Purim — Part 3 (Entries 70–93)
Purim — Part 3 (Entries 70–93)
Source: https://ajew.org/reader/otzar-hayirah/3/35

Segment 1
HE:
עֲמָלֵק הוּא הַסָּמֶךְ־מֵם וְהוּא הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר קִנְאָתוֹ וְקִטְרוּגוֹ הוּא עַל הָרְחוֹקִים הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" וְכוּ', שֶׁהֵם הַחֲלוּשֵׁי־ כֹחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן, וְרַק עֲלֵיהֶם בָּא עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם חַיָּבִים גְּדוֹלִים, כִּי לֹא כָּבְשׁוּ אֶת תַּאֲוָתָם, וּבְוַדַּאי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאִם הָיוּ רוֹצִים הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ירמיה יג) "וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אֲלֻפִים לְרֹאשׁ", אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים תָּמִיד, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא מְרַחֵם עַל אֵלּוּ הַחֲלוּשֵׁי־כֹחַ הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְלוֹחֵם בִּשְׁבִילָם בְּכָל עֵת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּמִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעֲמָלֵק רוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ גַּם עַל אֵלּוּ שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּמְקָרְבָם תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, עַל־כֵּן הוּא מִתְחַכֵּם בְּעַרְמִימִיּוּתָיו וְעוֹשֶׂה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בְּכָל דּוֹר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמַטְעֶה אֶת הָעוֹלָם בְּכַמָּה מִינֵי רַמָּאוּת וּבְכַמָּה הוֹכָחוֹת, עַד שֶׁכּוֹפְרִין וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק כְּלָל. וְזֶהוּ עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר (הלכות מתנה, הלכה ג, אות ד).

EN:
70. On Purim — when the shell of Amalek is subdued and the holy spirit of life [ ruach chayim dikdusha ] of the aspect of Mordechai intensifies. Then it is a great mitzva to eat and to multiply in the feast. For then the eating is in great holiness. In the aspect of the completion of the deficiencies — through the holy spirit of life drawn from the truly true tzaddik . And this is the aspect of "and the sending of portions [ u'mishloach manos ]" — and so forth. For the portions of Purim — which are the foods of Purim — which are the aspect of the holy spirit of life that one receives from the tzaddik — they are sent from one to their companion as an agency [ shlichus ]. For there are several who are distant from the tzaddik . And cannot receive the spirit of life from the tzaddik directly. Therefore one receives from their companion and their companion from their companion. And they receive from one another. And they illuminate to one another the spirit of life. Until the spirit of life from the tzaddik — who is the aspect of Mordechai — who then illuminates with a great and wondrous light for all the world — is drawn to all of them. Until the illumination reaches the ultimate of the world of action. As is brought in the Pri Etz Chaim . Until each and every one — even those very distant from the tzaddik — also receives the spirit of life from him. Through one receiving from their companion as agency. And this is the aspect of "and gifts to the poor [ u'matanos la'evyonim ]." For the essential of connecting to the tzaddik — to receive the spirit of life from him — is through charity. As explained in the main text. And this is the aspect of the immensity of the joy of Purim. For the essential magnification and intensification of the holy spirit of life is in the aspect of joy. And this is also the aspect of the intoxication of Purim and the mitzva of reading the Megilla — as explained in the main text. (ibid., os 16, 17, 18, 20, 21, 22)

