{
  "bookId": "otzar-hayirah",
  "part": "3",
  "torah": "28",
  "title": "Elul, Rosh Hashana, Ten Days of Teshuva, Yom Kippur, Sukkos, Shemini Atzeres and Simchas Torah — Part 2 (Entries 53–105)",
  "hebrewTitle": "Elul, Rosh Hashana, Ten Days of Teshuva, Yom Kippur, Sukkos, Shemini Atzeres and Simchas Torah — Part 2 (Entries 53–105)",
  "sourceUrl": "/reader/otzar-hayirah/3/28",
  "plainUrl": "/reader-plain/otzar-hayirah/3/28/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "עִקַּר \"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת\" הִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁנָּפְלָה בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. כִּי עִקַּר עֵסֶק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וַאֲנִי תְפִלָּה\"; וְעַל זֶה יָסַד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהוּא בְּחִינָה שֶׁעָשָׂה מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה (עַיֵּן 'תְּשׁוּבָה', כג). וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת \"כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם\", שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַתּוֹרוֹת, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְבַסּוֹף בְּנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן - וְעַל־כֵּן הַתְּפִלָּה עַכְשָׁו בִּבְחִינַת \"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת\", וּבְסֻכּוֹת עוֹסְקִין לַהֲקִימָהּ; וְזֶה בְּחִינַת: צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל עַל יְשִׁיבַת סֻכָּה - זֶה בְּחִינַת 'אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים', וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל: זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר, שֶׁזֶּה זוֹכִין דַּיְקָא שֶׁעוֹשִׂין מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁאָז זוֹכִין בְּוַדַּאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ בְּכָל פַּעַם. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁנִּכְנָסִים לַסֻּכָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות טו כ).",
      "en": "53. There are two aspects of prayer. There is prayer that is below the Torah and is subsidiary to the Torah. And there is prayer that is actually one aspect together with the Torah — and is also higher than the Torah. Namely: there is prayer that one prays for one's needs — that is, for livelihood and children and life and healing — and this prayer is called temporal life [ chayei sha'a ]. And it is below the Torah and subsidiary to it. For certainly one who prays for bodily needs and has no intention at all for the sake of the Torah — only that Hashem give them children life and sustenance for their own pleasure and bodily needs — this prayer certainly has no completeness at all. For one who does not look toward the true ultimate purpose — why does one need life? And what nachas ruach [satisfaction] does Hashem have from this prayer — that one prays for Hashem to give livelihood and money in order to fill one's belly's desire? And it is possible that it will be in the aspect of \"wealth guarded by its owner for their own harm.\" And therefore about such prayers the holy Zohar cries out: \"they cry out like dogs — give us life — give us sustenance\" — for Hashem has no satisfaction from prayer that is for bodily needs — except when the one praying intends in their prayer for the sake of the Torah — that they have children life and sustenance in order to merit to do His will and fulfill His Torah and commandments in truth. And if their intention is truly for this — certainly Hashem has satisfaction from this prayer. Only even so such prayer is below the Torah and subsidiary to it. For is not the essential the Torah? Only they pray for bodily needs in order to be able to fulfill the Torah through this. And therefore certainly engaging in the Torah itself is certainly greater than such prayer. And such prayer requires great guarding so that the outside forces not cling to it — for since one prays for bodily needs only that the intention is for the sake of the Torah — the Sitra Achra can easily cling to it and deflect the intention toward the bodily needs themselves. And therefore when the prayer — which is the aspect of Kingship — is in this aspect — this is the aspect of the Kingship cleaving as it were to Zeir Anpin face to face so that the outside forces not draw from it. Namely for then the Kingship — which is the aspect of prayer — has no form of its own. Rather it is cleaved to the Torah — which is the aspect of Zeir Anpin. And without the Torah it has no matter or importance at all as mentioned. And it also needs guarding so that the outside forces not cling to it as mentioned. But the essential completeness of the building of the prayer is when the person prays only for the needs of their soul alone — namely that all their prayers are to merit to the fear of Hashem and His service and to merit to fulfill the entire Torah one learns. For not the learning is the essential but the doing. And such prayer is not subsidiary to the study of Torah — on the contrary — it is the essential fulfillment of the Torah. Since one requests only to fulfill the Torah — which is the essential completeness of the Torah. And this prayer is equal to the Torah and higher than it as it were. For is not the essential intention in studying Torah in order to fulfill the Torah? And this is all their intention in their prayer — that they request only to fear Hashem and to fulfill the Torah. As David said: \"one thing have I asked of Hashem.\" It is found that Torah and prayer are both equal in stature. And furthermore the prayer is even higher. The aspect of \"a woman of valor is a crown to her husband.\" And the aspect of \"the beginning of wisdom is the fear of Hashem.\" Namely — such prayer which is the aspect of \"a woman who fears Hashem\" is the beginning and above the wisdom — which is the Torah. For through it one merits to fulfill the Torah — which is the essential. And this is the aspect of all the intentions of the Nesira [separation] that we engage in on Rosh Hashana — as explained in the writings of the holy Arizal. Namely we engage then to draw the completeness of the repair of prayer into the world — that each person's essential prayer be only for fear — to fear the honored and awesome Name and to fulfill His commandments in completeness. And therefore on Rosh Hashana one begins with \"and therefore place Your dread\" — for this is the essential completeness of the prayer as mentioned. (Hil. Rosh Chodesh, Halacha 5, os 3, 4, 5)"
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "הַתִּקּוּן שֶׁל מ\"ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ אַחַר־ כָּךְ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, נִפְגַּם אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ בְּאַרְבָּעִים יוֹם אַחֲרוֹנִים פָּעַל משֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ, וְנִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתֶּן לוֹ לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת בְּיוֹם־ כִּפּוּר. וְאָז גִּלָּה לוֹ סוֹד הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כְּלַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים; הַיְנוּ שֶׁאָז נִתְגַּלָּה לוֹ זֶה הַתִּקּוּן לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מִי\"ג מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, לַעֲשׂוֹת מֵהֶם תְּפִלּוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁן הֵם י\"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל. וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם־כִּפּוּר עוֹשִׂין שִׁבְעָה יָמִים חַג הַסֻּכּוֹת, וּבָזֶה מַמְשִׁיכִין מֵחָדָשׁ הַתִּקּוּן שֶׁל שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. וְאַחַר־כָּךְ הוּא שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד שָׁבוּעוֹת שֶׁנִּקְרָא גַם־כֵּן עֲצֶרֶת, וְאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה, וְנִגְמָר אָז הַתִּקּוּן שֶׁהִתְחַלְנוּ בּוֹ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים כְּלַל בְּחִינַת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם יַחַד וְעוֹשִׂין מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שם אות טו).",
      "en": "54. Rosh Hashana is the first of the Ten Days of Teshuva. And then one must draw the path of teshuva into the world — so that all who come into the world will merit to return to Hashem. And this is drawn through engaging to build the stature of prayer in completeness — namely that we merit to multiply in hisbodedus [private conversation with G-d] — to always pray to Hashem that we merit to fulfill the Torah as mentioned. Which is the essential completeness of the prayer — which is to make from the Torah teachings prayers. Namely to pray for the fulfillment of the Torah. For specifically through this one merits to teshuva — see the section on Teshuva os 23. But this path — to make from the Torah teachings prayers — must be drawn from a very high place. From the aspect of Torah novelties [ chidushei Torah ] drawn from the Torah of the Ancient Concealed One [ Oraisa d'Atika Setima'ah ] — see the section on Tzaddik os 94. And this is the secret of the slumber and the sleep of Rosh Hashana explained in the Kavanos . Namely the aspect of the departure of the prior intellects in order to merit to much higher intellects through the Shofar. Namely to draw such intellects and such Torah novelties drawn from such a high place — which is from the aspect of the Ancient One — in order that we merit through them to build the stature of Kingship which is the aspect of prayer in completeness. To make from the Torah teachings prayers. Which is the essential completeness of the prayer. Through which is the essential drawing of the path of teshuva into the world — which one must draw now on Rosh Hashana as mentioned. And this is the aspect of Malachiyos — Zichronos — Shofaros recited in the Mussaf prayer of Rosh Hashana. Which contain many verses from Torah — Prophets — and Writings. Namely one makes from Torah a prayer. And therefore they are recited in the Mussaf prayer. And also the essential sounding of the Shofar is in Mussaf. For the entire matter of the Mussaf prayer was founded on this path of making from Torah teachings prayers. For since we cannot bring the offerings that we are required to bring — therefore we pray to Hashem that He build the Temple speedily in our days and we will bring before You the offerings of our obligations. Which is the aspect of making from the Torah teachings prayers — from the commandment of bringing the Mussaf offering one makes a prayer from it. And through this we draw the path of making from Torah teachings prayers — that each person according to how far they are from fulfilling any commandment — whether positive or negative — must pray to Hashem that they merit to fulfill it. Which is literally the matter of the Mussaf prayer. And just as through praying that we merit to bring the Mussaf offering — through this we will ultimately merit to return to our land and bring our obligatory offerings actually in practice. And for the time being this prayer itself is considered in place of an offering. Likewise regarding the above-mentioned path — to make from the Torah teachings prayers — through this one will certainly ultimately merit to return to Hashem in completeness. And also all the time that we have not yet merited to the complete redemption of the soul — even so the prayer itself that we pray truly for the fulfillment of the Torah — this too is considered and very accepted before Hashem and is considered as if we have done what is incumbent upon us. And therefore on every day that has an additional holiness one prays Mussaf — namely on Shabbos and Rosh Chodesh and Yom Tov. For all these days are days of teshuva — as explained in the main text. And the essential drawing of the path of teshuva is through making from the Torah teachings prayers — which is the aspect of the Mussaf prayer as mentioned. And therefore the essential mitzva of sounding the Shofar — which is to draw this path of making from the Torah teachings prayers as mentioned — is at the time of the Mussaf prayer. (ibid., os 7, 9, 10, 11)"
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "הַסֻּכָּה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כִּי חַמָּה הִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה וְצֵל הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, וְסֻכָּה הִיא מְעֹרֶבֶת מֵחַמָּה וָצֵל, הַיְנוּ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה; אֲבָל הַצֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְרֻבֶּה, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְלִין עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה, וּתְפִלָּה כָּזֹאת הִיא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה, בְּחִינַת קִיּוּם הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, עַל־כֵּן הִיא הָעִקָּר, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שם אות כא).",
      "en": "55. The sun and the moon are the aspect of Moshe and David — the aspect of splendor [ Tiferes ] and Kingship [ Malchus ] — the aspect of Torah and prayer. And the years are counted by the sun and the months by the moon — as is known. And therefore Rosh Hashana — which is on Rosh Chodesh — is the aspect of the totality of sun and moon together. Namely that both are equal in stature — the aspect of \"the light of the moon like the light of the sun.\" Which is through building the stature of prayer in completeness — through making from the Torah a prayer — and praying only for the fulfillment of the Torah as mentioned. (ibid., os 12)"
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "עִנְיַן הַהַקָּפוֹת עִם הַלּוּלָב שֶׁעוֹשִׂין בְּסֻכּוֹת סְבִיב הַסֵּפֶר־תּוֹרָה וּמִתְפַּלְלִין אָז הוֹשַׁעְנוֹת, זֶה בְּחִינַת \"נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר\", הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁל בְּחִינַת \"נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר\", וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב \"וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד\" וְכוּ', הַכֹּל מְרַמֵּז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות כב כד).",
      "en": "56. On Yom Kippur the High Priest entered the Holy of Holies — where the Ark and the Tablets stand — which are the totality of the Torah in its root. And there is also the essential place of the ascent of the prayer in its root — for all prayers ascend through there — as is known. For this is the essential completeness of holiness — when one makes from the Torah a prayer and includes Torah and prayer together. And therefore there at the place of the Ark — there is the ultimate of the unification — as is known. For there Torah and prayer are unified together in a complete unification. And therefore the High Priest draws from there this supernal intellect — to make from the Torah teachings prayers. Through which is the essential teshuva and the essential forgiveness and pardon. And this is the aspect of the seven times \"Hashem He is the G-d\" said at the conclusion of Neila — namely that Torah and prayer are included together — as explained in the main text. (ibid., os 14)"
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "עִנְיַן נְטִילַת לוּלָב וְהַנַּעְנוּעִים, שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהֵם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵהַמֹּחִין שֶׁבָּרֹאשׁ לְתוֹךְ הַו' קְצָווֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַמֹּחִין שֶׁבְּו' קְצָווֹת לְהָאִיר לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת - הַיְנוּ, כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂין מִתּוֹרָה תְּפִלָּה, זֶה בְּחִינָה שֶׁמְּאִירִין הַמֹּחִין שֶׁבְּו' קְצָווֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, לְהַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה; וְזֶה אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל סְתָם: \"רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זַכֵּנִי לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כָּרָאוּי\", וְכַיּוֹצֵא. אַךְ תְּפִלָּה כָּזוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בָּהּ עֲדַיִן וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' עַד שֶׁיְּעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי זֶה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִמֹּחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵאוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין סְגֻלּוֹת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מַה יְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ, כְּגוֹן צִיצִית הִיא שְׁמִירָה לְנִאוּף, וּלְהִנָּצֵל מֵעֲצַת רְשָׁעִים וְלִזְכּוֹת לַעֲצַת צַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְלִתְפִלָּה וּלְנִסִּים וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה בִּשְׁאָר מִצְו?ֹת. וְאָז עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה כָּאֵלּוּ נִמְשָׁךְ בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה כָּרָאוּי כַּנַּ\"ל (שם אות טז).",
      "en": "57. The essential of \"the fallen Tabernacle of David [ Sukkas Dovid haNofeles ]\" is the aspect of the prayer — which has fallen through our many sins. For the essential engagement of King David was prayer — as it is written: \"and I am prayer.\" And for this he founded the entire book of Tehillim — which is the aspect of making from Torah teachings prayers. Which is the essential completeness of the prayer — see the section on Teshuva os 23. And when the prayer is in the aspect of \"as the exaltedness of man is lowered\" — which is the aspect of things that stand at the height of the world — which are the aspect of these prayers that are made from the Torah teachings — which make very great delight before Him. And ultimately people treat them with disdain. And therefore the prayer now is in the aspect of \"the fallen Tabernacle of David.\" And on Sukkos one engages to raise it up. And this is the aspect of: \"leave the permanent dwelling and sit in the temporary dwelling\" — which our Sages said about sitting in the Sukka — this is the aspect of \"do not make your prayer fixed [ keva ] but mercy and supplication.\" And our Sages said: this is one who knows how to innovate in it something — which one specifically merits when making from Torah teachings prayers. When one certainly merits to innovate something in one's prayer each time. And this is the aspect of the seven shepherds who enter the Sukka — as explained in the main text. (ibid., os 15, 20)"
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "עִנְיַן נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג הוּא בִּבְחִינַת \"וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה'\" הַנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ\"י: שֶׁשָּׁפְכוּ לִבָּם כַּמַּיִם - הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, שֶׁנִּשְׁלָם בְּסֻכּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁהוּא עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב \"וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה\", וְתַרְגּוּמוֹ: וּתְקַבְּלוּן אוּלְפַן חֲדַת - הַיְנוּ בְּחִינַת הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה הַנַּ\"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה מַמָּשׁ, כִּי נוֹבְעִים מֵהֶם עֵצוֹת וִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת בְּלִי גְבוּל וָקֵץ, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹשִׁיעַ לַכֹּל, אֲפִלּוּ יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה. וּמֵחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה כָּאֵלּוּ, כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמּיִּם לִפְנֵי ה', כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁאִיבַת מַיִם הַנַּ\"ל. וְזֶה \"וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן\", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּוַדַּאי שִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, בְּחִינַת \"וְגִילוּ בִּרְעָדָה\", בְּחִינַת \"וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם\"; נִמְצָא שֶׁבְּכָל הַיָּמִים הָאֵלּוּ עוֹסְקִין לְהָקִים אֶת הַתְּפִלָּה כַּנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה אוֹמְרִים אָז כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, כִּי בָּזֶה אָנוּ עוֹסְקִין בְּכָל הַיָּמִים הַנַּ\"ל, לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם אֲמִירַת תְּהִלִּים וְלַעֲסֹק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְלַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּהִלִּים. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שִׂמְחַת־תּוֹרָה אַחַר־כָּךְ וְהַהַקָּפוֹת שֶׁעוֹשִׂין אָז, הַכֹּל מְרַמֵּז עַל שְׁלֵמוּת תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה שֶׁזָּכִינוּ לְהַמְשִׁיךְ, שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת זֶה הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ\"ל (שם אותיות יז יח כג).",
      "en": "58. The repair of the forty-nine days of the Omer counting — which are the seven Shabboses — through which they merited afterward to receive the Torah on Shavuos — was subsequently blemished through the sin of the [Golden] Calf — through which the first Tablets were broken. Until afterward in the final forty days Moshe accomplished through his prayer — and Hashem was appeased to give him the second Tablets on Yom Kippur. And then He revealed to him the secret of the Thirteen Attributes of Mercy — which are the root of the entire order of the prayer — which is mercy and supplication. Namely then was revealed to him this repair of making from the Torah teachings — derived through the thirteen hermeneutical principles by which the Torah is expounded — to make from them prayers. Whose roots are the Thirteen Attributes of Mercy. Through which one merits to teshuva and to repair everything. And therefore after Yom Kippur one makes seven days of Sukkos. And through this one draws anew the repair of the seven Shabboses of the Omer counting. And afterward is Shemini Atzeres — which corresponds to Shavuos — which is also called Atzeres. And then the Torah is completed. And the repair that we began on Rosh Hashana is completed — which is to repair and complete the entire aspect of Torah and prayer through including them together and making from the Torah teachings prayers — as mentioned above. (ibid., os 15)"
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "שָׁנָה וָחֹדֶשׁ הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה; וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגָם הַנַּ\"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְשָׁבִין בְּעֵינָיו כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְנִשְׁלָם עַל־יְדֵי־זֶה גַּם אוֹר תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעוֹלִין וְנִכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד חַמָּה וּלְבָנָה - וְעַל־כֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּפָרִים שֶׁנִּכְתָּבִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל, כִּי הַמְתָּקַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא כְּפִי מַה שֶּׁכָּל אֶחָד שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְהִכָּתֵב בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, בְּסֵפֶר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם־כִּפּוּר, כִּי אָז גְּמַר תִּקּוּן כָּל הַנַּ\"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ז, אותיות ט י).",
      "en": "59. The Sukka must have its shade exceed its sunlight. For the sun is the aspect of the Torah and the shade is the aspect of the prayer. And the Sukka is a mixture of sunlight and shade — namely from Torah and prayer. But the shade must be greater. For the essential is the prayer that one prays for the fulfillment of the Torah. And such prayer is the aspect of deed [ ma'aseh ] — the aspect of the literal fulfillment of the Torah. Therefore it is the essential. For one's deeds must be greater than one's wisdom. Which is the aspect of its shade exceeding its sunlight — as mentioned above. (ibid., os 21)"
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "יֵשׁ כֵּלִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה שֶׁנַּעֲשִׂין בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי חָכְמַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ, וּמִי שֶׁבָּקִי בְּאֻמָּנוּת זֶה אֵיךְ לְכַוֵּן יַחַד שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ\"ל בַּמֶּזֶג הַצָּרִיךְ, אֲזַי נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי־זֶה כֵּלִים נִפְלָאִים שֶׁעוֹשִׂין פְּעֻלּוֹת נִפְלָאוֹת. וּכְמוֹ־כֵן בְּכָל אָדָם יֵשׁ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא הַגּוּף; וּכְשֶׁתַּאֲווֹת הַגּוּף אוֹ שְׁאָר מְנִיעוֹת, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר עַד שֶׁמַּרְחִיקִין אֶת הָאָדָם מִקְּדֻשַּׁת נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ, זֶה בְּחִינַת מִיתָה מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אַךְ כְּשֶׁהַשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַנַּ\"ל מִתְנַהֲגִים בַּמִּשְׁקָל הָרָאוּי, עַד שֶׁתָּמִיד הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַךְ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא לְבַטְּלוֹ לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּחִינַת \"בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ\", וְעַל זֶה הִזְהִירוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה: \"פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת\" וְכוּ', כִּי הָעֲבוֹדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת \"וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב\", וְאָז אַדְּרַבָּא, זֶה עִקַּר הַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִבּוּר גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי חִבּוּר שְׁנֵי כֹּחוֹת אֵלּוּ בְּיַחַד נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה הַמְחֻבָּר מִשְּׁנֵי הַכֹּחוֹת אֵלּוּ בְּיַחַד. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר וְתַעֲנִית יוֹם־ כִּפּוּר, בְּחִינַת תִּקּוּן שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן גַּם בְּיוֹם־כִּפּוּר, שֶׁנִּכְנָס הַכֹּהֵן־גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים, שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה מְשַׁנֶּה וּמַחֲלִיף כַּמָּה פְּעָמִים מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וְכוּ', כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגְבִּיר גַּם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר מִדָּי. וְאָז כְּשֶׁמִּתְנַהֲגִין שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ\"ל כְּתִקּוּנָן, אֲזַי יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲו?ֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְלִיחַת הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, כִּי דַיְקָא גַּם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נִגְמָר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל כָּל הַתִּקּוּנִים כְּשֶׁזּוֹכִין לְתַקְּנָן בִּשְׁלֵמוּת - עַיֵּן פְּנִים (הל' יו\"ט ה\"ה, אות א ד ה).",
      "en": "60. The matter of the Hakafos with the Lulav made on Sukkos around the Torah scroll — and praying Hoshannas then — this is the aspect of \"a woman shall encompass a man.\" Namely we draw the Torah into the prayer — to make from the Torah a prayer. For the entire matter of the aspect of \"a woman shall encompass a man\" — and likewise what is written \"and seven women shall take hold of one man\" — all of this alludes to this holy path of making from Torah teachings prayers — as explained in the main text. (ibid., os 22, 24)"
