכל הגוים וכו' אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך וכו' נביא וכו' כמוני יקים לך וכו' ונתתי דברי בפניו וכו'. כי הקב"ה מודיע עתידות לישראל ע"י ניבאיו הק' שמקבלין כחם מבחינת משה רבינו ששרשו בבחי' החכמה העליונה בחי'פני משה כפני חמה שזה בחי' ונביא לבב חכמה כעין שדרשו רז"ל:
[§3] And therefore the Shulchan Aruch cautions that one should be especially careful not to intend for one's own pleasure — etc. — only to fulfil the command of one's Creator — etc. — so that the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — should have no hold therein — in the aspect of: "the fool desires not wisdom but only the disclosure of his heart" [Mishlei 18:2].
## Segment 156
סימן ק"פ
[§22] And this: "and all the nations — whose souls and wisdom and all their vitality are only from the side of impurity" — therefore they are as nothing before You — etc. — [(and even worse than animals and creeping things — as is understood from the words of our Sages)] — and through this we subdue and nullify the aspect of the kingdom of the sitra achra completely, with a full mouth — so that they cannot gain hold within us, G-d forbid — and not implant in our minds any of their opinions or arguments — for all of them are only from the side of the yetzer hara and all is vanity. And this: "but we are Your people, the children of Your covenant" — etc. — "who chose us from all peoples" — and this too not because of our righteousness or the uprightness of our hearts — only because of the love of our forefathers Avraham, Yitzchak, and Yaakov — as the verse explicitly states regarding this.
## Segment 157
וע,כ אסור כתוב קעקע וקריחה על מת או לע"ז. כי זה מחוקות העכו"ם הדבוקים בסטרא דמותא בחי' ימותו ולא בחכמה ע"כ רושמין בגופם לשם זכרון המתים או הע"ז. אבל ישראל הדבקים באלהים חיים עד שגם במיתתן קרוים חיים ע"כ אסור להם כל זה. וזה בנים אתם וכו' לא תתגודדו וכו' כי מיתתם הוא רק כמו מי ששולח המלך אחר בנו לחזור לביתו לשלום להשתעשע עמו וכו' וכמו שדרשו רז"ל על זה
סִימָן פ״ב
[§1]
And therefore fowl — which are light of movement and the light of life shines in them greatly — as stated — therefore there are very many species of pure ones among them. And only twenty-four impure species exist — which have some hold from the power of fierce judgments — that extend from the aspect of twenty-four courts [of judgment] — as is known. But since there are also impure species among them — therefore one who does not recognize them checks: any bird of prey that seizes — is certainly of an impure species — for one sees in it the quality of cruelty of wild animals — for the sake of eating. And likewise: if it catches from the air and eats immediately — without first placing on the ground — from all this it is apparent that it is greatly addicted to eating — and this is a sign of impurity. For it is from the sitra achra of Esav — as stated — and it is thereby known that it is a bird of prey and impure.
## Segment 158
סימן קפ"א
[§23] And this: "the congregation of Yaakov, Your child, Your firstborn" — specifically — the aspect of the bechorah [birthright] that Yaakov merited — as is explained within. And this: because of Your love — etc. — "You called his name Yisrael" — after the aspect of the holy Malchus — from the expression of *"for you have striven"* [Bereishis 32:29] — etc. And Yeshurun is from the expression of gazing and of uprightness — as is known — for he walks only in uprightness and wholeness, gazing only at the intellect in every thing — through which the intellect illuminates for him in all his ways — in the aspect of *"the path of the righteous is as a shining light"* [Mishlei 4:18]. And this is the aspect of *"the path of the righteous is upright"* [Yeshayahu 26:7] — etc. — and it is written: *"Know Him in all your ways"* [Mishlei 3:6] — the aspect of gazing at the intellect mentioned above — and through this: "and He will straighten your paths." And regarding the Torah in general — through which one merits all of the above — it is said: *"for the ways of Hashem are upright"* [Hoshea 14:10] — etc. And there is also another interpretation: that Yisrael is called [לי ראש] — "to me is a head" — after the mochin and the intellect — and Yeshurun is named after the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship — in the aspect of *"and He was King in Yeshurun"* [Devarim 33:5] — see the kavanos.
## Segment 159
איסור גילוח הפאות והזקן. עיין בכוונות. כי שערות הראש הם מבחי' גבורות ודינים. ועל כן צריכין לגלחם. כי מבחינת התגברות הדיינם ביותר יונק משם בחי' הסט"א בחי' עשו איש שעניר רק שצרייכן להשאיר הפאות שמרמזין לבחי' מלכות. היינו כי בנין בחינת המלכות שעל ידה זוכין לקבל מאור החכמה. היא מבחינת גבורות כידוע. שזה בחי' דינא דמלכותא. ע,כ אסור לגלח הפאו. ושערות הזקן הם בבחי' חסד ורחמים ששרשם מבחי' החכמה שזה בחי' זקן זה קנה חכמה בבחי' הדרת פנים בחי' חכמת אדם תאיר פניו וע"כ אסור לגלחן. גם שערות הזקן מרמזין לשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם בחי' עסק התורה הנ"ל. וכן מרמזין לשלש עשרה מדות של רחמים שהם שורש כלל בחי' התפלה, וע"כ אין ממנין שליח ציבור אא"כ נתמלא זקנו כמבואר בשו"ע או"ח סי' נ"ג. נמצא שבהפאות והזקן מרומזין כל התיקונים הנ"ל שהם בח'י כלל קדושת ישראל כנ"ל.
And if it is known not to be a bird of prey: there are three signs of purity — etc. — and even so one may not eat it except by tradition — for we fear that perhaps it is from the aspect of the yetzer hara dressing itself in mitzvos and signs of purity — as stated.
## Segment 160
סימן קפ"ב
[§24] And therefore we are obligated to give thanks to You — etc. — for the pleasantness of our portion — etc. — that we merited to unify His Name twice in love — in the recitation of Shema and Baruch Shem — which also allude to the two aspects mentioned above. For in Shema — *"Hear O Israel — Hashem is our G-d — Hashem is One"* — we testify to His unity: that there is nothing besides Him, and in every thing is clothed the holy intellect and His divine life-force — for He gives life and existence to all of them. And Baruch Shem [Blessed be the Name of His glorious kingdom forever and ever] corresponds to the aspect of נ [nun] — the aspect of Malchus. And through this one can also explain Atah Hu — etc. — that one recites afterwards — as is self-evident from what was said.
## Segment 161
לא ילבש גבר שמלת אשה וכו' כי איש ואשה שרשם מבחי' חמה ולבנה בחי' שכל ומלכות ומשם שרש בחי' המלבושים כנ"ל ע"כ צריך כל אחד לשמור את בחינתו שלא להמיר ולהחליף ולצאת מגבותו ח"ו. כי על ידי זה תינק הסט"א ח"ו שזה בח'י יחוד דסט"א בח'י ניאוף ח"ו ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה על ענין זה ובחו"מ הלכות פקדון על מאמר הזה הנ"ל ותבין ביותר.
[§4] And even if one's intent is so as not to desire a transgression — seeing one's yetzer overcoming [him] — etc. — it would be better to suppress and conquer one's yetzer — for "man has a small limb — when he satisfies it, it hungers" [Sanhedrin 107a] — etc. — see there in the Shulchan Aruch — for how can one subdue one's yetzer through immediately fulfilling the desire and will of the yetzer hara? And therefore our Sages truly taught: "always let a person incite the good inclination against the evil inclination." However there is also reward in this [where needed] — but one who has no need to and arouses his desire — that is the counsel of the yetzer hara — who will lead him from what is permitted toward what is forbidden.
## Segment 162
סימן קפ"ג וכו'
[§1] And this is the aspect of the passage of the Tamid [daily offering], the passage of the Ketores [incense], and Eizehu Mekoman [the Mishnaic chapter on sacrifices] — etc. For through all of these one subdues the hard klippos in the world of Asiyah — which are from the side of Esav, the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara — and one elevates the good and the vitality within them in the secret of the eleven spices of the Ketores — clothing the aspect of Malchus of Asiyah — and Malchus clothes the Netzach, Hod, Yesod — etc. — up to Infinite — as it were — as is alluded to in the discourse Emtzausah, Siman 24 — and see the discourse Ashray Zarka, Siman 35 and Siman 280.
## Segment 163
הלכו תנדה. עיין זוהר פנחס דף רכ"ו ע"ב בני נדה וכו' דנד ה"א מאתרהא דאיהו מטרוניתא יצר הטוב ועאלא באתרהא שפחה יצה"ר ורזא דמילא כנגע נראה לי בבית והיינו דם טמא דנדה וכו' מבואר כי טומאת נדה הוא מבחי' היצה,ר בחי' מלכות דסט"א בחי' שפחה כי תירש גבירתה. וזה בחי' מה שמובא כי עשו שתה מבחי' הדמים טמאים דם נדה שבבטן רבקה וע"כ היה אדמוני ואיש הדמים, וע"כ טומאת נדה הוא בבחי' נגע כנ,ל כי נגע הוא בבחי' ההיפוך מענג שהוא בחי'חכמה דקדושה כידוע. וע,F בני נדה מצורעים כמו שארז"ל. ומחמת שעיקר אחיזת היצה"ר הוא אק בהשבע מדות בבחי' כי שבע יפול צדיק וקם כידוע כי בבחי' מהוחין שהם למעלה מן המדות אין לו שום אחיזה כלל. כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נסתלקין המוחין ממנו ונכנס בו שגעון ורוח שטות. וע,כ שבעת ימים תהיה בנדתה. ומדין תורה יש חילוקי דינים הרבה ביןנדה לזבה והכל מבואר ע"פ הנ"ל אך אין כאן מקום לבאר בזה וכבר אמרו רז"ל בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טפת דם כחרדל יושבת עליהם ז' נקיים. כי כך דרכו של היהצ"ר היום אומר לו עשה כך וכו' ובתחלה דומה לחוט של עכביש ואח"כ וכו'. וכמ ושארז"ל וע"כ צריך ליזהר ממנו ולטהר עצמו מטומאתו אפילו בכל שהוא. וזה בחי' הז' נקיים לטהר כל המדות שהם בחי' שבעת ימים שלא יהיה בהם שום אחיזת הרע כלל בפרט מי שכבר נכשל באחיזת היצה"ר אפילו בכל שהוא צריך לדקדק ביותר על עצמו ולהתחרט מאד ולשוב בתשובה על העבר וליזהר בנפשו מאד על להבא שלא ליתן מקום לאחיזת היצר בשום מדה ממדותיו אפילו בכל שהוא רק כולם יהיו נקיים וטהורים. ואח"כ יטבול עצמו במים טהורים שיש בהם ארבעים סאה שכל גופו עולה בהם היינו שיבטל כל גשמיות גופו רק לבחי' מימי התורה הקדושה שהם בחי' ארבעים סאה שכל סאה הוא ששה קבים וכן כל קב הוא ארבעה רביעים שזה בחי' ארבעים יום של מתן תורה וכל יום הוא של כ"ד שעות שזה בחי' ארבעים סאה הנ"ל. גם המים הם בחי' מימי הדעת דקדושה בחי' השכל העליון הנ"ל שעי"ז גמר טהרתו כי התורה הק' והשכל דקדושה מאירין לו בכל דרכיו עד שזוכה להתקרב להשי"ת ע"י כל דבר שבעולם אפילו ע,י דברים גופניים שזה בחי' מים שכל גופו עולה בהם כנ"ל. וזה בחי' ענין קביעות הוסתות של האשה. כי לכל עת ויש עתים לטובה ועתים לרעה ח"ו והכל כפי בחי' עליית המלכות וירידתה ח"ו שזה בחי' הימים של מילוי הלבנה ושל חסרונה שזה בחי' בנין המלכות דקדושה וחורבנה ח"ו כמבואר בזה הרבה בדברי רז"ל. וענין העתים הללו הם עוברים על כל אחד כפי בחינתו בעתים הללו שיודע בנפשו שרגיל בהם שיתגרה בו יצרו ביותר שזה מבחי' עתים לרעה והעיקר הוא בהתחלת העתים הנ"ל. וע"כ ארז"ל סתם וסת של עונה בינונית הוא אחת לשלים יום שזשהם כלל הימים של מילוי הלבנה וחסרונה כנ"ל. ויש גם וסתות הגוף כגון ע"י אכילה יתירה וכיוצא. וכמו כן גם ברוחניות יש שיודע בנפשו שלפעמים כשנכשל באיזה אכילה ושתיה יתירה וכיוצא באיזה דבר גופני אזי מתגרה יצרו בו ביותר. בפרט כשהוא יודע שנכשל כבר כמה פעמים ח"ו ע"י דברים כאלו. ע"כ מלבד שצריך ליזהר להשמר מזה הרבה אף גם כשכבר נכשל ח"ו עוד הפעם בענין הגופניהזהאף שהוא דבר של רשות והיתר אעפ"כ צריך אח"כ תיכף בדיקה וזהירות יתירה ביותר ולחפש בעצמו אם לא נאחז בו עי"ז אחיזה היצה"ר שהוא בחי' טומאת הנדה כנ"ל. וע"פ דרך זה דעת לנבון נקל לבאר עוד דינים והלכות הרבה שבענין זה:
סִימָן פ״ג
[§1]
And therefore also in fish — which were created only from water and are in the aspect of the open eye — as stated — even so there are among them impure species as well — for this reason — and therefore holy Torah gave signs for them: "all that has a fin and scales" [Vayikra 11:9]. The scales are crowns and protection for their flesh — and the fin enables them to swim swiftly and flee from those who pursue them. And therefore they are signs of purity — for the wise person has eyes in his head — and knows that the world is full of enormous trials and dangers — for there are many enemies and lurkers and inciters and accusers against a person. And therefore he is careful for his soul — to hold a shield and barrier and armor to protect himself. And likewise: he hastens each time to flee from what one must flee from — and be saved. Not so the fool who walks in darkness — and pays no attention to any of this — as the verse says: *"a wise person is fearful and turns from evil — and a fool is confident and reckless"* [Mishlei 14:16].
[§2]
And this is the aspect of: "all who have scales — have fins" — for one who has no scales to protect himself constantly — certainly it is difficult to be saved and one falls most times into the hands of one's enemies and stumbles in what one stumbles in. And then one automatically weakens afterwards even in using one's fins to flee from them — for on the contrary — G-d forbid — since: "one sin draws another" — as our Sages taught. And the essential shield and armor before the enemy — the yetzer hara — is holy Torah — as the verse says: *"He stores away sound wisdom for the upright — a shield to those who walk in integrity"* [Mishlei 2:7]. And this is what our Sages asked: since it is already written scales — why also write fin? — and they answered: yagdil Torah v'yadir [to magnify the Torah and make it glorious].
[§3]
Meaning: holy Torah alludes to us all the counsel and strategies needed for this battle — and therefore even though it is already self-evident that all who have scales have fins — even so holy Torah explains it explicitly — to make known that even this counsel — to flee when one must flee — all of it is only through the power of holy Torah — through which one gives strength to holy Malchus — the aspect of the yetzer tov — to prevail against the yetzer hara — as stated. And this: yagdil Torah — and through this: v'yadir — which is from the language of strengthening and power — and also from the language of rule and mastery — the aspect of the holy power that Malchus receives through this — as stated. And this is what our Sages taught: from where [do we know] that scales are a garment? — as it is written: "and an armor of scales" [Shmuel I 17:5] — it is thereby explained: scales are the aspect of a shield and armor and coat of mail. And see in the book of Ta'amei HaMitzvos and you will understand further for our subject.
## Segment 164
סימן ר"א
[§2] All of this is understandable in part through our approach as well — for this is the essential thing: to subdue the aspect of the yetzer hara and the kingdom of the sitra achra so completely that the good and the vitality of the holy sparks clothed within them will rise up to animate them — and they will become a throne and chariot toward holiness — in the aspect of *"with all your heart — with both your inclinations"* [Berachos 54a] — until through this specifically one merits great attainments and to ascend at every turn from level to level, until one merits to attain the aspect of the light of the Infinite, may He be blessed — as stated.
## Segment 165
הלכות מקואות. עיי"ש חילוקי דינים הרבה בין מעיין למקוהשל מי גשמים וכיוצא והכל מובן קצת ע"פ הנ"ל. כי מעיין הוא מבחי' החכמה העליונה כידוע. וע"כ מטהר אף בזוחלין. כי הוא בבחי' נחל נובע מקור חכמה שממנו הולך האור ומתפשט לכל המדריגות בבחינת יפוצו מעינותיך חוצה. ועל כן יכולים להתקרב להשי"ת ע"י כל דבר שבעולם ע"י השכל שמאיר להאדם. כי הוא בבחי' הולך ואור עד נכון היום שזהבחינת זוחלין שהמים הולכים ונזחלים גם ברחוק ממקום נביעתם. אבל מקוה היא בבחי' מלכות דלית לה מגרמה כלום רק מה שמשפיעים בה מבחי' ומדריגו' דקדושה שלמעלה מבחינתה שזה בחינת מי הגשמםי וכיוצא שמתכנסין ומתקבצין לתוך המקוה והוא רק בחי' מדה וצמצום לקבל האור והחיות על ידה. וע"כ אינה מטהרת אלא באשבורן שיהיו המים שבתוכה מכונסים ומקובצים כי היא מבחי' זאת.
[§5] And therefore one is careful especially regarding the sanctity of thought — not to cast his eyes at that time upon another cup — and everything should be with will and love and affection and settled and composed mind and great modesty — all so that the union should be in complete holiness as is fitting — and they merit through this to draw holy souls to their children from the root of the holiness of the supreme holy union — as stated.
## Segment 166
(עיין מאורי אור) ויש עוד לבאר בזה הרבה ומובן ממילא קצת להמעיין
סִימָן פ״ד
[§1]
The laws of insects. And this is the aspect of the impurity of the eight creeping creatures mentioned in the Torah — which are the weasel, the mouse — etc. — and it is cited in the writings that they correspond to the aspects of the roots of the klippos mixed in the dross of the eight kings of Edom — etc. And regarding our subject: for they are from the sitra achra of Esav — who is Edom — who grows strong essentially to separate a person from holy Chochmah — the aspect of ches. And therefore correspondingly they too are eight [ches]. And holy Chochmah is the aspect of holiness. And they are completely impure — the opposite of the aspect of holiness. And therefore their impurity is as a lentil — which is the aspect of what was the beginning of Esav's wickedness — and the despising of the birthright — which is the aspect of holy Chochmah — was for the sake of a lentil stew — as is explained in the parashah. And this is also the aspect of the prohibition of: "all the creeping creature that creeps upon the earth" — and the Torah calls them sheketz [abomination] — etc. — for they are of very low levels — the very opposite of the aspect of holy life-force — which is the aspect of ches and nun — the aspects of grace and beauty and splendor — and they are disgusting and repulsive. Therefore: "you shall not make your souls abominable through animal or through bird" — and similarly regarding the impure species of water — it is said of them: sheketz — for all of them are from the aspect of the sitra achra — which is disgusting and abominable — the aspect of what our Sages taught: "if that villain encounters you — etc." — the aspect of what is said [Yirmiyahu 49] about Edom: "contemptible among men." And therefore they make the souls of those who eat them abominable.
[§2]
And therefore they are forbidden only if the insects grew while still attached [to the ground] — which is called "the creeping creature that creeps upon the earth." But those that form in something detached are not forbidden unless they separated — for the essential distinction between a human being and an animal is: the spirit of the human ascends upward — and the spirit of the animal descends downward to the earth — and therefore it is greatly addicted to physicality and earthliness — and has no daas or intellect. And therefore: insects that creep literally on the earth — and all their growth is close to the actual earth — they are therefore very weak and of very little life-force. And as our Sages taught: any creature that has no bone does not survive twelve months. And therefore all of them are forbidden. And likewise water insects that spring up while attached — or at least flow — etc. — as explained in the Shulchan Aruch. But those in water in vessels — and likewise those in fruits — those that formed in something detached — are not in the category of "the creeping creature that creeps on the earth" — unless they separated. For then the spirit of impurity — wandering the earth — from the aspect of the sitra achra of Esav — has already seized them. And the general rule: those insects that formed while attached are from the aspect of the sitra achra — the aspect of Esav — of whom it is said: "the wicked are estranged from the womb" [Tehillim 58:4]. And therefore they are forbidden immediately. But those waters or fruits that were detached from their place of attachment in purity and fitness — and had no insects in them at that time — and were fit then for Israel's food without any checking at all — therefore: if insects formed in them afterwards — they are permitted as long as they have not separated. For they are in the aspect of: "He has not looked upon iniquity in Yaakov" — as stated — since they are included in the permitted food and have not separated and distinguished themselves from it at all — the name of prohibition has not fallen upon them. (And even if they separated — in a place of rabbinic lenience — see in the Shulchan Aruch the particulars.) But if they separated from the produce or food and became a matter in their own right — the sitra achra has already found a place to fall upon them — and then even if they return — they are forbidden. And from this some small allusions are also understood regarding a person's service.
## Segment 167
סימן ר"ג וכו'
[§3] And since all of this one merits through the holy Torah — therefore one included in this very section Scripture, Mishnah, and Gemara — as explained in Shulchan Aruch Siman 50. And when one merits to subdue the yetzer hara and the klippos at this level and give strength to the holy Malchus — one then ascends to a level and a greater attainment. But even there at that level, there is a yetzer hara that seeks to overpower the person — in the aspect of "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater than him" — and all of this for the preservation of the power of free will in the human being — as is known. And therefore one immediately recites Kaddish — which has great power to subdue the klippos.
## Segment 168
הלכות נדרים. כי כשרואה אדגם שיצרו תקפו וכו' אזי מצוה לישבע ולנדור כדי לזרז עצמו כמו שארו"ל כי עי"ז נותן כח לבחי' מלכות דק' להתגבר על מלכות דסט"א בחי' היצה"ר בחי' עשו. כי ארז"ל הנודר כאלו הוא נודר בחיי המלך שזה בחי' חכמה בחינת החכמה תחיה כנ"ל.
[§6] And even when the union is not for the sake of offspring — such as for the aged or a nursing mother — etc. — one must also be careful in all these matters — so as not to damage, G-d forbid, the supreme holy union — as it were.
## Segment 169
והנשבע כאילו נשבע במלך עצמו שהוא בחי' זעיר אנפין בחי' התורה וכמובן ג"כ בזוה"ק ובכתבים.
סִימָן פ״ה
[§1]
The signs of locusts: all that has four legs and four wings — and its wings cover the majority of its body — etc. — and it has two jumping legs. For from all of this it is apparent that its power of movement is greatest — to flee from enemies — and also its wings cover the majority of its body like a shield and armor — as stated — and also its power of flight is very great.
## Segment 170
וע"י בחינת החכמה והתורה הק' נותן כח להיצר טוב בחי' המלכות דקדושה להתגבר כנגד מלכות דסטו"א. וע"כ יעקב אבינו שזכה לבחי' החמכה והשכל דקדושההיה ראש לנודרים כ"ש וידר יעקב נדר וכמו שארז,ל. ועל כן ארז,ל (במ"ר פ' וישלח) שכשאיחר יעקב נדרו אמר לו הקב"ה יעקב שכתחת נדרך קום עלה וכו' ואם אין אתה עושה כן הרי אתה כעשו מה עשו נודר ואינו מקיים וכו' וע,כ נודרין בעת צרה כי כל הצרות והיסורין נמשכין מבחי' פגם ומיעוט הירח בחי' המלכות ח"ו וע"י נדר מתקנין זאת כנ"ל. וזה שארז"ל אל תהי רגיל בנדרים כי אף על פי שהנדרים הם בבחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כי מאחר שרואה שיצרו מתנכל עליו להכשילו ח"ו ע"כ הוא גודר בפניו ונודר לפרוש עצמו גם מהיתר שזה בחי' נדרים סיג לפרישות. וכברנתבאר שעי"ז בעצמו יש לו כח להתגבר על יצרו אעפ"כ לפעמים אומרים לו לא דיך מה שאסרה תורה וכו' כי לפעמים מתגרה בו יצרו על ידי זה ביותר עד שמביאו לעבור על נדרו ח"ו ולפעמים זה בעצמו הוא מעצת היצר שדרכו להתלבש במצוות בתחלה וכמבואר במאמר הנ"ל וכמו כן לענין זה שמתחלה מסיתו לעשות מצוה ולנדור ועיקר כוונתו בכדי להכשילו אח"כ לעבור על נדרו וע,כ הזהיר הכתוב ע"ז הרבהו אמר טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם דלכאורה קשה פשיטא ומאי קמשמע לן אלא דר"ל שצריך להתבונן על דרכיו מאד קודם שידור כי אולי זה גופו מעצת יצרו כנ"ל. וע"כאין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוין כי הדיבור הוא מבחי' מלכות פה וע"י הנדר נותנין כח לבחי' המלכות דק' ע,י שממשיכיןלה אור המוחין העליונים שזה בחי' פיו ולבו שוין בחי' והיתה אור הלבנה כאור החמה המבפ"נ. וע"כ הולכין בנדרים אחר כוונת הנודר שהיא מבחי' החכמה והמוחין שהם עיקר שורש הנדר כנ"ל.
And not only that — but it also has jumping legs — to leap and spring above the physicality of the earthly place. And all of these are signs of its purity. And even so: a tradition is required that its name is chagav — a pure species — for the sitra achra also sometimes makes use of and dresses itself in these aspects. And specifically because it is so light of movement — even so: since there are also impure species among them — the error and exchange and transposition are very common — and therefore a tradition is specifically required. And therefore the pure ones require no shechitah — for the majority of them is from the finest elements — and the minority from the element of earth.
## Segment 171
רכ"ח וכו') וע,כ התרת נדרים הוא ע"י חכם דגמיל וסביר. היינ ושזכה לעסק התורה בחי' דגמיר בחי' ליגמר אינש וכו' וגם סביר שהוא בעל סברא ובעל שכל שהוא מבחי' החכמה והשכל העליון הנ"ל וכן יכולין להתיר נדר תלתא דגמירי להו וסברי. שיכוליטון עכ"פ לקבל הארת השכל קצת וכיון שהם שלשה מאיר בהם בחי' אור קדושת יעקב אבינו ע"ה שכלול מכל השלשה אבות בחי' יעקב חבל נחלתו כמו שדרז"ל ועל כן יכולים להתיר הנדר ששם שרשו כנ"ל. וע"כ היתר נדרים הוא ע"י חרטה שמתחרט בעיקר הנדר מתחלתו ומשרשו ועל כן יכול החכם או השלשה הנ"ל לעלות לשרשו שהוא בבחי' חכמה ולהתירו. ואם אינו מתחרט מעקרו צריכין לבקש לו פתח וכו' והפתח הוא ג,כ מבחי' חכמה בחי' בחכמה פותח שערים וגם כי בחי' ספירת החכמה הוא בניקוד פתח כידוע. וע"כ אין פותחין לו בנולד כי מאחר שעיקר ההתרה הוא ע"י אור החכמה וארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד וע"כ א"א להתיר לו ע"י שלא ראה את הנולד שזה ההיפך מבחי' חכמה כי אז אינו מתחרט אלא מן הנולד ואילך ולא מעיקרו (ועיין פנים בש"ע בזה)
[§7] And therefore our Sages cautioned that the bed should be placed between north and south — alluding to the two aspects mentioned above: the table in the north — corresponding to the aspect of Malchus — the aspect of the table of kings — the royal crown — as is known — and the Menorah — alluding to Torah and holy Chochmah — which is the essential light — as stated.
## Segment 172
סימן ר"מ וכו'
[§4] Afterwards one recites Hodu — etc. — and many verses proclaiming the greatness of the Creator and the utter nullification of the sitra achra — in the aspect of *"for all the gods of the nations are vanities"* [Tehillim 96:5] — and likewise Mizmor Shir Chanukas — etc. — and the verse "Hashem reigns" — etc. — and through all of this one gives yet greater strength to holiness to overpower the sitra achra and nullify it completely.
## Segment 173
הלכות כיבוד אב ואם. עיין זוהר ויקרא דף י"ב כתיב כבד את אביך ואת אמך וכתיב במעשה בראשית יהיה מאורות וכו' אלין מאורות דא סיהרא ואין שמשא אלא קוב "ה וכו' ולית סיהרא אלא כנסת ישראל וכו' מבואר לעינינו כי אדם לא נברא אלא לכבודו ית' היינו להכיר ולידע רותו ית' ולהתקרב אליו ית' וזהזוכין ע"י בחי' אור השכל שהוא בחי' שמש ובחי' אב בחכמה וע,י בחי' מלכות בחינת כנסת ישראל בחינת אם ובחי' לבנה. וע"כ צריך לכבד בגשמיות ג"כ את אביו ואת אמו שבא על ידם לעוה"ז ומסתמא מאת ה' צבאות היתה זאת כי נשמתו צריכה לבא לזה העולם על ידם דייקא ושיזכה עי"ז לבא לתכליתו הנצחי להתקרב אליו ית'. וגם יש להם חלק בענין המשכת המוחין שלו כי מוח הבן ממוח האב וכמוב ןמזה בכתבים ג"כ וע"כ צריך לכבדם בבחי' כבוד חכמים ינחלו וע"כ נסמך כבוד אצל אב שהוא בחינת אב בחכמה ואצל המורא הקדים האם כ"ש איש אמו ואביו תיראו כי היא בבחינת מלכות בבחי' יראה וזה בחי' גודל זהירות כיבוד אב של עשו כמו שארז"ל כי רצה להתגבר עי"ז דייקא על יעקב שהוא בחי' השכל דקדושה, וע,כ באמת וירא יעקב מאד ואמר תאמר שהוא בא אלי מכח כיבוד אב ואם כמו שארז"ל (במ"ר פ' וישלח) היינו כנ"ל אבל באמת כ"ז לא היה אלא לפנים ולרמות את אביו אבל בלבו היה בהיפוך ממש מכל הנ"ל כמו שמצינו בפירוש שאמר יקרבו ימי אבל אבי וכמו שארז"ל ונאמר עליו יזכר עון אבותיו וכו' כשארז"ל. וגם כי עיקר כיבוד אב ואם הוא שיהיה שמם מתכבד ומתייקר על ידו ע,י שהוא צדיק ובעל מעשים טובים. שזה עיקר כבודם לעד וכשארז"ל אבל לא ע"י רשע עריץ כעשו שאדרבא היה לקלון ולחרפה להם ועיקר כבודם היה רק שכיבדם בדברים גשמיים אבל בדברים רוחנים הנוגעים לעבודת ה' שזההיה כל חפצם של יצחק ורבקה בזה היה אדרבא למורת רוח להם כמבואר במקרא להדיא. וע,כ ארז,ל בתדא"ר פ' כ"ו שהמקיים מצוות כיבוד אב ואם כראוי אין שום חטא בא על ידו היינו כנ"ל. כי מאחר שנותן עי"ז כח ביותר למלכות דקדושה בחי' היצ"ט להתגבר על בחי' מלכו תדסט,א קליפת עשו בחי' היצה,ר ע,כ ממילא ניצול עי"ז מכל חטאים. ומחת שעיקר בחי' תיקון המלכות שעי"ז זוכין לאור המוחין הוא רק ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ ארז,ל שתלמוד תורה גדול מכיבוד אב ואם:
סִימָן פ״ו
[§1]
The signs of eggs — to recognize whether they are from pure fowl: if both its heads are round or both are pointed — or if the yolk was on the outside and the white on the inside — it is known to be the egg of an impure bird — etc.
[§2]
For a pointed head alludes to the sharpening of the mochin — the aspect of the light of supernal Chochmah — the aspect of what is said [Iyov 41:22]: "beneath him are sharp pieces of pottery" — Rashi explains: rays of the sun — which is the aspect of the light of Chochmah. And likewise: [Mishlei 27:17]: "and a man sharpens the face of his fellow" — Rashi explains: referring to Torah scholars who sharpen each other. And a round head alludes to the aspect of Malchus — the aspect of a circle — the aspect of: "and the head is round toward the throne from behind" — and as cited in the discourse Heichal HaKodesh, Siman 59. And it is known: the sitra achra begins in connection and ends in separation — the aspect of: "then all evildoers shall be scattered" [Tehillim 92:10]. And therefore: if both its heads are round — it alludes to it being from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And likewise: if both its heads are pointed — it alludes to it being from the aspect of the male — the aspect of the intellect of the sitra achra.
[§3]
And therefore: even a pure egg — whose one head is round and one head is pointed — one does not rely on it until asking the hunter — etc. — for in holiness there is a complete and holy union between male and female — which are the aspects of Chochmah and Malchus. And therefore the essential binding of the egg is in its pointed head — where the drop of the male bird binds — as explained in the Beis Yosef, Siman 66, in the name of most authorities — see there. And this: for this very pointed head is also in the aspect of the male — as stated. And according to the opinion that holds the binding is in the round head — this too can be explained according to the matter above — as is self-evident. And therefore: if the yolk is on the outside and the white is on the inside — this too is a sign that it is from an impure bird. For the white — which is white — is from the aspect of the male — the aspect of: "a man who emits white" — etc. — and the yolk is from the aspect of the female. And in the sitra achra — the female rules over the male — as explained in the holy Zohar regarding yoter al hakaved [the lobe of the liver] — and likewise regarding pitora asher al ha-nahar [the table that is on the river]. But even if one head is round and one pointed — and the white is on the outside and the yolk inside — even so it is possible that it is the egg of an impure bird. For falsehood does not endure unless there is some truth at its beginning. And likewise: the sitra achra also begins in connection — from which flows the fact that the yetzer hara first dresses itself in mitzvos — for they mimic like a monkey before a man. Therefore one does not rely on these signs until asking the hunter — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 2 · Simanim 30–87
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 3: Simanim 87–178
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 3 · Simanim 87–178
Basar b'Chalav · Taaruvos · Foods of Non-Jews · Avodah Zarah · Ribbis · Kilayim
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
## Segment 174
סימן רמ"ב וכו'
[§5] Afterwards one begins Pesukei d'Zimrah [verses of praise] — corresponding to the aspect of the world of Yetzirah, which corresponds to the Vav in the holy Name — which is the aspect of Torah — as is known. And one connects through this the aspect of Asiyah — the aspect of the Heh in the Name — the aspect of Malchus. And through this one merits to receive the light of the holy wisdom and intellect — which is the root of the light of all lights — and this is the aspect of Birkas HaMaoros [the blessing on the luminaries] that follows.
## Segment 175
הלכו תכבוד רבו ותלמידי חכמים חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו.
[§8] And therefore the whispered formula recited at the time of union — "Atifah b'kitfah" — etc. — was instituted in order to separate the sitra achra and the yetzer hara from having any hold in the union — for at times the yetzer hara clothes himself in mitzvos — as explained within — especially in this matter — which truly is a mitzvah — but when the yetzer hara incites one improperly or leads one to some damage or forbidden act — G-d forbid — it is the aspect of a mitzvah brought through transgression — and therefore one must be careful to banish him.
## Segment 176
היינו כי אביו ואמו הם בבחי' סיבות רחוקות להמשכת התיקונים הנ"ל כנגד רבו שהוא בבחי' סיבה קרובה לזה. כי ע,H שלומד עמו תורה עי"ז זוכה להמשיך התיקונים הנ"ל בשלימות וע"כ חייב בכבודו ויראתו כנגד שני הבחינות הנ,ל שהם בח'י חכמה ובחי' מלכות כנ"ל וע"כ החולק על רבו כחולק על השכינה וכו'. כי מאחר שהוא מביאו להכיר את בוראו ולהתקרב אליו ית' וע,כ כשפוגם בכבודו כאלו ח"ו פוגם בכבוד השכינה כביכול.
סִימָן פ״ז וְכוּ׳ — בָּשָׂר בְּחָלָב
[§1]
The laws of basar b'chalav [meat with milk] — etc. It is explained in the holy Zohar [Mishpatim 125] that through basar b'chalav one gives strength to the sitra achra to suckle from holiness — G-d forbid — etc. — see there. And from this it is self-evident that then the sitra achra has even more power to overpower. And also: through this it has more power to dress itself in mitzvos and deceive the person — and through this one becomes separated and distanced from holy wisdom and intellect and life-force — which is the essential aspect of the tzelem Elokim [Divine Image] that illuminates the face of man — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face" — as explained in Siman 57. And therefore it is explained in the holy Zohar there: that through basar b'chalav the tzelem Elokim departs from him. And see in the Tikkunim, Tikkun 14 — where it is explained that the prohibition of basar b'chalav is in the aspect of: *"you shall not plow with an ox and a donkey together"* [Devarim 22:10]. And there in Tikkun 10 of the later Tikkunim it is explained: ox and donkey are the aspect of the klippos of Esav and Yishmael — which are the totality of the kingdoms of the sitra achra — as stated. And this: the prohibition of basar b'chalav is juxtaposed in Parshas Mishpatim and in Parshas Yisro to the mitzvah of bikkurim — for this mitzvah is from the side of the holiness of holy intellect and wisdom — the aspect of the birthright. And in Parshas Reeh this mitzvah is juxtaposed to the mitzvah of maaser — which is from the aspect of Malchus — as is known.
[§2]
For through basar b'chalav one damages the aspect of drawing these rectifications. And therefore: when the angels prosecuted against the receiving of the Torah — through which one merits the aspect of these rectifications — the Holy One, blessed be He, replied to them: "did you not eat meat with milk at Avraham's home?" — as stated. For through this one damages the aspect of drawing these rectifications. And therefore the Torah was strict regarding basar b'chalav only concerning the meat of cattle specifically — in which is the essential hold of the spirit of folly — the aspect of Esav — only that Israel rectify it through shechitah — etc. — as stated. And therefore it requires shechitah of both signs — and its blood does not require covering — and its fat is forbidden — as stated. But the meat of a chayah — in which the light of holy life-force shines more — therefore its fat is permitted — and its blood requires covering. And all the more so fowl — which requires only one sign — therefore there is no biblical prohibition of basar b'chalav with it. But even so it is also rabbinically forbidden.
[§3]
And therefore holy Torah expressed this prohibition in the language: "you shall not cook a kid in its mother's milk" — even though gedi [kid] includes all cattle. And this is because in the kid there is an extra hold for the aspect of Esav the hairy man. And therefore it is said of Yaakov: "and the skins of the kids of the goats she placed on his hands" — etc. — and it is said afterwards: "and he did not recognize him for his hands were like the hands of Esav his brother — hairy." And see in the holy Zohar what is explained regarding the kids of the goats — and why even so they are permitted for Israel's eating. And therefore the Torah alluded: since in the meat of cattle — the aspect of gedi — there is an extra hold for the aspect of Esav — but Israel rectify it through the mitzvos of shechitah and nikur [removal of forbidden fat and sinews] and salting — therefore: if one cooks it in cattle milk — which was drawn and clarified from its blood — in the aspect of the blood becoming congealed and becoming milk — and it became so clarified of itself through the supernal power coming upon it from above — whose root is from the aspect of supernal whiteness — the aspect of wisdom and thought — through which all holy clarifications — in the aspect of: kulhu b'machshavah isbariru [all are clarified through thought] — and from there the redness of the blood — in which the sitra achra of Esav the red one has seized — was sweetened until it was turned into whiteness — the whiteness of milk — until it became permitted for Israel's eating without any rectification at all. And this is the aspect of: *"and enough milk of goats for your bread — etc. — and life for your maidens"* [Mishlei 27:27] — for it is from the aspect of wisdom and life — as stated.
[§4]
Therefore: if one cooks in it meat of cattle — in which the sitra achra of Esav has greatly seized — through this one gives it room to overpower even more — G-d forbid. And therefore the Torah was strict specifically in the manner of cooking — for through cooking the flavors of one and the other blend together even more — until they are completely included together and become one — and through this it has the power to suckle and overpower even more. And therefore the cooking itself is also forbidden. And its prohibition is so severe — to the point that it is also forbidden for any benefit — for even the benefit alone that the person receives from it greatly damages his soul — for through this the aspect of Esav — who is forbidden for all benefit — seizes upon him. For all the good of the wicked is evil for the righteous — as understood also regarding Yaakov our father when Esav said to him: "let me place" — etc. And therefore it only applies to the meat of a pure animal in pure milk — where both are permitted. And even meat of neveilah or forbidden fat — even so — at minimum they are of a permitted species.
[§5]
But if the meat or milk is of an impure species — then there is no prohibition of basar b'chalav regarding cooking and benefit — since it is forbidden anyway from the beginning of its creation — the sitra achra no longer has room to suckle from holiness through this. And therefore: fish and locusts — which require no shechitah at all — are permitted with milk — even rabbinically. But even so — biblically it is only forbidden through the manner of cooking — and specifically meat of cattle in cattle milk.
[§6]
Even so: our Sages forbade even placing cheese on the table together with meat — even meat of a chayah or fowl — since one may come to eat them together — and give the sitra achra a hold to seize. And not only that — but even if one has already eaten meat — one must not eat cheese afterwards — etc. — as explained in the Shulchan Aruch. For since the sitra achra has some hold in it — one must be concerned also regarding what one eats afterwards — since it draws its flavor even more — or there may remain some between the teeth. But if one ate the cheese first — one need not be concerned about what one eats meat afterwards — provided through rinsing and washing — and see in the Shulchan Aruch. And therefore: basar b'chalav does not apply biblically with the milk of a slaughtered or dead animal. For our Sages taught [Bechoros 6b] — regarding the permission of milk — it is an innovation [chiddush] — since it resembles a limb from a living animal yet the Torah permitted it. And therefore one may say: specifically with milk from a living animal — whose permission itself is an innovation — therefore if one cooks meat in it — the sitra achra is aroused to suckle from this — as stated. But not so with the milk of a slaughtered animal — whose permission is not such an innovation. And likewise with milk of a dead animal — which has departed from the prohibition of a limb from a living animal — and even though it is now forbidden because of neveilah — it is in truth forbidden — and the sitra achra has no room to suckle from this. And even according to those who hold that milk of neveilah has no biblical prohibition of neveilah — one may say they hold: even so the prohibition of a limb from a living animal has departed from it — and therefore it is not such an innovation — since it is milk of a dead animal. (And see this matter in the legal authorities.) But even so: even with the milk of a slaughtered animal — it is rabbinically forbidden. And see Siman 30 regarding the law of kechal [udder].
## Segment 177
וע,F אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. כי הרב והתלמיד הם בחי' חמה ולבנה כמבואר במ"א ולבנה היא בבחי' דלית לה מגרמה כלום כ"א מה שמקבלת מאור החמה בחי' חכמה עליונה בחי' הרב וע,כ אין לו להורות הלכה לפניו כי זה מורה כאלו יש לו איזה כח ואור בפני עצמו שלא ע"י רבו שהוא כנגדו בבחי' חמה בחי' חכמה וע,כ חייב מיתה ע"י שנפרד בזה מחכמת רבו שזה בחי' ימותו ולא בחכמה. וע,כ אסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו. כי מה שמו דא חכמה כמובא בזוה,ק וע"כ כשקראו בשמו מורה כאלו השיג כבר בחי' חכמת רבו שזה בחי' שמו וזה פגם גדול כי עיקר בחי' התלמוג בחינת לבנה לידע שאין לו שום השגה כלל בחכמת רבו ולצפות ולייחל בכל פעם לקבל מרחוק איזה בחי' הארה והתנוצצות מאור חכמתו ועי"ז דייקא יוכל לזכות שיהיה בחי' אור הלבנה כאור החמה שזה בחינת מה שארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כאינו יודע שנאמר והחכמה מאין תמצרא שזה בעצמו כלול גם כן במה שמבואר במאמר הנ,ל שמחמת שאור השכל גדול מאד ע"כ א"א לזכות אליו כ"א על ידי בחי' נו"ן בחי' מלכות בחי' לבנה וכו' היינו כנ,ל. וזה שארז"ל כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד ששרשו בבחינת חכמה כידוע ופורק ממנו יראת שמים שזה בחינת מלכות כנ"ל וכל תלמיד שמזלזל דבר משל כבוד רבו גורם לשכינה שתסלק מישראל.ף כי גורם עי"ז בחי' פירוד ח"ו עד שנתרחקין ממנו ית'. ועל כן אין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו וכו' וכן עוד כמה הלכות שבסימן רמ"ב והכל מבואר ע"פ הנ"ל. ועל כן תלמדיי חכמים פטורים ממס ומכס וכיוצא ואם יש לו סחורה ימכור סחורתו במוקדם לכל. וכל זה כי ע"י תורתו נותנים כח לבחי' מלכות דקדושה להתגבר כנגד בחינת מלכות דסט"א ועל כן ארז"ל כל המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וע,כ ת"ח אין צריכין שמירה ג"כ כי מדת המלכות בעצמה שהיא בחי' שמור שומרת אותם. וע"כ צריכין לקום בפני כל ת"ח ולכבדו אפילו יניק וחכים. כי מאחר שזכה לחכמה שעי"ז נתגלה כבודו ית' על ידי שמכירין ויודעין אותו ית' ע"י השכל והחכמה שיש בכל דבר ע,כ צרייכן לכבדו כי הוא בבחינת כבוד חכמים ינחלו. וכן מצוה לקום בפני מי שהוא בן שבעים שנה. כי אע"פ שבאמת יש שכל נפלא בכל דבר ודבר מהדברים והענינים שעוברין על האדם למאות ולאלפים בכל יום ויום זה בבחי' פרטי פרטיות. אך בכלל יש בכל יום ויום בחי' שכל נפאל שעל ידו צריכין להשיג ולהכיר אותו ית' כפי בחינתו של יום זה והשכל הזה הוא בבחי' שכל הכולל של זה היום שבו נכללין כל בחי' השכליים פרטיים המלובשים בכל דבר שעוברים עליו בזה היום. וזה ברוך ה' יום יום ודרז"ל בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו (ועיין בהמעשה של הז' בעטלירס) אך אפילו כלל בחי' השכל של כל יום הוא בחי' שכל הפרטי נגד השכל הכולל שצריך האדם להשיג בכל שנה ושנה כפי בחינתה וכלל השכל של כל השנה הוא בחי' שכל הפרטי נגד השכל וההשגה שצריך האדם להשיג בכלל ימי חייו שהם שבעים שנה כי שלימות השגת הדעת והחכמה לכל אחד כפי בחינתו הוא ברבות הימים והשנים בבחי' בן חמש למקרא בן עשר למשנה וכו' וזה בחי' למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה וזה בחינת ורוב שנים יודיעו חכמה.
[§9] "Sharay Sharay la tee'ul v'la tifuk" — so that he should not enter or leave alongside us in this matter at all. "La didach v'la b'adbach" — for this union is not his and he has no part or lot in it. "Tiv tiv yama — argishas galgeluhi — lach kara'an" — for the union is in the aspect of one who gives a path in the sea — as explained in Likutay Torah [Part II], Siman 87 — and then the stormy wind rises and raises its waves — the waves of the yetzer hara — who wishes to capsize the ship — which is the aspect of the chen and dignity of the holiness of Israel — in the aspect of: "a wave that capsizes a ship" [as cited within] — but we reveal to him that we have no fear of this at all — and the waves will return upon him and capsize him. "I — ana b'chelkah kadisha achidna" — we hold the portion of holy Malchus — the aspect of: "the portion of Hashem" — the aspect of Chakal Tapuchin [the holy orchard] — as is known. "B'kaddusha d'malka ita'tefna" — we wrap and bind and cover ourselves in the illumination of holy Chochmah — which is the aspect of Kodesh — as stated — and it is the essential aspect of the holy garment of light — in the aspect of *"Who wraps Himself in light like a garment"* — as cited above. And the summary: we reveal that we separate and distance ourselves entirely from all aspects of the sitra achra — we have no part in them — our portion and lot is only in the holiness of Israel — who are in the aspect of holy Malchus — which receives at all times a wondrous illumination from its source and root — which is the aspect of supernal Chochmah — in the aspect of: *"Hashem founded the earth with wisdom"* [Mishlei 3:19] — Abba yasad barta [the Father founded the daughter] — as is known — and therefore we must direct all our deeds for His sake alone — with no other intent or thought of self-interest whatsoever — only for the sanctity of His Name — Amen — may it be His will that we merit this in truth in complete fullness.
## Segment 178
ועל כן מי שזכה למלאות ימיו עד שיהיה בן שבעים שנה אף שהוא איש פשוט צריכין לכבדו ולקום מפניו. כי בחינת השיבה ואריכות ימים שלו נמשך בשרשו מבחי' חכמה העליונה שהיא מקור החיים ואריכות ימים שזה בחי' בישישים חכמה ואורך ימים תבונה. וזה בחי' מה שאר,ל (קדושין דף ל"ג) ר' יוחנן הוה קמי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקאי דעדו עליה. היינו כי אפילו על ידי הרפתקאות והסיבות שעוברים על הגוים ברבות הימים והשנים יכולים ג,כ הבעלי שכל דקדושה להכיר ולהשיג נפלאות הבורא ית' נמצא שיכול להתגדל כבוד שמים גם עי"ז. וזה בחי' מפני שיבה תקום בחי' בן שבעים ושיבה שזה מבחי' האור החכמה שמשם עיקר החיים ואריכות ימים והדרת פני זקן זה שקנה חכמת התורה אפילו יניק וחכים.
סִימָן צ״א וְכוּ׳
[§1]
Meat and cheese that touched each other are permitted — but one must wash — etc. — for since they touched only while cold — one need only be concerned about what adhered visibly — and washing suffices. And likewise regarding the person: if something not good — G-d forbid — merely touched his heart and thought — if it was only incidentally — and he did not deepen it in the warmth of the inclination — but only in a cold manner — it suffices for him to wash — to purify his heart with the pure waters of Torah and holy intellect. But initially one certainly must guard oneself even from such an aspect — lest one eat it without washing — perhaps one will not immediately place one's heart to wash and purify one's heart from all the dross that adheres to it even while cold — and one's service will be found mixed with dross — G-d forbid.
[§2]
And all of this is while cold. But while hot — even if only the milk is hot — and cold meat fell into it — etc. — everything is forbidden — for tata'ah gabar [the lower one prevails] — for the lower one heats the upper — or cools it — according to what the lower is — whether hot or cold. For everything depends on the lower ones — for b'itarusa d'letata isitar le'eilah [through arousal from below comes arousal from above]. And likewise regarding our matter: wisdom and intellect is the aspect of the higher level — the aspect of head and firstness — and it is written: "the path of life is upward for the wise" [Mishlei 15:24] — etc. And Malchus is the aspect of the lower level — for it is the aspect of sof davar. And therefore it is said of it: "this is Jerusalem — which I have placed in the midst of the nations" [Yechezkel 5:5] — etc. — and therefore there is the essential battle — as understood also within. And therefore everything depends according to the aspect of the lower: if it is hot — meaning: the fierce boiling of judgments has prevailed in it — then even if the lower is permitted and into it fell forbidden that is cold — everything becomes forbidden. And if the lower is cold — even if it is forbidden — and into it fell permitted that is hot — and it forbids if the impure is salted. For salt alludes to the aspect of intellect — as explained above in Orach Chaim — and therefore: if the impure is salted and dresses itself in some aspect of intellect — therefore even the permitted is also forbidden.
## Segment 179
וזה כנגד בחי' עסק התורה, ויראת מאלהיך זה כנגד בחי' מלכות דקדושה ששם מקור היראה בחי' מוראה של מלכות. וזה אני ה'. כי ע"י כל זה נתגלה אלהותו ית' וזוכין לידע ולהכיר אותו ית' ולהתקרב אליו ע"י כל דבר שבעולם כנ"ל:
[§3]
And see in the Shulchan Aruch the particulars therein. And this is the aspect of nullification of the prohibition in sixty. For all mixture of a prohibition in something permitted is the aspect of damage to holy Malchus — the aspect of nun. And our Sages taught: why is the letter nun not written in Ashrei — because it contains a falling — etc. — and even so David returned and supported it through the holy spirit — as it is said: "Hashem supports all the fallen" [Tehillim 145:14]. And therefore: if there are sixty times the amount of permitted — this alludes to the strengthening and support that holiness has — through the aspect of the samech [60] — the aspect of: "sixty are the queens" [Shir HaShirim 6:8]. And see in the discourse Heichal HaKodesh, Siman 59.
[§4]
And therefore: we do not say chaticha na'asis neveilah [the piece becomes like a carcass] except regarding basar b'chalav — which is the body of the prohibition itself — and is from the aspect of the sitra achra — the aspect of neveilah — the opposite of the holy moon. But if the piece absorbed from other prohibitions — we do not say chaticha na'asis neveilah biblically — by all opinions. For since the body of the piece is permitted — it is from the side of holiness — only that it became mixed with the prohibition — and therefore it is now in the aspect of falling and becomes forbidden. But even so: it still has hope to rise from its fall — through the aspect of the samech — meaning: when permitted is added upon it until the prohibition becomes nullified in sixty — the aspect of: "Hashem supports all the fallen." And therefore one does not nullify a prohibition initially — only when permitted is added automatically without the intention to nullify. For this is the aspect of what our Sages taught: "it has fallen and shall not rise again by itself" — but rather the Holy One, blessed be He, Himself will raise it — as it were — the aspect of: "I will raise up the fallen Tabernacle of David" [Amos 9:11]. And likewise regarding this: when one intends to add permitted to nullify the prohibition — it is as if — as it were — the aspect of holiness — the aspect of Knesses Yisrael — rises by itself to nullify the prohibition. But when it is added automatically — this is heavenly assistance — the providence of Hashem — the aspect of: "Hashem supports" — (Himself as it were) — "all the fallen" — to raise them — the aspect of "I will raise up the fallen Tabernacle of David" — as stated. Even though the essential fullness is specifically through arousal from below — as is known — meaning: through our arousal from below — Hashem Himself is aroused — as it were — to raise us. (And there is no room to elaborate further here.)
## Segment 180
סימן רמ"ה וכו'
[§6] One also includes the blessings of Shema and Shema itself alongside them — for Shema is the aspect of the totality of Torah — as is known — and contains the Ten Commandments — as our Sages taught — for the totality of all these rectifications one merits only through Torah study, which encompasses everything. And it contains the mention of the Exodus from Egypt — which is the aspect of the subjugation of the kingdom of the sitra achra.
## Segment 181
הלכות מלמדים ות"ת. מצות עשה על האשי ללמד את בנו תורה וכו'. כי עיקר מצוות הולדת הבנים הוא בגין דישתמודעין ליה ית' בבחי' אב לבנים יודיע אל אמתך. ומחמת שעיקר קבלת עול מלכות שמים והמשכת השכל דקדושה שעי"ז זוכין לידע ולהכיר אותו ית' הוא רק ע"י עסק התורה כנ"ל. ע,כ צריך ללמד את בנו תורה ואם בנו נבון ומשכיל יותר ממנו בנו קודמו לתלמוד תורה כי העיקר הוא השכל דקדושה. וע"כ מצוה ללמד גם את בן בנו תורה שזה בחינת יעקב שזכה לאור השכל דקדושה והיה בן בנו של אברהם אבינו ע"ה. ועל כן מצוה על כל חכם מישראל ללמד לתלמידים. כי מאחר שזכה לאור החכמה עד שיקרא חכם ע"כ צריך להאיר מאור חכמתו גם לאחרים כי זה עיקר מעלת האור שמאיר ובא לאחרים. וע"כ כשבנו של כל אחד מישראל מתחיל לדבר מלמדו פסוק תורה צוה לנו משה ופסוק שמע ישראל וכו'. כי בזה מתחיל לחנכו בעסק התורה שעי"ז נותנים כח לבחי' המלכות דקדושה שזה בחי' שמע ישראל בחי' קבלת מלכות שמים. וע"כ נותנים למלמד אחד כ"ה תינוקות כנגד כ"ה אותוון שיש פסוק שמע ישראל. וע"כ יקר וגדול מאד מעלת הלימוד של תינוקות של בית רבן מחמת שהוא מהבל פה שאין בו חטא שזה בחי' ההבלים דקדושה של בחי' מלכות דקדושה. כי אין בהם עדיין אחיזה לההבלים דסט"א שנמשכין מצד היצה"ר בחי' מלכות דסט"א. וע"כ הלימוד שלהם חשוב ביותר והעולם מתקיים על ידו. וע"כ אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון. כי מאחר שכבר גבר יצרו עליו ונמשך אחר עצתו ע"כ יוכל לפגום ע,י לימוד תורתו ביותר בבחי' לא זכה נעשית לו סם מות ר"ל וע"כ צריכין תחלה להחזיר אותו למוטב ולהמשיכו לצד הקדושה ואח,כ מלמדין אותו. וע"כ חייב אדם בת"ת כל ימי חייו עד יום מותו. כי מאחר שעיקר החיות דקדושה שהיא מבחי' אור החכמה דקדושה זוכין לזה ע"י בחי' מלכות ועיקר כח מלכות דקדושה ע"י עסק התורה. וע"F בין ענין וביןעשיר בכל אשר יעבור על האדם כל ימי חייו חייב לקבוע עתים לתורה. כי בכל אשר יעבבור על האדם צריכין רק להסתכל על פנימיות השכל שיש בכל זה ולזה זוכין רק ע"י עסק התורה ע"כ צריך להיות קבוע תמיד ל"ת וע"כ חייב אדם לשלש שנותיו שליש במקרא שהוא בחי' מקור התורה ויסודה זה כנדגד בחי' מקור החכמה והשכל דקדושה. שליש במשנה דהיינו תורה שבע"פ זה כנגד בחי' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה שעל ידה יכולין לזכות לאור השכל שיש במקרא. כי בלא תורה שבע"פ א"א כלל להשיג כוונת התורה לאמתה מחמת גודל בהירות האור שבה. היא בחי' לבנה. ושליש בתלמוד זה כנגד בחי' האור שמקבלת הלבנה מאור החמה עד שנעשה אור הלבנה כאור החמה שזה בחי' תלמוד שמבאר טעמי המשנה ומחבר וכלל היטב תורה שבע"פ עם תורה שבכתב ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וכיוצא בזה. וע,כ יש אומרים שבתלמוד בבלי יוצא האדם ידי חובתו בשביל הכל כי הוא כלליות הכל. וע,F אסור ללמוד חכמות חיצוניות ומכש"כ הנוטים למינות ח,ו שהם היצה"ר בחי' מלכות דסט"א ח"ו. וע"כ אין לאדם לטייל בפרדס שאר החכמות אפילו באקראי רק לאחר שמילא כריסו בש"ס ופוסקים ובקי היטב בכל התורה כולה כי באם לאו אזי כשנכנס באלו החכמות אפילו של היתר תוכל להתגבר עליו ביותר הסט"א שיונקת משם. וע,כ ת"ת שקול כנגד כל המצוות. כי זוכין על ידה לבחי' התיקונים הנ"ל שהם כלליות הכל.