Segment 2
HE:
מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־ בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, הֵם כְּמוֹ בְּחִינַת אוֹתָם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִים בַּמִּדְבָּר עִם הָעַנְנֵי־כָבוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה לַעֲמָלֵק שׁוּם שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם; רַק אֵלּוּ שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מִחוּץ לְבֵית הַקְּדֻשָּׁה, עַל אֵלּוּ מִתְגַּבֵּר הָמָן־ עֲמָלֵק וְרוֹצֶה לְכָבְשָׁם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְלִבְלִי לְהַנִּיחָם לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם, לָשׁוּב לְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה דִקְדֻשָּׁה, כִּי עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת הָ"רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת". אַךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֵלּוּ הָאַבְנֵי קֹדֶשׁ הַנִּשְׁפָּכִים וּמִתְגַּלְגְּלִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, לְהוֹצִיאָם מֵרְשׁוּת עֲמָלֵק לְהַכְנִיסָם אֶל בֵּית הַקְּדֻשָּׁה. אַךְ עֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל־דָּבָר, מְעַרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם מְאֹד עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַטֵגוֹרְיָא, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע בְּשׁוּם אֹפֶן הֵיכָן הָאֱמֶת, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְדַּמֶּה לְהָאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ לְבַל תֹּאבַד תִּקְוָתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת, וְלִזְעֹק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיֵּדַע בְּמִי לְהִתְדַּבֵּק, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְעַל שֶׁגָּרַם חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אוֹ שֶׁמְּעַכֵּב בִּנְיָנוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְיִצְעַק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי לוֹ לִצְעֹק עַל נַפְשׁוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ שֶׁל אֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה", כִּי הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֵיךְ נִתְעַרְבֵּב הָעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי קְלִפַּת הָמָן־ עֲמָלֵק עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת, וְאָז: "וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וְכוּ' וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה", וְכֵן עָשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם־כֵּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לְהַפִּיל אֶת הָמָן־ עֲמָלֵק, וְנִתְגַּלָּה גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מָרְדְּכַי, בִּבְחִינַת "וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ" וְכוּ'. וְזֶה "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה", בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה).

EN:
71. The wicked Haman — may his name be erased — wanted to nullify — G-d forbid — the illumination of the hands and feet [ yadayim v'raglayim ]. Through which is the essential repair of the faith — as explained in the main text. And since the essential drawing of this illumination is through charity. Therefore he said "and ten thousand talents of silver I will weigh" — and so forth. To nullify the power of the shekels of Israel — as per our Sages. Namely — for he wanted to nullify the power of the charity of Israel. And therefore when Mordechai and Esther merited — who are themselves the aspect of the above-mentioned illumination — to cast him down. They commanded to fulfill on Purim the sending of portions each man to his companion and gifts to the poor. And gifts to the poor is the aspect of charity. And the sending of portions each man to his companion is the aspect of the repair of acts of lovingkindness [ gemilus chasadim ]. Through which is the essential drawing of the above-mentioned illumination of the hands and feet — as explained in the main text. (Hil. Erev, Halacha 2, os 9; and see the section on Charity os 69)

Segment 3
HE:
בְּפוּרִים נִתְגַּלֶּה אוֹר גָּדוֹל מְאֹד מַה שֶּׁאֵין נִתְגַּלֶּה בְּשׁוּם זְמַן, וְהָאוֹר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת מָרְדְּכַי, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה סוֹד "וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ" וְכוּ'; הַיְנוּ, שֶׁאָז בְּפוּרִים אָנוּ זוֹכִין שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְאָז זוֹכִין לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִן הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקָרֵב כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַצַּדִּיק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִן הַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִלֵּי דִשְׁטוּתָא וּבְדִיחוּתָא וּבְשִׂיחַת חֻלִּין וְלִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, וְאָז דַּיְקָא זוֹכֶה לְקַבֵּל מֵהַחֶסֶד־חִנָּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה כָּל הַפְּשׁוּטִים וּמְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הָרְחוֹקִים, אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַחֶסֶד־חִנָּם הוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא "וְרַב חֶסֶד", כַּמּוּבָא, כִּי הוּא חֶסֶד גָּדוֹל מְאֹד שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין יִשְׂרָאֵל בְּפוּרִים לַעֲסֹק בְּמִלֵּי דִשְׁטוּתָא בְּכַמָּה מִינֵי עִנְיָנִים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאָז נִתְגַּלָּה הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, בְּחִינַת הַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּעֵת שֶׁבָּטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה, בְּחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ קִיּוּמָהּ, וְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד הַזֶּה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיס בָּהֶם קִיּוּם הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן בְּפוּרִים זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, בְּחִינַת "קִיְּמוּ וְקִבְּלֻ", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן בְּפוּרִים, כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד נוֹתְנִין לוֹ - זֶה בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז לַכֹּל, וְעַל־כֵּן כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל מַתְּנַת חִנָּם נוֹתְנִין לוֹ (שם אות יא).