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה מִתְעוֹרְרִין כָּל יִשְׂרָאֵל, וְצוֹעֲקִין וְשׁוֹאֲגִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹל גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד; וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְהַצַּדִּיק הַבַּעַל־כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָז, שֶׁהוּא תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁזֶּה צְרִיכִין אָז בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן אָז עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת. וְאָז בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הֵם מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִין בִּפְנִים, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַזְּכוּת שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁמְּעוֹרְרִין אָז בְּמַה שֶּׁתּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר לְזֵכֶר קוֹל שׁוֹפָר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, וְכֵן אוֹמְרִים אָז 'אַתָּה נִגְלֵיתָ', כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וּכְנֶגֶד כָּל זֶה הֵם אַחַר־כָּךְ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. עַד שֶׁאַחַר־ כָּךְ בְּיוֹם־כִּפּוּר מַמְשִׁיכִין שֵׁנִית בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּיוֹם־כִּפּוּר, אַחַר תִּקּוּן חֵטְא הָעֵגֶל; וְאָז הוּא מְחִילַת הָעֲו?ֹנוֹת, וְכָל הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת \"סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה\" וְכוּ', עַתָּה הֵם כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת \"מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ\", וְזוֹכִים אַחַר בְּסֻכּוֹת לִבְחִינַת הֶקֵּף עֲנָנֵי־כָבוֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן\", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁגּוֹמְרִין הַתּוֹרָה תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת בְּשִׂמְחַתשׂתּוֹרָה - וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת, וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְהַשִּׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכַחְתּוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁהוֹסִיף בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל רֵיחַ טוֹב עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ, וְתוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה הִיא סֵפֶר מִשְׁנֵה־תוֹרָה שֶׁהִתְחִיל בְּתוֹכָחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"אֵלֶּה הַדְּבָרִים\" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל; וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה סֵפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה (הל' חול המועד, הלכה ד, אות ד).",
      "en": "61. The matter of taking the Lulav and the wavings — which is explained in the Kavanos as being in order to draw illumination from the intellects in the head into the six directions [ shesh ketzavos ] — in order that the intellects in the six directions have the power to illuminate into the Kingship — namely: when one makes from the Torah a prayer — this is the aspect of the intellects of the six directions — which is the aspect of the Torah — illuminating the Kingship — which is the aspect of the prayer. And this even when one prays simply: \"Master of the Universe — grant me to fulfill the mitzva of tzitzis as is proper\" — and similarly. But such a prayer cannot be in the aspect of mercy and supplication. For one cannot yet extend it at length and pour out one's heart like water before Hashem until one fully arouses His compassion through this. Therefore one must draw the illumination from the intellects in the head — namely from the aspect of the Torah novelties [ chidushei Torah ] drawn from the Torah of the Ancient Concealed One — which are the aspect of the roots of the Torah. And through them one knows the virtues [ segulos ] of each commandment — what one can merit through it. For example — tzitzis is a protection against immorality — and to be saved from the counsel of the wicked and to merit the counsel of the righteous. Through which one merits to truth and faith and prayer and miracles and the Land of Israel — and similarly regarding the other commandments. And then through such Torah novelties this path of making from the Torah teachings prayers is fully drawn — and one pours out one's heart like water before Hashem — that one merit to fulfill each commandment as is proper as mentioned. (ibid., os 16)"
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "עִקַּר הַתְּשׁוּבָה - עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יָדוֹ מְגָרְשִׁין הַחשֶׁךְ וְזוֹכִין לְאוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאֶה אֶת הַפְּתָחִים אֵיךְ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁנִּצּוֹד בּוֹ וּלְהוֹצִיא גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ. וְעִקַּר תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה נִתְהַוָּה גַם־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן, וּבוֹ מַתְחִילִין יְמֵי תְשׁוּבָה, וְעַל־כֵּן תּוֹקְעִין אָז בְּשׁוֹפָר, שֶׁמְּרַמֵּז עַל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל: שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם. וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת \"קוֹל יַעֲקֹב\", בְּחִינַת אֱמֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת קוֹל אֱמֶת הַיּוֹצֵא מֵעֻמְקָא דְלִבָּא, בְּחִינַת \"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'\", בְּחִינַת \"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי\" וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַר הַשּׁוֹפָר וּמֶרְחַב הַשּׁוֹפָר; כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הוּא יוֹמָא דְדִינָא, וְהַדִּינִים הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת וְלִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחשֶׁךְ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ (הל' ראש־השנה, הלכה א).",
      "en": "62. The matter of the water libation [ nisuch hamayim ] on the festival is in the aspect of \"and they drew water and poured it before Hashem\" — stated in the book of Samuel. And Rashi explained: that they poured out their hearts like water. Namely the aspect of the completeness of the prayer — which is completed on Sukkos. And this is the aspect of Simchas Beis HaSho'eva — which is named after what is written \"and you shall draw water with joy from the wells of salvation.\" And its Aramaic translation is: you shall receive a new teaching [ ulpan chadash ]. Namely the aspect of the above-mentioned Torah novelties — which are literally the aspect of the wells of salvation. For from them flow wondrous counsels and salvations without limit and end — which can save everyone — whoever they may be. And from such Torah novelties — when one merits to make from the Torah teachings prayers — through this one merits to pour out one's heart like water before Hashem. Each person according to their aspect. And to pour out their speech before Hashem with mercy and supplication — like a child who coaxes their father. All of which is the aspect of the above-mentioned drawing of water. And this is \"and you shall draw water with joy.\" For when one merits to draw this path in completeness — it is certainly joy without end. The aspect of \"and rejoice with trembling.\" The aspect of \"and everlasting joy upon their heads.\" It is found that during all these days one engages to raise up the prayer as mentioned. And therefore on Hoshana Rabba the entire book of Tehillim is recited. For through this we engage during all the above-mentioned days — to draw into the world the saying of Tehillim — and to engage in hisbodedus — and to make from the Torah teachings prayers. All of which is the aspect of Tehillim. And this is the aspect of the joy of Simchas Torah afterward and the Hakafos made then. All of it alludes to the completeness of the repairs of the prayer that we merited to draw. Which is the drawing of this path of making from the Torah teachings prayers. From which the essential joy flows as mentioned. (ibid., os 17, 18, 23)"
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהוֹצִיא הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי \"זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ\". וְכֹחַ וּפֹעַל הֵם בְּחִינַת הַיּוּד רִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ\"ה בָּרוּךְ הוּא וְהַיּוּד אַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם אדנ\"י, וְהַשֵּׁשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַיּוּדִין הַנַּ\"ל הֵם נֶגֶד בְּחִינַת מָקוֹם צִיּוּר וּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת כֹּחַ, וְכֵן יֵשׁ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ בִּבְחִינַת פֹּעַל. וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַדִּבּוּר נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאֱמֶת מִבְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁאָז יִהְיֶה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא \"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע\"; וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שָׂפָה בְרוּרָה וְנִשְׁלָם אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִשְׁלָם הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, וַאֲזַי מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל - מְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי; וְקוֹל הַשּׁוֹפָר - זֶה בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָאֱמֶת יִהְיֶה אָז יוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁל לֶעָתִיד. וְזֶה בְּחִינַת הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּחִינַת \"וּבַשּׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְכוּ' וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין\" וְכוּ', וְאָז רוֹאִין וּמְבִינִין הַכֹּל גֹּדֶל הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה, בְּחִינַת \"הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ\", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַדִּבּוּר וּמוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה בְּחִינַת 'תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה'; תְּקִיעָה בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף, שֶׁהוּא קוֹל פָּשׁוּט, הוּא בְּחִינַת הַיּוּד שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּסּוֹף הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּתְרוּעָה הוּא בְּחִינַת הַשֵּׁשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּאֶמְצַע. וְעַל־כֵּן הַתְּרוּעָה הוּא שְׁלשָׁה קוֹלוֹת, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ בְּחִינוֹת צִיּוּר מָקוֹם וּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בַּכֹּחַ וְכֵן בַּפֹּעַל, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שם הלכה ב).",
      "en": "63. The year and the month are the aspect of sun and moon — as is known. And therefore Rosh Hashana — which is the first of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is for the blemish of faith in the sages [ emunos chachamim ]. For upon this all of the Torah depends — as explained elsewhere. And through the teshuva for the above-mentioned blemish — through this all the holy books of the holy Torah are multiplied — which are the totality of the Oral Torah. And through this the light of the Written Torah is also completed. And the two ascend and are included together — which is the aspect of the unification of sun and moon. And therefore Rosh Hashana is on Rosh Chodesh. And this is the aspect of the books that are written on Rosh Hashana — as our Sages said. For the sweetening of the judgment and the justice of Rosh Hashana is according to how each person returns in teshuva for the blemish of faith in the sages. Through which the holy books multiply. And through this all the judgments are sweetened. And one merits to be written in the book of the righteous — in the Book of Life. And therefore the intermediate ones [ beinunim ] are suspended and stand until Yom Kippur. For then is the completion of the repair of all the above-mentioned — as explained in the main text. (ibid., Halacha 7, os 9, 10)"
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "כְּשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה הוּא מַחֲרִיב הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֲזַי חוֹזֵר וְנִסְתַּלֵּק הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתָה, בְּחִינַת 'רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים', כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַחִיּוּת, בְּחִינַת רוּחַ דִּלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם, מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְחוֹזֵר אֶל הַכֹּחַ, וְאֵין חִיּוּתוֹ רַק מֵאֵיזֶה נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִבְנוֹת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ וּלְהוֹצִיא שֵׁנִית מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת פֶּתַח חֲרָטָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, וּצְרִיכִין לְהוֹצִיא הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה בְּעַצְמָהּ. וְזֶה מְרַמֵּז הַקּוֹלוֹת שֶׁל שׁוֹפָר: גַּנּוֹחֵי גָּנַח, יַלּוֹלֵי יָלֵל, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַחֲרָטָה, שֶׁגּוֹנְחִין וּמְיַלְלִין עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ; רַק שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ אִם עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל שֶׁפָּגַם בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת ג' בְּחִינוֹת צִיּוּר מָקוֹם וּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתְחָלַת הַפְּגָם, וּכְנֶגֶד זֶה צְרִיכִין ג' קוֹלוֹת שֶׁל גְּנִיחַת הַלֵּב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַקּוֹלוֹת שֶׁל שְׁבָרִים, בְּחִינַת לֵב נִשְׁבָּר; אוֹ אִם עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה הוּא עַל שֶׁהוֹצִיא הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מַמָּשׁ בְּג' בְּחִינוֹת הַנַּ\"ל, שֶׁעַל זֶה צְרִיכִין ג' קוֹלוֹת שֶׁל יְלָלָה מַמָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת הַתְּרוּעָה; וְעַל־כֵּן הִצְרִיכוּ חֲכָמֵינוּ זַ\"ל לַעֲשׂוֹת כֻּלּוֹ מִסָּפֵק, כִּי בְּתַשְׁרַ\"ת מְתַקְּנִין מַה שֶּׁפָּגְמוּ בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה בְּיַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַזְּדוֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּבְתַשַׁ\"ת מְתַקְּנִין מַה שֶּׁפָּגְמוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת לְבַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, וּבְתַרַ\"ת מְתַקְּנִין פְּגַם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַשְּׁגָגוֹת; וְכָל הַתִּקּוּן הַכֹּל הוּא בִּכְדֵי לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁבְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן וּלְתַקֵּן נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְהַנְּקֻדּוֹת הֵם ט' נְקֻדִּין, וּכְנֶגֶד זֶה הֵם אַחַר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה עוֹד תִּשְׁעַת יְמֵי תְשׁוּבָה וִימֵי רָצוֹן, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מְדַבְּקִין אֶת עַצְמָן אָז לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין הַנְּקֻדּוֹת, עַד שֶׁבְּיוֹם־כִּפּוּר אָז זוֹכִין לְהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָמַץ, שֶׁהוּא הַנֶּחֱשָׁק הַגָּדוֹל, בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא קְמִץ וּסְתִם, וּצְרִיכִין לָזֶה חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כִּי לְפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל־כֵּן בְּיוֹם־כִּפּוּר מְבַטְּלִין אֶת עַצְמָן מִכֹּל וָכֹל וּפוֹרְשִׁין עַצְמָן מִכָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַחֵשֶׁק הַגָּדוֹל מְאֹד, שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדוֹ לִבְחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקֻדַּת קָמַץ, וְאָז עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְנִמְחָלִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְנִשְׁלָם תִּקּוּן הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה בְּחִינַת כָּל כַּוָּנוֹת תִּקּוּנֵי הַנְּסִירָה שֶׁנַּעֲשִׂין מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־כִּפּוּר (שם אותיות ג ה).",
      "en": "64. There are many wondrous vessels made by wondrous craftsmanship — all through the wisdom of the attractive force [ koach hamoshech ] and the coercive force [ koach hamachri'ach ]. And one who is expert in this craft — how to align the two above-mentioned forces together in the required balance — then wondrous vessels are made that perform wondrous actions. And likewise in every person there is the aspect of the attractive force — which is the soul. And the coercive force — which is the body. And when the desires of the body or other obstacles — which are from the aspect of the coercive force — intensify too greatly until they distance the person from the holiness of their soul at its root — this is literally the aspect of death — may the Merciful One protect us. But when the two above-mentioned forces are conducted in the proper balance — so that the attractive force always overpowers the coercive force — but in a manner that does not nullify it entirely — for this is the aspect of \"in their drawing close before Hashem and they died.\" And about this Israel was warned greatly at the time of the Giving of the Torah: \"lest they break through to ascend.\" For the service must be in the aspect of \"and the living creatures ran and returned.\" And then on the contrary — this is the essential life — which is the aspect of the connection of body and soul. And specifically through the connection of these two forces together — wondrous repairs are made in all the worlds by the human being with free choice — who is composed of these two forces together. And this is the aspect of eating on Erev Yom Kippur and the fast of Yom Kippur — the aspect of the repair of the two above-mentioned forces. And therefore also on Yom Kippur — when the High Priest entered the Holy of Holies — where is the essential holiness of the root of the attractive force — even so he would change and exchange his garments several times from golden garments to white garments — in order not to let the attractive force also predominate excessively. And then when the two above-mentioned forces are conducted as they should be — then one can merit through teshuva that the sins flowing from the coercive force are transformed into merits. Which is the aspect of the forgiveness of sins of Yom Kippur. For specifically through the coercive force as well — the wondrous craft of all the repairs is completed when one merits to repair them in completeness — see the main text. (Hil. Yom Tov, Halacha 5, os 1, 4, 5)"
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "מְבֹאָר בַּכְּתָבִים, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אוֹר הָעִנּוּי שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר - הַיְנוּ כַּנַּ\"ל, כִּי עַל־יְדֵי הָעִנּוּי שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר מְבַטְּלִין אֶת עַצְמָן מִכֹּל וָכֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה מְאֹד הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת קָמַץ. אַךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי כֶּלִי, וְהַכְּלִי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', שֶׁלֹּא לַחְטֹף וּלְקַבֵּל הָאוֹר פִּתְאֹם, כִּי אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת, וְהוּא מִתְגַּבֵּר בְּגֹדֶל חִשְׁקוֹ לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד, הַיְנוּ מֵהַמְּנִיעוֹת וְהַחֵשֶׁק, נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וְזֶה בְּחִינַת הָאֲכִילָה שֶׁל עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר, כִּי לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת יוֹם־כִּפּוּר, וּמִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, בְּוַדַּאי הָיוּ רֹב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מַפְרִישִׁין עַצְמָן בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְהָיוּ נִמְנָעִין מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת גַּם בְּעֶרֶב־יוֹם־ כִּפּוּר; אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָנַע אוֹתָנוּ מִזֶּה וְגָזַר לֶאֱכֹל דַּיְקָא בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּר, וְהוּא כְּמוֹ בְּחִינַת מְנִיעָה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, בִּבְחִינַת 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל אוֹר שֶׁל הָעִנּוּיִים שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וְזֶה גַם־כֵּן מַה שֶּׁנָּהֲגוּ הָעוֹלָם, עַל־פִּי גְּדוֹלֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה רַק עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם וְאַחַר־כָּךְ אוֹכְלִין - הוּא גַם־כֵּן בִּבְחִינַת הַנַּ\"ל, כִּי אָז הֵם יְמֵי רָצוֹן, יְמֵי חֵשֶׁק, שֶׁמְּדַבְּקִין עַצְמָן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה נְקֻדּוֹת כַּנַּ\"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל גַּם־כֵּן, כְּדֵי לָתֵת גְּבוּל וּמִדָּה לְהַחֵשֶׁק וְהַדְּבֵקוּת, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי עַל יְדֵי בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר כַּנַּ\"ל (שָׁם, אוֹתִיּוֹת ו ז ח. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין אַחַר גְּמַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' הוּא הָאֱלֹקִים).",
      "en": "65. On Rosh Hashana all of Israel are aroused — and they cry out and roar to Hashem with a very great and strong voice. And through this the powerful tzaddik has much greater power to draw the repair in completeness through their prayer prayed then — which is prayer in the aspect of judgment [ din ]. Which is what is most needed then — as explained in the main text. And therefore then is the essential time of gathering to the truly true tzaddikim . And then through the greatness of the power of the tzaddikim — they extract from the Sitra Achra all the holy sparks it swallowed. Until through this all the repairs explained in the main text are drawn. Until one merits to the spreading of prophecy [ hispashtus haNevua ]. Which is the aspect of the merit of the Giving of the Torah that one arouses then — through sounding the Shofar in remembrance of the Shofar sound of the Giving of the Torah. And likewise one says then \"You revealed Yourself.\" For the Torah includes ten levels of prophecy. And through this one merits to draw faith in the renewal of the world through the ten utterances. Until through this is drawn the Song that will be aroused in the future — which is composed of ten kinds of melody. And corresponding to all of this are the Ten Days of Teshuva that follow. Until afterward on Yom Kippur one draws anew the aspect of the Giving of the Torah — which is the aspect of the second Tablets given on Yom Kippur — after the repair of the sin of the Calf. And then is the forgiveness of sins. And all the clouds — which are the Sitra Achra — which were blocking the prayer — the aspect of \"You covered Yourself with a cloud so that no prayer passes through\" — now they are gone and gone. The aspect of \"I have wiped away your transgressions like a cloud.\" And one merits afterward on Sukkos to the encompassing of the clouds of glory. Which is the aspect of \"and behold the glory of Hashem appeared in the cloud.\" Which is the aspect of the spreading of His blessed glory. Through which comes the spreading of prophecy — which is the aspect of the Giving of the Torah. Which is the aspect of completing the Torah immediately after Sukkos on Simchas Torah. And through all of this is drawn the Song that will be aroused in the future — from which all the joys flow. And therefore Sukkos is the season of our rejoicing. And this Song is the aspect of the fitting rebuking voice [ kol hamochiach haraui ] — that can rebuke Israel through the rebuke of Moshe — who added a good fragrance to the souls of Israel through his rebuke. And the rebuke of Moshe is the book of Mishneh Torah — which he began with rebuke as it is written \"these are the words\" — as our Sages expounded. And therefore on Hoshana Rabba the book of Mishneh Torah is recited. (Hil. Chol HaMoed, Halacha 4, os 4)"
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה יוֹצֵא הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־סְעָרָה, בְּחִינַת \"קֵץ כָּל בָּשָׂר\", וְצָרִיךְ לְאַכְפֵּהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ תַּחַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ וּלְתַקְּנוֹ, כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת; וְעִקַּר עֲלִיּוֹת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים בַּצַּר לָאָדָם, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחְקוּת. וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אָנוּ מַזְכִּירִין זְכוּת מַתַּן־תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹל שׁוֹפָר; וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ צִיָּה, לְרַמֵּז שֶׁעִקַּר הַתּוֹרָה הוּא כְּשֶׁלּוֹמְדִין וּמְקַיְּמִין אוֹתָהּ בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחְקוּת. וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַיְנוּ בַּעֲנִיּוּת וְדַחְקוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ חֶסֶד לְאַבְרָהָם, וְנִכְנָעִים כָּל הַמְקַטְרְגִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל כָּל הַקִּטְרוּגִים שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְאָז כְּשֶׁמַּעֲלִין הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ וּמַתְחִילִין לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת וְכוּ' בְּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּקּוֹלוֹת שֶׁל הַתְּקִיעוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגַּוְנִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּרְאָה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין הַמֹּחִין לִפְנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתְּקִיעָה אַחֲרוֹנָה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁנִּתּוֹסֵף לוֹ דַּעַת וַהֲבָנָה יְתֵרָה בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת \"אָז תָּבִין יִרְאַת ה'\". עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ג).",
      "en": "66. The essential teshuva is through truth. Through which one drives away the darkness and merits to the light of Hashem Himself. Through which one sees the openings — how to exit from within the darkness in which one is trapped — and to bring others out with them. And the essential beginning of Creation came into being through this as well — as explained in the main text. And therefore Rosh Hashana — which is the remembrance of the first day — and on it begins the days of teshuva . And therefore then the Shofar is sounded — which alludes to teshuva . As our Sages expounded: \"beautify your deeds [ shapru ma'aseichem ].\" And this is the aspect of the sound of the Shofar — the aspect of \"the voice of Yaakov\" — the aspect of truth. Namely the aspect of the voice of truth that goes out from the depth of the heart. The aspect of \"from the depths I called to You Hashem.\" The aspect of \"from the straits I called.\" Which is the aspect of the narrowness [ meitzar ] of the Shofar and the wideness [ merchav ] of the Shofar. For on Rosh Hashana it is the Day of Judgment. And the judgments are the aspect of darkness. And therefore one must draw oneself only toward the truth and cry out to Hashem in truth from the depth of the heart. And through this one is saved from the darkness and Hashem widens for them. (Hil. Rosh HaShana, Halacha 1)"
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת \"דּוֹם לַה'\" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמַע חֶרְפָּתוֹ וּבָשְׁתּוֹ וְיִשְׁתֹּק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, שֶׁשָּׁם מָדוֹר לַיֵּצֶר הָרָע. וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וּבוּשָׁה, וְהוּא קוֹל בְּלֹא דִבּוּר; הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מִתְבַּיְּשִׁין עַל חֲטָאֵינוּ וְאֵין לָנוּ פֶּה לְדַבֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְלָשׂוּם עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה לְקָרְבָּן, וְיֵימָא הָכִי: אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְכוּ'. כִּי מֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה אָז הַקִּטְרוּג גָּדוֹל מְאֹד, וְאָז אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר בָּא מֵהַדָּמִים, וּמֵחֲמַת שֶׁהַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי עֲדַיִן בְּתָקְפּוֹ עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עֲדַיִן שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן כָּרָאוּי; וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, יָהֵב לְהוֹן עֵיטָא לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"דּוֹם לַה'\", שֶׁקּוֹרְאִין לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּקוֹל לְבַד בְּלִי דִבּוּר, בִּבְחִינַת \"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'\", מֵעֻמְקָא דְלִבָּא; וְעַל־יְדֵי זֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת \"דּוֹם לַה'\", שֶׁעוֹשִׂין עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ פֶּה לְדַבֵּר, עַל־יְדֵי זֹאת הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְזַכֵּהוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת שְׁתִיקָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר, וְאָז נִתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה, כִּי בַּתְּחִלָּה יָצָא עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִגֶּדֶר הַדִּבּוּר לְגֶדֶר שְׁתִיקָה וּדְמִימָה כַּבְּהֵמָה, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זָכָה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, הַיְנוּ לִבְחִינַת זוֹ הַשְּׁתִיקָה שֶׁלְּמַעְלָה מִדִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעָה בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף וּתְרוּעָה בְּאֶמְצַע, כִּי תְּקִיעָה הוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה וְהֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, וּתְקִיעָה בָּרֹאשׁ - הִיא בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה שֶׁצְּרִיכִים לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְקִיעָה בַּסּוֹף - זֶה בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר; וּתְרוּעָה וּשְׁבָרִים בְּאֶמְצַע - זֶה בְּחִינַת הַבּוּשָׁה וְהַלֵּב־ נִשְׁבָּר שֶׁגּוֹנְחִין וּמְיַלְלִין מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה מִבְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה שֶׁבַּתְּחִלָּה לִבְחִינַת הַשְּׁתִיקָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַּסּוֹף, כַּנַּ\"ל (שם הלכה ד).",