[§1] For the beds of Israel must be in the aspect of the bed of Yaakov — whose bed was complete — and it is in the aspect of holy Malchus — as is known. Therefore one must distance from it all repulsiveness, abomination, and filth — which are from the aspect of the yetzer hara — called menuvval [vile] — in the aspect of Esav — the kingdom of the sitra achra — which is in the aspect of neveilah [carcass] — as stated — and it is said of him: *"a vile people have scorned Your Name"* [Tehillim 74:18]. And therefore our Sages taught: "the officer of poverty is named Naval [vile]" — and he dwells in filthy places — the opposite of holy Malchus — which is the aspect of chen — as stated — through receiving from the ches — the aspect of Chochmah — where the source of all wealth is — as stated.
## Segment 182
וע"כ אין אדם לומד רוב חכמתו כ,א בלילה. כי מחמת גודל החכמה א"א לזכות אליו כ"א ע"י בחי' מלכות שהיא בחי' לילה. וע"כ כל הלומד תורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד ששרשו בבחי' החכמה העליונה כנ"ל והחוט של חסד הוא בח'י חן בלשון רז"ל כי עי"ז זוכין לחן דקדושה כמבואר במאמר אשרי הנ"ל. וע"כ כשמסיימין מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה. כי הסיום שהוא סוף דבר הוא בבח' ימלכות שמים מקור השמחה וכל בחי' סעודות של מצוה ואכילה ושתיה דקדושה כידוע. וע"כ אומרים אז אז הדרן עלך וכו' דעתן עלך וכו'. הדר הוא כנגד בחי' מלכות בחי' כבוד הדר מלכותו גם הוא בחי' הידור וחן בחי' הוד והדר תשוה עליו. דעת הוא כנגד אור הדעת והחכמה. ויש מפרשין הדרן מלשון בעי למי הדר מלשון חזרה שחיזר על משנתו. כי מאחר שזכהלסיים המסכתא שזה מבח'י מלכות בחי' סוף דבר ועי"ז בעצמו זוכה לאור החכמה שהיא בבחי' ראשית ע"כ צריך תיכף לחזור על משנתו לראשית המסכתא ואפילו אם אינו חוזר ולומד ממש תיכף זאת המסכתא מתחלתה עכ"פ צריך גם בסוף המסכתא שתהיה דעתו וחמחשבתו קשורה ואדוקה היטב עדיין גם בתחלת המסכת. ועי"ז מחבר בחי' הלבנה עם החמה וזוכה לבחי' צחן דקדושה הנ"ל וזה שסיים לא נתנשי מינך וכו' ולא תתנשי מינן וכו' היינו בחי' חיבור וקשר הנ"ל. לרא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי שזה בעצמו ג"כ בחי' התיקונים הנ,ל שהם בח'י חכמה ובחי' מלכות דקדושה. וכן נפשות ישראל עם התורה הק' הם ג"כ בחי' חיבור ויחוד שתי בחינות הנ"ל. וע"כ אומרים זאת בסוף המסכתא בכדי לייחד ולחזק בחי' החיבור והיחוד דקדושה הנ"ל בשלימות:
סִימָן צ״ח וְכוּ׳ — הִלְכוֹת תַּעֲרֻבוֹת
[§1]
The laws of mixtures. And therefore specifically in a different species — where the taste of the prohibition is recognizable and perceived — sixty is needed to nullify it. For then presumably the taste of the prohibition is already nullified and no longer perceived. And therefore: anything whose taste matters — even in a thousand it is not nullified — since the taste of the prohibition is still perceived. And the matter of taste in every thing — it flows at its root from the aspect of intellect and daas — as cited above in Orach Chaim. And therefore: as long as the taste of the prohibition — which is from the aspect of the sitra achra — is still perceived — it is forbidden. But if the prohibition is from the Torah — through the majority — since the majority is from the side of holiness — therefore the prohibition is nullified through the majority — for biblically we follow the majority. And therefore a person is judged according to his majority — and so the world — as our Sages taught. But even so rabbinically — sixty is needed even in the same species in liquid with liquid.
[§2]
And therefore: prohibited matters also combine to nullify one another — if they are different in taste — as explained in Siman 98, paragraph 9. To indicate: the sitra achra is not an independent authority — G-d forbid — but they too receive life-force from Him — as elaborated in his teachings in many places. And therefore: when Hashem wants to subdue the sitra achra — sometimes He subdues it from itself — mineih uveih ava lizol beih narga [from it and by it the axe goes into it] — as we find: the fall of Vashti through Haman — and the completion of Haman's fall through Charvonah. And similarly many more. And this touches somewhat also on what our Sages taught: "great is a transgression performed for its own sake" — etc. — for even though the transgression itself is certainly from the aspect of the sitra achra — even so: when one's intention is truly for the sake of Heaven — sometimes the sitra achra is subdued through this specifically. But because of the great danger — one must certainly be extremely careful about such a thing. And likewise: sometimes one must use the quality of anger and cruelty to take vengeance against the wicked — and many more similar things. And it is self-evident in general from this: when Hashem wants to strengthen the power of holiness — He sometimes brings it support and reinforcement from the other side — in the aspect of: "and the evil angel is forced to say amen." And this is the aspect of what Haman's wise men and Zeresh his wife themselves told him: "if he is of the seed of the Jews — etc. — you shall surely fall before him." And likewise: Achashveirosh himself commanded that Haman be killed — and removed his ring from his hand — and gave it to Mordechai.
## Segment 183
סימן רמ"ז וכו'
[§7] And afterwards one prays Shemoneh Esrei [the Amidah] — which is the totality of prayer — for through this all prayers and requests are accepted, as one merits chen. And therefore one begins Pesukei d'Zimrah with the verse *"May the glory of Hashem endure forever"* [Tehillim 104:31] — and as is cited in the kavanos: "K'vod Hashem" [the glory of Hashem] in numerical value equals chen — as stated above. For in truth the holy Name whose numerical value is chen encompasses all four holy Names — Av, Sag, Mah, Ben — which are the root of all four worlds — corresponding to which all four parts of the holy prayer were instituted — as is known.
## Segment 184
הלכו תצדקה. מבואר כבר לעיל שהצדקה היא ג"כ בחינת המשכת התיקונים הנ,ל. שע"י שעשיר מרחם על עני בחי' אשרי משכיל אל דל ומשפיע לו. עי"ז גם ברוחניות נמשך בחי' אור החכמה שהיא בבחי' שמש בבחי' עשירו תונדיבות אל בחינת מלכות שהיא בבחינת דלותל ועניות שזה בחי' מסכן וחכם. ע"כ הצדקה נקראת שמש בחי' שמש צדקה כיא היא בבחי' המשכת אור השמש בחי' אור החכמה הנ"ל. וע"F גם התורה שעל ידה ממשיכין ג"כ אור החכמה נקראת ג,כ צדקה בחי' צדקה דא אורייתא וע"כ אסור להעלים עיניו מן הצדקה כי צריכין להסתכל בכל עת בעינא פקיחא על אור השכל שיש בכל דבר וע"כ כל המעלים עיניו ממנה כאלו עובד ע"ז כי זה מבחינת הסט"א סטרא דמותא ר"ל. וע"כ צדקה תציל ממות ומוספת חיים ואריכות ימים ומעשרת. כי החכמה היא עיקר החיים.
[§2] And therefore our Sages taught: one who urinates before his bed comes to poverty — and is one of those whom the Holy One, blessed be He, hates — for this is in the aspect of Esav — of whom it is said: *"but Esav I have hated"* [Malachi 1:3]. And see in the Zohar HaRakia on the passage explained in the Zohar [Bereishis 3a] regarding the letter tes entering — etc. — where it is explained that the ches of the letters of chet [sin] alludes to the channel through which urine exits — and it is literally adjacent to the holy channel through which the holy seed flows — drawn from the aspect of thought and Chochmah / the brain.
## Segment 185
ושלימות המלכות היא בבחי' עשירות דקדושה כנ"ל. וע"כ יש בצדקה חי"ת מעלות זו למעלה מזו כמבואר בסימן רמ"ט וזה כנגד אור החכמה הנ"ל שהיא בבחי' חי"ת כמבואר במאמר הנ"ל בפנים.
[§8] Now, to explain the entire order of prayer in detail according to this theme would overflow the available space — and in particular since we do not engage in hidden matters. Nonetheless, some brief allusions to main headings may be offered:
## Segment 186
וע"כ טוב ליתן פרוטה לעני קודם התפלה שעי"ז התפלה מקובלת כמובן בפנים. וע"כ גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה ישיאו בהם בתולות עניות וכו' כי על ידי צדקה זו ניכר ונראה ביותר התיקון והיחוד הקדוש הנ"ל שנעשה ע"י צדקה. ועל כן פוסקין צדקה עבור המתים ומהני לנשמתם כי ע"י התיקון שממשיך ע"י הצדקה לבחי' מלכות דקדושה עד שמעלה אותה מבחי' אחיזת סטרא דמותא בבחי' רגליה יורדת מות (ועיין גם באמ' ויבן סימן ס"ז) עי"ז נמשך תיקון גם לנשמות המתים ובפרט לאלו המתים שפוסקין צדקה בעבורם ואס בשביל רשע אינו מועיל כמבואר בשו"ע כי הרשעים גמורים הם מבחי' הסט"א שזה בחי' מה שאסור ללמוד תורה לתלמיד שאינו הגון כנ"ל.
[§1]
And therefore: a beryah [whole creature] is not nullified — etc. — and it has the law of beryah only if it had life-force in it and was forbidden from the beginning of its creation. For since it was forbidden from the beginning of its creation — and never had a permitted moment — and it had life-force — from this it is self-evident that both it and its life-force are from the aspect of the sitra achra. And therefore — because of its power and importance — our Sages taught: it cannot be reversed to become permitted and move to the side of holiness — and even in a thousand it is not nullified. For every time one encounters the prohibition and eats it — one damages one's soul through it — since it was rooted in the aspect of the life-force of the sitra achra — which is the essential sitra d'mosa — the aspect of: "in their lives they are called dead" — as is known.
## Segment 187
וע"כ אין ליתן צדקה למי שעבר במזיד על אחת מכל המצוות האמרותו בתורה כמבואר בסי' רנ"א. וע"כ אשה שבאה להנשא ולהתחבר לבן זוגה שזהבחינת חיבור הנו"ן והחי"ת המבואר בפנים על כן לא יפחתו לה מנו"ן זוז כנגד בחי' הנו"ן הנ"ל. וע,F יושבי א"י קודמין לצדקה ליושבי חו"ל כי הם נכללים ביותר בבחינת המלכות דקדושה שהיא בעצמה בחינת ארץ ישראל כידוע. ועל כן מצוה ביותר לפרנס הת"ח כי ע"H עסק תורתם הם ממשיכין בחינת התיקונים הנ"ל.
[§2]
And likewise: a piece that is worthy of being honored — since it is in the aspect of importance and honor — the aspect of Malchus and grace of the sitra achra — therefore it too is not nullified. And likewise: something that has a way to become permitted is not nullified in the same species. For until one eats it in the state of prohibition — one could eat it in the permitted state. And therefore: if one eats it in the time of its prohibition — even through nullification — one appears as if one has will and inclination toward the side of prohibition — since this very thing could be eaten in the permitted state.
## Segment 188
וע"כ גם ע"י הצדקה שנותנים להם נמשכין התיקונים הנ"ל בשלימות יותר, ועל כן הצדקה של פדיון שביום גדול מאד ביותר מכל הצדקות כי בזה נראה ביותר לעינים ממש בשעת עשיית המצוה בעצמה את התיקונים שנעשים עי"ז. כי פודה נפש מישראל שהוא בבחינת המלכות דקדושה מיד העכו"ם שהם מבחי' מלכות דסט"א שזה עיקר תיקון הצדקה כנ"ל. וע"F לת"ח ואפילו רק לתלמיד חריף פודין אותו אפילו בדמים מרובים כי בו תלוי ביותר בחי' תיקון המלכות דקדושה כנ"ל. וע"כ אין מקבלין צדקה מן העכו"ם כי עי"ז הם מקבלין ח"ו כח ביותר וע"כ מלך או שר של עכו"ם ששלח צדקה תנתן לעניים עכו"ם וכו'.
[§3] And it is cited that the secret of these two channels is the secret of Yaakov and Esav — and for our purposes it is most clear — for Yaakov is in the aspect of the holy ches — the aspect of Chochmah — the aspect of life. And Esav is, correspondingly, from the aspect of the ches of chet — from which the root of the sons of Ches comes — as explained there in the Zohar HaRakia. And therefore Esav took daughters of Ches — and Rivkah said: *"I am weary of my life because of the daughters of Ches — if Yaakov takes a wife from the daughters of Ches"* [Bereishis 27:46] — etc. — "what is life to me?" — for the channels would be mixed, G-d forbid — and it would cause destruction of the world, G-d forbid — for Yaakov is the aspect of the life of holiness — and they are the aspect of the ches of sin — sitra d'mosa — in the aspect of: "there is no death without sin." And therefore in the letters of the holy tribes — who are the complete bed of Yaakov Avinu — the letters ches-tes-aleph [sin] do not appear — as our Sages taught. And from this one understands further why one must be careful not to urinate before one's bed — etc. — as stated.
## Segment 189
וע"F אין לקהל לתבוע מסים וארנוניות ממעות צדקה. כי אדר בא ע"י צדקה כראוי נותנים כח לבחי' מלכות דקדושה ועי"ז נפטרים מכל המסים שהם מבחי' ההיפוך מזה כ"ש וישימו עליו שרי מסים וכו':
סִימָן ק״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: anything whose taste is spoiled does not forbid its mixture. For since one derives no benefit from the taste of the prohibition — but on the contrary — therefore it is not considered a taste at all and cannot forbid the permitted. And therefore: a vessel that is not a ben yomo [used within the last 24 hours] is considered a spoiled taste.
## Segment 190
סימן ר"ס וכו'
[§9] Baruch She'amar v'hayah ha'olam [Blessed is He Who spoke and the world came into being] — through this we bless the aspect of the holy vitality and wisdom clothed within all of Creation — through which one can recognize Him through every thing. Baruch Hu [Blessed is He] — through this we bless the totality of His greatness and the essence of the light of His G-dliness before Creation and after Creation — etc. And this: the initials of Baruch She'amar v'hayah ha'olam spell Bashuva [in return / equality] — for before Him, as it were, all is equal — for *"I Hashem have not changed"* [Malachi 3:6] — "You are He before the world was created, and You are He after the world was created" — etc.
## Segment 191
הלכות מילה. כי הערלה מרמז לבחי' מלכות דסט"א שהיא בחי' כלל העכו"ם הכלולים בקליפת עשו וישמעאל כידוע. וע"כ צריכין ישראל להעביר אותה. וע"כ כלל התגברות היצה"ר שמכניס רוח שטות בהאדם נקרא ג"כ ערלה כ"ש ומלתם את ערלת לבבכם ותרגומו ית טפשות לבכון. ומחמת שעיקר התגברות הרוח שטות של היהצ"ר הוא בתאוה זאת בבחי' מה שדרז"ל על פסוק כי תשטה אשתו וכמובא בזוה"ק עיקרא דיצרא בישא לגלאה עריין, וע,כ ע"י כריתת הערלה יפריעה מכיניען כח היצה"ר וממעטין תאוות המשגל כמובא בדבריהם ז"ל. וזה בחי' התגלות העטרה שנתגלה ע"י המילה. היינו שנתגלה בחי' הארת מלכות דקדושה שהיא בחי' אשת חיל עטרת בעלה. וכן בקידוש לבנה אומרים שתחדש עטרת תפארת ועי"ז זוכין לאור השכל והמוחין דקדושה עד שזוכין להשיג א תהשי"ת ע"י כל דבר שבעולם וזה ג"כ בחי' התגלות העטרה כי המוחין הם עיקר העטרה בחי' ועטרותיהם בראשיהם הנאמר על הצדיקים לעתיד לבא כמבואר במ"א. וזה ג"כ בחי' מה שארז"ל (מגילה דף ט"ו ע"ב) עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וכו'. וזה בחי' מה שדרז"ל (במ"ר נשא פרשה י"ב) זה הדבר אשר צוה ה' תעשו על המילה ואז ןוירא אליכם כבוד ה' וכן אצל אברהם כשנימול נאמר וירא אליו ה' וכו' היינו כנ"ל. כי עי"ז זוכין להתגלות אלהותו ית' שישיג אלהותו ית' ע,י כ"ד שבעולם וזה בחי' מבשרי אחזה אלוה וכמו שדרז"ל. וזה בחי' מלה בשמיני כנגד אור החכמה שהיא בחי' חי"ת כנ"ל. וע"כ אין מלין אלא ביום כי אור החכמה היא בחי' אור נגה הולך ואור עד נכון היום. וע,כ חולה שהוא מבחי' פגם החיות פגם החכמה וכמובן בכתבים ג"כ על פסוק ה' יסעדנו על ערש דוי וע"כ אין מלין אותו עד שיבריא.
For since the taste of the prohibition is not visible — only absorbed and covered and hidden within the vessel — and since a full cycle of day and night has passed over it — which encompasses the aspect of day and night — sun and moon — the taste of the prohibition has already become spoiled and weakened — and it no longer has the power to forbid the permitted. And therefore: if the permitted is a sharp thing — we say: it makes it desirable again.
## Segment 192
וממתינין לו ז' ימים מעת לעת בכדי להמשיך עליו מחדש אור החיל והחכמה דקדושהשהוא בחי' חי"ת כנ"ל ואז מלין אותו במה ברים אמורים כשחלצתו חמה וכו' שמזה נראה שהחולאת הוא מחמת שהתגברה עליו בחי' חמה דסט"א וזה בחי' מה שהיצה"ר נקרא חם דמחמתם גופיה דבר נש וכו'. וכמו כן בשאר חולי בשכל הגוף ששלט הפגם בכלל החיות אבל אם חלה רק באחד מאיבריו וכו' מלין אותו מיד לאחר שיבריא. אבל כאבו לו עיניו כאב גדול הוי כחולי שבכל הגוף. כי עינים על שם החכמה נאמר כי צריך להסתכל בעינא פקיחא תמיד על אור החכמה שבכל דבר כנ"ל. וזה בחי' ברית כרתי לעיני וכו'. וזה בחי' העין אורות המרומזים באותיות מ"ל שבמצוות מילה. וזה ג"כ בחי' העין חסדים כמובא בכוונות כי שורש החסד בכחהמ כנ"ל כ"פ וזה ג"כ בחי' החי"ת אורות חית חסדים המובא בכוונות היינו בח'י חי"ת הנ"ל.
For through the power of sharpness — whose root is from the aspect of judgments — the aspect of what our Sages taught about the school of Shammai: that they were sharper — through this the power of the taste of the prohibition is aroused and strengthened — whose root is from the aspect of the extension of judgments.
## Segment 193
(ואין לנו עסק בנסתרות) וזה בחינת מילה ופריעה ומציצה. מילה הוא כנגד בחי' ביטול היצה"ר שמסית את האדם לדבר עבירה ממש ר"ל שזה בחי' ערלה ממש. פריעה הוא כנגד מה שדרך היצה"ר להתלבש במצוות ואז צריכין זריזות והתחכמות גדול לבלי לשמוע אליו ואעפ"כ אל יניח ויעזוב את המצוה בשביל זה רק יבדיל ויפריש את הטוב מהרע ויעשה את המצוה בחכמה ושכל כזה שלא יבא עי,ז לידי עבירה כרצון היצה"ר וכוונתו ח"ו וזה בחי' פריעה שפורע את העור ומחלקו ומניח אותו לדבק ולהכלל בבשרר העטרה ואינו תולש וחותך אותו לגמרי והיינו כע"ל שעושזה הדבר באופן כזה שיכלל הכל בקדושה ולא יצא מזה שום תקלה ופגם ומכשול ח"ו. וע"כ מל ולא פרע כאלו לא מל. כי יוכל היצה"ר להתגבר עליו עוד ח"ו עי"ז בחי' זו שמתלבש עצמו במצוות עד שמביאו לעבירהכ שהוא בחי' ערלה גמורה ח"ו. ואח"כ מוצצין את הדם ובזה מכניעין בחי' המלכות דסט"א בחי' קליפת עוש אדמוני איש הדמים לגמרי שלא יהיה לו שום אחיזה בנפש ישרא לאפילו בכח. כי לפעמים מכניעין את היצה"ר שלא יוכל להתגבר בפועל ממש להביא לידי עבירה ח"ו אפילו ע"י בחי' זו שמתלבש עצמו במצוות ואעפ"כ יש לו אחיזה בבחי' כח ח"ו ואז אין האדם בטוח ממנועדיין כי דוב אורב הוא עליו להפילו בכל פעם ברשתו ח"ו. ואחיזה את מאחר שהיא רק בפנימיות לבד בבחי' כח כנ"ל ע"כ אינה לא בכלל הערלה ולא בכלל עור הפריעה מאחר שאינה נראית ונכרת כלל ואז היא רק בבחי' דם ששם שורש אחיזתו בבחי' כח ח"ו. וע"כ צריכין למוצצו ג,כ היטב עד שלא ישאר בו רק דם טוב וקדוש שאין בו שום אחיזה להרע כלל אפילו בכח ואז נתגלה אור העטרה שהיא בחינת המשכת אור התיקונים הנ,ל בשלימות. וע"כ נולד כשהוא מהול צריך ג"כ להטיף ממנו דם ברית. בכדי לבטל ממנו גם בחי' אחיזת הרע בכח כנ"ל. וכנגד ג' בחינות אלו ממשיכין בחינת ג' תיקונים הנ"ל. כי על ידי כריתת הערלה שהיא בחינת המלכות דסט"א שמתגברת לעשות רע גמור בפועל ממש ח"ו וכשכורתין אותה זה בחי' שמתגבר בחי' המלכות דקדושה כי כשזה קם זה נופל וכו'.
And some say: overnight weakens the prohibition — the aspect of bas dina batel dina [when the judgment has passed — the judgment is nullified]. And therefore our Sages taught: soaked is like cooked. For since it was soaked within the prohibition — or the prohibition within it — for a full cycle of day and night — even though it is cold — since the prohibition is visibly present and pressed into something liquid for a full cycle which encompasses the aspects of sun and moon — therefore through the power of the aspects of sun and moon of the sitra achra — the taste of the prohibition is absorbed within it — as through cooking. And the matter of tata'ah gabar and maliyach k'rosei'ach [salted is like boiled] is somewhat explained above.
## Segment 194
והתיקון שע,י עסק התורה הוא בחי' התיקון שממשיכין ע"י הפריעה שעי"ז מבדילין הרע מהטוב והרע נופל ונשאר הטוב בשלימות שזה זוכין בשלימות על ידי עסק התורה שמבדלת בין הרע והטווב בשלימות. וזה בחי' מה שארז"ל כל מה דאסר לן רחמנא שרי לן ןוכו'. היינו שמבררין הטוב גם מבח'י הרע כנ"ל. וע"י שמכניעין הרע גם בשרשו בבחינת כח שזה בח'י המציצה כנ"ל עי"ז זוכין להתגלות אור החכמה העליונה שהיא בבחי' כח כידוע שזה בחי' חכמה אותיות כח מה כמובא. וזה בחי' מה שאומרין בפסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חציריך. זה כנגד בחינת המלכות דקדושה שהיא בחינת חצרות ה'. נשבעה בטוב ביתך זה כנגד בחינ התורה כי אין טוב אלא תורה והיא בחי' בית ה' בית דבראשית. קדוש היכלך זה כנגד בחי' אור החכמה שנקראת קודש כידוע והוא עיקר הפנימיות שבבחי' היכל המלך בחינת נקודה בהיכליה ועיין זוה"ק והכל עולה אל מקום אחד וע"כ אחר המילה מברכין על היין שמרמז לבחי' מלכות וכן לבחי' חכמה כנ"ל כ"פ. וע"כ מתפללין אז על חיותל התינוק וקיומו כי ע,י תיקונים הנ" לנתקבלה התפלה. ועל כן נותנין אז שם ישראל להתינוק כי שם מרמז גם כן לבחי' התיקונים הנ"ל ושם שורש כל השמות של בני ישראל וזה שאומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה. זה כנגד עסק התורה שעל ידה עיקר המשכת התיקונים הנ"ל. וזה ולחופה זה כנגד בחי' מקור החכמה העלונה שמשם יוצא ומאיר אור בחי' השמש בבחינת והוא כחתן יוצא מחופתו וכמובן בזוה"ק. ולמע"ט זה כנגד בחי' מלכות המקננת בעשיה כידוע. וזה ואומר לך בדמיך חיי כי על ידי דם מילה זוכין להמשכת התיקונים הנ"ל שהם עיקר בחי' החיים כנ"ל. וזה בחי' החשמל המובא בכוונות ובזוה"ק כי דרז"ל חשמל מלשון חשות וממללות שזה בחי' כלל התיקונים הנ,ל כי חכמה היא בחי' חש בח'י סיג לחכמה שתיקה. מל הוא מבחי' מלכות פה בחי' דיבור. וע, כ נותנין הערלה ודם המציצה בעפר זה בחי' מה שארז"ל לענין הכנעת היצה,ר יזכיר לו יום המיתה בחי' כי עפר אתה ואל עפר תשוב. וגם כי עפר מרמז לבחי' המלכות דקדושה כידוע. וזה בחי' הכל היה מן העפר ודרז"ל אפילו גלגל חמה כי א":א לזכות לאור השכל שהוא בחי' חמה כ"א ע"י בחי' מלכות שהוא בחי' עפר כנ"ל. וע"כ נוהגין לעשות כסא לאליהו ומבואר בסידור קול יעקב שזה מחמת שהוא מבחי' מלכות וכו' היינ וכנ"ל כי על ידו נתגלה מלכות שמים כ"כ וירא כל העם וכו' ויאמרו ה' הוא האלהים וכו'. וע"F כשיגיע זמן ביאת המשיח שאז יתגלה מלכותו ית' בשלימות בבחי' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלכוה ועל כן יבא אז אליהו מתחלה לבשר על זה כי זה מבחינתו ועל כן צריך לומר בפיו שהוא כסא אליהו כי מלכו תפה וכו'. וזה בחינת מעלת מצוות סנדק שהוא כקטורת. היינו מאחר שעל ברכיו מקיימין מצוות מילה שעי"ז עיקר הכנעת היצה"ר על כן הוא בבח'י קטרת כמבואר בזוה"ק ח"ב דף רי"ח ע"ב בגין דקורת תבירו דיצה"ר איהו וודאי בכל סטרין וכו' ליטת לך מלה בעלמא למתבר לסט"א בר קטרת וכו' ומסיים ואישתזיב מכל דינין וכו' ומדינא דמלכו אחרא. ועיין בזה עוד בזוהר חדש שיר השירים דף פ' ע"ב. וע"כ האשה מביאה התינוק עד ביהכנ"ס מחמת שהיא מבחינת מלכות בחי' אשה יראת ה' וכו'. ועל כן נהגו המוהלים להתפלל ביום המילה. מחמת שעי"ז התפלה מקובלת. וע"כ הסנדק והמוהל עולין לתורה. כי עיקר המשכת התיקונים הנ" להוא ע"י התורה. ומה שהסנדק קודם למוהל עיין הטעם באחרוני הפוסקים. ועל כן עושין סעודה ביום המילה כי ע"י המשכת התיקונים הנ"ל עי"ז עיקר תיקון הסעודה כנ"ל כ"פ. וע"כ מילה דוחה צרעת. כי על ידה נדחה בחי' המלכות דסט"א שנקראת צרעת ובהרת ונגע כידוע וע"כ חותכה עם הערלה כי היא בחי' אחת עמה. וע"כ מילה דוחה שבת כי ממשיכין על ידה אור החכמה העליונה שהיא שורש קדושת שבת בחינת כי קדש הוא כידוע. וזה שארז"ל (נדר ים דף ל"א ע"ב) קונים שאני נהנה לערלים אסור במולי עכו"ם כי הם עיקר בחי' הערלה. וזה שאמרו שם מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים וכו' כי משם כל בחי' הרשעות והיא מאוסה ומגונה היפוך בחי'החן דק' המבפ"נ. וזה גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם שהם כלל דרשות התורה וכנגד י"ג מדות של רחמים שהם בחינת כלל התפלה. גדולה מילה שדוחה את השבת היינו כנ"ל. גדולה מילה שלא נתלה למשה וכו' ואעפ"כ שהוא בעצמו בחינת שמש בחינת חכמה. גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו ע"ה לא נקרא שלם עד שמל. כי לפעמים מתלבש גם היצה"ר במצוות וע"כ עיקר שלימות המצוות הוא כשמכניעין את היצה"ר לגמרי וגם כי עי"ז זוכין לאור החכמה שהיא עיקר השלימות בחי' דעת קנית מה חסרת וזה פירוש שאמר התהלך לפני והיה תמים שתזכה לאור השכל דקדושה שהוא בחי' יעקב איש תם וכמבפ"נ. ד"א גדולה מילה שאלמלא היא נא ברא הקב"ה את עולמו וכו' כי עיקר בריאת העולם בגין דישתמודעין ליה ולזה א,א לזכו תךכ"א ע"י מצוות מילה כנ"ל ועיין שם עוד בדף ל"ב רס"ז) הלכות עבדים. מצוות עשה על הרב למול עבדיו וכו'. כי אף על פי שנולד מן העכו"ם שהם מבחי' היצה"ר בחי' מלכות דסט"א בחי' ערלה אעפ,כ מאחר שנמכר לישראל ונכנס תחת רשותו שהוא מבחי' היצ"ט מלכות דקדושה על כן צריך למולו ולחתוך ערלתו בכדי להסיר ממנו זוהמת היהצ"ר מלכות דסט"א. ויש חילוקי דינים בין יליד בית שנימול לשמונה כי יכול להמשיך עליו אזיה התנוצצת מבחי' אור החי"תהנ"ל. ומקנת כסף הנימול במיום שנלקח כי צרכין רק לחתוך ערלתו בכדי לכוללו קצת בבחי' מלכות דקדושה ויש בזה חילקי דינים בשו"ע והכל מבואר ע"פ הנ"ל. וע"כ מודעין לו עקרי הדת וכו' ומבטלין אותו כגר בכדי להמשיך עליו בחינת מימי הדעת דקדושה שעי"ז זוכין להכיר אותו ית' ואעפ"כ אין לו עדיין דין ישראל לגמרי וחייב רק במצוות שהנשים חייבות בהם. וע"כ כשמשחררו ורוצה לכנוס בקדושת ישראל ממש אז צריך עוד טבילה אח"כ בפני שלשה ויתבאר לקמן. ועל כן העבד נקנה לרבו בכסף ובשטר ובחזקה כנגד ג' בחינות הנ"ל. כסף הוא כנגד בחינת חמכה מוחא בחינת בצל החכמה בצל הכסף בחינת מסיטרא דימינא מוחא חיורא ככס פא. שטר הוא כנגד בחי' מלכות שהוא בעשיה כנ"ל. וע"כ קונה העבד את עצמו לצאת לחירות לגמרי גם בן בג' דברים בכסף נגד בחינת חכמה. בשטר נגד בחי' תורה. ובראשי איברים זה כנגד בחינת מלכות. כי העבד עצמו הוא מבחי' מלכות (עיין מאורי אור) ועיקר שלימותו הוא ממה שרבו מאיר בו מאור קדושתו וחכמתו שעי"ז כוללו קצת בקדושת ישראל ואעפ"כ הוא משועבד אליו לעבודתו. וע"כ אם הכהו רבו יוצא בשן ועין שמרמזין לבח'י חכמה.
[§4] And the various distinctions [in this law] are also understood from this — for if one turns one's face outward or urinates into a vessel, there is no concern — for the essential strictness is not to mix it with the aspect of the holiness of the bed of Israel. But if one turns one's face outward or [uses] a vessel — on the contrary it is apparent that one is separating it from the holiness and distancing it from it as is proper — as stated.
## Segment 195
כי יש ל"ב שיניים כנגד ל"ב נתיבות החכמה כידוע וכן עינים על שם החכמה נאמר. וכן בשאר ראשי איברים שמרמזין ג"כלבחינת חיות וחכמה שבזה האבר. כי ראש הוא מבחי' ראשית חכמה. נמצא שלא די' שלא האיר לו רבו בחינת חיות וחכמה אף גם שפגם במיעוט בחינת החיות והחכמה שיש בו על כן קנסה אותו התורה שיצאעבדו לחירות לגמרי וכופין ותו לכתוב לו שטר שיחרור ואז שוב אין משועבד לרבו לקבל ממנו קדושה וחיות רק מקבל חיות מכלל קדושת ישראל שמאיר בהם בחינת החיות והקדושה מאור החכמה דקדושה כנ"ל. וע,כ אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון דבר זה בכוונה שנמשכת מבחי' חכמה שלו. וע,כ אין לשחרר את עבדו כי אם מחמת דבר מצוה. כי מי יודע אם הוא במדריגה כזאת שיוכ ללזכות לקדושת ישראל ממש מאחר שבשרשו הוא מעכו"ם רק שנמכר לישראל. ועל כן זכו תהוא לפניו שיהיה משועבד לישראל לעולם בבחינת לעולם בהם תעבודו ואם ישחררו אפשר שלפגם ומכשול יחשב זה וגם להרב ואדון שלו כי אולי יתן בזה איזה שפע והארה לאותם הסמוכים לצד בחי' הטס"א ר"ל. וע"כ מותר לשחררו לדבר מצוה. כי מאחר שיסוד ענין השיחרור נכלל תיכף בענין של מצוה שהוא מבחי' המלכות דקדושה ע"כ שוב אין לחוש לכל זה כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ומסתמא לא יהיה שום תקלה ופגם עי"ז
סִימָן ק״ח
[§1]
And therefore: we say rei'ach [scent] is of no consequence after the fact — for the essential hold of the sitra achra and foolishness is only from the side of physicality and corporeality.
## Segment 196
סימן רס"ח וכו'
[§10] Baruch Omair v'Oseh [Blessed is He Who speaks and acts] — on the general governance of the world even now after Creation — all only in His providence and with great compassion. Baruch Chai la'ad [Blessed is the Ever-Living] — for only He is the vitality of all the living — etc. — and even the power and vitality of the kingdom of the sitra achra — the sitra d'mosa — is also from Him — as it were. Baruch Podeh u'Matzil [Blessed is He Who redeems and rescues] — for He redeems and rescues from them — as our Sages expounded on *"rescuing the poor from one stronger than him"* [Tehillim 35:10] — referring to the rescue from the yetzer hara. Baruch Shemo [Blessed is His Name] — shem [name] is the aspect of Malchus — the aspect of the holy Malchus — as is cited in the discourse Anochi, Siman 4.
## Segment 197
הלכו תגרים. ועל כן גר ג"כ צריך מילה להסיר ממנו הערלה וזוהמת הסט"א ולהטביל אותו במים בחי' מימי הדעת והחמכה וצריך שיהיה ביום שהוא מבחי' הארת החכמה וכן שיהיה בפני ג' הכשרים לדון שמרמזין לבחי' השלשה אבות הכלולים מבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ מודיעים לו שפלות של ישראל כי הם מבחי' מלכות דקדושה שהיא כעת בבחי' שפלות ודלות. ומודיעין אותו עקרי הדת שהם יחוד ה' (בחי' קבלת עול מלכות שמים) ואיסור ע"ז (שהיא מבחי' מלכות דסט"א) ומודיעים אותו עונשן של מצוות (שבא מבחינת המלכות בחי' מוראה של מלכות בחי' חמת מלך מלאכי מות) וכן מודייעם אותו שכרן של מצוות (שנמשך בשרשו מבחי' אור החכמה העליונה שש םעיקר הענג וכו' בבחי' מה רב טובך וכו' וכתוב להנחיל אוהבי יש כידוע) ומודיעים אותו שבעשיית מצוות אלו שהם מבחי' מלכות דקדושה יזכה לחיי עוה"ב בחי' אור החכמה הנ"ל שהיא עיקר החיים. וזה שמסיימין ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה (נגד בחי' חכמה הנ"ל) שעושה מצוות אלו ויודעים (נגד בחי' המלכות ולימוד תורה הנ"ל) כי החכמה לבד אין לה שלימות רק כשמעשיו מרובין מחכמתו שאי אפשר לזכות לאור החכמה כי אם על ידי בחינת מלכות שהוא בחי' מעש ה. וזה מרומז באות צ עצמה שהיא צורת יוד (בחי' חכמה). ונון (בחי' מלכות) והיוד הופכת פניה מן הנון כי זה שלימות קבלת אור החכמה לידע שהחכמה עדיין בהסתרת פנים ממנו בבחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וכמבואר במ"א וגם כי בשעת העשהי והעבודה דקדושה של הצדיק אז צריך לסלק כל חכמתו ממנו רק לעשות רצונו ית' בתמימות ופשיטות גמור וכו' כמבואר בליקות"נ סי' ה'. ודע כי עי"ז זוכה הצדיק לשלימות השגת החכמה ביותר כמבואר שם. וע"F צריכין לבדוק ולחקור אם לא בא להתגייר בשביל ממון וכדומה כי עיקר הגרות לקבל ע"ע קדושת ישראל לעשות הכל לשם שמים ולהסתכל רק על השכל שיש בכל דבר.
But through scent — which is something spiritual — there is no power to forbid — unless one of them is a sharp thing — for then the prohibition has the power to overpower through the aspect of sharpness — as stated.
## Segment 198
משא"כ כשאינו בבחי' זו רק רוצה להתגייר בשביל תאוות לבו וכיוצא ואז הוא מבחי' הסט"א בחינת עשו שביזה את הבכורה שהיא בחינת השכל דקדושה ובחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו ואז איך אפשר להכניסןו בקדושת ישראל מאחר שתחלת התגרבותו הוא בבחינת ההיפוך מזה. וכן מודיעים לו כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה וכו' כדי שיפרוש וכו'. כי חוששין שמא אין כוונתו בזה לש,ש בשלימות. וע,כ אפשר שיפול עי"ז איזה פגם בבחינת הקדושה ח"ו ביותר בבחי' קשים גרים לישראל כספחת דייקא שהיא מבחינת הנגעים הבאים מבחינת הסט"א ר"ל. וע"F אפשר שזה הענין עצמו של הגרות שלו הוא מעשה בעל דבר בבחינת זו שלפעמים מתלבש עצמו במצוות בכדי להטיל איזה פגם בקדשים ח"ו וכנ"ל. ועל כן אם רואים שבא להתגייר באמת מאהבה מקבלין אותו. כי אז יודעים שאדרבא הוא מבחי' הבירורים והניצוצות הק' שביררה בחי' המלכות דקדושה מבין הסט"א בבחי' חילן בלע ויקיאנו וכמבואר במ"א. וע"כ גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כי עכשיו עיקר תולדתו כי מה שנולד בין העכו"ם היה רק בבחי' עושק וגזי לה ועיקול מבחי' הסט"א. כי הלא עכשיו נתברר ונגלה האמת שאינו מסטרא דלהון כלל כי אם מצד הקדושה רק שנתעקל שם עד הנה ועכשיו שחזר למקום שרשו ומנוחתו אז הוא עיקר תולדתו:
[§5] And see Bechoros 44a — where it is explained regarding the two channels mentioned above — and it is stated there that through not holding back from urinating, one's prayer is accepted — [see Rashi and Tosafos there] — and this is understood according to the above. For through separating the hold of Esav — the kingdom of the sitra achra — from [the holy channel] — one thereby bonds more strongly to the aspect of holy Malchus — which receives from the ches — in the aspect of: *"You save man and beast alike, O Hashem"* [Tehillim 36:7] — as stated — and one thereby merits chen — and through this one's prayer is accepted — as stated.
## Segment 199
סימן ע"ר וכו'
[§11] And since all prayers, songs, and praises are from the aspect of Malchus — as is known — which is the aspect of how Dovid HaMelech founded upon this the entire Book of Tehillim — therefore one extends this [section of Baruch She'amar] until concluding: "the King Who is praised with praises." And since the essential perfection is to bind the nun to the ches and to include all in a single unity — and Echad [one] in numerical value equals 13 — therefore this praise contains 13 times Baruch [blessed].
## Segment 200
הלכו תספר תורה. מצוות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה. כי הספר תורה עצמה היא בחי' עמודא דאמתצעיתא בחי' יעקב כמובא בתיקונים ושרשה מבחי' החכמה העליונה בחינת נובלות חכמה שלמעלה תורה. ועל כן מצוה על כל אחד לכותבה כי הכתיבה היא מבחי' מלכות (עיין מאורי אור) ובזה ממשיך התיקונים הנ"ל. היינו שנותן כח לבחי' מלכות דקדןושה להתגבר וכו' שזה בחי' כתב זאת זכרון בספר האמור במלחמת עמלק שהוא כלל בחינת המלכות דסט"א וע"י כתיבה דקדושה מכיניען אותו ועי"ז זוכין לקבל אור החכמה הק' שהיא שורש התורה הק'. וע"כ אפ ילו הניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו. כי כל אחד מישראל צריך לעסוק בזה בעצמו ליתן כחל לבחי' מלכות דקדושה ולזכות על ידי זה לקבל מאור השכל הקדוש כל אחד כפי בחינתו כי לא נברא רק בגין זה בגין דישתמודען ליה וע"F אף שבכלל ידוע לו ענין אמונת אלהותו ית' מקבלת אבותיו אעפ"כ מחויב הוא בעצמו ג"כ לעסוק בזה להמשיך השגת אלהותו ית' כפי בחיח' שכלו ותורתו ועבודתו שזה בחי' דע את אלהי אביך וכו' כמובא. וע"F אינו רשאי למכרה וכו'. בבחי' אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה כי זה בחי' עשו שביזה את הבכורה (שהיא בח'י כלל התיקונים הנ"ל) ונאמר בו וימכור את בכורתו וכו'. וע"כ אין כותבין ס"ת על עור בהמה וחיה ועוף הטמאים שהם מבחי' הסט"א רק על עור בהמה וחיה ועוף הטהורים שהם מצד הקדושה. ועל כן צריך העור עיבוד לשמה. כי מחמת שבבחינת הבהמיות יש אחיזה ביותר להסט"א בחינת הרוח שטות של היצה"ר בחי' נמשל כבהמות נדמו וכמו שארז"ל על הסטוה היא עשתה מעשה בהמה וכו' על כן צריך ישראל דייקא או בסיוע ישראל עכ"פ לעבד אח העור ויאמר בפה מלא שהוא עושה לשם קדושת ס"ת ובזה מגרש ומכניע כח אחיזת הסט,א וממשיך עליה קדושת ס"ת. ועל כן ס"ת צריך שירטוט בכדי שיהיה הכתב מיושר. שזה בחינת כלל התיקונים הנ"ל שהם עשוים באמת וישר. כי השכל דק' והתורה ובחי' המכלות דקדושה הכל בבחי' אמת וישר בחי' כי ירשים דרכי ה' היפוך מדת היצה"ר והסט"א בחי' קליפת עשו שדרכם רק בעקמימיות ורמאו תושקרים בחי' העוזבים ארחות יושר בחי' ואת כל הישרה יעקשו שזה ג"כ בחי' מה שלפעמים מתלבש עצמו היצה"ר בדבר מצוה בכדי להביאו לידי עבירה שזה בחינת דרך מעוקם ומעוקל מעוקש ומקולקל כי מתחיל בז ומסיים בזה. שזה בחי' יש דרך ישר לפני איש ואחריתו דרכי מות. משא"כ דרך התורה הקדושה הוא אמת וישר מתחלתו ועד סופו שזה בחי' ענין השירטוט בכדי שיהיה הכל מיושר. וגם שלא יצא הכתב חוץ לשיטה ולא למעלה ולא למטה. שזה בחינת מה שצריך לצמצם שכלו וחכמתו שלא יצא חוץ מגבול הקדושה למטה ח"ו וגם לא למעלה בבחינת במופלא ממך אל תדרוש וכמבואר במ"א. ועל כן ס"ת צריך לכותבה בימין. שזה בחינת חכמה בחינת חכמה בחינ תמסטרא דימינא מוחא חיורא ככספא בחי' היצ"ט שהוא בחינת לב חכם לימינו. וע,F אין עושין ס"ת לא ארכו יותר על היקפו ולא היקפו יותר על ארכו. כי האורך מרמז לבחינת חכמה שמשם עיקר אורך ימים בחי' החכמה תחיה וכו' ומשם עיקר אריכת אפ ים בחי' שכל אדם האריך אפו (ועיין מאורי אור) והייקף מרמז לבחינת מלכות שנקראת תקופת השנה בחינת נקבה תסובב גבר וכמובא בזוה"ק. גם המלכות הוא בחינת אמונה שהיא בחי' עיגולים בחי' מקיפין כמובא בדבריו ז"ל בליקוטי מוהר"ן סי' ז'. וע,F הספר תורה שכלולה משניהם שעל ידה מתחברין ומתייחדין שני הבחינות הנ"ל ע,כ צריך שתהיה ארכו כהיקפו וכו' שזה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה המבפ"נ. ועל כן צריך לגמור את התורה באמצע שיטה שבסוף הדף. כי סוף דבר הוא בחי' מלכות כנ"ל וע"כ צריך לגומרה בסוף הדף כי על ידה עיקר כח המלכות דקדושה אך אם יסיים בסוף שיטה שבסוף הדף יהיה הדבר נראה כאלו באמת כבר גמר את התורה מראשה ועד סופה ותכלית שלימותה ובאמת לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד כי אור התורההק' היא עד אין סוף ואין תכלית כ"ש ארוכה מארץ מדה וכו' וע"כ צריך לסיים באמצע שיטה שבסוף הדף כדי לרמז שאפילו אם למד כל התורה כולה בשלימות מתחלתה עד סופה עדיין הוא עומד באמצעיתה כי כפלים לתושיה ויש עוד הרבה עדיין מה שלא התחיל להשיג כלל. וע,כ צריכין להתחיל תיכף מחדש עוד הפעם בראשית וכו' ועוד הפעם ועוד הפעם וכן עוד אין סוף ממש נמצא שהוא תמיד באמצע וזה בעצמו ג"כ בחינת המלכות דקדושה שהיא בחינת מסכן וחכם כמבפ"נ. היינ וכי כל מה שזוכה יותר להשיג ע, יבחי' המלכות את בחי' אור החכמה דקדושה אז הוא מכיר ביותר את בחי' עניותו ודלותו דלית ליה מגרמיה כלום רק מה שמקבל מאור החכמה ומשיג שלא התחיל להשיג עדיין מבחי' אור החכמה כלל. וזה בחינת לעיני כל ישראל בראשית. כי זוכין כל ישראל להסתכל תמיד בעינא פקיחא רק על אור החכמה והשכל יש שבכל דבר שזה שורש כל הבריאה כולה בחינת כולם בחכמה עשית שזה בחינת בראשית ברא ותרגומו בחוכמתא. וזה זכו ישראל על ידי כל הגדולות והנפלאות שעשה משה לעיניהם שעי"ז האיר עיניהם להסתכל תמיד על השכל שיש בכל דבר שזה בחינת ראשית בחי' ראשית חכמה כנ"ל. וע,כ צריך שיאמר הסופר כשיתחיל לכתוב הספר ספר זה אני כותב לשם קדושת ס"ת. כי הדיבור הוא בחי' מלכות פה וכן עיקר התגלות הדעת והחכמה הוא ע"י הדיבור בחינת מפיו דעת ותבונה. ועל כן צריך להמשיך קדושת ס"ת ע"י הדיבור. ועל כן צריך לכתוב דייקא מן הכתב וצריך שיקרא כל תיבה בפיו קודם שיכתוב אותה. כי מחמת שהסט"א אורבת מאד לפגום את הקדושה בכדי שתוכל לינק ממנה בבחינת ובא עליה מלך גדול ובנה עליה מצודים וחרמים וכו' ועל כן צריכין לחוש ולדקדק מאד בשעת המשכת אותיות התורה שלא יפול בזה איזה פגם ומכשול ח"ו וע"כ צריכין לכותבן דייקא מתוך הכתב ולומר ב פיו כל תיבה קודם שיכתבנה בכדי להמשיך על ידי זה קדושת כתיבת אותיות התורה בשלימות על ידי קדושת הכתב והדיבור שהם מבחי' מלכות מדת שמור שעי"ז נשמרין מכל פגם ומכשול ח"ו.
[§1]
And it is already somewhat explained: regarding the same species — it is nullified only through a majority — not counting things of importance and the like — as stated. And therefore: anything fixed [kavua] is considered as half and half. For since the prohibition and the permitted are each fixed in its own place — the concept of majority-nullification does not apply — unless one of them separated from its fixed place — then we say: "all that separates — separates from the majority." And therefore: all doubtful prohibitions are forbidden. For the essential deception of the sitra achra and the yetzer hara is through the aspect of doubts — for it is impossible for it to completely reverse a person's mind from one extreme to the other — and make something forbidden seem permitted — G-d forbid — only through the aspect of doubts — casting some aspect of doubt in the matter — and afterwards inciting one further — until it brings one to actual transgression — G-d forbid. And therefore our Sages were more stringent regarding a doubtful prohibition than a certain one at times — for the chatat [sin-offering] is one danka — and the asham talui [contingent guilt-offering] is two sela'im — (see Rabbeinu Yonah at the beginning of tractate Berachos). But even so: a doubt of a doubt [sfek sfeka] is permitted — for since there is yet another doubt inclining toward permitted — therefore according to some opinions it is like a majority — and even according to those who say it is somewhat less than a majority — even so we lean more toward permitted — for the hand of holiness is on top — the aspect of: "and great in kindness — He tilts toward kindness." And therefore: even in two pots — we say the prohibition fell into the prohibition — and the permitted into the permitted.
## Segment 201
וע,כ צריך שתיהיה כל אות מוקפת גויל מארבע רוחותיה ושיהי בין אות לאות כחוט השערה. כי התורה נכתבה באש שחורה על גבי אש לבנה כשאר,ל וזה בחי' האותיות בדיו שחור על גויל לבן והנה השחרות מרמז על בחי' צמצום בחי' מלכות והלבנינות של הגויל מרמז על אור החכמה בח'י ונוזלים מן לבנון מן ליבונא דמוחא כידוע.
[§2]
And see Siman 111.
## Segment 202
והנה כל או תהוא מבחי' מלכות והוא בחי' צימצום ושיעור וגבול להמשיך על ידה אור החכמה העליונה בבחי' מדה וגבול וצמצום שזה בחי' שערות שמרמזין לשיעורא דאתוון דאורייתא וכמבואר במאמר מישרא סימן למד. וע"כ צריך שתהא האות מוקפת גויל לבן שמרמז לבחי' הארת החכמה (שהוא שורש האותיות שבכתב וחיותם) מכל רוחותיה. ושיהיה כחוט השערה לובן בין אות לאות. כחוט השערה לובן בין אות לאות. כחוט השערה דייקא כנ"ל. כי כל אות הוא בחי' שיעור בפני עצמו ויש לו שורש ויניקה בפני עצמו מאור בחי' הלובן העליון כנ"ל. וכן בין תיבה לתיבה שכל תיבה יש לו ענין ופירוש בפני עצמו וע"כ צריך להיות ביניהם הפרש ביותר שיהיו נראין כשתי תיבות. וע"כ ספר המנוקד פסול. כי נקודות הם מבחי' חכמה כידוע (עיין מאורי אור) וע"כ אין נקודות בתורה. כי פנימיות חכמת התורה א"א לגלות כלל כיהיא אין סוף כ"ש ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכו'
[§1] The matter of Shabbos has already been partially explained in the book Yikara d'Shabbata [that appears in the source work]. But nonetheless I said to explain here also some main headings of this.
## Segment 203
סימן רפ"ה וכו'
[§12] And it contains 87 words — the numerical value of Levanah [moon]. And through Baruch Chai la'ad — inclusively — there are 9 times Baruch — corresponding to the Heh and the ches in Echad. And this concludes Chai la'ad — for ches is the aspect of vitality — as explained within. And from Baruch Podeh u'Matzil — which alludes to the subjugation of the kingdom of the sitra achra and the affirmation and strengthening of the holy Malchus — there are 4 times Baruch — corresponding to the Dalet in Echad — which alludes to Malchus — as stated. And since Malchus must be bound to the ches — the vitality of all the worlds — therefore it concludes: "the One and Only — the Living One of the worlds — King" — etc.
## Segment 204
הלכות מזוזה. מצוות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזות הפתח וכו'. כי עיקר המשכת אור החכמה הוא בבחינת בית בחינת בחכמה יבנה בית כוו'. כי החכמה הוא בחי' פנימיות בחי' נקודה בהיכליה וכו' וחמת שא"א לזכות אל אור החכמה כ"א ע"י בחי' מלכות ועיקר כח המלכות הוא ע"י עסק התורה כנ"ל. ע"כ צריך לקבוע פרשת שמע שהוא קבלת עול מלכות שמים ופרשה והיה אם שמוע שיש בה קבלת עול תורה ומצות וקובעים אותם על מזוזת הפתח מימין הכניסה וימין מרמז לבחי' חכמה כנ"ל בכדי לרמז כי אי אפשר לכנוס ולבוא לבחי' פנימיות אור החכמה שהיא בחינת בית כי אם ע"י קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות. ועיין זוה,ק ובכתבים שמזוזה בגימטריא אדני בחינת מלכות ובסגולתה לגרש הסט"א והיצה"ר היינו כנ"ל. וזה שמובא בזוה,ק שמזוזת אותיות זז מות. כי מגרש על ידה סטרא דמותא.
[§13] And therefore one recites Mizmor l'Todah [a psalm of thanksgiving] afterwards — which is the aspect of the World to Come — for our Sages taught: "all prayers will be nullified in the future — but thanksgiving will not be nullified. And all sacrifices will be nullified except the thanksgiving-offering" — for then the yetzer hara and all the klippos and all the aspects of the kingdoms of the sitra achra will be nullified — and then all sins will be nullified, and all troubles and sufferings — and *"Hashem shall be King over all the earth"* [Zechariah 14:9] — and *"the earth shall be full of knowledge of Hashem"* [Yeshayahu 11:9] — for then all Israel will merit the aspects of ches and nun with great completeness and wonderful illumination. And therefore there will be then only the aspect of todah [thanksgiving / acknowledgment].
## Segment 205
ועל כן כל הזהיר בה יאריכו ימיו וכו' בבחינת החכמה תחיה וכו'. ועל כן כשאדם יוצא מביתו אז המזוזה בשמאלו. כי ע"פ רוב יוצא האדם מביתו בשביל לעשות מלאכה ומו"מ בבחי' שמח זבולון בצאתך וזה בחי' שמאל בחי' בשמאלה עושר וכבוד וע"F צריך אז בוודאי לקשר עצמו לקדושת הפרשיות שבמזוזה בכדי שיזכה עי"ז לקבל אור השכל הק' שיוכל ע"י להבין ולהשיג בחינת השכל והחכמה שיש בכל הדברים שבעולם אפילו בדברים חיצונים בכדי שיזכה להתקרב להשי"ת גם על ידםף.וע,כ אין הפתח חייב במזוזה אא"כ יש לו שני מזוזות ומשקוף. שמרמזין לג' אבות הקדושים כמבואר במ"ר פ' בא והם כלל בחי' המשכת תיקונים הנ"לף. וע"כ צרכין לקבעה בשליש העליון של גובה הפתח. כי גובה הפתח לא פחות מי' טפחים כנגד בחי' יו"ד ספירות הקדושים ושליש העליון נגד בחי' שלש ראשונות בחי' אור החכמה והמוחין הק':
[§1]
The laws of foods of non-Jews. And therefore there are several things our Sages forbade on account of the risk of intermarriage — such as the bread of non-Jews — and foods cooked by non-Jews — and their beer and beverages — etc. For since the essential hold of the sitra achra is in the physicality of the person — in eating and drinking — one must distance greatly from their food and drink — for through this one can be caught in their traps and be enticed after them — until one comes to intermarriage with them — G-d forbid. And this is why our Sages used the language: on account of intermarriage. To allude: for through this one damages most greatly the holy union between the aspects of sun and moon of holiness — through which is made the letters of nachas — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — as explained within. And this is also the letters of chasan [groom]. And this is the aspect of: *"and he is as a groom going out"* [Tehillim 19:6] — which is said of the sun.
[§2]
And when one damages this — through which one gives strength to the sitra achra — G-d forbid — this becomes the aspect of intermarriage of the sitra achra — G-d forbid. And therefore: if there was some force and assistance in it from a Jew — such as through stoking and a toothpick — the sitra achra can no longer overpower as much — and it is permitted.
## Segment 206
סימן רצ"ב
[§14] And therefore even in this world, when one draws these rectifications, one recites Mizmor l'Todah — and in particular on Shabbos one recites "Mizmor — Tov l'hodos laHashem" [it is good to give thanks to Hashem — Tehillim 92]. And this entire psalm — as well as Yihi K'vod Hashem — in which the 18 verses correspond to the aspect of the ches — and the subsequent verses of praise — and the Song of the Sea — which also contains 18 verses — and Yishtabach — which contains 13 praises — all of this proceeds and is arranged in this same way — and it is all clear of itself following our approach — as well as the blessings of Shema and Shema and the mention of the Exodus — and the eight times the word emes [true] in Emes v'Yatziv — for emes is the totality of the holy mochin — and the mochin and Chochmah are the aspect of ches — as stated.