EN:
72. Amalek has always been a strap of chastisement for Israel. For he intensifies against the holy knowledge [ da'as hakadosh ] that the tzaddik engages in — to illuminate in children and students. In particular then in the days of Achashvairosh — when they benefited from the feast of that wicked one — and so forth. Through all of which they blemished the holy knowledge even more greatly. And therefore Haman — may his name be erased — thought that he had the power to overcome Israel — until to destroy — G-d forbid. But "Hashem will not abandon them into his hand." For then Mordechai and Esther were found. And likewise in every generation truly true tzaddikim are found who are in their aspect. And they know well what happens to each and every one. The aspect of "and Mordechai knew everything that had happened." And they introduce into the hearts of Israel not to despair of the mercies. Rather to cry and call out to Him until Hashem looks down and sees from heaven. For they draw the holy and very high knowledge. Which is the aspect of the totality of son and student [ ben v'talmid ]. And it is the aspect of the Jubilee — the aspect of freedom [ dror v'chairus ]. Which is the aspect of Mordechai — "pure myrrh [ mor deror ]" — from the language of freedom and liberty. And through this knowledge they can illuminate even upon the very low and very fallen — in the ultimate of the descent — not to despair of the mercies. For Hashem is also with them and among them and adjacent to them. For "the fullness of all the earth is His glory." Until through this all the distant ones can draw close to Hashem. The aspect of "and many from the nations of the land converted." And therefore Purim is the aspect of Yom Kippur — as is brought in the Tikkunim: "Yom KiPurim" — like Purim. For this holy knowledge that shines on Purim is the aspect of the Jubilee — the aspect of Yom Kippur. (Hil. Shutfim b'Karka, Halacha 5, os 20, 21, 22)

Segment 4
HE:
עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה וְהַבַּסּוֹמֵי שֶׁל פּוּרִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרֹאשׁ דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, בְּחִינַת 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל לְגַמְרֵי בְּחִינַת הָ"רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", וּמִתְגַּבְּרִין בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, עַד שֶׁעוֹלֶה גַם הַטּוֹב שֶׁבִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה (שם אות טו).

EN:
73. Amalek is the Samech-Mem [the adversary]. And he is the great prosecutor against Israel. And the essential of his jealousy and his prosecution is against the distant ones who wish to draw close to Hashem. The aspect of "and he attacked the stragglers behind you." Who are the weak of strength among Israel — that the cloud would eject. And it was only against them that Amalek came to fight. And even though in truth they are great sinners — for they did not conquer their desires. And certainly free choice is free for each and every one. And if they had wished they would have overcome them. And about them it is said (Yirmiyah 13): "and you yourself taught them over you — as chiefs to the head." Even so Hashem is always full of compassion. And sends us in every generation a truly true tzaddik who has compassion on these weak of strength — who are very distant from the holiness. And fights for them at all times in the war of Amalek. And endeavors with all his power to bring them close to Hashem. And since Amalek sees that he has no power even over those who are drawing close to the truly true tzaddik — for the tzaddik gives them life through all the falls in the world and draws them close to Hashem always in every place they are. Therefore he uses his cunning with his stratagems and stirs up great dispute in every generation against this truly true tzaddik . And misleads the world with many kinds of deception and many proofs. Until they deny and dispute the truly true tzaddik and say of him that he is not a tzaddik at all. And this is the essential war of Amalek in every generation. (Hil. Matanah, Halacha 3, os 4)

Segment 5
HE:
עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ בִּכְבוֹד זָקֵן וְצַדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק; וְעִקַּר נִצְחוֹן עֲמָלֵק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנַת הַלֵּב (הל' אבידה ומציאה הלכה א, אותיות ג ד).