      "en": "67. On Rosh Hashana one must bring the Creation from potential to actual. For \"this is the day — the beginning of Your works.\" And potential and actual are the aspect of the first Yud of the Name Havaya — blessed is He — and the final Yud of the Name Adnus [ Adnai ]. And the six letters between the two above-mentioned Yuds correspond to the aspect of place — image — and time that exist in the aspect of potential. And likewise these three aspects exist in the aspect of actual. And to bring from potential to actual — this is accomplished through the completeness of speech. And the completeness of the letters of speech is accomplished through drawing the truth from the aspect of the World to Come. Where then will be the great and awesome Day of Judgment \"and you shall return and see between the righteous and the wicked.\" And through this a clear language is made and the letters of speech are completed. And afterward one must still make vowel points [ nekudos ] for the letters and bring out the speech from the narrowness of the throat. And this is accomplished through the yearning and the longing made through the obstacles. Through which vowel points are made for the letters and the speech is completed in completeness. And then one brings from potential to actual — all of this is explained in the main text. And this is the aspect of the Shofar of Rosh Hashana. For the Shofar is the aspect of the World to Come. And the sound of the Shofar — this is the aspect of the truth that will be revealed in the World to Come. Through which the great future Day of Judgment will be. And this is the aspect of the judgment of Rosh Hashana. The aspect of \"and a great Shofar will be sounded — and they will say — behold the Day of Judgment.\" And then all see and understand the greatness of the difference between the righteous and the wicked. And through this the arousal of teshuva is made. The aspect of \"if a Shofar is sounded in the city — will the people not tremble?\" And through this the letters of speech are completed and one brings from potential to actual. And this is the aspect of \"Tekia — Terua — Tekia.\" Tekia at the beginning and at the end — which is a plain sound — is the aspect of the Yud at the beginning and at the end mentioned above. And the Terua is the aspect of the six letters in the middle. And therefore the Terua has three sounds — corresponding to the three aspects of image — place — and time that exist in the potential — and likewise in the actual — as mentioned above. (ibid., Halacha 2)"
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה הוּא בְּחִינַת תְּמוּנַת אָלֶף, שֶׁהִיא נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה וְהַוָּאו שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁנֵי הַתְּקִיעוֹת, שְׁנֵי בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה הַנַּ\"ל, שֶׁהֵם נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה, וְהַתְּרוּעָה הוּא בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבָּאֶמְצַע. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ\"ל, וְקוֹל שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף; וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה בְּחִינַת אָלֶף, אֲזַי נַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם).",
      "en": "68. When a person sins — G-d forbid — through this they destroy the world — G-d forbid. For then the actual returns and departs back to the potential as before. Which is the aspect of death — the aspect of \"the wicked in their lifetime are called dead.\" For the essential holiness — which is the vitality — the aspect of the lower-world spirit of the person — departs upward and returns to the potential. And their vitality is only from some sparks that fell. And therefore when they wish to do teshuva — then they must rebuild the world anew and bring again from potential to actual. And this is accomplished through the teshuva itself — which is the aspect of the opening of regret — as explained in the main text. And this is the aspect of Rosh Hashana — which is the first of the Ten Days of Teshuva. And one must bring the Creation from potential to actual through the teshuva and the regret itself. And this is what the sounds of the Shofar allude to: \"sighing he sighs — wailing he wails\" [ ganochei ganach yalolei yalelel ] — namely the aspect of the regret — that one sighs and wails over the greatness of the blemishes that each person blemished according to what they know in their soul. Only they doubted whether the essential teshuva and regret must be over having blemished in thought — which is the aspect of the three aspects of image — place — and time that exist in the power of thought — where is the essential beginning of the blemish. And corresponding to this one needs three sounds of the groaning of the heart — which is the aspect of the sounds of the Shevarim — the aspect of a broken heart. Or whether the essential teshuva and regret is over having brought out one's evil deeds from potential to actual in the three above-mentioned aspects — for which one needs three sounds of literal wailing — which are the aspect of the sounds of the Terua. And therefore our Sages required to do all of it out of doubt. For in Tashrat [Tekia-Shevarim-Terua-Tekia] one repairs what was blemished in deed and thought together — which is the aspect of the blemish of intentional sins [ zedonos ] — may the Merciful One protect us. And in Tashat [Tekia-Shevarim-Tekia] one repairs what was blemished in evil thoughts alone that did not come to deed. And in Tarat [Tekia-Terua-Tekia] one repairs the blemish of deed that was without thought — which is the aspect of the blemish of unintentional sins [ shgagos ]. And all the repair is in order to again bring from potential to actual. And it has already been explained that on Rosh Hashana the letters of speech are completed. But since one must still make vowel points for the letters — and the vowel points are nine points — and corresponding to this are the nine remaining days of teshuva and days of grace after the first day of Rosh Hashana. When all of Israel cleave themselves to Hashem with strong will and great longing. And through this the vowel points are made. Until on Yom Kippur one merits to the uppermost point — which is the aspect of the Kamatz — which is the great yearned-for — the aspect of the Crown [ Keser ] — which is the grasped and sealed one [ kamatz u'stam ]. And one needs for this exceedingly great longing. For according to the greatness of the yearned-for — so must be the greatness of the longing. And therefore on Yom Kippur one nullifies oneself from everything — and separates oneself from all the desires of this world. Which are the five afflictions of Yom Kippur. In order to merit to the exceedingly great longing — through which one merits to the uppermost point — which is the aspect of the Kamatz vowel point. And then is the essential teshuva . And all the sins are forgiven. And the repair of speech is completed in completeness. Through which one brings from potential to actual. And this is the aspect of all the intentions of the Nesira repairs made from Rosh Hashana until Yom Kippur. (ibid., os 3, 5)"
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "מַה שֶּׁכּוֹפְלִין הַתְּקִיעוֹת כַּמָּה פְּעָמִים - תְּקִיעוֹת דִּמְעֻמָּד וּתְקִיעוֹת דִּמְיֻשָּׁב - כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה (שם אות ה).",
      "en": "69. It is explained in the writings — that through eating on Erev Yom Kippur a vessel is made to receive within it the light of the affliction of Yom Kippur. Namely as mentioned — for through the affliction of Yom Kippur one nullifies oneself from everything. And through this the longing and yearning to cleave to Him and to receive the great light of Yom Kippur — which is the aspect of the Crown — the aspect of the Kamatz — greatly increases. But since the light is so abundant — it is impossible to receive it except through a vessel. And the vessel is made through the obstacle. Which is the aspect of \"one who comes to purify — they assist them — they say to them: wait\" — not to seize and receive the light suddenly. Rather only through obstacles. And one overcomes with the greatness of their longing to break the obstacles. And through this — from both of them together — namely from the obstacles and the longing — a vessel is made to receive within it the light gradually and in measure. And this is the aspect of the eating on Erev Yom Kippur. For according to the greatness of the holiness of Yom Kippur — and from the greatness of the longing and yearning and desire for such holiness — most of the children of Israel would certainly have separated themselves with extra holiness. And they would have refrained from eating and drinking also on Erev Yom Kippur. But Hashem prevented us from this and decreed that we specifically eat on Erev Yom Kippur. And it is like the aspect of an obstacle against the holiness of the fast of Yom Kippur — the aspect of \"they say to him: wait.\" And through this specifically a vessel is made to receive the light of the afflictions of Yom Kippur gradually and in measure. And this also is what the world has practiced — according to the great ones of the world — not to fast during the Ten Days of Teshuva except until after midday — and then one eats. This is also in the aspect of the above-mentioned. For then are days of grace — days of longing — where one cleaves to Hashem with exceedingly great longing. Through which the vowel points are made as mentioned. And therefore one must eat also — in order to give a limit and measure to the longing and the cleaving. So that one not be entirely nullified through the aspect of the abundance of the light as mentioned. (ibid., os 6, 7, 8; and see there further regarding the crying out of Shema Yisrael after the conclusion of Yom Kippur)"
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אָדָם - כְּשֶׁמַּסְגִּיר עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְחֶדְרוֹ, בִּבְחִינַת \"לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ\" וְכוּ', וְנֶאֱמַר: \"וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ\". וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁבַח שֶׁנֶּאֱמַר עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים: \"כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה\", כִּי עִקַּר תִּפְאַרְתּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה; אֲבָל בַּחוּץ הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים. וְעַל־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּשֵׁב הָאָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ תָּמִיד, אֲבָל הָאָדָם מֻכְרָח לָצֵאת גַּם לַחוּץ בְּכָל פַּעַם - אַךְ זֶה בְּחִינַת עָיֵל וְנָפֵק, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם דָּבוּק בַּקְּדֻשָּׁה תָּמִיד בִּבְחִינַת 'עָיֵל', אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא דַיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִהְיוֹת עָיֵל וְנָפֵק, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בְּחִינַת 'בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפֵק', לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ\", לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת גַּם מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים וּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לָצֵאת מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ בְּכָל פַּעַם, כִּי כְּשֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפֵק, כִּי שָׁם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וּכְשֶׁזּוֹכֵר גַּם שָׁם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא מְבָרֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת \"בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ\", בְּחִינַת עָיֵל וְנָפֵק. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּלְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה גַּם מִשָּׁם, בִּבְחִינַת 'זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפֵק'. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפֵק, וּכְשֶׁזּוֹכִים אָז לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹפֵף עַל יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה גָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֶקֵּף עֲנָנֵי־ כָבוֹד שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גָבוֹהַּ מְאֹד, וְחוֹפֵף וְסוֹכֵךְ עַל הָאָדָם דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְנָפֵק, בִּכְדֵי לְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ לְבַל יִפֹּל שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹזֶרֶת אוֹתוֹ לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּלְבָרֵר מִשָּׁם דַּיְקָא אֶת הַקְּדֻשָּׁה; נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'וְנָפֵק' זוֹכִין לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה מְאֹד, לִבְחִינַת סֻכָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ\"ל. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סֻכָּה שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת עָיֵל וְנָפֵק דַּיְקָא; וּבְחִינַת 'עָיֵל' מְקַיְּמִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְיוֹם־ כִּפּוּר, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְקַיֵּם גַּם בְּחִינַת 'וְנָפֵק', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, לְהוֹרוֹת שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ גַּם שָׁם לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה גָבוֹהַּ מְאֹד, לִבְחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁשּׁוֹמְרִים וּמְגִנִּים עַל הָאָדָם אָז כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק'. וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה אָנוּ זוֹכִין בְּכָל הַשָּׁנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת עָיֵל וְנָפֵק, וּבְכָל עֵת שֶׁאָנוּ בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', אָז מֵגֵן עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם כְּאֵם הַמָּגֶנֶּת עַל בְּנָהּ לִבְלִי לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁהוֹלֵךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה. וְזֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין בַּלַּיְלָה דַיְקָא (שֶׁהִיא בְּחִינַת 'וְנָפֵק' כְּנֶגֶד מִדַּת יוֹם): וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, כִּי אָז דַּיְקָא מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם, כִּי סֻכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עַל הָאָדָם תָּמִיד בְּכָל עֵת סַכָּנָה שֶׁצְּרִיכִין שְׁמִירָה אָז מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם. וְזֶה בְּחִינַת \"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה\", שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'וְנָפֵק', דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז, אֲזַי הַסֻּכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עָלֵינוּ כַּנַּ\"ל (שם אות ו).",
      "en": "70. On Rosh Hashana goes out the great prosecuting angel [ mekateig ] — which is the aspect of the stormy wind — the aspect of \"the end of all flesh [ keitz kol basar ].\" And one must subdue and humble it under the holy speech. And therefore we must elevate the speech to its root and repair it — in order to reveal His Kingship through the repair of speech — which is the aspect of Kingship. And the essential elevation of speech is through Torah studied in distress — in poverty and dire straits. And this is the aspect of the sound of the Shofar — through which we invoke the merit of the Giving of the Torah — which was given with the Shofar sound. And the Torah was given in the wilderness — in a dry land — to hint that the essential Torah is when one studies and fulfills it in poverty and dire straits. And through studying Torah at night — namely in poverty and dire straits — through this lovingkindness is drawn for Avraham. And all the prosecuting angels are humbled and subdued. Which is the aspect of the nullification of all the prosecutions through the sound of the Shofar. And then when one elevates speech to its root and begins to speak between oneself and one's Creator in a flame of powers — with the arousal in the heart — words of truth in the heart. Which is alluded to by the sounds of the Tekios — as explained in the main text. Through all of this shame is drawn — which is the aspect of the totality of the colors — which is the aspect of the reddening of the face of the one sounding. And this is the aspect of the fear drawn through the Shofar. For the fear is the shame. And through this one merits to teshuva — which is the aspect of the arousal to teshuva made through the Shofar. And through this the intellects enter within. Which is the aspect of the final Tekia — as brought in the Kavanos . Namely through this one merits that additional da'as and understanding are added to them in the greatness of the Creator — the aspect of \"then you shall understand the fear of Hashem.\" See the main text. (ibid., Halacha 3)"
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו מְקַשְּׁרִין נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה עִם נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּמַמְשִׁיכִין הַבְּקִיאֻיּוֹת הַנַּ\"ל, בְּחִינַת 'בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפֵק'. וְעַל־כֵּן מְנַעְנְעִין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל\" וְכוּ'. וְזֶה שֶׁמְּקַשְּׁרִין עִם הַלּוּלָב גַּם עַרְבֵי נַחַל, שֶׁמְּרַמְּזִין עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־ יְדֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת הַנַּ\"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַחֲזִיר לְמוּטָב גַּם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לִטֹּל הַלּוּלָב בַּסֻּכָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת הַשּׁוֹכְנִים בַּחוּץ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת \"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת\", וְעַל־יְדֵי הַלּוּלָב מְקַשְּׁרִין אוֹתָן לִבְחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכַּת שָׁלֵם, אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקִימִין וּמְרִימִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת לְשָׁרְשָׁם וּמְקִימִין סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְזֶה שֶׁמְּסַכְּכִין בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ז).",
      "en": "71. Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is in the aspect of \"be still to Hashem\" — namely that one hears one's shame and humiliation and remains silent. And through this one subdues the blood of the left chamber of the heart — where is the dwelling of the evil inclination. And this is the aspect of the sounding of the Shofar — which is the aspect of fear and shame. And it is a voice without speech. Namely we are ashamed of our sins and have no mouth to speak. As stated in the holy Zohar — that one must come before Him and place oneself like an animal for sacrifice. And say thus: \"I have no mouth to respond.\" For since at the beginning of teshuva the prosecution is very great. And then it is not yet possible to speak any word before Him. For speech comes from the blood. And since the blood of the left chamber is still at its full strength — therefore one cannot yet speak any fitting word as is proper. And therefore on Rosh Hashana — which is the beginning of teshuva — one was given the counsel to sound the Shofar. Which is the aspect of \"be still to Hashem.\" For one calls before Him with voice alone without speech. The aspect of \"from the depths I called to You Hashem\" — from the depth of the heart. And through this — namely through the aspect of \"be still to Hashem\" — making oneself like an animal that has no mouth to speak — through this very silence and stillness Hashem has compassion on one and grants one complete teshuva . Which is the aspect of the Crown — the aspect of the silence above speech. And then the descent is transformed into ascent. For at first one descended through one's unfitting deeds from the category of person to the category of animal. Which is from the category of speech to the category of silence and stillness like an animal. And now through teshuva one merited to ascend to the ultimate of the ascent — namely to this silence above speech. And this is the aspect of Tekia at the beginning and at the end — and Terua and Shevarim in the middle. For Tekia is the aspect of silence and the absence of speech. And Tekia at the beginning — this is the aspect of the silence and stillness one must keep silent at the beginning before one merits to complete teshuva . And Tekia at the end — this is the aspect of the supernal silence one merits afterward — which is the aspect of the Crown. And the Terua and Shevarim in the middle — this is the aspect of the shame and the broken heart — sighing and wailing from the shame over the greatness of one's transgressions. And through this one ascends from the silence at the beginning to the supernal silence at the end — as mentioned. (ibid., Halacha 4)"
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת \"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב\", שֶׁמַּכְנִיעַ קוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, קוֹלוֹ שֶׁל עֵשָׂו. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי הוּא יוֹמָא דְדִינָא, וְאָז יוֹצֵא הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹלוֹ שֶׁל עֵשָׂו שֶׁרוֹצֶה לְקַטְרֵג, וְעִקַּר אֲחִיזָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת זְמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עִתִּים לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַשּׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וּמִשָּׁם נָפֵק הַקּוֹלשׂשׁוֹפָר, כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה עוֹלִין לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, שֶׁשָּׁם נִשְׁמָע הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת \"קוֹל יַעֲקֹב\", שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל דְּנָפֵק מִשּׁוֹפָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקִּטְרוּגִים שֶׁהֵם מִבְּחִינַת קוֹל עֵשָׂו כַּנַּ\"ל. וְזֶה שֶׁמְּבָרְכִין 'לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר' וְאֵין מְבָרְכִין 'לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר', כִּי זֶה הָעִקָּר, לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר. וְזֶה בְּחִינַת הַמְתָּקַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, שֶׁמַּמְתִּיקִין בְּרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ שֶׁעוֹלִין וּמְקַשְּׁרִין אֶת הַזְּמַן (שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִצְחָק) לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַחֲמִים וָחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם; וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאֲחִיזָתָם בַּזְּמָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"בַּצַּר לְךָ וְכוּ' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים\", אָז \"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ\", וְעַל־ יְדֵי־זֶה \"וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ\", וְאָז נִמְתָּק הַכֹּל (שם הלכה ה).",
      "en": "72. Tekia — Terua — Tekia is the aspect of the form of the letter Aleph [ tzuras aleph ] — which is the upper point and the lower point and the Vav between them. Which is the aspect of the two Tekios — two aspects of the above-mentioned silence — which are the lower point and the upper point. And the Terua is the aspect of the Vav in the middle. And this is also the aspect of Rosh Hashana itself. For Rosh Hashana is on Rosh Chodesh — which is the aspect of the unification of the sun and the moon — which are the aspect of the two above-mentioned points. And the sound of the Shofar is the aspect of the Vav within the Aleph. And when the Aleph aspect is made — then an Adam [person] is made to sit upon the Throne. Which is the essential repair that we must engage in on Rosh Hashana — as explained in the main text. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים הוּא לַהֲפֹךְ הַדִּין עַצְמוֹ לְרַחֲמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַזְּמַן עַצְמוֹ, שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת דִּינִים, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, עַד שֶׁמִּשָּׁם דַּיְקָא יִהְיֶה נִשְׁמָע הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה; שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִין לִתְקֹעַ מִמֵּצַר הַשּׁוֹפָר דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"בַּצַּר לְךָ\", וּמִשָּׁם דַּיְקָא יוֹצֵא וְנִשְׁמָע קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְזֶה שֶׁתּוֹקְעִין בְּקֶרֶן שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁהִיא מִמּוֹתְרֵי הַמֹּחִין שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הֶעְדֵּר הַדַּעַת, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמָן, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַדַּעַת נִגְדָּל בְּיוֹתֵר נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת אֲחִיזַת הַזְּמַן בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; וְעַכְשָׁו בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נִמְתָּק וְעוֹלֶה קֶרֶן בְּהֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, בְּחִינַת זְמָן, לִבְחִינַת תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת הַזְּמַן שֶׁאֲחִיזָתוֹ בִּבְחִינַת שֵׁנָה, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בִּבְחִינַת זְמַן וּמָקוֹם, וְהֵם בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת קַרְנֵי הוֹד שֶׁזָּכָה משֶׁה, וְזֶה בְּחִינַת הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זֹאת. וְזֶה בְּחִינַת תַּשְׁרַ\"ת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב דָּוִד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְאַחְדוּת וְהִתְחַבְּרוּת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְנִתְתַּקֵּן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְאָז נִתְבַּטְּלִין כָּל הָעִתִּים לְרָעָה וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, וְיוֹצֵא מִשְׁפָּטֵנוּ לָאוֹר לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, לְשָׁלוֹם וּלְכָל טוּב (שם).",
      "en": "73. What one doubles the Tekios many times — the standing Tekios and the sitting Tekios — all of this is the aspect of teshuva upon teshuva . (ibid., os 5)"
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל לִמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר \"וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן\", וְרוֹאֶה שֶׁלִּבּוֹ סְחַרְחַר וּמְעֻקָּם וּמְבֻלְבָּל מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', 'אַיֵּה' דַיְקָא, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁהַיְרִידָה הַזֹּאת תִּהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה לִבְחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ\"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם. וְזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, כִּי הוּא רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת הָאָדָם, וּבוֹ נִגְמְרָה כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ שֶׁנִּבְרֵאת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת; עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אָז קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כִּי בְּחִינַת הַשּׁוֹפָר נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִשָּׁם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא קוֹל חָזָק וְעָצוּם וְתַקִּיף מְאֹד, בִּבְחִינַת \"וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד\", וְנֶאֱמַר \"וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק\", וְהַקּוֹל הַזֶּה עוֹלֶה לְעֵלָּא לְעֵלָּא, עַד הַמַּאֲמָר סָתוּם, וּמְעוֹרֵר הָרַחֲמִים רַבִּים וּגְדוֹלִים הַנֶּעְלָמִים שָׁם, וּמְגַלֶּה וּמוֹדִיעַ מִשָּׁם דַּיְקָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְתָקְפּוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה; וְכֵן יוֹרֵד קוֹל הַשּׁוֹפָר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים וְכוּ', וְנִכְנָס בְּלֵב כָּל אֶחָד לְעוֹרְרוֹ וּלְחַזְּקוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵעַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ\"ל מִמְּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה. וְעַל־כֵּן הַשּׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת קִבּוּץ נִדָּחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וּבָאוּ הָאֹבְדִים וְכוּ' וְהַנִּדָּחִים\", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּצִין וְנִתְאַסְּפִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה כָּל הַנִּדָּחִים וְהַנֶּאֱבָדִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד כַּנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, כִּי עִקַּר בְּחִינָה זֹאת, לְהַכְנִיס דֶּרֶךְ זֶה שֶׁל תְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת בַּקָּשַׁת וְחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ\"ל, אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְהֵם זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ\"ל בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה מִשָּׁם, וּמֵהֶם מְקַבְּלִין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל־כֵּן גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לָבוֹא לַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ\"ל עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לֵילֵךְ עַל־כָּל־פָּנִים אֶל מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל כְּשֵׁרִים וִירֵאִים בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְהִתְקַבֵּץ מִכָּל הַכְּפָרִים וְכוּ' אֶל הַצִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ שֶׁבִּזְכוּת וְכֹחַ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא נִלְוֶה וּמִתְקַבֵּץ עִמָּהֶם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר, עַל־יְדֵי־זֶה יָאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַנַּ\"ל, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְכָל מַה שֶּׁמְּקַבְּצִין וּמִתְרַבִּין יַחַד נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה וְלִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, יְכוֹלִין בְּיוֹתֵר לַעֲלוֹת בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם, וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַנַּ\"ל (שָׁם, הֲלָכָה ו. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁצְּרִיכִין לוֹמַר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ דַּיְקָא, הוּא גַם־כֵּן עַל־פִּי הַנַּ\"ל).",