## Segment 207
הלכו תשילוח הקן. כי יקרא לפניך קן צפור בדרך וכו' ומבואר בדרז"ל שמרמז על הגלות בחינת כצפור נודדת מן קנה וכו' היינו בזמן הגלות והטלטול שאז בחי' התגברות המלכות דסט"א בחינת היצה"ר בחי' עשו שמבזה את הבכורה שהיא בחי' השכל דקדושה כנ"ל. גם כי ממילא ע"י הגלות עי"ז השכל והחכמה אינם מאירים בשלימות כמובן בדבריהם ז"ל (מגילה דף י"ב) ע"כ אז צריך ליזהר ביותר שיהיו מעשיו מרובןי מחכמתו ושתיהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו. כי מחמת שדרך היצה"ר להתלבש במצוות ע"כ מתגבר אז דייקא (בעת בחינת קטנות השכל) לפתות את האדם לבקש ולחפש אז דייקא ביותר אחר השכל והחכמה וכל כוונת היצר הרע בזה בכדי להחליש דעתו ולבלבל אותו עי"ז ביותר. כי מאחר שהשכל עכשיו בקטנות ובהעלמה מחמת התגברות הגלות ע"כ ע"י שיהיהקשה לו להאדם להשיג אז אור השכל בשלימות עי"ז יתייאש עצמו לגמרי ויעזוב ויניח גם מעט הטוב שיוכל למצוא גם אז דהיינו עסק התורה וקיום המצוות ומעש"ט ולקבל עליו עו למלכות שמים שלימה שזה יוכל האדם לקיים בכל עת ובכל זמן. ועל כן הזהירה התורה ע"ז שאם ימצא קן צפור בדרך היינו בבחינת הגלות והטלטול.
[§3]
And therefore: milk milked by a non-Jew without a Jew watching is forbidden — lest he mixed impure milk into it. And likewise: cheese of non-Jews is forbidden — since they curdle it with the rennet of neveilah — etc. For the general rule: one must guard oneself from all their foods — for most of the time there is in them the hold of the sitra achra — as stated. And this is what they said: pure milk curdles and stands firm — and impure milk does not curdle and stand firm. For the aspect of holiness is in the aspect of unity and connection — and in it there is the aspect of clarifying food from food — or from dross — like the clarification of cheese and butter from the whey of the milk. But the aspect of impurity is in the aspect of separation — the aspect of: "then all evildoers shall be scattered" — and everything is mixed together with the dross — since all of it is the aspect of complete dross — the aspect of: "all their tables are full of vomit and excrement — tell it to go away."
## Segment 208
והקן יהיה בכל מקום שיהיה וזה בכל עץ בחי' איזה לימוד מלימודי התורה שנקראת עץ חיים. או על הארץ היינו איזה מצוה שהירא מבחינת מלכות בחי' אץר וכן כל הענינים הכוללים בחי' תשוקת האמונה הק' שהיא בחינת ארץ בחינת שכן ארץ ורעה אמונה. וזה שמבאר אח"כ ביותר אפרוחים או ביצים מרמז ג"כ לשני בחינות הנ"ל וכמובן בזוה"ק אפרוחים מארי משנה או ביצים מארי מקרא. וזה והאם רובצת על האפרוחים וכו' כי באמת בוודאי חופף ומאיר עליהם אור החכמה דקדושה שהיא בחי' האם שלהם כי משם שרשם כידוע. ועל כן בא אז היצה"ר ומסיתו שידקדק דייקא ליקח האם שהיא בחינת השכל והחכמה, וכוונתו לבלבל עי"ז את הכל כנ"ל. וע"כ הזהירה התורה לא תקח האם על הבנים כי תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים. וזה שלח תשלח את האם.
[§2] For the holiness of Shabbos encompasses the completeness of all the holy rectifications mentioned above — for Shabbos is the aspect of tachlis [ultimate purpose] of heaven and earth — and the ultimate purpose of all is only "in order that they know Him" — as stated — and this is impossible except through the rectifications mentioned above. And therefore they are all encompassed in the holiness of Shabbos.
## Segment 209
שלא יבקש גדולות וחכמות רק ואת הבנים תקח לך שירבה בתורהו במעש"ט. ויש עוד בזה כי אע"פ שצריך איש הישראלי להסתכל רק בהשכל שיש בכל דברוכנ"ל אעפ"כ בשעת עבודה של תורה ומצוות צריך לסלק כל חכמתו ויעשה רצונו ית' רק בתמימות ופשיטות כעבד שעושה רצון קונו וכמבואר הרבה בזה בזוה,ק ובמאמר תקעו אמונה בליקות"נ סי' ה' כי זה התמימות דקדושה עולה על כל החכמות כמבואר במ,א. וע"כ יעקב דייקא שהוא בחי' השכל דקדושה נקרא איש תם כי זה עיקר שלימות השכל שישכיל שרחוק ממנו החכמה וכנ"ל כ"פ ובפרט בשעת תורה ועובדה צריכין בוודאי ליזהר בזה וע"כ הזהירה התורה גם כאן לא תיקח האם על הבנים שלא ישתמש בחכמתו והשגתו בשעת עסק התורה ועובדוה כי זה יהיה נראה כאלו השיג כבר שלימות החכמה שיש בכל זה ובאמת לא התחיל עדיין להשיג כלל כי מאד עמקו מחשבותיו ית'. ועל כן שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך שיעשה הכל בתמימות ופשיטות שזה מבחי' מלכות בחי' צמצום השכל כנ"ל. וזה למען ייטב לך והארכת ימים שדייקא עי"ז זוכה לקבל אור השכל והחכמה שמשם שורש כל בחי' הטובה וכו' ואריכות ימיםך שבוע"ב ליום שכולו ארוך כשדרז"ל וזה שדרשו רז"ל פרט למזומן. היינו כי יש דברי עבודה וקדושה שכבר הם כאל ורשאי לחדד שכלו ולהתבונן בחכמתו עד היכן הדברים מגייעם בכדי לעשות אותם בכ"פ בחשק חדש לשא כמצוות אנשים מלומדה. וכן אם נטל הבנים והחזירם לקן וחזרה האם עליהם פטור מלשלח. כי מאחר שכבר זכה בהבנים וקיים כבר התורה ומצוות (שהם תולדות החכמה העליונה) בבחי' זו שלח תשלח את האם וכו' כנ"ל. ע"כ אחר"כ כשבאין לו המוחין מהארת החכמה שוב אין צריך לשלחם כי זה בחינת נעשה ונשמע בחי' עושי דברו והדר לשמוע בקול דברו. רק שצריך לחפש אח"כ אחר בחי' ומדריגת נעשה ונשמע גבוה עוד מזה וכמבואר במ"א וצריכין עוד לבאר בענין זה שבסימן זה הנ"ל:
סִימָן קט״ז
[§1]
And therefore one must guard against eating anything with a concern of danger.
## Segment 210
סימן רצ"ג
[§15] The Amidah — Shemoneh Esrei — and in this [prayer] there is also need to explain some details — but it would take too long. But at any rate it is self-evident: there are 12 intermediate blessings corresponding to the aspects of the ches and the Dalet — besides the blessing against heretics [Bircas HaMinim] — in which one explicitly prays for the nullification of the wicked kingdom and its root in a very high place — as is understood in the kavanos. And one begins with Atah Chonen la'adam daas [You grace man with knowledge] and "and grace us from You" — etc. — and one prays there for the light of the intellect and knowledge and chen — as our Sages taught: "and He will be gracious to you with knowledge." And then one prays for repentance and forgiveness and pardon and redemption — etc. — all of which are included in the rectification of the holy Malchus and the drawing-down of the light of daas. And through this one merits that all prayers are accepted — and this is why one concludes with Shome'a Tefillah [Who hears prayer] — and there too the aspect of holy chen is alluded to — as one prays: "be gracious to us and answer us" — etc.
## Segment 211
הלכות חדש. אסור לאכול חדש וכו' עד שיוקרב העומר וכו' והאידנא דלינא עומר אסור כל יום ט"ז וכו'. כי כברמבואר לעיל שענין הקרת העומר היה בשביל להמשיך בחי' תיקון הצמצומים של בחי' מלכות בכדי לזכות עי"ז לקבל אור השכל והמוחין הק' בהדרגת וכו' והנה ענין אכילת הלחם בפרט מחמשת המינים שסועד וזן את האדם הכל הוא רק מחמת שמלובש בהם ביותר בח'י התיקונים הנ"ל שעל ידם עיקר החיות דקדושה כנ"ל. ועל כן אסור לאכול מתבואה חדשה עד הקרבת העומר וגם עכשיו דליכא עומר אסור כל יום ט"ז שהוא יום ראשון של ספירת העומר שאז עוסקין ישראל להמשיך התיקונים הנ"ל ע"י מצוות ספירת העומר ועי"ז נתתקנת התבואה חדשה שתהיה ראויה לאכילת ישראל שיזכו להמשיך על ידי אכילתם בחי' התיקונים הנ"ל
[§3] For Shabbos is the aspect of Shabbas Malkesa [the Sabbath Queen] — the aspect of holy Malchus — and corresponding to her is the first Shabbos meal on Friday night — the aspect of Chakkal Tapuchin Kadishin [the holy orchard of apple trees] — as is known. And on Shabbos shines the light of supernal Chochmah — the aspect of Kodesh — and corresponding to this is the aspect of seudasa d'Atika Kadisha [the feast of the Holy Ancient One] — for He is the source of Chochmah — the aspect of ches — the aspect of vitality — and therefore *"those who taste it merit life"* [Shabbos liturgy]. And in it is the completeness of Torah reading — through which one gives strength to holy Malchus. And in it is the completeness of the acceptance of prayers — as is known. And this is the aspect of *"and as for me, my prayer is to You, Hashem, at an auspicious time"* [Tehillim 69:14] — which one recites on Shabbos at Minchah.
## Segment 212
סימן רצ"ד
[§16] And this is what one says at the end of the prayer: "Act for the sake of Your Name" — the aspect of Malchus — "Act for the sake of Your right hand" — which subdues the kingdom of the sitra achra — as it is written: *"Your right hand, Hashem, shatters the enemy"* [Shemos 15:6] — "Act for the sake of Your Torah" — through which one gives strength to holy Malchus — as stated — "Act for the sake of Your sanctity" — the aspect of Chochmah, which is called Kodesh. And therefore all who say this each day merit and receive the face of the Shechinah — as cited in the Tur — for this is the aspect of gazing at the divine vitality.
## Segment 213
הלכות ערלה. הנוטע כל עץ מאכל מונה לו שלשה שנים וכו'. כי מפגם אכילת עץ הדעת נאחז זוהמת היצה"ר בכל דבר וכבר נתבאר שזוהמת היצמה"ר נקראת ערלה. וע"F היצה"ר עצמו נקרא ג"כ ערל כמו שארז"ל וכלל בחי' היצה"ר הוא בח'י שלש קליפות טמאות שהם בחי' רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת והרביעית היא בחי' נגה שכלולה מטובו רע כידוע וכנ"ל כמה פעמים ועל כן גם כאן שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה' כי בבח'י נגה שם עיקר הבירור להפריש הרע ממנו ולעלות הטוב שבו אל הקדושה ועל כן ע" ישמכניעין את הרע שבשלש שני ערלה ומרחיקין אותו לגמרי עד שהכל אסור בהנאה לעולם עי"זיכולין אח"כ להעלות בחי' נגה ולקשרו אל הקדושה שזה בחינת מה שמעלין את הפירות אז לירושלים או שפודים אותם בממון ומעלה הפדיון לירושלים ואז נתתקן האילן בשלימות עד שאין בו אחיזת הרע כ,כ מזוהמת היצה"ר ואז הותר באכילה גם במקומו כ"ש ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיפף לכם תבואתו. וזה שארז"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר וכו' היינ וכי בזה מכניעין את בחי' אחיזת היהצ"ר עד שזוכין לעבוד את ה' בשני יצרין שגם האכילה ושתיה וכל דברי הרשות והיתר יהיה ג"כ בקדושה גדולה ע, ישגם היצה"ר נכנע להקדושה ואז יכולין להתקרב אליו ית' ולעבוד אותו ית' ע,י כל הדברים שבעולם כנ"ל:
[§4] And this is the aspect of the honor of Shabbos — for all the aspects mentioned above are the aspect of kavod [honor]: Chochmah — the 32 paths of Chochmah correspond in number to kavod — in the aspect of *"the wise shall inherit honor"* [Mishlei 3:35]. Torah — in the aspect of: "there is no honor except Torah." Malchus — the aspect of the Melech HaKavod [King of Glory]. Prayer — the aspect of kavod — as explained in the discourse Emor, Siman 2.
## Segment 214
סימן רצ"ה וכו'
[§17] Afterwards one falls on one's face to raise the holy sparks clothed in the sitra d'mosa — the aspect of the kingdom of the sitra achra — which is the opposite of holy Chochmah — the essence of life — as stated. Afterwards one recites Tehillah l'Dovid — Yihu l'ratzon — through to Aleinu — corresponding to the abundance flowing from Atzilus to Beriah, Yetzirah, Asiyah. And Tehillah l'Dovid [Psalm 145] corresponds to the aspect of Malchus — the aspect of Dovid's kingship — the alphabet-acrostic of Tehillah l'Dovid corresponding to the 22 letters of Malchus — the mouth — and the letter nun does not appear in it — because there is in it a downfall of the Community of Israel — the aspect of Malchus, which is itself the aspect of nun — and yet Dovid returned and supported her with the holy spirit — as our Sages taught. And Mizmor Yaankha — "May Hashem answer you — may the Name of the G-d of Yaakov protect you" — corresponding to the aspect of the light of the intellect — the aspect of Yaakov — who illuminates even in dark and difficult places — and "He shall send your help from the holy place" — which is the aspect of Chochmah — as is known. And U'va l'Tzion Goel [A redeemer shall come to Zion] — corresponding to the aspect of Torah — for the future redemption comes only in the merit of the holy Torah — as is explained in the holy Zohar — and as stated — for through Torah one gives strength to holy Malchus. And therefore verses were instituted therein so that Israel should read in Torah every day — as our Sages taught.
## Segment 215
הלכות כלאי אילן וזרעים וכו'. מבואר בזוה,ק כי ע"י כלאים מערב הכחות הנמשכין מלמעלה על כל מין ומין וכו' וזה מבחינת הסט"א והיצר הרע דאזיל בערבוביא ובעקימו וכו'. כי כבר מבואר שבכל דבר יש בחי' שכל שהוא בחי' החיות של הדבר ועי"ז השכל יכולין להתקרב אליו ית' ולהכיר אות וית' ע,י זה הדבר שבשביל זה נברא הכל. ועל כן אסור לערב המינים שלא כדרך ברייתן ולזרוע כלאים ולהרכיב אילנות מן אחד על חבירו כי עי"ז מערבב הכחות שלא כסדרן עד שקשה להשיג השכל והחיות דקדושה המלובש שבהם ולהתקרב עי,ז להשי,ת רק אדרבא עי"ז מתגבר היצה"ר והסט"א ביותר להפריד את האדם מבחי' החיות והשכל דקדושה. וע,F הקפידה התורה עוד ביותר על כלאי הכרם ועובר בשני לאוין והתבואה והגפנים אסורים בהנאה וצריכים שריפה. כי מחמת שהגפנים נמשכים בשרשם ממקום גבוה מאד כמו שאמר הגפן אשר בו ישמחו אלהים ואנשים על כן אם זורע שני מיני זרעים שהם כלאים ועירב הכחות עם עוד תערובות ממין גפן עי,ז נותן ביותר כח להסט"א להתגבר ח"ו. וזה גם כן בחינת איסור כלאי בהמהמ שאסור להרכיב מין על שאינו מינו וכן אסור להנהיגן ולמושכן זה עם זה. ועיין בזוה"ק מבואר כי שור וחמור מרמזין לקליפת עוש וישמעאל שהם כלל בחי' המלכות דסט"א כנ"ל. וזה ג,כ בחי' איסור כלאי בגדים של צמר ופשתים כי כשמתערבין הבחינות והאדם נהנה מזה ע"י שלובש ומתכסה עמהם או מציעה תחתיו עי"ז יכולים ביותר להתגבר עליו הסט"א והיצה"ר שהם ג"כ מבחי' התערובות והתרמורות וכבר מבורא לעיל כי המלבושים נמשכים בשרשם מבחי' אור החכמה העליונה בחינת עוטה אור כשלמה והם בעצמם בחי' מלכו תוע"כ הקפידה התורה עליהם שלא לערב הבחינות הרחקוות בכדי שלא ליתן מקום עי"ז לאחיזת הסט,א כנ"ל. וזה שמובא שמי שלובש שעטנז אין תפלתו מקובלת. כי צמר בשרשו מרמז לבחי' חסד ורחמים בחי' חכמה. ופשתים מרמז לבחי' גבורות שורש בחינת מלכות ושני בחינות אלו שהם בחי' חי"ת ובחי' נו"ן כשנתחברין ע"פ התורה הק' עי"ז התפלה מקובלת בבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבפ"נ משא"כ כשמתחברין שלא ע,פ התורה רק בהיפך כי עובר על ידי זה על איסור תורהשאסרה שעטנז עי"ז אין התפלה מקובלת
[§5] And this is the aspect of oneg Shabbos [Shabbos delight] — and it is explained in the holy Zohar that the letters of עֹנֶג [oneg] are an acronym for עֵדֶן נָהָר גַּן [Eiden — Nahar — Gan] — which also allude to the aspects of Chochmah, Torah, and Malchus — which is the aspect of prayer — as is known.
## Segment 216
סימן ש"ה וכו'
[§18] And therefore one recites Aleinu — through which one subdues the klippos — and one prays abundantly for the revelation of His Kingship — "and all shall accept the yoke of Your Kingship" — etc. — and one concludes: "On that day Hashem will be One and His Name will be One."
## Segment 217
פדיון בכור אדם ובהמה ופטר חמור.
[§6] And therefore one is careful to eat fish on Shabbos — for dag [fish] is called in the language of our Sages nun — in the aspect of the nun mentioned above — and this is the aspect of einah pekicha [the open eye] of fish — alluding to Chochmah — in the aspect of *"and the eyes of them both were opened"* [Bereishis 3:7] — which was said concerning wisdom — as stated. And therefore Yosef — who merited most fully to the aspects mentioned above — his children were blessed with the blessing of fish — as it is written: *"and they shall multiply like fish"* [Bereishis 48:16] — and as our Sages taught.
## Segment 218
עיין בהקדמת הזוה"ק שעל ידי פדיון בכור קונה לו חיים ופודה אותו מסטרא דמותא. ועייין זוהר בא דף מ"א מובן שם שבזה נפדה מתחות שולטנותא דיצה"ר וכו'. היינו כי כלל ישראל נקראים בני בכורי על שם בחינת השכל דקדושה שהוא בחינת בכורה וכמובן במאמר הנ"ל בפנים.
[§7] And this is the aspect of the holiness of the Shabbos meal — for it has already been explained above that during weekday eating there is a hold for the aspect of Esav — whose hold is in the gullet and the liver — the implements of eating — and therefore one must be especially careful then not to give them nourishment beyond their sustenance. But Shabbos eating is entirely holy — as is explained in the discourse Sha'alu et Rabbi, Siman 57. And therefore the Shulchan Aruch states that it is forbidden to eat the bread of non-Jews on Shabbos. And it is customary to knead sufficient dough at home to fulfil the mitzvah of challah and produce loaves for Shabbos — for Shabbos eating is holy, and it is forbidden for non-Jews to have any hold in it.
## Segment 219
כי עיקר הולדת האדם הוא רק בשביל המשכת השכל הנ"ל וע"כ הבכור שהוא הולדה ראשונה ויש לו חלק בכל ההולדות הבאים אחריו כמובן בכתבים ועל כן מתגבר אז בחינת קליפת עשו שביזה את הבכורה כי הוא בחינת הסט"א והיצה"ר שמבזין את השכל דקדושה ומתגברין אז למנוע ולערב ההולדה ומזה נמשך ע"פ רוב עקישוי לידה שבהולדה ראשונה בחי' צרה כמבכבירה.
For eating and the like must be from the side of holy wisdom — the aspect of life — and not from something with a concern of danger — the aspect of Esav — who said: "behold I am going to die" [Bereishis 25:32] — for he was always in a place of danger from wild animals — etc. — as the commentators explained. And therefore: it is also forbidden to eat something repulsive — etc. — for it is from the aspect of the hold of the sitra achra — which is disgusting and repulsive — as stated — the opposite of holy — which is in the aspect of grace and importance — as explained within.
## Segment 220
וע,כ צותה התורה לפדו תאת הבכור וליתן הפדיון לכהן שהוא מבחי' החסד בחי' חכמה ודעת דקדושה ועל ידם עיקר התגלות התורה בחינת יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וע,כ עי"ז נפדה הבן הבכור מסטרא דמותא בח'י הטס"א בחינת עשו שאמר הנה אנכי הולך למות וזכה לחיים שהם מבחי' השכל והחכמה דקדושהבחי' והחכמה תחיה. וזה בחינת החמשה שקלים שנותנין לכהן ומבואר בזוה"ק בא דף מ"ב שזה כנגד הה"א שניתוסף לאברהם וארז"ל (נדרים ל"ב ע"ב) שה"א זאת מרמזת שהשליטו גם על חמשה אברים שדרך היצה"ר להתגרות בהם מחמת שאינם ברשותו של אדם והם שתי עינים שתי אזנים וראש הגויה ונתנם הקב"ה ברשותו של אברהם עיין שם בהמפרשים נמצא שה"א דאברהם מרמזת שנתן לו כח ביותר להתגבר על יצרו וכן ארז"ל בהדיא וה' בירך את אברהם בכל שהשליטו ביצרו וזה ממשיכין ע"י נתינת הה"א שקלים לכהן בעד הבכור: וזה ג"כ בחי' קדושת בכור בהמה טהורה שצריך ליתן לכהן. כי גם הולדת בהמהמ טהורה של ישראל הוא בחי' המשכת השכל הנ"ל כי השכל דקדושה מלובש בכל דבר כי כולם בחכמה עשית בפרט בבהמה טהורה שהיא מבחי' המלכות דקדושה כידוע בפרט כשהיא של ישראל וע"כ צריך ליתן את הבכור שהיא הולדה ראשונה שלה לכהן שכלול מכל התיקונים הנ"ל: וזה ג"כ מצוות פדיון פטר חמור. עיין זוהר בא דף מ"ג שכתוב שם ורזא דא יצה"ר יכול לאחזרא בתיובתא וכו' ע"ש וזה בחי' מה שארז"ל אי אזיל מוטב ואי לאו יעסוק בתורה וכו' כי ע"י שמרגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ובפרט ע"י שעוסק ג"כ בתורה עי"ז יכול להכניע את היצה"ר והסט"א שיהיו נעשין בבח'י כסא לקדושה וכמבואר במ"א. וזהבחי' ופטר חמור תפדה בשה היינו שצריך להמתיק הזוהמא של הסט"א הנאחזת בפטר חמור ע"י שיפדה אותו בשה (שהיא מבחי' קדושת ישראל שנקראין שה פזורה וכמובא שם בזוה"ק) ונותן השה לכהן. ואם לא תפדה וערפתו זה בחי' ואי לא אזיל היצה"ר גם ע"י עסק התורה אזי יזכיר לו יום המיתה (ועיי"ש בזוה"ק) ועי"ז דייקא יכול להציל את עצמו מסיטרא דמותא וזוכה לחיים כנ,ל בהלכות שחיטה באריכות קצת שזה בחי' הרוצה לחיות ימית א"ע. וזה וערפתו דייקא כי מאחר שגם לימוד התורה שלו אינו מועיל לו מובן כי הוא ח"ו בבחי' לא זכה נעשה לו סם מות המבפ"נ שזה בחי' יערוף כמטר לקחי שדרז"ל ע"ז (תענית דף ז') אין עריפה אלא הריגה וכו' וע,כ גם כאן וערפתו דייקא ועי"ז בעצמו שמזכירא עצמו שנפל למדריגה פחותה כזו שגם התורה נעשית לו סם המות ח"ו שזה בחי' וערפתו עי"ז נופל עליו חרדה גדולה ונכנע היצה"ר וזוכה לחים כנ"ל. וע,F פרשה קדש והיה כי יביאך המדברים מקדושת בכורים מרמזים לאותיות י"ה של השם הוהי ית' כמבואר בזוה"ק כי הם בבח'י המשכת המוחין הק' שהם בחי' אותיות יוד ה"א הנ"ל:
[§8] And one sanctifies the bread — which is the essential meal — with additional holiness through kneading the measure of challah and fulfilling thereby the mitzvah of separating challah — which is called reishis [beginning/firstness] — the aspect of Chochmah — as is explained within. And challah is also the aspect of the Shechinah — as is explained in the holy Zohar and the Tikkunnim — the aspect of holy Malchus that receives from Chochmah — as stated. And this is what is cited in Likutay Torah of the Ari, Parshas Shelach — that the mitzvah of challah corresponds to the aspect of the Chochmah d'Nukva [feminine Wisdom] — etc. — as is cited in the Maurai Or.
## Segment 221
סימן שכ"ב וכו'
Tefillin (ח 25–45) Ches — Chochmah Light / Expanded Mind The received intellect
## Segment 222
הלכות חלה ותרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז. כי ע"י שמפרישין חלה שנקראת ראשית ומרחמזת לבחי' חכמה שבלמכות כמבואר בכתבים ונותנין אותה לכהן שכלול מכל התיקונים הנ"ל עי"ז ממשיכין קדושה על הלחם של ישראל שיזין אותו ויקבל על ידו חיות דקדושה מבחי' החכמה העליונה. וע"כ העושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצתו, כי זה עיקר בחי' מה שצריכין להסתכל על השכל שיש בכל ד בר בכדי שיתקרב להשי"ת עי"ז הדבר. היינו כי מאחר שהשכל והחיות דקדושה נשתלשל ונתלבש בדברים גופניים וגשמיים שהם מכסים ומחשיכים על האור השכל דקדושה המחיה אותם ע"כ צריך האדם לתת לב על זה ולהתסכל היטב על הפנימיות של הדבר שהוא השכל שהוא בחי' ראשית וידע שזהו העיקר והחיות של כל דבר וגוף הדבר בעצמו הוא רק בבחי' שיריים ולבושים שמתלבש בו אור השכל והחיות ועי"ז מאיר לו השכל שיתקרב להשי"ת ע"י כל דבר שבעולם אפילו ע"י ענינים גשמיים וזה עיקרשלימות הבריאה בבחי' כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וכו'. משא"כ אם אינו משייר כלל רק עושה הכל חלה אזי אינו נקרא חלה או תרומה כי שוב אינו ניכר מעלת האור והשכל של מהות גוף הדבר. כיעיקר מעלת הואר הוא בבחי' ויבדל א' בין האור ובין החשך וכו' ואז ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כי עי"ז נתתקן גם בחי' החשך שיכירו גם ע"י אחדותו ית' שזה בחי' יום אחד שדרז"ל שהיה הקב"ה יחיד בעולמו זה ג"כ בחי' התרומה שנקראת ראשית דגנך וצריך ליתנה לכהן. והמעשר ללוי כי המעשר הוא בחי' מלכות כידוכע ולוי הוא בחי' גבורות שורש המלכות. והלוי צריך להפריש תרומת מעשר לכהן בכדי לחבר בחי' המלכות עם בחי' אור השכל העליון וע"י כל זה נתקדש הדגן והתירוש והיצהר וכיוצא בזה שיהיו יכולין לאכלם ולשתותם בקדושת ישראל כראוי בשלימות. וזה ג"כ בחי' מתנות עניים לקט שכחה ופאה. כי ע, יכל זה נותנין כח לבחיח' מלכות שהיא בבחי' עניות מסכן וחכם הנ"ל. וע,כ אחר וידוי מעשרות שבפ' כי תבא מסיים בתפלה ואומר השקיפה ממעון קדשך וכו'. כי ע,י כל זה התפלה מקובלת כנ"ל. וזV ג"כ בחי' ניתנת ראשית הגז לכהן. כי רוב המלבושים ביים הראשונים היו מצמר כ"ש כבשים ללבושיך וכיוצא בזה הרבהוכבר נתברא שמלבושי ישראל הם מבחי' מלכות ושרשם מבחי' אור החכמה העליונה בחי' עוטה אור כשלמה. וזה בחינת מה שמובא במ"א מענין שהחמה עשתה מלבוש להלבנה. וזה בחינת חדתותי דסיהרא. ועל כן צריכין ליתן ראשית גיזת צמרו לכהן ושיהיה בו שיעור כדי שיעשה לו הכהן בגד קטן. ועי"ז נמשך קדושה על כל הצמר שלו שכל המלבושים שיעשו מהם יחול עליהם קדושת ישראל באופן שיהיו זוכים להתקרב על ידם לעבוד תהשי"ת בלשימות
סִימָן קי״ז
[§1]
And therefore: it is forbidden to engage in commerce in things forbidden for eating — unless they came to one automatically — etc. — for the matter of trade — in all buying and selling — is through the aspect of intellect and wisdom. And therefore: the sale of a deaf-mute or a minor is nothing.
[§2]
And our Sages taught: "one who wishes to grow wise should engage in laws of monetary matters." And therefore: it is forbidden to trade and use one's intellect and wisdom in this matter — in forbidden things — which are from the aspect of the sitra achra — unless they came to one automatically within one's home — within permitted things. Such as in hunting — where impure things came to one alongside. But one's initial thought was not specifically for this. And likewise: if a neveilah or treifah happened to be found in one's home — one is permitted to sell it — for all of this was done without preparing one's mind for it. And likewise: collecting impure things as a debt from a non-Jew — is also out of necessity — for it is like saving from their hands — and it is considered as if it came to one automatically.
## Segment 223
סימן של"ד
Birchos HaShachar (ח 46–47) Gratitude at each awakening — linking each act to G-d
## Segment 224
הלכות נידוי וחרם. כי הקדושה היא בחי' קומה שלימה של רמ"ח איברים וע"כ יש בפרשת קריאת שמע (שהם כלל קבלת עומ"ש ועול תורה ומצוות) רמ"ח תיבו תכידוע ושורש הרמ"ח איברים הם מטיפת החכמה שבמוח שכלולה משני פעמים ע,ב ול"ב נתיבות החכמה גימטריא רמ"ח כמובא בשם עץ החיים. וזה לעומת זה. קומת הסט"א נקראת חרם ר"ל בבחי' שקץ תשקצנו וכו' כי חרם הוא. וע,כ כל בניני היצה"ר והסט"א נקראים מצודים וחרמים כ"ש עיר קטנה ודרז,ל (נדרים ל"ע ע"ב) זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האיברים ובא עליה מלך גדול זה היצה"ר ובנה עליה מצודים וחרמים אלו עוונות ונמצא בה איש מסכן וחכם זה היצ"ט ומילט הוא את העיר בחכמתו אלו תשובה ומעש"ט וכו'ץ. נמצא מבואר כי העוונות הבאים מצד יצה,ר הם בחי' חרמים כי הוא בעצמו חרם כנ"ל. וזה שכתבו אצל עיר הנדחת שנמשכו אחר עצת היצה"ר לעבוד ע,ז ח"ו ונאמר בה החרם אותה וכו' ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מרון אפו כי כל זמן שהע"ז הזאת של היצה"ר בעולם חרון אף ורוגז בעולם ח"ו וכמרגיזין בח'י הקדושה והיצ"ט על יצה"ר ומחרימין ומכניעין אותו עי"ז נמתק הרוגז והחרון אף ונמשך רחמים וזה ונתן לך רחמים ורחמך וכו'. וזה שארז,ל (מועד קטן דף י"ז) על ענין החרם כשנכנסת נכנסת ברמ"ח איברים שנאמר והיצתה העיר חרם וכו' (ועיין חידושי אגדות שם) וכשהיא יוצאת יוצאת ברמ"ח איברים שנאמר ברוגז רחם תזכור היינו נ"ל. כי עשעושין תשובה ונתעוררין לעשות מהדין והורגז שהוא שורש בחי' היצה"ר כמבואר במ"א וכשמרגיזין זה הרוגז והדין על היצה"ר בעצמו בבחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה,ר עי"ז נעשין מאותיות חרם ח"ו אותיות רחם בחי' ברוגז רחם תזכור כנ"ל. ועיין בזוה"ק קרח דף קע"ט לענין כל חרם בישראל לך יהיה ותבין ביותר. וזה שמובא כי מלכות גימטריא שני פעמים רחם והוא ע"ד שארז"ל ה' ה'. ה'קודם שיחטא ה' לאחר שיחטא. כי המלכות דקדושה ששרשה בחכמה העליונה שהוא בח'י חסד ורחמים ע"כ לא די שהיא בבחי' רחמים על האדם קודם שיחטא ונותנת לו כח ושכל להתגבר על יצרו ולהנצל מן החטא אלא אף גם לאחר שיחטא ח"ו אם מודה וועזב וחוזר בתשובה אז היא מקרבת אותו בחסד וברחמים כ,ש ומודה ועוזב ירוחם בחי' ברוגז רחם תזכור. וזה בחי' רחם ארחמנו נאום ה' ובזה תבין כמה הלכות וענינים שבסימן זה:
[§9] For challah is the aspect of the Shechinah when joined with the Forefathers — for this too is the aspect of Shabbos holiness: שִׁין בַּת [shin-bas] — the aspect of the Forefathers — whose root is in the three holy mochin — and bas [daughter] is the aspect of the Shechinah — Malchus. And this is the aspect of chen — and through this all prayers are accepted. And therefore it is explained there that challah is also the aspect of prayer — in the aspect of *"and Moshe implored [vayechal]"* — as stated.
## Segment 225
סימן של"ה וכו'
Tamid / Ketores (ח 48–49) Subduing the klippos Elevating the sparks
## Segment 226
הלכות ביקור חולים וכו'. כי כבר נתבאר שעיקר החיםי הוא מבחי' אור החכמה העליונה וזוכין לקבל משם ע"י בחי' מלכות וצריך ליתן כח להמלכות דקדושה להתגבר וכנ"ל וזה זוכין ע,י עסק התורה. וע,כ כשאדם חולה שזה בחי' קטנות החיות מחמת שאינו יכול לקבל מאור החכמה העליונה וע"פ רוב בא זה מחמת שפגם בבחי' מלכות ע,י התגברות היצה"ר בחי' מלכות דסט"א ואז הוא בבחי' דל כיהוא דל ואביון באמת מאחר שאינו זוכה לקבל מבחי' אור החכמה ואין עני אלא מן הדעת. וע"כ מצוה על כל אחד מישראל לבקרו אפילו הגדול את הקטן כי מוטל על כל אחד לעסוק בתיקון בחינת המלכות שיתמלא פגיטמתה ולא יהי הבה שום חסרון ויהיה אור הלבנה כאור החמה. והגם שהחולה בעצמו בוודאי צריך לעשות תשובה ולהרבות בתפלה וכן להתחזק בעסק התורה כשאר,ל חש בכל גופו יעסקו בתורה וכו' כי עי"ז בוודאי עיקר הרפואה כיעל ידי עסק התורה נותנין כח לבחינת מלכותדקדושה כנ"ל. ואעפ"כ מאחר שכבר התגברו עליו כ,כ בחי' הדינים עד שנפל למשכב ר"ל ע"כ אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ומצוה שיתפללו עליו חביריו כשיבואו לבקרו ועי"ז ממשיכין לו חיים כמו שארז"ל (נדרים דף מ"ב) כי אולי גרמו הפגמים שלו כל כך עד שאין תפלתו מקובלת מחמת שפגם בהמשכת התיקונים הנ"ל ע"כ צריכים הם להתפלל עליו ולשמשו ולהשתדל בטובתו וזה שהפליג הכתוב בשבח יקרת מצוה זאת כ"ש אשרי משכיל אל דל. משכיל דייקא כי עיקר החולאת שלו היא מחמת שפגם בקבלת אור השכל וע,כ נקרא דל וע"י שמקברין אותו ממלאים חסרונו ומשלימים שכעלו וחיותו. ועל כן שכרו של המבקר הוא כי ביום רעה ימלטהו ה' ודרזד"ל שניצול מדינא של גיהנם שהוא מסטרא דעשו בחינת מלכות הרשעה כשארז"ל שראה יצחק אבינו שהגיהנם נכנס עם עשו וכו'. ומה שכרו בעוה"ז ה' ישמרהו ודרז"ל מהיצה"ר שיזכה מהבקר להתגבר על היצה"ר שהוא בחינת מלכות דסט"א וזה ויחייהו מן היסורין הבאים רק מבחי' זאת כי אין יסורין בלא עון. ואושר בארץ ודרז,ל שיהיהו בני אדם מתכבדין בו כי זוכה לבחינת כבוד חמכים ינחלו. ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים טובים כנעמן וכו' ולא ריעים כרחבעם וכו'. היינו כי לא די שניצול מבחינת היצרים הרעים המפתים לדבר עבירה ח"ו שאז בנקל להבין כי הם אויבים לו ומבקשים רעתו אלא שינצל גם מבחי' אלו היצרים רעים שמתלבשים בד בר מצוה שאז ביותר יכולים לטעות בהם מאחר שנדמו לו כריעים ןודורשי טובות. אבל הוא יזכה על ידי הארת השכל דקדושה להנצל מהם. וזה ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו ומבואר בתיקונים ובכתבים דר"ל כי החולאת נמשך ממה שפגם וכו' ואז נעשה מאותיות עשר ערש ומאותיות יו"ד נעשה דוי. ורז"ל דרשו מזה ששכינה למעלה מראשותיו של חולה היינו כנ"ל. שמבטיחו הכתוב שאפילו אם יפול ח"ו למשכב ע, יפם התיקונים הנ"ל אזי הקב"ה בעצמו כביכול ישתדל לבקרו ולתקנו ע,י שימשיך לו אור השכל והחכמה שעי"ז זוכין לבחי' השגת אלהותו ית' בבחי' וירא אליו ה' ודרז"ל שבא לבקר את החולה ועי"ז עיקר רפואתו וחיותו בבחי' כי עמק מקור חיים ועל דרך זה סובב והולך כל המזמור כמובן בקל להמעיין. וע,כ בבוקר מיקל החולי על החולה וזה מחמת שאז התחלת זריחת האור שנמשך בשרשו מבחי' אור החכמה הנ"ל שזה בחי' אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח. וזה בחי' מה שארז"ל נתנה תורה רשות לרופא לרפאות. כי לכאורה מאחר שהחולאת נמשך רק ע,י שפגם ברוחניות כנ,ל א"כ עיקר תיקונו ע"י תשובה ותפלה וכשארז"ל באמת אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו. וא"כ הוה אמינא שאין רשות כלל לרופא לרפאות כי מי יודע אם כבר נתתקנו כל הפגמים שלו. ע,כ השמיענו רז"ל שהתורה נתנה רשות לרופא לרפאות. כי הגם שעיקר הרפואה הוא ע"י התורה בבחי' כל בשרו מרפא. כי התורה נותנת כח לבחי' מללכות ומתקנת כל הפגמים ועי"ז בא רפואה. אעפ"כ לאו כל אדם זוכה שיתקן כ"כ עד שיקבל רפואתו ע"י דבר ה' בעצמו בבחי' אמר ה' ורפאתיו בלי שום השתדלות ברפואות כלל. ע,כ המשיכה התורה המתקה כזו עד שלפעמים יכולים לקבל רפואה ע, ירפואות גשמיות אע"פ שלא נתתקן הכל ברחניות עדיין בשלימות אך אזצרכין להתגבר עוד ביותר בתפלה זשיזימין לו השי"ת רפואתו ע"י איש פלוני וסם פלוני וכו' כשארז"ל ועין בזהליקות"נ סי' ג' ועיין שם גם בסי' י"ז מענין השגחה וטבע והיו צריכין להרחיב הביאור בזה כי בענן זה של השתדלות ברפואות יש מבוכה גדולה בזה גם בין הראשונים ז"ל ויש בענין זה דברים עמוקים הרבה כמובן בדבריו ז"ל בכחמה מקומות ועיין זוה"ק ח"ג דף רצ"ט מעשה מרופא אחד ושם מובן שענין משכיל אל דל קאי גם על הרופא שמשתדל ברפואתו של החולה. וע,כ ארז"ל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים. כי החכם תפלתו מקובלת בבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים המבבפ"נ. וע"כ יכול להמשיך לו רפואה וחיים ע,י תפלתו מאור החכמה העליונה. וזה שואמרין לחולה כשנוטה למות ח"ו התודה וכו' ובשכר שאתה מתודה אתה חי וכל המתודה יש לו חלק בעוה"ב וכו' כי זה עיקר מצוות הביקור חולים לפקח על דרכי החולה ולהשתדל בטובתו. וע,כ כשרואין שנוטה למות ח"ו ואז יש לחוש שלא תאה מיתתו בבחי' סיטרא דמותא ממש ח"ו שהיא מבחי' סטרא דעשו וכנ"ל ע"כ אומרין לו התודה כי ע"י התשובה והוידוי באמת עי"ז נסתלקין ממנו עונותיו שבאו מצד היצה,ר בחי' עשו וניתנין על ראשו של עשו בבחי' והתודה עליו וכו' ונשא השעיר עליו את כל עונותם וכו' ודרז"ל דקאי על עשו וזה נמשך גם ע,י כל וידוי שמתודה כל אדח מישראל על עונותיו וכמובן בזוה"ק ח"ב דף רס"ב ובפרט ע,י הוידוי שקודם הפטירה וע"כ בשכר שאתה מתודה אתה חי. כי עי"ז תינצל מסטרא דמותא בחי' עשו וימשך עליך אור החים ואם ח"ו ההכרת להסתלק תהא מיתתו עצמה בבחי' חים בבחי' צדיקים במיתתם נקראים חיים.ו זה וכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב שש םעיקר החיים. וזהו שארז"ל שמצוה לעמוד על האדם בשעת פטירה שנאמר ויחי עוד לנצח וכו' כי יראה חכמים ימותו וכו'. כי גם הנפש של הנפטר משתוממת בשעה שיוצאת מן הגוף והיא יחידי. כי מאחר שהוא אצלה דבר חדש יוצא מן ההרגל ע"כ משתוממת שלא תפול לסטרא דמותא ממש מאחר שרואה שהחיים בדלו ממנו והוא נשאר בדד וע,כ יש לו נייח נפש ביותר כשרואה שגם אחר פטירתו הוא בין אנשים חיים מישראל קדושים אז אינו משתומם מפטירתו כ"כ כי יודע שמתתו בעצמה קשורה עם החיים אמיתיים בבי' והמתים להחיות. וע"כ הוא מצוה וזכייה גם להחיים העומדים אז. כי הם נתעוררין כפי בחינתם לחיות מעתה חיים חדשים חיים אמיתיים חיים נצחיים כי ע, ישרואים בעיניהם פטירת חבריהם עי"ז נשבר לבם בקרבם ונכנע יצרם הרע שהוא עיקר סטרא דמותא ביותר. כי הלא מכניעין אותו גם רק ע" ישמזכיירן לו יום המיתה מכ"ש כשרואים הדבר בעינים ממש וע,כ עי"ז דייקא זוכין לחיים בבחי' ויחי עוד לנצח וכו'. וזה כי יראה חכמים ימותו וכו' כי בשעת פטירת חכמים שהם חיים באמת גם לאחר מיתתן וע"כ נמשך אז הארה גדולה מאור החכמה העליונה שהיא עיקר אורהחיים כי באמת גם בגשמיות לעיני האדם ניכר אז ביותר מכלת החכם על הכסיל כמאמר הכתוב כי אין זכרון לחכם עם הכסיל וכו' וע"כ מסיים הכתוב גם כאן יחד כסיל ובער יאבדו וכו' שעי"ז ניכר ביותר מעלת החכמה וכו' כיתרון האור מ ןהחשך. וע"כ זוכה העומד שם לחיי נצחי וזה שארז"ל מת שאין לו מנחמים מתקבצים עשרה בני אדם לתוך ביתו.
סִימָן קי״ח וְכוּ׳
[§1]
And therefore: if one deposits or sends with a non-Jew — or a suspect — something with a biblical concern of prohibition — lest he exchange it — one needs a seal within a seal — corresponding to the aspect of these rectifications.
## Segment 227
וכן המנהג להתפלל ולעסוק בתורה בבית האבל כל שבעה. כי עי"ז יש לו נייח נפש מאד לנפש הנפטר כשהוא עדיין בי ןהחיים העוסקים בתורה ותפלה שהם עיקר החיים ואז יוכל להתיישב בנפשו ביותר שגם מיתתו הוא בבחי' חיים כנ"ל.
For the mochin and wisdom are the aspect of a seal — the aspect of tefillin — the aspect of mochin — which are in the aspect of a seal — as is known.
## Segment 228
והפלא הגדול איך שהחיים והמות שהם שני הפכיים ממש והם כרוכים ומחוברים ומתדבקין יחד זה בזה הן במהותן והן באיכותן. במהותם.
And likewise: Malchus is the aspect of a seal — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Parshas Vayeshev]: "your seal and your cord — your seal is Malchus" — etc. — see there.
## Segment 229
שאנו רואים שכל מה שהאדם חי עוד יום אחד ביותר הוא מתקרב מהלך יום זה ביותר אל יום מיתתו בבחי' כי הולך אדם לבית עולמו וכתיב ויום המות מיום הולדו וכמובא. וכן מה שניתוסף ביותר יום אחד מיום מיתתו הוא מתקרב ביותר אל יום עמדו בתחיה כמאמר והמתים להחיות. וכן גם עכשיו קודם התחיה אעפ"כ מסתמא מתתקן ועולה ביותר בכל פעם ומתקרב יותר אל אור החיים האמיתיים. וכמ וכן גם באיכותם. כי כל מה שהאדם שוכח ביותר ביום מיתתו הוא מתרחק ביותר מאור החיים עד שנקרא מת גם בחייטו כמו שדרז"ל על פסוק והמתיים אינם יודעים מאומה.
[§10] [(Author's note: See the book Yikara d'Shabbata which brings from the holy Zohar that on Shabbos Hashem Himself, as it were, receives the prayers of Israel. And therefore our Sages taught: "good is a handful with quiet" — this is Shabbos — the aspect of "words spoken in quietness are heard" — as explained within.)]
## Segment 230
וכל מה שמשים לבו ביותר ליום מיתתו זוכה ביותר לחיים אמיתיים דקדושה עד שגם במיתתו נקרא חי. וע"כ האדם החי העומד בשעת פטירתו יוכל אז דייקא לקבל אור החיים בבחי' ויחי עוד לנצח וכו' כנ"ל ש"מ וכו') הלכו קריעה ואבלות ר"ל. כי כבר נתבאר שהלבושים והבגדים של ישראל מרמזין לבחינת המשכת התיקונים הנ,ל שהם בחי' חיים וע"כ כשנפטר אחד מישראל ובפרט קרוב ממשפחתו שהם סמוכים זהאל זה בשרשם ביותר ע"כ צריך לקרוע בגדיו. וע"כ מצוה להספיד את המת ולבכות ולהתאבל עליו כי עי"ז מעוררין ומזכירין את שבחיו ותורתו ועבודת ושזה עיקר החיים ובצל זכיותיו חיינו ג"כ כי כל ישרא לערבים זה בזה. וכשאחד מהם עוסק בתורה ועבודת ה' הוא ממשיך קדושה וחיים גם לכל ישראל ועכשיו אבדנו אותו ועי"ז ההספד נתעור ביותר הרשימו של אור חכמתו וחיותו לעלות למקומו הרמתה ולהאיר משם גם לעוה"ז. וע,כ זוכין עי"ז מתאבלין עליו ומספידים אותו לחיים ואריכות ימים כמובן מדברי רז"ל. וזה בחי' הז' ימי אבילו וכל הדברים הנוהגים בהם. ומבואר בכוונות שכל זה מחמת בתחי' הסתלקות המוחין שנמשך אז ע,י שנפטר נפש אחד מישראל. כי המוחין הם עיקר החיים וע"כ כשנפטר אזי נוגע הדבר גם לרקרוביו. וע,כ אבל ביםו ראשון אסור בתפלין כמבואר שם. וע,כ מצוה לנחם את האבלים ולדבר על לבם שלא יצטערו יותר מדאי וכמ ושהזהיר גם הכתוב על זה ואמר בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו וכו' וארז"ל ע"ז כי פטירת אחד מישראל ר"ל הוא רק כמו האב ששלח אחר בנו לחזור ולשוב לבית אביו. וכמ ושנחמה אשת ר' מאיר לר' מאיר על פטירת שני בניו כמו שארז"ל ודרכי ה' נעלמו מאתנו וא,א להבין דרכיו י)"ת ובודאי צדיק וישר הוא י"ת וכל דרכיו משפט ומנהיג עולמו בחסד וברחמים ומאד עמקו מחשבותיו י"ת. ועי"ז שמנחמים אות ובכדי שלא יתגבר עליו העצבות שהיא בעצמה בחי' סטרא דמוץתא ביותר ע,כ עי"ז ממשיכןי ומעוררין בחי' אור החים ובפרט כי הבאים לבית האבל נתעוררין בתשובה להתחיל להשתדל לחיות חיים אמיתיים כמאמר הכתוב טוב ללכת אל בי תהאבל וכו' והחי יתן אל לבו ע,כ הוא נייח נפש גם להנפטר מאחר שע"י מיתתו דייקא זכו להתעורר לאור החיים כי באמת גם לגבי עצמו של נפש הנפטר עיקר מיתתו הוא בכדי שתזכה נשמתו לעלות ולכנוס בפרגודא דמלכא ששם עיקר אור החיםי בבחי' באור פני מלך חיים.ו זה ג"כ נמשך ע"י ז' ימי אבלות כמובן במאמר עתיקא סי' כ"א וזה בחי' מה שאומרים קדיש אחר נפש הנפטר והוא תועלת גדול לנשמתו כי מאחר שנשאר ממנו שארית בארץ שמקדישין שמו ית' ברבים שבשביל זה נ ברא הכל וזהו התכלית של כל בחי' החכמה והחיות ע,כ נחשב כאלו הוא עצמו חי גם בעוה"ז בפרט שזוכה עי"ז ליאור באור החיים האמיתים של עולם העליון הק'. ועכ"פ מקילין מעליו עונש הגיהנם כמובא בזוה"ק. כי עי"ז ניצל מדינא של גיהנם שהוא מצד בחינת עשו כנ"ל. וזה יתגדל ויתקדש וכו' היינו בחי' גדלות המוחין והחכמה שהוא בחי' קודש והוא מקור החסד שנקרא גדולה כידוע. וזה וימליך מלכותיה בחי' מלכות הנ"ל וזה בחיכון וכו' כי משם עיקר החיים כנ,ל. וזה ואמרו אמן בחי' חיבור התקונים הנ"ל כידוע. וזה יהא שמיה רבה מברך וכו' כי כל בחי' התיקונים הנ"ל כולם כלולים בבחי' אותיות שמ וית' כידוע. וגם כי ארז"ל מה שמו דא חכמה וכן שם הוא בחי' מלכות והתורה ג"כ היא שמא דקוב"ה. וע"כ מתפללין ע"ז שיהיו נחשכין כל התקונים הנ"ל בשלימות ויהיה שמו הגדול מבורך וכו'לעילא מן כל ברכתא וכו' דאמירן בעלמא. כי אנו יודעים שכל בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שממשיכין בעולם אפילו הגדולים שבגדולים אין לזה ערך כלל כנגד גדולתו י"ת כי הוא י"ת מתרומם על כל ברכה ותהלה ובאמת זה בעצמו תכלית שלימות השגת החכמה דקדושה לידע שרחוק ממנו החכמה שזה בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדעך וכמובא בדבריו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ הקדיש הוא טובה לנפש הנפטר אפילו אם הוא אדם גדול כמובא. כי העיקר הוא אתערותא דלתתא של זה העולם כידוע וע"כ בזה מעוררין אותו ומוסיפין לו כח ביותר לעשות חיל ולילך גם שם בכך פעם ממדריגה למדריגה גבוה ביותר בבחי' ילכו מחיל אל חיל וכמ ושדרז,ל על זה באמת כי לגדולתו י"ת אין חקר ולתבונתו אין מספר: וזה בחי' מצוות הלויית המת. כי עושין לו לויה וחיבור עם החיים בכדי שיהיה נקשר באור החים אף לאחר מותו ולא יפול סטרא דמותא ממש ח"ו וע"כ מבטלין ת"ת להוצאת המת. כי אע"פ שע"י לתמוד תורה נותנים כח למלכות דקדושה ומכניעין סטרא דמותא אעפ"כ לא המדרש עיקר אלא המעשה. וע"כ מבטלין ת"ת לקיים מצוות הלויית המת במעשה, כי עי"ז מגרשין ומכניעין בחי' סטרא דמותא במעשה ממש וממשיכים בחי' אור החיים. וע,F למאן דלא קרי ולא תני מאחר שגם בחייו היה רחוק מאור התורה אשר היא עיקר החיים ע"כ אין מבטלין ת"ת בשבילו. אלא מי שצריך להתעסק עמו. אבל מי שהיה דבוק באור התורה ע,י שקרא או שנה מבטלין בשבילו עד ששים רבוא שהם בחי' שיעור קומת הקדושה בחי' ששים רבוא אותיות לתורה וששים רבוא נשמות ישראל המושרשים בהם ומקבלים על ידם אור החיים דקדושה. וע,כ מבטלין ת"ת גם להכנסת כלה. כי המשכת התיקונים הנ" להם בחי' יחוד חתן וכלה. כי המשכת התיקונים הנ"ל הם בחי' יחוד חתן וכלה בשרשם כידוע. וע,כ גם מצוות הכנסת כלה במעשה ממש הוא גדול מאד עד שמבטלין ת"ת בשבילה. כי זה עיקר תכלית לימוד התורה להכניע עי"ז בחי' היצה"ר שהוא סיטרא דמותא שזה בחי' הוצאת המת וליתן כח למלכות דקדושה שהיא בחי' הכלה הקדושה כידוע. ולייחדה עם דודה שהוא בחי' חמה בחי' חתן בחי' והוא כחתן יוצא מחופתו כנ"ל וזה בחי' מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. היינו כנ"ל:
סִימָן קיט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת גִּיטִּין
[§1]
The laws of gittin [divorce]. It is written: *"if a man takes a woman"* [Devarim 24:1] — etc. — "and it shall be if she finds no favor in his eyes" — etc. — "and he shall write her a bill of severance" — etc. For the holy union — when it is complete — is in the aspect of chen — as stated. But when the union does not go well — and through this she finds no favor in his eyes — then he must write her a sefer [document] specifically. For sefer alludes to the aspect of Chochmah — as cited in the interpretation of Sefer Yetzirah on the matters of: sefer [book], sofer [scribe], and sippur [narrative] — and as cited in the holy Zohar. And likewise: holy Torah is called sefer. And likewise: the aspect of Malchus is called sefer — as is known. Therefore one must write her a bill of severance — and place it in her hand — and send her from his home. Meaning: just as the holy union was through these three aspects — through which Torah gives strength to holy Malchus — and through this Malchus — the aspect of nun — was connected and bound with the aspect of Chochmah — the aspect of ches — and receives life-force from it — as stated — so now: the separation and divorce between them is also not in the aspect of separation of the sitra achra entirely — G-d forbid. Rather: this separation too is according to holy Torah — and according to the drawing of these rectifications — the aspects of Chochmah and Malchus.
[§2]
And through this she is permitted to another man — to unite with him in the aspect of holy union. And this is the aspect of: "and she shall depart from his home and go and become the wife of another man." For the essential departure from his home — according to the bill of severance he gives her — according to the law of his holy Torah — is only for the sake of holy union — to unite with another man in complete holiness as is fitting. Only: the essential revelation of the matter of severance between them is through the sefer — the aspect of Torah. And this is the aspect of: "the document severs her" — etc. And therefore the one divorcing must be of sound mind — at the time of writing the get and giving it.
[§3]
Since the root of the entire matter is from the aspect of Chochmah — as stated. And this is the aspect of the three expressions of divorce written in the get: shavaktin [I have released you] — piturin [dismissal] — tiruchin [sending away]. For since this very separation is according to holy Torah — sometimes: if the woman is wicked and dissolute — it is a commandment to divorce her. And if she is not dissolute — then the separation is so that there be afterwards through this a complete holy union. It emerges: through these divorces one is separating and sending away the sitra achra and the yetzer hara — who wanted to take hold in this union. For since lo misdar lehu — and she found no favor in his eyes — and there is a division of hearts and hatred between them — automatically there is more of a hold of the sitra achra there — since they are in the aspect of the sitra d'piruda — as stated. Therefore: if it is impossible to make peace between them — such that their union be in love and brotherhood and companionship as befitting a holy union — then on the contrary: in such a union there is hold of the sitra achra — to the point that children born from this union are sometimes called children of hatred — G-d forbid. Therefore: the divorce — through which they fully separate from each other — is in the aspect of driving away the sitra achra and the yetzer hara — so that they have no portion and hold in the union of Israel.
[§4]
And regarding the matter of divorce and separation — there are three aspects — one after the other. And all three are encompassed under the heading of severance. For sometimes when she does not find favor in his eyes — he abandons her and distances himself from her in his heart — and through this she too distances herself from him — and separation arises between them. And this is encompassed under: shavaktin — that he abandoned her. And sometimes she does not separate from him until he actually divorces her from his home with complete divorce. And this is encompassed under: tiruchin. And these three aspects exist also in the matter of subduing the yetzer hara — which is also the aspect of divorce — as cited in the kavanos on the verse: "when he changed his behaviour before Avimelech — and he drove him away — and he departed" [Tehillim 34:1]. For sometimes the yetzer hara separates from one only through abandoning and leaving it — and not listening to it — and through this it separates from one without any arguments or quarrels. And sometimes one must push it away with even more distancing — the aspect of piturin. And sometimes one must drive it away with even greater distancing — to the point of complete divorce — the aspect of tiruchin. And this too is the aspect of what Avraham our father said to Lot — who is the aspect of the yetzer hara — as cited in the holy Zohar: *"separate please from me"* [Bereishis 13:9] — etc. — "if to the right — I will go left — and if to the left — I will go right." Even if it tempts one sometimes — and dresses in the temptation of a mitzvah — the aspect of right — even so: one should not listen to it — since one has already understood its ultimate intention — and knows it is an enemy and foe — lurking against one — and rising against one — as is also understood in the holy Zohar on this matter.