EN:
74. Mordechai is the aspect of the truly true tzaddik of every generation. Who is the aspect of the head of the household [ rosh habayis ] — as explained in the main text. And those who merited to draw close to him and be included within his holy household [ bais dikdusha ] — they are like the aspect of those who were surrounded in the wilderness by the clouds of glory. Over whom Amalek had no dominion at all. Only those that the cloud would eject — namely those who are outside the camp — outside the holy household. Over these Haman-Amalek intensifies and wants to capture them under his dominion. And not to allow them to return to Hashem — to return into the holy camp. For Amalek is the aspect of the "head of all the streets [ rosh kol chutzos ]." But the truly true tzaddik of every generation always fights the war of Amalek. In order to save these holy stones that are scattered and rolling about in the head of all the streets. To take them out from the domain of Amalek and bring them into the holy household. But Amalek — who is the aspect of the adversary — confuses the world greatly through the dispute and the prosecution. Until it is impossible to know in any manner where the truth is. For the falsehood resembles the truth in every aspect. And this is the essential aspect of the birth-pangs of Mashiach [ chevlai Mashiach ]. And the repair for this is only through wholeheartedness and simplicity [ temimus u'peshitus ]. For one who wishes to spare their soul — so that their hope not be entirely lost — G-d forbid — must conduct themselves with wholeheartedness and truth. And cry out greatly to Hashem to show them the truth to its truthfulness — that they know to whom to attach themselves. In a manner that they will merit to return to Him truly. And therefore one must rise at midnight and examine one's deeds. And to mourn over the destruction of one's soul and spirit. And over the fact that they caused the destruction of the Temple. Or that they delay its building — G-d forbid. And to cry out greatly to Hashem as fitting to cry out over one's soul. According to what each person knows in their own soul. And then certainly they will merit to know the truth to its truthfulness. For the one who desires truth — a truthful angel is assigned to them. And this is the aspect of "and Mordechai knew everything that had happened." For he knows well how the world is confused in every generation through the shell of Haman-Amalek — until it is impossible to know where the truth is. And then: "and Mordechai tore his garments and — cried a great and bitter cry." And likewise all of Israel did so as well. And through this they merited to cast down Haman-Amalek. And the greatness of the holiness of the truly true tzaddik — the aspect of Mordechai — was revealed. The aspect of "and Mordechai went out from before the king." And this is "for the Jews there was light [ laYehudim hoysah orah ]." The aspect of the intensification of the luminaries of light [ me'orai or ] — as explained in the main text. (ibid., os 5)

Segment 6
HE:
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הֵם בְּחִינוֹת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל־יְדֵי הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בִּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ כְּרִיתַת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה מַפֶּלֶת הָמָן־עֲמָלֵק אָז (שם ה"ב אות ג).

EN:
75. On Purim a very great light is revealed — which is not revealed at any other time. And this light is the aspect of the illumination of Mordechai — as is explained in the Kavanos . Which is the secret of "and Mordechai went out from before the king" — and so forth. Namely — that then on Purim we merit that the light of the truly true tzaddik of every generation is revealed in a very great revelation. And then everyone merits to draw close to Hashem. Even those very very distant from the holiness. The aspect of "and many from the nations of the land converted" — and so forth. For the truly true tzaddik draws everyone close to Hashem. And since the essential power of the tzaddik to bring the distant ones close is through receiving from the treasury a free gift [ matnas chinam ]. Which is the aspect of the free lovingkindness [ chesed chinam ] that sustained the world before the giving of the Torah. For the sake of which — the truly true tzaddik is sometimes compelled to nullify himself from the Torah. And to engage in matters of foolishness and jest and ordinary conversation. And to be a literally simple person. And then specifically he merits to receive from the above-mentioned free lovingkindness. And through this he gives life to all the simple ones and draws close to Hashem all the distant ones. Even those placed in the very depths of the depths of the underworld — may the Merciful One protect us. As explained in the main text. And this free lovingkindness is the aspect of Mordechai — who equals in gematria "and great in lovingkindness [ v'rav chesed ]" — as is brought. For it is a very great lovingkindness through which all can draw close to Hashem. And therefore Israel customarily engage on Purim in matters of foolishness in many kinds of matters. And this is because then this great light is revealed — which is the aspect of Mordechai — the aspect of the free lovingkindness that the truly true tzaddik receives from it at the time when he is disengaged from words of Torah. The aspect of "the nullification of Torah — this is its fulfillment [ bitulah shel Torah zu kiyumah ]." And through this lovingkindness specifically — one can draw everyone close to Hashem. To bring into them the fulfillment of the Torah. And therefore on Purim they merited to the renewed receiving of the Torah. The aspect of "they fulfilled and accepted [ kiymu v'kiblu ]" — as per our Sages — see the main text. And therefore on Purim — all who extend their hand one gives to them. This is the aspect of the treasury of the free gift that is revealed then for all. And therefore all who extend their hand to receive the free gift — one gives to them. (ibid., os 11)