      "en": "74. The essential holiness of a person — when they enclose themselves within their home and chamber. The aspect of \"go my people — enter your chambers.\" And it is said: \"and walk humbly with your G-d.\" And this is the aspect of the praise said about Torah scholars: \"all the glory of the king's daughter is within.\" For the essential splendor and holiness of the person is when they sit within their home. Where is the essential drawing of holiness. But outside is the place of the dominion of the outside forces. And therefore it would have been fitting for the person to always sit within their home. But the person is compelled to go outside too each time. But this is the aspect of going in and going out [ ayel v'nafik ]. For even though it would have been fitting for the person to always be cleaved to holiness in the aspect of \"going in\" — even so the essential completeness of holiness is specifically when the person merits to be going in and going out. For ascents and descents must necessarily pass over the person each day. And when one merits to be expert in the halacha — the aspect of \"expert in going in — expert in going out\" — to fulfill as it is written \"if I ascend to the heavens — there You are — and if I make my bed in the depths — there You are.\" To hold oneself to Hashem always in a strong bond — whether in ascent or in descent — then one merits to also elevate the places of the outside forces and the lower levels all to holiness. And then the descent is the ultimate of the ascent. And this is the aspect of needing to go out from the house to outside each time. For when one goes outside — which is the aspect of going out — for there is the dominion of the outside forces. And when one still remembers Hashem there and cleaves to Him — then one clarifies the places of the outside forces and elevates everything to holiness. And this is the aspect of \"when you sit in your house and when you walk on the way.\" The aspect of going in and going out. And this is the aspect of Israel walking in the desert — which is the place of the outside forces — the place of serpent and fiery snake and scorpion — in order to subdue the Sitra Achra and clarify the holiness from there too. The aspect of \"fortunate is one who goes in and goes out [ zaka'ah man d'ayel v'nafik ].\" And then specifically when they walk in the desert — in the places of the outside forces — which is the aspect of going out. And when one merits to find Hashem there — then specifically Hashem hovers over Israel with very high holiness. Which is the aspect of the encompassing of clouds of glory that Israel merited in the desert. Which are the aspect of the Sukka — the aspect of the mother who covers the children — which is very high holiness. And it hovers and covers over the person specifically at the time they are in the aspect of going out. In order to guard them and save them from falling there — G-d forbid. And it helps them to subdue the Sitra Achra and clarify the holiness specifically from there. It is found that specifically through the aspect of \"going out\" one merits to a very great ascent — the aspect of the Sukka. Which is the aspect of descent is the ultimate of the ascent as mentioned. And this is the aspect of the mitzva of Sukka that Hashem granted us at the beginning of the year — at the beginning of teshuva . Which must be in the aspect of going in and going out specifically. And the aspect of \"going in\" one fulfills on Rosh Hashana and the Ten Days of Teshuva and Yom Kippur. And afterward one must also fulfill the aspect of \"going out.\" Which is the aspect of going out from the house to sit in the Sukka. To show that when the person is in the aspect of \"going out\" and seeks and searches even there to cleave to Hashem — then specifically one merits to very high holiness — the aspect of the Sukka. Which is the aspect of encompassings [ makifim ] that guard and protect the person then when they are in the aspect of \"going out.\" And through the mitzva of the Sukka we merit all year to do complete teshuva in the aspect of going in and going out. And at every time we are in the aspect of \"going out\" — the Sukka of peace shields over us like a mother who shields over her child not to fall — G-d forbid — when walking in a dangerous place. And this is what one requests specifically at night — which is the aspect of \"going out\" compared to the measure of day: \"spread over us Your Sukka of peace.\" For then specifically the Sukka of peace shields. For the Sukka of peace shields the person always at every time of danger — when shielding is needed then the Sukka of peace shields. And this is the aspect of \"for He shall hide me in His Sukka on a day of evil.\" Specifically on a day of evil — which is the aspect of \"going out\" — namely at the time the person falls from their service. And when one merits to strengthen oneself and not despair even then — then the Sukka of peace shields over us as mentioned. (ibid., os 6)"
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בַּקָּשַׁת וְחִפּוּשׂ 'אַיֵּה', עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת 'אַיֵּה', בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ\"ל. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם קִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם מֵחָכְמָה עַד מַלְכוּת, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבַקְשִׁין עַל זֶה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַרְבֵּה (וְזֶה בְּחִינַת הַנְּסִירָה הַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת). וְעִקַּר הַתִּקּוּן - עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה מִשָּׁם מִבְּחִינַת 'אַיֵּה' שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁכְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְזֶה בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁאָז מַמְשִׁיכִין הִתְגַּלּוּת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּיוֹם־כִּפּוּר (שם).",
      "en": "75. Through the mitzva of taking the Lulav and its species — one connects the lower point with the upper point and draws the above-mentioned expertnesses — the aspect of \"expert in going in — expert in going out.\" And therefore one waves upward and downward and to the four directions. Which is the aspect of \"if I ascend to the heavens — and if I make my bed in the depths.\" And this is that the willow branches [ aravei nachal ] are also connected with the Lulav — which allude to the sinners of Israel. For through the above-mentioned expertnesses — through this one can connect to holiness and bring to repentance also the sinners of Israel — the aspect of the willow branches. For His Kingship rules over all. And therefore one practices taking the Lulav in the Sukka. For through this one connects the fallen holiness that dwells outside — which is in the aspect of \"going out\" — the aspect of the lower point — the aspect of \"the fallen Tabernacle of David.\" And through the Lulav one connects them to the aspect of the upper point — which is the aspect of the Sukka of peace — the mother who covers the children. And through this one raises and lifts all the fallen holiness to their root and raises the fallen Tabernacle of David. And this is that one covers with the waste of the threshing floor and winepress — as explained in the main text. (ibid., os 7)"
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "בַּיָּמִים הָאֵלּוּ, עַד אַחַר שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת, אָנוּ עוֹסְקִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְפָּאֵר אוֹתוֹ שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם, הַמְבֹאָר בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כָּל הַכֹּחַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּיָדָיו אוֹדוֹת רְפוּאוֹת הַבַּת מַלְכָּה שֶׁהוּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן פְּנִים (שם).",
      "en": "76. Rosh Hashana is the first day of the Ten Days of Teshuva. And through teshuva one merits to ascend to the aspect of above time. Through which one merits to hear the holy voice — which is the aspect of \"the voice of Yaakov\" — which subdues the voice of the Sitra Achra — the voice of Esav. And this occurs on Rosh Hashana. For it is the day of judgment. And then goes out the great prosecuting angel. Which is the aspect of the voice of Esav that wishes to prosecute. And the essential hold of it is in the aspect of time — which is the aspect of bad times — G-d forbid. And through teshuva — which is itself the aspect of the Shofar. For the Shofar is the aspect of Bina [ Bina ] — the aspect of teshuva . And from there the Shofar sound goes out. For through teshuva one ascends to the aspect of above time. Where is heard the holy voice — the aspect of \"the voice of Yaakov.\" Which is the aspect of the sound that goes out from the Shofar. And through this all the prosecutions — which are from the aspect of the voice of Esav as mentioned — are nullified. And this is that one blesses \"to hear the sound of the Shofar\" and does not bless \"to sound the Shofar.\" For this is the essential — to merit through the teshuva to hear the holy voice — the aspect of the Shofar sound. And this is the aspect of the sweetening of the powers [ gevuros ] of Yitzchak — which are sweetened on Rosh Hashana through the aspect of Avraham and Yaakov — as explained in the holy Zohar. Namely one ascends and connects the time — whose hold is from the derivation of the holy judgments and powers — which are the aspect of Yitzchak — to the aspect of above time. Which is the aspect of the completeness of da'as — which is the aspect of compassion and lovingkindness — the aspect of Avraham. And through this one merits to hear the voice of Yaakov — through which all the judgments are sweetened in completeness and all the troubles whose hold is in time are nullified. The aspect of \"in your distress — in the end of days — you shall return to Hashem your G-d.\" And through this \"you shall hear His voice.\" And then everything is sweetened. (ibid., Halacha 5)"
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "יוֹם־הַכִּפּוּרִים הוּא רִאשׁוֹן לְתִקּוּן הַבְּרִית, כִּי בּוֹ נִמּוֹל אַבְרָהָם אָבִינוּ; וְעַל־כֵּן נִקְבַּע יוֹם הַזֶּה לִסְלִיחָה וּמְחִילָה לְדוֹרוֹת, כִּי תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים. וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים שֶׁלּוֹבְשִׁין בְּיוֹם־כִּפּוּר, וְכֵן כָּל עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת, וּמַמְשִׁיכִין מִשָּׁם לַבְנוּנִית לְלַבֵּן הָאַדְמוּמִית שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי פְּגָמֵי הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁמַּלְבִּין עֲו?ֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם־כִּפּוּר. וְעַל־כֵּן הָיוּ כָּל עֲבוֹדוֹת הַיּוֹם בְּכֹהֵן גָּדוֹל, כִּי הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הַכֹּהֲנִים, כִּי מֻזְהָר גַּם עַל הָאַלְמָנָה. וְעַל־כֵּן קוֹרִין בְּיוֹם־כִּפּוּר כָּל פָּרָשַׁת הָעֲרָיוֹת, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן מִתְעַנִּין בְּיוֹם־כִּפּוּר, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת מַכְנִיעִין רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, וְזוֹכִין לִבְחִינַת רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְזֶה בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הֵא הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה גַם בְּחִינַת הֶחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּיוֹם־כִּפּוּר 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ' בְּקוֹל רָם, וְעִנְיַן הַחוֹתָם שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם־כִּפּוּר, וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּעֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר, וְגַם מְפַיְּסִין זֶה אֶת זֶה, וְעִנְיַן 'כָּל נִדְרֵי' שֶׁאוֹמְרִים בִּכְנִיסַת יוֹם כִּפּוּר (הלכות יו\"כ הלכה א).",
      "en": "77. The essential sweetening of judgments is to transform the judgment itself into compassion. Which is the aspect of needing to elevate time itself — whose hold is from the aspect of judgments — to the aspect of above time. Until from there specifically the holy voice is heard. Which is the aspect of the Shofar — which is the ram of Yitzchak — which is the aspect of powers. And this is the aspect of needing to sound specifically from the narrow end of the Shofar. Which is the aspect of \"in your distress.\" And from there specifically the sound of the Shofar goes out and is heard. And this is that one sounds with the horn of an animal — which is from the surplus of the intellects [ mosorei hamochin ] of the animal. Which is the aspect of the ultimate absence of da'as . Where is the essential hold of time — whose hold is in the aspect of sleep and the departure of da'as . For the more da'as is great — the more the aspect of the hold of time is nullified — as explained in the main text. And now on Rosh Hashana — the animal horn — which is the aspect of the absence of da'as — the aspect of time — is sweetened and ascends to the aspect of the ultimate completeness of da'as — which is the aspect of above time. And this is the aspect of the awakening from sleep that occurs through the Shofar — as our Sages said. Namely the ascent of time — whose hold is in the aspect of sleep — to the aspect of above time which is the aspect of the completeness of da'as . Which is the aspect of the encompassing lights [ oros hamakifim ] that cannot be clothed at all in the aspect of time and place. And they are the aspect of the rays of the luminous face [ keiron or hapanim ] — the aspect of the rays of splendor [ karnei hod ] that Moshe merited. And this is the aspect of the reddening of the face of the one sounding that is drawn from this aspect. And this is the aspect of Tashrat [Tekia-Shevarim-Terua-Tekia] — which corresponds to Avraham-Yitzchak-Yaakov-David. Which is the aspect of the union and connection of time to the aspect of above time. Through which the blemish of the moon is filled in. And the holy Kingship is repaired — the aspect of the Kingship of the House of David — the aspect of Mashiach. And then all the bad times are nullified and all the judgments are sweetened. And our verdict goes out to the light for good and long life — for peace and all goodness. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "כָּל הַגְּזֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, נִמְשָׁכִין מֵעֲו?ֹנוֹת, וְתִקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית; וְכֵן תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדִּבּוּר הוּא שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, וְתִקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא צְדָקָה. וְזֶה בְּחִינַת 'תְּשׁוּבָה תְּפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה', שֶׁהֵם צוֹם קוֹל מָמוֹן, כִּי צוֹם הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ\"ל; תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת שֶׁבַח צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וְהַשְּׁבָחִים שֶׁמַּרְבִּין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם־כִּפּוּר; וּצְדָקָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ\"ל (שם).",
      "en": "78. Rosh Hashana is the first of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is — that even if one has fallen to very distant places from holiness — which are the aspect of the impure places — may the Merciful One protect us — about which it is said \"and My glory I shall not give to another.\" And one sees that their heart is reeling and twisted and very confused — until it seems to them that it is difficult to return to Hashem in truth. And even so — if one does not despair — and searches and seeks even from there after Hashem in the aspect of \"where is the place of His glory\" — specifically \"where\" [ ayeh ] — through this one can merit that this descent become the ultimate of the ascent. For through this one ascends to the aspect of the above-mentioned \"where\" — which is the aspect of the Bereishis sealed utterance [ ma'amar satum ]. Which is the root of all the utterances. And this we must draw on Rosh Hashana — \"this is the day the beginning of Your works.\" For it is the first for the creation of the person. And on it the entire Creation that was created through the ten utterances was completed. Therefore one must draw then the holiness of the sealed utterance — which is the root of all the utterances. From which is the essential repair of the teshuva one must draw on Rosh Hashana. And this is accomplished through the mitzva of sounding the Shofar. For the aspect of the Shofar is also drawn from there — as explained in the main text. And this is the aspect of the sound of the Shofar — which is a strong and mighty and very powerful sound. The aspect of \"and the sound of the Shofar very powerful.\" And it is said \"and the sound of the Shofar went and strengthened.\" And this sound ascends above and above — to the sealed utterance. And it arouses the abundant and great hidden compassion there. And reveals and announces from there specifically His blessed divinity and His power and sovereignty and Kingship which rules over all. And likewise the sound of the Shofar descends and spreads throughout the world — throughout all the far ends of land and sea. And enters the heart of each one — to arouse and strengthen them to begin from now to search and seek Hashem in the above-mentioned aspect of \"where\" from the place they are — until through this the descent will be transformed into an ascent. And therefore the Shofar is the aspect of the ingathering of the dispersed. As it is written \"and the lost ones will come — and the dispersed.\" For through this all the dispersed and lost and very distant ones are gathered and assembled to holiness as mentioned. And therefore one must travel to the truly true tzaddikim for Rosh Hashana. For the essential of this aspect — to implant this path of teshuva through the aspect of the seeking and searching of the above-mentioned \"where\" — only the great truly true tzaddikim know of it — who are the aspect of Mashiach. And they merit to ascend to the aspect of the above-mentioned sealed utterance in the ultimate of the ascent. And through this they draw the path of teshuva from there. And from them all the truly true righteous and worthy ones receive. And therefore also one who has not yet merited to come to the above-mentioned truly true tzaddikim for Rosh Hashana — must strive to go at the very least to a place where there is a large gathering of very worthy and G-d-fearing people — to pray with them. As is practiced by all Israel — to gather from all the villages to the holy congregation. And each person must direct their heart — that through the merit and power of the holy gathering of Israel that one joins and gathers with them on Rosh Hashana and Yom Kippur — through this the above-mentioned path of teshuva will shine upon them. For Israel arose in thought first. And the more the souls of Israel gather and multiply together to pray on Rosh Hashana and sound the Shofar — the more they can ascend to the beginning of thought. Which is the aspect of the Bereishis sealed utterance. And to draw from there the above-mentioned path of teshuva . (ibid., Halacha 6; and see there further regarding the need to say specifically \"the Holy King\" in the Ten Days of Teshuva — this too follows from the above-mentioned)"
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "בְּיוֹם־כִּפּוּר צְרִיכִין לְתַקֵּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן'. וְתִקּוּן הַחוֹתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת מֹחִין, תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה; וְעִקַּר קִיּוּם לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה - וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילַת עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם־כִּפּוּר לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה אֶת הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף שֶׁנִּתְהַוּוּ עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּר. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמֵּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת נִתְעָרֵב בְּכָל הַמַּאֲכָלִים בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁכְּשֶׁהֵם עוֹלִין אֶל הַמֹּחַ מְבַלְבְּלִין אֶת הַמֹּחַ, עַל־כֵּן בְּיוֹם־כִּפּוּר עַצְמוֹ אָסוּר לֶאֱכֹל כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן שׁוּם מָקוֹם וַאֲחִיזָה לִבְחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, כִּי אָז אֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, כִּי כֻּלֵּי שַׁתָּא אִית לְהוֹ רְשׁוּת לְאַסְטוֹנֵי בַּר מִיּוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְזֶהוּ עִקַּר סְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁאָז מְגָרְשִׁין וּמְבַטְּלִין אוֹתָם לְגַמְרֵי, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אָז כְּלָל, רַק מֵהָאֲכִילָה שֶׁל עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר מְבָרְרִין וּמַעֲלִין מִבְּחִינַת \"הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ\" לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּיוֹם־כִּפּוּר. וְטִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל מְגָרְשִׁין וּמְבַטְּלִין עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיוֹם־כִּפּוּר בִּשְׁעַת הַוִּדּוּיִים, שֶׁבָּזֶה מְגָרְשִׁין וּמְבַטְּלִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַחֲטָאִים, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵם מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָהשׂ שְׁחֹרָה, שֶׁהוּא טְחוֹל, אִמָּא דְעֵרֶב־רַב, שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, כַּיָּדוּעַ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה בִּדְמָעוֹת מְגָרְשִׁין מֵהַמֹּחַ אֲחִיזַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְדוֹחִין אוֹתָן אֶל הַחוּץ, וְאָז נִשְׁלָם בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה (שם הלכה ב).",
      "en": "79. On Rosh Hashana — through the teshuva — which is the seeking and searching of \"where\" [ ayeh ] — through this one ascends in the ultimate of the ascent to the aspect of \"where\" — Bereishis — the sealed utterance — where all the ten utterances are included as mentioned. And afterward one must return and draw from there the sustaining of the world. Which is through the revelation of the attributes from Wisdom to Kingship. Until it is revealed before all that the fullness of all the earth is His glory and His Kingship rules over all. As we ask much about this on Rosh Hashana. And this is the aspect of the Nesira as brought in the Kavanos . And the essential repair — through meriting to draw Torah novelties from there — from the aspect of \"where\" which is Bereishis. Which is the beginning of the Torah. From which the entire Torah is drawn — all of which is included in the Ten Commandments. And this is the aspect of the Ten Days of Teshuva — when one draws the revelation of the Ten Commandments — which were given on Yom Kippur. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "עִקַּר פְּגַם טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, בְּחִינַת פְּגַם עֵץ־הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת רִבּוּי הַחָכְמוֹת, הַיְנוּ מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַטּוֹת אַחַר חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, כְּמוֹ אֻמִּין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהוֹלְכִין אַחַר חָכְמָתָם וְדַעְתָּם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת, וְהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה סָרוּ מֵאַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי הַחָכְמוֹת יְכוֹלִים לְהַטּוֹת לְגַמְרֵי מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם, כְּשֶׁאָדָם מַעֲמִיד רַק עַל חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ רַבִּים שֶׁנָּפְלוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁהֶעֱמִידוּ עַל חָכְמָתָם. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מֻזְהָרִים עַל זֶה, לְהַשְׁלִיךְ כָּל חָכְמָתֵנוּ וּלְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר; וְעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁזּוֹכִין לְחָכְמָה יְתֵרָה - לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בְּעֻבְדּוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, לְהַשְׁלִיךְ הַחָכְמוֹת וּלְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים כַּנַּ\"ל. וְהָעִקָּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁזּוֹכִין לְאֵיזֶה דַעַת וְהַשָּׂגָה וְהַכָּרָה יְתֵרָה בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יִרְאֶה וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ\", וְיִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בְּעַצְמוֹ אִם מַעֲשָׂיו עוֹלִין יָפֶה כְּפִי חָכְמָתוֹ וְאִם לִבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹת וְחֶמְדַּת הַגּוּף נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה כְּלָל רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּךְ יָפֶה לוֹ לְפִי הַדַּעַת שֶׁזָּכָה עַכְשָׁו, וְיִשְׁתַּדֵּל עַכְשָׁו לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּמִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה; וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר חָכְמָתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁאָר עִם הַחָכְמוֹת לְבַד בְּלִי עֻבְדּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, עִקַּר חָכְמָתוֹ הוּא לְהַשְׁלִיךְ הַחָכְמוֹת, כִּי כָּל מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְחָכְמָה וְהַשָּׂגָה יְתֵרָה הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, בְּעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּלִי חָכְמוֹת, נִמְצָא שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ אֶל הַלֵּב וְהַגּוּף, דְּהַיְנוּ אֶל עֻבְדּוֹת וַעֲשִׂיּוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּכַוָּנוֹת לוּלָב, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁרְשֵׁי הַמֹּחִין שֶׁבַּדַּעַת אֶל הַמֹּחִין שֶׁבְּו' קְצָווֹת, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין וּמְאִירִין הַמֹּחִין שֶׁבַּגּוּף, הַיְנוּ שֶׁבְּו' קְצָווֹת הַנַּ\"ל, אֶל הָאֶתְרוֹג, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת - הַיְנוּ כַּנַּ\"ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין כָּל הֶאָרַת הַמֹּחִין וְהַחָכְמָה אֶל הַלֵּב וְהַגּוּף, הַיְנוּ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִדּוֹתָיו רַק כְּפִי הַחָכְמָה וְדַעַת הָאֲמִתִּי דִקְדֻשָּׁה, וְלַעֲבֹד עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ בְּעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ יֹפִי וְהִדּוּר הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי מַלְכוּת מְקַנְנָא בַּעֲשִׂיָּה. וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר, שֶׁאָז יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת \"נַעַר בֹּכֶה\", דְּהַיְנוּ שֶׁמְּסַלְּקִין וּמַשְׁלִיכִין כָּל הַחָכְמוֹת, רַק מַמְשִׁיכִין הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, וּמִסְתַּכֵּל כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ אִם לִבּוֹ קָשׁוּר לְדַעְתּוֹ, דְּהַיְנוּ אִם הוּא מִתְנַהֵג בְּתַאֲווֹת לִבּוֹ וְגוּפוֹ וְכָל מִדּוֹתָיו רַק כְּפִי הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל תְּנוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ אִם הוּא מִתְנַהֵג כָּךְ עִם גּוּפוֹ כְּפִי דַעְתּוֹ, וְאִם מַעֲשָׂיו עוֹלִין יָפֶה כְּפִי חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ עַל־כָּל־פָּנִים; וְאָז כְּשֶׁרוֹאִין כַּמָּה רְחוֹקִים מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ מֵהִתְחַיְּבוּת חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ הַקְּטַנָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה וְהַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר, בִּבְחִינַת \"וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה\" כַּנַּ\"ל, וְעַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה מְגָרְשִׁין וּמְבַטְּלִין קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הַנַּ\"ל, הַיְנוּ שֶׁמְּסַלְּקִין וּמְבַטְּלִין מֵעַצְמָן כָּל חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר הַמַּטְעִין וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאָדָם, וּמַשְׁלִיכִין כָּל הַחָכְמוֹת וּמְקַבְּלִין עַל עַצְמָן לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְשֶׁיַּמְשִׁיךְ רַק לָזֶה כָּל חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרוֹג שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ בְּסֻכּוֹת כְּפִי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיָמִים נוֹרָאִים בִּבְחִינַת \"נַעַר בֹּכֶה\" (שם).",
