# Treasury of Awe (Oatzar HaYeerah) — Volume I
Treasury of Awe (Oatzar HaYeerah) — Volume I
Source: https://ajew.org/reader/otzar-hayirah/1/21
## Segment 1
עִקַּר הֶתֵּר אֲכִילַת בָּשָׂר הִתְחִיל רַק מִימֵי נֹחַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם אֲפִלּוּ לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱרַב אָז כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִכָּל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הִתִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִים לֶאֱכֹל דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה; רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת, כִּי בַּבְּהֵמוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, עַל־כֵּן תִּקּוּנָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים. וְדָגִים לֹא נִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן לֹא שָׁלַט בָּהֶם הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה כְּלָל. וְהָעוֹפוֹת הֵם מְמֻצָּעִים בֵּין דָּגִים לִבְהֵמוֹת, כִּי מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בִּשְׁחִיטַת סִימָן אֶחָד; וְגַם כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, וְעַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים רַק עַל רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ אָדָם, וְיֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם בִּמְקוֹם הַיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, בִּבְחִינַת "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים קְצָת לְגֶדֶר מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר", כִּי הֵם בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין לְשׁוֹן הָעַמִּים שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וּבֵין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת אָדָם; וְעַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בְּסִימָן אֶחָד. וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַשִּׁבְעִים שָׂרִים הַשּׁוֹלְטִין עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַק תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְמֻצָּע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשֵׁם "עוֹף בַּעַל כְּנָפַיִם", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּבְּהֵמוֹת, הַמִּינִים טְמֵאִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִן הַטְּהוֹרִים, וּבָעוֹפוֹת - לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבְּהֵמוֹת הֵם בִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע בְּיוֹתֵר, וְהָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, בְּחִינַת מט"ט הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים בְּעַל־פֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל (ע' פנים, ובה' בשר שנתעלם מן העין, הל' ב, אותיות ו, ח; הל' סימני עוף טהור, הל' א).
All births are drawn from the aspect of prayer — in the aspect of strict judgment [ din ] — through which the one of great power prays, until through this the Sitra Achra itself is compelled to return and expel from its belly and innards all the holy things it has swallowed. This is the aspect of blood curdling and becoming milk after birth, as explained within. And since the essential Exodus from Egypt — until they merited the giving of the Torah — occurred only through this aspect: which is the aspect of the holiness of the firstborns in human beings and animals that were sanctified at the time of the Exodus from Egypt, as explained within — therefore it is customary on Shavuos to eat dairy foods. And likewise the honey of bees is also drawn from this aspect — which is the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4] — for specifically from the bees, which are impure species and are the aspect of the Sitra Achra — regarding which it is said: "they surrounded me like bees etc." [ sauvuni chidvorim ] [Tehillim 118:12] — specifically through prayer in the aspect of the aforementioned judgment, the Sitra Achra itself is compelled to vomit up and expel from its belly and innards all the holy things. And this is the aspect of the sweetness of the honey that emerges from bees. Therefore honey is the aspect of gevuros [powers of strict judgment] — for it is drawn from prayer in the aspect of the aforementioned din . And therefore on Rosh Hashanah — when prayer is in the aspect of din — honey is eaten. (Likutay Halachos, Halachos of Things That Come from Living Creatures, Law 2, sections 2, 3, 5, 6)
## Segment 2
כָּל אֲכִילָתֵנוּ הוּא כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים, לְבָרֵר טוֹב מִן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בְּכָל דָּבָר עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר אֲכִילָתֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְעֹרָבִים טוֹב וָרַע עֲדַיִן, פַּעַם כָּשֵׁר, פַּעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא, פַּעַם טָהוֹר וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מְעֹרָב עֲדַיִן בִּבְחִינַת "זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'", כִּי גַּם בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, וְהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה רַק לְחַכְמֵי הַדּוֹר בְּעַל־פֶּה וְלֹא בִכְתָב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ הַתּוֹרָה וּלְבָאֳרָהּ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הַטּוֹב מִן הָרַע כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות סימני עוף טהור, הלכה ב).