[§5]
And since holy Torah — and likewise our Sages — greatly dislike the matter of quarrel and separation between a person and one's fellow — and especially between husband and wife — they therefore hinted to us through this: that even if sometimes it is unavoidably necessary to separate from each other — even so it is better to minimize quarrel and division of hearts as much as possible. And therefore they arranged first the expression shavaktin — and then piturin — and then tiruchin — according to the gradations — one after the other — as stated. For at first one must think: perhaps one will only need to separate from her through the aspect of shavaktin alone. And if not — then necessity demands the aspect of piturin. And if not — then necessity demands the aspect of tiruchin. Only: since it is impossible to arrange the order of the gradations with a fixed rule — for sometimes necessity demands immediately at the very beginning to distance her with somewhat greater distancing — therefore they subsequently arranged the expression u'pirtas first. And sometimes one needs immediately even more distancing — therefore they subsequently arranged further the expression tiruchin first. And in this matter too they took care to arrange according to the gradations — first putting the expression shavaktin — then putting piturin — and finally putting tiruchin — all according to the above. And to clarify the matter a bit more: for sometimes — if he is divorcing her because she is a wicked and dissolute woman — it is a commandment to divorce her — then one must immediately distance her through the aspect of divorce and tiruchin — the aspect of: "drive out the scorner — and strife will depart" [Mishlei 22:10]. And sometimes — if he is divorcing her only because she found no favor in his eyes — then it is a commandment to minimize the quarrel and division of hearts as much as possible — through the aspects of shavaktin and piturin mentioned.
[§6]
But also in this there are aspects — such that sometimes one immediately needs the aspect of piturin — or even tiruchin. And all according to the matter — as long as all one's actions and all one's intention are for the sake of Heaven. And likewise in the matter of the divorce of subduing the yetzer hara — there are also these aspects. For our Sages taught: the yetzer hara — a child and a woman — push away with the left and draw close with the right. But if the yetzer hara tempts one to actual transgression — G-d forbid — then one must divorce it immediately and push it away with both hands — the aspect of: "Hashem rebukes you — O Satan" [Zechariah 3:2] — etc. But also in the matter of the inclination's temptation regarding what is permitted — there are various aspects. For sometimes even this inclination must be distanced immediately and without delay — since one sees and understands that its intention is for evil — G-d forbid — and one cannot elaborate on these matters — and it is self-evident. And therefore one must draw out the vavs of shavaktin — piturin — tiruchin — and also the vav of v'tarkas.
[§7]
For the vav is generally the vav of connection. And also it is elaborated in the holy Zohar that vav is the aspect of life. Therefore: even in these words — the essential words of severance and divorce — they allude that this is not a complete separation — the aspect of the sitra achra — the sitra d'piruda — the sitra d'mosa — G-d forbid. For death separates — etc. Rather: the essential purpose of this separation is for the sake of the complete union that will come through this afterwards — the aspect of Chochmah — the aspect of life — the aspect of: "there is no get after death." And this is the aspect of the large vavs in the get — which allude to the aspect of connection and life and peace — as stated. And also: it is elaborated in the discourse Ashrei mentioned — that holy Torah is the aspect of vav. And through it all the drawing of these rectifications — which are hinted at in the holy divorce mentioned. And this: one must be careful about the leg of the Heh of l'mehaich [to walk] — that one distances it from its roof. And likewise in all the Hehs. For since the divorce is in the aspect of driving away the sitra achra and the yetzer hara — who wanted to take hold in this union — the aspect of: "rebuking the serpent of the reed" — for one rebukes the sitra achra — and makes from ches a Heh — as elaborated in the holy Zohar and in the discourse b'Chatzotzerot, Siman Heh. For corresponding to holy Chochmah — the aspect of ches — as stated — there is the aspect of the ches of the sitra achra — the aspect of the daughters of Ches — as is known. For there is the aspect of holy life-force — and corresponding to it — the aspect of the life-force of the sitra achra — which is worse than death — the aspect of: "one who wishes to die — shall live." And this is the aspect of the wicked woman — who is worse than death. Therefore one must divorce this aspect — and separate the attached — and make from ches a Heh. And this is why one must be precise about the Hehs of the get — especially that of l'mehaich — that it not appear as l'machach — the language of mockery and laughter — the aspect of the sitra achra and the yetzer hara — the aspect of: "laughter is foolishness" — and as it is written: "as laughter is to the fool — to do lewdness" [Mishlei 10:23]. The aspect of the life-force of the sitra achra — who make all their days as festivals — and spend their days in laughter and frivolity. And lives such as these are worse than death — for they are from the aspect of the wicked woman — the sitra achra — of whom it is said: "she laughs at them with wealth in this world — and afterwards kills them". (And see the discourse Tzivisa Tzedek, Siman 23.) And therefore one must be particularly precise about this Heh. And therefore the get concludes: "according to the law of Moshe and Israel."
[§8]
For the essential matter of this separation — which is to divorce the sitra achra and the yetzer hara literally — if she is a wicked and dissolute woman whom it is a commandment to divorce — and also if this is not the case — only that lo misdar lehu — and she found no favor in his eyes — and this itself is from the aspect of the hold of the yetzer hara and the sitra achra — who provoke between them — until they are compelled to come to complete divorce and separation — so that both may afterwards merit holy union through these divorces. But all of this happens only through the power of holy Torah — through which the yetzer hara is subdued — and strength given to holy Malchus — as stated. And this is something that commonly happens many times — that there are quarrels and strife between a couple — until they come to divorce. And afterwards they take each other back — and there is peace between them forever. And this is because the sitra achra has already been divorced from taking hold and provoking between them — through the get and the divorce that was between them. And therefore the get must be before fit witnesses — the aspect of: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" — as elaborated above. Not only that — the custom is that the get be before ten Jews — for: "when ten are present — the Shechinah rests there." And therefore the sitra achra — the sitra d'piruda — cannot suckle from this — since everything is done according to holy Torah — and for the sake of the peace of holy union — of which it is said: "if they merited — the Shechinah dwells among them."
[§9]
And therefore the writing and signing of the get must be for the sake of the man divorcing and for the sake of the woman being divorced — in order to separate them through this at their root — where is the root of his name and her name — the aspect of: "living soul — that is his name." And this itself is the aspect of the writing and signing — (as cited in the Tikkunim, Tikkun 18): "the writing hand — this is the written Torah" (whose root is in Chochmah) — "the signing hand — this is the Oral Torah" (the aspect of Malchus-of-mouth — and it is called the Oral Torah). And therefore the scribe must also say before him that he is writing for her sake — etc. — and likewise the witnesses. For thought and speech are also in the aspect of Chochmah and Malchus — as is known. And therefore one writes in the get twelve lines — corresponding to twelve months — twelve tribes — upon which holy Malchus stands — as elaborated in the holy Zohar and in his teachings. And therefore all the lines in the get must be equal. For this is the essential fullness — that all twelve tribes be encompassed in one unity — so that the kingdom of the sitra achra — the sitra d'piruda — have no power to dominate them — as our Sages taught about: "the joining of the idols — Efraim — let it be" [Hoshea 4:17]. And then the holiness of the drawing of holy Malchus — the Heavenly Kingdom — shines in its fullness over them. The aspect of what the tribes said: "Hear O Israel" — etc. — "Hashem is One" — as our Sages taught. And this: *"and in Yeshurun there was a King — when the heads of the people were gathered — together the tribes of Israel"* [Devarim 33:5] — as stated.
[§1] For the holiness of Shabbos was given only to Israel and not to non-Jews — as it is written: *"between Me and the children of Israel"* [Shemos 31:17] — and as our Sages taught: "A non-Jew who rests on Shabbos is liable to death." And our Sages taught [Bereishis Rabbah, Shemos]: a parable of a king and his matron sitting facing one another — etc. — for during the weekdays — which are the days of labor — and labor is performed in order to clarify and elevate the holy sparks from within the sitra achra — therefore [the sitra achra] has some hold and connection with the aspect of holy Malchus — in the aspect of: "this is Jerusalem which I have set in the midst of the nations" [Yechezkel 5:5] — for she must descend among them to clarify from them the holy sparks. But on Shabbos the Shechinah rests, as it were — and "when Shabbos enters she is unified and separated from the other side" [Zohar] — and "all the dominions of anger flee and depart from her and there is no dominion elsewhere in all the worlds" [ibid.]. Therefore no labor is permitted on Shabbos — and even upon the thought of labor our Sages cautioned: "cease from the thought of labor."
סִימָן ק״כ
[§1]
And therefore: eating vessels of non-Jews made of metal require immersion. For the body of the food and the meal — through which is man's life-force — is in the aspect of wisdom. And the vessel in which one eats is in the aspect of Malchus. And therefore: eating vessels — even new ones — since they were in the possession of non-Jews and were prepared for the meals of non-Jews — the spirit of impurity — from the aspect of the kingdom of the sitra achra — rests upon them. And the root of this is from the aspect of sospisa d'dahava [the dross of gold] — the aspect of the extension of gevuros — which are the aspect of fire — the aspect of metal vessels that are made through being melted in fire. And therefore: when one brings them into the possession of Israel — they require immersion in water — whose root is from the aspect of chasadim — the aspect of wisdom — the aspect of Torah. And through all of this the gevuros are sweetened at their root — and the aspect of the spirit of folly — spirit of impurity — is nullified — and the vessel rises from impurity to purity.
[§2]
And therefore: if one borrowed or rented a vessel from a non-Jew — immersion is not required. For it is still under the owner's authority — and also: it does not overpower as much — since it has not yet left the possession of the non-Jew — and is destined to return there. But when it leaves the possession of the non-Jew to the possession of Israel — then it overpowers more to suckle from the holiness — and therefore immersion is required.
[§3]
And therefore: old vessels of non-Jews — immersion is not sufficient — but as was their use — so must they be kashered. In the aspect of: *"all that comes into fire — pass it through fire"* [Bamidbar 31:23]. For since the vessel absorbed from the forbidden food itself — which is from the aspect of the sitra achra — therefore: if it absorbed through fire — it specifically requires libun [burning out] through fire. And if it absorbed through boiling water — it requires hag'alah [boiling out]. And if it absorbed while cold — washing and rinsing suffices. And this has been somewhat explained in Orach Chaim. And the matter of nosen ta'am lifgam [gives a spoiled taste] — and a vessel that is not a ben yomo — is somewhat explained above.
[§2] And therefore we separate from non-Jews on Shabbos in the most complete separation — for "then all who work iniquity will be separated" [Tehillim 92:10] — and therefore even instructing a non-Jew to perform a prohibited act on Shabbos — amirah l'akum — is [rabbinically] forbidden. For since the non-Jew does the labor on the intention and thought of the Jew — it is as if the Jew performed the labor — and this would give yet more power to the sitra d'mosa — and therefore the Torah says mechaleleha mos yumas [one who desecrates it shall die] — and even via a non-Jew through rabbinic decree it is forbidden — and even maras ayin [the appearance of wrongdoing] is a concern in this context — for the osos [signs] of Shabbos — שִׁין בַּת — allude to the aspects of shemen [oil] and pessilah [wick] — the aspects of Chochmah and Malchus — and the eyes [ayin] — the aspect of the beholder — correspond to the three colors of the eye which are the aspect of the three holy mochin. But if the non-Jew acts entirely on his own account and in a manner that involves no maras ayin — it is permitted.
סִימָן קכ״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: the prohibition of drinking the wine of non-Jews is very severe — and even through their mere touch it becomes forbidden. For since in holiness its root is very lofty — and encompasses all the aspects of these rectifications. For it is from the aspect of wisdom and mochin — the aspect of: "wine and fragrance open the mind" — and the aspect of Torah — and the aspect of Malchus — the aspect of: "and the wine of the kingdom was abundant" [Esther 1:7] — etc. — as understood in the discourse Tehillah L'Dovid, Siman 12 — and likewise in the holy Zohar. And this is the aspect of: "he who merits — becomes a head." And therefore one must truly be very careful in its drinking — not to exceed the measure — G-d forbid — for intoxicating wine is the aspect of the very opposite of all the above. And therefore: it becomes forbidden through the touch of a non-Jew — and damages the soul of the Jew who drinks it — and the yetzer hara overpowers him even more — until one can come through this to all evil — G-d forbid. And this is the aspect of: "and concerning their wine — on account of their daughters." And see in the book Yayin HaMeshomar [The Preserved Wine] — which elaborated greatly on the severity of the prohibition — and you will understand from there for our subject. And according to the above you will understand how to explain many verses and teachings of our Sages that speak of wine in praise — or the opposite — and all of it is understood according to the above.
[§3] And likewise what is explained in Siman 246 regarding the resting of one's animal — for a Jew's animal also alludes to [that spiritual dimension] — as understood somewhat from what was explained above regarding *"You save man and beast alike, Hashem"* [Tehillim 36:7] — for behemah [animal] alludes to the aspect of Malchus — and therefore one is commanded regarding its resting — as it is written: *"you shall not perform any labor — you — etc. — and your animal"* [Shemos 20:10].
סִימָן קל״ה — קְרִיאַת הַתּוֹרָה
[§1]
And therefore one reads in the Torah during prayer —
for the essential acceptance of prayer is through the Torah,
through which one gives strength to the holy Malchus —
the aspect of the yetzer tov —
to overpower the kingdom of the sitra achra —
the aspect of the yetzer hara — the aspect of Esav.
And therefore our Sages taught:
"At the time when the voice is the voice of Yaakov" —
when they engage in Torah —
"the hands are not the hands of Esav."
And our Sages expounded [Bava Kamma 82a]:
*"and they walked three days in the wilderness and found no water"* [Shemos 15:22] —
that they walked three days without Torah, and they arose and rebelled
[because the yetzer hara overpowered them] —
therefore the prophets and elders instituted
that they should read [the Torah] on Shabbos, Monday, and Thursday — etc. —
for when they engage in Torah, their yetzer is given into their hands — as our Sages taught.
[§2]
And therefore the primary reading of the Torah in its completeness is on Shabbos —
for "the Torah emanates from supernal Wisdom" [Zohar] —
and on Shabbos the light of Chochmah shines with a wondrous illumination,
and therefore it is called Kodesh [holy] — as is known —
and likewise Malchus ascends then with wondrous ascents — as is known.
And therefore one also reads the Torah on Shabbos at Minchah —
to draw, through the holiness of Shabbos, the power of Torah reading
for the coming week as well.
And one also reads the Torah on Monday and Thursday —
in order to subdue the kingdom of the sitra achra and the yetzer hara
also on the weekdays —
and all of this is only through the power of holy Torah study.
And through this all prayers are accepted —
and therefore on Monday and Thursday one adds more prayers and supplications,
and recites V'Hu Rachum [He is compassionate].
[§3]
And therefore every Friday —
in which there is holiness and Torah in abundance —
and Kodesh is the aspect of Chochmah — as stated —
one multiplies the number of those called up [kruy'im] as our Sages taught.
And they further said:
those three, five, and seven [called up] — corresponding to what?
Corresponding to those who see the face of the King — etc. —
for through Torah reading one gives strength to the aspect of holy Malchus — as stated —
and Malchus is the aspect of Dalet — as stated —
and therefore one reads in the Torah four times each week.
And therefore one does not read fewer than ten verses —
and our Sages said these correspond to the ten idlers of the synagogue
who are permanently stationed there to pray at the proper time each day with a congregation.
[§4]
And this is the aspect of prayer.
And the synagogue too is the aspect of Malchus — as is known.
And one [opinion] said:
[the ten verses] correspond to the Ten Commandments, which are the totality of the Torah.
And one said: corresponding to the Ten Utterances [Asarah Ma'amaros] —
which are the life-force of every thing —
the aspect of wisdom and intellect clothed in every thing —
in the aspect of *"all of them You made with wisdom"* [Tehillim 104:24].
Except for the portion of Amalek —
which is the totality of the kingdoms of the sitra achra —
and in it is written: *"there is war for Hashem against Amalek from generation to generation"* [Shemos 17:16] —
for his [heavenly] prince is himself the yetzer hara —
and because of the power of free choice it is presently impossible to nullify him completely —
therefore his portion is also deficient,
containing only nine verses — as our Sages taught.
[§1] And therefore one may not set sail at sea, nor join a caravan fewer than three days before Shabbos — for three days before Shabbos the illumination of the coming Shabbos's holiness begins to shine — as is known — and they correspond to the aspects of Nefesh, Ruach, Neshamah — which are also the aspects of the three rectifications mentioned above — namely: the yoke of Heavenly Kingship, Torah, and Chochmah. And therefore one must prepare oneself from that time to receive the coming Shabbos's holiness in its fullness — and guard oneself from having any distress or confusion on Shabbos — and certainly not to come to any desecration of Shabbos, G-d forbid. But for a matter of mitzvah it is permitted even within the three days — for this is the ultimate purpose of all the rectifications — to fulfil His commandments — and one trusts in Hashem that He will save him from all distress and from any desecration of Shabbos.
סִימָן קל״ט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה
[§1]
The laws of idolatry. For the essential root of all idolatry is from the yetzer hara — which is itself the aspect of idolatry — as it is written: "there shall not be in you a strange god" [Tehillim 81:10] — and our Sages taught accordingly. And our Sages taught: "such is its way — today it says to him: do such — etc. — and tomorrow it says: go worship idolatry." And this is the essential impurity — the very opposite of holiness. For this is the essential sitra achra — and it is the aspect of vomit and excrement — for there is no aspect at all of the illumination of holy intellect in it — the aspect of: "My glory I shall not give to another" [Yeshayahu 42:8] — as explained elsewhere. And therefore they are called elilim [nothings] — for they are the aspect of absolute nothing — as if they never existed — the opposite of holy Chochmah — the aspect of yesh me'ayin [something from nothing] — as is known. And therefore idolatry is forbidden for any benefit — for all of a person's pleasure and his spirit's satisfaction is an aspect of a spark from the aspects of the portions of his life-force. But idolatry — which is the essential sitra d'mosa — it is forbidden for Israel to receive from it any benefit or any aspect of life-force whatsoever — for such a life-force is more bitter than death — G-d forbid.
[§2]
And this is the aspect of: it is forbidden for benefit — along with its accessories and its adornments and its offerings. Its accessories correspond to the aspect of the kingdom of the sitra achra — for through serving before it — the aspect of a servant serving his master — one thereby shows that one is accepting the yoke of its kingdom. Its adornments correspond to the aspect of the intellect of the sitra achra — for the essential beauty and splendor at its root is from the aspect of Chochmah — the aspect of light — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face."
[§3]
And its offerings correspond to the aspect of the union of sun and moon of the sitra achra together — G-d forbid — and as they say: k'din metashteshei alma [it causes confusion in the world] — G-d forbid. For the sitra achra is like a monkey before a man. And in holiness — the offering is in the aspect of the drawing close of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah — as understood in the holy Zohar. And: "the scattering of the wicked is good for them and good for the world" — for they are in the aspect of separation — as is known. And therefore their offering is a great damage — G-d forbid — for it indicates the connection and union — G-d forbid — between them.
[§4]
And therefore: idolatry of non-Jews is forbidden immediately — for they are from its aspect. But that of Israel is not forbidden until it is actually worshipped. For in truth — at the root of his holiness — he is utterly distant from it. But if one has already worshipped it — then on the contrary — since it is Israel's — it receives some additional power through this — since he is Israel whose root is in holiness. And therefore: idolatry of Israel has no nullification — but requires complete eradication and burning. But that of a non-Jew has nullification — for it has no such power — since all the nations themselves are as absolute nothing — as our Sages taught. And therefore: as soon as the non-Jew nullifies the idolatry — the prohibition departs from it. But its offerings have no nullification — for the power and aspect of the prohibition and the sitra achra has greatly cleaved there — because of the greatness of the damage of the aspect of the connection mentioned — for they are addicted to this most — as is known. And therefore: its accessories and adornments — even though nullification helps them — even so they are forbidden for use in a mitzvah — because they are repulsive.
[§5]
For in a mitzvah and holiness — there is the essential beauty and splendor of holiness. But the sitra achra — the aspect of idolatry and its accessories — even after they have been nullified — they are still repulsive to perform a matter of mitzvah and holiness with them.
[§6]
And therefore all benefits that come from it — etc. — are forbidden. And it is forbidden to listen to its singing — and to gaze upon its beauty — and to smell its scent. For all of this relates to the brain — in which is the source of all the senses of hearing and sight and smell. And therefore one thereby greatly damages the aspect of the holy brain and intellect. And therefore: if one does not intend — it is permitted — since it was done automatically without intention and knowledge — only when it is not the case that it is an inevitable consequence — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
[§7]
And therefore: a non-Jew can nullify idolatry — even if it is not his — and even if he hates it. But one who does not worship idolatry — such as a ger toshav [resident alien] or a Yishmaelite — cannot nullify it. For in truth the aspect of idolatry is already nullified from the outset — and of no importance — as stated — and all the more so: "for all the gods of the peoples are nothings." And the essential aspect of its power of suckling — which is for the sake of free choice — as is known — is only through this: that there are people who believe in it and worship it — and through this they infuse it with some aspect of suckling and power for the sake of free choice. And this is the aspect of what our Sages taught: "the gods of the nations are sustained by their worshippers." Meaning: those who worship it infuse them with some aspect of power.
[§8]
And this is the aspect of: "those who make them shall become like them — all who trust in them" [Tehillim 115:8] — for the idols themselves have no power or substance — as it is said: "they have a mouth and cannot speak" — etc. — only what appears to the worshippers as if there is some aspect of power and substance in them — is through this very act of worshipping and trusting in them — which is the essential making of them — in the aspect of: "those who make them — all who trust in them."
[§9]
And therefore: they themselves specifically can nullify it — but not one who does not worship them. And therefore: if it broke by itself — it is also forbidden until it is nullified. For what difference is there that it broke by itself — for it is broken and despised even from the outset — only the essential thing is that its worshippers themselves nullify it. And therefore: one who finds idolatry must eradicate and destroy it — and must uproot after it and give it a shameful name. For one must eradicate and nullify all types of hold of the sitra achra and the yetzer hara — which are the aspect of idolatry — until no root or branch remains to them at all — for: "today it says to do such" — etc. And one must give it a shameful name — for it itself is absolute nothing — only the essential of its power is through the name that its worshippers call it — and that they designate it with the name of a deity. And the matter of the name of every thing — is at its root a great matter — for a name alludes to the aspect of Chochmah and to the aspect of Malchus — the aspect of honor — as stated. And therefore important and respected people are called anshei shem [men of name]. And therefore one must give the name of idolatry a shameful designation — the opposite of the grace and honor mentioned. And therefore: it is forbidden to mention its name — and all the more so — not to swear by the name of idolatry. And even not to cause a non-Jew to swear by the name of idolatry — as explained in the Shulchan Aruch.
[§1] And therefore it is forbidden to establish a feast and banquet on Erev Shabbos — unless it is an obligatory [mitzvah] meal at its proper time — etc. — And people of exemplary conduct fast every Erev Shabbos — for it has already been explained that the essential completeness of holy eating is on Shabbos — for then Esav — the sitra achra — has no hold in the eating and the meal. And therefore one must prepare oneself for this — to be eager to eat on Shabbos — and to defer and prevent oneself from a weekday meal in honor of the Shabbos meal — and thereby to subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara — the dominion of Esav — [whose hold is in weekday eating] — before the Shabbos meal when holy Malchus ascends in its fullness. For Yaakov is the first of whom it is written that he kept Shabbos — as our Sages taught.
סִימָן קמ״ח וְכוּ׳
[§1]
And therefore: it is forbidden to trade with them on the day of their festivals — etc. — and likewise several other laws explained in these simanim and those that follow — all in order that we have no share in their joy and their worship — and not to give them any power or any hold whatsoever. And this is the aspect of the prohibition of lo sechanem [do not show them favor].
[§2]
Techanem specifically — so as not to draw upon them the aspect of chen [grace] — the aspect of ches and nun — as stated. For they are the very opposite of holy chen. And see in tractate Avodah Zarah [20a] — where our Sages taught three interpretations: lo sechanem — do not give them a dwelling place on the land. Alternatively: lo sechanem — do not grant them grace. Alternatively: lo sechanem — do not give them gifts freely. And see the Shulchan Aruch, Siman 151. And everything revolves around the matter stated above.
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah) · Segment 3 · Simanim 87–178
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part VII (Yoreh Deah), Segment 4: Simanim 157–335
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part VII
Yoreh Deah · Segment 4 · Simanim 157–335
Pikuach Nefesh · Ribbis · Garments · Sorcery · Niddah · Mikvaos · Vows · Kibbud Av · Torah Study · Tzedakah · Milah · Gerim · Torah Scroll · Mezuzah · Kilayim · Bikur Cholim · Conclusion of Yoreh Deah
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
[§1] One should rise early in the morning on Friday to prepare for Shabbos' needs — for our Sages taught: "One who labored before Shabbos will eat on Shabbos" — etc. — for Shabbos is the aspect of the World to Come — for then one will merit to receive from the light of supernal holy Chochmah in its fullness — which is the essential life of the World to Come — in the aspect of "the righteous sit and benefit from the radiance of the Shechinah" — that they will merit to attain His G-dliness in full attainment — through the aspect of Malchus.
סִימָן קנ״ה — הִלְכוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת
[§1]
It is already explained that the synagogue is a place of prayer
and corresponds to the aspect of Malchus — as stated —
and therefore it must be the tallest of all the buildings of the city.
For the aspect of Malchus is the aspect of height, elevation, and exaltedness —
as is written concerning Shaul:
*"and he was taller than all the people from his shoulders upward"* [Shemuel I 9:2] —
and Shemuel said about this:
"Do you see that Hashem has chosen him, that there is none like him among all the people?" —
and concerning the Messianic King it is said:
*"he shall be exalted and lifted up and very high"* [Yeshayahu 52:13].
And also because in every house there is the aspect of Malchus —
in the aspect of "every man shall rule in his own house" [Esther 1:22] —
and our Sages expounded: "He made them houses — houses of royalty."
And therefore the synagogue — which alludes to holy Malchus —
must be the tallest and most elevated of all.
[§2]
And therefore one compels one another to build a synagogue
and to purchase Torah scrolls, Talmud, and so on —
for the essential power of holy Malchus is through the holy Torah — as stated.
And therefore it is permitted to convert a synagogue into a house of study [beis midrash] —
as explained in Siman 153 —
for in the beis midrash one engages in Torah,
through which one gives strength to holy Malchus —
and therefore its sanctity exceeds that of the synagogue.
And therefore after leaving the synagogue one must immediately go to the beis midrash
and establish a fixed time for learning — as explained in Siman 155.
And therefore our Sages taught:
"Whoever goes from the synagogue to the beis midrash" — etc. —
"merits and receives the face of the Shechinah" — etc. —
meaning he merits to bind himself to and see, with an open eye,
even in this world, the light of the intellect and wisdom
and divine life-force clothed in every thing —
which is also the aspect of receiving the face of the Shechinah — as stated.
And through this he naturally merits in the World to Come
to receive the face of the Shechinah literally — as it were.
סִימָן קנה — הִלְכוֹת מִיאוּן
[§1]
A minor girl who has no father can depart from her husband through mi'un [refusal]. For complete kiddushin — which flow from the aspect of these rectifications — and essentially from the aspect of Chochmah — called holiness. And even if she herself was still a minor — but her father received her kiddushin — and the Torah granted him this right — therefore she cannot depart from her husband except with a get. For it is impossible to sever the connection between them — except also according to these rectifications — essentially according to holy Torah — which encompasses all these rectifications. The aspect of: "the document severs her" — and nothing else severs her — as stated. But if she was married as a minor — and not with the knowledge of her father — her kiddushin are not complete kiddushin — since she is not yet in the aspect of knowledge and wisdom. Therefore she does not require a get — but departs through mi'un alone.
[§2] But not all will be equal then — and "every Tzaddik is burned by the canopy of his fellow" [Bava Basra 75a] — as our Sages taught — for everything is according to the abundance of one's deeds. And the more a person strives in this — even in this world, to accept upon himself the complete yoke of Heavenly Kingship and to bind himself and look only at the wisdom and intellect and divine life-force in every thing — the more he merits this in the World to Come — in the aspect of: "one who labored on the eve of Shabbos will eat on Shabbos."
סִימָן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן
[§1]
"Afterwards he shall go to his affairs" — etc.
For it has already been explained that it is not sufficient to merely give strength
to holy Malchus to overpower the kingdom of the sitra achra —
one must also clarify and elevate the holy sparks
from within the sitra achra and the klippos —
in the secret of the eleven spices of the Ketores [incense] —
and this is accomplished through commerce conducted in faithfulness —
as understood in the discourse Ashray Zarka, Siman 35,
and the discourse Ki Seitzei, Siman 280.
And this too is accomplished only through the power of holy Torah study — as explained there.
And therefore one should make one's livelihood incidental and one's Torah primary.
[§2]
And therefore one must be careful not to form a partnership with non-Jews — etc. —
due to [the prohibition]: "and the name of other gods shall not be heard on your lips" [Shemos 23:13] —
for since the essential purpose of commerce is to elevate the holy sparks from them,
how can one form a partnership with him in this?
And particularly if the non-Jew might invoke the name of idolatry —
one would thereby on the contrary give yet more power, G-d forbid,
to the kingdom of the sitra achra — the aspect of other gods.
See there in the gloss which is lenient regarding this in our times — etc.
But to buy and sell with them without partnership is universally permitted — etc. —
for this is the essential intent of commerce:
to elevate the holy sparks from them,
and to extract what they have swallowed —
in the aspect of *"He has swallowed wealth and will vomit it"* [Iyov 20:15].
סִימָן קנ״ז–קנ״ח — הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה
[§1]
And therefore one must wash one's hands for the meal —
for there is reason to suspect, since the hands are busy [and may have touched something impure],
and then when one eats with them the bread —
which is the aspect of Malchus, its root also being in Chochmah — as is known —
as is explained in the intentions of eating,
for the table and the bread are the aspect of Malchus —
and the essential rectification of eating is through the aspect of Chochmah —
through what is chewed with the teeth, which are 32 in number,
corresponding to the 32 paths of Chochmah — etc. — see there.
And therefore the essential life of a person is through eating —
for inwardly the illumination of the holy Chochmah is drawn through it —
as it is said of Chochmah: *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
And since this is so — and the opposite is also true —
there is reason to suspect:
if one's hands are impure,
the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the yetzer hara — the klippa of Esav —
which is the essential impurity —
may thereby attach itself to one's eating.
For it is said of [Esav]:
*"and Esav despised the birthright"* [Bereishis 25:34] —
meaning he despised the holy wisdom and intellect — as is explained within —
and this came through the desire for eating —
as he said: "feed me now" [ibid. 25:30] — etc. —
and through this he sold the birthright and despised it.
And the essential hold and strengthening [of Esav] is through the aspect of the impure hands —
in the aspect of *"but the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] — as stated.
[§2]
And therefore one must wash the hands with water —
which alludes to Torah — as stated —
and also to holy Chochmah — as it is written:
*"for the earth shall be full of the knowledge of Hashem as waters cover the sea"* [Yeshayahu 11:9].
And through this one lifts the hands on high and binds them
to the aspect of Chochmah — which is the aspect of Kodesh [holy] —
and to the holy Torah —
in the aspect of *"lift your hands in holiness"* [Tehillim 134:2] —
and *"and I will lift my palms toward Your commandments"* [Tehillim 119:48] —
the aspect of the holy Torah.
[§3]
And therefore our Sages taught [Chullin 106a]:
"first waters caused [the eating of] pig's meat" —
for if one does not wash the first waters [before eating],
the yetzer hara can overpower him and defile his eating
to the degree that he comes to eat actual forbidden foods, G-d forbid —
the aspect of pig's meat specifically —
for this is the aspect of the klippa of Esav,
who is called chazir hayaar [the pig of the forest].
And also because the pig is the aspect of the wisdom of the klippa —
as explained in the Maurai Or —
meaning: not only does he not bind himself to holy Chochmah —
he also becomes attached to the wisdom of the klippa —
and through this stumbles in the external wisdoms of heresy and outright denial, G-d forbid.
[§4]
And the other opinion said:
"first waters caused [the eating of] neveilah [carcass]" —
meaning one becomes separated through this from the aspect of holy Malchus —
the aspect of the moon —
and becomes attached to the aspect of the kingdom of the sitra achra —
the moon of the sitra achra —
which is the aspect of neveilah —
in the aspect of "naval" [boor] —
who despises the holy intellect and becomes a naval [degraded one] alongside him — see the Maurai Or.
And therefore one who is contemptuous of netilas yadayim
comes to poverty —
corresponding to his having damaged the aspect of holy Malchus —
the aspect of misken v'chacham [poor and wise] —
and is uprooted from the world —
corresponding to his having damaged and separated himself
from the holy Chochmah,
which is the essential sustenance and life of the world —
in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12] — as stated.
[§5]
And therefore one washes the hands only in a vessel —
which alludes to the aspect of Malchus —
the aspect of contraction — the aspect of a vessel — as is known.
And the vessel must hold a revi'is [quarter-log] —
which also alludes to the aspect of Malchus — as is known —
and not while resting [on a surface that holds it, if the vessel cannot stand on its own] —
for our Sages taught, cited above:
why is the letter nun not stated in Tehillah l'Dovid [Psalm 145]?
Because it refers to a downfall of the Community of Israel [which is the aspect of nun] —
as is said: *"the maiden of Israel has fallen and shall rise no more"* [Amos 5:2] —
and yet Dovid returned and supported her by the holy spirit —
as it is said: *"Hashem supports all who fall"* [Tehillim 145:14].
It follows that a vessel which cannot stand on its own and falls —
and therefore only holds a revi'is when supported —
alludes to the aspect of Malchus in the time of its falling, when it needs support.
But during the time of washing the hands, one should not allude to this —
only to the aspect of the complete holy Malchus at the time of its ascent to Kodesh —
which is the aspect of Chochmah — as stated.
[§6]
And therefore the measure of water is a revi'is —
alluding to the aspect of Malchus —
the aspect of Dalet — the aspect of misken v'chacham — as stated.
Nonetheless one should add generously when washing —
and thereby merits wealth —
for through receiving from the aspect of Chochmah,
wealth flows — in the aspect of
*"in the shadow of wisdom, in the shadow of silver"* [Koheles 7:12] — as our Sages taught —
see the discourse LaShemesh Sham, Siman 49.
[§7]
And since the essential hand-washing for the meal is to prevent the sitra achra
from attaching to the eating — as stated —
the obligation falls only upon the one who eats, not upon the one who serves —
as explained in Siman 163.
[§8]
The waters must come specifically through human force —
for human force alludes to Chochmah —
since Chochmah contains the letters כֹּחַ מַ״ה —
[koach mah — "the power of mah"] —
and mah in numerical value equals Adam [man] — as is cited.
And therefore one must intend for the washing that is fit for eating —
for intention, which is thought, is the aspect of Chochmah / the brain —
as cited in the holy Tikkunnim.
And therefore one who immersed his hands in spring water
is purified with any quantity —
for a spring alludes to Chochmah — as is known.
[§9]
Water in which work was done is invalid —
for it has already been explained that work [melachah] is performed
in order to clarify and elevate the holy sparks
clothed within the klippa — the kingdom of the sitra achra —
and therefore since work was done with these [waters]
and the sitra achra had a hold upon them,
one cannot thereby purify the hands for the meal.
סִימָן קנו וְכוּ׳ — הִלְכוֹת יִבּוּם וְחֲלִיצָה
[§1]
The laws of yibum [levirate marriage] and chalitzah [release]. It is already explained: that a person must leave children after oneself — who will engage in this — to bind themselves to the intellect in every thing — to recognize the Creator through every thing. And this is the purpose of Creation. And through this one is considered as if one is alive in the world. And as our Sages truly taught: "all who leave a son engaging in Torah — it is as if one never died." "Engaging in Torah" specifically — for through Torah study — through this is the essential drawing of these rectifications — the essential aspect of life. Only: this is in their free choice — whether to engage in Torah. But in any case the obligation is upon one to leave children. And therefore: one who died and left no children — one's death is the aspect of the sitra d'mosa literally — G-d forbid. Since there remains no remnant on earth who will engage in drawing these rectifications. Until because of this — our Sages taught about one who has no children — that one is considered as dead even in one's lifetime — and all the more so after actual death — G-d forbid. And therefore: holy Torah found a remedy for one — through the brother from the father — who both drew from one root and one father. Who at his root alludes to the aspect of Chochmah — the aspect of: "father in wisdom." And therefore: when the brother marries the wife of the dead — in whom some impression remains of the illumination of Chochmah that her first husband — who died — bestowed upon her. The aspect of: "that spirit which the husband left in her." And therefore: through this — the soul of the departed will be reincarnated in the son born from this union — and will return to engage in drawing these rectifications — meaning: to draw the holy intellect and wisdom in the world. The aspect of the birthright — as stated. And this is what the verse says: *"and the firstborn which she bears shall succeed in the name of his dead brother — and his name shall not be erased from Israel"* [Devarim 25:6]. "The firstborn" specifically — the aspect of the birthright mentioned — for only for this was the yibum done — in order to restore and draw the soul of the departed — so that it engage in drawing holy intellect — the aspect of the birthright — for the sake of which Yaakov took the birthright from Esav. And all the children of Israel are called firstborns — as the verse says: "my firstborn son — Israel" [Shemos 4:22]. And therefore this son born from the commandment of yibum — the aspect of a firstborn — therefore he shall succeed in the name of his dead brother. For he will engage in drawing these rectifications — the aspect of shem [name] — as stated. And this: "and his name shall not be erased from Israel." His name specifically — as stated. And our Sages expounded: "and the firstborn" — etc. — this refers to the yavam [brother] — for it is a mitzvah for the eldest brother to do the yibum. And he receives the inheritance of the dead in his father's estate. And this too is because of the above — for since he engages in restoring the soul of the dead in the world — and elevating it from the aspect of the sitra d'mosa to the light of Chochmah and life — the aspect of the birthright — therefore the yavam is called the firstborn — and receives the inheritance of the dead. For through him: one's dead brother too is considered as living. And therefore he receives the inheritance. (And see the Shulchan Aruch, Siman 163.)
[§2]
And if he does not wish to do the yibum — she requires chalitzah. And this: "and she shall remove his shoe from upon his foot — and spit before his face" [Devarim 25:9] — etc. — and it is elaborated in Zohar Chadash and likewise in the Shulchan Aruch: that this is done as a disgrace to him — to lead him in shame [u'l'anhiga beih kalna]. For since he did not wish to do the yibum — and restore the soul of the dead in the world — so that it engage in drawing holy intellect and wisdom in the world — through which His honor is revealed. Until through this even the yavam himself merits honor — the aspect of: "the wise shall inherit honor" — and the aspect of: "those who honor Me — I will honor." And since the yavam does not wish to engage in this — therefore he deserves disgrace and shame. The aspect of: "the fool raises shame." And this is also a benefit for the departed soul and for the yevamah. For initially the soul of the departed was attached after the brother — for it was hoping that he would return and rebuild through it. And because of this — the aspect of: "the spirit the husband left in her" — did not want to depart and be released from her — for she was waiting for her rectification through this. And therefore the Torah said: "the wife of the dead shall not be outside" [Devarim 25:5] — etc. But now — when he stands before the court and says explicitly: "I do not wish to take her" — it is understood from this that she found no favor in his eyes — and their union will not be in the aspect of holy union in its fullness. Therefore holy Torah found another remedy for her through chalitzah. For holy intellect clothed in all the matters of this world is in the aspect of the holy feet — the aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" [Yeshayahu 66:1]. (See the discourse Mikreh Zikaron, Siman 54.) And the yetzer hara and the sitra achra — whose essential dominion is in this world — the essential hold of theirs is only in the aspect of the holy feet — as it were — the aspect of: "and you shall bruise his heel" [Bereishis 3:15] — the aspect of: "her feet descend to death." And the aspect of: "the iniquity of my heels surrounds me" [Tehillim 49:6]. And therefore Yaakov our father — who merited the aspect of holy intellect — was called Yaakov. For he merited to bind all the matters of this world — which are in the aspect of feet — the aspect of akev [heel] — to the intellect and wisdom. The aspect of the Yud of Yaakov. (And see in the Tikkunim, Tikkun 26 — where it is also understood that the secret of chalitzah is in the secret of how Yaakov our father took the birthright — etc. — see there.)
[§3]
And since their essential hold is in the aspect of feet and heel — therefore one needs extra vigilance and guarding there. The aspect of what our Sages taught: "let a person always sell — etc. — and buy shoes for his feet." And the woman is also in the aspect of feet — the aspect of: "the feet of His pious ones — He guards — this is the woman" [Shmuel I 2:9]. And our Sages taught: she makes her husband stand on his feet. And likewise she is called a shoe — as cited in the Tikkunim: "your shoe — etc. — this is the woman." And therefore: the soul of this departed one without children — G-d forbid — is attached after his wife — because of that spirit that the husband left in her. And likewise attached at the heel of the brother — as our Sages taught — for he is hoping to be rectified through them — through their restoring his soul in this world. The aspect of feet. And illuminating in him the aspects of Metatron and Sandalfon — which are in the aspect of shoe and sandal — in which the holy feet of the Most High are clothed — as it were. As elaborated in the holy Zohar and the Tikkunim. And therefore: when the yavam does not wish to do the yibum — she must remove his shoe from upon his foot — and strike it on the ground.
[§4]
To show that the soul of the departed should not expect to be rectified through the brother — but Hashem Himself will find a complete rectification for it through His great mercy and kindness. And this: "and she spits before his face" — and through this the spirit that the husband left in her departs. And this: "before his face" specifically — for: "the wisdom of a man illuminates his face." And through this one merits honor — the aspect of: "the wise shall inherit honor" — as stated. And now — when she disgraces and shames him — by spitting in his face — through this it is seen and evident that he has not merited the aspect of holy wisdom that would illuminate his face. Only the reverse. And through this the soul of the departed is released and separated from them — for it sees there is nothing for it to expect for the rectification of its soul through them — through the aspect of drawing these rectifications — the aspects of supernal Chochmah — the aspect of the light of the face — and Malchus — the aspect of the last level — the aspect of sof davar — the aspect of feet. And therefore: through removing the shoe from his foot and spitting in his face — it is revealed that he has nothing to expect from them — and it will be rectified through Hashem's kindness in a manner good and fitting for it. And therefore: in our times — even if both desire the yibum — one does not allow them to do the yibum — unless it is evident and known that their intention is for the sake of the mitzvah. For the essential rectification of the soul of the departed through the yibum — that it return and come to this world — in order to engage in drawing these rectifications — depends only on the intention of the yavam. As elaborated in the holy Zohar on the verse: *"if he sets his heart toward Him — his spirit and his soul He will gather"* [Iyov 34:14]. But if their intention is not for the sake of the mitzvah — only for the sake of desire — the aspect of the yetzer hara — the sitra d'mosa — G-d forbid — how can the soul of the departed be rectified through this — and ascend from the sitra d'mosa to the light of life? And if so: the yavam transgresses the prohibition of forbidden relations — G-d forbid. And therefore it is better to perform chalitzah. And therefore: one performs chalitzah with the right foot — for the soul of the departed — who is attached at the heel of the brother — for the sake of its rectification — the essential thing is in the aspect of the right foot — the aspect of: "the heart of the wise is to his right." For this is the essential will and intention of the soul of the departed — as stated. And therefore: the commandment of chalitzah requires three Israelite judges — corresponding to the three Patriarchs — the aspects of the totality of these rectifications. And one adds two more — for publicity's sake. The aspect of holiness — the aspect of: "not from the beginning in secret did I speak" — as elaborated above in the laws of kiddushin. And likewise here — in the matter of chalitzah — which appears to be against the Torah that obligated him to do the yibum — the aspect of the disgrace and shame the yavam has. For the sake of this — through the chalitzah — as elaborated in the Shulchan Aruch — therefore they publicize the matter — to know that this too is not from the sitra achra — G-d forbid — whose way is to come in stealth and secrecy. But this matter of chalitzah is done in public and openly — since everything is done according to the commandment of holy Torah. And even though it is explained above that the disgrace of the chalitzah is in the aspect of: "the fool raises shame" — even so: since in our times the commandment of chalitzah takes precedence — for the reason mentioned — lest one come to transgress forbidden relations — G-d forbid. Therefore this too is in the category of what our Sages taught: "better to be called a fool — etc. — and not be wicked for even one hour before the Omnipresent." And therefore both must intend that through this chalitzah she shall be permitted to a stranger. For even the rectification of chalitzah depends only on the intention of the heart — whose root is in Chochmah — as stated.
[§5]
And therefore: a minor girl who performed chalitzah — her chalitzah is invalid. And likewise if he is deaf-mute — mentally incompetent — or a minor — since they lack understanding. And this is the aspect of the three things in chalitzah — which are: the removal of the shoe — the spitting — and the calling. And they correspond to the three rectifications mentioned. The removal of the shoe corresponds to the aspect of Malchus — as stated. The spitting before his face corresponds to the aspect of Chochmah. The calling corresponds to the aspect of Torah study — the aspect of calling. And there is still more to elaborate on this — according to the above — as is self-evident.
[§3] And therefore one must hasten to engage in this from one's very youth — for *"precious is one hour of repentance and good deeds in this world"* [Avos 4:17] — etc. — and there is no loss like the loss of time — for it has already been explained that in every moment and time is clothed a new wisdom of how to recognize Him and draw close to Him through it. And therefore even regarding the practical preparation of Shabbos — one must also rise early on Friday morning.
סִימָן קנ״ז
[§1]
For all transgressions in the Torah one should transgress rather than be killed — etc. For the soul of Israel and their holy life-force flows from the source of supernal Chochmah — from which is the root of all Torah.
[§2]
And therefore: saving a single life of Israel overrides Shabbos — and likewise all commandments. But if the non-Jew intends to cause him to transgress the religion — then if he is in the presence of ten Jews — if he listens to the non-Jew there is a desecration of G-d's Name — and one thereby damages automatically in the root of his life-force — for all that the Holy One created He created only for His honor. And honor is the aspect of Chochmah — as is known. And therefore even over a shoelace strap — (which is the custom of Israel — so that there be a distinction between them and non-Jews) — one should be killed rather than transgress. And likewise for idolatry and sexual immorality and bloodshed — even in private — and the non-Jew intends only for his own pleasure — one should be killed rather than transgress. For regarding bloodshed: it is a logical argument — "what do you see?" — etc. — "perhaps your fellow's blood is redder" — for perhaps his fellow's life-force flows from an even higher aspect. And likewise: through idolatry — G-d forbid — one certainly damages all the roots of one's life-force — for it is as if one denies the entire Torah. And likewise: the damage of sexual immorality is very great — and damages all one's life-force — and it is as if one damaged the entire Torah — and it causes the aspect of separation — G-d forbid — in the holy union — and gives power and life-force to the sitra achra — G-d forbid. And therefore one should be killed rather than transgress — and through this a great rectification is made above — as is known. And through this many holy sparks are elevated — and the aspect of holy life-force clothed in the sitra d'mosa as well. And then all evildoers shall be scattered — and death shall be swallowed forever — and all the horns of the wicked shall be cut off — the horns of the righteous shall be exalted.
[§4] And therefore one must repent every Erev Shabbos — to rectify through one's repentance whatever one may have damaged in the days of the week — through following one's yetzer — the aspect of the kingdom of the sitra achra — which is the opposite of the holiness of Shabbos.
סִימָן קנ״ח
[§1]
And therefore it is forbidden to heal a non-Jew or save him from death — since they are inherently in the aspect of the sitra d'mosa. But even so — there is no commandment to kill them — for presumably they too have some use in the world for the sake of maintaining free choice. But heretics and apostates and informers — and those who transgress to spite — it is a commandment to bring about their death. For since they have uprooted themselves from the holiness of Israel — who are bound to the source of holy life — and have descended in their wickedness to the ultimate lowness of the level of the sitra d'mosa — it is therefore a commandment to eradicate them from the world — so that the aspect of the sitra d'mosa not grow stronger in the world — G-d forbid.
[§2]
And therefore: one who transgresses only out of appetite — because one cannot overpower one's inclination — one must not stand on his blood — and it is a commandment to save him. For he is still bound to the holiness of Israel — and to the aspect of holy life — only he cannot overpower his inclination and conquer his free choice.
And certainly he will receive his punishment. But even so — even at the time of transgression — he has distress from having come to such a state — and he knows that it will be bitter in the end. And perhaps he will yet merit true regret and complete repentance. And this is according to: *"for whoever is joined to all the living — there is hope"* [Koheles 9:4] — and Rashi explains: even if he is wicked and joins with the wicked — etc. — there is hope that he may repent before his death.
[§3]
This is as stated.
And through this the entire matter of the verse is explained there: *"for a living dog is better than a dead lion"* [Koheles 9:4] — "for the living know they will die — but the dead know nothing." That is: as long as one has not uprooted oneself from the life of holiness entirely — even though one cannot overpower one's inclination — even so: one had distress from this — for one knows one is destined for death — and to give account for everything. And therefore one is in the aspect of the living dog — who is at a very low and humble level — as is evident from our Sages' teaching: what is it to castrate a dog? — and even so it is better than the dead lion.
Meaning: better than one who uproots oneself from the life of holiness entirely — a heretic or habitual sinner — who although alive and strengthening and succeeding greatly — even so is in the aspect of the dead lion. And it is a commandment to eradicate him from the world so that he not cause the land to fester. But if one transgresses only out of appetite — not to spite — and knows one will die and fears it — then one is still in the category of joining with all the living — and there is hope and trust that one will repent.
And it is a commandment to save and sustain such a person — as stated.
[§5] And therefore one should remove cobwebs from the house on Erev Shabbos — for they are from the aspect of the sitra achra — the kingdom of Esav — as our Sages expounded on the verse *"a spider grasps with its hands"* [Mishlei 30:28].
סִימָן קנ״ט וְכוּ׳ — הִלְכוֹת רִבִּית
[§1]
The matter of the prohibition of ribbis [usury]. For through lending to a poor person — or even to a rich person when he needs to borrow — which is itself the aspect of poverty — all of this flows at its root from the aspect of the poverty of holy Malchus — which is in the aspect of the poor wise man — as stated. And through arousal from below — arousal comes from above. And therefore: through charity and acts of loving-kindness — through this the illumination of the aspect of supernal Chochmah (whose root is the aspect of wealth — as our Sages taught: "once he grew wise — he grew rich" — etc.) is drawn and shines upon holy Malchus. And then it rises from the aspect of poverty — and the moonlight becomes as the sunlight — the aspect of chen — as stated. And therefore such a loan is called in rabbinic language: a loan of grace [halva'as chen] — and likewise in the language of Scripture: *"a good man shows grace and lends"* [Tehillim 112:5].
[§2]
And this: *"and if your brother becomes poor"* [Vayikra 25:25] — *"and you shall hold him"* — *"and he shall live with you"* — and the essential life-force is from the aspect of: "wisdom gives life" — etc. — as stated. And this: "do not take from him interest and increase" — for through this on the contrary — he draws and suckles the lifeblood — the very essence of his blood.
[§3]
And his poverty grows even more through this. And this: "you shall fear your G-d" — the aspect of the awe of Malchus. And: "your brother shall live with you" — the aspect of: "wisdom gives life." And this: the verse concludes: "I am Hashem your G-d" — our Sages taught: through this mitzvah one accepts upon oneself the yoke of Heavenly Kingship — or conversely — G-d forbid — as stated. And this is what our Sages taught: one who lends with interest — it is as if he denies the resurrection of the dead.
[§4]
Whose root is from the aspect of: "wisdom gives life." And the Exodus from Egypt.
[§5]
Which is the aspect of the ascent of Malchus — as is known. And this: "from the foreigner you may take interest" — for through this one extracts from him the sparks of the aspect of holy life-force that fell there. But: "but from your brother you shall not take interest." And therefore: one who lends with interest — it is as if he denies the G-d of Israel — as our Sages taught.
[§6]
Since one thereby damages the aspects of the rectifications that the person of Israel must bind himself to — in order to draw close to Him — and to know and recognize Him — through this — as stated. And therefore: even early and late ribbis are forbidden — for through ribbis one damages the aspects of Chochmah and Malchus — which are the aspects of achor [back] and kadem [front] — as is known.
[§7]
And therefore also ribbis of words is forbidden — for speech also encompasses both these aspects. And this is what our Sages taught [Bava Metzia 61]: they equated lenders with interest to shedders of blood — for not only does he not draw life-force to the borrower — in the aspect of: "and your brother shall live with you" — but on the contrary: he sucks from him the very essence of his life-force through the interest. And this is what our Sages taught [there, 71]: "come and see the blindness of the eyes of lenders with interest." Blindness of eyes — specifically — the opposite of what one must gaze with an open eye upon holy intellect and wisdom. And this: "one who calls his fellow wicked descends to his very life" — for wicked is from the sitra d'mosa — the opposite of the holy life-force. And this: "he brings witnesses" — etc. — "and writes and signs: so-and-so has denied the G-d of Israel" — as stated. And this is what our Sages taught [there, 75]: "not only that — but they make Moshe our teacher a sage and his Torah truth" — etc. — meaning: they damage the aspect of Moshe — who is the aspect of the sun — the aspect of holy daas and Chochmah — and damage the aspect of Torah — through which strength is given to holy Malchus — until the moonlight becomes as the sunlight — as stated. And therefore our Sages taught [Bamidbar Rabbah, Mishpatim]: "all who take interest — Scripture accounts it as if one did all the evils and transgressions in the world" — etc. — "and the Holy One says: until now he was alive." As stated — for one thereby damages the overall rectifications of holy Torah — through which one merits the holy life-force. And one who lends without interest — it is as if one did all the commandments — for this is the aspect of the general totality of all the commandments of holy Torah — to draw through them the aspects of these rectifications. And therefore our Sages taught: charity equals the entire Torah and the commandments — and loving-kindness is greater than charity — see further there in the Midrash mentioned and you will understand for our subject.
[§6] And this: the mitzvah to taste from the Shabbos dishes on Erev Shabbos — for our Sages taught that Yaakov took as his portion the World to Come — and yet he is also of necessity obligated to pass through this world — only that in truth the aspect of Yaakov has no desire or will for any worldly matter — rather even his this-worldly affairs are only for the World to Come — and all his actions are only for Heaven's sake. It follows that in his this-world as well he tastes the flavor of the World to Come — and this is alluded to in the tasting of the Shabbos dishes on Erev Shabbos.
סִימָן קס״ז — הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת
[§1]
And this is the aspect of the blessing HaMotzi [Who brings forth] —
for one blesses Hashem, Who has placed such power and life-force inwardly
within the earth — which alludes to the aspect of Malchus —
the last of the four elements and the densest and most coarse of them all —
for it alludes to the ultimate in contractions —
such that, to all appearances judging by human eyes and intellect,
it seems utterly remote from the aspect of holy life-force and wisdom.
And yet there is concealed within it a spiritual power of such a nature
that even bread — upon which all of human life depends —
also grows from the earth.
And from this it is understood and seen:
that the Creator brought all of Creation into being in such a way
that in every thing in the world — even at the ultimate extreme of physical coarseness —
there is concealed within it holy wisdom and intellect of such a nature
that if a person sets his eyes and heart upon this,
he can thereby draw close to Hashem and cleave to Him —
and this is the essence of true life in its fullness.
[§2]
And therefore one must break [the bread] at the place where it is most baked —
where the fire has acted most strongly —
for the essential rectification of flour — which alludes to Malchus — as is known —
is through fire — which is the aspect of the Torah, which is compared to fire —
in the aspect of what our Sages taught:
"if it is stone, it will be dissolved; if it is iron, it will be shattered" —
as it is said: *"Is not My word like fire?"* [Yirmiyahu 23:29] — etc.
And this is the aspect of: "if there is no Torah, there is no flour" [Avos 3:17] —
for the power of holy Malchus to overpower the sitra achra
is through the holy Torah —
and through this Malchus ascends and receives from the aspect of holy Chochmah —
which is also the aspect of fire among the four elements — as is known.
And therefore at the place where the fire has acted most strongly in the bread —
there one must break and bless.
[§3]
One should prefer to bless over a whole loaf —
for holy Chochmah is the essential wholeness —
as our Sages taught: "If you have acquired wisdom, what do you lack?" —
and as is explained in the discourse Atika, Siman 21 —
and likewise the entire holy Torah is described:
*"the Torah of Hashem is perfect"* [Tehillim 19:8].
[§4]
And therefore one must hold the bread with both hands —
with ten fingers —
corresponding to the ten mitzvos associated with bread —
to teach that the essential rectification of the bread
is through the mitzvos of the holy Torah —
and through this one can merit to receive through the eating of bread
holy vitality from the aspect of Chochmah —
which is the aspect of Yud — as is known.
[§5]
And as the Shulchan Aruch states:
corresponding to this, there are ten words in the blessing HaMotzi —
ten words in the verse *"He causes grass to grow for the cattle"* [Tehillim 104:14] —
meaning: in this verse it is alluded that in order to merit the aspect of Chochmah —
which is the essential life and definition of the human being —
it is impossible [to achieve this] except through the aspect of Malchus —
alluded to in the word behemah [cattle] — as is known.
And therefore the verse begins: "He causes grass to grow for the cattle" —
and then: "to bring forth bread from the earth."
And therefore it is forbidden to eat before feeding one's cattle first — as stated above.
And there are also ten words in the verse
*"the eyes of all look to You with hope"* [Tehillim 145:15] —
for one must know that all livelihood flows only through trust [in G-d] —
and one merits trust only through wisdom and intellect — as explained in Siman 225.
And there are ten words in the verse
*"a land of wheat and barley"* [Devarim 8:8] —
for the Land of Israel is the aspect of Malchus — as is known —
and receives its abundance from the supernal Chochmah —
in the aspect of: the air of the Land of Israel makes one wise.
And therefore it contains ten levels of sanctity —
corresponding to Chochmah — the aspect of Yud — the aspect of Kodesh.
And there are also ten words in the verse
*"and He will give you"* — [Bereishis 27:28] —
for all influences and all blessings flow in their root
from the aspect of Chochmah — which is the source of blessing.
[§6]
One must place salt on the table —
for salt also alludes to the person's intellect and wisdom —
for according to nature, everything depends on the abundance of saline content
in one's constitution — as the scholars of alchemy clarified.
And the commentators explained through this the intent of our Sages' words
[Kiddushin 29b]: "if a son is sharp and well-seasoned" — etc.
And therefore in the Temple it is said:
*"upon all your offerings you shall offer salt"* [Vayikra 2:13] —
for sacrifices are primarily intended to break the animal spirit and foolishness within oneself —
which is from the side of the yetzer hara —
in the aspect of *"the sacrifices of G-d are a broken spirit"* [Tehillim 51:19] —
and to merit holy Chochmah —
therefore salt is prescribed with them.
[§7]
The table atones like the altar —
for the time of eating is a time of battle — as is explained in the holy Zohar.
In its plain sense, one must at that time battle with one's desires —
which are only from the side of the yetzer hara —
and fulfil what our Sages said:
"at a meal that gives you pleasure, withdraw your hand from it."