Segment 7
HE:
שָׁלשׁ מִצְו?ֹת שֶׁל פּוּרִים - שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וְכוּ', וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים - הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשָּׁלשׁ נְקֻדּוֹת שֶׁל תְּמוּנַת אָלֶף, שֶׁהֵם נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם גַּם־כֵּן הַשָּׁלשׁ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין: 'עַל מִקְרָא מְגִלָּה' וְכוּ' (שם ד ה).

EN:
76. Through the drinking and the intoxication [ basumay ] of Purim — the aspect of the holy head intensifies. The aspect of "one who has merited — becomes the head [ zach'ah na'aseh rosh ]." Until the aspect of the "head of all the streets [ rosh kol chutzos ]" falls and is entirely nullified. And the luminaries of light [ me'orai or ] intensify. Until even the good within the fiery luminaries [ me'orai aish ] ascends and is included in its supernal root of holiness. (ibid., os 15)

Segment 8
HE:
עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁשָּׁם הִיא בְּחִינַת 'עַד דְּלָא יָדַע', בְּחִינַת 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ' וְכוּ' (שם אות ד).

EN:
77. Through the fact that one blemishes the holy honor — namely the honor of the elder and the tzaddik — through this the wicked kingdom intensifies. Which is the aspect of Amalek. And the essential victory over Amalek is through prayer with heartfelt intention [ kavanas halev ]. (Hil. Aveidah u'Metzi'ah, Halacha 1, os 3, 4)

Segment 9
HE:
עֲמָלֵק הוּא כּוֹפֵר גָּדוֹל, וְרוֹצֶה לְבַלְבֵּל וּלְהָטִיל פְּגָם בְּהָרֵאשִׁית וְהַהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעַ כְּלָל, כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף אַחַר הַיְשׁוּעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְהוּא עַז פָּנִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה וְיָצָא לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אוֹרֵב עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְהָעִקָּר מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּעֵת הַגָּלוּת וְהַצָּרָה, שֶׁאָז רוֹצֶה לְהָטִיל כְּפִירוֹת בַּלֵּב, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּלָל, וְהוּא הַמֵּסִית וְהוּא הַמַּשְׂטִין וְכוּ', כִּי בַּתְּחִלָּה מֵסִית הָאָדָם לְמַה שֶּׁמְּסִיתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מְקַטְרֵג עָלָיו עַד שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה וְיִסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם וּמְבַלְבֵּל אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַכְנִיס בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצֶה לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים וְהַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִם כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת; וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תלה מִלְחֶמֶת הָמָן־עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מָרְדְּכַי, וְהוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, הַיְנוּ עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק מִתְגַּבֵּר, עַד שֶׁרוֹצֶה לִכְפֹּר בַּכֹּל חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן מִשְׁתַּדֵּל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק לְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַזְכִּירָם בְּכָל עֵת וּמֵאִיר בְּלִבָּם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁכְּבָר עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו", וּמְזָרְזָם לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן גַּם עַתָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ גַם עַתָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, בִּבְחִינַת "וְנַהֲפוֹךְ הוּא"; כִּי לֹא דַי שֶׁמּוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַיְשׁוּעוֹת הַשְּׁלֵמוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ מֵעוֹלָם, אַף גַּם זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִסְתַּכֵּל וְלִמְצֹא הַהַרְחָבוֹת שֶׁמַּרְחִיב לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתֹקֶף הָעֵת־צָרָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "גַּם בְּעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ" וְכוּ', כִּי בְּתֹקֶף גָּלוּת בָּבֶל וּמָדַי זָכִינוּ לְנֵס גָּדוֹל וִישׁוּעָה גְדוֹלָה כָּזֹאת שֶׁל יְמֵי הַפּוּרִים, שֶׁגָּדוֹל מִכָּל הַמּוֹעֲדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמִזֶּה אָנוּ רוֹאִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ תָּמִיד, וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְלִתֵּן הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא וְכוּ' (הלכות פריקה־וטעינה, הלכה ד, אות לח).