The essential permission to eat meat began only from the days of Noach. For since the generation of the Flood corrupted greatly through the blemish of the bris — until the blemish reached even the animals and beasts, so that even they corrupted their way, as our Rabbis of blessed memory stated — until nearly the entire world was then destroyed. Therefore, after Noach left the ark and offered sacrifices from all the pure species — which are the aspect of the rectification of the bris — Hashem, blessed be He, then permitted him to eat meat. For now they specifically need to be eaten in order to rectify them and elevate them through this. But there are levels in this — for in domesticated animals [ beheimos ] the evil has taken very strong hold; therefore their rectification is specifically through slaughter of the two signs [ shechitas shnei ha-simanim — cutting both windpipe and gullet]. But fish were not so damaged by the generation of the Flood — therefore the Flood did not rule over them, as our Rabbis of blessed memory stated. Therefore they require no slaughter at all. And birds are intermediate between fish and domesticated animals — for they were created from the primordial slime [ rekak ], as our Rabbis of blessed memory stated. Therefore their validity [ hechsher ] is through slaughter of one sign. And also because birds are intermediate between the human being and the animal — for they walk only on their feet like a person, and have wings in place of human arms — the aspect of: "and human hands under their wings" [ videi adam mitachas kanfeihem ] [Yechezkel 1:8]. And therefore they are somewhat close to the level of the speaking being — the aspect of: "and one who has wings will tell the matter" [ u'vaal kenafayim yagid davar ] [Koheles 10:20]. For they are the aspect of Targum — which is intermediate between the language of the nations which is completely evil (the comprehensive evil of the seventy languages — the blemish of the bris , the blemish of holy speech, which is sheer animality) and the Holy Tongue which is the aspect of the rectification of the bris , the aspect of the speaking human being. Therefore their validity is through one sign. And therefore the angel Metatron [ Mem-Tes-Tes-Resh-Vov-Nun ] — who is the aspect of the lower unity [ yichuda tata'a ], the aspect of the Oral Torah [ Torah she-b'al peh ] — and is intermediate between the seventy angelic princes ruling over the seventy languages and the holiness of Israel who are only under the dominion of Hashem, blessed be He — which is the aspect of Targum , which is likewise the aspect of the intermediate, as above — therefore this angel is called in the language of our Rabbis of blessed memory: "the winged bird" [ of ba'al kenafayim ], namely as above. Therefore among domesticated animals, the impure species are more numerous than the pure — while among birds, the opposite is true, as our Rabbis of blessed memory stated. For domesticated animals are in the aspect of the World of Action [ olam ha-asiyah ] — where evil has the strongest hold — while birds are in the aspect of the World of Formation [ yetzirah ], the aspect of the aforementioned Metatron, where the grip of the Sitra Achra is not so strong. And therefore the signs of a pure bird were not written in the Torah but were transmitted only to the Sages orally [ b'al peh ] — for they are the aspect of Metatron, the aspect of the Oral Torah, as above. (Likutay Halachos — see within; and Halachos of Meat Hidden from the Eye, Law 2, sections 6, 8; Halachos of the Signs of a Pure Bird, Law 1)
## Segment 3
עִקַּר הַבֵּרוּרִים בְּיוֹתֵר הוּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר כָּרָאוּי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר עַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַם־הָאָרֶץ הוּא אֲפִלּוּ קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּבָשָׂר כַּנַּ"ל (שם).
All of our eating is in order to perform refinements — to refine the good from the evil that has taken hold in every thing through the blemish of the Tree of Knowledge of Good and Evil. Therefore the essential rectification and refinement of our eating is only through the true Tzadikim of each generation. For since we ourselves are still mixed good and evil — sometimes fit, sometimes unfit; sometimes impure, sometimes pure etc. — we have no power to refine the good from the evil in any thing. Even through the holy Torah — for even our Torah learning is still mixed: the aspect of: "If he merits, it becomes for him an elixir of life; if he does not merit, etc." [Yoma 72b]. For there are two forces within Torah as well, as our Rabbis stated. Therefore the essential rectification and refinement is through the true Tzadikim who have merited to completely nullify the evil within themselves — until it has no hold in them whatsoever. And they are able to refine for us all the laws of the holy Torah in their completeness. This is the aspect of the Oral Torah having been transmitted only to the wise men of the generation orally and not in writing — so that we should know that we must rely only on the Tzadikim of the generation. As it is written: "you shall not deviate etc." [ lo tasur ] [Devarim 17:11] — for only they know how to expound and explain the Torah properly and completely, in a manner through which we will merit to refine the good from the evil completely — according to the refinements that must be made in each and every generation. And this is what our Rabbis of blessed memory stated: "a pure bird is eaten by tradition" [ of tahor ne'echal b'masores ] — see within. (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of a Pure Bird, Law 2)
## Segment 4
מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַתָּאָה, הוּא בְּחִינַת עוֹף, וְכֵן אִיתָא שֶׁמט"ט מְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּיחוּדָא תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", יֵשׁ בּוֹ כ"ד אוֹתִיּוֹת, עַל־כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מִצַּד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כ"ד עוֹפוֹת טְמֵאִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל רַק בְּמָסֹרֶת (עַיֵּן פְּנִים שֶׁל הֲלָכָה ג; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמַה שֶּׁעוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת - "אֱמוּנָה" אוֹת סה).