And in its inner dimension, the eating itself is a form of battle —
for one draws out at that time very holy sparks
that were until then clothed within such physical grossness and waste —
and all of this is only through the power of bonding to holy Chochmah —
for "all of them are clarified through thought" [Zohar] —
and therefore it too atones like the altar — and requires salt.
And therefore one must speak words of Torah at the table —
for the entire power of holy Malchus to overpower the sitra achra
and extract what it has swallowed —
all of this is only through the power of Torah study — as stated.
[§8]
Lechem u'Melach [bread and salt] in numerical value equals Yosef —
for Yosef merited both aspects most fully —
and therefore he merited chen [grace] — as is explained within.
And therefore it is said of him explicitly:
*"and Yosef — he was the ruler"* [Bereishis 42:6] — the aspect of Malchus —
and it is said of him:
*"there is none as discerning and wise as you"* [Bereishis 41:39] —
the aspect of Chochmah.
[§9]
And therefore one is particular to bless over the whole loaf —
which alludes to Chochmah — as stated —
and also over the larger [loaf] and the more beautiful —
which alludes to Malchus and greatness —
as it is said: *"a king in his beauty your eyes shall behold"* [Yeshayahu 33:17].
And likewise regarding wisdom: *"a person's wisdom illuminates his face"* [Koheles 8:1].
And the essential ascent of a person from the aspect of smallness
to the aspect of greatness [gadlus] is
only in the matter of the mochin and Chochmah —
the aspect of mochin d'gadlus — the aspect of gadol da'as [great in knowledge].
And likewise the essential perfection of Malchus is when it is
complete — in the aspect of what our Sages taught:
"one who wishes to accept upon himself the complete yoke of Heavenly Kingship" —
and its essential completeness is when it is joined with its Beloved
and receives from the light of holy Chochmah — as stated —
and then it is called sheleimah [complete] — for it completes all things — as is known.
סִימָן ק״ע–קע״א — דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּסְּעוּדָה
[§1]
One does not speak during the meal — even words of Torah —
lest the windpipe precede the gullet —
for in the matter of the meal, the entire affair explained regarding Yaakov and Esav is found —
as the verse says:
*"the first one came out red"* [Bereishis 25:25] — etc. —
and: *"and afterwards his brother came out, with his hand grasping the heel of Esav"* — etc. —
and Yaakov gave Esav bread and a pottage of lentils —
*"and he ate and drank and rose and went, and Esav despised the birthright"* —
and its Targum [Onkelos]: "and Esav cast off the birthright."
And it is cited that Esav's hold is in the aspect of the veshet [gullet] —
in the aspect of "and Esav cast off" —
the aspect of this world, which involves eating and drinking — all through the gullet.
And Yaakov is in the aspect of the kaneh [windpipe] —
in the aspect of "acquire wisdom" [Mishlei 4:5] —
the aspect of the World to Come, which has no eating or drinking.
[§2]
During eating, the food passes through the gullet — the aspect of Esav —
and the liver is nourished first — which is also the aspect of the red Esav —
and afterwards it sends [nourishment] to the heart and the brain —
which are the aspect of Yaakov.
And when one eats with proper intention —
in the aspect of *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25] —
minimizing bodily desire —
then he is in the aspect of "the elder shall serve the younger" —
for even though the body is nourished first,
everything is only for the sake of the soul and holy life-force — which is Chochmah.
And this itself is the aspect of the salt —
for during the meal, even though the act of eating and drinking is from the side of Esav,
one should nevertheless endeavor to be in the aspect of
"and his hand grasps the heel of Esav" —
to break one's desire —
and in one's thought to direct even one's eating solely for the sake of Heaven —
for the sake of life and sustenance in the service of one's Creator.
[§3]
And it is precisely through eating that Esav sold the birthright to Yaakov,
and afterwards received the blessing too —
for in truth, one who binds himself only to the intellect in every thing
and thinks only of the ultimate purpose — the World to Come —
has in truth also all the blessings of this world in their fullness —
in the aspect of *"for G-d has been gracious to me and I have everything"* [Bereishis 33:11].
And therefore afterwards when Esav said to him:
"let us journey and go, and I will go alongside you" [Bereishis 33:12] —
implying: be like me —
Yaakov replied to him: this is impossible —
for the world of this side — the aspect of Esav —
and the World to Come — the aspect of Yaakov
[which in truth encompasses all the good of this world as well] —
are two absolute opposites, like darkness and light —
and they cannot coexist together.
And therefore:
"Let my master please pass before his servant" [Bereishis 33:14] — etc. —
for first comes darkness and then light —
and yet in truth even the darkness is for the benefit of the light —
for the advantage of the light is only evident from within the darkness.
[§4]
And therefore during the meal — even though one is obligated to speak words of Torah —
at the very moment of actual eating it is forbidden to speak
even words of Torah —
lest the windpipe precede the gullet —
for the mouth of the windpipe may open
and some food may enter it and bring danger —
for it is impossible for them to function together simultaneously —
for "Esav is a man who knows hunting, a man of the field" [Bereishis 25:27] —
and "Yaakov is a wholesome man dwelling in tents" — in the tent of Torah.
And therefore during actual eating one must be silent —
directing one's thought in great holiness for the sake of Heaven.
But since, for the sanctity of thought — which is the aspect of Chochmah —
one must give strength to holy Malchus to overpower [the sitra achra],
especially during eating and the meal — when one is drawing out clarifications —
one must engage in words of Torah — but not during actual eating.
[§5]
Yaakov Avinu did not die —
for since the attribute of Yaakov is to look only at the wisdom and life-force in every thing —
and even all physical things, like eating, he performs only with this intention —
certainly the sitra d'mosa has no hold upon him whatsoever,
and he is alive forever.
[§6]
And since the life-force clothed in every food
is only from the holy sparks of Chochmah clothed within it —
it is forbidden to treat foods with contempt —
for Chochmah is in the aspect of honor —
as it is said: *"the wise shall inherit honor"* [Mishlei 3:35] —
the opposite of the aspect of Esav — of whom it is said "and Esav despised" — as stated.
[§7]
Intermediate waters [between courses] are optional —
for this alludes to one who has already merited to bind himself
to the holy intellect in every thing —
and who has actual attainment in the intellect of each and every thing,
each according to its aspect.
Certainly this person too must constantly draw upon himself
the pure and holy waters —
the aspect of the waters of supernal Chochmah and the holy Torah —
since he must engage and recognize at every turn a new wisdom —
corresponding to each new dish's aspect of holy sparks of Chochmah clothed within it.
But since not every mind can bear this,
and not every person merits to attain all of this in detail,
this washing is only optional —
not established as a mitzvah —
only the first washing is established,
to purify oneself from any impurity and connect oneself
in general at least to the holy Torah and Chochmah clothed in every thing.
[§8]
General and specific blessings —
and this itself is the matter of why our Sages instituted
both general and specific blessings —
and within the specific ones there are themselves levels of general and specific —
such as borei pri ha'adamah [who creates the fruit of the ground] being general,
and borei pri ha'etz [who creates the fruit of the tree] more specific —
and wine, due to its importance, has a further specific blessing: borei pri hagafen.
And likewise for bread types —
borei minei mezonos [who creates species of grain foods] is general,
and bread, due to its importance, has the specific blessing HaMotzi —
and all of this is understood and explained according to this approach.
For our Sages taught:
"Blessed is Hashem day by day" [Tehillim 68:20] —
"each day give [thanks for that day's blessings]" —
for each act of Hashem is for His sake —
and all the variations between one day and the next —
certainly each contains a wondrous wisdom
of how to draw close to Hashem through it,
in a new closeness and new knowledge.
And therefore each day one must bless according to [that day's blessings].
[§9]
And wine, due to its great importance —
for it gladdens G-d and men,
and one recites song only over wine —
and our Sages taught:
"wine and fragrance make the mind sharp" [Yoma 76b] —
and from this the holy life-force clothed within it is most visible and apparent —
therefore one must bless it with a specific blessing.
And likewise, change of location constitutes an interruption during a meal —
for Hashem, as it were, contracts Himself and alludes
hints of wisdom to each person through each particular thing
according to place and time —
as explained in the discourse Meketz Zikaron, Siman 54 —
and therefore change of location is also considered a change in this matter.
And likewise the matter of things that require an after-blessing
specifically in their place [b'mekomam] — due to their importance —
and all of this is understood according to the above.
[§7] And one should strive to personally prepare something for Shabbos' needs — for the mitzvah is better performed directly than through an agent — for through every mitzvah holiness is drawn upon the person — in the aspect of "Who sanctified us with His commandments" — and Kodesh is Chochmah — as is known — and therefore one merits through this to bind oneself to holy Chochmah in its fullness through the aspect of the mitzvah — which is the aspect of holy Malchus. And the greater one's effort for the sake of the mitzvah, the greater the reward — and the greater the holiness one merits — for through the effort and strength invested in performing the mitzvah one gives strength to holy Malchus to overpower the kingdom of the sitra achra. And therefore the mitzvah is certainly better performed directly — especially the mitzvah of preparing for Shabbos — which is itself called Kodesh.
סִימָן קע״ז — הִלְכוֹת אוֹנֵס וּמְפַתֶּה
[§1]
The laws of onus and mefateh [rape and seduction]. *"If a man finds a young virgin"* [Shemos 22:15] — etc. — "and he seizes her and lies with her" — "the man who lay with her shall give her father fifty silver pieces" — etc. For since he lay with her and violated her by force — therefore: in addition to having to pay for shame and damage and pain — he must give a fine of fifty silver pieces. Corresponding to what he damaged in her holiness — whose root is from the aspect of Malchus — the aspect of nun. Therefore he must give fifty silver pieces to her father — who is the aspect of Chochmah — the aspect of: "father in wisdom." For there is the root of her source — the aspect of: "father founded the daughter" — the aspect of: "Hashem founded the earth with wisdom." Therefore one must give fifty silver pieces — corresponding to the aspect of nun mentioned — whose number is fifty. And this: "and she shall be his wife" — for since he desired her and came upon her against her will — he is therefore compelled to marry her — and cannot send her away all his days. For since the beginning of their union was only from his side — and by force — therefore he cannot sever the connection and send her away all his days. And see in the holy Zohar — where it is elaborated: that the fifty silver pieces are the foundation of the fifty letters of Shema Yisrael and Baruch Shem — in which is the essential acceptance of Heavenly Kingship. And regarding a seduced woman — where the matter was done with her consent — therefore one must quickly betroth her as a wife — giving her a mohar and kesubah — as is customary for all virgins — so that the union be complete — and that she not be easy in his eyes to send away — as stated in the laws of kesubos. And then he is exempt from the fine — since he married her as a wife.
[§2]
And if her father absolutely refuses to give her to him — and since she is still under her father's authority — and her father does not agree to give her — therefore he shall weigh money equivalent to the mohar of virgins — and must give a fine of fifty silver pieces — corresponding to nun mentioned — that he damaged in her — as stated.
[§8] And therefore one should sharpen the knife on Erev Shabbos in honor of Shabbos — and this is derived from: *"and they shall prepare [v'heichinu] what they bring"* [Shemos 16:5] — אֵת alludes to the aspect of Malchus — and sikkin [knife] also alludes to the aspects of Malchus and Binah — see the Maurai Or.
סִימָן קע״ח
[§1]
Not to wear the garments of non-Jews. For garments are in the aspect of Malchus — and flow at their root from supernal Chochmah — as has been explained many times. And see in the tale of the children who were exchanged — regarding the garment that the sun makes for the moon — which is the aspect of the newness of the moon [chidushai d'sihara] — and from this aspect is the root of the garments of Israel who are bound to this aspect. But the garments of non-Jews and all their customs flow from the aspect of sun and moon of the sitra achra. And therefore: it is forbidden to walk in their statutes.
סִימָן קע״ח — הִלְכוֹת סוֹטָה
[§1]
The laws of Sotah [the suspected woman]. For since the woman — whose root is from the aspect of Malchus — the last attribute — as it were — which is adjacent to the external — the aspect of: "this Jerusalem — she placed her impurity in her midst" [Eichah 1:9] — etc. — and as explained elsewhere — therefore there is the essential hold of the sitra d'mosa — the aspect of: "her feet descend to death." And therefore she requires great guarding — lest there be any damage to her — G-d forbid. And this is the aspect of: sometimes one must warn her before witnesses — and say to her: do not be secluded with such-and-such a man. "Do not be secluded" specifically — for the way of the yetzer hara is to lurk in secret places — as stated. But he warns her openly and specifically — before witnesses — and with the power of the commandment of holy Torah — of which it is said: "the testimony of Hashem is faithful — it makes wise the simple" — as stated. But even when he warns her in private — she must also be careful to fulfil his words. And therefore: he must not say to her even in private — in such language as to cause her to be forbidden to him — but he rebukes her in private — gently and righteously — with purity and warning — in order to remove the stumbling block and guide her in the straight path. As this language is elaborated in the Shulchan Aruch, this Siman, at its end. And these words allude to the matter elaborated in the discourse Ashrei mentioned — regarding the drawing of these rectifications through Torah study — which is the essential straight path — the aspect of: "for the paths of Hashem are straight" — where it is explained: through Torah — the righteous walk in them — for they receive strength through it. And the wicked stumble in them — for the yetzer hara falls and is nullified through it — until one merits the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — see there. For our Sages taught: the yetzer hara — a child and a woman — push away with the left and draw close with the right. And therefore: the matter of warning the woman — and likewise the matter of subduing the yetzer hara — are parallel to each other in many respects — and one learns from the other. For regarding the warning of the woman — there is a dispute in the Gemara: whether it is forbidden to warn her — or permitted. And likewise: whether it is obligatory or voluntary. And likewise: "and if the spirit of jealousy passes over him" — one said: a spirit of impurity — and one said: a spirit of purity (see Sotah 2b and 3a). And likewise in the matter of the yetzer hara — our Sages taught: "let a person always arouse the yetzer tov against the yetzer hara." And this is like the aspect of warning the woman. But there is great weighing in this. For it is already explained: that the yetzer hara lurks in hiding — and sometimes dresses itself in mitzvos. And therefore: sometimes the jealousy itself comes from the side of the yetzer hara — and its intention is to corrupt through this the peace of the home — and create hatred and division of hearts between them — until it causes quarrel — and through this — G-d forbid — even greater corruptions. And therefore a spirit of jealousy such as this is in the aspect of the spirit of impurity — G-d forbid.
[§2]
And this is what is elaborated here in the Shulchan Aruch, section 21: it is a commandment of the Sages — etc. — to warn their wives. And all who do not hold firm regarding his wife — etc. — behold he is a sinner. And all who warns his wife — the spirit of purity has entered him. And one should not warn her amidst laughter — etc. — and not amidst quarrel — and not to cast fear upon her — etc. And there in section 22: one should not rush to warn — etc. — but rather rebuke her gently. As stated. And likewise in the matter of the battle with the yetzer hara — there are also these aspects. For sometimes through provoking against it — through this it is subdued and flees before the yetzer tov. But sometimes — specifically through becoming too angered against it — beyond the level of one's mind — through this the yetzer hara overpowers one even more afterwards — until it brings one to what it brings one to. And this is seen palpably many times. And this is the aspect of: "do not be overly righteous" [Koheles 7:16] — and much of this is in the discourse of v'al tarshe'a harbeh. And therefore: every clever person acts with knowledge in these matters. And the essential completion of the rectification in its fullness is only through Torah study — through which one gives strength to holy Malchus — the root of the aspect of the yetzer tov — until it receives life-force from the aspect of Chochmah. And then the yetzer hara — the aspect of foolishness — automatically falls and is nullified entirely — for a little light drives away much darkness — as understood within in the discourse mentioned. And this is hinted in the verse in Koheles 9: "a small city and few men in it" — which speaks of the battle with the yetzer hara — as our Sages taught. And: "a poor wise man was found in it" — the aspect of the yetzer tov. And: "he saved the city through his wisdom" — etc. And it says: "I said — wisdom is better than might." But: "the wisdom of the poor man is despised — and his words are not heard." For the yetzer hara strengthens itself essentially against this very thing — to despise the wisdom of the yetzer tov — and not to hear its words. And it concludes: "the words of the wise are heard in gentleness" — etc.
[§3]
For in truth — according to the strengthening and spreading of the yetzer hara — the words of the yetzer tov would not be heard at all. For everything the yetzer tov says — the yetzer hara overpowers it even more — with its impudence — in great noise and shouting. But through the fact that the words of the yetzer tov are specifically in gentleness and calmly — through this specifically — its words are heard even more — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness — more than the shouting of a ruler among fools" [Koheles 9:17]. And this alludes to the aspect of the wonders of the rectification of Torah study — which are themselves in the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness." For all their words are in gentleness and calmness and wondrous wisdom. And through this — each time more power is added to holy Malchus — until the moonlight becomes as the sunlight — and one merits grace. And through this all requests and prayers are accepted. The aspect of Tav.
[§4]
And all of this is alluded to in the word b'nachas [in gentleness]: Nun-Ches-Tav — as explained within. And through this specifically — the words of the yetzer tov are heard — and one merits to conquer the battle of the inclination in its fullness. For after all the drawing of these rectifications — one adds yet more in prayers and supplications and entreaties before Hashem — and the Holy One accepts one's prayer and fulfils one's request — to conquer the battle in its fullness. The aspect of what is said of David the King: *"Ask of Me — and I shall give nations as your inheritance — and the ends of the earth as your possession"* [Tehillim 2:8] — etc. And see in the Targum on these verses. And it concluded there on the verse: "the words of the wise" — etc.: milei d'tzlosa d'chachimaya b'chasha miskabalin kadam maru alma — etc. — as stated.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם
Completed and finished — praise to G-d, Creator of the world.
ב׳ נ׳ ל׳ כ׳ ו׳ א׳ ע׳ י׳
Nachas HaShulchan — Part VIII (Even HaEzer) · Simanim 1–178 · Complete
Translated faithfully from the Hebrew of Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
[§1] It is permitted to begin labor on Erev Shabbos near twilight even though the labor completes itself on Shabbos [Siman 252] — for the essential clarifications that are clarified through labor all occur only through the power of Chochmah — which is called reishis [beginning] — as stated. And therefore when the beginning and commencement of the labor — which is performed by the person who possesses wisdom and intellect — takes place before Shabbos — even if it is then completed on Shabbos on its own — there is no concern — since the person does nothing more — it all happens through the power of the beginning made before Shabbos. Except when there is concern he may assist in the labor on Shabbos itself — such as lest he stoke the coals — in that case it is forbidden. And in this is also explained what is stated in Simanim 253, 254, 255, 257, 258, and so on.
סִימָן קע״ט
[§1]
Not to practice sorcery or divination or consulting omens — etc. For we must bind ourselves only to the holy light of the intellect in every thing — as stated. Therefore one must walk in wholeness — and not investigate the future — but accept everything with love and in wholeness. And then one will be His and His portion — as Rashi explains on the verse: "you shall be wholehearted with Hashem your G-d" [Devarim 18:13] — as stated. For since the essential goal of our intention is only to draw close to Him — through every thing — how is it possible for us to pursue schemes and investigate futures — and especially through the evil stratagems of sorcery and the like? Rather one must accept everything with love — and bind oneself to Hashem in all that comes upon one — for He alone is our portion and the pleasantness of our lot.
[§2]
And therefore it is truly said of Yaakov — who merited the aspect of holy light of intellect — that "Yaakov was a wholesome man" [Bereishis 25:27] — as cited in the discourse mentioned — on the verse: "Ashrei temimei darech." And therefore also illusion of the eyes is forbidden — for through this one damages the aspect of holy eyes. And this is the aspect of the prohibition of doresh el hameisim [consulting the dead] — for through this one binds oneself to the sitra d'mosa — the opposite of the holy life-force.
[§3]
And this is the aspect of: *"to the living — not to the dead"* [Yeshayahu 8:19]. And this is what is cited in the holy Zohar: "those are the ones who are called living." And therefore it is forbidden to heal oneself through words of Torah — unless for the sake of saving a life. For since one has already been afflicted and the hold of the sitra achra has come upon one — from which is the root of all sicknesses and illnesses — G-d forbid — all of which comes through neglect of Torah — as our Sages taught: he should ascribe it to neglect of Torah. Therefore how can one receive healing through the special quality of reciting words of Torah alone — saying them over the wound? Rather: one must first repent fully for one's deeds — and truly accept the yoke of Torah — and then one will automatically receive healing — as it is written: *"and he shall repent and be healed"* [Yeshayahu 6:10] — and it is written: *"healing shall be to your flesh"* [Mishlei 3:8] — etc. — and as our Sages taught. But to protect oneself from harmful spirits — so that they not harm one — it is permitted to recite verses. For certainly through words of Torah the sitra achra is driven away — as our Sages taught: all who engage in Torah — harmful spirits flee from them. And this: *"all the nations"* [Devarim 18:14] — *"hearken to soothsayers and diviners — but as for you — not so has Hashem your G-d given you"* — *"a prophet"* — etc. — *"like me He will raise up for you"* — *"and I will place My words in his mouth"* — etc. [ibid. 15, 18]. For the Holy One informs Israel of the future through His holy prophets — who draw their power from the aspect of Moshe our teacher — whose root is in supernal Chochmah — the aspect of: "face of Moshe is as the face of the sun" — the aspect of: "a prophet has a wise heart" — as our Sages expounded.
[§2] They would sound the shofar on Erev Shabbos to separate the people from labor [Siman 256] — for the blasts of the shofar are the aspect of the arousal of the mochin from their slumber — as is known. For the wisdom and mochin of the weekdays are the aspect of mochin d'katnus [small consciousness] — the aspect of sleep — compared to the mochin one merits to receive on holy Shabbos. And therefore on the weekdays they are days of labor — and therefore one sounds [the shofar] on Erev Shabbos to separate the people from labor and prepare them to receive the holiness of the Chochmah and mochin that shine on Shabbos. And this too is the aspect of the blasts themselves — as our Sages taught: "the sounding of the shofar is wisdom and not labor."
סִימָן ק״פ
[§1]
And therefore: it is forbidden to incise a tattoo or to make a bald patch for the dead or for idolatry. For these are from the customs of non-Jews — who are bound to the sitra d'mosa — the aspect of: "they shall die without wisdom" — and therefore they mark their bodies as a remembrance of the dead or of idolatry. But Israel — who are bound to the living G-d — until even in their death they are called living. Therefore all of this is forbidden to them. And this: "you are children" — etc. — "you shall not cut yourselves" — etc. — for the departure of one of Israel — G-d forbid — is only like a king who sends for his son to return to his father's house in peace — to delight with him — etc. — and as our Sages expounded this.
[§3] The mitzvah of bathing in hot water on Erev Shabbos [Siman 260] — and it is explained in the kavanos that this is the secret of the flame of fire that descends on Erev Shabbos to subdue the klippos — meaning one draws the illumination of supernal Chochmah — the aspect of Yaakov and Yosef — who are the aspect of the flame of fire — as stated — as it is written: *"and the house of Yaakov shall be fire and the house of Yosef a flame"* [Ovadyah 1:18] — and through this one burns and subdues the klippos — the aspect of Esav — the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara's fire — for from fire they came and fire will consume them. And this is the aspect of: "always let a person arouse the good inclination against the evil inclination" — and the arousal is from the aspect of judgments and gevuros — the aspect of fire. And afterwards one immerses in the mikveh — which is the aspect of encompassing oneself in the waters of supernal chesed — which flow from the aspect of the holy supernal intellect — the aspect of chesed and mercy.
סִימָן קפ״א — דִּין מַיִם אַחֲרוֹנִים
[§1]
For all the time that Hashem, as it were, desires the continued existence of the sitra achra —
for the sake of [preserving] the power of free choice —
one must therefore draw for it also some spark of holy life-force —
but only enough for its sustenance and in great contraction —
and through this specifically one subdues it —
as is understood in the discourse Marikim Sakeihem, Siman 17 —
and this is elaborated much in the holy Zohar.
And this is the matter of the mayim acharonim [final waters] taken after the meal —
for since eating is a physical, animalistic matter —
it being one of the things in which man resembles an animal — as our Sages taught —
and in particular since the implements of eating are from the side of Esav — as stated —
it is impossible for some degree of foolishness not to gain hold through this.
Therefore one gives them their portion through the final waters —
so that they not grow stronger, G-d forbid.
[§2]
And our Sages taught that one takes final waters
on account of Melach Sedomis [Sodomite salt], which blinds the eyes —
and a trace [of it] is mixed among the pure salt,
for in the holy salt [of the Ketores] there is hidden also a trace of this.
And in the intentions of the Ketores it is explained that Melach Sedomis
is the secret of Tidal king of nations [Bereishis 14:1] —
and the Midrash explains that Tidal king of nations alludes to the kingdom of Edom — etc. —
and it is known that the exile of Edom encompasses both Esav and Yishmael,
who are the clouds that blind the eyes —
and therefore Melach Sedomis blinds the eyes —
which are the aspect of Chochmah — as it is written:
*"and the eyes of them both were opened"* [Bereishis 3:7] —
and Rashi explains: this was said regarding wisdom.
[§3]
And it has already been explained above that Chochmah is in the aspect of salt —
and therefore there is found among a kor of salt one kernel of Sodomite salt —
so that they too should have some nourishment from it in great contraction.
And in order that they not grow stronger and blind the eyes —
meaning confuse a person from looking with open eyes
at the holy wisdom and intellect in every thing —
one must take the final waters — as stated.
And this is what is explained in the kavanos and cited in the Siddur Kol Yaakov:
that the final waters serve to drive away the sitra achra from the table
and give them their portion — etc. —
and this is what our Sages taught:
on account of Melach Sedomis which blinds the eyes —
which is the secret of the strong klippa — etc. —
which is the secret of the shakyan — the old and foolish king — etc. —
see there — and it corresponds to our matter —
for the kingdom of the sitra achra — the aspect of the yetzer hara —
is the Satan — the aspect of Esav — the aspect of the old and foolish king —
for "the fool desires not understanding" [Mishlei 18:2] — as explained within.
And therefore:
melech zakein u'ksil [old and foolish king] together with the word count
in numerical value equals Esav.
סִימָן קפ״א
[§1]
The prohibition of shaving the pe'os of the head and the beard. See in the kavanos. For the hairs of the head are from the aspect of gevuros and judgments. And therefore one must shave them — for from the aspect of overly strengthened judgments — the sitra achra — the aspect of Esav the hairy man — suckles from there. Only one must leave the pe'os — which allude to the aspect of Malchus. For the building of Malchus — through which one merits to receive from the light of Chochmah — is from the aspect of gevuros — as is known. This is the aspect of dina d'malchusa [the law of the kingdom]. And therefore it is forbidden to shave the pe'os. And the hairs of the beard are in the aspect of kindness and mercy — whose root is from the aspect of Chochmah — the aspect of: "a sage — this one acquired wisdom" — the aspect of: "the splendor of the face" — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face." And therefore it is forbidden to shave them. And also: the hairs of the beard allude to the thirteen attributes through which the Torah is expounded — the aspect of Torah study mentioned. And likewise they allude to the thirteen attributes of mercy — which are the root of all prayer. And therefore one does not appoint a prayer leader unless his beard has filled out — as explained in the Shulchan Aruch, Orach Chaim, Siman 53. It emerges: in the pe'os and the beard — all these rectifications are alluded to — which are the aspect of the general totality of Israel's holiness — as stated.
[§4] Three things one must say at twilight on Erev Shabbos [Siman 260 cont.]: "Did you tithe?" — corresponding to the aspect of Malchus — the aspect of maaser [tithe] — "Did you make the eruv?" — corresponding to Torah study — as explained in the Tikkunnim: eruv is the middle pillar — the aspect of Torah — as is known — "Light the lamp" — corresponding to the illumination of supernal intellect that shines even in the dark — in the aspect of: *"for You light my lamp, Hashem — my G-d illuminates my darkness"* [Tehillim 18:29].
סִימָן קפ״ב — בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
[§1]
See in the kavanos where it is explained that
the secret of the four blessings of Birchas HaMazon
is the drawing of the mochin to the Nukva [feminine aspect] —
meaning, as stated above:
that the illumination of the holy Chochmah —
which is the totality of the mochin —
should shine upon holy Malchus —
until she is in the aspect of:
*"the light of the moon shall be as the light of the sun"* [Yeshayahu 30:26] —
as is explained within.
[§2]
And this is what our Sages said:
the first blessing was established by Moshe — who is the aspect of the sun.
The second [Birkas HaAretz] was established by Yehoshua —
who is the aspect of the moon.
And this is the blessing of the Land —
for the Land of Israel is also in this aspect —
and therefore it was Yehoshua specifically who brought Israel into the Land —
as is explained in the Zohar.
And therefore one must mention there also Bris [covenant] and Torah —
for its essential power is through the holy Torah —
through which one subdues the kingdom of the sitra achra —
the aspect of Esav and Yishmael —
and this is the aspect of Bris —
the aspect of milah [circumcision] and priah [uncovering] —
and it is also simply known that through the mitzvah of circumcision
one weakens the power of the yetzer hara —
and the entire Torah depends upon the Bris — as is known.
[§3]
The third blessing — on the building of Yerushalayim
and the Holy Temple and the Davidic Kingdom —
was established by Dovid and Shlomo —
for Yerushalayim encompasses all of the above —
for it had great sages — in the aspect of "Rabbas bagoyim" [Eichah 1:1] —
and our Sages expounded: "great in intellect."
And it was the royal city —
and essentially the revelation of His Kingship is in Yerushalayim —
as it is said: *"Hashem shall reign forever — your G-d O Zion"* [Tehillim 146:10].
And in it was the primary study of Torah —
as it is said: "arise and go up" — and it is written:
*"for from Zion shall the Torah go forth"* [Yeshayahu 2:3].
And in it is the primary chen [grace] — overall beauty — etc. —
and there is the primary place of prayer.
The Beis HaMikdash itself certainly encompasses all of the above in the utmost perfection.
And likewise the kingdom of Dovid and Shlomo encompasses all the above —
for in the days of Shlomo "the moon was at its fullness" [Zohar] —
and they merited wondrous wisdom and Torah and chen and prayer.
[§4]
The fourth blessing was established for the slain of Beitar —
who were given burial —
for then they saw that even in our service He has not abandoned us — etc. —
for even though the kingdom of the sitra achra overpowered
and thousands and myriads of Israel were slain —
and moreover they were not permitted to be buried —
yet Hashem performed a great miracle that they did not decompose —
for it is impossible for the flesh of a dead person not to decompose —
and afterwards they were also given burial —
in the aspect of *"and the dust shall return to the earth as it was"* [Koheles 12:7].
For the bodies of holy Israel are in their root
the aspect of the contractions through which one merits to receive fully
the light of the intellect and life-force —
the aspect of the soul.
And therefore after one's passing the body is buried in the earth —
whose root is the aspect of Malchus — the aspect of contraction —
and the spirit returns to G-d — etc. —
in the aspect of *"but the soul of my master shall be bound in the bundle of life"* [Shemuel I 25:29].
And therefore this was established as the fourth blessing —
HaTov v'HaMeitiv [Who is good and does good] —
as stated in the laws governing meal conduct.
[§5]
A mitzvah to recite Birchas HaMazon over a cup [of wine] —
for the cup is the aspect of Malchus — as is known —
and one holds it in one's hand with five fingers
corresponding to the Five Books of Torah —
which are the essential power and strengthening of Malchus —
and the wine within it is the aspect of daas [knowledge] and Chochmah — as stated.
And therefore it must be whole —
for holy Chochmah and Malchus are in the aspect of completeness — as stated.
[§6]
The cup requires rinsing on the inside and wiping on the outside —
meaning its inside should match its outside —
see Tikkunnei Zohar, Tikkun 28 —
in the aspect of: "as my heart is, so I said to his brothers" [Bereishis 44:20] —
and the verse: *"my mouth shall speak wisdom and the meditation of my heart shall be understanding"* [Tehillim 49:4] —
and likewise: *"the heart of the wise guides his mouth"* [Mishlei 16:23] —
the aspect of Malchus — the mouth —
the opposite of the kingdom of the sitra achra — the yetzer hara —
the aspect of Esav — who is impure and reprehensible
both inside and outside —
and even if he sometimes speaks something correct with his mouth,
"seven abominations are in his heart" [Mishlei 26:25] —
in the aspect of: *"for he hunted with his mouth"* — said of Esav —
which is the aspect of what is explained within
regarding the yetzer hara clothing himself at times in mitzvos.
סִימָן קפ״ב
[§1]
"A man shall not wear a woman's garment" — etc. — for man and woman are rooted in the aspects of sun and moon — intellect and Malchus — and from there is the root of their garments — as stated. And therefore each must guard its own aspect — and not exchange or replace — and leave one's boundary — G-d forbid. For through this the sitra achra suckles — G-d forbid — the aspect of the union of the sitra achra — the aspect of adultery — G-d forbid. And see in Likutay Halachos Yoreh Deah on this matter — and in Choshen Mishpat, the Laws of Deposits — on this discourse — and you will understand further.
[§5] The Shabbos lamps [Siman 261] — and it is explained in the kavanos that they correspond to Binah and Malchus — meaning Malchus then receives the illumination of supernal Chochmah through Binah — for they are the two companions that never separate — as is known. And this is the aspect of: "One who wishes to become wise should face south — for the Menorah is in the south" — as our Sages taught. And this is the aspect of the setting of the table on Shabbos — for Malchus ascends then from the aspect of poverty to the aspect of wealth — in the aspect of the royal table — in the aspect of: "one who wishes to become wealthy should face north — for the Table is in the north."
סִימָן קפ״ג וְכוּ׳ — הִלְכוֹת נִדָּה
[§1]
The laws of niddah. See Zohar Pinchas 226b: "the children of niddah — etc. — the Heh departed from its place — which is the Matron — the yetzer tov — and in its place entered a maidservant — the yetzer hara — and the secret of the matter: as a plague appeared to me in the house — and this is the impure blood of the niddah" — etc. It is explained: the impurity of niddah is from the aspect of the yetzer hara — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of the maidservant: "when a maidservant supplants her mistress." And this is the aspect of what is cited: that Esav suckled from the impure blood of niddah in Rivkah's womb — and therefore he was red and a man of blood. And therefore: the impurity of niddah is in the aspect of nega — as stated — for nega is the aspect of the opposite of oneg — which is the aspect of holy Chochmah — as is known. And therefore: children of niddah are afflicted with tzara'as — as our Sages taught.
[§2]
And since the essential hold of the yetzer hara is in the seven attributes — the aspect of: "for seven times a righteous man falls and rises" — as is known — for in the aspect of the mochin — which are above the attributes — it has no hold at all. For a person does not transgress unless the mochin have departed from him and madness and a spirit of folly have entered him. And therefore: she shall be in her niddah state for seven days. And by Torah law there are many distinctions between a niddah and a zavah — and all is explained according to the above — but this is not the place to elaborate. And already our Sages taught: the daughters of Israel were stringent upon themselves — that even if they see only a drop of blood the size of a mustard seed — they sit seven clean days upon it. For such is the way of the yetzer hara: today it says to him: do such — etc. — and at first it resembles a thread of a spider's web — and then — etc. — as our Sages taught. And therefore one must guard against it and purify oneself from its impurity — even in the smallest amount.
[§3]
And this is the aspect of the seven clean days — to purify all the attributes — which are the aspect of the seven days — so that there be no hold of evil in them whatsoever. And in particular one who has already stumbled in the hold of the yetzer hara — even in the smallest amount — must be even more precise regarding oneself — and greatly regret — and repent over the past — and guard oneself greatly for the future — not to give any room to the hold of the inclination in any of one's attributes — even in the smallest amount — but all of them shall be clean and pure.
[§4]
And afterwards she immerses in pure water containing forty se'ah — so that her entire body ascends in them. Meaning: one nullifies all the physicality of one's body — only for the aspect of the waters of holy Torah — which are the aspect of forty se'ah — for each se'ah is six kav — and likewise each kav is four revi'is — which is the aspect of the forty days of the giving of the Torah — and each day is twenty-four hours — which is the aspect of the forty se'ah mentioned. And also: the waters are the aspect of the waters of holy daas — the aspect of supernal intellect — through which one completes one's purification. For holy Torah and holy intellect illuminate one in all one's ways — until one merits to draw close to Hashem through every thing in the world — even through physical matters — the aspect of: waters in which one's entire body ascends — as stated.
[§5]
And this is the aspect of the fixing of the woman's veses [menstrual cycle]. For there are times — and there are times for good and times for bad — G-d forbid. And all is according to the aspect of the ascent and descent of Malchus — G-d forbid — the aspect of the days of the moon's filling and its deficiency — the aspect of the building of holy Malchus and its destruction — G-d forbid — as is elaborated on this in our Sages' teachings. And these times pass upon every person according to one's aspect — in those times that one knows within oneself — that one is accustomed to be provoked by one's inclination more — which is the aspect of times of evil. And the essential is at the beginning of these times. And therefore our Sages taught: the standard veses of an intermediate cycle is once every thirty days — which are the general days of the moon's filling and deficiency — as stated. And there are also vestos of the body — such as through excessive eating — and the like. And likewise spiritually: there are those who know within themselves that sometimes when they stumble in some excessive eating and drinking — or the like — in some physical matter — then their inclination is provoked upon them more. Especially when one knows one has already stumbled many times — G-d forbid — through such things. Therefore in addition to needing to guard oneself greatly from this — even when one has already stumbled — G-d forbid — again in such a physical matter — even if it is a matter of permission and is allowed — even so one must immediately afterwards check and be extra careful — and search within oneself — whether through this the hold of the yetzer hara has seized — which is the aspect of the impurity of niddah — as stated. And according to this approach it is easy for the discerning to explain many more laws and rulings in this matter.
[§6] And therefore it is a mitzvah to honor Shabbos in fine garments — for it has already been explained that the supernal intellects are the aspect of the garments of honor of the person — and therefore it is a mitzvah to wear white garments then — corresponding to the supernal whiteness — in the aspect of *"and streams from Lebanon"* — from the whiteness of the brain [levunah d'mocha]. And לָבָן contains the letters ל-ב-ן — which are the initials of: lamed-beis nativot — the thirty-two paths of Chochmah — and also ל״ב נוּ״ן — lamed-beis and nun — meaning one binds the nun — the aspect of Malchus — to the 32 paths of Chochmah.
סִימָן קצ״ב — בִּרְכַּת זִימּוּן
[§1]
And therefore when three [men] are present, they recite Zimun —
and the senior recites and two respond after him — etc. —
for three of Israel encompass the three aspects mentioned above —
namely: Chochmah, Malchus, and Torah —
and each one of them is comprised of three.
For Chochmah encompasses Chochmah, Binah, and Daas [knowledge].
And Torah is threefold — as our Sages taught [it was given to a three-fold nation, etc.].
And Malchus is the aspect of:
"Hashem reigns — Hashem has reigned — Hashem shall reign."
And this is the aspect of why in the fourth blessing — HaTov v'HaMeitiv —
one must say three mentions of kingship, three goodnesses, and three acts of kindness.
And therefore when three recite Zimun —
one recites and two listen and respond —
this is the aspect of "the words of the wise heard in quietness" — as explained within.
[§2]
And therefore one begins: "Hav lan v'nevoreich" [Give us and let us bless] —
and it is cited in the Siddur Kol Yaakov that haben lan
contains the letters of Levanah [moon] —
for this is the aspect of the filling of the moon — as stated —
and this is what one says: "b'reshus" [with the permission of] — etc. —
"let us bless."
And they respond: "Blessed is He from Whose bounty we have eaten,
and through Whose goodness we live" —
for the essential life-force is only through the good —
which is the Torah and the Chochmah and the holy intellect clothed in every thing — as stated.
[§3]
And when ten are present —
"among ten the Shechinah is present" —
therefore one invites with [G-d's] Name —
for there is there a greater revelation of G-dliness.
And therefore one must try to obtain a cup of blessing to recite over —
as explained in Shulchan Aruch at the end of Siman 201 —
and it is cited in the Zohar that through this one merits longevity —
for through this one reveals and draws the light of holy Chochmah and intellect —
which is the source of life — as stated.
[§7] And therefore one is strict about the Shabbos lamps — that the oil and wicks should be valid — so that the oil flows after the wick — for the wick alludes to Malchus and the oil to Chochmah — as is known — and therefore they must be joined and unified in a complete union — that no aspect of the kingdom of the sitra achra of Chochmah and Malchus should have any hold — G-d forbid — so that the holy light burns well and does not go out — and so that one not come to desecrate Shabbos.
סִימָן ר״א
[§1]
The laws of mikvaos. See there the many distinctions in law between a spring and a mikveh of rainwater — and the like — and all is somewhat understood according to the above. For a spring is from the aspect of supernal Chochmah — as is known. And therefore it purifies even when the water is flowing. For it is in the aspect of: "a flowing spring — the source of wisdom" — from which the light goes and spreads to all levels — the aspect of: "let your springs spread outward" [Mishlei 5:16]. And therefore one can draw close to Hashem through every thing in the world — through the intellect that illuminates a person. For it is in the aspect of: "going and shining until the day is established" — the aspect of flowing water — that the waters go and flow even far from the place of their springing. But the mikveh is in the aspect of Malchus — which has nothing of its own — only what is influenced upon it from aspects and levels of holiness above its own — the aspect of rainwater and the like — that gather and are collected into the mikveh. And it is only in the aspect of measure and contraction — to receive the light and life-force through it. And therefore it purifies only through ashboron [still water] — that the water within it be gathered and collected — for it is from this aspect.
[§2]
(See Maurai Or.) And there is yet much to explain in this — and it is somewhat self-evident to the one who studies it.
[§1] And this is what [the Sages] said: one who is traveling and Shabbos overtakes him on the road — he may not place his purse upon his donkey — for he is commanded regarding [the donkey's] resting — but should give his purse to a non-Jew — etc. For even a donkey — which is an impure animal and is from the aspect of the sitra achra — nonetheless, since it belongs to a Jew, it has already gained some hold in the side of holiness — for it has become a chariot toward it — and therefore one is commanded regarding its resting. And therefore he gives his purse to the non-Jew who has no part in holiness. And moreover — this was only permitted regarding money that already belongs to him — for the money of a Jew too has a root in holiness — as is stated elsewhere: *"in the shadow of wisdom, in the shadow of silver"* [Koheles 7:12] — and likewise holy wealth is from the aspect of holy Malchus — as stated above. But money that has not yet come into the Jew's hands — such as if he found a lost object — he may not give it even to the non-Jew — for it is forbidden to damage the holiness of Shabbos even through a non-Jew — as stated. And therefore if there is no non-Jew with him — he is permitted to place [the purse] upon the donkey — but only in the manner described in the Shulchan Aruch — see there — and from this the other matters explained in this Siman are understood.
סִימָן ר״ב — בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת
[§1]
It has already been explained regarding what our Sages instituted —
general and specific blessings —
and every thing in which the light of the holy intellect shines more vividly —
and through which one merits to draw close to Hashem more —
they instituted a blessing of its own because of its importance —
such as bread and wine — etc. — as stated.
And from this many particulars in these laws are self-evident.
[§2]
Precedence in blessings goes to what is most beloved [Siman 211] —
for whatever is customarily most beloved to a person —
presumably the spiritual life-force most suited and close to his soul
is clothed within it —
and therefore it takes precedence in blessing.
And likewise what belongs to the Seven Species
with which the Land of Israel is praised —
which is the aspect of holy Malchus —
and its air makes one wise —
presumably within these species is clothed
the light of Chochmah and holy life-force most vividly.
And of these species themselves —
whatever is mentioned closest to the word eretz [land] in the verse —
presumably the holiness of the Land shines within it more —
and therefore it takes precedence in blessing.
[§3]
And therefore one blesses over the essential item and exempts the secondary —
for since that is the essential thing —
one must bind the essential to the holy intellect and life-force clothed within it —
and the secondary is automatically included within it.
And some say that if the secondary is more beloved,
one blesses over it first —
due to the merit of what is beloved — as stated.
[§4]
And since the essential blessing is to bind oneself
to the life-force and Chochmah in every thing —
and this is impossible except through the aspect of Malchus —
our Sages therefore taught, and it is explained in Siman 214:
any blessing that does not contain mention of [G-d's] Name and Kingship is not a blessing —
for the essential wisdom and knowledge is only the knowledge of His Name —
and in the Zohar they said:
"What is His Name? This is Chochmah."
And therefore the blessing must contain mention of Name and Kingship.
[§5]
Responding Amen after a blessing [Siman 215] —
for Amen in numerical value equals [the Names] Havayah and Adnus —
which is the aspect of uniting Malchus with her Beloved —
the moon receiving light from the sun —
which is the aspect of Chochmah.
And therefore our Sages taught:
"Whoever responds Amen with all his power and intention" —
which is also from the aspect of Chochmah and his life-force —
"the gates of Gan Eden are opened for him" —
which are the aspects of lower Chochmah and upper Chochmah —
meaning he himself also merits to enter the gates of holy Chochmah
through the aspect of Malchus —
which is the aspect of lower Chochmah — as is known —
and therefore he merits to respond Amen even in the World to Come.
סִימָן רט״ז–רי״ז — בִּרְכַּת הָרֵיחַ וְהַבְּשָׂמִים
[§1]
For fragrance does not enter the body —
it only rises to the brain —
where the dwelling of the light of the intellect and the soul is —
and the spices themselves are the aspect of Malchus — as is known.
And therefore one must bless over fragrance as well —
and bind oneself to the holy life-force and intellect clothed within it —
and draw close to Hashem through it.
Only since it does not enter and remain within the body —
rather its pleasure passes and departs immediately —
for in its root it is a spiritual and very refined matter —
therefore one does not recite a blessing after it.
[§2]
And this is the aspect of
*"and he smelled the scent of his garments and blessed him"* [Bereishis 27:27] —
said concerning Yaakov —
and our Sages taught that the scent of Gan Eden entered with him —
which is the aspects of lower and upper Chochmah mentioned above —
which are the source of blessing — as stated —
therefore "and he blessed him."
[§3]
And therefore there are also general and specific blessings over fragrances —
all as stated above.
And therefore it was customary to bless over incense and fragrance after the meal —
to show that the side of Yaakov has prevailed
and Esav — the yetzer hara — has no hold in the meal —
for the meal was intended only for the life of the soul —
which is the fragrance — as our Sages taught.
And this is the aspect of: *"the righteous eats to satisfy his soul"* [Mishlei 13:25].
And therefore one does not bless over a fragrance that has no substance —
for it is impossible to receive the light of the intellect
except through the aspect of Malchus —
the aspect of contraction —
from which is the root of all things from which a person receives his life-force.
## Segment 231
סליק חלק יורה דעה
Pesukei d'Zimrah Praise — Yetzirah Connecting Asiyah to light above
# אבן העזר
URL: https://ajew.org/reader-plain/nachas-hashulchan/1/4/
# אבן העזר
אבן העזר
Source: https://ajew.org/reader/nachas-hashulchan/1/4
## Segment 1
סימן א
Shema + Amidah Acceptance of yoke + Chen = Prayer accepted
## Segment 2
הלכות פריה ורביה א ':
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin. Part II: Orach Chaim Simanim 8–49 complete. Part III will continue with Siman 55 (Minyan) through Siman 135 (Krias HaTorah). Translated according to faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy. Ashkenazic transliterations throughout. Hebrew citations follow the original. May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
## Segment 3
מבואר כבר כ"פ כי חיבור בחי' החי"ת והנו"ן שהם בח'י חכמה ומלכות (המבואר בסימן א' בלקוטי מוהר"ן) הם שורש בחי' חיבור איש ואשה ועל ידם כל ההולדות דקדושה של מצוות ומעש,ט וע"כ מחויב כל אד לישא אשה כדי לפרות ולרבות כי כל מה שנתרבין נפשות ישראל העוסקים לקשר עצמם אל אור השכל דקדושהלהכיר אותו ית' עי"ז נעשה רצונו ית' ונתגלה ונגמר ביותר תכלית כוונת הבריאה שהיתה רק בשביל התגלות אור כבודו י"ת בבחי' לכבודי בראתיו וכמובא בזוה"ק בגין דישתמודעין ליה וכל מה שניתוסף נפש מישראל נתגלה ונמשך בחי' הכרה וידיעה חדשה כי בני אדם משונים כל אדח זה מזה בדיעותיהם והכרותיהם וע"כ כל מיש אינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים. כי זה מבחי' עוש אדמוני איש הדמים בחי' היצה"ר שהוא השטן והמלאך המות והשופך דמים של כל הבריות. וזה וממעט את הדמות. בחי' צלם אלהים שהוא בחי' אור החכמה שמאיר בפני אדם בחי' חכמת אדם תאיר פניו וכמבואר במ"א ולפעמים המלכות דקדושה נקראת דמות כידוע. (עיין מאורי אור) וזה וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. כי פוגם בבחי' מלכו' בחי' השכינ' הקדוש' ששוכנ' בישראל כידוע. וזה כל מ ישאין ל ואשה שרוי בלא ברכה בלא תורה וכו' כמו שארז"ל (יבמות ס"ב ע"ב) והכל נכלל בבח'י המשכת התיקונים הנ"ל כידוע. וזה בח'י ראה חיים עם האשה וכו' כי ע"י אשה דקדושה ששרשה מבחי' מלכות דקדושה זוכה לקבל מאור השכל שהוא בחי' חיים. וע"כ בן י"ח לחופה (י"ח אותיות חי) וביארו הפוסקי' מזה הטעם שאינו חייב בזה תיכף כשנעשה בר מצוה הוא מחמת שצריך לעסוק בתורה קודם שישא היינו כנ,ל כי עיקר כח המלכות בחי' אשה יראת ה' הוא ע, יעסק התורה וע,כ אם עוסק בתורה ביותר ומתיירא שלא יתבטל מתלמוד תורה עH הנישואין מותר להתאחר בפרט מי שחקשה נפשו בתורה כבן עזאי והוא שלא ייה יצרו מתגבר עליו היינו כנ"ל.
[§1] And therefore on Shabbos night one does not conclude with "Shomer amo Yisrael" [Guardian of His people Israel] in the blessing of Hashkiveinu — for Shabbos itself is the protection from all afflictions — G-d forbid — for then the light of Chochmah and daas shines with wondrous illumination — and through this all afflictions are automatically absent — as it is said: *"they shall not harm and they shall not destroy"* [Yeshayahu 11:9] — for "the earth shall be full of knowledge of Hashem." And also: all the sitra achra — from which all afflictions come — are fully subdued then — as stated.
## Segment 4
כי תכלית לימוד התורה בכדי ליתן כח להיצ"ט בחי' מלכו תדקדושה להתגבר על היצה"ר. משא"כ כשרואה שיצרו מתגבר עליו אזי מחויב בוודאי לישא אשה בכדי שיהיה לימוד תורתו בטהרה בבחי' צדיקים ילכו בם המבפ"נ. וע,כ כיון שיש לאדם זכר ונקבה שהם כנגד שני הבחינות הנ"ל בחי' אור השכל ובחי' מלכות אזי קיים מצוות פריה ורביה כי כבר יוכל העולם להתקיים על ידו ושיהיה נגמר כוונת הבראיה בשלימות ע"י בחינת המשכת התיקונים הנ, להכלולים בבחי' זכר ונקבה. אך אעפ"כ אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך שישא אשה בת בנים כי מאחר שהעיקר הוא שיהיו בנים צדיקים ותלמידי חכמים שימשיכו השכל של השגת אלהותו ית' בעולם והאדם הוא בעל הבחירה ומי יודע איזה דרך יבחרו להם ע,כ צריך להוליד עוד בנים וכמאמר הכתוב ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע איזה יוכשר וכו' או אם שניהם כאחד טובים
סִימָן א׳ — הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר
"One should rouse himself like a lion" [Shulchan Aruch, Orach Chaim 1] — etc.
See Discourse 1, Ashray T'mimay — etc.
[§1]
It is known that day and night correspond to the illumination
of the sun and the moon [in the kabbalistic sense].
And the [teaching] "one should rouse himself like a lion" —
this corresponds to the aspect of Abba [the supernal Father-principle],
which is the aspect of Chochmah [Divine Wisdom], as is cited [in the sacred sources].
"To arise in the morning" — etc. —
meaning, that he himself should be the one who awakens the dawn:
that he should not wait for the awakening to come to him from above —
to bring him to understand the wisdom and the intellect [sechel]
that exists within every thing —
but rather that he rouse himself, alone, toward this.
[§2]
This is precisely "to arise in the morning" —
for in truth there are times that are favorable, and the reverse, G-d forbid —
just as in every day there are day and night,
evening and morning. Certainly, at the time of the strengthening of darkness,
it is impossible to force the moment — to draw precisely then the actual light of the intellect,
as is known. And then one must set aside one's thoughts and rely on faith alone,
and believe that in every thing, in every place, and at every time —
there are certainly sparks of the holy intellect through which to draw close to Hashem, may He be blessed.
But for now, one cannot understand all of this —
yet one nonetheless certainly believes in this with complete faith.
And then sometimes the faith illuminates for him like the actual light of the intellect itself.
And sometimes, on the contrary — through the darkness and the withdrawal of the light of the intellect,
through this very thing, new intellect is born —
for one enters into the aspect of faith and a great illumination is added to him.
[§3]
But nonetheless one must watch over himself and wait and hope at every moment —
perhaps he will sense within himself some beginning of an awakening of the holy intellect —
and then he should strengthen himself to rouse and fortify it
with every manner of holy strengthening,
and to serve his Creator through it,
until he comes to be in the aspect of "he himself awakens the dawn."
[§4]
And this is the gloss [hagaha]:
"In any case, he should not delay past the time that the congregation prays" —
for it is explained within [the discourse] that through this [i.e., through Torah]
all prayers are received — etc.
Since not every person merits [the highest level],
one must at the very least be careful to pray at the time that the congregation prays,
for then the prayer is received — as our Sages taught.
And this: *"I have set Hashem before me always"* [Tehillim 16:8] —
this is a great fundamental principle in Torah — etc. —
for this is the essential lesson meant to guide one
to fulfill "I have set Hashem before me always" —
to look always only at the intellect and the divine life-force
[chiyus Elohus] that exists in every thing.
[§5]
And this: "He shall not be ashamed before those who mock" —
for they are from the side of Esav [Esau],
who despised the birthright and mocked Yaakov [Jacob]
when he took the birthright from him —
as our Sages expound: "He who looks — looks;
he who sets the table" [i.e., "Tzafah tzafis, aroch hashulchan"] — etc.
[And this: "yet he should not quarrel with them —
only in the manner that Yaakov conducted himself with Esav"].
[§6]
And this: "also in tznius / modesty in conduct" — etc. —
for sometimes the yetzer hara [evil inclination]
clothes itself in a mitzvah, and it seems to him that his intention is for the sake of Heaven,
when in truth it is only to glorify himself before people —
therefore there is nothing as beautiful as modesty.
[§7]
And this: "and when he lies upon his bed, he should know before Whom he lies" —
meaning that even at the time of the withdrawal of the mochin
[higher faculties of consciousness] and the intellect —
when the essence [of one's service] is only faith, as above —
nonetheless he should bind himself to the
reshima [residual impression / trace of light] that remains within him
from the illumination of the holy intellect.
For the essential life-force of faith also comes only from the holy intellect —
in the aspect of *"and Chochmah [wisdom] gives life"* [Koheles 7:12] —
as is understood in Siman 255.
## Segment 5
סימן ב וכו'
Torah Reading · Synagogue · Commerce · Hand-washing for Meals · Breaking Bread · Meal Conduct · Mayim Acharonim · Birchas HaMazon · Fruit Blessings · Fragrance · Miracles · Thanksgiving · Dream Improvement · Various Blessings · Minchah · Maariv · Shema al HaMittah · Marital Holiness
## Segment 6
לא ישא אדם אשה שיש בה שום פסול. כי יש לחוש שלא יכשל ח"ו בבחי' החיבור והיחוד דסט"א ח"ו. וכל הנושא אשה פסולה משום ממון הויין ליה בנים שאינם מהוגנים. כי מאחר שגם בחיבור זה חשש פיסול אלא שנשאה מחמת הממון ותאוות ממון הוא בחי' לב כסיל לשמאלו כמ ושדרז"ל (במ"ר פ' כ"ב) שזה מבחי' היצה"ר שעליו נאמר לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו' וע,כ הבנים שנולדים מחיבור זה אינם הגונים. וע,כ גם אשה כשרה אין לדקדק כ"כ בנידון הממון שפסקה לו בכדי שלא יהיה עי"ז ג"כ בכלל נושא אשה לשם ממון שזה מבחי' היצה"ר בחי' כסילות היפוך החכמה והשכל דקדושה שמשם שורש בחי' היחוד והחיבור דקדושה כידוע. וע,כ עזות פנים ואכזריות סימני פסלות הן כי הם מסטרא דעשו שהיה רוצח ואכזר כשדרז"ל. וכן דרז"ל העז איש רשע בפניו זה עשו וכו' והן עיקר מדותיו של היצה"ר שהוא אכזר גדול על האדם בלי חמלה כלל וכמו שדרז,ל על פסוק מציל עני מחזק ממנו וכו' ומתגבר עליו בעזותו שהוא מבחי' המלכות דסט"א שהוא בחי' עזות מלכו תבלא תגא וכמבואר במ"א. וע,F ישתדל האדם לישא בת ת"ח שהיא מבחי' המלכות דקדושה שהיא בחי' בת החכמה בחי' אבא יסד ברתא כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כמובא בזוה"ק וכן ג,כ יזהר להשיא בתו לת"ח שזה תכלית בחי' החיבור דקדושה עד שנעשה בחי' אור הלבנה כאור החמה. וזה לא מצא בת ת"ח ישא בת גדולי הדור וכו' עיי"ש. וכל זה מחמת שהם סמוכים ביותר לבחי' קדושת המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ מצוה לאדם שישא בת אחותו כי על החכמה נאמר אמור לחכמה אחותי את. נמצא שבת אחותו מרמזת לבחי' בת החכמה. וע"כ יש אורמי םאף בת אחיו (עיין מאורי אור ותבין). וע"כ נאה לת"ח שישא בת כהן. כי הכהן כלול מכל הבחי' הנ" לכמובא לעיל וע"כ בתו היא ג"כ מבחי' זו. וע"כ לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה כי זה מבחי' היצה"ר והסט"א דשארי בחיבורא וסיים בפרודא וכמובא במ"א וזה ג,כ מבחי' היצה,ר שמלתבש עצמו לפעמים במצוות ואח"כ מביא עי"ז לדבר עבירה ח"ו כנ"ל. וע,כ אם הודיע לה תחילה שהוא נושא אותה לימים ידועים מותר. כי מאחר שנתרצית לכך לא היה בזה שום אונאה והעלם דבר שזה מדרכי היצה"ר ע"כ אף שהחיבור הוא רק לימים ידועים הוי חיבור דקדושה. ויש להרחיב הביאור קצת בזה עוד ומובן ממילא. וע"כ לא ישא בחור זקנה ולא זקן ילדה כי דבר זה גורם לזנות. כי צריך שיהיה החיבור בבח'י שתהיה אור הלבנה כאור החמה. משא"כ אם הם רחוקים זה מזה בבחינותיהם וטבעיהם שהוא זקן והיא ילדה וכן להיפך יכול להיות מזה בחי' אחיזה להסט"א סטרא דפרודא ח"ו עד שגורם לזנות. וגם מחמת כי היצ"ט הוא בבחי' טוב ילדי מסכן וחכם והיצה"ר הוא בחי' מלך זקן וכסיל (עין קהלת ד) ע"F אין לצרף שני הבחינות ביחד שלא יהיה יניקה מזה להסט"א והיצה"ר ביותר אא"כ כוונתם לשם שמים כמבואר בפוסקים בשם הספר חסידים. וגם בזה צריכין להרחיב הביאור קצת כי היהצ"ר נקרא זקן ועיקר התגברותו על האדם הוא בימי הילדות שהמוח והדעת אז הם בקטנות עדיין ורתיחות הדמים גוברים ע"כ הוא מתגבר אז ביותר וכמובן ממקראות הרבה. והיצ"ט נקרא ילד ועיקר שליטתו בימי הזקנה שאז נתמתק קצת רתיחות הדממים והדעת מתיישבת ביותר. וגם לפי פירוש הפשוט היצה"ר נקרא מלך זקן וכסיל כי שולט על האדם מנעוריו מימי ילדותו והיצ"ט נקרא ילד כי בא להאדם אח"כ בהיותו בן י"ג שנים ובן דעה קצת וע"כ אין לצרף זקן עם ילדה וכן להיפוך כנ"ל.