EN:
78. Mordechai and Esther are the aspects of the upper point [ nekudah ha'elyonah ] and the lower point [ nekudah hatattonah ]. And through the illumination of the upper point within the lower point — through this the cutting off of the seed of Amalek is drawn. And through this was the downfall of Haman-Amalek then. (ibid., Halacha 2, os 3)

Segment 10
HE:
עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הוּא בְּכָל דּוֹר מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר", וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל דּוֹר נִמְשָׁכִין הַנְּשָׁמוֹת בְּחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים מֵחָדָשׁ, כִּי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שָׁוִים, וּמֵחֲמַת רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים וְהַשִּׂכְלִיּוּת הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל דּוֹר, רוֹצֶה עֲמָלֵק לְהִתְגַּבֵּר בִּכְפִירוֹתָיו, לְהַפְרִיד חַס וְשָׁלוֹם הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַמִּתְעוֹרְרִים מֵחָדָשׁ בְּכָל דּוֹר הֵן חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְהֵן שְׁאָר חָכְמוֹת - שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד כְּאִלּוּ הָעוֹלָם נִתְחַכֵּם עַתָּה יוֹתֵר. וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת בְּשֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמוֹת נִמְשָׁכִים בְּכָל דּוֹר בִּבְחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת מַמָּשׁ לְטוֹבָה, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁדַּיְקָא בְּרִבּוּי הַשִּׁנּוּיֵי־דֵעוֹת הָעֲצוּמִים כָּל־כָּךְ בְּרִבּוּי בְּנֵי־אָדָם שֶׁבְּרִבּוּי הַדּוֹרוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיוּ הַכֹּל מְעִידִין עַל אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָלִין בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט; וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר עֲמָלֵק דַּיְקָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים הַנַּ"ל לִכְפֹּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹחֵם עִמּוֹ בְּכָל דּוֹר וּמַכְנִיעַ אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּחִינַת משֶׁה וּמָרְדְּכַי, שֶׁהֵם זָכוּ לְמַדְרֵגָה גָבוֹהַּ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ גַּם לִמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, לְתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּלֶּה בְּכָל דּוֹר בְּיוֹתֵר הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט דַּיְקָא מִתּוֹךְ רִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת (שם אותיות לח לט).

EN:
79. The three mitzvos of Purim — joy and feasting [ simcha u'mishteh ] — and sending portions — and so forth — and gifts to the poor — they correspond to the aspect of the three points of the form of the letter Aleph . Which are the upper point and the lower point and the Vav within the Aleph . As explained in the main text. And corresponding to this there are also the three blessings one recites: "on the reading of the Megilla [ al mikra megilla ]" — and so forth. (ibid., os 4, 5)

Segment 11
HE:
זֶה הַטָּעוּת שֶׁנִּכְנָס בְּלֵב כַּמָּה אֲנָשִׁים לִטְעוֹת כְּאִלּוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם הֵם לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁצּוֹעֲקִין וּמִתְפַּלְלִין וּמִתְחַנְנִים יָמִים וְשָׁנִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים בִּשְׁלֵמוּת - זֶה הַטָּעוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, כִּי עֲמָלֵק הוּא כְּלַל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְהוּא הַמֵּסִית וְהוּא הַמְקַטְרֵג וְהוּא הַמַּחֲלִישׁ דַּעַת הָאָדָם מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ מֵסִית אֶת כָּל אֶחָד לְמַה שֶּׁהוּא מְסִיתוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַדַּעַת מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וְאָז מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת יוֹתֵר הוּא מַחֲלִישׁ הַדַּעַת בְּיוֹתֵר מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִמּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים נִפְלָאִים שֶׁהֵם מַכְנִיסִים בְּדַעְתֵּנוּ לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמַכְנִיסִים בְּלִבֵּנוּ הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִצְוַת זְכִירַת מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, וְכֵן תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות נחלות ה"ד אות יא).