The essential refinements are greatest in eating meat — for it is from the animal species in which there is vitality and souls. Therefore it is certainly impossible to eat meat properly except through connection to the Tzadikim — through whom we have the power to refine. Therefore our Rabbis of blessed memory stated: "an ignoramus [ am ha-aretz ] is forbidden to eat meat" [Pesachim 49b]. For an am ha-aretz is one who has read and repeated [Torah] but has not served Torah scholars [ lo shimesh talmidei chachamim ] — as our Rabbis of blessed memory stated. That is: one who is not connected to true Tzadikim and Sages — certainly he cannot eat meat. For he has no power to refine the souls and holy sparks within the meat, as above. (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of a Pure Bird, ibid.)
## Segment 5
דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דָּעַת. וְעַל־כֵּן בְּרִיאָתָן מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דַּעַת, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דָּגִים. וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּגִים טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר חֵלֶב וָדָם וְלֹא שׁוּם מִין טְרֵפוֹת, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱחַז גַּם בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּגִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַתַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת "כָּתְנוֹת־עוֹר" כַּיָּדוּעַ, וְהַכָּתְנוֹת־עוֹר, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, וְזֶה בְּחִינַת הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁל הַדָּגִים שֶׁהֵם גַּם־כֵּן חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, בְּחִינַת כָּתְנוֹת־עוֹר הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הַקַּשְׂקַשִּׂים הוּא עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים (הל' סימני דגים, הל' א; וע' בשר שנתעלם מן העין, הל' א).
Metatron — who is the aspect of the lower unity [ yichuda tata'a ] — is the aspect of birds [ of ]. And it is stated that Metatron is appointed over birds. And since in the lower unity — which is the aspect of the unification of "Blessed be the Name of His glorious Kingdom forever" [ Baruch shem kevod malchuso l'olam va'ed ] — there are twenty-four letters, therefore correspondingly, from the side of the Sitra Achra , there are twenty-four species of impure birds. And since the essential refinement of the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — which is the aspect of Metatron — is through speech [ dibur ] — therefore "a pure bird is eaten by tradition" [transmitted orally, through speech]. [See the inner text for the full explanation of Law 3; and see further the matter of impure birds and why a pure bird is eaten by tradition — in the section on Emunah [Faith], entry 65 of this volume.] (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of a Pure Bird, Law 3)
## Segment 6
גַּם מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל, עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּנַפִּירִין, שֶׁהֵם כַּנְפֵי הַדָּגִים הַשָּׁטִים עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁט וּפוֹרֵחַ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, כִּי צָרִיךְ לְהַגְדִּיל הַשֵּׂכֶל וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וְלִהְיוֹת שִׂכְלוֹ שָׁט וּפוֹרֵחַ וּמְעוֹפֵף מְאֹד בְּתוֹךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד גַּם בְּהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּם אָז הוּא יוֹצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדָּגִים טְמֵאִים, שֶׁיֵּשׁ מִינִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר אֲבָל אֵין לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת, בְּחִינַת הַצִמְצוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת הַדָּגִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁזָּכוּ כְּבָר לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְהַדַּעַת, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא לֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָצֵאת מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַקְּדֻשָּׁה תָּלוּי רַק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת קַשְׂקַשִּׂים, עַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־ טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים גַּם־כֵּן הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְכוּ' (שם)
Fish are the aspect of the eina pekicha [the "open eye" — the ever-open, unblinking divine gaze] — the aspect of the World to Come [ alma d'ase ], the aspect of daas . Therefore their creation is from water — which is also the aspect of daas , the aspect of the World to Come. Therefore on Shabbos and Yom Tov — which are also the aspect of the World to Come, the aspect of daas — it is customary to eat fish. And therefore fish do not require slaughter, and there is no prohibition of forbidden fat or blood in them, and no category of treifah — for all these derive from the grip of the blemish of the bris , which also took hold in animals, beasts, and birds as above. But not in fish — which are the aspect of daas , the aspect of guarding the bris . And since the essential wholeness of guarding the bris — which comes through the wholeness of the Holy Tongue — is achieved through the Targum -language, as stated many times above. And the Targum is the aspect of kasonos or [the garments of skin] [the garments given to Adam and Chava after the sin — which are the aspect of the husks of holiness that must be refined] , as is known. And the kasonos or — our Rabbis of blessed memory said — are smooth like a fingernail [ chalakis k'tziporen ]. And this is the aspect of the scales [ kaskasim ] of fish — which are also smooth like a fingernail, the aspect of the aforementioned kasonos or . Therefore the scales are the essential sign of purity of fish. (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of Fish, Law 1; and see Halachos of Meat Hidden from the Eye, Law 1)