      "en": "80. During these days — until after Shemini Atzeres — we engage to draw all the repairs that the one who was without hands gloried in — as explained in the Tales [ Sippurei Maasiyos ] — in the Tale of the Seven Beggars. Who gloried that he makes use of all the power in his hands regarding the healing of the King's daughter — who is the Congregation of Israel [ Knesses Yisrael ] — see the main text. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "עִקַּר הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין עַיְנִין וּתְרֵין אוּדְנִין וּתְרֵין נֻקְבֵי חָטְמֵי וּפֻמָּא. וְעַל־כֵּן צְרִיכָה הַסֻּכָּה שֶׁתִּהְיֶה לְפָחוֹת בְּרֹחַב שִׁבְעָה טְפָחִים (הל' סוכה הלכה א).",
      "en": "81. Yom Kippur is the first for the repair of the covenant. For on it Avraham our Patriarch was circumcised. And therefore this day was established for forgiveness and pardon for the generations. For the repair of the covenant is the comprehensive repair of all the sins. And this is the aspect of the white garments worn on Yom Kippur. And likewise all the service of the day in white garments. For through the repair of the covenant the da'as is elevated. And from there whiteness is drawn to whiten the redness made through the blemishes of the sins. Which is the aspect of the crimson thread that whitens the sins of Israel on Yom Kippur. And therefore all the services of the day were through the High Priest. For he is holier in the holiness of the covenant than all of Israel and all the priests. For he is warned even regarding the widow. And therefore on Yom Kippur the entire portion of the forbidden sexual relations is read. For then is the aspect of the repair of the covenant. And therefore one fasts on Yom Kippur. For through the fasts one subdues the animalistic spirit — which is the aspect of the blemish of the covenant — which is the totality of all the animalistic desires. And one merits to the aspect of the human spirit — which is the aspect of da'as — the aspect of the repair of the covenant. And this is the aspect of the five afflictions of Yom Kippur — in order to merit the aspect of the Heh of da'as — as explained elsewhere. And this is also the aspect of the five prayers. For the essential completeness of the prayer is through the completeness of da'as and the repair of the covenant. And see there further regarding saying \"Blessed be the Name of His glorious Kingdom\" aloud on Yom Kippur — and the matter of the seal made on Yom Kippur — and the practice of multiplying charity on Erev Yom Kippur — and also one appeases the other — and the matter of \"Kol Nidrei\" said at the entry of Yom Kippur. (Hil. Yom Kippur, Halacha 1)"
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "עִקַּר הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה הַנַּ\"ל, זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית: הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁזִּוּוּגָן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁל הֲמוֹן עָם, שֶׁזִּוּוּגָן בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל; וּבְחִינַת הַבְּרִית שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא בְּחִינַת עֶשֶׂר אַמּוֹת בִּבְחִינַת שֵׂכֶל הַפְּנִימִי, וְכֵן יֵשׁ עוֹד בְּחִינַת עֶשֶׂר אַמּוֹת בִּבְחִינַת שֵׂכֶל הַמַּקִּיף - וְעַל־כֵּן סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה, כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַסְּמוּכִין אֵלָיו כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ דַּיְקָא, כִּי כְּפִי מַדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַקִּיף, אֲבָל אָסוּר לוֹ לִכְנֹס וּלְהַמְשִׁיךְ מַקִּיפִין שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, כִּי כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ הֵם בְּחִינַת בַּמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן אִם עָשָׂה בָּהּ אִצְטַבָּא, כְּשֵׁרָה, הַיְנוּ אִם זָכָה לִבְנוֹת וְלַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָה יְתֵרָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גַּם אֵלּוּ הַמַּקִּיפִין הֵם סְמוּכִין לוֹ בִּבְחִינַת תּוֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה, אֲזַי הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה. אַךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁל הֲמוֹן עָם וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה הוּא רַק בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה טְפָחִים - וְעַל־כֵּן סֻכָּה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים פְּסוּלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכָה גַּם לִבְחִינָה זוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, אֲזַי סֻכָּתוֹ הִיא בְּחִינַת דִּירָה סְרוּחָה, שֶׁאֵין דָּר בָּהּ אָדָם אֶלָּא בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסִּרְחוֹן שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּגֶדֶר אָדָם אֵינוֹ דָר שָׁם, רַק מִי שֶׁהוּא כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה (שם).",
      "en": "82. All the evil decrees — may the Merciful One protect us — are drawn from sins. And the comprehensive repair of all sins is the repair of the covenant. And likewise the comprehensive repair of speech is the praising of the righteous. And the comprehensive repair of commerce and business is charity. And this is the aspect of \"Teshuva — prayer — and charity avert the evil decree.\" Which are fasting — voice — money. For fasting is the aspect of the repair of the covenant as mentioned. Prayer is the aspect of praising the Righteous One of the world — which is the aspect of the abundance of prayers and praises that one multiplies for Hashem on Yom Kippur. And charity is the aspect of the comprehensive repair of commerce and business as mentioned. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל: סֻכָּה דִּירַת עֲרַאי בָּעִינַן וְלֹא דִּירַת קֶבַע; הַיְנוּ, כִּי הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ\"ל צְרִיכִין לִהְיוֹת דַּיְקַא דִּירַת עֲרַאי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכְּבָר זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְיֵדַע כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שׁוֹמֵר וְלִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְבֹּעַ דִּירָתוֹ בְּסֻכָּה זוֹ, הַיְנוּ בִּבְחִינַת מַדְרֵגָה וְהַשָּׂגָה זוֹ, רַק שֶׁתִּהְיֶה דִּירַת עֲרַאי לְפִי שָׁעָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלִזְכּוֹת לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם, כִּי 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע'; וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת הַתַּכְלִית הַזֶּה, אֲזַי סֻכָּתוֹ דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת דִּירַת עֲרַאי, וּמְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ הוֹרֵס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכָּנֵס לִפְנִים מִמְּחִצַּת הַשָּׂגָתוֹ שֶׁכְּפִי הַמַּדְרֵגָה שֶׁאוֹחֵז בָּהּ עַכְשָׁו, רַק מְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַמַּקִּיף הַסָּמוּךְ אֵלָיו; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם זֶה הַמַּקִּיף הוּא עֲדַיִן לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, כִּי עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת מַקִּיף לְשִׂכְלוֹ - עַל כָּל זֶה שָׁלְטָא בֵּהּ עֵינָא, כִּי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל לְשָׁם וְלִצְפּוֹת אֵלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיגוֹ וּלְהַמְשִׁיכוֹ לִפְנִים, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוּא סָמוּךְ אֵלָיו וּמַקִּיף לְשִׂכְלוֹ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל לְעִנְיַן סֻכָּה: עַד עֶשְׂרִים אַמָּה שָׁלְטָא בֵּהּ עֵינָא - אַדְּרַבָּא, זֶה עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה, לְמַעַן יֵדַע שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּסֻכָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְדַעְתּוֹ צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת תָּמִיד אֶל הַסְּכָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיף, כְּדֵי לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי; אֲבָל לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לָא שָׁלְטָא בֵּהּ עֵינָא, כִּי הוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, וְהֵם בְּחִינַת בַּמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ, כַּנַּ\"ל. וְגַם: כִּי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵין אָדָם עוֹשֶׂה דִירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי רַק דִּירַת קֶבַע, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל מִיָּד לְמַעְלָה מִמְּחִצָּתוֹ, זֶה בְּוַדַּאי מֵחֲמַת שֶׁאֵין דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, שֶׁאֵינוֹ מְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דִּירַת עֲרַאי כַּנַּ\"ל, רַק נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כְּבָר בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית עַד שֶׁמִּתְפָּאֵר לִכָּנֵס לִפְנִים מִמַּדְרֵגָתוֹ, וַאֲזַי בְּוַדַּאי דִּירָתוֹ דִּירַת קֶבַע, כִּי אֵינוֹ מְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ, רַק נִדְמֶה לוֹ שֶׁיַּשִּׂיג הַכֹּל בְּפַעַם אַחַת, וַאֲזַי סֻכָּתוֹ פְּסוּלָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוֹרֵס דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וְיוֹצֵא מִחוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִי שֶׁהוּא סוֹבֵר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ בְּהַשָּׂגָתוֹ, אֲזַי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בֶּאֱמֶת, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, כַּנַּ\"ל (שם).",
      "en": "83. On Yom Kippur one must repair the holy seal [ chosom dikdusha ]. The aspect of \"on the fast of the Day of Atonement the seal is made.\" And the repair of the seal is through elevating the moisture and fat of the body to the brain — until from this is made the aspect of intellects — tefilin . Which are the aspect of the holy seal. And the essential sustaining of the moisture and fat of the body is through eating. And this is the aspect of the mitzva of eating on Erev Yom Kippur. In order to afterward elevate on Yom Kippur to the aspect of the holy seal the moisture and fat of the body that came into being through eating on Erev Yom Kippur. But since through eating from the Tree of Knowledge there was mixed into all foods the aspect of the drop of Esav and Yishmael. Which when they ascend to the brain — they confuse the brain. Therefore on Yom Kippur itself one is forbidden to eat at all. In order not to give any place or hold to the aspect of the drop of Esav and Yishmael. For then they have no dominion at all. For throughout the entire year they have permission to prosecute — except on Yom Kippur. And this is the essential forgiveness of sins of Yom Kippur — that through it they are driven away and entirely nullified. And therefore it is impossible to eat then at all. Only from the eating of Erev Yom Kippur — one clarifies and elevates from the aspect of \"he sealed his flesh\" [ hechsim besaro ] to the aspect of the holy seal. Which is the essential aspect of the guarding of the covenant drawn on Yom Kippur. And the drop of Esav and Yishmael — they are driven away and nullified through the crying one cries on Yom Kippur at the time of the confessions. For through this one drives away and nullifies the drop of Esav and Yishmael — from whom all the sins come. For the tears are from the surplus of the black bile [ marah shechorah ] — the spleen — the mother of the mixed multitude [ erev rav ] — who are Esav and Yishmael — as is known. And therefore through crying with tears one drives from the brain the hold of the drop of Esav and Yishmael and pushes them outside. And then the repair of the holy seal is completed. (ibid., Halacha 2)"
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "אַחַר יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ\"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְקִימִין אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, עַל־כֵּן עוֹשִׂין אַחַר־כָּךְ סֻכּוֹת; וְאָז נוֹטְלִין הַלּוּלָב עִם מִינָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמּוּבָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ סוֹעֲדִין וְסוֹמְכִין וּמְרִימִין אֶת הַסֻּכָּה הַנַּ\"ל שֶׁלֹּא תִפֹּל עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִין הַלֵּל עִם הַלּוּלָב, כִּי הַלֵּל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין בְּהִלּוּלוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְתִקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדִּבּוּר, וְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַגִּידִין, שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים רעז שֶׁעִם הַלּוּלָב שֶׁמְּנַעְנְעִין בּוֹ לְכָל צַד, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִזְרָקִין תִּקּוּנִין מִמֵּילָא לְכָל הַצְּדָדִים וּלְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים, כִּי הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְתַּקְּנִין כָּל הַפְּגָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן הָאַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, הֵם נִקְרָאִים כְּלֵי מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַמִּלְחָמָה, לְנַצֵּחַ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נוֹפְלִין וְנִתְבַּטְּלִין כֻּלָּם. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים, שֶׁמְּנַעְנְעִין וְזוֹרְקִין כְּלֵי הַמִּלְחָמָה לְכָל צַד כְּדֵי לְנַצְּחָם וּלְהַכְנִיעָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִזְרָקִין תִּקּוּנִים לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים (שם הלכה ב).",
      "en": "84. The essential blemish of the drop of Esav and Yishmael — the aspect of the blemish of the Tree of Knowledge — is the aspect of the abundance of wisdoms. Namely what one wishes to deviate after one's wisdom and knowledge. Like the nations of the world — who are Esav and Yishmael — who go after their confused wisdom and knowledge. And they are wise in their own eyes. And because of this they turned away from Hashem. For through wisdoms one can entirely deviate from the ways of Hashem — when a person relies only on their wisdom and knowledge. As we have found that many fell to the lowest depths through relying on their wisdom. But we the holy people are warned about this — to cast away all our wisdom and nullify our mind before Hashem and before the truly true tzaddikim of every generation. And the essential of our service is — that the more one merits to additional wisdom — to see to strive to serve Hashem more through deeds [ uvdos ] and good deeds — in complete simplicity and straightforwardness. For this is the essential wisdom — to cast away the wisdoms and nullify one's mind before Hashem and the tzaddikim as mentioned. And the essential is — that the more one merits to some da'as and attainment and additional recognition of His greatness — then one sees and strives to draw the da'as into the heart. As it is written: \"and you shall know today and return it to your heart.\" And examine oneself carefully whether one's deeds are rising well according to one's wisdom. And whether one's heart is complete with Hashem. Until all bodily desires and cravings are nullified before Him. And one has no desire or craving at all except for Hashem. For it is becoming thus according to the da'as that one has now merited. And strive now to serve Hashem in all one's body and soul through deeds and good deeds. So that one's deeds are greater than one's wisdom. For not the learning is the essential but the doing. And then when one merits to this — that one is not drawn after one's wisdom to remain with the wisdoms alone without deeds — G-d forbid. Rather on the contrary — the essential of one's wisdom is to cast away the wisdoms. For every time one merits to additional wisdom and attainment — one strives every time more to serve Hashem in simplicity and straightforwardness — in deeds and good deeds without wisdoms. It is found that one draws all one's intellect and wisdom toward the heart and body — namely toward holy deeds and actions. Which is the aspect of what is explained in the Kavanos of the Lulav — that one must draw the roots of the intellects in the da'as to the intellects in the six directions — which are the holy attributes. And through this one draws and illuminates the intellects of the body — namely those of the six directions — to the Esrog — which is the aspect of Kingship. Namely as mentioned — for through drawing all the illumination of the intellects and the wisdom toward the heart and body — namely to conduct oneself in all one's attributes only according to the holy wisdom and true da'as — and to serve Hashem through this with all one's body and soul in deeds and good deeds — from there flows the beauty and splendor of the Esrog which is the aspect of Kingship. For the essential revelation of His blessed Kingship is only through good deeds — through practical commandments. For Kingship [ malchus ] dwells in the world of action [ asiya ]. And this is the essential service on Rosh Hashana and Yom Kippur. When Israel is in the aspect of \"and behold a weeping child [ na'ar bocheh ].\" Namely that they cast away and throw all the wisdoms. Only they draw the da'as into the heart. And each person examines oneself whether their heart is tied to their da'as — namely whether one conducts oneself in the desires of one's heart and body and all one's attributes only according to the holy da'as . For every person of Israel knows in general that there is a G-d who rules the land — and the fullness of all the earth is His glory — and He oversees in particular every movement of each one. And therefore one must examine oneself whether one conducts oneself thus with one's body according to one's da'as . And whether one's deeds rise well according to one's wisdom and da'as at the very least. And then when one sees how very far one's deeds done throughout the entire year are — even from the obligation of one's small wisdom and da'as — through this one is aroused to great crying. Which is the aspect of the arousal to teshuva and the crying that one cries on Rosh Hashana and Yom Kippur. The aspect of \"and behold a weeping child\" as mentioned. And through the crying one drives away and nullifies the above-mentioned kelipa of Esav and Yishmael. Namely one removes and nullifies from oneself all the wisdoms of foolishness and falsehood that mislead and confuse the person. And one casts away all the wisdoms and accepts upon oneself to serve Hashem with simplicity and straightforwardness — in deeds and good deeds — and to draw only toward this all one's wisdom and da'as . And through this His blessed Kingship is revealed. Which is the aspect of the splendor of the Esrog that one merits afterward on Sukkos — according to the crying one cried on the Days of Awe in the aspect of \"a weeping child.\" (ibid.)"
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְתַקְּנָן בַּיָּמִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּגְמָרִין בְּיוֹם־כִּפּוּר וּבְהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹתַם הָרַגְלַיִן שֶׁנִּגְמָר בְּיוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם הַפְּנִימִי, וְחוֹתָם הַחִיצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, שֶׁנִּגְמָר בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה - חוֹתַם הָרַגְלַיִן הוּא בְּחִינַת חוֹתַם בְּרִית קֹדֶשׁ, וְחוֹתַם הַיְדַיִן הוּא בְּחִינַת בְּרִית הַלָּשׁוֹן, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר יְצִירָה: כָּרַת לוֹ בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו, וְהוּא בְּרִית הַלָּשׁוֹן וְכוּ'; וּבְרִית הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם. וּשְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת הַנַּ\"ל הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי הֵם בְּחִינוֹת תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּבְיוֹם־כִּפּוּר נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת חוֹתַם הָרַגְלַיִן, וּבְשִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְתַקֵּן בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם - וְעַל־כֵּן נֵעוֹרִין בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא־רַבָּה, לְשַׁבֵּר אֶת הַתַּרְדֵּמָה וְהַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, וּלְהַפִּיל הָרַע שֶׁבּוֹ וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁנֵה־תוֹרָה שֶׁאוֹמְרִין אָז, כִּי מִשְׁנֵה־תוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־כֵּן גּוֹמְרִין אָז גַּם כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁמְּיֻסָּד עַל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. וְאַחַר־כָּךְ, עַל־יְדֵי כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן כַּמּוּבָא, וּבוֹ נִמְשָׁךְ הֶאָרָה מֵאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה דַּעֲתִידָא לְאִתְגַּלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא, וְעַל־כֵּן גּוֹמְרִין בּוֹ הַתּוֹרָה וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת הַהַקָּפוֹת וְהַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה אָז, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם).",
      "en": "85. The essential attainment of the encompassing lights [ makifim ] — which are the aspect of the Sukka — one merits through the holiness of the seven lamps [ shiva neiros ]. Which are the two eyes and the two ears and the two nostrils and the mouth. And therefore the Sukka must be at least seven handbreadths wide. (Hil. Sukka, Halacha 1)"
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְוַת סֻכָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה אָנוּ מְקִימִין בְּחִינַת \"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת\", הַיְנוּ שֶׁמְּקִימִין וּמְרִימִין אֶת בְּחִינַת אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה. וְעִקַּר הַסֻּכָּה הִיא הַסְּכָךְ, אֲבָל קִיּוּם הַסְּכָךְ הוּא עַל־יְדֵי הַדְּפָנוֹת, שֶׁהֵם 'שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן וּשְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח', שֶׁמְּרַמֵּז עַל נֵצַח הוֹד יְסוֹד; הַיְנוּ כִּי עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֵצַח וָהוֹד, וְהִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד, כִּי הוּא הָאִישׁ תְּבוּנוֹת שֶׁדּוֹלֶה וּמְגַלֶּה הָעֵצוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקִימִין אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף; אַךְ הַמָּגִנֵּי־אֶרֶץ מַעֲלִין אֶת הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף הָרוֹצִים לָצֵאת עַל־יְדֵי תַּאֲוָה זֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְרִימִין אוֹתָהּ אֶל הַמֹּחִין, וְאָז נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחִין הֵם בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ. וְזֶה שֶׁמְּסַכְּכִין בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב, הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין אֵלּוּ הַלֵּחוֹת שֶׁנִּתְרַבּוּ עַל־יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים מֵהָאֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת הַקְּדֻשָּׁה, רַק מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיְּרוּ אֵלּוּ, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הֵם מַכְנִיסִין פְּסֹלֶת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הַגַּאֲוָה וְהִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף; וְעַכְשָׁו מְתַקְּנִין זֹאת, שֶׁעוֹשִׂין מִזֶּה דַיְקָא סְכַךְ הַסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁנִּכְנָסִים אֶל הַסֻּכָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל תְּפִלִּין, בְּחִינַת שִׁין שֶׁל ג' רָאשִׁין וְשֶׁל ד' רָאשִׁין. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת 'סוּכָּה', שֶׁהִיא גִּימַטְרִיָּא 'מַלְאָךְ'. וְעַל־כֵּן עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה הוּא אֲכִילָה וְשֵׁנָה, כִּי בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה; אַךְ לִפְעָמִים נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל גַּם כֵּן בַּסֻּכָּה (שם הלכה ג).",
      "en": "86. The essential attainment of the encompassing lights — which are the aspect of the above-mentioned Sukka — one merits through the holiness of the covenant. And since there are two kinds of holiness of the covenant — namely the holiness of the covenant of the Torah scholars — whose marital intimacy is from Shabbos to Shabbos. And the holiness of the covenant of the common people — whose marital intimacy is on the six weekdays. And the aspect of the covenant of the Torah scholars is the aspect of ten cubits in the aspect of the inner intellect. And likewise there is another aspect of ten cubits in the aspect of the encompassing intellect. And therefore a Sukka that is higher than twenty cubits is invalid. For each person must draw the encompassing lights close to them specifically according to their level. For according to the level of the inner intellect — so they have the aspect of the encompassing. But one is forbidden to enter and draw encompassings that are distant from them. For according to their level — these are in the aspect of the wondrous beyond them [ b'mufla mimenu ]. And therefore if one made a ledge [ itzteiva ] in it — it is valid — namely if one merited to build and ascend to an additional level — until through this also these encompassings are close to them within twenty cubits — then the Sukka is valid. But the aspect of the covenant holiness of the common people and their inner intellect holiness that they merit through this — is only in the aspect of ten handbreadths. And therefore a Sukka less than ten handbreadths is invalid. For since one did not merit even to this aspect of covenant holiness — then their Sukka is a putrid dwelling. Which no person dwells in — only an animal. Which is the aspect of the putridness of the covenant blemish. That one who is in the category of person does not dwell there — only one who is like the animals is like that. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "כְּשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, אֲזַי צָרִיךְ לְצַמְצֵם אֶת הַמֹּחַ שֶׁאֲפִלּוּ בַּקְּדֻשָּׁה לֹא יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה אֶל הַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה, כִּי אָסוּר לְהַגְבִּיהַּ הַמֹּחִין לְמַעְלָה מֵהַגְּבוּל, כִּי 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ'. וְזֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּיָּדוּעַ (עַיֵּן פְּנִים), וְכֵן לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, זֶה בְּוַדַּאי פָּסוּל, כִּי צָרִיךְ לְצַמְצֵם הַמֹּחִין שֶׁלֹּא יֵצְאוּ חוּץ מֵהַגְּבוּל לְמַעְלָה וּלְמָטָּה. וְעַל־כֵּן צְרִיכָה הַסֻּכָּה שֶׁתִּהְיֶה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ - זֶה בְּחִינַת צִמְצוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַמָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין עַל־יְדֵי הַצֵּל וְהַצִּמְצוּם הַנַּ\"ל (שם).",