[§8]
And this: "and immediately upon waking from sleep he should rise with alacrity" —
for through binding himself even at the time of the withdrawal of the intellect
to the reshima that remains from the illumination of the holy intellect —
through this itself it becomes easy for him to wake from his sleep with alacrity,
and to draw upon himself the light of the actual holy intellect in truth —
and through this itself the unification of the
ח [ches] and the נ [nun]
mentioned above is also achieved
[forming the word חֵן — chen / grace].
[§9]
And this too is the matter of Tikkun Chatzos [Midnight Lamentation] —
to be distressed and sorrowful over the destruction of the holy Temple
[which is the aspect of holy Daas / Knowledge]
and the exile — for since then, the grace and esteem of Israel has fallen —
all due to the strengthening of the yetzer hara,
the minister of Esav, which is the aspect of
"a wave that submerges the ship" [Babylonian Talmud, Bava Basra 73a].
Therefore, after the Tikkun Chatzos one must engage in much Torah study —
for through this is his [the yetzer hara's] primary subjugation —
and through this one merits grace, and all prayers and petitions are received.
This is [also] the aspect of the thread of kindness [chut shel chessed]
that is drawn over one who studies Torah at night.
Moreover, the primary perfection of the rectification of prayer is also through
engaging in Torah at midnight, as is known.
[§10]
And this: "A little supplication with intention" — etc. —
for prayer itself is also in the aspect of
Malchus [Kingship / the Divine Feminine principle],
the aspect of נ [nun].
And when one attaches to it the intention of the heart and the intellect —
which is the aspect of ח [ches] —
through this the aspect of chen [grace — חֵן] is achieved,
and one's petition is received —
this is the [meaning of] "the words of the wise are heard in nachas / tranquility"
as expounded within.
[§11]
And this: "It is good to recite the passage of the Akeidah [Binding of Isaac],
the passage of the Manna, the Ten Commandments,
and the portions of the Olah and Mincha offerings" — etc.
For through the Akeidah, the intensity of the judgments of Yitzchak [Isaac] were sweetened,
so that the forces of the other side would not draw from them —
[that is,] the yetzer hara and his hosts,
who are of the aspect of Esav.
Also, through this, it is rooted into the souls of Israel
to give their lives for the sanctification of His Name —
and through this is the primary subjugation of the yetzer hara, as is cited.
[§12]
The passage of the Manna — in order to strengthen trust [bitachon] in Hashem,
may He be blessed, so that the burden of livelihood not preoccupy him,
allowing him to engage in Torah all the more —
in the aspect of "the Torah was given only to those who ate the Manna" [Mechilta].
The Ten Commandments — for they are the totality of the Torah, as is known.
The portions of the Olah and [Mincha] offerings —
for the sacrifices correspond to the aspect of
*"G-d saves man and beast"* [Tehillim 36:7] —
[and the verse] *"When a man brings [an offering] from the cattle"* —
as is known; and through this a great unification is made —
the joining of the ח and the נ —
and through this all prayers are received, for they stand in place of the sacrificial offering.
סִימָן א וְכוּ׳ — הִלְכוֹת שְׁחִיטָה
[§1]
The laws of shechitah [ritual slaughter] — according to the discourse Ashrei Temimei Darech, Siman 1. See in the kavanos of shechitah — and in particular in the Siddur Kol Yaakov — where it is explained that cattle and beast [behemah and chayah] are rooted in the aspect of the Nukva — the aspect of BaN — the aspect of Malchus. And therefore they were created from the dust — and require shechitah of both signs — etc. But the fowl — its root is in the male — etc. — and one sign suffices. And the fish — whose root is higher — etc. — and they require no shechitah at all — etc. And according to our approach this is further understood.
[§2]
For a person must bind himself and gaze only upon the intellect and spirituality and divine life-force that is in every thing. But one merits this only through the aspect of Malchus — etc. — as the whole matter is explained within. And therefore at the time of eating — through which is the essential sustenance of man's life-force — and in which is the essential hold of the physical — the aspect of the sitra achra of Esav — the aspect of the yetzer hara — as is elaborated also in the section of Orach Chaim — therefore the battle between the aspects of Yaakov and Esav is then very great. And since the essential subduing of the aspect of Esav is through Torah study — one must speak words of Torah at the table. And since the essential establishment of the meal is upon the bread — therefore ten commandments were ordained regarding bread — to sanctify the eating — that the sitra achra of Esav — the strengthening of the yetzer hara — not hold onto it — G-d forbid.
## Segment 7
וזה בחי' האסורים לבא בקהל כי שיערה התורה הק' בחכמתה כי מעורב בהם רע כ"כ מבחי' היהצ"ר והסט"א עד אשר אם יתחברו עם קדושת קהל ישרא לאז לא די שלא יתתקנו ויעלו גם הם אל הקדושה אלא אף גם שיפגמו את הקדושה ח"ו ויקבלו וינקו משם כ"כ עד שיתגבר הרע שלהם ביותר וע,כ אסרתן התורה מלבא בקהל וכל אחד כפי בחינתו כי גם ממזר אסור איסור עולם אע"פ שהוא בקדושת ישראל לכל דבר וארז"ל ממזר ת"ח וכו' וכן עמוני ומואבי אסורין איסור עולם אבל מצרי ואדומי אינם אסורין אלא עד שלש דורות ובזה מבואר כמה הלכות שבסי' ד':
[§3]
But one must be even more careful at the time of eating meat — for our Sages taught: bread and water — they asked for this properly — and therefore it was given to them properly — the aspect of: "in the morning you shall be satisfied with bread" — it emerges that the eating of bread is in the aspect of the light of day — the aspect of intellect and the sun. But meat — they asked for this improperly — and therefore it was given to them improperly — the aspect of: "in the evening you shall eat meat" [Shemos 16:12] — and therefore one must be especially careful regarding the hold of the yetzer hara upon it. Regarding it, it is said: *"man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced"* [Tehillim 49:13]. And it is said: *"who knows — etc. — and the spirit of the beast that goes downward to the earth"* [Koheles 3:21]. And also: through the shechitah one cleanses the animal of its blood — which is the aspect of judgments and gevuros — from which is the root of the yetzer hara's hold — the aspect of Esav who was red. And therefore the wicked are called anshei damim [men of blood].
[§4]
And therefore cattle and beast that were created from the dust — and whose root is from the aspect of Malchus — whose essential building is from the aspect of gevuros — and in which is the essential hold of the sitra d'mosa — G-d forbid — the aspect of: "her feet descend to death" [Mishlei 5:5] — therefore they require shechitah of both signs — the windpipe [kaneh] and the esophagus [oshut] — which correspond to the aspects of Yaakov and Esav — as is known. And this corresponds to the two aspects of the yetzer hara's temptation — for sometimes it dresses itself in mitzvos — etc. — as explained within. But fowl — which was created from the swamp — which also contains the power of water — the aspect of chasadim — the aspect of the waters of Chochmah — the waters of Torah — therefore the hold of the sitra achra is not as strong in it — and one sign of shechitah suffices. But fish — which were created only from the water — and therefore have the aspect of eina pekicha [the open eye] — the aspect of what one must gaze upon with an open eye — only the intellect in every thing — therefore they require no shechitah at all — and their gathering itself is their purification. And therefore the righteous were compared to fish — as our Sages taught.
[§5]
And therefore one may not slaughter until one has slaughtered three times in the presence of a wise and expert man — and they explained: one needs specifically also that he be a sage — etc. — and the custom is that one does not slaughter unless one has received authorization from a sage — etc. For the essential shechitah — the subduing of the spirit of animality and foolishness — the aspect of zevichas hayetzer [the slaughter of the yetzer hara] — is through the holy light of intellect and Chochmah — which one merits through Torah study — as stated. And therefore authorization from a sage specifically is required. And therefore: the shechitah of a non-Jew is neveilah [invalid] — even if he does not worship idols — etc. — for the essential power of shechitah is through the power of Torah study — and this is the aspect of: "and you shall slaughter as I commanded you" [Devarim 12:21] — specifically. But one who is far from the holiness of Torah has no power to rectify through his shechitah — and his slaughter is neveilah specifically — for he is from the aspect of the moon of the sitra achra — the aspect of the sitra d'mosa.
[§6]
And therefore also a mumar l'hakh'is [one who transgresses to spite] — since he has so damaged — his law is also as stated. And likewise one who is an apostate regarding idolatry — or one who publicly desecrates Shabbos — etc. And therefore: shechitah — although it does not require intention — etc. — even so it requires the power of a human being — for since the essential subduing of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — is through Torah study with force — through which strength is given to holy Malchus to prevail — etc. — as explained within — therefore the force of a human being specifically is required. And since it comes through the force of a Jew — who receives strength from holy Torah — through which the animality and foolishness are subdued — and they merit to the aspect of adam [man]: "you are called adam" — the aspect of: "this is the Torah — a man" [Bamidbar 19:14] — for through holy Torah one subdues the animality and foolishness — and merits the aspect of adam = numerically 45 [mah] — as is known — therefore even if it was performed without intention — it is valid — for the rectification was automatically accomplished — since it came from the force of a Jew of Israel whose root is in the aspect of supernal Chochmah — the letters koach mah — the aspect of the power of adam — the aspect of the power of Torah — which is the aspect of adam — as stated.
[§7]
And therefore: if one slaughters with something attached to the ground — the shechitah is invalid. For the ground is the aspect of Malchus — and there is the essential battle of holy Malchus — etc. — and therefore one cannot subdue through it the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward to the earth" — for that is where its root of suckling is. And likewise: even if attached to the body — one cannot draw through it the aspect of the rectification of shechitah — unless through something detached — which is the aspect of the Vav of the extremities — as is known — the aspect of holy Torah. And therefore: "and it was taken from hand to hand" — the aspect of Torah which was given from hand to hand — as our Sages taught.
[§8]
And therefore Rabbi derived this [that only a detached implement may be used for shechitah] from: *"and he took the knife to slaughter his son"* [Bereishis 22:10] — (a thing taken from hand to hand) — which was said in the context of the Binding of Yitzchak — performed to sweeten the fierce gevuros — through which the power of Esav is subdued — as stated in Orach Chaim — for this is the secret of shechitah. And therefore Rabbi Chiyya — who disagreed — called this derivation a weak vav — an imperfect vav — as Rashi explained there (Chullin 16a). Meaning: Rabbi's essential intention — that through the detached implement one draws more fully the aspect of Torah's power — and Torah is the aspect of Vav — as explained within. And Rabbi Chiyya holds: one need not be so particular in this — to allude to the power of Torah specifically through slaughtering with a detached implement — for it is a mild allusion — an imperfect vav — since even without this the power of Torah is drawn through shechitah. And there: the diligence of Avraham is what is being taught — meaning: since Avraham knew he was going to sweeten the fierce gevuros — and from there is the root of all impediments — therefore he feared that perhaps the impediments would grow so strong that he would not find any implement at all to slaughter with — even something attached — and therefore he hastened and took the knife with him. But in truth this is not technically required. And the legal authorities ruled like Rabbi — that shechitah with something attached is invalid even after the fact — as stated.
סִימָן א — הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה
[§1]
It is already explained many times: the connection and union of the aspect of ches and nun — the aspects of Chochmah and Malchus (elaborated in Siman 1 of Likutay Moharan) — these are the root of the aspect of the connection of man and woman. And through them flow all holy offspring — commandments and good deeds. And therefore every person is obligated to marry a woman — in order to be fruitful and multiply. For the more souls of Israel who engage in binding themselves to the light of holy intellect — to know Him — through this His will is fulfilled — and the ultimate purpose of Creation is more fully revealed and completed. Which was only for the revelation of the light of His honor — the aspect of: *"I created it for My honor"* [Yeshayahu 43:7] — and as cited in the holy Zohar: b'gin d'yishtamodain leih. And every additional soul of Israel causes a new aspect of recognition and knowledge to be revealed and drawn — for people differ from one another — each one from the other in their opinions and recognitions. And therefore: all who do not engage in being fruitful and multiplying — it is as if they shed blood. For this is from the aspect of wicked Esav the red man of blood — the aspect of the yetzer hara — who is the Satan and the angel of death — and the shedder of blood of all creatures. And this: "he diminishes the image." The aspect of the image of G-d — which is the aspect of the light of wisdom that shines on the face of man — the aspect of: "a man's wisdom illuminates his face" — as explained elsewhere. And sometimes: holy Malchus is called demut [image] — as is known (see Maurai Or). And this: "and causes the Shechinah to depart from Israel." For one damages the aspect of Malchus — the aspect of the holy Shechinah that dwells among Israel — as is known. And this is the aspect of: "all who have no wife dwell without blessing — without Torah" — etc. — as our Sages taught [Yevamos 62b]. And all is encompassed in the aspect of drawing these rectifications — as is known. And this is the aspect of: *"see life with the woman"* [Koheles 9:9] — etc. — for through a holy woman — whose root is from holy Malchus — one merits to receive from the light of intellect — the aspect of life. And therefore: "at eighteen — to the wedding canopy" [eighteen — the letters of chai]. And the later legal authorities explained from this reasoning — that one is not obligated immediately when one becomes bar mitzvah — since one must engage in Torah before one marries. As stated — for the essential power of Malchus — the aspect of: "a woman who fears Hashem" — is through Torah study. And therefore: if one engages in Torah greatly — and fears that marriage will interrupt Torah study — one may delay — and in particular one who has bound his soul to Torah like Ben Azzai — as long as one's inclination does not overpower one. As stated.
[§2]
For the ultimate purpose of Torah study is to give strength to the yetzer tov — the aspect of holy Malchus — to prevail over the yetzer hara. But when one sees that one's inclination overpowers one — then one is certainly obligated to marry — so that one's Torah study be in purity — the aspect of: "the righteous shall walk in them" — as explained within. And therefore: once a person has a male and a female — corresponding to the two aspects mentioned — the aspect of the light of the intellect and the aspect of Malchus — then one has fulfilled the commandment of being fruitful and multiplying — for the world can already be sustained through one — and the purpose of Creation completed in its fullness — through the aspect of drawing these rectifications encompassed in the aspects of male and female. But even so: it is forbidden to remain without a wife — and one must marry a woman who can bear children. For since the essential thing is that there be righteous children and Torah scholars who will draw the intellect of the attainment of His divinity in the world — and man possesses free choice — and who knows which path they will choose? — therefore one must beget more children. And as the verse says: *"and in the evening — do not rest your hand — for you do not know which will succeed"* [Koheles 11:6] — "or whether both together are good."
## Segment 8
סימן ה
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
## Segment 9
פצוע דכה וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית וכו' כי כח ההולדה נמשך בשרשו מבחי' החכמה העלונה כי כולם בחכמה עשית והכל נברא בכח כזה ובחינה כזאת שיהיה עושה פרי ועביד תולדין וע,כ עיקר ההולדה הוא ע"י טיפת הזרע הנמשך מן המוח ששם משכן החכמה והשכל ומחמת שבמקורה היא רוחניות ודקה מאד על כן צריכה להשתלשל ולהמשך ע,י חוט השדרה ואברי ההולדה וכו' וע"כ אם נתקלקלו איברי ההולדה ע"י בני אדם (שיש להם כח ובחירה להטות לצד הסט"א ח"ו ולהכחיש כביכול פמיליא של מעלה ולעשות נגד רצונו ית') ע"כ נפסל עי"ז מלישא אשה ישראלית. שהיא מבחי' המלכות דקדושה שכל בנין העולם לדורות עולם על ידה בבח'י מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור מאחר שהטו אותו הסיבות שע"י מעשה בני אדם מבחי' צד הקדושה דעביד תולדין. אל צד בחי' הסט"א שהיא בבחי' איסתרים ולא עביד פירין כמובא בזוה"ק משא"כ אם היה כל זה בידי שמים הרי זה כשר לבא בקהל. כי מאד עמקו מחשבותיו י"ת ומי יוכל לבא עד תכונתם ע,כ לא הפסיד עי"ז חזקת חלקו שמצד קדושה ככל ישראל ומותר לבא בקהל. וע"כ אסור לסרס שום דבר אפילו מבהמה וחיה ועוף וכו' שלא לפגום נגד רצונו י"ת שברא הכל בחכמה כזו שיהיו עושין פירות ועבדין תולדות כנ"ל. כי כל מה שנתרבין הנבראים שבעולם ע, יריבוי התולדות וכל אחד משונה מחבירו כפי התלבשות החיות המלובש בו הנמשך בשרשו מאור החכמה העליונה ועי"ז יכולים בני אדם להכיר אותו י"ת ביותר ולהתקרב אליו י"ת כרצונו שזה כלל כוונת הבריאה כנ"ל.
[§1] And this is the aspect of the Shabbos night prayer — one begins with Psalms — recounting in them greatly the greatness of Hashem and His Kingship — and the nullification of the kingdom of the sitra achra — the aspect of other gods. And then one recites Mizmor l'Dovid — etc. — and the three [paragraphs of] Havu — corresponding to the three opening blessings of the prayer — as our Sages taught — and they correspond to the three mochin encompassed in Chochmah. And then seven Koles [voices] — corresponding to the seven attributes — which are the totality of Creation — to bind them all to supernal holy Chochmah. And then Lechah Dodi [Come my Beloved] — etc. — and the Mizmor Shir l'Yom HaShabbos [A Psalm, a Song for the Shabbos day] — its initials: לְמֹשֶׁה [Moshe] — and its letters rearranged also spell שְׁלֹמֹה [Shlomo] — Moshe is the aspect of daas and Chochmah — and therefore "the face of Moshe was as the face of the sun" — and Shlomo: "in the days of Shlomo the moon was at its fullness" [Zohar] — and it was through him that "he became wiser than all men" [Melachim I 5:11] — for it is impossible to receive the light of Chochmah except through the aspect of the nun — the aspect of Malchus — and on Shabbos both aspects shine with a great light.
## Segment 10
ומחמת שכל הנבראים נמשכים בשרשם מבחי' החכמה שהיא עיקר החיות ויצאו ונתהוו מאין ליש ע"י בחי' המלכות כידוע וכמובן במאמר אנכי סי' ד', וע"כ אע"פ שהכל כלה ואבד והכל שב אל העפר אעפ"כ כל המינים הם קיימים במין ואדרבא א,א שתצמח השיבולת מן החטה וכן האילן מן הגרעין עד שנבלה החטה והגרעין ונעשה בבחי' אין ואז חוזר וצומח וגדל ממנו שיבולת או אילן וכן כל דבר (והרבה מזה מבואר בספרים קדושים) ועי"ז נשאר קיים במין ועולה מסטרא דמותא לבחי' חיים מאחר שיש ממנו שארית בארץ ע,י שעשה פירות ועביד תולדין נמצא כי כל דבר חי במינו כי ע"י שעושה פרי ועביד תולדין כאלו הוא בעצמו חי וכמו שארז"ל באמת. וע"כ מי שנסתרס ונתקלקלו כלי ההולדה שלו ע,י בני אדם שזה בחי' שנפרד מבחי' החכמה והחיים וירד לבחי' מיתה גמורה ר"ל שזה מבחי' הסט"א סטרא דמותא ממש ע"כ אסור לישא אשה מישראל שהיא בבחי' חיים בחי' ראה חיים עם האשה כנ"ל:
סִימָן ב׳ — לְבִישַׁת בְּגָדִים
[§1]
Therefore one must be careful that his flesh not be visible, exposed and bare — etc. —
even when no one is in his room —
for Hashem, may He be blessed, fills all the earth with His glory.
That is, as explained above — for garments are of the aspect of Malchus
[Kingship — the Melech HaKovod / King of Glory], as is known —
which is the aspect of נ [nun],
through which one can receive the light of the intellect —
to look only upon the intellect [sechel] that exists in every thing —
this being the aspect of "He fills all the earth with His glory."
[§2]
Therefore, a Torah scholar who engages in Torah study —
through which he gives strength to holy Malchus
and binds the ח and the נ,
achieving chen [grace] —
must therefore be particularly careful in this [matter of garments],
so as not to transgress, which would be the opposite of the aspect of grace.
Therefore one must be careful that his garment not be worn inside out —
and similarly one must be careful regarding the putting on of shoes —
as our Sages taught: "Just as with tefillin [phylacteries], so too with shoes" [Shabbos 61a] —
for since it is impossible to receive the light of the intellect and the
mochin, which are the aspect of tefillin,
except through the aspect of נ —
which is the aspect of Malchus, from which the garments derive, as above —
therefore one must be careful in their donning,
particularly the shoes, which are at the heel —
corresponding to the lowest levels [of the spiritual structure],
where the primary grip of Esav, the wicked kingdom, lies, as is known.
[§3]
And also in this itself it is understood and evident
that there is an inner dimension and a great holy intellect in every matter and affair —
since one must be so precise in every individual thing
to act only according to the holy Torah.
[§4]
And therefore it is forbidden to walk with an upright,
imperious bearing — as if crowding the feet of the Shechinah [Divine Presence] —
for in this world, the feet of holiness are clothed, as it were,
as is explained in the discourse of Vayeshev-Zicharon, Siman 54 —
and this is the aspect of the divine intellect and life-force that exists in every thing —
and every one of Israel must bind himself
and subjugate his entire bearing, his desires, his character traits,
and all his affairs — only beneath the holy intellect —
in the aspect of *"and every standing being shall bow before You"* [cf. Yeshayahu 45:23].
Therefore it is also forbidden to walk with an uncovered head —
to show that one accepts upon himself the awe of Heavenly Kingship —
which is the aspect of the נ [nun],
through which the mind in the head merits to receive the higher light of the intellect,
which is the aspect of the ח [ches].
And from the words of our Sages it is understood
that through this [covering the head] one subdues and weakens the power of the yetzer hara,
which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra [other side].
## Segment 11
סימן ואו וכו'
סִימָן קל״ה — קְרִיאַת הַתּוֹרָה
## Segment 12
נשים האסורות לכהן וכו' כי הכהן מחמת שכלול ביותר מכל התיקונים הנ"ל כמובא לעיל ע"כ נטצוה גם בעניני אישות באזהרות יתירות ביותר ואסור לישא אשה גרושה זוכה וחלללה ואגסור באשתו שנבעלה אף באונס:
[§5]
And therefore one must check one's bodily needs — etc. —
in order to repel and expel the aspect of Esav,
who is called "the wild boar" [Tehillim 80:14] —
in the aspect of "go forth — say to it" [cf. Yeshayahu 52:11] —
so as not to confuse and disturb the holy intellect and mochin.
סִימָן ב וְכוּ׳
[§1]
A man shall not marry a woman who has any disqualification. For one must be wary lest one stumble — G-d forbid — in the aspect of union and connection of the sitra achra — G-d forbid. And all who marry a disqualified woman for the sake of money — the children from them are unworthy. For since even in this union there is a concern of disqualification — yet one married her on account of money and the lust for money — this is the aspect of: "the heart of a fool is to his left" — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, ch. 22] — the aspect of the yetzer hara — of whom it is said: "the fool desires not understanding" — etc. And therefore the children born from this union are unworthy. And therefore: even regarding a fit woman — one should not be overly precise regarding the money she committed to him — so that through this one not also be in the category of one who marries a woman for money's sake. For this is from the aspect of the yetzer hara — the aspect of foolishness — the opposite of holy wisdom and intellect — from which is the root of the aspect of holy union and connection — as is known.
[§2]
And therefore: impudence and cruelty are signs of disqualification — for they are from the sitra achra of Esav — who was a murderer and cruel — as our Sages taught. And likewise our Sages taught: "the impudent man is wicked before his face — this is Esav" — etc. And these are the essential characteristics of the yetzer hara — who is greatly cruel toward a person — without any mercy at all. And as our Sages taught on the verse: "He rescues the needy from one stronger than him" [Tehillim 35:10] — etc. — and overpowers one with its impudence — the aspect of the kingdom of the sitra achra — the aspect of: "impudent kingdom without a crown" — as explained elsewhere. And therefore: a person should strive to marry a daughter of a Torah scholar — the aspect of holy Malchus — the aspect of the daughter of wisdom — the aspect of: "father founded the daughter" — as it is written: "Hashem founded the earth with wisdom" — as cited in the holy Zohar. And likewise one should be careful to marry off one's daughter to a Torah scholar — for this is the ultimate purpose of holy union — until the moonlight becomes as the sunlight. And this: "if he did not find a daughter of a Torah scholar — let him marry a daughter of the great ones of the generation" — etc. — see there. And all of this because they are closest to the aspect of the holiness of drawing these rectifications. And therefore: it is a commandment that a man marry his sister's daughter — for of wisdom it is said: "say to wisdom: you are my sister" [Mishlei 7:4]. It emerges that his sister's daughter alludes to the aspect of the daughter of wisdom. And therefore some say: even his brother's daughter (see Maurai Or and you will understand). And therefore: it is fitting for a Torah scholar to marry a daughter of a kohen. For the kohen encompasses all the aspects mentioned — as explained above. And therefore his daughter is also from this aspect. And therefore: a man shall not marry a woman with the intention to divorce her — for this is from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — who begin in connection and conclude in separation — as explained elsewhere. And this too is from the aspect of the yetzer hara that sometimes dresses itself in mitzvos — and afterwards brings through this to transgression — G-d forbid — as stated. And therefore: if he informed her at the outset that he marries her for a fixed number of days — it is permitted. For since she agreed to this — there was no deception or concealment in it — which are the ways of the yetzer hara. Therefore — even though the union is only for a fixed number of days — it is a holy union. And there is a little more elaboration needed on this — but it is self-evident. And therefore: a young man shall not marry an old woman — and an old man shall not marry a young girl — for this causes licentiousness. For the union must be in the aspect of: the moonlight shall be as the sunlight. But when they are distant from each other in their aspects and natures — that he is old and she is a young girl — and likewise the reverse — the aspect of the hold of the sitra achra — the sitra d'piruda — G-d forbid — can arise from this — until it causes licentiousness.
[§3]
And also because the yetzer tov is in the aspect of: "a good poor wise boy" [Koheles 4:13] — and the yetzer hara is in the aspect of: "an old and foolish king" [ibid.] — therefore: one should not combine the two aspects together — so that the sitra achra and the yetzer hara not suckle from it even more — unless their intention is for the sake of Heaven — as explained in the legal authorities in the name of the Sefer Chassidim. And also on this one needs to elaborate a bit more. For the yetzer hara is called old — and the essential time of its strengthening over a person is in the days of youth — when the brain and daas are still in a state of smallness — and the fire of the blood is dominant — and therefore it strengthens even more then — as is evident from many verses. And the yetzer tov is called young — and the essential time of its dominion is in the days of old age — when the heat of the blood is somewhat sweetened — and the mind settles more. And also according to the plain interpretation: the yetzer hara is called old and foolish king — for it dominates a person from one's youth — from one's childhood. And the yetzer tov is called a child — for it comes to a person afterwards — when one is thirteen years old — and has some understanding. And therefore one should not combine an old man with a young girl — and likewise the reverse — as stated.
## Segment 13
סימן ח
סִימָן קנ״ה — הִלְכוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת
## Segment 14
הלכות אישות. מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר. כי הקידושין הם מבחי' חכמה שנקראת קודש כידוע ומשם בחי' הזכר וע"כ הולד הולך אחר הזכר כי הוא העיקר. וכל שיש עברה שהיא מבחי' הסט"א והיצה"ר שהוא בחי' סכין פגום כמובא בתיקונים וגם כי עי"ז פוגם בהקדושה כביכול שזה בחי' פגימת הלבנה וע"F הולד הולך אחר הפגום:
[§2] "It is good to give thanks to Hashem, to sing praises to Your Name, Most High" — for it has already been explained that Chochmah and Malchus are the aspect of shem [Name] — and on Shabbos they are at a supremely elevated level — and this: "to sing praises to Your Name Most High." And this: "to declare in the morning Your chesed" — whose root is in Chochmah — and "Your faithfulness at night" — whose root is in Malchus — which is the attribute of night — *"the lesser luminary to rule the night"* [Bereishis 1:16]. And this: "upon the ten-stringed [instrument]" — the aspect of Malchus — the tenth attribute — called maaser. And "upon the nevel" — the aspect of the 32 paths of Chochmah — for the lights that shine from it into this world are the aspect of novelos Chochmah [the overflow of Chochmah] — and "upon the kinor" — the aspect of Torah — as cited in the holy Zohar — and kinor rearranged is כ״ו נֵר [26 — a lamp] — as cited in the holy Tikkunnim — the aspect of the union of sun and moon through Torah study.
## Segment 15
סימן ט
סִימָן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן
## Segment 16
ענין קטלנית. כי מאחר שמתו אצלה שני אנשים חוששין שנתאחז בה ביותר סטרא דמותא ר"ל שעיקר אחיזתה בסטרא דנוקבא בחי' רגליה יורדת מות ר"ל ע"כ לא תנשא עוד. משא"כ באיש שמתו שתי נשיו לא תלינן בו כי הוא מסטרא דחכמה ששם מקור החיים כנ"ל:
סִימָן ג׳ — הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא
[§1]
Therefore one must conduct himself with modesty even in the privy —
so as not to sever himself even then from the holy intellect, G-d forbid.
For although that is a place of filth where it is forbidden to contemplate Torah matters —
and for that reason one must be careful that the forces of the other side
not gain hold of him even then —
yet by conducting himself even then according to the holy Torah and with modesty,
the forces of the other side are unable to gain hold of him even there —
for through this he remains bound, in a profound inner way,
hidden and concealed, even then, to the holy intellect and wisdom —
in the aspect of *"and with the modest [tzne'im] is wisdom"* [Mishlei 11:2].
## Segment 17
סימן יוד
סִימָן קנ״ז–קנ״ח — הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה
## Segment 18
איזה גרושה מותרת לחזור לבעלה וכו' כי האשה אף שנתחברה לבעלה ע, יחופה וקדושין התירה התורה לאיש אחר ע,י גירושיטן מן בעלה הראשון כי מאז נפרדה ממנו והוה פנויה ומותרת להנשא לאחר ויהיה החיבור שלהם חיבור דקדושה בבחי' חיבור החי"ת והנו"ן הנ"ל. וזה כי יקח איש אשה ובעהל שזה בחי' החיבור של שני הבחינות הנ"ל. וזה והיה אם אל תמצא חן בעיניו חן דייקא היינו שאין זווגם וחיבורם עולים יפה ועי"ז אין לה חן בעיניו כי אין ביניהם בחי' חיבור החי"ת והנו"ן הנ"ל בשלימות שזה בחי' חן כנ"ל וזה כי מצא בה וכו' אעפ"כ מותרת להנשא לאחר כי אולי יהיה חיבורם בבחי' חן הנ"ל וכן גם הראשון מותר להחזירה. אך משנשאת לארח לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה מאחר שכבר היתה בבחי' חיבור לאחר ע, יחופה וקידושין שוב נאסרה על הראשון שלא לערבב הכחות והבחינות ביותר ותתגבר הסט"א ביותר וזהשכתוב אחרי אשר הוטמאה כי כיון שנתחברה לאחר כדת שוב נטמאה על הראשון שהיתה מתחלה בחיבור עמו בהיתר ועכשיו שנאסרה עליו לא תחזור להיתירה הראשון גם ע"י גירושין או מיתה של השני. משא"כ אם לא נתחברה להשני רק בזהות לא הוי חיבור דקדושה ולא יצאה עדיין מחזקתה הראשונה ומותרת לחזור לראשון כשאר אשה פנויה שזינתה כי לאחר גירושין קודם שנישאת לאחר הויא לגבי בעלה הראשון כמ ואשה אחרת פנויה:
[§2]
And this is why the Tannaim [Sages of the Mishnah] who would follow their teachers
to observe their conduct in the privy — when asked about it, replied:
"It is Torah, and I must learn" [Berachos 62a] —
for even there, one must serve in a hidden way with the power of the holy Torah,
in order to subdue the forces of the other side and the kingdom of the sitra achra.
[§3]
And this: "One who delays his bodily needs transgresses the prohibition of
'do not make your souls abominable'" [Vayikra / Leviticus 11:43] —
for through this he damages his soul,
whose root is in the aspects of the holy Malchus and Chochmah —
which are the aspect of chen [grace].
And something abominable and repulsive is the opposite of grace.
## Segment 19
סימן יא וכו'
סִימָן קס״ז — הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת
## Segment 20
אשה הנחשדת וכו' וענין כשם שנאסרה לבעל כך אסורה לבועל. כי ע"י שזינתה ע"י הרוח שטות של היהצ"ר בחי' כי תשטה אשתו כמו שדרז"ל עי"ז נפרדה מבחי' הרוח חכמה של בעלה עד שנאסרה עליו ועל כן אסורה גם לבועל שעל ידו נפגמה ונפרדה מבחי' הרו חחכמה ואיך תחזור להתגבר עמו בחיבור דקדושה שהוא ע"י בחי' אור החכמה כנ"ל:
[§3] And this: "for You have gladdened me, Hashem, through Your deed — at Your handiwork I will sing" — joy in the morning — the aspect of Chochmah — and song at evening — the aspect of the moon — for through both aspects one can recognize Him and draw close to Him through all of Creation — and therefore one is filled with joy and song through every thing. And this: "how great are Your deeds, Hashem" — the aspect of Malchus — which dwells in Asiyah — "Your thoughts are very deep" — the aspect of Chochmah — "the brain is concealed thought" [Zohar]. Then one begins to recount and give thanks to Hashem also for the opposite — for the world was created with the power of free choice — and this: "an ignoramus does not know and a fool does not understand this" — the aspect of: "the fool desires not wisdom" — said of the yetzer hara — and there are many wicked who follow his counsel — and yet one must not look at this at all — for "when the wicked blossom like grass — it is to destroy them forever". And this: "But You are exalted forever, Hashem."
## Segment 21
סימן יג
סִימָן ק״ע–קע״א — דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּסְּעוּדָה
## Segment 22
ענין לא ישא אדם מעוברת חבירו או מיניקת חבירו. כי הולד שנמשך באביו וכ"ז שחיותו תלוי עדיין באמו שתלד אותו ותניקהו אזי עדיין א"א לה להפרד לגמרי מבעלה הראשון שהוא אבי הילד ולהתחבר לאיש אחר. וזהו שארז"ל (יבמות מ"ב ע"ב) דלמא איעברה ומיעכרא חלבה וקטלה ליה וכו' עיי"ש הרי שחששו שלא יבא הילד עי"ז לסכנת מיתה והיינו כנ"ל כי מאחר שנפרדה מאביו ששרשו בבחי' חכמה בחי' חיים וחיות התינוק תלוי באמו ע"כ אם תנשא לאחר ואזי תתפרד לגמרי מהחיבור שהי' לה עם אביו כנ"ל יש לחוש שלא יתגבר על התינוק סטרא דמותא לגמרי ח"ו ותביאו לסכנת מיתה ר"ל וע"כ לא תנשא עד שתגמור זמן יניקתחו, ובזה תבין כמה ענינים שבסימן זה:
סִימָן ד׳ — דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם
[§1]
Therefore one requires washing of the hands for prayer —
and especially in the morning,
when one must pour water over them three times in alternation
to remove the evil spirit [ruach ra'ah] that rests upon them —
as our Sages teach: "She [the impurity] is the daughter of a king and is exacting" [cf. Shabbos 108b].
[§2]
For night corresponds to the attribute of
Malchus — the aspect of נ [nun] —
the aspect of the moon.
And it is there that the primary grip of the sitra d'mosa
[the side of death] takes hold — the aspect of Esav,
who said *"Behold, I am going to die"* [Bereishis 25:32] —
the aspect of the kingdom of the sitra achra,
the opposite of the holy Malchus which is the source of life —
in the aspect of *"but you who cleave to Hashem your G-d
are all alive today"* [Devarim 4:4] —
the aspect of *"Dovid, King of Israel, lives and endures"* [Rosh Hashana 25a] —
[as explained in Siman 49] —
for [Malchus] receives from the holy Chochmah,
about which it is written: *"and Chochmah gives life"* [Koheles 7:12].
[§3]
Therefore at night — when the sitra d'mosa [side of death] holds sway —
which is the aspect of sleep, "one sixtieth of death" [Berachos 57b] —
the side of impurity rests upon the hands of a person —
the hands specifically —
for from there the grip of the aspect of
*"and the hands are the hands of Esav"* [Bereishis 27:22] takes hold.
Therefore one requires heightened protection at that time from impurity
and from the yetzer hara —
in the aspect of *"and you shall guard yourself from every evil thing"* [Devarim 23:10].
And our Sages taught: "A person should not entertain stray thoughts during the day
lest he come to impurity at night" [Avoda Zara 20b].
[§4]
Therefore, when one rises from his bed,
he must wash his hands with water —
which corresponds to the aspect of Torah —
to remove the ruach ra'ah [evil spirit],
for the primary subjugation of the evil spirit is through Torah, as stated above.
And this is the aspect of "she is the daughter of a king and is exacting" —
for she is from the aspect of the kingdom of the sitra achra as explained.
Therefore one must pour water over them three times, each time over each hand separately in alternation,
in order to remove the ruach ra'ah entirely —
for this corresponds to what is explained in the discourse Sha'alu, Siman 57,
regarding the threefold fall of the hair of Edom [Adam / Esav].
[§5]
And furthermore: on the first pouring, one draws the power of Torah
to subdue and expel the ruach ra'ah —
the ruach shtus [spirit of foolishness]
that incites a person to actual transgression, G-d forbid.
On the second pouring, one expels the ruach ra'ah
that incites a person to transgression by clothing itself in the garb of a mitzvah.
And on the third pouring, one expels the ruach ra'ah
that makes a person's hands slack and lazy from engaging in Torah and good deeds —
in the manner of what our Sages taught:
"Lest you say: I will go and give in to sleep — therefore Scripture says:
'but his desire is in the Torah of Hashem'" [cf. Tehillim 1:2, Avodah Zarah 18b] —
for this is the very essence of perfection: to turn from evil and do good.
And all attain this through engaging in the holy Torah —
and through this one merits chen [grace] and all prayers are received —
and therefore one requires washing of the hands before prayer.
[§6]
And this: "One may not touch with unwashed hands —
neither the mouth, nor the nose, nor the ears, nor the eyes" [Shulchan Aruch, O.C. 4] —
for these are all connected to the brain and the holy sechel [intellect]
[see Siman 21],
and one must guard them especially from the
ruach ra'ah — the ruach shtus mentioned above —
so as not to cause damage through this to the holy brain and sechel.
[§7]
And therefore one must wash the right hand first —
by means of the left hand —
in order to subdue the left,
from which is the root of foolishness [ksilos] —
in the aspect of *"the heart of a fool is to his left"* [Koheles 10:2] —
relative to the right hand, which is the aspect of
*"the heart of a wise man is to his right"* [Koheles 10:2].
[§8]
And therefore also one who wakes during the night,
and likewise one who sleeps during the day,
requires washing out of doubt —
for perhaps through the aspect of nighttime, or through daytime sleep —
which is the aspect of the withdrawal of the mochin and the sechel —
the sitra d'mosa has gained hold of him,
in the aspect of the foolishness [ksilos] mentioned above.
And therefore Dovid — who is the aspect of holy Malchus —
was careful never to sleep sixty breaths [a deep sleep],
so as not to taste the taste of death —
so as never to sever himself at any point from the aspect of holy Chochmah,
which is the very essence of life, as stated above.
[§9]
And this is the aspect of: "These are the things that require washing with water —
one who rises from his bed, one who leaves the privy" — etc. —
all of them in order not to give space for foolishness
and the spirit of impurity to take hold of him.
And this is what [the Shulchan Aruch] concludes:
"And one who has done any of these and did not wash —
if he is a Torah scholar, his learning will be forgotten;
if he is not a Torah scholar, he will lose his mind" [O.C. 4] —
for the essential damage reaches the mochin and the sechel.
[§10]
And this: "If he has no water, he should wipe his hands on a stone" — etc. —
"or on any cleansing substance" — etc. —
"and this will suffice for prayer, but not to remove the ruach ra'ah that rests upon them" [O.C. 4].
[§11]
This is an allusion: if one is unable to engage in Torah study —
which is the aspect of mayim [water] —
at least let him strive to cleanse his hands
[which allude to all of one's actions and movements]
with "any cleansing substance" —
meaning: to be careful at least to cleanse himself from bad character traits
and to cleave to good character traits.
And through this he also gives strength to holy Malchus
[which is the aspect of acharis hayomim / the latter days,
for upon it rest all the middos [character traits], as is known;
and the middos are the aspect of the six extremities [vav kitzvaos],
which are the aspect of the totality of the holy Torah,
shining in the aspect of Malchus] —
to prevail over the kingdom of the sitra achra,
and the ח and the נ are bound together
and his prayer is accepted.
[§12]
But to actually remove the ruach ra'ah —
which is the ruach shtus [spirit of foolishness] of the yetzer hara —
this is achieved only through mayim [water],
which is the aspect of engaging in Torah study.
For the entire Torah is the holy Names of G-d, may He be blessed —
and therefore it possesses the power, as a segula,
to banish every manner of ruach ra'ah and ruach shtus —
as is explained within [the discourse].
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 1–4
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
The author of Nachas HaShulchan shows how a single master-key —
the mystical concept of chen (grace / חֵן) —
formed by the union of ches (ח) representing holy intellect / Chochmah
and nun (נ) representing Malchus / sovereignty /
receptive feminine principle — unlocks the inner meaning of each law of the Shulchan Aruch,
drawing them all from Rabbainu's foundational discourse.
The Central Teaching: Ches + Nun = Chen (Grace)
ח — Ches
Holy Intellect
Chochmah / Sechel
Torah Study
Active / Masculine
+
נ — Nun
Malchus / Sovereignty
Faith / Reception
Prayer
Passive / Feminine
=
חֵן — Chen
Grace
Prayers accepted
Israel elevated
↓
Siman 1
Rising / Davening
→
Siman 2
Garments
→
Siman 3
Privy conduct
→
Siman 4
Hand-washing
↓
Siman 5
Blessing intention
→
Siman 6
Asher Yatzar
→
Siman 7
Elokai Neshamah
Each law illuminates another facet of the ches–nun / intellect–faith dynamic
Siman 1 (Rising in the morning): The lion-like rising corresponds to rousing one's holy intellect (ches) before waiting for heavenly inspiration. When intellect is in retreat, one relies on pure faith (nun / Malchus); the impression (reshima) of intellect left behind enables rapid waking and the repair of prayer (Tikkun Chatzos). Prayer without intellectual focus is nun alone; with focused intention it becomes chen. Reciting the Akeidah, the Manna, the Ten Commandments, and the sacrificial portions all serve to subjugate the forces of Esav (the yetzer hara) and unite the ches and nun.
Siman 2 (Garments): Clothing represents Malchus (nun) — the vessel that enables one to receive the higher intellect. Care with one's garments, shoes, uncovered head, and upright posture are all expressions of accepting the yoke of Heaven, which weakens the yetzer hara.
Siman 3 (Privy conduct): Even in the most coarse physical place, modest behavior maintains an inner, hidden connection to holy wisdom — thus preventing the sitra achra from gaining a foothold.
Siman 4 (Hand-washing): Water corresponds to Torah; the ruach ra'ah resting on the hands at night corresponds to the grip of Esav / the sitra d'mosa upon Malchus. The three alternating pourings expel three levels of ruach shtus: (1) direct incitement to sin, (2) incitement disguised as a mitzvah, (3) inducing laziness from Torah and good deeds. Touching the face before washing is forbidden because eyes, ears, mouth and nose are extensions of the holy mochin. The right hand is washed first via the left, to subdue the left-side root of foolishness. One who sleeps by day also requires washing. Wiping on a cleansing substance (when no water is available) suffices for prayer — by strengthening middos which empower Malchus — but only Torah-as-water can fully remove the ruach ra'ah, since the entire Torah is G-d's holy Names and possesses the innate power to banish every spirit of foolishness.
Siman 5 (Intention in blessings): The two Divine Names — the Name of Havayah (the four-letter Name) and the Name Adnus — correspond to sun and moon, ches and nun. In thought (Chochmah / intellect) one should have in mind the Name Havayah as written; in speech (Malchus / the mouth) one reads it as Adnus. This dual intention unites the two names and achieves chen.
Simanim 6–7 (Asher Yatzar and Elokai Neshamah): The blessing of Asher Yatzar — that G-d formed man with wisdom — celebrates that the human body is structured so that through every physical function one can perceive divine wisdom and draw close to G-d. The blessing on the soul (Elokai Neshamah) teaches that the soul — pure in its root, encompassing all four worlds — enables a person to ascend from level to level, recognizing G-d in all things. The resurrection metaphor (sleep → waking → renewed mochin) teaches that even in darkness and withdrawal of intellect, holy life-force is present; through this we understand Tchiyas HaMaisim [the resurrection of the dead] — death itself being only a vehicle for a yet greater renewal of light.
Siman 8 and beyond (Tzitzis and Tefillin — covered in detail in the text): Tzitzis corresponds to Malchus / nun (the tzimtzum / contraction that enables reception of holy light), and Tefillin corresponds to Chochmah / mochin / the ches. The small Tallis is worn all day (even at night and during intimate relations) to maintain the baseline bond with holy intellect; the large Tallis and Tefillin are for prayer — the time of primary drawing-down of holy mochin. Wool (chesed) is the preferred material; linen (gevurah / tzimtzum) is also valid since contraction too enables receiving the light.
סִימָן ד
[§1]
And this is the aspect of those forbidden to enter the congregation. For holy Torah gauged with its wisdom: that evil is so mixed in them — from the aspect of the yetzer hara and the sitra achra — that if they join with the holiness of the congregation of Israel — not only would they not themselves be rectified and ascend to holiness — but they would even damage holiness — G-d forbid — and receive and suckle from there so greatly — until their evil would grow even stronger. And therefore the Torah forbade them from entering the congregation. And each one according to their aspect. For even a mamzer is forbidden forever — even though in all other matters he has the full status of Israel. And our Sages taught: a mamzer who is a Torah scholar — etc. And likewise: Ammonites and Moabites are forbidden forever — but Egyptians and Edomites are only forbidden until the third generation. And through this several laws in Siman 4 are explained.
## Segment 23
סימן טו
סִימָן קפ״א — דִּין מַיִם אַחֲרוֹנִים
## Segment 24
איסור עריות דאורייתא ודרבנן וכו'. כי התורה שיערה בחכמתה הק' שחיבורים אלו אינם יכולים להיות בבחי' החיבור דקדושה שהוא בחי' המשכת התיקונים הנ "ל ונוסף עליהם מה שאסרו חכמים ומאחר שכבר אסרום הם ג"כ בבחי' הנ"ל:
[§4] Then one prays Maariv and recites "Atah Kidashta es Yom HaShevi'i" [You sanctified the seventh day] — meaning the light of Chochmah and mochin — which are called Kodesh — shone within it. And this: "for Your Name" — the aspect of Malchus. And this is the tachlis [ultimate purpose] of heaven and earth — that all was created "in order that they know Him" — and to this one merits only through the holiness of Shabbos. It follows that the ultimate purpose and completeness of all labor is completed through the holiness of Shabbos — and this: Vayechal, Vayishbos, Vayevorech, Vayekadesh — all allude to the two aspects mentioned above.
## Segment 25
סימן טז
סִימָן קפ״ב — בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
## Segment 26
איסור עכו"ם ושפחה. כי הוא חיבור דסט"א ממש עד שגם הבן הנולד מזה אינו נקרא בנו אלא בנה ועונשו חמור מאד כשארז"ל:
סִימָן ה׳ — כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת
Just as the Name Havayah [הויה] and the Name Adnus [אדנות]
are the root of the aspects of sun and moon, as is known —
so too in this [matter of blessings]:
in one's thought, which is the aspect of Abba, the aspect of Chochmah [mocha — the brain],
one should have in mind the Name Havayah as it is written.
And in one's speech, through the mouth, which is the aspect of Malchus [sovereignty],
one reads it as Adnus.
For since the light of the holy intellect is very great, it is impossible to receive from it
except through the aspect of Malchus — as is explained within [the discourse].
סִימָן ו׳–ז׳ — בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר וְאֱלֹקַי נְשָׁמָה
[§1]
And this is the aspect of the blessing of Asher Yatzar —
"Who formed man with wisdom" [O.C. 6] —
that is, that He created him with a wondrous wisdom,
to the degree that there is within him the capacity to perceive the intellect
and wisdom that exists in every thing —
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing.
And this: "and created within him openings and hollows" — etc.
[§2]
There are openings and hollows through which he draws and nurses his vitality —
and the essence of vitality is through wisdom.
And therefore, as is explained in the sacred kavanos, there are seven openings in the head —
eye, ear, nostril, mouth — which are connected to the brain, as stated above.
And there are openings and hollows through which food is digested
and waste and excess are expelled outward —
and this too is a repair of the brain and wisdom, as stated above.
[§3]
And this is what the blessing concludes: "and performs wonders" —
for in this very thing one perceives the wonders of the Creator —
how He connects the spiritual with the physical —
to the degree that even in such physical matters as eating and drinking,
whose waste is literally vomit and excrement,
nonetheless wisdom and spirituality and divine life-force are clothed within them,
upon which the vitality, healing, and continued existence of the human being depend —
in the aspect of *"for not by bread alone does man live"* [Devarim 8:3].
And how much more so is there, in every thing in the world,
divine life-force and holy intellect —
through which a person can recognize Him, may He be blessed, and draw close to Him —
and this is the primary intention of Creation,
as the holy Zohar states: "in order that they may know Him."
[§4]
And this is the aspect of the blessing of Elokai Neshamah —
"My G-d, the soul which You placed within me — she is pure" [O.C. 6] —
for from the soul come all of man's intellect, wisdom, and vitality —
as it is written: *"and the breath of the Almighty gives them understanding"* [Iyov 32:8].
And this: "she is pure" — for in her root she is certainly pure and holy,
and no grip of impurity has any hold over her whatsoever.
[§5]
And this: "You created her, You formed her, You breathed her into me" —
corresponding to Beriah, Yetzirah, Asiyah [the three lower worlds],
as is cited — for she encompasses all of them together.
And therefore, when a person uses the power of his soul and intellect
only in holiness —
that is, to bind himself to the intellect that exists in every thing,
in order to draw close to Hashem, may He be blessed, through that very thing —
through this he is able to ascend from level to level and from world to world,
and to recognize and know and attain the intellect and divine life-force
at each and every level,
until he merits to recognize and attain Hashem, may He be blessed, as it were,
beyond all worlds — as is understood in the discourse
Vayiten Oz, Siman 78.
[§6]
And if he does not merit this in this world,
he will merit it at least in the World to Come, after the resurrection.
And this: "And You guard her within me, and You are destined to take her from me
and to return her to me in the time to come."
And this: "All the time that the soul is within me and bound to my body
in this world, I give thanks before You" —
"Master of all deeds" —
and [Master] of all souls, which are the aspect of the sechel [intellects],
and He includes and unifies and connects them all and sustains them all —
and He is the Master of all of them.
And they were all created and formed and made only in order to recognize Him,
may He be blessed, through them.
[§7]
And this: "Blessed [is He] Who restores souls to lifeless bodies."
For this is a great wonder: that specifically through sleep —
which is the aspect of the sitra d'mosa —
specifically through this, the power and vitality of the soul
in the mochin is strengthened and renewed,
in the aspect of *"they are new every morning"* [Eichah 3:23] —
as is known.
And in this we see that *"the whole earth is full of His glory"* [Yeshayahu 6:3] —
for even in the aspect of the sitra d'mosa itself,
there is divine life-force and holy intellect, as it were.
[§8]
And therefore our Sages taught that from this we learn to believe in the
resurrection of the dead —
for even physical death itself is similarly only in this aspect,
in order to renew through it specifically the light of the intellect and the soul,
so that we may then recognize Hashem, may He be blessed,
in a wondrous attainment, as is His will.
And this is the aspect of
*"and He preserves His faithfulness to those who sleep in the dust"* [Tehillim 146:6].
And from this is also derived a great strengthening for those who do teshuvah [repentance],
for this is also the aspect of the resurrection of the dead.
[§9]
And in its plain sense, there is also a great ethical teaching
alluded to in these very words for our purposes:
for do we not see that when a person sleeps
and the light of his intellect and soul withdraws,
he is considered like a lifeless body?
From this we see and understand that the essence of a person is his intellect —
and therefore one must bind himself and look only at the intellect
that exists in every thing, as stated above.
And also — from the fact that the light of the intellect and soul
is renewed specifically through sleep,
by entering during sleep into the aspect of Malchus,
which is the aspect of emunah [faith] —
from this we see that the primary reception of the light of the intellect
and its attainment is through Malchus —
the aspect of נ [nun] — as stated above.
📜 Translator's Summary — Orach Chaim, Simanim 5–7
The following summary is provided by the translator and does not appear in the original text.
Siman 5 (Kavanas HaBrochos — Intention in blessings): The Names Havayah and Adnus — light and vessel, sun and moon, ches and nun — must be united in every blessing: the Name as written (Havayah) held in the mind (Chochmah), and as spoken (Adnus) voiced through the mouth (Malchus). This is the pattern for all intentional speech in holiness.
Siman 6 (Asher Yatzar): The human body — even its crudest functions — is an architecture of divine wisdom. Every opening serves a purpose that connects the physical to the spiritual. The blessing is not merely functional gratitude but a declaration that G-d's wisdom is clothed within even the most material levels of existence, available as a gateway to recognizing Him.
Siman 7 (Elokai Neshamah): The soul — pure in its root, encompassing Beriah, Yetzirah, and Asiyah — is the source of all human intellect. Through it one can ascend world to world. The blessing's culmination — "Who restores souls to lifeless bodies" — teaches the mystery of sleep as a microcosm of resurrection: withdrawal of mochin leads to renewal of mochin, just as death will yield a yet-greater illumination in the world to come. The lesson: the soul's essence is the intellect, and even in darkness, the bond with holy Malchus (faith) preserves the reshima [impression] that ensures renewal.
Translation in progress — Nachas HaShulchan by Rabbi Nachman of Tchehrin.
Orach Chaim: Simanim 1–7 translated. Continuing with Simanim 8 onward (Tzitzis, Tefillin, Birchos HaShachar).
Translated according to the guidelines of faithful formal equivalence with Breslov Chassidic accuracy.
Ashkenazic transliterations used throughout. Hebrew citations follow original.
May this be in the merit of Na Nach Nachma Nachman MayUman ✦
Nachas HaShulchan — Part II: Simanim 8–49
נַחַת הַשֻּׁלְחָן
Nachas HaShulchan — Part II
Orach Chaim · Simanim 8–49
Tzitzis · Tefillin · Birchos HaShachar · The Order of Prayer
By Rabbi Nachman of Tchehrin ז״ל
✦ ✦ ✦
Simanim 8–25 — The Laws of Tzitzis
הִלְכוֹת צִיצִית
See the discourse Meketz Zikaron, Siman 54, where it is explained that
Tzitzis and Tefillin [phylacteries] correspond to
the tzimtzum [contraction / vessel] and the mochin [higher consciousness],
and therefore Tzitzis precedes Tefillin —
in the aspect of *"His left hand beneath my head, and then His right hand embraces me"* [Shir HaShirim 2:6] — see there.
And similarly for our purposes: Tzitzis and Tefillin are the aspect of the
נ [nun] and the ח [ches].
[§1]
For Tzitzis are the aspect of tzimtzum [contraction] —
which is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of נ [nun] —
as is known [see Likutay Halachos, Laws of Deposits].
And Tefillin are the aspect of the ח [ches] —
the aspect of holy Chochmah [Wisdom] and mochin.
And therefore the Tzitzis are on the garments and vestments, which are the aspect of Malchus.
And this is the aspect of
*"He wraps Himself in light like a garment"* [Tehillim 104:2] —
that He wraps the Light and clothes it in vestments — the aspect of Malchus —
the aspect of נ [nun] —
so that we can attain it.
And this is also the aspect of the wings of the Tzitzis —
in the aspect of *"and the children of men take shelter in the shadow of Your wings"* [Tehillim 36:8] —
for the essence of life and vitality, which is through wisdom and intellect,
cannot be received or attained except through the aspect of the shadow
made by the wings and vestments — the aspect of Malchus.
And this: *"for with You is the source of life"* [Tehillim 36:10].