## Segment 7
דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־כֵּן הֵם גְּדֵלִים בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיּוּת הַדָּגִים, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאַף־עַל־ פִּישׂ כֵן גַּם דָּרֵי מַעְלָה צְרִיכִין לְכָלְלָם גַּם־כֵּן בִבְחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. בִּפְרָט כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְכוֹלִין לִינֹק מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁרוֹצִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל בְּחִינַת זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"; עַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי דָּגִים טְמֵאִים, וְעִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הוּא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם גַּם בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִינֹק מִשָּׁם, וְאָז הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילָתָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְיִרְאָה גְדוֹלָה וּלְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל (שם הל' ב).
Even one who has merited wholeness of daas — the aspect of the World to Come — must be very careful not to constrict his daas , and not to trespass beyond his partition [ lifnim mimechitzato — to over-reach into spiritual territory that exceeds one's proper domain]. Therefore fish — which are the aspect of daas , as above — the essential sign of their purity is the scales [ kaskasim ] — which are the aspect of the garments of the intellect [ levushei ha-seichel ], the aspect of tzimtzum [contraction/boundary]. And this is the aspect of the fins [ senapirin ] — the wings of the fish by which they swim through the water — which is the aspect of the wings of the intellect swimming and soaring within the drawing of the daas of the World to Come. For one must enlarge the intellect and deepen one's thought in this — allowing the intellect to swim, soar, and fly greatly within this holy daas . But nevertheless one must also be very careful about the aforementioned tzimtzum — for when one has no tzimtzum , one exits through this entirely from the boundary of holiness. Then one is in the aspect of the blemish of daas , the blemish of the bris . This is the aspect of the impure fish — for there are species that have a fin but no scale [the sign of the aforementioned tzimtzum/contraction] — and through this they are impure and forbidden. And since in the domain of fish — namely those who have already merited the holiness of the bris and daas — the essential Evil Inclination present there is to rush to ascend to Hashem, to enter within one's boundary — through which one can exit entirely from the boundary of holiness, G-d forbid — therefore there the essential rectification and holiness depends solely on the tzimtzum , which is the aspect of scales. Therefore the essential sign of purity of fish is also the scales — as our Rabbis of blessed memory stated: "all that have scales also have fins etc." [Chullin 66b] (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of Fish, ibid.)
## Segment 8
גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גּוּף, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, נֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ עַל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, וְשֶׁגַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַחִבּוּר שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הֵם מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין חָכְמַת הַטֶּבַע וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי זֶה עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת שֶׁבִּבְחִינוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־פִּי הַטֶּבַע) אֶל שָׁרְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהוּא בְּחִינַת אָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מִינִים טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָם מֵחַי לְאָדָם, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם וּלְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם הלכה ג; עיין שבת קא).
Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy — the always-open divine gaze of compassion] — which is the aspect of the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] that shines in the Sea of Wisdom [ Yam ha-Chochmah ]. Therefore they grow in water — the aspect of the aforementioned Sea of Wisdom. And since the essential hearas ha-ratzon — which is the vitality of fish — is the aspect of makifin [surrounding, encompassing lights — transcendent illuminations that hover around rather than penetrate directly] , the aspect of Mah [the Divine Name associated with the hidden, the question, the unknowable] , the aspect of: "Where is the place of His glory?" [ Ayeh mekom kevodo ] — which is the apprehension of those in the supernal worlds. And yet even those in the supernal worlds must also be included in the learning of "the whole earth is full of His glory" [ m'lo chol ha-aretz kevodo ] — so that they too should have yirah [awe], as explained within. Especially when drawing this daas of "Where is the place of His glory?" into this physical world — the Sitra Achra can suckle from it, wishing, G-d forbid, to completely conceal and hide the light of His divinity, blessed be He. Their sustenance comes from the concealment and hiddenness of this apprehension of "Where is the place of His glory?" Therefore there are various species of impure fish. And the essential sign of purity of fish is fins [ senapir ] and scales [ kaskases ] — which are the aspect of garments [ levushin ], the aspect of Malchus , the aspect of yirah , the aspect of the apprehension of "the whole earth is full of His glory" . For by including them also in this apprehension — through this the Sitra Achra cannot suckle from there. Then they are pure and permitted for Israel's eating — whose essential holiness of eating is to merit at the time of eating great yirah and the aforementioned hearas ha-ratzon . (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of Fish, Law 2)
## Segment 9
דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְהַהַשְׁגָּחָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).