      "en": "87. Our Sages said: the Sukka requires a temporary dwelling [ dirat arai ] and not a permanent dwelling [ dirat keva ]. Namely — for the above-mentioned attainment of the encompassings must be specifically a temporary dwelling. Namely one must not err — G-d forbid — that one has already merited to the completeness of da'as since one has merited to some attainment. And one must know that high above high is the Guardian — and to His greatness there is no end. And therefore one is forbidden to make one's dwelling permanent in this Sukka — namely in this level and attainment. Rather it must be a temporary dwelling for now. And one must strive to engage more in the service of Hashem and to merit to additional attainment each time. For \"the ultimate of knowledge — that we do not know.\" And one who holds to the aspect of this ultimate — then their Sukka — namely their attainment — is in the aspect of a temporary dwelling. And they toil constantly to attain each time more. And even so — one does not break through to ascend to what is before Hashem — to enter within one's partition of the attainment that one holds now. Rather one toils to attain the encompassing close to them each time through the holiness of their service. For even though this encompassing is still above their intellect — for it is still in the aspect of an encompassing to their intellect — even so the eye does reach it. For one can look there and anticipate it — that one will merit to attain and draw it within. Since it is already close to them and encompasses their intellect. Which is the aspect of what our Sages said regarding the Sukka: up to twenty cubits — the eye does reach it. On the contrary — this is the essential mitzva of Sukka — that one will know that they sit in a Sukka — namely that one's eyes and da'as always gaze and look at the schach [ sechach ] — which is the aspect of the encompassing — in order to merit to make from the encompassing something inner. But above twenty cubits — the eye does not reach it. For it is the aspect of the encompassings distant from them. And they are the aspect of the wondrous beyond them as mentioned. And also: that above twenty cubits — no person makes their dwelling a temporary dwelling — only a permanent dwelling. Namely one who wishes to look immediately above their partition — this is certainly because their dwelling is not a temporary dwelling. For they do not toil to ascend from level to level each time through the holiness of their service. Rather it seems to them that they already know in their attainment the greatness of Hashem — the ultimate knowledge. And they glory to enter within above their level. And then certainly their dwelling is a permanent dwelling. For they do not toil to rise from level to level each time. Rather it seems to them that they will attain everything at once. And then their Sukka is invalid. For through this — that they enter within their partition — through this they entirely ruin their da'as and go outside the boundary of holiness — G-d forbid. For one who thinks they know something in their attainment — truly knows nothing at all. For the ultimate knowledge — that we do not know — as mentioned. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "יוֹם־כִּפּוּר הוּא בְּחִינַת יוֹבֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, הַיְנוּ הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲו?ֹנוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר; וְעַל־יְדֵי שֶׁעוֹסְקִין בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְנָסִין בּוֹ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין; וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם־כִּפּוּר נִכְנָסִין בַּסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַקִּיפִין כַּיָּדוּעַ. וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַקִּיפִין אֵלּוּ, אֲזַי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת \"כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ\", דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לִלְמֹד עִם הַדָּרֵי־מַעְלָה הַלִּמּוּד שֶׁל 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', בְּחִינַת 'מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ', וְעִם הַדָּרֵי־מַטָּה יִלְמַד הַלִּמּוּד שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'; וְגַם צָרִיךְ לִכְלֹל בֵּן בְּתַלְמִיד, שֶׁיִּלְמַד עִם הַדָּרֵישׂ מַעְלָה גַּם־כֵּן הַלִּמּוּד שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', וְכֵן יִכְלֹל תַּלְמִיד בְּבֵן, שֶׁיִּלְמַד עִם הַדָּרֵי־מַטָּה גַּם־כֵּן הַלִּמּוּד שֶׁל 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה. וְזֶה בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ, שֶׁאוֹחֵז וּמֵאִיר בְּדָרֵי־מַעְלָה, שֶׁהֵם מְרֻמָּזִין בְּהַהֲדַס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי־מַעְלָה, בְּחִינַת 'מֶה חָמִיתָ', שֶׁהַשָּׂגָה הַזֹּאת הוּא רַק בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת כְּמָאן דַּאֲרַח רֵיחָא, וְגַם מֵאִיר בְּהַדָּרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם הַיְרוּדִים מְאֹד, בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, לְהָאִיר בָּהֶם גַּם־כֵּן כִּי ה' עִמָּם וְאֶצְלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְגַם צָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּנַּ\"ל. וְזֶה בְּחִינַת אֶתְרוֹג, שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, כִּי יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה, מֶה חָמִית, כַּנַּ\"ל, וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם, שֶׁהוּא הַלִּמּוּד שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּדָרֵישׂ מַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"וָאֶרְאֶה אֶת ה'\", שֶׁזֶּה בְּחִינַת טַעַם, בְּחִינַת \"טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'\"; וְעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת שְׁנֵי הַלִּמּוּדִים הַנַּ\"ל נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הַצַּדִּיק הוּא לְהָאִיר בְּדָרֵי מַטָּה, לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם וּלְגַלּוֹת לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל. וְעַל־כֵּן הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, יֵשׁ בּוֹ גַם־כֵּן טַעַם וְלֹא רֵיחַ, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַצַּדִּיק הוּא הַלִּמּוּד שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁהוּא בְּחִינַת טַעַם כַּנַּ\"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים שֶׁמְּנַעְנְעִין עִם הַלּוּלָב וּמִינָיו, זֶה בְּחִינַת \"הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר\", כְּמוֹ שֶׁמְּנַעֲרִין אֶחָד מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁמְּעוֹרְרִין וּמְנַעְנְעִין אוֹתוֹ בִּכְדֵי שֶׁיָּקִיץ, כְּמוֹ־כֵן עִם הַנִּעְנוּעִים שֶׁבַּלּוּלָב מְעוֹרְרִין וּמְנַעְנְעִין כָּל הַשּׁוֹכְנֵי־עָפָר שֶׁיָּקִיצוּ מִשְּׁנָתָם וְיַעַמְדוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַל יִתְיָאֲשׁוּ כְּלָל, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ כַּנַּ\"ל (שם הלכה ד).",
      "en": "88. After Yom Kippur — when then the aspect of the holiness of the repair of the covenant is drawn as mentioned — through which one raises the fallen Tabernacle of David — therefore afterward one makes Sukkos. And then one takes the Lulav with its species — which are the aspect of the repair of the covenant — as has been brought. And through this we support and sustain and raise the above-mentioned Sukka so that it not fall again — G-d forbid. And for this reason Hallel is recited with the Lulav. For Hallel is the aspect of the comprehensive repair of speech — through speaking in His praise and glorification. And the comprehensive repair of speech and the repair of the covenant are both dependent on each other. And this is the aspect of the wavings with the Lulav — that one waves it in every direction. For through the repair of the covenant — repairs are thrown of themselves to all directions and to all the narrow and fine places. For it is the comprehensive repair through which all the blemishes are repaired — as explained in the main text. And therefore the four species — which are the aspect of the repair of the covenant — are called weapons of war [ klei milchama ] — as our Sages said. For this is the essential battle — to conquer and overpower the comprehensive evil of all seventy nations — which is the desire for immorality. Through which they all automatically fall and are nullified. And this is also the aspect of the wavings — that one waves and throws the weapons of war to every side in order to conquer and subdue them everywhere they are. And through this itself repairs are thrown to all the narrow and fine places. (ibid., Halacha 2)"
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "עַל־יְדֵי מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הַגְּדוֹלִים שֶׁל הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת אֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן; וְגַם הַמַּקִּיפִין אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת \"עַיִן לֹא רָאָתָה\" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילָה וְשֵׁנָה בַּסֻּכָּה (שם).",
      "en": "89. The two seals we engage to repair during these days — which are completed on Yom Kippur and Hoshana Rabba — which are the aspect of the seal of the feet completed on Yom Kippur — which is the aspect of the inner seal — and the outer seal which is the aspect of the seal of the hands — completed on Hoshana Rabba. The seal of the feet is the aspect of the seal of the holy covenant. And the seal of the hands is the aspect of the covenant of the tongue — as explained in Sefer Yetzira: \"He made a covenant between the ten fingers of his hands — and it is the covenant of the tongue.\" And the covenant of the tongue is the aspect of the repair of speech — through which the holy faith is completed. For faith depends on the mouth of the person. And both above-mentioned seals depend on each other. For they are the aspects of the repair of the covenant and the completeness of the holy tongue [ lashon hakodesh ] — which depend on each other. And on Yom Kippur the aspect of the repair of the covenant is drawn — and the aspect of the seal of the feet is repaired. And during the seven days of Sukkos we engage to repair the aspect of the seal of the hands and to merit to the completeness of the holy tongue. And the completeness of the holy tongue is through the repair of the translated tongue [ lashon targum ]. And therefore one stays awake on the night of Hoshana Rabba — to break the deep slumber and sleep — which is the aspect of the Aramaic translation [ targum ]. And to cast down the evil in it and elevate the good in it to the holy tongue. And this is the aspect of Mishneh Torah recited then. For Mishneh Torah was spoken beyond the Jordan [ Ever haYarden ] — which is the aspect of the Aramaic translation. And through this the good within the translation is included in the holy tongue. And therefore also the entire book of Tehillim is completed then — which is founded on ten kinds of melody — which is a repair for nocturnal occurrence [ mikre layla ] — which comes through sleep and slumber — the aspect of the Aramaic translation. And afterward — through all these repairs — one merits afterward to Simchas Torah. Which alludes to the ultimate purpose — as has been brought. And in it an illumination is drawn from the Torah of the Ancient Concealed One — which is destined to be revealed in the future. And therefore the Torah is completed in it and begun again. And this is the aspect of the Hakafos and the great joy then — as explained in the main text. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "יוֹם־כִּפּוּר הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לָבוֹא לָזֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְקַנְאוּ בָּנוּ הַמַּלְאָכִים וְיַפִּילוּ אוֹתָנוּ מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אֵם כָּל חָי; וְהָעִקָּר, לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נֶחֱלָקִין תַּחְתָּם. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין אַחַר יוֹם־כִּפּוּר, כִּי סְכַךְ הַסֻּכָּה מְרַמֵּז עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְחִינַת מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם מְגִנִּים וּמְסַכְּכִים עַל כָּל הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת \"אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ\". אַךְ יֵשׁ מְפֻרְסְמֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר שֶׁפִּרְסוּמָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁקֶר וְרַק עַל־יְדֵי עַזּוּת; וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל, שֶׁצָּרִיךְ הַסְּכָךְ לִהְיוֹת צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כִּי הַמְפֻרְסָם וּמַנְהִיג הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת וְקַטְנוּת, בְּחִינַת \"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח\", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה\"; וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קִנָּא דִמְסָאֲבוּתָא. וְעַל־ כֵּן מְסַכְּכִין בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב - זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל: אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי לוֹ מֵאַחֲרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ וְכוּ', כִּי עִקַּר הַהִתְנַשְּׂאוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת וְקַטְנוּת כַּנַּ\"ל. אַךְ לְהַכִּיר אֵיזֶה הֵם הַמַּנְהִיגֵי אֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם, הוּא עַל־יְדֵי בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ בִּנְיַן וְתִקּוּן יִרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, שֶׁזֶּה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשְּׁלשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלשׁ רְגָלִים, בִּכְדֵי לְתַקֵּן עַל־יָדָן הַשָּׁלשׁ תַּאֲווֹת שֶׁהֵם: תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּמָמוֹן וּמִשְׁגָּל. וְעַל־כֵּן דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, הַיְנוּ שֶׁל שִׁבְעָה טְפָחִים, וּשְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח אֶחָד, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ רְגָלִים, שֶׁפֶּסַח וְסֻכּוֹת הֵם שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים וְשָׁבוּעוֹת הוּא יוֹם אֶחָד. וְזֶה שֶׁהִצְרִיכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן בַּסֻּכָּה, וְכֵן לְהַכְנִיס בָּהּ מַצָּעוֹת נָאוֹת וְכֵלִים נָאִים לְנוֹי סֻכָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין הַשָּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ\"ל - הַיְנוּ: עַל־יְדֵי אֲכִילָה בַּסֻּכָּה מְתַקְּנִין תַּאֲוַת הָאֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי שֵׁנָה בַּסֻּכָּה מְתַקְּנִין תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, וְעַל־יְדֵי כֵּלָיו הַנָּאִים, שֶׁהֵם קִנְיַן כַּסְפּוֹ שֶׁמַּכְנִיסָם לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, עַל־יְדֵי־ זֶה מְתַקְּנִין תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִבְנֵית יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא הַיִּרְאָה, כַּנַּ\"ל; וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים \"הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל יְרוּשָׁלָיִם\". וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִבְרָא הַמַּלְאָךְ שֶׁמַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה, שֶׁהֵם הַכְּרוּבִים; וְעַל־כֵּן לָמְדוּ שִׁעוּר סֻכָּה, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים מֵהַכְּרוּבִים שֶׁסָּכְכוּ עַל הָאָרוֹן. וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת דְּבַר ה' שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְכָל הַכּוֹכָבִים וְכוּ' מְקַבְּלִין מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹךְ הַסֻּכָּה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים וְיִהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, בִּבְחִינַת \"אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה\" וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ה).",
      "en": "90. Through fulfilling the mitzva of Sukka — through this we raise the aspect of \"the fallen Tabernacle of David.\" Namely we raise and lift the aspect of the fallen faith. And the essential of the Sukka is the schach. But the sustaining of the schach is through the walls. Which are \"two as is required and a third even a handbreadth\" — which alludes to Netzach — Hod — Yesod. Namely: for the essential growth of faith is through the holy counsels — which are the aspect of Netzach and Hod. And the revelation of the counsels is through the tzaddik — who is the aspect of Yesod. For he is the person of understanding who draws and reveals the counsels upon which the holy faith grows. And through raising the fallen faith — through this converts are made. And they introduce pride into Israel. And through this the desire for immorality intensifies. But the shields of the earth [ maginei eretz ] elevate the moisture and fat of the body — that wish to go out through this desire — G-d forbid — and raise it to the intellects. And then through this specifically the aspect of tefilin — intellects — is made. Until even the trace of the intellects is in the aspect of a dream through an angel. And this is that one covers with the waste of the threshing floor and winepress. Namely one elevates these moisture and fat that multiplied through the converts who come from the nations — who are the aspect of the waste of holiness. Only since there are holy sparks in them — through this they converted. And therefore they truly introduce waste into Israel — which is the pride and the intensification of the desire for immorality. And now this is repaired — through making from this specifically the schach of the Sukka — which is the aspect of tefilin — intellects — the mother who covers the children. And this is the aspect of the seven holy shepherds who enter the Sukka — which are the aspect of the intellects of the tefilin — the aspect of the Shin of three heads and the Shin of four heads. And through this one merits to the aspect of a dream through an angel. Which is the essential aspect of \"Sukka\" — whose gematria is \"angel [ malach ].\" And therefore the essential mitzva of the Sukka is eating and sleeping. For the aspect of a dream through an angel is the aspect of the repair of sleep. But sometimes the dream is blemished through the eating — as explained in the main text. Therefore one must also eat in the Sukka. (ibid., Halacha 3)"
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה שְׁלֵמָה הַנַּ\"ל, אֲזַי כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה מַחֲזִירִין כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם. וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ צָרִיךְ לְתַקֵּן הַשָּׁלשׁ עֲבוֹדוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית וּמִפְּגַם בִּזּוּי אֲנָשִׁים. וְזֶה מְרֻמָּז בִּנְטִילַת הָאַרְבָּעָה מִינִים, כִּי הַלּוּלָב הוּא נֶגֶד תִּקּוּן הַבְּרִית, וַהֲדַס הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַרְבֵי נַחַל זֶה בְּחִינַת שֶׁמְּקָרְבִין אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים הַפְּחוּתִים שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, וּבָזֶה מְקַיְּמִין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, הֵפֶךְ פְּגַם בִּזּוּי אֲנָשִׁים הַנַּ\"ל. וְעַל־יְדֵי־ זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתְּפִלָּה, וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה מַחֲזִירִין כֹּחָם לְתוֹכָהּ כַּנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן נוֹטְלִין הַלּוּלָב בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַלֵּל, כִּי הָאַרְבָּעָה מִינִים הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת שִׂיחַ הַשָּׂדֶה שֶׁנּוֹתְנִין כֹּחָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, וְזֶה בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג, וּמַה שֶּׁמְּנַעְנְעִין בְּ'הוֹדוּ' וּבְ'אָנָּא' - עַיֵּן פְּנִים (שם).",
      "en": "91. When one merits to the aspect of intellects — which are the aspect of the Sukka — then one must contract the intellect so that even within holiness it does not go outside the boundary. And all the more so — that it not go outside the boundary of holiness entirely — G-d forbid. And therefore a Sukka higher than twenty cubits is invalid. For one is forbidden to elevate the intellects above the boundary. For \"in the wondrous beyond you — do not inquire [ b'mufla mimecha al tidrosh ].\" And this is the aspect of above twenty cubits — which is the aspect of the Crown [ Keser ] — as is known — see the main text. And likewise below ten handbreadths — which are the aspect of thoughts outside the boundary of holiness — G-d forbid. For the Divine Presence never descended below ten — this is certainly invalid. For one must contract the intellects so that they do not go outside the boundary upward or downward. And therefore the Sukka must have its shade exceed its sunlight. This is the aspect of the contraction of the intellect — which is the aspect of sunlight. For the essential repair of the intellects is through the shade and the contraction as mentioned. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְאָז מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנָנִים, כָּלִים וְהוֹלְכִין, בְּחִינַת \"מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ\" וְכוּ'; וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם־כִּפּוּר. וְאָז חוֹזְרִין וְנִתְתַּקְּנִין הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁעוֹשִׂין אַחַר יוֹם־כִּפּוּר, וְסֻכָּה הִיא בְּחִינַת מֹחִין, וּמְחִצּוֹת וְדָפְנוֹת הַסֻּכָּה הֵם שְׁלשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי טֻמְאַת עֲמָלֵק, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הִיא עַל־יְדֵי עֲנָנֵי־כָבוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנַעַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֲנָנֵי־כָבוֹד, בְּחִינַת \"וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן\". וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁזֶּה גַם־כֵּן בְּחִינַת סֻכָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הַשֵּׁנָה בַּסֻּכָּה, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה. וְזֶה שֶׁמְּסַכְּכִין בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, כִּי עַל־יְדֵי סֻכָּה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה - וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכָה הַסֻּכָּה לִהְיוֹת צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כִּי חַמָּה הִיא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׂכֶל, וְהַצֵּל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעִקַּר יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ, וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת צֵל, וְזֶה בְּחִינַת \"ה' צִלְּךָ', וְעַל־כֵּן הַסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ. וְעַל־ יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְהִתְקַבְּצוּת הַחֲסָדִים, שֶׁעַל־יָדָם יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד - וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲסָדִים כַּיָּדוּעַ. וְגַם סֻכָּה מְרַמֶּזֶת עַל עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז יִתְּעַר הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׁיר הַזֶּה - וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁבְּחַג־הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְעַל־יְדֵי קוֹל הַשִּׁיר הַזֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְזוֹנָא דְנִשְׁמְתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְגוּפָא - וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הָאֲכִילָה בַּסֻּכָּה, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְנִשְׁמְתָא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ זוֹכִין לִבְחִינַת קוֹל הַשִּׁיר הַנַּ\"ל (שם הלכה ו).",
      "en": "92. Yom Kippur is the aspect of the Jubilee [ Yovel ]. Which is the aspect of the totality of son and student. Namely the da'as that the tzaddik illuminates in children and students. Through which da'as Israel exits from sins. Which is the aspect of the forgiveness of sins of Yom Kippur. And through engaging to draw the holy da'as in children and students — through this the encompassing lights enter into it. And therefore after Yom Kippur one enters the Sukka — which is the aspect of encompassings — as is known. And when one merits to draw these encompassings — then one must have the aspect of \"for everything in the heavens and on the earth\" — holding to both heaven and earth. That one be able to study with the dwellers above — the learning of \"where is the place of His glory\" — the aspect of \"what have you seen — what have you searched.\" And with the dwellers below — to study the learning of \"the fullness of all the earth is His glory.\" And one must also include son in student — to study with the dwellers above also the learning of \"the fullness of all the earth is His glory.\" And likewise one must include student in son — to study with the dwellers below also the learning of \"where is the place of His glory.\" And all this in order that they have fear. And this is the aspect of the Lulav — which is the aspect of the tzaddik — as is known. Who illuminates and shines in the dwellers above — which are alluded to by the myrtle [ hadas ] that has fragrance. Which is the aspect of the attainment of the dwellers above — the aspect of \"what have you seen.\" For this attainment is only in the aspect of fragrance — which is the life of the soul. Which is in the aspect of one who smelled a fragrance. And also illuminates in the very degraded dwellers below — the aspect of the willow branches — who have neither taste nor fragrance — to illuminate in them also that Hashem is with them and near them. For the fullness of all the earth is His glory. And one must also include the worlds — in order that they have fear as mentioned. And this is the aspect of the Esrog — which includes both. For it has good fragrance — which is the aspect of the learning of the dwellers above — \"what have you seen\" — as mentioned. And it has taste — which is the learning one must illuminate in the dwellers below — which is the aspect of \"the fullness of all the earth is His glory.\" Which is the aspect of \"and I saw Hashem.\" Which is the aspect of taste — the aspect of \"taste and see that Hashem is good.\" And through the totality of both above-mentioned learnings — fear is revealed. Which is the aspect of the Esrog — which is the aspect of Kingship — the aspect of fear. And since the essential illumination of the tzaddik is to illuminate in the dwellers below — to arouse them from their sleep and to reveal to them that the fullness of all the earth is His glory. For only for this did he come to this lowly world. And therefore the Lulav — which is the aspect of the tzaddik — has taste and no fragrance. For the essential illumination of the tzaddik is the learning of \"the fullness of all the earth is His glory\" — which is the aspect of taste as mentioned. And this is the aspect of the wavings with the Lulav and its species. This is the aspect of \"awake and sing — you who dwell in the dust.\" Like one who shakes another from their sleep — that one arouses and shakes them in order for them to awaken. Likewise with the wavings of the Lulav — one arouses and shakes all who dwell in the dust — that they awaken from their sleep and stand for His service. And not despair at all. For Hashem is still with them. For the fullness of all the earth is His glory as mentioned. (ibid., Halacha 4)"
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "בְּאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, שֶׁמְּנַעְנְעִין אוֹתָן וְאוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל, זֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע. וְעַל־כֵּן גַּם בָּהֶם לוּלָב אֶחָד, וַעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם, וַהֲדַסִּים שְׁלשָׁה; וְאֶתְרוֹג כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבָּעָה, כִּי הוּא כְּנֶגֶד הֵא אַחֲרוֹנָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת שִׁיר מְרֻבָּע. וְעַל־כֵּן עִקַּר נְטִילַת הָאַרְבָּעָה מִינִים הוּא בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַלֵּל, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד (שם אותיות ט יד).",