[§2]
And this: the word Tzitzis is an expression of gazing —
as it is written: *"and you shall see it"* [Bamidbar 15:39] —
for through this one merits to gaze upon the light of the intellect and the Divinity
that exists in every thing —
which is the aspect of the totality of Torah and mitzvos,
in the aspect of what our Sages taught:
"Know Him in all your ways" [Mishlei 3:6] — that is the great principle in Torah —
and in the aspect of what is cited in the Shulchan Aruch, Siman 1:
"I have placed Hashem before me always" [Tehillim 16:8] — that is the great principle in Torah.
[§3]
And this: "And you shall remember all the commandments of Hashem" — etc. —
for all the mitzvos are aspects of contractions [tzimtzumim] through which
one attains the perception of His G-dliness, may He be blessed
[see the discourse Mishra, Siman 30].
And this: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" —
through which the yetzer hara incites,
in the aspect of the klipa of Esav and Yishmael,
the kingdoms of the sitra achra.
For by remembering all of Hashem's commandments — which are the aspect of the totality of the holy Torah —
one thereby subdues the yetzer hara and the kingdoms of the sitra achra.
And then one merits to study and fulfil the Torah at a far greater level,
until one attains a true attainment of the light of the holy wisdom and intellect —
which are the aspect of Kodesh [sanctity], as is known.
[§4]
And this is the doubling in the verse:
"so that you shall remember" — etc. —
"and you shall be holy to your G-d — holy" — specifically holy.
And this: "I am Hashem your G-d Who brought you out of the land of Egypt
to be a G-d unto you" —
for on this very condition He took them out of there:
that they should sanctify themselves with His sanctity,
and bind themselves only to the G-dliness in every thing,
in order to draw close to Him in truth.
And this: "I am Hashem your G-d" —
Emes v'Yatziv [True and Firm] in the morning — for then one merits to receive
the light of the intellect and mochin, which are the essence of the light of day —
and Emes v'Emunah [True and Faith] in the evening —
for even in the time of the withdrawal of the light of the intellect and the mochin,
one must still bind oneself to the holy intellect — which is the aspect of truth —
through the holy attribute of faith, which is the attribute of night —
the aspect of נ [nun] mentioned above.
[§5]
A garment worn at night is exempt from Tzitzis —
for although Tzitzis are the aspect of tzimtzum and the nun, as stated,
nonetheless since it is specifically through this that one merits to receive the light of the intellect —
as is explained within — which means that the ches and the nun become joined
and the moonlight becomes as the light of the sun —
it is thereby self-understood that within them shines the light of the intellect and wisdom.
This is the aspect of what is explained in the kavanos:
that the 32 threads of the Tzitzis correspond to the 32 paths of Wisdom.
And this is what our Sages taught:
"Whoever fulfils the mitzvah of Tzitzis is as if he received the face of the Shechinah" —
meaning he merits to attain the light of the intellect and G-dliness in truth.
And therefore a garment designated only for nighttime, worn only at night,
is universally exempt from Tzitzis —
since that is the time of withdrawal of the mochin and intellect,
and one receives the holy vitality only through the aspect of faith.
[§6]
[(The dispute between the Rambam and the Rosh explained in Siman 18
can also be understood along these lines — but it would take too long to elaborate,
given the depth and subtlety of the matters.)]
[§7]
And since through all of this prayers are accepted — as stated —
therefore the primary time for wearing Tzitzis and Tefillin is during prayer.
And therefore it is correct to cover one's head with the Tallis —
for it is the aspect of the holy garments through which one receives
the light of the Chochmah and mochin that rest in the head.
And therefore at the moment of wrapping, one casts all four Tzitzis to the left side —
for they are in the aspect of "His left hand beneath my head" — as stated.
And also because through this one subdues the yetzer hara and foolishness [ksilos],
which derive from the left side — as stated.
And afterwards one brings two Tzitzis to the front and two to the back —
so as to be surrounded by mitzvos —
for this is the matter of the four corners of the Tallis,
corresponding to the four directions of the world and the four corners of the earth,
to bind oneself through the light of the Tzitzis
to the wisdom and divine vitality that exists everywhere —
and similarly for the person himself: in every direction he turns,
he should look only at the holy intellect that exists in every thing.
[§8]
The small Tallis [Tallis Koton] and the large Tallis [Tallis Godol]:
For it is explained in the kavanos that the small Tallis corresponds to the aspect of
ibur [the embryonic level of consciousness],
and the large Tallis to the aspect of yenikah [nursing / awakening],
and Tefillin to the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness].
See the discourse Achvay Lon, Siman 25, where it is explained that there is
sechel b'koach [intellect in potential], sechel b'foal [intellect in actuality],
and sechel haniktah [acquired intellect] — and it is possible that these are the same
three levels mentioned above.
[§9]
And therefore the small Tallis — which corresponds to the aspect of ibur,
when the intellect and vitality are only in potential,
like a fetus enclosed in the fullness of the womb —
for this level of the intellect, one must at the very least remain bound and cleaved
all day, even at night and during conjugal relations —
in order that the yetzer hara and the foolishness —
the aspect of the maddameh [imagination] in the heart,
which is the opposite of the holy intellect —
should not overpower him —
as is explained in the discourse Achvay Lon mentioned above.
And therefore one must sleep at night wearing the small Tallis,
and likewise at the time of marital intimacy —
all in order that foolishness and the willfulness of the heart
not be stirred against him — in the aspect of:
"and you shall not stray" — etc.
[§10]
And at the time of prayer one must also wear the large Tallis —
which corresponds to the mochin d'yenikah,
the aspect of intellect in actuality —
for then the light of the intellect already shines in actuality,
in particular through the holiness of the Tefillin, which correspond to
mochin d'gadlus [fully expanded consciousness].
And through all of this one merits chen [grace]
and one's prayer is accepted — as stated above.
[§11]
A Tallis of wool is preferred —
for wool is from the aspect of chesed [lovingkindness],
whose root is in Chochmah [Wisdom].
However if only a linen Tallis is available —
which is the aspect of gevuros [stern powers] and contractions —
one may make a Tallis and Tzitzis of linen —
for contraction too is needed in order to attain the light of the intellect through it.
[§12]
Wool and linen Tzitzis exempt all garments;
Tzitzis of other materials exempt only garments of the same type —
for since the rectification of garments is through Tzitzis — as stated —
they must be of the same material specifically —
for each contraction has a particular intellect that is attained
specifically through that contraction —
as is understood from the discourse Chadi Rebbe Shimon, Siman 61.
[§13]
A garment without four corners is exempt from Tzitzis —
for since it alludes to the attainment of Chochmah
through the aspect of Malchus — the aspect of contraction —
it must have four corners specifically —
corresponding to the totality of Creation,
which encompasses four worlds, four directions, four elements —
and their root is the four letters of the holy Name —
for everything was created only in order to attain His G-dliness and His Name.
And *"all of them You made with Wisdom"* [Tehillim 104:24] —
and likewise *"His kingdom rules over all"* [Tehillim 103:19].
And a garment of five or six corners is also obligated —
for the holy Name combines in many combinations.
[§14]
All the Tzitzis must be made for the sake of the mitzvah —
for through them one must draw the matter of gazing only at the holy intellect
in every thing — in the aspect of
"all your deeds shall be for the sake of Heaven" [Avos 2:12].
[§15]
The length of the threads: twelve thumb-breadths —
corresponding to the 12 diagonal boundaries [of the spiritual universe].
A third braided [gedil] —
this is the aspect of encompassing them in a single unity,
so as not to give space to the alma d'peruda [the world of separation]
to draw from the holy contractions and intellects —
and two thirds unbraided [anaf] —
to teach that all the changing activities in all the worlds
are branches flowing from His simple unity,
and through them specifically one must attain His light
and be included in His unity.
And therefore the windings that wind around the braid amount to the numerical value of Hashem Echad.
[§16]
The five knots correspond to the Five Books of Torah —
as cited in Siman 24 — for the primary means of meriting this is through Torah —
as stated above.
And this is also the aspect of the Tallis itself — as our Sages taught:
"One who merited Torah merited the Tallis."
[§17]
The four threads doubled to become eight —
for Malchus — which is the aspect of chut [a thread], as cited —
is the aspect of Dalet —
for she is poor and destitute, having nothing of her own,
only what she receives from the light of Chochmah,
which is the aspect of ches.
This is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov is called misken v'chacham [poor and wise].
And through this specifically one merits to attain the light of His unity.
For Malchus — the aspect of Dalet [ד] —
is poor and destitute, having nothing of its own but what it receives from the light of Chochmah —
the aspect of ches [ח] —
and this is the aspect of what is explained within [the discourse]:
that the yetzer tov [good inclination] is called misken v'chacham [poor and wise].
And therefore specifically through [this pairing of Malchus and Chochmah]
one merits to attain the light of His unity —
and this is [the meaning of] the letters א–ח–ד — Echad [One]:
the Aleph points to His blessed oneness and unity;
the ches is the aspect of Chochmah / the holy intellect;
and the Dalet is the aspect of Malchus —
and through their union — ches and Dalet — one attains Echad.
[§18]
The measure of the small Tallis: large enough to cover the head and most of the body
of a minor [child] —
for since it alludes only to the aspect of ibur, as stated — this measure is sufficient.
And the large Tallis must cover the head and most of the body down to the chest —
for since the verse concerning Tzitzis says
"and you shall not stray after your heart" — etc. —
the holiness of the Tallis must protect him until he merits to receive
the illumination of the mochin in the head,
and in such a manner that all his character traits —
which are rooted in the heart —
and all the movements of his body,
even in physical matters —
should all be conducted only according to the light of the holy intellect.
And therefore it is sufficient to wrap the head and the majority [of the body] —
for the minority automatically follows the majority.
[§19]
A turban [mitznefes] is exempt — as explained in Siman 10 —
since its purpose is to cover the head —
for the essential rectification of the Tzitzis is to draw through them
the illumination of the mochin that rest in the head
to all the body's faculties — as stated.
[§20]
Tzitzis is an obligation upon the person, not upon the garment —
for since the essential purpose is to rectify one's middos [character traits] —
what good are they lying in a box?
[§21]
A borrowed Tallis is exempt from Tzitzis —
for what can one person do for another in the matter of his free will and character traits?
In particular, since no two people are alike — different in appearance and in outlook —
therefore the essential thing is that each person rouse himself,
in the aspect of "If I am not for myself, who will be for me?" [Avos 1:14].
And then he can receive good and the illumination of the mochin
also through his fellow — and all the more so through his teacher.
And therefore if one borrows [a Tallis] that is already fitted with Tzitzis,
one may recite the blessing over it — for [the lender] lent it with that intention.
For rectifying a fellow's garment by having the borrower attach Tzitzis to it
is not possible — as stated.
Whereas if his fellow himself had already attached Tzitzis previously,
then the borrower may also recite the blessing.
[(In this way one can understand several of the later authorities' disagreements
on these matters — but there is no room to elaborate.)]
[§22]
A father must acquire Tzitzis for his young son to educate him —
for since Tzitzis draw the rectification of the human power of free will and character traits,
one must certainly begin this in childhood —
for *"it is good for a man to bear the yoke in his youth"* [Eichah 3:27].
And all of this applies to the small Tallis — which alludes only to the general bond
with the holy intellect in potential —
and in this one must educate the young child from his earliest years.
But the large Tallis — he is only obligated once he is an adult of full understanding.
[§23]
The custom not to wear a large Tallis until marriage —
for through Tzitzis one merits the aspect of the bonding of the ches and the nun —
sun and moon — etc. —
from which is the root of the aspect of the union of husband and wife — as is known.
And therefore one who made a Tallis for shrouds [burial garments] is exempt [from Tzitzis] —
for the essence of Tzitzis is to rectify free will only while one is alive,
and also because through them one draws the light of the ches, which is the aspect of vitality.
And therefore it is forbidden to enter a cemetery wearing Tzitzis when they are uncovered —
due to [the prohibition of] loveg larash [mocking the poor / the dead] —
but when covered it is permitted —
for inwardly and in concealment, even the dead retain a
kusta d'chiyusa [kernel of life-force]
through which they will arise at the resurrection
and their light of intellect and soul will be renewed
specifically through death — as stated above.
And they will merit this also through the mitzvah of Tzitzis that they fulfilled while alive —
as our Sages taught, cited in Shulchan Aruch Siman 24,
regarding the punishment of one who neglects Tzitzis:
concerning him it is said
*"to take hold of the corners of the earth"* [Iyov 38:13] —
which refers to the great wicked who will not arise at the resurrection.
And therefore the custom is to clothe the deceased in a Tallis as well.
[§24]
When gazing at the Tzitzis, one gazes at the two front Tzitzis —
which contain ten knots — an allusion to the Havayos, i.e. the holy Sefiros —
and they also contain 8 threads and 10 knots,
totalling 26 — the numerical value of the Name Havayah.
For this is the entire essence of the Tzitzis:
to bind oneself and gaze only at the intellect and holy vitality clothed in every thing —
which is drawn through the aspect of the light of the holy Sefiros and middos
clothed in every thing according to its level —
as is known from the holy teaching of
the Baal Shem Tov זצוק״ל.
And through this one merits to attain the light of His G-dliness
and cleave to Him continuously —
this is the aspect of the holy Name Havayah, which is the root of all.
And therefore one who is careful in the mitzvah of Tzitzis merits and sees the face of the Shechinah.
Simanim 25–45 — The Laws of Tefillin
הִלְכוֹת תְּפִלִּין
[§1]
After donning a Tallis with Tzitzis — which alludes in general to the rectification of the
tzimtzum [contraction], the aspect of Malchus — the aspect of נ [nun] —
through which one merits to receive the light of the intellect —
one thereafter places the Tefillin —
which are the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] —
the aspect of the light of the intellect mentioned above.
And therefore our Sages taught:
"One who places Tefillin merits life" —
for the light of intellect and wisdom is the essence of vitality —
in the aspect of *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12].
[§2]
But since in holiness every aspect and attribute is comprised of all the others —
the Tefillin too are comprised of both aspects:
the ches and the nun.
The hand-Tefillin [shel yad] is the aspect of the mochin d'nukva [feminine consciousness] —
the aspect of nun —
and the head-Tefillin [shel rosh] is the aspect of the light of intellect — the ches.
And therefore each contains four portions [parshiyos]
corresponding to the aspect of the nun —
which is poor and destitute —
and together they are eight portions — corresponding to the aspect of the ches.
And therefore the hand-Tefillin precedes the head-Tefillin —
for first one must rectify the contraction, and then one merits to receive the mochin.
[§3]
And our Sages taught:
"All the time that they are between your eyes, there shall be two" —
meaning it is forbidden to remove the hand-Tefillin before the head-Tefillin —
for the head-Tefillin alludes to the aspect of the ches.
And therefore one must have Tefillin on during the recitation of Shema —
which comprises the acceptance of the yoke of Heavenly Kingship [the aspect of nun]
and the yoke of Torah and mitzvos through which one gives strength to holy Malchus —
and during the Tefillah [Amidah prayer] —
for through this all prayers and requests are accepted — as stated.
[§4]
It is forbidden to interrupt between the hand-Tefillin and the head-Tefillin.
Our Sages taught: "One who spoke between the hand-Tefillin and the head-Tefillin
must return to battle" [Sotah 44b].
For one must bind and unify the ches and the nun so they are in a single unity —
in a complete union [yichuda shlim] —
and through this one merits to overpower and conquer the battle
and fully subdue the aspect of the kingdom of the sitra achra —
as is explained within [the discourse].
[§5]
The black color of the Tefillin and straps —
for black alludes to the aspect of tzimtzum [contraction], as is known.
And therefore even the ink with which the portions of the Tefillin are written —
which are the aspect of the light of the holy mochin —
must specifically be black.
[§6]
The square shape of the Tefillin alludes to the aspect of Dalet mentioned above.
The tittura [the base of the Tefillin box, which covers the opening of the compartment] —
this is to cover and conceal the light of the holy mochin —
in the aspect of *"the glory of G-d is to conceal a matter"* [Mishlei 25:2].
And this is also the aspect of the Name Shakai [שַׁדַּי] in the Tefillin,
which also alludes to the aspect of the mochin and the contraction —
as is explained in the discourse Tiku Emunah, Likutay Torah [Part II], Siman 5.
[§7]
The four portions of the hand-Tefillin are all in one compartment —
for they correspond only to the mochin d'nukva.
But the portions of the head-Tefillin, which allude to the greater mochin —
and since their holy illumination is very great —
must each be placed in a separate compartment,
making four compartments corresponding to the aspect of Dalet mentioned above.
[§8]
Only [hides of] kosher animals — cattle, beast, and fowl — are valid —
for they are from the side of holiness —
not from impure animals, which are from the side of the
sitra d'masa'avutha [the impure side] —
the aspect of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra.
And therefore they must be placed on the head — where the mochin and intellect dwell —
and on the arm opposite the heart —
to subjugate thereby one's desires and thoughts of the heart to His service —
for this is the essential thing:
to bind oneself to the light of the intellect until it shines through all
one's middos and movements, whose root is in the heart — as stated.
[§9]
This is the aspect of binding the Tefillin.
And therefore one is obligated to touch them at every moment,
and it is forbidden to divert one's attention from them —
for this is the entire essence of placing Tefillin:
to bind oneself to their holiness with a complete bond —
in all one's movements, thoughts, and character traits —
with full and settled awareness.
And therefore "one who studies Torah is exempt from Tefillin all day" —
as explained in Siman 38 —
for the essential drawing-down of all these rectifications is through Torah study —
as the verse says concerning Tefillin:
*"so that the Torah of Hashem may be in your mouth"* [Shemos 13:9].
Nonetheless they too are obligated in Tefillin during Shema and the Tefillah —
for that is the primary time for the drawing-down of the holy mochin, as is known.
סִימָן ה
[§1]
One whose male organ is wounded or severed is forbidden to marry an Israelite woman — etc. For the power of procreation flows at its root from supernal Chochmah — for: "all of them in wisdom You made" — and everything was created with such power and in such an aspect — that it would bear fruit and produce offspring. And therefore: the essential procreation is through the drop of seed — which flows from the brain — where is the dwelling of wisdom and intellect. And since in its source it is spiritual and very fine — it must therefore descend and be drawn through the spinal cord and the reproductive organs — etc. And therefore: if the reproductive organs were damaged through human agency — (who have power and free choice to incline toward the side of the sitra achra — G-d forbid — and to deny, as it were, the Heavenly family — and to act against His will) — therefore one is disqualified through this from marrying an Israelite woman. Who is from the aspect of holy Malchus — through which all the building of the world for eternal generations — the aspect of: "Your Kingdom is a Kingdom of all eternities — and Your dominion in every generation" [Tehillim 145:13]. Since the causes have turned one — through human action — from the side of holiness that produces offspring — toward the side of the sitra achra — the aspect of: "istera" — and does not produce fruit — as cited in the holy Zohar. But if all of this was at the hands of Heaven — one is fit to enter the congregation. For His thoughts are very deep — and who can penetrate to their depths? — therefore one has not lost one's presumption of being on the side of holiness — like all Israel — and one is permitted to enter the congregation.
[§2]
And therefore: it is forbidden to castrate any living being — even cattle and beasts and fowl — etc. — so as not to damage against His will — Who created everything with such wisdom — that they would bear fruit and produce offspring — as stated. For the more creatures in the world multiply through the multiplying of offspring — and each one differing from the other — according to the clothing of the life-force clothed in it — which flows at its root from supernal Chochmah — through this people can recognize Him even more — and draw close to Him — as He desires. Which is the general purpose of Creation — as stated.
[§3]
And since all creatures flow at their root from the aspect of Chochmah — which is the essential life-force. And they emerged and came into being from nothing to something through the aspect of Malchus — as is known — and as understood in the discourse Anochi, Siman 4. And therefore: even though everything perishes and is lost — and everything returns to the dust — even so: all species remain in their species. And on the contrary: it is impossible for the ear of grain to sprout from the wheat — nor the tree from the seed — until the wheat and the seed have decomposed and become as nothingness — and then it grows again and a stalk or tree sprouts from it. And so with everything. (And much of this is elaborated in the holy books.) And through this it remains alive in its species — and ascends from the sitra d'mosa to the aspect of life. Since there remains from it a remnant on earth — through having borne fruit and produced offspring. It emerges: all things live in their species. For through bearing fruit and producing offspring — it is as if one is alive oneself — and as our Sages truly taught. And therefore: one who was castrated — and whose reproductive vessels were damaged through human agency — which is the aspect of being separated from the aspect of Chochmah and life — and descending to the aspect of utter death — G-d forbid — the aspect of the sitra achra — the sitra d'mosa literally — therefore one is forbidden to marry a woman of Israel — who is in the aspect of life — the aspect of: "see life with the woman" — as stated.
## Segment 27
סימן כ"א וכו'
סִימָן קצ״ב — בִּרְכַּת זִימּוּן
## Segment 28
להתרחק מן העריות וכו'. כי מחמת שעיקר התגברו תהסט"א והיצה"ר הוא בעריות וכמבא בזוה"ק (ויקרא דף ט"ו ע"ב) כי זה הוא ההיפוך ממש מבחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהוא בסחי' חיבור ויחוד דקדושה וע"י עריות גורם חיבור ויחוד דסט"א ח"ו שזה בחי' חורבן העולם ח"ו וע"כ מתגרה היצה"ר ע"ז ביותר. ע"כ הזהירה תורתינו הק' להתרחק מזה ביותר וחז"ל גדרו בזה כמהגדרים ואסרו גם היחוד לבד עם הפנויה והכל מטעם הנ"ל. וזה בחי' חומר האיסגור של הוצאת זרע לבטלה ר"ל כי כשמוציא טיפי המוח בלא כלי אזי חוטפת אותם הסט"א והנתהווה מהם בריאות רעות שהם קליפות ויצרין רעים ביותר. וע"כ זה שנכשל בעוון זה ר"ל נקרא רע כשארז"ל. וזה היה חטא של דרר המבול שנאמר בהם כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום כי עי"ז מתגרים בו היצרים רעים ביותר עד שנעשה עי"ז חורבן העולם לגמרי ובא המבול ושוטפם. וזה ה' למבול ישב וישב ה' מל לעולם. כי עי"ז שנאבדו נתעלה בחי' המלכות דקדושה, וזה בחי' גודל הזהירות שצריך להאדם בקדושת הזיווג. כי צריכין לזהר שיהיה בקדושה גדולה כי שורש בחי' החיבור והיחוד דקדושה הוא מבחי' החכמה העליונה שנקראת קודש וכמובן בזוה"ק על פסוק וגם אמנה אחותי בת אבי היא וכו' ועי"זזוכין לבנים הגונים שנבנה העולם על ידם ונתגלה על ידם מלכות שמים וזוכין לקבל אור השכל בקדושה ולהמשיך השגת אלהות בעולם שזה עיקר כוונת הבריאה כנ"ל:
[§5] Kiddush over wine [Siman 269] — for the cup is the aspect of Malchus — as is known — and the wine within it is the aspect of the mochin and Chochmah that are drawn to Malchus — as stated. And if there is no wine available one recites Kiddush over bread — for the Shabbos loaves and meals are also in the aspects of these rectifications — and therefore there is no Kiddush except in the place of the meal. And when beginning Kiddush one gazes at the Shabbos candles — for the Shabbos candles also allude to these aspects — and then one gazes at the cup of blessing — for one must look with open eyes upon the light of the intellect mentioned above. And therefore some say one may only recite Kiddush in the presence of a candle [Siman 273] — for the Shabbos candle alludes to the light of the intellect. And therefore the custom was to recite Kiddush in the synagogue — for the synagogue alludes to the aspect of Malchus — as stated — and the primary institution was for the wayfarers who ate and drank in the synagogue — as explained in Siman 269 — and these are the aspect of the righteous — of whom it is said: *"the path of the righteous is like the light of dawn"* [Mishlei 4:18] — for the essential life-force of their eating and drinking is through the light of the intellect they receive at every turn through the aspect of Malchus — which is called bei kenishta [the House of Assembly] — as stated.
## Segment 29
סימן כו וכו'
סִימָן ר״ב — בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת
## Segment 30
הלכות קידושין. כבר נתבאר כי החיבור והיחוד דקדושה של איש ואשה מישראל נמשך בשרשו מבחי' החיבור והיחוד דקדושה שלמעלה ששרשו בבחי' החכמה שנקראת קודש וזה בחי' הקידושין שמקדש את האשה ואומר לה הרי את מקודשת לי כי מתחלה היתה פנויה והיתה מצפת להשלים אותה ע"י שישפיעו בה מהארת החכמה העליונה אבל לא ידעה עדיין ע"י אזיה איש תקבל השפעת החכמה הנקראת קודש ועכשיו האיש הזה מייחד ומחבר אותה לעצמו שתהיה מקודשת לו שתקבל השפע קודש ממנו ומאז נאסרה על אחרים באיסור אשת איש. וזה בחי' האשה נקנית בשלש דרכים. בכסף זה נגד בחי' חכמה בחי' בצל החכמה בצל הכסף בחי' מסיטרא דימינא מוחא חיורא ככספא. ובשטר זה נגד בחי' התורה הכתובה במכתב אלהים. ובביאה זה מעשה בגופה ממש ששרשה בבחי' מלכות והוא משפיע בה לשם קדושין ועי"ז מתקדשת לו שתיהיה אשתו לעולם. וע"F זה מפורש בתורה להדיא כ"ש כי יקח איש אשה ובעלה אך באמצת גם כסף ושטר הם קידושין מן התורה כי על ידם נמשך ג"כ בחי' זו כנ,ל. ואדרבא מחמת שהקדושין הם מבח'י חכמה וכתיב ואת צנועים חכמה ע"כ אסרו חכמים לקדש בביא ה משום פריצות שהוא היפוך הצניועת ויכולה הסט"א שדרכה בפריצות דייקא כידוע להתאחז בהז ח"ו ל א עוד אלא שאסרו לקדש אפילו בכסף ושטר בשוק או בלא שידוכין והוא ג"כ מטעם זה כי הקדושה צריכה הכנה וצניעות. וע"כ צריכין שיהיו הקדושין בפני עדים דייקא ושידעו שניהם שיש עדים כי זה היפוך בחי' היצה"ר והסט"א שדרכם במשחך ובמטמונים בב חי' אם במחתרת ימצא הגנב אבל דרך החכמה והקדושה הוא באיתגליא בבחי' לא מראש בסתר דברתי וכו' כי הוא בבחי' שמש ואור בחי' ואורח צדיקים כאור נוגה שזה בחי' הדבר שנעשה באיתגליא ובפני עדים כמאמר הכתוב אם זרחה השמש עליו ותרגום ואם עינא דסהדיא נפלת עלוהי. וענין זה מובן משלון המקראות במקומות הרבה. וע"כ העדים בעצמם צריכים שיהיו כשרים ולא פסןולםי בעבירה ח"ו שהוא בחי' כסילות מאחר שעיקר העדות והא בשביל המשכת החכמה כנ"ל. וזה בחי' עדות ה' נאמנה מחכימת פתי בחי' חכמה הנ"ל. וזה שאומר הרי את וכו' כדת משה וישראל. היינו שזה החיבור והקידושין הם ע"פ דת תורתינו הקדושה שעל ידה עיקר המשכת התיקונים הנ,ל שהם בעצמם בחי' משה וישראל כי פני משה כפני חמה בחי' האור השכל הנ,ל וכלל ישראל הם לגבוה בבחי' לבנה שמקבלת מאור החמה כי אפילו פני יהושע כפני לבנה כשארז"ל ועיין במאמר אשרי הנ"ל מבואר כי ע"י התורה נותנים כח למלכות דקדושה ואזי מקבלת המלכות שהיא בחי' נו"ן חיות מן החכמה שהיא בחי' חית ונתחבר ונתקשר החי"ת והנו"ן וכו' וכשזה גקם זה נופל ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה בחי' היצה"ר וכו'. וזה בחי' הקידושין והחופה שעיקר גמר הנישואין הורא ע"יכניסתם לחופה כי הקדושין הם בבחי' הכח שנותנים למלכות דקדושה ע"י עסק התורה שנמשכת ג"כ מבחי' החכמה העליונה כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת וארז"ל נובלת חכמה שלמעלה תורה. וזהבחי' תורה צוה לנו משה מורשה ודרז,ל אל תקרי מורשה אלא מאורשה בחי' אירוסין. וזה שאומרים בשעת קידושין ואירוסין כדת משה וישראל כנ,ל בחי' הכח שממשיכין ע"י עסק התורה והחופה היאבחי' החיבור והקשר שנתחבר ונתקשר החי"ת והנו"ן שהם שורש בי' חתן וכלה ע"י שמקבלת המלכות חיות מן החוכמה כנ,ל.ף וע"כ עיקר הנישואין ע"י החופה. כי ע, ישני הבחינות הנ,ל נתעלה המלכות דקדושה לשרשה ונופל ונתבטל ממנה כל בחי' אחיזת המלכות דסט"א ואזי מתכברת ומתייחדת עם בעלה בחיבור גמור וביחודא שלום. וזה שאומרים מקדש עמו ישראל ע,י חופה וקידושין. (עיין חא"ג כתובות דף ז') כי גם כלל קדושת ישראל הוא ע, יבחי' חופה שממתחברין ומתקשרין עם בחי' החכמה דקדושה שהיא בחי' קודש וחיבור זה הוא בחי' חופה בחי' חופף עליו כל היום וכו' וקידושין הם בחי' עסק התורה שהוא בחי' אירוסין וקדושין כנ,ל וזה שאומרים ואסר לנו את הארוסות. כי מחמת שבהתורה בעצמה יש בה שני כחות כשארז,ל זכה נעשית לו שם חיים וכו'ו כתיב צדיקים ילכו בם וכו' ע"כ ע"י אירוסין לבד א,א לה עדיין להתחבר בבעלה כי אולי לא נתבטל ממנה עדיין אחיזת הסט"א בשלימות וכמובן גם מדברי רז, לשאמרו אי אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתורה אי אזיל מוטב ואי לאו וכו' נמצא שאפשר לעסוק בתורה ואעפ"כ לא יתבטל ממנו אחיזת היצה"ר לגמרי וזה מסתמא מחמת שאין הלימוד בעצמו בשלימות ויש בו בעצמו אחיזת היצה"ר ע"כ עיקר השלימות ע, יבחי' החופה שזה בחי' שנתחבר ונתקשר אל בחי' אור החכמה דקדושה בחי' חי"ת ואז נופל ונתבל ממנו בחי' אחיזת היצה"ר שהוא בחי' כסילות כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך רק שלזה בעצמו א,א לזכות כ"א ע"י עסק התורה כנ"ל וזה בחי' אירוסין ונישואין ע"י קידושין וחופה כנ"ל (ועיין בשו"ע סי' נ"המה נקרא חופה). וזה בחי' ברכת חתנים שמברכין שבעה ברכות שהם כנגד השבע מדות כמבואר בכוונות כי החכמה מאירה בהמלכות ע,י בחי' הז' מדות שהם כלל התורה וכלל העולם כולו כי ע"י אור השכל והחכמה יכולים להכיר את השי"ת ולהתקרב אליו ית' ע"י כל דבר שבעולם כי כל דבר יש לו אחיזה באיזה מדה בהז' מדות שהם אהבה ויראה ורחמנות וכיוצא בזה בכל המדות ע"כ יכולם להתקרב להשי"ת ע,י כל דבר שבעולם שכלול מכל הז' מדות הנ"ל. וזה ג,כ בח'י השבעת ימי המשתה שאחר הנשואין כנגד ז' מדות הנ,ל. וע"כ נוהגין שלא לישא אשה אלא בעוד שהלבנה במילואה. כי הכלה היא בבחי' הלבגנה כנ,ל וזה שמובא על משנת בתולה נשאת ליום הרביעי ר,ת לבנה וע,כ מצוה לרק ד לפני הכלה ולומר שהיא כלה נאה וחסודה היינ ובעלת חן וחסד כי כשמקבלת המלכות שהיא בחי' כלה חיו תמן החכמה נמשך שמחה גדולה בבחי' תודיעיני אורח חיים שובע שמחות את פניך וכתיב באור פני מלך חיים ועיקר אור הפנים הוא ע,י שמחה בבחי' לב שמח ייטיב פנים וכמבואר במ"א. וזהו שמרקדין גם בשעת קידשו לבנה כמובא בשו"ע והריקודין הוא שעולין רגלי הקדושה כביכו למבחי' סטרא דמותא בחי' רגליה יורדות מות אל אור החיים בחי' שמחה. וע,כ מרקדין גם לפני הכלה ואומרים שהיא נאה. כי נמש ךעליה נוי ויופי מבחי' החמכה העליונה בחי' חכמת אדם תאיר פניו וזה וחסודה.
סִימָן ו וְכוּ׳
[§1]
Women forbidden to a kohen — etc. For the kohen — since he encompasses most fully all these rectifications — as explained above — is therefore also commanded in the matters of marriage with additional warnings — and is forbidden to marry a divorced woman — a zona — a chalalah — and forbidden to his wife who was violated even by force.
## Segment 31
כיעי"ז שנתחבר בחי' הנו"ן שהיא בחי' הכלה בחי' מלכות אל בחי' החי"ת בחי' חכמה עי"ז נעשה חן ונמשך עליה חן וחסד:
[§1] This is the aspect of the double bread of Shabbos — for then one receives a doubled abundance through the illumination of supernal Chochmah — the aspect of reishis [beginning] — the aspect of bechorah [firstness] — and the firstborn receives a double portion. And therefore Shabbos eating is entirely holy — for it is the aspect of spiritual abundance from the illumination of holy Chochmah — which is the essential life-force. And physical abundance is automatically included within this — in the aspect of: "in the shadow of wisdom is in the shadow of silver" [Koheles 7:12] — for the lower is included within the higher. And therefore all years are blessed from it — for it is the source of blessing — and all influences flow from it.
## Segment 32
סימן סו וכו'
סִימָן רט״ז–רי״ז — בִּרְכַּת הָרֵיחַ וְהַבְּשָׂמִים
## Segment 33
הלכות כתובות. אסור להתייחד וכו' קודם שיכתוב לה כתובה וכו'. כי מחמת שהיצה"ר והסט,א שהם מסטרא דפרודא אורבים מאד לעשות פירוד בין הדבקים בחיבור דקדושה. והנה המלכות דקדושהבחי' הכלה היא בבחי' מסכן וחכם דלית ליה מגרמה כלום כ,א מה שמקבלת מהחכמה שמשם שורש בעלה שהוא החתן.
סִימָן ח׳ וְכוּ׳
[§1]
And therefore one must slaughter with a forward and backward motion — (see Siman 24) — for this is the aspect of or yashar [direct light] and or chozer [returning light] — the aspect of the light of intellect and Chochmah — the aspect of direct light — and the aspect of Malchus — the aspect of returning light — as is known. And if one slaughtered with only the forward or only the backward motion — one needs the length of the knife to be equal to the breadth of two necks — which also alludes to the two aspects — as understood in Maurai Or. And this is the aspect of: *"and he fell on Benjamin his brother's neck and wept"* [Bereishis 45:14] — and our Sages taught: he wept over the two Temple destructions that were destined to occur in the portion of Benjamin — corresponding to these two aspects — as is known.
[§2]
And this is the aspect of the fourteen finger-breadths of the minimum knife length for shechitah — regarding which it is said: "and you shall slaughter with this" [Devarim 12:21]. Fourteen — corresponding to the two aspects: Yud is the aspect of Chochmah — and Dalet is the aspect of Malchus — as stated in Orach Chaim. And this is the aspect of what our Sages taught [Chullin 27]: "from where is slaughter from the neck? — as it is said: 'and he slaughtered' — from a place where his sin submits [shach chato]." The words of Rabbi Yehudah: "from where 'his speech [sicho] submits'" — corresponding to the two aspects: the submitting and bowing — the aspect of humility — which is in the aspect of the first Temple — the aspect of Binah — the opposite of pride — regarding which our Sages taught: wisdom departs from the proud. And the speech [sicho] and word — the aspect of Malchus-of-speech — as is known. And these are the two necks mentioned. And this: "and slaughter [ushachat] — shachat means nothing but mashach [drew]" — the aspect of Chochmah — the aspect of: "drew wisdom from pearls" [Iyov 28:18] — as explained elsewhere — and also alludes to the aspect of chasadim — the aspect of: "draw Your kindness" — and: "draw Your kindness" — etc. — for through all of this one subdues the spirit of folly — the spirit of animality — which suckles at its root from the aspect of gevuros — as stated.
סִימָן ח — הִלְכוֹת אִישׁוּת
[§1]
Where there is kiddushin and no transgression — the child follows the father. For the kiddushin are from the aspect of Chochmah — which is called holiness [kodesh] — as is known. And from there is the aspect of the male. And therefore the child follows the father — for he is the essential one. And all where there is transgression — which is from the sitra achra and the yetzer hara — the aspect of a damaged knife — as cited in the Tikkunim. And also: through this one damages the holiness — as it were — the aspect of the blemishing of the moon. And therefore the child follows the blemished one.
## Segment 34
ומחמת שהסט"א אורבת ע"ז מאד לפגום ולקלקל את בחי' החיבור דקדושה ולעשות פירוד ביניהם.
[§1] It has already been explained above that all weekday labors are the aspect of clarifications — and everything is only through the power of thought — which is Chochmah. And on Shabbos there are no clarifications — as stated — and therefore all labors are forbidden. And because of this, the holy Torah specified fire in particular — as it is written: *"you shall not kindle fire"* [Shemos 35:3] — for fire alludes to the aspects of Chochmah and Malchus — as stated — through which all the holy clarifications of the weekdays are made. And therefore many labors are performed through fire — such as kindling and extinguishing and cooking and baking — and most of the labors are performed through iron tools — which are all made through fire. And therefore our Sages prohibited many things lest one come to desecrate Shabbos through fire — and thereby give strength to the kingdom of the sitra achra — the fire of the yetzer hara.
## Segment 35
ע"כ חשש ואולי יתגרה בו היצה"ר כ,כ עד שיגרשה מביתו ותהיה נשארת בבחי' דלות ועניות לגמרי.
סִימָן ט — עִנְיַן קַטְלָנִית
[§1]
The matter of the katalnis [the woman near whom two husbands have died]. For since two men have died with her — one fears that the sitra d'mosa has taken hold in her even more — G-d forbid — since the essential hold of the sitra achra is in the female aspect — the aspect of: "her feet descend to death" — G-d forbid. Therefore she shall not marry again. But regarding a man near whom two wives have died — we do not attribute this to him — for he is from the side of Chochmah — where is the source of life — as stated.
## Segment 36
מאחר שלא יהיה לה ממי לקבל השפעתה. ומחמת חשש זה יש לחוש שגם בזמן החיבור והדביקות שביניהם לא יהיה חיבור שלם כי עיקר שלימות החיבור הוא בחמשבה שיהיו שניהם במחשבה אחת של אהבה ואחוה וריעות דקדושה. אבל אם יבלבל אותה המחשבה והדאגה הנ,ל שמא יבא על דעתו לגרשה ותהיה נשארת בחוסר כל עי"ז לא יהיה חיבורם בשלימות. ע,כ תיקנו לה כתובה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה. ואז היא מובטחת שהחיבור הוא חיבור שלם. וגם אפילו אם ח"ו יהיה פירוד ביניהם ע, יגירושין או מיתה ר"ל.
[§1] And therefore one delays going to the synagogue on Shabbos in the morning somewhat — since one sleeps a little into the day [as the Magen Avraham brings in the name of the Bach] — for even sleep on Shabbos — which is for the renewal of the mochin — is very precious — for then one merits to receive very elevated and holy mochin — through the soul being renewed during sleep through the aspect of Malchus — which ascends on Shabbos with an extraordinary ascent — as stated.
## Segment 37
לא תהיה בבחי' עניות לגמרי. מאחר שיתנו לה כתובה ויהיה לה איזה שפע וחיות מהרשימה של שפע בעלה. וע,כ ארז"ל כל הפוחת משיעור כתובה (אפי' מדעתה) בעילתו בעילת זנות היינו כנ"ל. כי אין חיבורם חיבור שלם. וע,כ תקנו לבתולה שנעשית כלי רק ע,H בעלה הזה (כשארז"ל אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי היינו בעלה הראשון) ע"כ יש לה מאתים זזו שהוא שיעור בחי' עשירות היפוך העניות כשארז"ל כל מי יש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה כי כבר אינו בגדר העניות מאחר שיש לו סך כזה. ולאלמנה שתחלת תיקונה היה ע,י בעלה הראשון. וע"כ כשנישאת אח"כ לזה אין לה רק מנה. וע"כ תקנו רז"ל כמה ענינים בין בעל לאשתו משום חינא שיהיה להם חן זה אצל זה כי זה עיקר החיבור דקדושה בחי' חיבור החי"ת והנו"ן הנ"ל שהוא בחי' חן כנ"ל. וזה שארז"ל מובא בשו"ע סי' ס"ט שהבעל מתחייב להאשה ביוד דברים נגד בחי' החכמה שהוא בחי' יוד כידוע וזוכה בה בארבעה דברים בחי' דלית כי היא לגביה בבחי' דלת בחי' מסכן וחכם כנ"ל:
סִימָן י — אֵיזוֹ גְּרוּשָׁה מוּתֶּרֶת לַחֲזֹר לְבַעְלָהּ
[§1]
Which divorced woman is permitted to return to her husband — etc. For even though a woman has joined her husband through chuppah and kiddushin — the Torah permitted her to another man through divorce from her first husband — for from then she was separated from him and became free — and is permitted to marry another. And their union will be a holy union — in the aspect of the connection of ches and nun mentioned. And this: *"if a man takes a woman and marries her"* [Devarim 24:1] — the aspect of the union of the two aspects mentioned. And this: "and if she finds no favor in his eyes" — chen specifically — meaning: their union and connection does not go well — and through this she finds no favor in his eyes. For there is no aspect of the connection of ches and nun in their union in its fullness — the aspect of chen — as stated. And this: "for he found in her" — etc. — even so she is permitted to marry another — for perhaps their union will be in the aspect of chen mentioned. And likewise the first husband is permitted to take her back. But once she married another — the first husband cannot take her back — since she has already been in the aspect of union with another through chuppah and kiddushin — she is then forbidden to the first. So as not to confuse the powers and aspects even more — and for the sitra achra to grow even stronger. And this is what is written: "after she has become defiled" — for since she joined another according to the law — she has now been made impure for the first — with whom she was originally in a permitted union — and now that she has been forbidden to him — she cannot return to her first permission — even through the divorce or death of the second. But if she did not join the second only in zenus [harlotry] — it is not a holy union — and she has not yet departed from her first presumption. And she is permitted to return to the first — like any other free woman who committed zenus. For after divorce — before she married another — she is considered vis-à-vis her first husband as another free woman.
## Segment 38
סימן קיט וכו'
סִימָן רי״ח — בִּרְכַּת הַנִּסִּים
## Segment 39
הלכות גיטין. כתיב כי יקח איש אשה וכו' והיה אם לא לתמצא חן בעיניו וכו' וכתב לה ספר כריתות וכו'. כי החיבור דקדושה כשהוא בשלימות הוא בבחי' חן כנ"ל. אבל כשאין החיבור עולה יפה ועי"ז לא תמצא חן בעיניו ואז יכתב לה ספר דייקא. כי ספר מרמז לבחי' חכמה כמובא בפירוש ספר יצירה על ענין ספר וסופר וסיפור וכמובא ג"כ בזוה"ק וכן התורה הקדושה נקראת ספר. וכן בחי' מלכות נקראת ספר כידוע. ע"כ צריך לכתוב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו. היינו שכמו שהחיבור דקדושה היה בשלש בחינות אלו שע,י התורה נותנין כח למלכות דקדושה ועי"ז נתחבר ונתקשר המלכות בחי' נו"ן עם בחי' החכמה בחי' חי"ת ומקבלת ממנו חיות כנ,ל. כמו כן עכשיו הפירוד והגירושין שביניהם אינו בבחי' פירוד דסט"א לגמרי ח"ו רק הפירוד הזה הוא ג"כ ע"פ התורה הק' וע"פ המשכת התיקונים הנ"ל שהם בחי' חכמה ובחי' מלכות.
[§2] And this too is the aspect of the many songs and Psalms one recites on Shabbos — all for the sake of the ascent of Malchus then in its great elevation — in the aspect of: "Sing praises to our King — sing praises" [Tehillim 47:7]. And likewise for the illumination of Chochmah and intellect that shines then — in the aspect of: "sing praises with understanding" [zammeru maskil — ibid.].
## Segment 40
ועי"ז היא ניתרת לאיש אחר. להתבר עמו בבח'י חיבור דקדושה. וזה בחי' ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. כי עיקר היציאה מביתו ע"פ ספר כריתות שנותן לידה ע"פ דת תורתו הקדושה הוא רק בשביל חיבור דקדושה להתחבר עם איש אחר בקדושה שלימה כראוי רק שהעיקר התגלות ענין הכריתות שביניהם הוא ע"י ספר שהוא בחי' התורה. וזה בחי' ספר כורתה וכו' וע"כ צריך שיהיה המגרש שפוי בדעת ובשעת כתיבת הגט ונתינתו.
סִימָן י״א וְכוּ׳
[§1]
And therefore one may not slaughter initially except by the light of day or by the light of a torch — since the essential rectification of shechitah through intellect and Chochmah is the aspect of the great luminary — the sun. And therefore even by moonlight some prohibit initially — since in this aspect is the essential battle. But after the fact — even if one slaughtered in a dark place — the shechitah is valid — for in truth the holy intellect shines even in a dark and gloomy place — as explained within — and this is the aspect of: *"though I sit in darkness — Hashem is a light for me"* [Michah 7:8]. And this: one may always slaughter — both by day and by night. For since shechitah at night draws from the two aspects of these rectifications — the aspects of the measure of day and the measure of night — one may slaughter also at night. But initially one needs the light of a torch — to draw the aspect of light in greater revelation. And therefore one must be careful in shechitah that there be no suspicion of any inclination toward idolatry or heresy or apostasy — G-d forbid — as explained in the Shulchan Aruch — for all these are the very opposite of these rectifications.
סִימָן יא וְכוּ׳
[§1]
The suspected woman — etc. — and the matter of: just as she is forbidden to the husband — so she is forbidden to the lover. For through her committing zenus through the spirit of folly of the yetzer hara — the aspect of: "when his wife goes astray" — as our Sages taught — through this she was separated from the aspect of the spirit of wisdom of her husband — until she became forbidden to him. And therefore she is forbidden also to the lover — through whom she was damaged and separated from the aspect of the spirit of wisdom. And how shall she return to overpower with him in a holy union — which is through the aspect of the light of Chochmah — as stated?
## Segment 41
מאחר ששורש הענין הכל מבחי' חכמה כנ"ל.
[§3] And this is the aspect of the Torah reading on Shabbos — for the completeness of all the rectifications above one merits through Torah — as stated — and it is the essential Chochmah — as it is written: "I am wisdom" [Mishlei 8:12] — and: "through me kings shall reign" [ibid. 8:15]. And then one reads the Haftarah from the Prophets — for one draws the illumination of Chochmah from level to level — in the aspect of what our Sages taught: "a wise man surpasses a prophet" — as it is said: "and a prophet has a heart of wisdom" [Tehillim 90:12] — and they also taught: "the superiority of Torah over prophecy is great" — for regarding a prophet it is written: "the sign and wonder comes to you" [Devarim 13:3] — while regarding Torah it is written: "according to the Torah they instruct you" [Devarim 17:11] — and through all of this one draws the illumination of holy Chochmah and mochin to Malchus.
## Segment 42
וזהבחי' השלש לשונות של גירושין שכותבין בגט והם שבוקין פיטורין תירוכין. כי מאחר שזה הפירוד עצמו הוא ע"פ התורה הק' לפעמים אם האשה רעה ופרוצה מצוה לגרשה ואם אינה פרוצה אזי הפירוד הוא בכדי שיהיה אח"כ עי"ז בחי' חיבור דקדושה בשלימות נמצא שבגרושין אלו מפרידים ומגרשים בחי' הסט,א והיצה"ר שרצו להתאחז בזה החיבור כי מאחר דלא מיתדר להו ולא מצאה חן בעיניו ויש פירוד לבבות ושנאה ביניהם ממילא יש שם ביותר אחיזה לסט"א שהם בבחי' סטרא דפרודא כנ"ל ע"כ באם א"א לתווך השלום ביניהם שיהיה החיבור באהבה ואחוה וריעות כראוי לחיבור דקדושה אזי אדרבא בחיבור כזה יש אחיזה לסט"א עד שהבנים הנולדים מזה החיבור נקראים לפעמים בני שנואה ח"ו ע"כ הגירושין שנפרדים עי"ז זה מזה לגמרי הם בבח'י שמגרשים את הסט"א והיצה"ר שלא יהיה להם חלק ואחיזה בחיבור של ישראל. והנה בענין הגירושין והפירדו יש בהם שלש בחינות זו אחר זו ושלשתן הם בכלל כריתות. כי לפעמים כאשר לא מצאה חן בעיניו הוא עוזב אותה ומתרחק ממנה בלבו ועי"ז גם היא מתרחקת ממנו ונעשה פירוד ביניהם וזה בכלל ושבקית שעזב אותה. ולפעמים אינה נפרדת ממנו עד שמגרש אותה ממש מביתו בגירושין גמורים וזה בכלל ותרכית. ושלש בחי' אלו יש גם בענין הכנעת היצה"ר שהוא ג"כ בחי' גרושין כמובא בכוונות על פסוק בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך. כי לפעמים נפרד ממנו היצה"ר רק ע,י שעוז אותךו ושביק ליה ואינו שומע אליו ועי"ז נפרד ממנו בלי שום טענות ומריבות. ולפעמים צריכין לדחות אותו בהרחקה יתירה ביותר שזה בחי' פיטורין. ולפעמים צריכין לגרש אותו בהרחקה יתירה עוד ביותר עד שהוא בבחי' גירושין גמורים בחי' תירוכין. וזה ג"כ בחי' מה שאמר אברהם אבינו ללוט שהוא בחי' היצה"ר כמובא בזוה"ק הפרד נא מעלי וכו' ואם הימין ואשמאילה אם יפתה אותו לפעמים ויתלבש בפיתוי של מצוה שהיא בחי' ימין אעפכ, לא ישמע לו מאחר שכבר עמד על סוף דעתו ויודע שהוא שונא ואויב לו ואורב לו וקם עליו וכמובן גם בזוה"ק בענין זה. והנה מחמת שהתורה הק' וכן חז"ל שנוא אצלם מאד ענין המחלוקת והפירוד שבין אדם לחבירו בפרט בין איש לאשתו ע"כ רמזו לנו בהז שאפילו אם לפעמי םההכרח להתפרד זה מזה אעפ"כ טוב יותר למעט במחלוקת ופירוד לבבות כל מה דאפשר וע"כ סדרו מתחלה הלשון שבוקין ואח"כ פיטורין ואח"כ תירוכין כדרך המדריגות זו אחר זו כנ"ל. כי בתחלה צריכין לחשוב אולי יפרד ממנה רק ע"י בחי' שבוקין לבד ואם לאו אזי ההכרח לבחי' פיטורין ואם לאו אזי ההכרח לבחי' תירוכין. רק מחמת שא"א לסדר בזה דסר המדריגות בקביעות כי לפעמים ההכרח תיכף בהתחלה הראשונה להרחיק אותה בהרחקה יתירה קצת ע"כ סדרו אח"כ לשון ופטרית תחלה. ולפעמי' צריכין תיכף עוד הרחקה יתירה ע,כ סדרו אח"כ עוד לשון תירוכין בתחלה. וגם בענין זה דקדקו לסדר כפי המדריגות בתחלה הקדימו לשון שבוקין ואח"כ הקדימו לשון פיטורין ולבסוף הקדימו לשון תירוכין הכל כפי הנ"ל. ולהסביר הענין קצמת יותר כי לפעמים אם הוא מגרשה מחמת שהיא אשה רעה ופרוצה שמצוה לגרשה אזי צריך להרחקי אותה תיכף בבחי' גירושין ותירוכין בחי' גרש לן ויצא מדון ולפעמים אם מגרשה רק מחמת שלא מצאה חן בעיניו. אזי מצוה למעט ב ענין הפירוד לבבות כל מה שיכול בבח'י שבוקין ופטורין הנ"ל.
סִימָן י״ג וְכוּ׳
[§1]
And therefore: a fetus found in a slaughtered animal's womb does not require shechitah. For the essential strengthening of the filth of the spirit of folly — the spirit of animality — the aspect of the yetzer hara — is from when it emerges from its mother's womb — as our Sages taught [Bereishis Rabbah, Noach, ch. 34]. And therefore as long as it was in its mother's womb at the time of shechitah — until the spirit of animality was also rectified — for the fetus is a limb of its mother — and therefore even afterwards it does not require shechitah except by rabbinic ordinance — etc. — as explained in the Shulchan Aruch.
[§2]
And therefore: if the fetus extended its head — where the essential source of its life-force is — before the shechitah — then the vile breath that rules in the air of the world has already cleaved to it. And therefore even if it withdrew it back — it is not rendered permitted by the shechitah of its mother. And see in the Shulchan Aruch regarding other limbs of the fetus — and all of it is according to the above.
[§3]
And therefore: it is forbidden to slaughter an animal and its offspring on the same day — as explained in the holy Zohar — this is so as not to display the quality of cruelty — for through this that quality is aroused — as it were — above as well.
[§4]
And this is as stated — for since the essential shechitah is to rectify and subdue the spirit of animality — the aspect of the spirit of folly — the aspect of the quality of cruelty and anger — the aspect of: "anger rests in the bosom of fools" [Koheles 7:9] — as explained elsewhere — therefore the shechitah itself must be in the aspect of kindness and mercy and daas — the aspect of: "and slaughter — means nothing but drew" — the aspect of: "draw Your kindness upon those who know You" — and not through derasah [pressing] — which is in the aspect of murder and cruelty. And therefore one also may not display the quality of cruelty in the act of slaughtering an animal and its offspring — which is also an act of cruelty. And also: since for now there is still some need in the world for the spirit of folly and the yetzer hara — for the sake of free choice and the sustenance of the world — as our Sages taught: "and behold it was very good — this is the yetzer hara" — and our Sages taught: "the yetzer hara — push away with the left and draw close with the right" — therefore it is forbidden to slaughter an animal and its young on the same day. For through this one shows as if one wants to nullify the spirit of animality entirely — which is still impossible.
[§5]
And see the book Ta'amei HaMitzvos of Rekanati — and you will understand further regarding our subject. And therefore: the day follows the night for the law of an animal and its young — for such is the order of drawing these rectifications: b'reisha chashukha v'hadar nehora [first darkness and then light] — for one cannot draw the holy light of the intellect — which is the aspect of day — until one first rectifies the aspect of Malchus — which is the measure of night — as explained also in Orach Chaim. And therefore: if one slaughtered the first even close to nightfall — one is permitted to slaughter the second afterwards at the start of the night — for since it has now already begun to draw these rectifications anew — in an entirely different manner — for no day is similar to its fellow — therefore there is no concern at all. And therefore the prohibition of an animal and its young applies only to cattle — which is from the aspect of Malchus and gevuros — etc. — (see Likutay Torah of the Ari, Parshas Shemini) — but not to the chayah. For even though the chayah is also from this aspect — and it is included within behemah — as is explained there — even so it is lighter in its movement and the light of the intellect shines in it in greater revelation — and this itself is the meaning of chayah — the aspect of: "wisdom gives life" [Koheles 7:12] — as is known. And therefore the prohibition of an animal and its young does not apply to it — since the light of the intellect already shines more in its very life-force than it shines in the behemah. And through the intellect one understands that the shechitah itself is not at all an act of cruelty — G-d forbid — but on the contrary: it is for the animal's rectification and benefit. And therefore what concern have they when one also slaughters its offspring — and likewise for the second reason mentioned — this matter is also understood — and through this several other laws in this siman are also understood.
סִימָן יג
[§1]
The matter of: a man may not marry the pregnant woman of another — or the nursing woman of another. For the child — who flows from his father — as long as its life still depends on its mother — who gives birth and nurses it — it is still impossible for her to fully separate from her first husband — the father of the child — and unite with another man. And this is what our Sages taught [Yevamos 42b]: "perhaps she will become pregnant and the milk will become turbid and will kill it" — etc. — see there. We see that they were concerned lest the child come through this to mortal danger. And as stated — for since she separated from the father — whose root is in the aspect of wisdom — the aspect of life — and the life of the infant depends on the mother — therefore if she marries another and thereby separates entirely from the connection she had with the father — as stated — one must fear lest the sitra d'mosa overcome the infant entirely — G-d forbid — and bring it to mortal danger — G-d forbid. And therefore she may not marry until she completes the time of nursing. And through this you will understand several matters in this siman.
## Segment 43
אך גם בזה יש בחינות עד שלפעמים צריך תיכף לבחי' פיטורין או גם לבחי' תירוכין והכל לפי הענין ובלבד שיהיה כל מעשיו וכל כוונתו לשם שמים. וכמ וכן בענין הגירושין של הכנעת היצה"ר יש ג,כ כמה בחינות כי ארז"ל יצר תינוק ואשה שמאל דוחה ויין מקרבת, אך באם היצה,ר מפתה אותו לדבר עבירה ח"ו אז יצריכין לגרשו תיכף ולדחותו בשתי ידים בבחי' יגער ה' בך השטן וכו', אך גם בענין פיתוי היצר של היתר יש ג"כ כמה בחינות כי לפעמים גם יצה"ר זה צריכין להרחיקו בהרחקה יתירה ביותר תיכף ומיד מאחר שרואה ומבין שכוונתו לרעה ח"ו וא"א להאריך בענינים אלו ומובן ממילא: וע"כ צריכין להאריך הואוי"ן של שבוקין פטורין תירוכין וכן הואו של ותרכית.
[§4] Reading the weekly portion twice in the Hebrew text and once in Targum [Aramaic translation] — it is explained in the kavanos that the two [readings of the Hebrew] correspond to the aspects of Yaakov and Yosef — who merited most fully to bind themselves to the holy Chochmah — as is explained within — and the one Targum corresponds to the building of the Nukva — the aspect of Malchus — which was through the aspect of tardemah [deep sleep] — as it is written: *"and Hashem caused a deep sleep to fall upon the man"* [Bereishis 2:21] — etc.