Body and soul correspond to [ hem bechinás — are in the aspect of, parallel to] the opposition between external wisdoms — the wisdom of natural science, which corresponds to the body, the aspect of animality — and the wisdom of the holy Torah, which corresponds to the soul, whose essential foundation is the faith of divine Providence [ emunás ha-hashgacha ]: that everything is guided solely by His Will, blessed be He, without any compulsion of nature whatsoever, and that even nature itself is guided by His Providence, blessed be He. And this is the aspect of Israel's eating — through which comes the essential vitality and connection of body and soul. And the essential holiness of Israel's eating is solely for the sake of the soul — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — for they subdue and nullify the wisdom of nature and connect everything to the holy Torah. This is the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. For this is the essential intention of eating: to elevate the vitality in the aspects of mineral, vegetable, and animal to the level of the speaking being — namely, to elevate and connect all the wisdoms of the world (which sustain the world according to the laws of nature) to their holy root, which is the wisdom of the holy Torah — which is the root of all and is the aspect of the human being [ adam ]. Therefore the essential rectification of eating is through emunah — namely to believe that even nature itself is His Providence, blessed be He, and that He, blessed be He, gives life to them all — for everything comes from Him, blessed be He. And therefore there are pure species permitted for eating — those species that we have the power to connect to holiness and elevate from the animal level to the human. And impure species are those species that we have no power to refine and connect to holiness. (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of Fish, Law 3; see Shabbos 101)
## Segment 10
עִקַּר שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא עַל שֵׁם צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַבַּעַל־צְדָקָה אֲמִתִּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' צדקה אות ל), וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּשֵׁם דָּג, שֶׁכָּל גִּדּוּלוֹ בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ חַיּוּתָם בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת דָּג, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם שׁוּם טְרֵפוֹת וְלֹא אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר הוּא נָקִי וָזַךְ מִכֹּל וָכֹל וְאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לִפְעָמִים, הַכֹּל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲפִלּוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים שְׁחִיטָה וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים אֲסוּרִים, כִּי בַּהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל מְעֹרָב עֲדַיִן פְּסוֹלוֹת גַּםשׂ כֵּן קְצָת, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; אֲבָל הַדָּגִים, שֶׁחַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שׁוּם תִּקּוּן, רַק אֲסִיפָתָן מְטַהַרְתָּן, כְּמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם אֲסִיפָה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּאִלּוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ הַצַּדִּיק, וּבֶאֱמֶת הֵם שַׁקְרָנִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן גַּם בַּדָּגִים יֵשׁ כַּמָּה מִינִים טְמֵאִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקְשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי אֲלֵיהֶם מִתְקָרְבִים הַבַּעֲלֵי־צְדָקָה הַפְּגוּמִים, שֶׁצִּדְקָתָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת בְּשֵׁם צְדָקָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַדָּגִים טְמֵאִים אֵין לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים (שם הל' ד, אות א).
Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy], the aspect of ra'ava d'ra'avin [the Will of Wills — the highest, most hidden level of divine Will] — the aspect of the root of the faith of the Will and Providence: to know and believe that everything is guided solely by His Will and Providence, blessed be He, as above. But since opposite the metzach ha-ratzon [the forehead of the Will — the aspect of divine Will in its most revealed, frontal expression] — where the root of the Will resides — stands correspondingly the metzach ha-nachash [the forehead of the serpent] — the root of the wisdom of nature. And the essential subduing of the forehead of the serpent is through tzedakah [charity]. Therefore the essential sign of purity of fish is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah , as explained within. (Likutay Halachos, Halachos of the Signs of Fish, Law 3, section 4)