      "en": "93. Through the mitzva of sitting in the Sukka — which is the aspect of the illumination of the da'as of the totality of son and student — which is the aspect of the illumination of the great encompassing lights of the sage of the generation — through this one merits at the time of eating to receive the illumination of the will. And also these encompassings are the aspect of sleep — the aspect of \"the eye has not seen.\" And this is the aspect of eating and sleeping in the Sukka. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "הַלּוּלָב וּמִינָיו הֵם בְּחִינַת הַכְּלֵי־זַיִן שֶׁלָּנוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: 'מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחֵד מָנֵי קְרָבָא'. וְהַכְּלֵי־זַיִן הַלָּלוּ אָנוּ מְקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בַּעֲלֵי כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁזָּכוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וּמִקִּרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וּבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת \"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח\", וְהוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ\"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּטֵּה־עֹז שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב - וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין הָעִקָּר 'עַל נְטִילַת לוּלָב'. וְהָעַרְבֵי־ נַחַל הֵם בְּחִינַת הַגֵּרִים וְכֵן הַפּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ\"ל. וְעַל־ יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה - וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה הֲדַסִּים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד תְּלָת אֲבָהָן, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַנְּבוּאָה. וְכָל אֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה מִינִים הֵם מְאִירִין אֶל הָאֶתְרוֹג, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה; וְעַל־כֵּן נִקְרָא \"פְּרִי עֵץ הָדָר\", כִּי עִקַּר הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְעַל־כֵּן נוֹטְלִין הָאַרְבָּעָה מִינִים בַּיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה (עַיֵּן 'מִצְו?ֹת', אוֹת ה). וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, שֶׁזֶּה גַם־כֵּן בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינִין; וְעַל־כֵּן אוֹמְרִין בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל, שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהַשִּׁיר הַנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל סֻכּוֹת הוּא עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם וְכוּ' וּשְׂמַחְתֶּם\", כִּי הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת (שם אות יב).",
      "en": "94. Yom Kippur is the aspect of the World to Come — which is the purpose that each person of Israel must come to. Namely that they have dominion over the angels. And in order that the angels not be jealous of us and bring us down from this — G-d forbid — one must connect oneself to the roots of the souls of Israel. Which are the aspect of the Throne of Glory — the mother of all life. And the essential is to connect oneself to the tzaddikim and leaders of the generation — under whom all the souls of Israel are divided. And all of this is the aspect of the Sukka that we make after Yom Kippur. For the schach of the Sukka alludes to the Throne of Glory. And the aspect of the leaders of the generation — who shield and cover over all the world. The aspect of \"you are an anointed protecting cherub.\" But there are prominent and known leaders of the generation whose prominence is through falsehood and only through brazenness. And this is what our Sages said — that the schach must grow from the earth and not receive impurity. For the truly prominent and true leader is the aspect of \"grows from the earth\" — namely through lowliness and smallness. The aspect of \"truth shall spring from the earth.\" And as it is written \"and before glory is humility.\" And \"does not receive impurity\" — which is the aspect of brazenness — which is the filth of the serpent — the \"nest of impurity [ kina dimesa'avusa ].\" And therefore one covers with the waste of the threshing floor and winepress. This is the aspect of what our Sages said: \"one appoints a leader over the congregation only if there is a basket of crawling creatures hanging behind him — so that if his mind becomes haughty\" — for the essential holy elevation is through lowliness and smallness as mentioned. But to recognize which are the true leaders that one must connect to — this is through the building of Jerusalem. Namely the building and repair of complete fear that depends on the heart. Which is through drawing the three intellects — which are the aspect of the three Pilgrim Festivals. In order to repair through them the three desires — which are the desires of eating and money and sexuality. And therefore the walls of the Sukka must be two as required — namely of seven handbreadths — and a third even one handbreadth. Which corresponds to the three Pilgrim Festivals — where Pesach and Sukkos are of seven days and Shavuos is one day. And this is what our Sages required — to eat and sleep in the Sukka — and also to bring beautiful bedspreads and beautiful vessels for the beauty of the Sukka. And through this one repairs the three above-mentioned desires — namely: through eating in the Sukka one repairs the desire for eating. And through sleeping in the Sukka one repairs the desire for sexuality. And through one's beautiful vessels — which are one's monetary acquisitions that one brings into the Sukka — through this one repairs the desire for money. And through all of this Jerusalem is built — which is the fear — as mentioned. And through the fear an angel is created who bestows prophecy upon the vessels of prophecy — which are the Cherubim. And therefore the measure of the Sukka is learned — that it must be ten handbreadths high — from the Cherubim that covered over the Ark. And through the prophecy the prayer is redeemed. And then the prayer is in completeness — in the aspect of the word of Hashem which is the root of all. And all the stars receive from there. And therefore the stars must be visible from within the Sukka — namely that one be above the stars and have dominion over them. The aspect of \"the high one He sees.\" As explained in the main text. (ibid., Halacha 5)"
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה חוֹזְרִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהִתְפַּלְלוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כְּדֵין \"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם\", שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה בַּדֵּי עֲרָבוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה גְבוּרוֹת שֶׁלּוֹקְחִין אָז. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל שֶׁהוּא מִנְהַג נְבִיאִים, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה הַנַּ\"ל, בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה; וְעַל־יְדֵי נְבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה - וְעַל־כֵּן מְנַדְּדִין אָז הַשֵּׁנָה וְנֵעוֹרִין כָּל הַלַּיְלָה וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַנְּבוּאָה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּלְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁקּוֹל הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה שֶׁהוֹסִיף רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא־ רַבָּה כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁכָּלוּל מֵהֶם הַשִּׁיר הַנַּ\"ל; וְגַם אוֹמְרִים אָז מִשְׁנֵה־תוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם שֶׁנִּגְמָר בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקְּנָה בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם זָר, שֶׁהֵם הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִין, לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַחַר־כָּךְ בְּשִׂמְחַת־תּוֹרָה מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֶׁבַח גְּדֻלַּת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת נְבוּאָה פָּנִים בְּפָנִים, וְזָכָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּמוֹפְתִים וּבְמוֹרָאִים גְּדוֹלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה; וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת וְהַקְדָּמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּתְחִילִין תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ 'בְּרֵאשִׁית', שֶׁהוּא מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, פָּתַח לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, רַק הוֹדִיעַ לָנוּ מִיָּד שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא \"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים\" וְכוּ', הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהִיא יְסוֹד וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בִּשְׁלֵמוּת מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת - וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל שִׂמְחָתֵנוּ בְּשִׂמְחַת־תּוֹרָה (שם אותיות יג יד).",
      "en": "95. When one merits to complete prayer as mentioned — then all the plants of the field [ siach hasadeh ] return their power into the prayer — which is their root. And this is the aspect of the hisnoatzitzus [scintillation] of Mashiach — as explained in the main text. But one must repair the three things that damage the service of prayer. Namely to guard oneself from the blemish of faith and from the blemish of the covenant and from the blemish of shaming people. And this is alluded to in the taking of the four species. For the Lulav is against the repair of the covenant. And the myrtle [ hadas ] is the aspect of the repair of the holy faith. And the willow branches [ aravei nachal ] — this is the aspect of drawing close even the degraded people who have neither taste nor fragrance. And through this one fulfills what our Sages said: \"do not despise any person.\" The opposite of the blemish of shaming people as mentioned. And through this the prayer is completed. And all the plants of the field return their power into it as mentioned. And therefore one takes the Lulav at the time of the recitation of Hallel. For the four species are also the aspect of the plants of the field that give their power into the prayer. And this is the aspect of the hisnoatzitzus of Mashiach. And this is the aspect of the Esrog. And regarding what one waves during \"Hodu\" and \"Ana\" — see the main text. (ibid.)"
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁמַּתְחִילִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּפָרִים שֶׁנִּפְתָּחִין גַּם לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁין: 'כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים', הַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ\", כִּי עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה עַל הַחַיִּים כָּל־כָּךְ, עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ עַל חַיִּים אֲמִתִּיִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ, וְזֶה עִקַּר בַּקָּשָׁה עַל חַיִּים טוֹבִים שֶׁמְּבַקְשִׁין אָז; וְזֶה 'כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים', הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְתָּבִין וְנִשְׁרָשִׁין הֵיטֵב בְּתוֹךְ סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר שָׁם עִקַּר הַחַיִּים. וּכְשֶׁזּוֹכִין אֲנַחְנוּ לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ זֹאת, אֲזַי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, מְאִירָה וּמַזְהֶרֶת בְּיוֹתֵר וּמַמְשֶׁכֶת הֶאָרָתָהּ עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְנִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה וּמְאִירָה בְּיוֹתֵר, וְנִתְרַבִּין עַל־יְדֵי־זֶה הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים עוֹד בְּיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה עַד אֵין קֵץ, בִּבְחִינַת \"עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ\". וּבְכָל זֶה אָנוּ עוֹסְקִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְכָל זֶה אָנוּ זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁנִּתְתַּקֵּן אָז; וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה אָנוּ עוֹסְקִין בָּזֶה, עַד שֶׁנִּשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנִּכְלֶלֶת בְּהָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, חָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּיוֹם־כִּפּוּר נִכְנָס הַכֹּהֵן־ גָּדוֹל לְתוֹךְ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מְקוֹם הָאֶבֶן־ שְׁתִיָּה, וּמַמְתִּיק מִשָּׁם כָּל הַדִּינִים, וְעַל־יְדֵי־ זֶה מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם סְלִיחַת כָּל הָעֲו?ֹנוֹת. וְאָז כְּשֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִכְלֶלֶת בְּתוֹךְ חָכְמָה עִלָּאָה הַנַּ\"ל, אֲזַי מַשְׁפַּעַת מִשָּׁם לְתוֹךְ כָּל הַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְכָל בְּחִינוֹת שֵׂכֶל לְהַמְתִּיק הַצִּמְצוּם וְהַדִּין הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְזוֹכִין לְעֵצָה שְׁלֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת שֶׁזּוֹכִין אַחַר יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה, בִּבְחִינַת 'וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ'. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלשׁ דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד נֵצַח הוֹד יְסוֹד, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעֵצוֹת כַּיָּדוּעַ; כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָעֵצָה, זֶה בְּחִינַת \"סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת\", בְּחִינַת עֲצָתוֹ נוֹפֶלֶת, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁזָּכִינוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה מְקִימִין סֻכַּת דָּוִד מִנְּפִילָתָהּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְאַחֵד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁסֻּכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, הַיְנוּ בְּחִינַת בִּינָה, אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הָעֵצָה, כִּי אִמָּא עַד הוֹד אִתְפַּשְׁטַת, שֶׁשָּׁם הָעֵצוֹת כַּיָּדוּעַ; וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמָשִׁיחַ: \"וְנָחָה עָלָיו וְכוּ' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה\" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הַחֲסָדִים שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּסֻכּוֹת, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים הַנַּ\"ל וְתִקּוּן הָעֵצוֹת־טוֹבוֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. וְזֶה בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁנּוֹטְלִין בְּסֻכּוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה דְגָלִים שֶׁהֵם כְּלַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְאַחְדוּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם\". וְזֶה בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַלְכוּת דָּוִד־מָשִׁיחַ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ\"ל. וְזֶה שֶׁמְּנַעְנְעִין עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים לְכָל הַו' קְצָווֹת, הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָעֵצָה לְתוֹךְ הַלֵּב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר, וּבְכָל צַד וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנָּפַלְנוּ לְשָׁם נִמְצָא שָׁם גַּם־כֵּן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנֵדַע עֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לָשׁוּב מִשָּׁם. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַנִּעְנוּעִים אָנוּ מַמְשִׁיכִין שָׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת אֶל הַו' קְצָווֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר הַחֲסָדִים אֶל הַמַּלְכוּת - כָּל זֶה מְרַמֵּז עַל הַמְשָׁכַת תִּקּוּן הָעֵצָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחֲסָדִים וּבִנְיַן הַמַּלְכוּת כַּנַּ\"ל (שם הלכה ז).",
      "en": "96. On Rosh Hashana — then the prayer is in the aspect of judgment. And then one extracts from the Sitra Achra all the holiness it swallowed. And the Sitra Achra — which is the aspect of clouds — goes and disappears. The aspect of \"I have wiped away your transgressions like a cloud.\" And this is the aspect of the forgiveness of sins that one merits on Yom Kippur. And then the intellects are repaired anew. Which are the aspect of partitions spread before the desire for immorality — which is the battle of Amalek. And this is the aspect of the Sukka made after Yom Kippur. And the Sukka is the aspect of intellects. And the walls and partitions of the Sukka are three — which is the aspect of the three intellects that are partitions spread before the impurity of Amalek. For the essential subduing of Amalek is through the clouds of glory — which are the aspect of the Sukka — as our Sages said. And through the subduing of the Sitra Achra and the going and disappearing of the clouds — through this His blessed glory is revealed. Which is the aspect of the clouds of glory — the aspect of \"and the glory of Hashem appeared in the cloud.\" And through this the spreading of prophecy is drawn. Which is also the aspect of the Sukka — as explained in the main text. And through the prophecy the imagination [ medame ] is clarified. And this is the aspect of the mitzva of sleeping in the Sukka. For the imagination is the aspect of sleep. And this is that one covers with the waste of the threshing floor and winepress — which is animal feed — which is the aspect of imagination. For through the Sukka the imagination is clarified and repaired. And through the clarification of the imagination one merits to faith. And this is the aspect of the Sukka needing its shade to exceed its sunlight. For sunlight is the aspect of the light of the intellect. And the shade is the aspect of faith. And the essential knowledge of Hashem is only through faith — as is known. And faith is the aspect of shade. The aspect of \"Hashem is your shade [ Hashem tzilecha ].\" And therefore the Sukka — which is the aspect of the clarification of the imagination and the repair of faith — must have its shade exceed its sunlight. And through faith one merits to the gathering of lovingkindnesses [ chasadim ]. Through which will be the renewal of the world in the future. And this is the aspect of the Sukka — which is the aspect of lovingkindnesses — as is known. And also the Sukka alludes to the World to Come — which is the aspect of the renewal of the world in the future. And then the Song that will be aroused in the future will be aroused. From which all the joys in the world flow. For all of them are drawn from the aspect of the joy that will be in the future through this Song. And this is the aspect of the joy of Sukkos — which is the season of our rejoicing. And this is also the aspect of Simchas Beis HaSho'eva . And through the sound of this Song — through this all the fragrances and fears grow. Which are the aspect of the food of the soul [ mezona dinishmasa ]. And through this the food of the body [ mezona d'gufa ] is subdued. And this is the aspect of the mitzva of eating in the Sukka. For then the eating is in the aspect of the food of the soul through the holiness of the mitzva of the Sukka. Through which one merits to the aspect of the sound of the above-mentioned Song. (ibid., Halacha 6)"
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר אָנוּ בּוֹכִין הַרְבֵּה, וְכָל כַּוָּנַת בְּכִיָּתֵנוּ הוּא עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעַלֵּם שֵׁם הַשֵּׁם וְנִסְתַּלְּקוּ הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן, וְהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר; וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין בְּיוֹם־כִּפּוּר לִמְחִילָה וּסְלִיחָה, וַאֲזַי נִגְדָּל שֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ בְּסֻכּוֹת לְמִצְוַת הָאַרְבָּעָה מִינִים, וְהֵם שְׁלשָׁה מִינִים חוּץ מֵהָאֶתְרוֹג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָ\"ה. וּכְמוֹ שֶׁעִקַּר מְאוֹר עֵינַיִם הוּא בְּבַתשׂעַיִן, כְּמוֹ־כֵן עִקַּר הַפְּאֵר וְהַהִדּוּר שֶׁל הָאַרְבָּעָה מִינִים הוּא בְּהָאֶתְרוֹג, שֶׁנִּקְרָא \"פְּרִי עֵץ הָדָר\", בְּחִינַת הַפְּאֵר הַנַּ\"ל (הלכות לולב ה\"א).",
      "en": "97. In the four species of the Lulav — which one waves and with which one recites the Hallel — this is the aspect of the Song that will be aroused in the future. Which is simple — double — triple — quadruple [ pashut kaful meshulash merubbeh ]. And therefore among them there is one Lulav — and two willows — and three myrtles. And the Esrog includes all four. For it corresponds to the final Heh — the aspect of Kingship — which includes all. And it is the aspect of the quadruple song. And therefore the essential taking of the four species is at the time of the recitation of Hallel — which is drawn from the Song that will be aroused in the future. (ibid., os 9, 14)"
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא יוֹם גְּנוּסְיָא דְמַלְכָּא, בְּחִינַת הֻלֶּדֶת וְהִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה. כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, וְכָל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַמַּלְכוּת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וַאֲזַי לוֹבֵשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בִּגְדֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ, בְּחִינַת \"ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ\". וְעַל־כֵּן נוֹפֵל אָז פַּחַד וְיִרְאָה עַל כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ' שֶׁאוֹמְרִים אָז; וַאֲפִלּוּ עַל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק נוֹפֵל אָז יִרְאָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר, עַל־כֵּן נוֹהֲגִין יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לַצַּדִּיקִים. אַךְ לִפְעָמִים עַל־יְדֵי עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נֶחְשָׁךְ הַשֵּׂכֶל, וְאֵין זוֹכִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵאוֹר הַצַּדִּיק; וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר הַצַּדִּיק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הוֹלְכִין הַדִּבּוּרִים בָּאֲוִיר וְנִשְׁמָעִין לְמֵרָחוֹק מְאֹד, בְּחִינַת \"וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת\", עַד שֶׁנִּשְׁמָע גַּם לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ\"ם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּבוּשִׁים בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת מַעֲלָתָם, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁמָע לָהֶם דִּבּוּרִים אֵלּוּ לְמֵרָחוֹק בִּמְקוֹם שֶׁהֵם שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְכָּרִין אֶת מַעֲלָתָן שֶׁהֵם חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְקָדוֹשׁ מְאֹד, וְנִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי־זֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמָם לִמְקוֹר קְדֻשָּׁתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹשְׁכִין גַּם קְצָת מֵהָעַכּוּ\"ם עִמָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, וְנִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וְאָז זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹהֲגִין יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּיְּסִין וּמִתְרַצִּין זֶה עִם זֶה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזָּךְ; וַאֲזַי יְכוֹלִין לְהוֹצִיא הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְהַשְׁמִיעַ עַד לְמֵרָחוֹק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁהוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מְאֹד דַּיְקָא, שֶׁהוּא סִטְרָא דְמוֹתָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ שֶׁהַקּוֹל חָזָק כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנִּשְׁמָע גַּם לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ\"ם, שֶׁהֵם סִטְרָא דְמוֹתָא. וְזֶה בְּחִינַת קִבּוּץ נִדָּחִים שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וּבָאוּ הָאֹבְדִים\" וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב הַנַּ\"ל שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ וְנֶאֱבָד עַד עַתָּה בֵּינֵיהֶם, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִקֶּרֶן הַשּׁוֹפָר - קֶרֶן דַּיְקָא, שֶׁמְּרַמֵּז עַל בְּחִינַת צְדָקָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־כִּפּוּר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הִתְפָּאֲרוּת הַנַּ\"ל; וּבְסֻכּוֹת אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חֲסָדִים פְּנִימִיִּים וּמַקִּיפִים, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי גֹּדֶל הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה, עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה אַחַר־כָּךְ רְצוֹנוֹ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְמַלְכָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַהֲבָה, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ בְּסֻכּוֹת - וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַכִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל, כִּי מִכֻּלָּם מְקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל, אֲפִלּוּ מֵהַפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרוֹג, שֶׁנִּקְרָא \"פְּרִי עֵץ הָדָר\", וְעָלָיו נֶאֱמַר \"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי\" וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, כִּי הוּא מְרַמֵּז עַל כְּלַל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם יָפִים בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִכֻּלָּם מְקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּנַעְנְעִין עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים לְכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּכְלַל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיִּשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁמְּגַלֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת, הַיְנוּ שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ לִקַּח הָאַרְבָּעָה מִינִים בְּיָדֵינוּ וּלְהַרְאוֹת לַכֹּל שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְהוּא מִתְפָּאֵר רַק בָּנוּ, וּבִשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הַכֹּל. וְכָל זֶה נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, כַּיָּדוּעַ, וְהוּא עוֹסֵק לְקָרֵב גַּם הָרְחוֹקִים וְהַגֵּרִים וּלְהַשְׁלִים הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּהֲדַס וַעֲרָבָה, וְאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (שם הלכה ב).",
      "en": "98. The Lulav and its species are the aspect of our weapons of war. As brought in the holy Zohar: \"who conquered? One who holds the weapons of war [ manei krava ].\" And we receive these weapons of war from the powerful truly true tzaddikim — who merited to pray on Rosh Hashana a prayer in the aspect of judgment. Until through this the Sitra Achra is compelled to bring out from its belly and innards all the holiness it swallowed. Through which converts and penitents are made. And this is the aspect of the Lulav — which alludes to the tzaddik themselves. The aspect of \"a tzaddik like the date palm shall flourish.\" And they have the power to pray the prayer in the aspect of judgment as mentioned. Which is the aspect of their rod of power [ mateh uzo ] — which is the aspect of the Lulav. And therefore one blesses primarily \"on the taking of the Lulav.\" And the willow branches [ aravei nachal ] are the aspect of the converts and likewise the sinners of Israel who return to teshuva through this as mentioned. And through this comes the spreading of prophecy. And one merits to complete faith. And this is the aspect of the three myrtles [ hadassim ] — which correspond to the three Patriarchs — who are the root of the souls of Israel — from which the prophecy is drawn. And all these three species illuminate toward the Esrog — which is the aspect of Kingship — the aspect of faith. And therefore it is called \"the fruit of the beautiful tree [ peri eitz hadar ].\" For the essential beauty and splendor of the Congregation of Israel is the holy faith they have. And therefore one takes the four species specifically in the hands. For the essential repair of faith is through the hands — which are the instruments of deed — see the section on Mitzvos os 5. And through all of this one merits to draw the Song that will be aroused in the future — which is simple — double — triple — quadruple. Which is also the aspect of the four species. And therefore Hallel is recited with them — which is also drawn from the above-mentioned Song. And therefore the essential joy of Sukkos is with the four species — as it is written \"and you shall take for yourselves — and you shall rejoice.\" For this Song is the root of all the joys. (ibid., os 12)"
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה הוּא בְּחִינַת \"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם\" וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי אָז הוּא גְּמַר הַחֲתִימָה מֵהָעֵסֶק שֶׁהִתְחַלְנוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַחֲזֹר וְלִצְעֹק מֵעֹמֶק הַלֵּב, בִּבְחִינַת \"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'\", בִּכְדֵי לַחֲזֹר וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְתַקֵּן בְּהוֹשַׁעְנָא־רַבָּה. וְעַל־כֵּן לוֹקְחִין אָז הָעַרְבֵי־נַחַל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֵצַח וָהוֹד, בְּחִינַת רַגְלַיִן, בְּחִינַת עֵצוֹת. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים 'הוֹשַׁעְנוֹת', כִּי צוֹעֲקִין וּמִתְפַּלְלִין אָז הַרְבֵּה 'הוֹשַׁעְנָא', שֶׁהִיא רַק צְעָקָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה גְדוֹלָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּרִים מִבַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים, רַק שֶׁצּוֹעֵק מֵעֹמֶק הַלֵּב 'הוֹשַׁעְנָא', וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת שֶׁקְּרוּיִים יְשׁוּעוֹת, כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה לְכָל אֶחָד הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת \"וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ\", וְזֶה בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא שֶׁצּוֹעֲקִין אָז (הו\"ר ה\"א).",