## Segment 44
כי היא"ו הוא ע"פ רוב וא"ו החיבור. וגם מבואר בזוה,ק כי הואו הוא בחי' חיים ע"כ גם כאן בתיבות אלו של עיקר הכריתות והגירושין מרמזים שאין זה פירוד גמור שהוא בחי' הסטא, סטרא דפרודא סטרא דמותא ח"ו כי המות יפריד וכו' רק הפירוד הזה העיקר הוא בשביל החיבור השלם שיהיה עי"ז אח"כ שהוא מבחי' חכמה בחי' חיים בחי' אין גט לאחר מיתה. וזה בחי' הואוין הגדולים שבגט שהם מרמזים לבחי' חיבור וחיים ושלום כנ"ל. גם מבואר במאמר אשרי הנ"ל שהתורה הקדושה היא בחי' ואו ועל ידה כל המשכת התיקונים הנ"ל שמרומזן בבחי' גירושין דקדושה הנ"ל. וזה שצריכין ליזהר ברגל הה"א של למהך שירחיקנה מגגה וכן בכל הה"אין. כי מאחר שהגירושין היא בח'י שמגרשין הסט"א והיצה"ר שרצו להתאחז בחיבור זה וזה בחי' גער חית קנה שגוערין בהסט"א ועושין מחי"ת ה"א כמבואר בזוה"ק ובמאמר בחצוצרות סי' ה"א כי לעומת החכמה דקדושה שהיא בחי' חי"ת כנ"ל יש בחי' חי"ת דסט"א בחי' בנות חת כידוע. כי יש בחי' חיות דקדושה ולעומת זה יש בחי' חיות דסט"א שהוא גרוע ממות בחי' הרוצה למות יחיה את עצמ ווזה בחי' האשה רעה שהיא מר ממות ע"כ צריכין לגרש הבחי' זאת והפריד בין הדבקי' ולעשות מחי"ת ה"א וזה שצריכין לדקדק בההי"ן של הגט בפרט של למהך שלא יהיה נראה כמ ולמחך שהוא לשון חוכא ושחוק שזה מבחי' הסט"א והיצה,ר בחי' שחוק הכסיל וכמו שכתוב כשחוק לכסיל עשות זמה שזה בחי' חיות דסט"א שעושין כל ימיהם כחגים ומבלים ימיהם בשחוק והוללות וחיים כאלו גרועין ממות כי הם מבחי' האשה רעה בחי' הסט"א שנאמר בה חייכת בהון בעותרא בהאי עלמא ולבתר קטילת להון (ועיין מאחר צוית צדק סי' כ"ג) וע,כ צריכין לדקדק בה"א זו ביותר. וע"כ מסיימין בגט כדת משה וישראל.
סִימָן טו — אִיסּוּר עֲרָיוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וְדְרַבָּנָן
[§1]
Forbidden relations by Torah law and by rabbinic law — etc. For holy Torah gauged with its holy wisdom: that these unions cannot be in the aspect of holy union and connection — the aspect of drawing these rectifications mentioned. And in addition to what the Torah forbade — the Sages added further — and since the Sages already forbade them — they too are in the aspect mentioned.
## Segment 45
כי עיקר ענין זה של הפירוד שהוא לגרש הסט"א והיצה"ר ממש אם היא אשה רעה ופרוצה שמצוה לגרשה וגם אם אינו בבחי' זו רק שלא מיתדר להו ולא מצאה חן בעיניו וזה בעצמו מבחי' אחיזה היצה"ר והסט"א שמתגרה בהם עד שמוכרחיטם לבא לידי גירושין ופירוד גמור בכדי שיזכו שניהם אח"כ לחיבור דקדושה ע"י גירושין אלו אבל כל זה נעשה רק בכח התורההק' שעי"ז מכניעין את היצה"ר ונותנין כח למלכות דקדושה כנ"ל: וזה ששכיח כמה פעמים שיש קטטות ומריבות בין הזוג עד שבאין לידי גירושין ואח"כ חוזרין ונושאין זה את זה ושלום ביניהם עד העולם. וזה מחמת שכבר נתגרשה הסט"א מלהתאחז ולתגרות בהם ע,י הגט והגירושין שהי' ביניהם. וע"כ צריכין שיהיה הגט בפני עדים כשרים בבחי' עדגות ה' נאמנה מחכימת פתי המבואר לעיל. ולא עוד אלא נוהגין שיהיו הגט בפני עשרה מישראל כי אכל ביה עשרה שכינתא שריא. וע"כ א"א להסט"א סטרא דפרודא לינק מזה מאחר שהכל נעשה ע"פ התורה הק' ובשביל שלומות קדושת החיבור דקדושה שנאמר עליו זכו שכינה שרויה ביניהם, וע"F צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת בכדי להפרידן עי"ז בשרשם ששם שורש שמו ושמה בבחי' נפם חיה הוא שמו. וזה בעצמו בחי' הכתיבה והחתימה (כמובא בתיקונים תיקון י"ח) יד כותבת דא אורייתא דבכתב (ששרשה בחכמה) יד חותמת דא אורייתא דבע"פ (שהיא בחי' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה). וע"כ צריך הסופר שיאמר גם בפניו שכותב לשמה וכו'וכן העדים. כי המחשבה והדיבור הם ג"כ בבחי' חכמה ומלכות כידוע. וע"כ כותבין בגט י"ב שיטין כנגד י"ב חדשים י"ב שבטים שהמלכות דקדושה עומדת עליהם כמבואר בזוה"ק וכמובא בדבריו ז"ל. וע"כ צריכין שיהיו כל השיטין שבגט מעורין. כי זה עיקר השלימות שיהיו כל הי"ב שבטים נכללים באחדות אחד שאז אין כח למלכות דסט"א סטרא דפרודא לשלוט בהם כשדרז"ל על חבור עצבים אפרים הנח לו. ואז נתגלה עליהם קדושת המשכות דקדושה מלכו תשמים שלימה בבחי' מה שאמרו השבטים שמע ישראל וכו' ה' אחד כשארז"ל. וזה ויהי בישורן מלך וכו' יחד שבטי ישראל היינו כנ"ל:[
[§5] And our Sages taught that through this one's days and years are lengthened — for one merits life and length of days from the aspect of supernal Chochmah — as it is written: *"and wisdom gives life"* [Koheles 7:12]. [(And see the commentary on Siman 292, where it is explained: Atah Kidashta [You sanctified] corresponds to Shabbos Bereishis — [the aspect of the revelation of His Kingship that occurred then through the completion of all Creation — which was created for the revelation of His Kingship — as explained elsewhere]. Yismach Moshe [Moshe shall rejoice] corresponds to Shabbos of Matan Torah — the aspect of Torah study — and therefore one recites there: "as he stood before You upon Mount Sinai, and two tablets of stone he brought down in his hands" — etc. — and: "You did not give it, Hashem our G-d, to the nations of the lands" — etc. — for through the holy Torah one subdues the sitra achra and separates it from holiness so that it has no hold in the holiness — and this is the aspect of what is said regarding Shabbos: "between Me and the children of Israel" — etc. — and: "a non-Jew who rests on Shabbos is liable to death" — as stated above. Atah Echad [You are One] corresponds to Shabbos of the World to Come — for then Israel will merit to attain the light of supernal Chochmah in its fullness — until through this they will merit to be encompassed in His unity — as the saying: "if I knew Him I would be Him" — and as explained in the discourse Atika, Siman 21 — and this: Atah Echad u'Shimcha Echad u'mi k'Amcha Yisrael Goy Echad — You are One, and Your Name is One, and who is like Your people Israel — one nation.)]
## Segment 46
סימן קנה
סִימָן רי״ט — בִּרְכַּת הוֹדָאוֹת
## Segment 47
הלכות מיאון. קטנה שאין לה אב יוצאת ממנו במיאון. כי קדושין גמורים שנמשכין מבחי' התיקונים הנ"ל והעיקר מבחי' חכמה שנקראת קודש ואפילו אם היתה בעצמה קטנה עדיין אלא שקיבל אביה קידושיה והתורה זכתה לו בזה ע"כ אינה יוצאת מבעלה אלא בגט כי א"א להפריד אחיבור שביניהם רק ג"כ ע"פ תיקוניםך הנ"ל והעיקר ע"פ התורה הק' שכלולה מכל התיקונים הנ"ל שזה בחי' ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה כנ"ל. אבל אם נישאת כשהיא קטנה ושלא מדעת אביה אין קידושי' קידושין גמורים מאחר שעדיין אינה בבחי' דעת וחכמה ע,כ אינ צריכה גט רק יוצאת ממנו במיאון:
סִימָן טז
[§1]
The prohibition of a non-Jewish woman or a slave woman. For it is a union of the sitra achra literally — to the point that even the son born from this is not called his son — but her son. And his punishment is very severe — as our Sages taught.
## Segment 48
סימן קנו וכו'
סִימָן רכ״א–ר״ל — בִּרְכַּת הַהוֹדָאוֹת
## Segment 49
הלכו תיבום וחיצה. מבואר כבר כי צריך האדם להניח בנים אחריו שיעסקו בזה לקשר עצמם אל השכל שיש בכל דברו להכיר הבורא ית' ע"י כל דבר שזה תכלית כוונת הבריאה ועי"ז נחשב כאלו הוא בעצמו חי בעולם. וכשארז"ל כל המניח בן עוסק בתורה כאלו לא מת. עוסק בתורה דייקא כי ע"י עסק התורה עי"ז עיקר המשכת התיקונים הנ"ל שהם עיקר בחי' החיים רק שזה הבחירה בידם אם לעסוק בתורה אבל עכ"פ החיוב עליו להניח בנים וע"כ מי שמת ולא הניח בנים או בנות ואז מיתתו הוא בחי' סטרא דמותא ממש ח"ו מאחר שלא נשאר אחריו שארית בארץ שיעסקו בהמשכת התיקונים הנ"ל עד אשר מחמת זה ארז"ל על מי שאין לו בנים שנחשב גם בחייו כמת ומכש"כ לאחר מיתתו ממש ר"ל. וע"כ מצאה לו התורה הקדושה תקנה ע"י שאחיו מאב שנמשכו שניהם משורש אחד ואב אחד שמרמז בשרשו לבחי' חכמה בחי' אב בחכמה וע,כ כשישא אחיו את אשת המת שנשאר בה איזה רשימו מהארת החכמה שהשפיע בה בעלה הראשון שמת שזה בחי' האי רוחא דשביק בה בעלה וע"כ עי"ז יתגלגל נפש הנפטר בבן הנולד מזיווג זה ויחזור לעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל היינו להמשיך בחי' החכמה והשכל דקדושה בעולם שזה בחי' בכורה כנ"ל. וזה שעאמר הכתוב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחי והמצת ולא ימחה שמו מישראל הבכור דייקא בחי' בכורה הנ"ל שרק בשביל זה נתייבמה בכדי לחזור ולהמשיך נשמת הנפטר בכדי שיעסוק בהמשכת השכל דקדושה שהוא בחי' הבכורה שבשביל זה לקח יעקב את הבכורה מעשו וכל בני ישראל נקראים בכורים כממאר הכתוב בני בכורי ישראל וע"כ זה הבן הנולד ממצות יבום שהוא יבום שהוא בחי' בכור ע,כ הוא יקום על שם אחיו המת כי ה וא יעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל שהוא בחי' שם כנ"ל וזה ולא ימחה שמו מישראל שמו דייקא כנ"ל. ורז"ל דרשו והיה הבכור וכו' קאי על היבם שמצוה בגדול האחים לייבם והוא יטול נחלת המת בנכסי אביו והוא ג,כ מחמת הנ"ל כי מחמת שעוסק להמשיך נשמת המת בעולם ולהעלותו מבחי' סטרא דמותא אל אור החכמה וחיים שהוא בחי' בכורה ע"כ נקרא היבם בכור ונוטל נחלת המת. כי על ידו נחשב גם אחיו המת כאלו הוא חי וע,כ נוטל הוא את נחלתו (ועיין שוע,כ סי' קסג).
[§6] And then one prays Musaf — corresponding to the additional Shabbos offerings — and then Malchus ascends to the level of the mochin — as explained in the kavanos. And this: tikkanta Shabbos ratzisa korbanoseha [You established Shabbos, You desired its offerings] — etc. — and it is cited in the Tur that it was founded with the letters in reverse — tashrak — alluding to the redemption — for then will be the complete ascent of Malchus to the mochin. And this: ratzisa korbanoseha — and the Beis Yosef explains this means there is no sin-offering among the Shabbos offerings — only burnt-offerings — for the sin-offering comes on account of sin — which flows from the hold of the yetzer hara — and the sin-offering is its rectification. But on Shabbos the yetzer hara has no hold whatsoever. And therefore in truth one who keeps Shabbos as required is forgiven for all his sins that came from the side of the yetzer hara — for certainly through the power and merit of Shabbos's holiness he will merit complete repentance and sin no more. And then one partakes of the Shabbos meal — which is the seudasa d'Atika Kadisha — the source of holy Chochmah and mochin.
## Segment 50
ואם אינו רוצה לייבם אזי צריכה חליצה. וזה וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וכו' ומבואר בזוהר חדש וכן מבואר בשו"ע שעושין לו זאת לביזיון ולאנהגא ביה קלנא כי מאחר שלא רצה לייבם ולהמשיך נשמת המת בעולם שיעסוק בהמשכת השכל והחכמה בעולם שעי"ז נתגלה כבודו ית' עד שעי"ז זוכה גם הוא לכבוד בבח'י כבוד חכמים ינחלו ובחי' כי מכבדי אכבד ומאחר שאין היבם רוצה לעסוק בזה ע,כ מגיע לו ביזיון וקלון בבחי' וכסיל מרים קלון והוא טובה גם לנפש הנפטר והיבמה ניתרת עי"ז כי מתחלה היה נפש הנפטר כרוך אחר אחיו כי היה מצפה שיחזור ויבנה על ידו ובשביל זה לא רצה בחי' הרוחא דשביק בה בעלה לצאת ולפטור ממנה כיהיה מצפה על תיקונו עי"ז וע"כ אמרה תורה לא תהיה אשת המת החוצה יבמה יבא עליה וכו'. אבל עכשיו שעומד בפני ב"ד ואומר בפירוש לא חפצתי לקחתה מובן מזה שלא מצאה חן בעניו והחיבור שביניהם לא יהיה בבחי' חיבור דקדושה בשלימות ע"כ מצאה לה התורה הק' תקנה אחרת ע"י חליצה. כי השכל דקדושה המלובש בכל עניני העוה"ז הם בבחי' רגלי הקדושה בחי' והארץ הדום רגלי (עיין מאמר מקץ זכרון סי' נד) והיצה"ר והסט"א שעיקר שליטתם בעוה"ז עיקר אחיזת םהוא רק בבח'י רגלי הקדושה כביכול בבחי' ואתה תשופנו עקב בחי' רגליה יורדת מות וזה בחי' עון עקבי יסובני וע,כ יעקב אבינו שזכה לבחי' השכל דקדושה נקרא יעקב כי זכה לקשר כל עניני העוהז שהם בבחי' רגלין בח' עקבוהוא היה מקשר הכל אל השכ' והחכמה שהיא בחי' היוד של יעקב (ועיין בתיקונים תיקון כ"ו מובן ג"כ שסוד החליצה היא בסוד מה שלקח יעקב אבינו את הבכורה וכו' ע"ש). ומחמת שעיקר אחיזתם הוא בבחי' רגלין ועקב ע, כ צריכין שם שמירה יתירה ביותר שזה בחי' משארז"ל לעולם ימכור אדם ווכו' ויקח מנעלים לרגליו והאשה היא ג,F בחי'רגלין בחי' רגלי חסידיו ישמור דא איתתא וכן אמרז"ל שהיא מעמדת לבעלה על רגליו וכן נקראת נעל כמובא בתיקונים של נעלך וכו' דא איתתא וע"כ נפש של זה הנפטר בלא בנים ר,ל הוא כרוך אחר אשתו בגין האי רוחא דשביק בה וכן כרוך בעקב אחיו כשארז"ל כיט הוא מצפה שיחזור ויתתקן על ידם על ידי שיחזרו וימשיכו את נשמתו בזה העולם שהוא בבחי' רגלין ומאירין בו בחי' מט"ט וסנדל"ל שהם בחי' נעל וסנד"ל שנתלבש בהם כביכול בחי' רגלי הקדושה העליונה כמבואר בזוה"ק ובתיקונים. וע"כ כשאינו רוצה לייבם צריכה להחליץ נעלו מעל רגלו ולבטשא ליה בקרקע.
[§7] And one must also complete on Shabbos the hundred blessings through fruits and delicacies — etc. — for they are the secret of the hundred bases [adanim] — which are the aspects of the rectifications of Malchus — as is known — and through this one merits to receive the light of Chochmah — in the aspect of: "do not read mah [what] but me'ah [one hundred]" — as explained above.
## Segment 51
להורות שאין לנפש הנפטר לצפות על תיקונו שיתתקן ע,י אחיו רק השי"ת בעצמו ימציא לו תיקון גמור ברוב רחמיו וחסדיו. וזה וירקה בפניו ועי"ז הרוק יוצא הרוח דשביק בה בעלה, וזה בפניו דייקא כי חכמת אדם תאיר פניו ועי"ז זוכה לכבוד בחי' כבוד חכמים ינחלו כנ"ל ועכשיו כשהיא מכלימתו ומביישתו ע,י שרוקקת בפניו בזה נראה וניכר שלא זכה לבחי' חכמה דקדושה שתאיר בפניו רק להיפוך ועי"ז נפטר ונפרד מהם נפש הנפטר כי רואה שאין לו מה לצפות על תיקון נפשו על ידם ע,י בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהם בח'י חכמה העליונה בחי' אור הפנים ומלכות שהיא בחי' מדריגה האחרונה בחי' סוף דבר בחי' רגין. וע"כ ע"י חליצת הנעל מעל רגלו והרקיקה בפניו נתגלה שאין לו לצפות לזה ויתתןקן בחסיד ה' באופן טוב ונאות לו ביותר. וע"כ בזמן הזה אפילו אם שניהם רוצים ביבום אין מניחים אותם לייבם אא"כ ניכר וידוע שכוונתם לשם מצוה. כי עיקר תיקון נפש הנפטר ע"י היבום שיחזור ויבא לזההעולם בכדי שיוכל לעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל תלוי רק בכוונת היבם כמבואר בזוה"ק על פסוק אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אלו יאסוף משא"כ אם לא יהיה כוונתם לשם מצוה רק לשם תאוה שהיא מצד היצה"ר סטרא דמותא ר"ל איך אפשר שיתתקן עי"ז נפש הנפטר ויעלה מסטרא דמותא אל אור החיים וא"כ פוגע היבם באיסור ערוה ח"ו וע,כ טוב יותר לחלוץ. וע,F חולצין ברגל ימין כי נפש הנפטר שכרוך בעקב אחיו בשביל תיקונו העיקר הוא בבחי' רגל הימין בחי' לב חכם לימינו כי זה עיקר רצונו וכוונתו של נפש הנפטר כנ,ל. וע,כ מצוות חליצה בג' דיינים ישראלים שהם כנגד בחי' הג' אבות שהם בחי' כלליות התיקונים הנ"ל ומוסיפין עליהם עוד שניהם לפרסומי מילתא שזה ענין בחי' הקדושה בחי' לא מראש בסתר דברתי כמבואר לעיל בהלכות קידושין. וכן כאן לענין חליצה שלכאורה היא כנגד התורה שחייבה אותו לייבם שזה בחי' הביזיון וקלון שיש לו להיבם. בשביל זה ע,י החליצה כנ"ל וכמבואר בשו"ע לכן מפרסמין הענין לידע שגם זה אינו מצד הסט"א ח"ו שדרכה לבא בגניבה ובסתר. אבל ענין זה של החליצה נעשה בפירסום ובאיתגליא מאחר שהכל נעשה ע"פ מצוות התורה הק' ואעפ"י שנתבאר לעיל שביזיון של החליצה להחליץ הוא בבחי'ק וכסילים מרים קלון אעפ"כ מאחר שאמר ושבזמן הזה מצות חליצה קודמת מטעם הנ"ל שלא יהיה כפוגע בערוה. ע"כ גם זה בכלל מה שארז"ל מוטב שיקרא שוטה וכו' ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום. וע"כ צריך שיכוונו שניהם שתהיה מותרת לזר ע"י חליצה זו כי גם תיקון החליצה תלוי רק בכוונת הלב ששרשה מבחי' חכמה כנ"ל.
סִימָן י״ז
[§1]
And therefore: one who slaughters a critically ill animal — it is forbidden unless it convulsed. For since the sitra d'mosa — the aspect of neveilah [an unslaughtered carcass] — has already been provoked upon it to the point of it becoming critically ill — certainly its life-force departed before the completion of the shechitah and it is actual neveilah — unless it convulsed at the completion of the shechitah — etc. — for then one sees that it still had life-force throughout the entire shechitah — and it was thereby rectified through the rectifications of shechitah like other cattle and fowl.
[§2]
And even so — the great ones of Israel would not eat from such an animal — for our Sages taught regarding one who does much — that the essential provocation of the yetzer hara is against the great.
## Segment 52
וע"כ קטנה שחלצה חליצתה פסולה וכן אם הוא חרש שוטה וקטן מאחר שאין להם דעת. וזה בחי' הג' דברים שבחליצה שהם חליצה ורקיקה וקריאה. והם כנגד הג' תיקונים הנ" לחליצת המנעל הוא נגד בחי' המלכות כנ"ל ורקיקה בפינו הוח כנגד בחי' חכמה. קראיה כנגד בחי' עסק התורה שהיא בקריאה. ויש עוד לבאר ע"פ הנ"ל כמה ענינים שבסימנים אלו כמובן
And therefore they are especially careful to distance themselves from any aspect or semblance that resembles even slightly the aspect of the sitra d'mosa — the aspect of neveilah. And this is what the precise language says: the great sages — specifically — meaning those who are completely bound to the aspect of holy intellect and Chochmah.
## Segment 53
סימן קע"ז
סִימָן רל״א — שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ יְהֵא לְשֵׁם שָׁמַיִם
## Segment 54
הלכות אונס ומפתה. כי ימצא איש נערה בתולה וכו' ותפשה ונתן האיש השוכב עמה חמשים כסף וכו'. כי מאחר ששכב עמה ופגמה באונס ע"כ לבד מה שצריך לשלם בושת ופגם וצער צריך ליתן קנס חמשים כסף כנגד מה שפגם בקדושתה ששרשה מבחי' מלכות שהיא בחי' נו"ן לכן צריך ליתן חמשים כסף לאביה שהוא בחי' חכמה בחי' אב בחכמה ושם שורש שרשה בחי' אבא יסוד ברתא בחי' ה' בחכמה יסד ארץ ע"כ צריך ליתן לו חמשים כסף כנגד בחי' הנו"ן הנ"ל שמספרה חמשים. וזה ולו תהיה לאשה כי מאחר שחשק בה ובא עליה שלא ברצונה על כן מוכרח לישא אותה ולא יוכל שלחה כל ימיו כי מאחר שתחלת חיבורם היה רק מצדו ובאונס ע"כ א,א לו לנתק החיבור ולשלחה עוד כל ימיו ועיין בזוה"ק מבואר כי החמשים כסף הם יסוד החמשים אותיות של שמע ישראל וברוך שם שבהם עיקר קבלת מלכות שמים. ובמפותה שנעשה הדבר ברצונה ע"כ מהר ימהרנה לו לאשה שיתן לה מוהר וכתובה וכדרך שאר הבתולות בכדי שיהיה חיבורים שלם שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וכנ"ל בהלכות כתובות. ואז פטור מקנס מאחר שנשאה לאשה.
And this is what our Sages taught [Chullin 37] — in the matter of what Yechezkel said: "behold my soul has not been made impure" — meaning that he prevailed over the yetzer hara — that he did not think [be aroused] by day — and not to damage through it even in bare thought — which is the aspect of Chochmah: mocha — ihu machashavah [the brain — that is thought].
## Segment 55
ואם מאן ימאן אביה לתתה לו ומאחר שהיא עדין ברשות אביה ואביה אינו מרוצה לתתה ע"כ כסף ישקול כמוהר הבתולות וצריך ליתן קנס חמשים כסף כנגד הנו"ן הנ"ל שפגם בה כנ"ל:
And: "and carrion and torn flesh I have not eaten" — that he did not eat doubtful meat [kos kos — critically ill animals] — etc. — meaning: since the essential hold of the yetzer hara — the aspect of Esav — at first is in the matter of eating — as cited also in Orach Chaim — he was therefore careful in his eating that the sitra achra have no hold from him — even from permitted matters — such as critically ill animals — or where a sage permitted based only on his own reasoning.
[§3]
For since the permission is not explicit or received from his teachers — there is reason to fear that another may come and dispute his reasoning — and therefore he abstained from eating this — so that they have no hold in this eating. For eating is in the aspect of Malchus — as is known — and therefore he was careful from a fine damage in both aspects: the aspect of Chochmah and intellect — and the aspect of Malchus — which are the totality of these rectifications. And therefore Yechezkel made these arguments when Hashem said to him: "take yourself a brick" — etc. — "and engrave upon it a city — Yerushalayim" — etc.
## Segment 56
סימן קע"ח
סִימָן רל״ב — תְּפִלַּת הַמִּנְחָה
## Segment 57
הלכות סוטה. כי מחמת שהאשה ששרשה מבחי' מלכות שהיא מדה האחרונה כביכול שסמוכה אל החיצונים בבחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' וכמבוארבמ"א ע"כ שם עיקר אחוזת סטרא דמותא בבחי' רגליה יורדות מות וע,כ צריכה שמירה גדולה ביותר שלא יפגמו בה ח"ו. וזה בחי' שלפעמים צריך לקנאות לה בפני עדים ולומר לה אל תסתרי עם איש פלוני אל תסתרי דייקא. כי דרך היצה"ר לארוב במסתרים כנ,ל אבל הוא מזהיר אותה ע"ז באיתגלייא דייקא ובפני עדים ובכח מצוות התורה הק' שעליה נאמר עדות ה' נאמנה מחכימת פתי כנ,ל. אך אפילו כשמזהיר אותה ע"ז בינו לבינה צריכה ג,כ ליזהר לקיים דבריו. וע,כ לא יאמר לה בלשון אפילו בינו לבין עצמה בכדי שלא תיאסר עליו רק מוכיח אותה בינו לבינה בנחת וצדק טהרה ואזהרה כדי להסיר המכשול ולהדריגה בדרך ישרה כמבוארלשון זה בשו"ע סימן זהבסופו ודברים אלו רמז לענין המבואר במאמר אשרי הנ"ל מענין המשכת התיקונים הנ"ל ע,י עסק התורה שהיא עיקר הדרך ישרה בחי' כי ישרים דרכי ה' שפירש שם דר"ל שע"י התורה עי"ז צדיקים ילכו בם כי הם מקבלים כח עי"ז ופושעים יכשלו בם כי היצה"ר נופל ונתבטל עי"ז עד שזוכין עי"ז לבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים ע"ש. כי הנה ארז"ל יצר תינוק ואשה שמאל דוחה וימין מקרבת וע"כ ענין הקינוי להאשה וכן ענין הכנעת היצה"ר הם שמתוין בכמה דברים ולמדין זה מזה. כי בענין הקינוי לאשה יש פלוגתא בגמרא אי אסור לקנאות אי מותר לקנאות. וכן אם חובה או רשות. וכן ועבר עליו רוח קנאה חד אמר רוח טומאה וחד אמר רוח טהרה (עיין סוטה דף ב' ודף ג') וכמו כן בענין היצה"ר כי ארז" לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וזה כמו בחי' הקינוי לאשה אבל יש בזה משקל גדול. כי כבר נתבאר כי היצה"ר יארוב במסתר ודרכו לפעמים להתלבש במצות. וע"כ לפעמים הקינוי גופא היא באה מצד היצה"ר וכוונתו בכדי לקלקל עי"ז השלום בית ולעשות שנאה ופירוד לבבות ביניהם עד שירב ועי"ז ח"ו הקלקולים ביותר ע"כ רוח קנאה כזו הוא בבחי' רוח טומאה ח"ו. וזה שמבואר כאן בשו "ע סעיף כ"א מצוות חכמים וכו' לקנאות לנשותיהם וכל מ ישאינו מקפיד על אשתו וכו' הרי זה חוטא. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק וכו' ולא מתוך מריבה ולא להטיל עליה אימה וכו'. ושם בסעיף כ"ב אין ראוי לקפוץ ולקנאות וכו' אלא מוכיח אותה בנחת היינו כנ"ל.
[Yechezkel 4:1] — specifically leveinah [brick] — to indicate that they damaged the aspect of the moon — which is the essential aspect of Yerushalayim — the aspect of Malchus. And He commanded him then to suffer greatly in the matter of the Shechinah — in the matter of eating — to atone for Israel. But when Hashem said to him: "and it shall be baked on human excrement in their sight" — then he cried out all the above: "behold my soul has not been defiled" — etc. — for our Sages taught in the Jerusalem Talmud [Berachos]: why does one distance oneself four amos from the excrement of an infant — because his thoughts are evil — for the inclination of man's heart is evil from his youth. And this is what our Sages hinted at also in the Babylonian Talmud [Sukkah 42] — that with a grown person it is more severe — as it is said: "Yosef added trouble — Yosef added pain" [Iyov 34:37] — it emerges that the essential foulness of human excrement — most of all — is because the yetzer hara seizes more upon his eating — through the damage of thought — which is the aspect of Chochmah.
[§4]
And therefore Yechezkel cried out: "behold I am careful in all of this in its fullness — both in the holiness of thought and in the holiness of eating — and why must I bake my bread on the excrement of a human being?" And then Hashem permitted him to bake his bread on cattle dung — etc. (And from this a person can understand and hear a great lesson for his soul — etc.)
## Segment 58
וכן לענין מלחמת היצה"ר יש ג"כ בחינות אלו כי לפעמים ע,י שמרגיזין עליו עי"ז הוא נכנע ונדיה מפני היצ"ט אך לפעמים דייקא ע"י שמתרגז עליו ביותר ולמעלה מכפי מדריגת דעתו עי"ז היצה,ר מתגבר עליו אח"כ עוד יותר עד שמביאו למהשמביאו וזה נראה בחוש כמה פעמים. וזה בחי' אל תצדק הרבה והרבה מזה במוא' בס"ק ואל תרשע הרבה ע"כ כל ערום יעשה בדעת בענינים אלו. ועיקר גמר התיקון בשלימות הוא רק ע"י עסק התורה שעי"ז נותן כח למלכות דקדושה שורש בחי' היצ"ט עד שמקבלת חיות מבחי' החכמה ואז נופל ונתבטל היצה,ר שהוא בחי' כסילות ממילא לגמרי כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החשך כמובן בפנים במאמר הנ"ל וזה מרומז במאמר הכתוב (קהלת ט) עיר קטנה ואנשים בה מעט שמדבר מענין מלחמת היצה"ר כשדרז,ל ומצא בה איש מסכן וחכם בחי' היצ"ט ומילט הוא את העיר בחכמתו וכו' ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה (אבל) וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים כי היהצ"ר מתגבר העיקר על זה גופא לבזות חכמת היצר טוב ולבלי לשמוע לדבריו וסיים ע"ז דברי חכמים בנחת נשמעים וכו'.
[§1] And then one prays Minchah of Shabbos and recites Atah Echad — as stated above — and recites Va'ani Sefilasi — etc. — for through all these rectifications the prayer is accepted. See in the kavanos of the Shabbos Minchah prayer and the matter of the three meals — and you will understand somewhat according to the approach above.
## Segment 59
כי באמת כפי התגברות והשתטחות היצה"ר לא היו נשמעים דברי היצ"ט כלל כי כל מה שהיצ"ט עומד לנגדו היצה,ר מתגברעליו בעזותו ביותר בקולות וזעקות גדולות א בל ע"י מה שדברי היצ"ט הם דייקא בנחת ובמתון עי"ז דייקא דבריו נשמעים ביותר בבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. וזה מרמז לבחי' נפלאות התיקון של עסק התורה שהם בעצמם בבחי' דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. וזה מרמז לבחי' נפלאות התיקון של עסק התורה שהם בעצמם בבח'י דברי חכמים בנחת כי כל דבריהם בנחת ובמתון ובחכמה נפלאה ועי"ז ניתוסף בכל פעם ביותר כח למלכות דקדושה עד שנעשהה בחי' אור הלבנה כאור החמה וזוכין לחן ועי"ז נתקבלין כל הבקשות והתפלות שזה בחי' תי"ו.
סִימָן י״ח
[§1]
And therefore the shechitah knife must be smooth without any blemish — etc. And it is cited in Maurai Or: pegam [blemish] equals numerically nega [wound] — the aspect of the fierce judgments. And see also in the kavanos.
## Segment 60
וכל זה מרומז בתיבת בנחת נו"ן חי"ת תי"ו כמבפ"נ ועי"ז דייקא דברי היצ"ט נשמעים וזוכין לכבוש מלחמת היצר בשלימות כי אחר כל המשכת התיקונים הנ"ל הוא מוסיף עוד להרבות בתפלות ובקשות ותחנונים לפני השי"ת והקב"ה מקבל תפתו וממלא בקשתו לכבוש המלחמה בשלימות בבח'י מה שנאמר בדהמע"ה שאל ממני ואת נה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ וכו'. ועיין בתרגום על הפסוקים הנ"ל. וסיים שם על פסוק דברי חכמים וכו' מילי דצלותא דחכימיא בחשאי מתקבלין קדם מרו עלמא וכו' היינו כנ"ל:
And regarding our subject: since the shechitah is the aspect of drawing these rectifications — which are the aspect of the fullness of the aspect of daas: "if you acquired daas — what do you lack?" — and likewise Malchus is the aspect of awe — as is known — and it is said of it: "those who fear Him lack nothing" [Tehillim 34:10] — therefore there must be no deficiency or blemish in the knife.
## Segment 61
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם: ב' נ' ל' כ' ו' א' ע' י'
[§2] And this is the aspect of the three passages of Tzidkascha [Your righteousness] that one recites then — corresponding to Moshe, Yosef, and Dovid — who departed on Shabbos afternoon — for Moshe is the aspect of daas and supernal Chochmah — Dovid is the aspect of Malchus — Yosef is the aspect of the union and connection that joins Malchus with Chochmah — and therefore Yosef merited both aspects — as stated above. Or alternatively: Yosef alludes to the aspect of Chochmah — as it is written: *"for he is a son of old age to him"* [Bereishis 37:3] — and Onkelos translates: "for a wise son is he to him." Moshe is the aspect of Torah — in the aspect of: "Remember the Torah of Moshe." Dovid is the aspect of Malchus and prayer — as stated. And this is cited: that Yosef — Moshe — Dovid in numerical value equals Tefilah [prayer] — for through this the prayer is accepted — as stated. And therefore each of them departed to his root on that afternoon. And this is what is cited in the kavanos: that tiftach [Atah Echad] corresponds to the union of groom and bride — as stated.
For all blemishes and deficiencies come only from the side of the yetzer hara — the aspect of the damage of daas — the aspect of: "if you lack knowledge — what have you acquired?" And therefore the blemish is the aspect of nega — which is the very opposite of the aspect of holy Chochmah — the aspect of oneg [delight] — as is known: "there is nothing above oneg and nothing below nega." And this: our Sages taught in Perek Chelek [Sanhedrin 101a]: "evil shall not befall you" — that the yetzer hara shall not rule over you — and therefore adjacent to it: "and a wound shall not approach your tent" [Tehillim 91:10]. And therefore: if one slaughtered with a blemished knife — it is neveilah — specifically — as stated — for it comes from the sitra achra which is the sitra d'mosa — the aspect of neveilah — the aspect of: "for he is a naval [scoundrel] and neveilah is with him" [Shmuel I 25:25] — the opposite of holy Chochmah and holy Malchus — the moon.
[§2]
And therefore the minimum size of a blemish is any amount. For pegimah [blemish] equals numerically chametz [leavening] — (as cited in Seder HaYom regarding chametz) — which on Pesach too is from this aspect — and chametz is forbidden even in the smallest amount — as cited above in Orach Chaim. (And this is only a playful allusion — for the prohibition of chametz in the smallest amount is rabbinic — while a blemish in any amount is biblical.) For one must guard against the schemes of the yetzer hara — even in the smallest amount — for such is the way of the yetzer hara — "today it says to him: do such" — etc.
— as our Sages taught. Provided it has a nick even of a hair's breadth — and this is in the manner of our Sages' teaching: "Hashem is exacting with the righteous to the breadth of a hair" — etc. — and our Sages taught: "the yetzer hara at first resembles a thread of spun wool" — etc.
[§3]
And this is the aspect of our Sages' teaching: in the west they checked the knife against the sun — corresponding to the aspect of Chochmah — which is the aspect of the sun.
In Nehardea they checked it against water — corresponding to the aspect of Torah study — which is the aspect of water — and also the moon is in the aspect of the moisture of water — as is known. And they concluded that one must check it against besara [flesh] and tufra [fingernail] — which allude to the aspects of these rectifications — as understood in the holy Zohar [Vayakhel 208b] — in the matter of the flesh of the fingers toward the inside and the fingernails toward the outside — see there. And this: the three sides [ruchos] of the knife — which are the aspects of right and left and middle — which also correspond to the aspects of these rectifications: Chochmah and kindness — the aspect of right — and Malchus — the aspect of contraction — whose root is from the aspect of gevuros — the aspect of left — and Torah study — the aspect of the central pillar — as is known.
[§4]
And therefore the slaughterer had to show his knife to the sage. For since the essential rectification of shechitah is through the drawing of the aspect of holy Chochmah and kindness through the aspect of Malchus — etc. — as stated — and Malchus is the aspect of honor — the aspect of: "the wise inherit honor" [Mishlei 3:35] — therefore one must show the knife to the sage — for the sake of the sage's honor. And nowadays we are not particular about this — since individuals are appointed for the slaughter and they have already received authorization from the sage — and the sages forgive them their honor. And this is the aspect of what is explained in the Shulchan Aruch: much composure of mind [corresponding to the aspect of intellect and Chochmah] and fear of Heaven [corresponding to the aspect of Malchus] are needed for the checking of the knife — etc.
[§1] And therefore one must add from the weekday upon the holy — both at its entry and at its exit — in order to encompass also the weekdays and bind them in the holiness of Shabbos. And therefore one delays the evening prayer of Motzai Shabbos.
סִימָן י״ט
[§1]
And this is the aspect of the blessing of shechitah. And it is cited in the kavanos: through this — sometimes the human soul that is reincarnated in the animal — or the sparks in the soul of the animal itself — ascend to the level of the speaking being [nefesh medabber]. (And see the discourse Dirshu, Siman 37.) For it is already explained that the essential creation of the speaking human being — and the essential ones are Israel — they were created only b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] — meaning: that they gaze only at the intellect and Chochmah and divine life-force in every thing — and draw close to Hashem through all things they see and hear and the like. And when a person merits this — then he completes the intention of Creation. And for this the human being was created with wisdom and the power of speech — so that he can attain all of this and make known to other people His mighty deeds — to benefit others with his goodness — so that all who dwell on earth know and recognize — etc. — and all accept upon themselves the yoke of His Kingdom — which is the aspect of drawing these rectifications.
[§2]
And therefore: when a whole person eats anything and receives through it strength and life-force — a great ascent comes to the sparks clothed in that thing he eats — since they merited to be encompassed in the life-force and wisdom of this person — who is the purpose of all Creation. But when a person distances himself from holy intellect — by following the counsel of his inclination — G-d forbid — and in particular if he sinned actually — G-d forbid — then he is in the aspect of: "man in glory — he does not lodge — he is compared to the beasts that are silenced" — and then sometimes the blemishes prevail so much that he falls entirely from the level of the speaking human being and knower — and his soul is reincarnated in an animal or beast or the like. And sometimes he descends even further — G-d forbid — as is known.
[§3]
And therefore the slaughterer must have very strong intention at the time of shechitah and its blessing — to remove the blood from it — the aspect of judgments — and to nullify from it the hold of evil and the spirit of folly that has seized the spirit of animality — and to sweeten the judgments through checking the knife and the blessing of shechitah. And to elevate the soul — and to save it from the sword of wicked Esav — the kingdom of the sitra achra — and to elevate it to holiness through the shechitah — through the complete and unblemished knife and sword of holiness — as stated. And then the soul and the sparks can ascend afterwards and be encompassed in the soul of the worthy person who eats of its flesh — until they thereby reach the ultimate of their perfection. And then the shechitah itself is a great mitzvah — for in addition to permitting the flesh for eating — the shechitah itself is a great rectification for the soul. And this is the aspect of: "and He commanded us concerning the shechitah."
[§4]
And this: [Berachos 13a] — Rabbi Yochanan — (some say: Rabbi Meir) — when he finished the book of Iyov — where it is elaborated regarding the trials and sufferings that passed over Iyov through the prosecution of the Satan — who is himself the yetzer hara — and how afterwards Hashem blessed everything of Iyov doubly — and yet after all this he died and was forgotten and was as if he never was — until some hold that Iyov never existed and was never created but was only a parable. But our Sages challenged this view and refuted it — and therefore: his name and the name of his city. And therefore: when he finished the book of Iyov — he said: "the end of man is to die — and the end of the animal is for slaughter."
[§5]
And apparently this seems like cruelty — taking something that had life like himself and slaughtering and eating it. One must conclude: the person's reasoning is that on the contrary — this is the essential fullness of the animal's rectification when it ascends and is encompassed in the life-force of the person — as stated. But since the person himself will ultimately also die — what has been accomplished for it. And this: "and all are destined for death" — for all other creatures too are destined for death — the aspect of: *"they shall all perish — but You shall endure"* [Tehillim 102:27] — and as it is written: *"for the heavens shall vanish like smoke"* [Yeshayahu 51:6] — etc. — and thus our Sages taught — and it seems that all aspects of existence and being in this world are all in the aspect of death — even in the time of their existence and being they are as if they never were. For: "all that is destined to be burned is considered as already burned" — and similarly in many places — our Sages taught. And how can it be that from a perfect Maker — the Holy One, blessed be He — as it were — there should emerge an imperfect work — that everything is destined for death and destruction and loss — G-d forbid — after all was created with such wondrous and awesome wisdom — in the aspect of: "all of them in wisdom You made" — and wisdom is the source of life.
[§6]
And therefore one is compelled to say: all aspects of death and destruction in the world come only from the side of the absence of wisdom — in the aspect of: *"they shall die without wisdom"* [Iyov 4:21] — and our Sages taught: without the wisdom of Torah. For the essential thing is to merit holy wisdom and to subdue the physical and foolishness from the side of the sitra achra and the yetzer hara. All of this is only through Torah study — as stated. (And therefore when Iyov was having doubts regarding the Holy One and said: "You created the wise" — etc. — "You created the righteous — You created the wicked" — meaning: he held that man has no free choice — for one who is wicked was created in such a manner as to follow the counsel of his inclination. And Hashem answered him: "I created the yetzer hara — I created the Torah as its antidote.") And therefore the essential thing is that a person engage in Torah all his days — with all his powers of body — and through this subdue his inclination — the aspect of foolishness within him — and merit to accept the complete yoke of Heavenly Kingship — until he merits through this to attain the light of wisdom and intellect in every thing — until he draws close to Hashem — and merits to know and attain Him — through all the things in the world. And through the aspect of this wisdom and knowledge all things in the world come to their perfection and eternal and enduring purpose — for all was created only for this: b'gin d'yishtamodain leih [that they know Him] through all the things of the world.
[§7]
And this is what he said afterwards: "he who grew in Torah" — meaning: all his life-force and growth — all his days — is through Torah study. And this: "and whose toil was in Torah" — who toiled and exerted himself in it with all his strength — through which one gives strength to holy Malchus — etc. — as explained within — and prevails over his inclination which is from the aspect of the kingdom of the sitra achra. And this: "and brings pleasure to his Maker" — specifically and not to his yotzer [inclination] — G-d forbid. And this is the secret of: "pleasure" specifically — the aspect of: "the words of the wise are heard in gentleness" — as explained within — for through Torah study the ches and nun are joined — and one merits grace — and one's prayer is heard and accepted — and this is the essential pleasure of Hashem when holy grace is elevated and raised up and Israel's prayer is accepted — for Hashem longs for the prayer of the righteous — as elaborated in the discourse Or HaGanuz, ch. 15 — and in many places in his teachings. And this: "and grew with a good name" — meaning: all his days he is possessed of good attributes and good deeds — which is the essential ultimate purpose of Torah and wisdom. And also: for a good name is the aspect of the grace and importance mentioned — the aspect of: "for you found grace in My eyes and I know you by name" [Shemos 33:17]. And this: "and departed with a good name."
[§8]
Meaning: the good name remains to him even after his passing — for a person is accompanied only by — etc. — Torah and good deeds alone — for all things of the body — all perish and are lost after his passing — and there is no eternal existence for him except from the side of his living and intellectual soul — which is the aspect of his name — the aspect of: "the living soul — that is his name." And this itself is what they wanted to say — when they wished to say that Iyov never existed — they refuted this view — for then his name and the name of his city — where did they come from? — it emerges that everything was as if it never was at all. And the existence for eternity is only in the aspect of his soul and his good name — and then he is counted as if he is truly alive. (And this is the aspect of the superiority of one who says a halachah in the name of its author — for the halachah — which is Torah study — is absolute unity with the name and soul of the one who said it.) And this is what he concluded: and of him Shlomo said in his wisdom: "a good name is better than precious ointment — and the day of death than the day of birth" [Koheles 7:1] — meaning: when one takes to heart the fact that the day of death begins from the day of birth — for every day of one's life one draws closer to the day of death and passing — the aspect of: "for man goes to his eternal home" — as cited. And then one understands: from the side of the body and physicality of the affairs of this world — one is already as if dead and gone and passed from the world — since that is its ultimate end — and therefore one applies one's heart to one's purpose — and engages in Torah and good deeds — and binds oneself to the intellect in every thing. And through this one truly merits a good name even after passing — until His honor is magnified thereby through the publicizing of his good name — which is the essential purpose of all Creation: "for My glory I created it" — etc.
[§9]
And perhaps this is also the intention of our Sages' teaching: "let a person always arouse" — etc. — "and if not — let him engage in Torah" — etc. — "and if not — let him recall the day of death" — etc. — meaning: what has not helped him in the Torah study to prevail over the yetzer hara is presumably because he did not apply his heart sufficiently to his purpose — and therefore he engages in Torah with true intention until he merits to subdue his inclination — which is itself the essential sitra d'mosa — and merits to bind himself to the light of life — the aspect of holy intellect — as stated. It emerges that specifically through the aspect of death one merits life. And this is the aspect of our Sages' teaching: "the living — these are the righteous who in their death are called living — and the wicked who in their lives are called dead" — for since they are truly destined for death and give no thought to this at all — and are occupied all their days with the vanities of the world — which are all in the aspect of death — as stated — therefore specifically through their lives they sink deeper each time into the sitra d'mosa — until in their lives they are called dead — and they themselves know nothing — for they give no thought whatsoever to any matter — and through this they are distant from all aspects of holy knowledge to the ultimate degree. And the righteous — specifically through knowing they will die — through this they merit the ultimate complete knowledge which is the essential life — until even in their death they are called living.
[§10]
And this we find regarding Yaakov and Esav themselves — for Esav said: "behold I am going to die — and what use is the birthright to me?" [Bereishis 25:32] — and he thereby concluded himself to death — to the point that he despised the birthright — which is the aspect of Chochmah — the essential life. And Yaakov our father — who occupied himself only with this — therefore received the birthright and the blessing — and merited to true life — and our Sages said about him: "Yaakov our father did not die" — and therefore in truth he is the aspect of the rectification and completion of all Creation — as our Sages taught: "my world — my world — who created you? — etc. — Yaakov" — etc. — as stated.
[§2] And this: one recites Atah Chonantanu [You have graced us] in the blessing of Atah Chonen — and one prays to be saved from every sin and iniquity — from the side of the yetzer hara — the kingdom of the sitra achra — and to be attached to awe of Him — the aspect of the mora [awe] of holy Malchus — which is itself also the essential holy Chochmah — in the aspect of: *"behold — the fear of Hashem is wisdom"* [Iyov 28:28].
סִימָן כ׳
[§1]
And therefore one must be precise in shechitah — not to slaughter above the measured area toward the head — and not below the measured area close to the body. For since the shechitah is to nullify the aspect of the spirit of folly — the spirit of Esav the hairy man — who seizes in the spirit of animality — and the essential hold of Esav in eating is from the side of the body and below — where is the essential physical nature — and the vessels of digestion. But from the side of the head — he has no strong hold — for the head is in the aspect of mochin — the opposite of the aspect of Esav. And therefore: if one slaughters above toward the head — one's shechitah does not accomplish the subduing of the aspect of the klippa of Esav — since he has no strong hold there.
[§2]
And therefore our Sages taught [Berachos 14] regarding one sitting in a fast who tastes — it is of no consequence — and they explained: meaning he tastes and spits out — etc.
— it emerges that since it does not swallow and descend into the body — it is not included in eating. And likewise one must not slaughter below — close to the body — for there the hold of Esav grows strong most. And therefore they gave the sign for the lower limit — for the esophagus: until the point where it becomes hairy — (and Rashi explained: where hair begins there) — and this is a sign of the hold of Esav the hairy man — who holds there most. And this: "above — until where?" — for the esophagus: until the breadth of a hand's grasp — for since it still extends from the esophagus — in which the hold of Esav is — as cited in Orach Chaim in the name of the holy Zohar — even so — for the law of shechitah — it is not in the category of the esophagus — only turbatz haoshut [the collar of the esophagus] — for it is already close to the head and mochin — as stated — therefore its measure is a hand's grasp — the aspect of: "and his hand grasps the heel of Esav" [Bereishis 25:26]. And therefore there is already no place of shechitah there.
And even though the entire windpipe is from the aspect of Yaakov — and shechitah can apply there — this is understood from what we hinted above: for sometimes the yetzer hara dresses in mitzvos — the aspect of Esav wearing Yaakov's garments. (Corresponding to one against the other — as understood. And therefore in cattle — where the hold of Esav is strongest — he therefore seizes also in the windpipe below toward the body — and so with other creatures — and the essential in their eating. Therefore they gave a sign also for the windpipe below: until where the neck stretches out to graze. To graze specifically — which is their eating — until there is the aspect of Esav's hold also in the windpipe — such that it can be nullified and subdued through shechitah. And from there downward — already close to the body — as stated regarding the esophagus. And there is no place of sweetening and rectification through shechitah. And therefore they gave a sign to know after shechitah: until the top of the lobe when one blows it up — etc. — for in the lung and the lobes there is the vital breath of the animal — etc. — the aspect of: "the spirit of the beast that goes downward" — etc.
— and there is the essential hold of the stormy spirit of Esav — and therefore there is no place of shechitah there.)
[§3] And then one recites Vihi No'am — which alludes to the illumination of the supernal mochin — where the essential pleasantness is — and "may the work of our hands be established" — for Asiyah is the aspect of Malchus — as stated. And immediately afterwards one recites Yoshev b'Seser [He who dwells in the shelter — Tehillim 91] — a psalm of protection from all afflictions — which come from the sitra achra — the aspect of Esav — whose essential hold is in Asiyah — and therefore he is called Esav — as is known. And this: "upon the lion and the viper" — the initials spell עֵשָׂו [Esav] — as is cited. And then one recites V'Atah Kadosh — see the kavanos.
[§1]
And therefore initially one must slaughter even a fowl through the majority of both signs — since the hold of Esav is in both — as stated. But after the fact: the majority of one sign suffices for fowl — since it was created from the swamp and the hold of physicality and foolishness is not as strong in it — as explained above somewhat. And all the more so: the windpipe — which is invalidated in its slaughter only if the majority is cut invalidly. For since through it the vital breath enters and exits — and for Israel its root is in the aspect of holiness — the aspect of Yaakov — therefore it is invalidated only through the majority — unlike the esophagus which is the aspect of Esav — which is invalidated in the smallest amount. And this is similar to our Sages' teaching regarding evil thought: Hashem does not join it to action — and this applies specifically to Israel — etc. — as stated.
סִימָן כ״א וְכוּ׳
[§1]
To distance from forbidden relations — etc. For since the essential strengthening of the sitra achra and the yetzer hara is in forbidden relations — as cited in the holy Zohar [Vayikra 15b] — for this is the very opposite of the aspect of drawing these rectifications — the aspect of holy union and connection. And through forbidden relations one causes union and connection of the sitra achra — G-d forbid — the aspect of the destruction of the world — G-d forbid. And therefore the yetzer hara is most aroused over this. Therefore our holy Torah has warned to distance greatly from this. And the Sages made many fences in this — and forbade even seclusion with an unmarried woman. And all for the reason stated. And this is the aspect of the severity of the prohibition of wasting seed — G-d forbid. For when one emits drops of the brain without a vessel — the sitra achra seizes them. And evil creatures are formed from them — which are the most intense klippos and evil inclinations. And therefore: one who stumbles in this sin — G-d forbid — is called wicked — as our Sages taught. And this was the sin of the generation of the flood — of whom it is said: *"for great was the evil of man on the earth — and all the inclination of the thoughts of his heart was only evil all the day"* [Bereishis 6:5] — for through this the evil inclinations are aroused in one even more — until through this the world was utterly destroyed — and the flood came and swept them away. And this: *"Hashem sat at the flood — and Hashem sits as King forever"* [Tehillim 29:10]. For through their being destroyed — the aspect of holy Malchus was elevated. And this is the aspect of the great care required of a person in the holiness of marital union. For one must be careful that it be with great holiness — for the root of holy union and connection is from supernal Chochmah — called holiness. And as understood in the holy Zohar on the verse: *"and also truly she is my sister — the daughter of my father"* [Bereishis 20:12] — etc. And through this one merits worthy children — through whom the world is built — and through whom the Heavenly Kingdom is revealed. And one merits to receive the light of the intellect in holiness — and to draw the attainment of divinity in the world — which is the essential purpose of Creation — as stated.
[§4] And then one recites Vayitein Lecha [And He will give you] — the blessings that Yaakov requested — and all the other verses of blessing and success — all of which flow through the rectifications mentioned above. And then one recites Havdalah over the cup of wine — which also alludes to the drawing-down of these rectifications — and one blesses over the fragrance — the life of the soul in the brain — as stated — and then one blesses over fire — the aspect of Malchus — as cited in the kavanos: the lights of fire are from the aspect of Malchus — and therefore their essential light is at night — which is the aspect of this. And therefore one only blesses over a light that is of Israel — so as not to give hold to the aspect of the sitra achra — the impure fire — the fire of the yetzer hara.
סִימָן כ״ב
[§1]
And therefore one must cut or pierce the jugular veins so the blood within them exits — for in these bloods too the judgments hold — the aspect of the letters of veridim [jugular veins] — (as explained in the discourse Dirshu, Siman 37) — from which the spirit of folly — the sitra achra of Esav — who was red — suckles — for the essential power of the bloods within it.
[§5] And then one recites the blessing of Havdalah — in order to draw through this specifically the holiness of Shabbos onto the six weekdays — as Rashi explains on the verse: *"and G-d saw the light that it was good — and He separated the light from the darkness"* [Bereishis 1:4] — "He saw that it was good and it was not fitting for the wicked to use it — so He separated it." And similarly in our context — for through truly believing in the holiness of Shabbos — that although it appears to the eye as just another day [as the wicked Turnosrophos asked: "What makes this day different from any other?"] — yet its holiness is tremendous and awesome — and there is a vast difference between this day and the other days — and it is the essential life and sustenance of them all — in the aspect of: "the days were formed and one of them is not" [Tehillim 139:16] — this is Shabbos — as our Sages taught — through this one yearns for its holiness also in all the weekdays — pursuing any spark of its holiness — and one mentions its holiness at every turn — in the aspect of: "remember the Shabbos day" — and our Sages expounded: "remember it from the first day of the week" — through this one draws the illumination of its holiness onto the weekdays as well.
[§6] And the very fact of attaining some perception of the holiness of Shabbos and distinguishing it from the weekdays — one merits this also only through the illumination of holy daas that shines on Shabbos. And our Sages taught: "Why was Havdalah instituted in the blessing of Chonen HaDaas?" — for "if there is no daas, whence comes distinction?" [Berachos 33a] — and this: "Who distinguishes between holy [Kodesh — the aspect of Chochmah] and weekday — between light and darkness — for Chochmah is the essential light — as stated — between Israel and the nations — for this is the essential distinction — for Israel are of the seed of Yaakov — who merited to receive the Torah and to accept upon themselves the complete yoke of Heavenly Kingship — and to bind themselves through all this only to the wisdom and intellect and divine life-force that exists in every thing — aside from the great distinction between them from the side of their souls — in the aspect of: *"and I have separated you from the peoples to be Mine"* [Vayikra 20:26] — and between the seventh day and the six days of labor."
[§7] And since after the withdrawal of the light the darkness begins to grow stronger — in the aspect of what Adam said when the light that served on the first Shabbos was withdrawn: "and I said: surely darkness shall cover me" [Tehillim 139:11] — and it is known that forgetting also flows from the aspect of darkness — for שָׁכַח [shachach — forgot] is the letters of חֹשֶׁךְ [choshech — darkness] — as cited — and as understood in the discourse Dirshu, Siman 37 — therefore we are concerned lest the darkness and forgetting strengthen and cause one to forget, G-d forbid, the reshimah [impression] that remains from the light of Shabbos's holiness — and therefore one immediately adjures the minister of forgetting that the foolish heart depart from him — which is from the side of Esav — the old and foolish king.
[§8] And immediately one recites Noach matzah chen [Noah found grace] — for through this one merits the aspect of chen — as stated. And then one recites Eliyahu — etc. — for Eliyahu is from the aspect of Malchus — the aspect of Ben [ב-נ] — as is known — and concerning the Mashiach it is said: *"Behold, my servant shall understand"* [Yeshayahu 52:13] — etc. — and our Sages taught: "If Israel would keep two Shabbosim they would immediately be redeemed" — for through the holiness of the mochin and daas they would receive on the first Shabbos — and through the bond with Shabbos's holiness they would maintain in the weekdays — they would merit to receive the second Shabbos's holiness with additional light — until all aspects of the yetzer hara and the kingdom of the sitra achra would be completely subdued and nullified — and they would be redeemed.