      "en": "99. On Hoshana Rabba one returns to draw the power of the prayer in the aspect of judgment that was prayed on Rosh Hashana. As brought in the holy Zohar: \"then — 'and Yitzchak returned and dug the wells of water.'\" Which alludes to what was mentioned above. Which is the aspect of the five branches of willow [ chamisha badei aravos ] — which correspond to the five powers [ gevuros ] one takes then. And therefore our Sages said it is a custom of the prophets. For from there — from the aspect of the above-mentioned power of the prayer — comes the spreading of prophecy. And through prophecy the imagination is clarified — which is the aspect of sleep. And therefore one banishes sleep and stays awake the entire night and engages in Torah — which is the aspect of the totality of prophecy. And all of this in order to clarify the imagination. Through which one merits to complete faith. And to the Song that will be aroused in the future. Whose sound is the aspect of the rebuke of Moshe — which added a good fragrance to the souls of Israel through his rebuke. And therefore on the night of Hoshana Rabba the entire book of Tehillim is recited — which is composed of ten kinds of melody — which is composed of the above-mentioned Song. And also Mishneh Torah is recited then — which is the aspect of the rebuke of Moshe — as our Sages said. And this is the aspect of the repair of the seal within seal completed on Hoshana Rabba. Namely the holy faith is completed and repaired in the aspect of seal within seal — so that no stranger — who are the deniers and heretics — can ever touch the holy faith. And this is the aspect of what afterward on Simchas Torah the holy Torah is completed in the praise of the greatness of Moshe our teacher. Who merited to the completeness of prophecy face to face. And merited to receive the Torah through great signs and awesome wonders. Through which Israel merited to the clarification of the imagination. And through this they merited to complete faith in the renewal of the world — without any investigations and wisdoms and external introductions whatsoever. Which is the aspect of what one immediately begins afterward with \"Bereishis.\" Which is what Moshe our teacher opened the Torah for us with — without any investigations and wisdoms at all. Rather he informed us immediately the root and foundation of the holy faith — which is \"In the beginning G-d created\" — namely the faith in the renewal of the world. Which is the foundation and essential of the entire Torah. And through the complete revelation of this holy faith — one draws the aspect of the Song that will be aroused in the future — which is the root of all the joys. And this is the aspect of the greatness of our joy on Simchas Torah. (ibid., os 13, 14)"
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עוֹסְקִין לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. הֲגַם כִּי לֹא הָיוּ אָז בָּעוֹלָם חֲכָמִים אֲחֵרִים חוּץ מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם בּוֹ בְּעַצְמוֹ הָיוּ כְּלוּלִים כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה גַם־כֵּן צַדִּיק וְחָכָם גָּדוֹל, וְהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁהַפֵּרוּשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת אָסוּר וּנְגִיעָה מֻתֶּרֶת, וְלִזָּהֵר לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטוֹ כְּפִי אֲשֶׁר הֵבִין אֶת כַּוָּנַת דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהֵם שָׁמְעוּ לַעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁבָּא וְהִטְעָה אוֹתָם מִן הַפֵּרוּשׁ הָאֱמֶת, עַד שֶׁבַּתְּחִלָּה הוֹסִיפוּ עַל הַצִּוּוּי וְאָסְרוּ גַּם הַנְּגִיעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁסָּרוּ לְיָמִין, וְאַחַר־כָּךְ סָרוּ לִשְׂמֹאל וְהִתִּירוּ לְעַצְמָם אַף הָאֲכִילָה, וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב \"לֹא תָסוּר וְכוּ' יָמִין וּשְׂמֹאל\", וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת מוֹתָרוֹת, וְנִתְבַּלְבֵּל הַדַּעַת וְהַמֹּחַ וְנִפְגְּמָה הָעֵצָה הָאֲמִתִּית. וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר עוֹסְקִים לְתַקֵּן זֹאת, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים לְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הָאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה, וְהָעִקָּר עוֹסְקִין בָּזֶה מֵרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְעַל־כֵּן בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, שֶׁהוּא סָמוּךְ לִגְמַר הַתִּקּוּן, כְּדֵין \"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם\", כִּי צְרִיכִין לַחֲזֹר וְלַחְפֹּר וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַמַּיִם טְהוֹרִים הַנַּ\"ל בִּכְדֵי לְתַקֵּן הָעֵצוֹת בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת הָעַרְבֵי־נַחַל שֶׁלּוֹקְחִין אָז, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֵצַח וָהוֹד, בְּחִינַת עֵצוֹת, וְצוֹעֲקִין עֲלֵיהֶם הוֹשַׁעְנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הַיְשׁוּעָה כַּנַּ\"ל. וְאָז זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת, שֶׁאָז הוּא עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן וּבִנְיַן הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא עַל־ יְדֵי נֵצַח וָהוֹד כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצוֹת בִּשְׁלֵמוּת; כִּי עִקַּר קִיּוּם הַמַּלְכוּת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא עַל־יְדֵי יוֹעֲצָיו הַטּוֹבִים - וְעַל־כֵּן עִקַּר חֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֵצוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָעֵצָה בִּשְׁלֵמוּת, אָז יִתְאַחֵד גַּם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב \"וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד\". וְזֶה שֶׁמַּזְכִּירִין גֶּשֶׁם בִּשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת, כִּי אָז נִמְשָׁךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת הַמַּיִם טְהוֹרִים הַנַּ\"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּכְלֶלֶת בְּחָכְמָה עִלָּאָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹלֶה אָז לַתּוֹרָה, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה וְזֶה בְּחִינַת הַסֵּפֶר־תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְעַל־כֵּן אָז נִכְלָלִין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כָּל אֶחָד עִם חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה; וְאָז יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁלֵמוּת וְנִכְלֶלֶת בְּתוֹךְ הָאֶבֶן־ שְׁתִיָּה, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד, בְּחִינַת \"אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח\" - וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁשְּׂמֵחִין בְּשִׂמְחַת־תּוֹרָה (שם ה\"ב; ועי' ר\"ה ה\"ז, אות לה).",
      "en": "100. On Rosh Hashana the essential service is to repair the holy faith. And the essential faith is through faith in the sages. And this is the aspect of the teshuva begun on Rosh Hashana — which is the first day of the Ten Days of Teshuva. And the essential teshuva is for the blemish of faith in the sages — which is the foundation of the entire Torah. And through the teshuva for the blemish of faith in the sages — through this the holy books of Torah multiply. And this is the aspect of the books also opened above on Rosh Hashana — for it is all one. And this is what we request: \"write us in the Book of Life [ kasveinu b'sefer hachaim ].\" Namely the holy books of Torah — where is the root of the souls of Israel and from there all our vitality. As it is written: \"for it is your life and the length of your days.\" For the essential of all our requests during these days for life — the essential of our intention is for true life. Namely to merit to live and fulfill all the words of the holy Torah which is our life. And this is the essential request for good life that we ask then. And this is \"write us in the Book of Life\" — namely that we merit to be written and well rooted within the books of the holy Torah. Where is the essential life. And when we merit to accomplish this our request — then the holy Torah — which is the root of the souls of Israel — shines and radiates more greatly. And draws its illumination upon the souls of Israel. Until one merits through this to truly innovate novelties in the holy Torah. And through this the holy books multiply even more. And the Torah is completed and shines even more. And the holy books multiply even more through this. And so it goes around endlessly. The aspect of \"of making many books there is no end.\" And in all of this we engage on Rosh Hashana. And all of this we merit through the faith in the sages repaired then. And likewise during the entire Ten Days of Teshuva we engage in this. Until the Torah is so completed that it is included within the Foundation Stone [ Even Shesiya ] — which is the aspect of the Holy of Holies — supernal wisdom — the encompassing intellect. Through which all the judgments are sweetened. Which is the aspect of what on Yom Kippur the High Priest enters the Holy of Holies — the place of the Foundation Stone — and sweetens from there all the judgments. And through this he draws from there the forgiveness of all the sins. And then when the holy Torah is included within the above-mentioned supernal wisdom — it influences from there into all the particular individual intellects. So that each aspect of intellect has the power to sweeten the contraction and judgment relevant to it. And through this we merit to the sweetening of all the contractions and merit to complete counsel. And this is the aspect of Sukkos merited after Yom Kippur — which is the aspect of the repair of counsel through the mitzva of the Sukka. The aspect of \"spread over us Your Sukka of peace and repair us with good counsel from before You.\" And this is the aspect of the three walls of the Sukka — which correspond to Netzach — Hod — Yesod — where is the root of the counsels — as is known. For through the blemish of faith in the sages — through which the counsel was blemished — this is the aspect of \"the fallen Tabernacle of David\" — the aspect of his counsel falling. And through the repair of faith in the sages that we merited during these days — through this we raise the Tabernacle of David from its fall. For through this the Kingship of the House of David is repaired and unified — as explained in the main text. And this is the aspect of what is brought elsewhere — that the Sukka is the aspect of the mother who covers the children — the aspect of Bina — the supernal mother — where is the root and source of counsel. For mother extends until Hod — where are the counsels — as is known. And this is what is written about Mashiach: \"and the spirit of Hashem rested upon him — the spirit of wisdom and understanding — the spirit of counsel and might.\" And this is the aspect of the lovingkindnesses drawn on Sukkos — as brought in the Kavanos . Namely the aspect of the sweetening of all the above-mentioned judgments and contractions and the complete repair of the good counsels. For the essential lovingkindness and salvation of each person is when one merits to complete counsel in all that one needs — in spirituality and in physicality. And this is the aspect of the four species taken on Sukkos — which correspond to the four banners [ degalim ] — which are the totality of the tribes of Israel. Which is the aspect of the unification of the Kingship of the House of David that will be in the future. As it is written \"and one king shall be over all of them.\" And this is the aspect of the Esrog — which alludes to the Kingship of David-Mashiach. For all of this is the aspect of the completeness of the repair of counsel as mentioned. And this is that one waves with the four species to all the six directions. Namely one draws the counsel into the heart — in order to know how to conduct oneself in each matter. And in every direction and place to which one has fallen — one finds Hashem also there and knows complete counsel how to return from there. And this is what is explained in the Kavanos — that through the wavings we draw the roots of the lovingkindnesses in the da'as toward the six directions in order to draw and illuminate the lovingkindnesses toward the Kingship. All of this alludes to the drawing of the repair of counsel — which is the essential lovingkindnesses and the building of Kingship as mentioned. (ibid., Halacha 7)"
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "שְׁמוֹנֶה הַזָּאוֹת שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר שֶׁהָיָה מַזֶּה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, וְהָיָה מוֹנֶה \"אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם\" וְכוּ' - עַיֵּן 'חֲנֻכָּה', אוֹת כט.",
      "en": "101. On Rosh Hashana and Yom Kippur we cry greatly. And all the intention of our crying is over the exile of the Shechina and the destruction of the Temple. Which is through the concealing of the Name of Hashem and the departure of the luminaries of light. Which are the aspect of the three colors of the eye [ telat gavnin d'eina ] and the pupil of the eye [ bas ayin ]. And they are the aspect of the intellects of tefilin — which are called glory [ pe'er ]. And through this we merit on Yom Kippur to forgiveness and pardon. And then the Name of Hashem is magnified. And through this we merit afterward on Sukkos to the mitzva of the four species. And they are three species besides the Esrog. Which is the aspect of the three colors of the eye and the pupil of the eye. Which are drawn at their root from the four letters of Havaya. And just as the essential light of the eyes is in the pupil of the eye — likewise the essential beauty and splendor of the four species is in the Esrog — which is called \"the fruit of the beautiful tree [ peri eitz hadar ].\" The aspect of the above-mentioned glory. (Hil. Lulav, Halacha 1)"
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "בְּיוֹם־כִּפּוּר נִכְנָס הַכֹּהֵן־גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים, מְקוֹם נְקֻדַּת אֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וִיסוֹדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת \"אֶבֶן שְׁתִיָּה - שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם\". וְעַל־כֵּן הָיָה עוֹמֵד שָׁם הָאָרוֹן וְלוּחוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר נְקֻדַּת הָאֱמֶת, בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת. וְעַל־כֵּן שָׁם הָיָה יָכוֹל הַכֹּהֵן־גָּדוֹל לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם וּלְהוֹצִיאָם מֵהַחשֶׁךְ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין וּמַמְשִׁיכִין עַצְמָן לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, אֲזַי הָאֱמֶת מֵאִיר אֵיךְ לָצֵאת מֵהַחשֶׁךְ שֶׁל הָעֲו?ֹנוֹת, וַאֲזַי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים רוֹאִין אֶת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַחשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְיוֹצְאִין עַל־יְדֵי זֶה מֵחשֶׁךְ לְאוֹר, וְאָז נִתְבַּטְּלִין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת (הל' חנוכה הלכה ו, אות ב).",
      "en": "102. Rosh Hashana is the birthday of the King [ yom genuseya d'malka ] — the aspect of the birth and revelation of the Kingship revealed on Rosh Hashana. For on Rosh Hashana the world was created. And all of Creation was for the sake of the delights and the glorying that Hashem receives from Israel. Which is the aspect of the birth of Kingship. For there is no king without a people. And then Hashem as it were dons His garments of glory. The aspect of \"Hashem reigns — He has donned grandeur.\" And therefore fear and awe then falls upon all. Which is the aspect of \"and therefore place Your dread\" recited then. And even upon the fiery ministers of the sky [ shinanei shachak ] great fear falls then through this. And since the essential revelation of the glory of Israel is through the tzaddik of the generation — therefore Israel practice to travel for Rosh Hashana to the tzaddikim . But sometimes through the murkiness of one's deeds the intellect is darkened. And one does not merit to receive and draw from the light of the tzaddik . And the repair for this is through charity. Through which a calm and clear air is made. And through this when the tzaddik speaks words of faith — the words go through the air and are heard from very far away. The aspect of \"and its hearing goes throughout all the provinces.\" Until it is heard even by the good concealed among the nations. Which is the aspect of sparks of the souls of Israel concealed among them — until they forgot their greatness. And now through these words being heard to them from afar in the place where they are — through this they remember their greatness — that they are portions of the souls of Israel — coming from a very high and holy place. And they are drawn through this to return to their place — to the source of their holiness. And through this they also pull some of the nations with them. Which is the aspect of converts who convert. And through this the blemish of the altar is completed. And the intellect is completed. And then one merits to see the light of the tzaddik and receive from it fear and love through the revelation of the glory that the tzaddik reveals. And this is the aspect of the charity that Israel practices to multiply during these days. And all of Israel appease and reconcile one with another. Which is all the aspect of the calm and clear air. And then one can bring out the holy voice to be heard from very far away. Which is the aspect of the sound of the Shofar that goes and strengthens very greatly. Which is the side of death [ sitra d'mosa ] — as brought in the holy Zohar. Namely the sound is so strong that it is heard even by the good concealed among the nations — who are the side of death. And this is the aspect of the ingathering of the dispersed made through the Shofar. As it is written \"and the lost ones will come.\" Namely the aspect of the above-mentioned good that was concealed and lost among them until now. And now it returns to holiness through the sound going out from the horn of the Shofar — the horn specifically. Which alludes to the aspect of charity — as explained in the main text. But from Rosh Hashana until Yom Kippur is the aspect of the revelation of fear — which is revealed through the revelation of the above-mentioned glory. And on Sukkos we merit to draw inner and encompassing lovingkindnesses — as brought in the Kavanos . Namely that through the greatness of the revelation of fear that was until now — through this Hashem afterward reveals His will and love that He has with each one. And gives them gifts as is the manner of kings on the birthday of the King. Which is the aspect of the revelation of love — which is drawn on Sukkos. And this is the aspect of the mitzva of the four species — which includes all the groups of Israel. As our Sages said. For from all of them Hashem receives great glory. And even from the most degraded of Israel. And this glory is the aspect of the splendor of the Esrog — which is called \"the fruit of the beautiful tree.\" About which is said \"you are entirely beautiful my beloved\" — as is known. For it alludes to the totality of the Congregation of Israel — all of whom are beautiful in the eyes of Hashem. And Hashem receives great glory from all. For whose sake were all the wills of all of Creation. Which is the aspect of waving with the four species to all six directions — to show that the entire world and its fullness — everything that exists within the totality of the six directions upward and downward — all of it is only for the sake of the glory that Hashem receives from Israel. And this itself is the aspect of the will that Hashem reveals to each one and gives them gifts. Namely He commanded us to take the four species in our hands and show all that we are His people and He glorifies only in us. And for our sake everything was created. And all of this is revealed through the tzaddik — who is the aspect of the Lulav — as is known. And he engages to draw close also the distant ones and the converts and to complete the altar. Which is alluded to in the myrtle and the willow. And the Esrog is the aspect of the totality of the glory — as all of this is explained in the main text. (ibid., Halacha 2)"
    },
    {
      "index": 51,
      "he": "מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה דְּבַשׁ, עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹתִיּוֹת קב, קד.",
      "en": "103. On Hoshana Rabba it is the aspect of \"and Yitzchak returned and dug the wells of water\" — as brought in the holy Zohar. For then is the completion of the sealing from the engagement begun on Rosh Hashana. And therefore one must return and cry out from the depth of the heart. The aspect of \"from the depths I called to You Hashem.\" In order to return and reveal the holy counsels — which is the aspect of the seal within seal that we engage to repair on Hoshana Rabba. And therefore one then takes the willow branches [ aravei nachal ] — which are the aspect of Netzach and Hod — the aspect of feet — the aspect of counsels. And therefore they are called \"Hoshannas [ Hoshannas ]\" — for one cries out and prays then much \"Hoshana [ hoshana ].\" Which is only a cry from the depth of the heart — like one who is in great trouble and cannot speak any words of requests and supplications. Only they cry from the depth of the heart \"Hoshana.\" And through this the holy counsels are revealed — which are called salvations. As is known. For the essential salvation of each person is when one merits to the complete revelation of the counsels. The aspect of \"and salvation in much counsel.\" And this is the aspect of the Hoshana cried out then. (Hoshana Rabba, Halacha 1)"
    },
    {
      "index": 52,
      "he": "כְּשֶׁחוֹטֵא הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא סוֹתֵר גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם וְיוֹרֵד אֶל הַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, כָּל אֶחָד כְּפִי עֲו?ֹנוֹתָיו, וַאֲזַי הוּא רָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ גְּבוּל לַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט חוּץ לַגְּבוּל, בִּבְחִינַת \"וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן\". אַךְ כְּשֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, לִבְחִינַת 'אַיֵּה', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּנְיַן הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ; וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֲבִין גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁגַּם כָּל מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים נִתְהַפְּכוּ וְנִכְנְסוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ\"ל. וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁאָז זוֹכִין לִבְחִינַת 'אַיֵּה' וְאָז נִתְרַחֲבִין גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ עוֹשִׂין סֻכּוֹת חוּץ לַבַּיִת, הַיְנוּ שֶׁנִּתְרַחֵב גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אַיֵּה', עַד שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת הַקְּדֻשָּׁה גַּם בַּחוּץ, שֶׁגַּם שָׁם נַעֲשׂוּ מְחִצּוֹת הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת \"וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ\", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ\"ל. וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כַּיָּדוּעַ, כִּי בְּיַעֲקֹב נֶאֱמַר \"וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה\" וְכוּ', בְּחִינַת הַרְחָבַת גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת נַחֲלַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כִּי הַכֹּל נִכְנָס וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה עַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ\"ל (הלכות בשר בחלב הלכה ג).",
      "en": "104. On Rosh Hashana one engages to repair the sin of Adam the first — who blemished through eating from the Tree of Knowledge. Whose essential blemish was through the blemish of faith in the sages. Even though at that time there were no other sages in the world besides him — even so within him were included all the souls of the tzaddikim . And he himself was also a tzaddik and a great sage. And he needed to be strong in his mind and believe in himself that the plain interpretation was the simple meaning — that eating from the Tree of Knowledge is forbidden and touching is permitted. And to be careful to listen to the words of Hashem and fulfill them according to their plain meaning — as he understood the intention of the words of Hashem. And they listened to the counsel of the serpent who came and misled them from the true interpretation. Until at first they added to the commandment and forbade also touching — which is the aspect of turning to the right. And afterward they turned to the left and permitted themselves also the eating. And transgressed what is written \"do not deviate to the right or to the left.\" And through all of this they fell to the aspect of excesses. And the da'as and the intellect became confused and the true counsel was blemished. And the tzaddikim of every generation engage to repair this — to draw the aspect of pure waters to purify the world from these excesses and to repair the aspect of faith in the sages in completeness. Until through this they merit to complete counsel. And the essential is that one engages in this from Rosh Hashana until Shemini Atzeres. And therefore on Hoshana Rabba — which is close to the completion of the repair — \"and Yitzchak returned and dug the wells of water.\" For one must return and dig and draw the aspect of the above-mentioned pure waters in order to repair the counsels in completeness. And this is the aspect of the willow branches [ aravei nachal ] taken then — which are the aspect of Netzach and Hod — the aspect of counsels. And one cries out Hoshannas about them. For this is the essential salvation as mentioned. And then one merits afterward to Shemini Atzeres. Which is the essential completion of the repair and the building of Kingship. Which is through Netzach and Hod — as is known. Which is the aspect of the complete repair of the counsels. For the essential sustaining of Kingship even in the physical is through its good counselors. And therefore the split of the Kingship of the House of David was through the blemish of the counsels — as explained in the main text. And in the future — when the counsel is repaired in completeness — then also the Kingship of the House of David will be unified. As it is written \"and they shall no longer be divided into two kingdoms.\" And this is that rain is mentioned on Shemini Atzeres. For then the aspect of the above-mentioned pure waters is drawn in completeness. Through which one merits to faith in the sages in completeness. Through which the Torah has completeness until it is included within the supernal wisdom. And through this all the contractions and all the judgments are sweetened — and great joy is made through this. The aspect of \"the light of the righteous rejoices.\" And this is the aspect of the greatness of the joy rejoiced on Simchas Torah. And this is the aspect of what each person of Israel ascends to the Torah then. For each person of Israel has a portion in the Torah. And this is the aspect of their Torah scroll. And therefore then all of Israel are included together within the holy Torah — each one with their portion they have in the Torah. And then the Torah has completeness and is included within the Foundation Stone — the aspect of supernal wisdom. And through this all the contractions and all the judgments are sweetened. And great joy is made through this. The aspect of \"the light of the righteous rejoices.\" And this is the aspect of the greatness of the joy rejoiced on Simchas Torah. (ibid., Halacha 2; and see Rosh HaShana, Halacha 7, os 35)"
    },
    {
      "index": 53,
      "he": "גַּם כִּי עַל־יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּתּוֹסְפוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְיוֹם־כִּפּוּר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁגַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִין בַּחוּץ, בִּבְחִינַת \"תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת\", נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין גַּם־כֵּן בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סֻכּוֹת, שֶׁנִּתְרַחֵב גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה גַּם בַּחוּץ כַּנַּ\"ל (שם אות ד).",
      "en": "105. The eight sprinklings of Yom Kippur that the High Priest would sprinkle when he entered the Holy of Holies — and he would count \"one — and one — one and two\" — see the section on Chanuka os 29."
    }
  ]
}