EN:
80. Through the joy and the feasting of Purim one merits to ascend to the aspect of the upper point. Where is the aspect of "until one does not know [ ad d'lo yada ]." The aspect of "in what is too wondrous for you do not inquire [ bamufla mimcha al tidrosh ]" — and so forth. (ibid., os 4)

Segment 12
HE:
קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק רוֹצָה לְהַפִּיל שִׁכְחָה בְּלֵב הָאָדָם, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעֵנוּ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ יְשׁוּעוֹת נוֹרָאוֹת, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דּוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְכֵן בְּכָל דּוֹר. אֲבָל עֲמָלֵק, יִמַּח שְׁמוֹ, רוֹצֶה לְהַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשִׁיעַ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וּמַאֲרִיךְ הַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁקְּלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק הִתְגַּבֵּר בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל, בְּעֵת שֶׁכְּבָר הִתְחִיל הַתִּקּוּן לְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל; כִּי בֶּאֱמֶת שׁוּם דִּבּוּר מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, וְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה עוֹשָׂה רשֶׁם לְמַעְלָה וְנִבְנֶה עַל־יָדָהּ חֵלֶק מִקּוֹמַת הַמִּשְׁכָּן, רַק צְרִיכִין עוֹד כַּמָּה תְּפִלּוֹת לִגְמֹר הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת. וְהוּא בִּקְלִפָּתוֹ מִתְגַּבֵּר דַּיְקָא סָמוּךְ לִגְמַר הַבִּנְיָן לְהַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם וּלְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֲרִיכַת הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מִתְגַּבֵּר וְרוֹצֶה לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, וְשֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אֶסְתֵּר, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מָרְדְּכַי, בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתְּפִלּוֹת, הוּא מְחַזֵּק אֶת לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וּמוֹדִיעַ לָהֶם כִּי בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה, וּכְבָר פָּעַלְנוּ הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וְזָכִינוּ עַל־יָדָם לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר, אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לִפְעֹל הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁנִּגְמֹר הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן, קוֹמַת הַשְּׁכִינָה; וּמוֹדִיעַ לְאֶסְתֵּר, בְּחִינַת כְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת מְאֹד וְהַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, אַף־עַל־ פִּי־כֵן תִּתְגַּבֵּר גַּם אָז בִּתְפִלָּה. וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא מְקַבֵּל כָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלֶה אוֹתָם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבוֹנֶה מֵהֶם קוֹמַת הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכִינוּ לְתֹקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ - וְעַל־כֵּן יְמֵי הַפּוּרִים לֹא יִתְבַּטְּלוּ גַּם אָז, עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות יב טו טז יז).

EN:
81. Amalek is a great denier. And wants to confuse and cast a blemish upon the beginnings and the commencement. As if Hashem had not yet begun to bring salvation at all. For he is the first who came to fight with Israel — immediately after the great salvations that Hashem performed when He took us out of Egypt. And he is so brazen that he paid no heed to all of this. And went out to fight with Israel. And he lies in ambush against Israel always. And the essential intensification — G-d forbid — is at the time of the exile and the trouble. When he wants to cast denials into the heart. As if Hashem had not yet begun to bring salvation to Israel at all. And he is the inciter and he is the accuser [ mesit v'mastin ] — and so forth. For first he incites the person in what he incites them. And afterward he prosecutes them until some trouble and suffering comes upon them — G-d forbid. And he himself weakens the heart of the person and confuses them — so that they not cry out and supplicate to Hashem. And introduces into their heart as if hope is lost — G-d forbid. And wants to cause the forgetting of — from their mind — all the goods and the lovingkindnesses and the miracles and the wonders that Hashem performed with our ancestors and with each one individually. And this is the essential aspect of the war of Haman-Amalek in every generation. And the repair for all of this is through the truly true tzaddik — the aspect of Mordechai. And he knows well all that has happened. Namely — how far — how far the shell of Haman-Amalek intensifies. Until wanting to deny everything — G-d forbid — as if Hashem had not yet begun to bring salvation to Israel at all. And therefore the tzaddik Mordechai endeavors to introduce the holy faith into Israel. And reminds them always and illuminates in their hearts all the goods and the miracles and the wonders that Hashem has already performed with us in general and in particular. As it is written: "and do not forget all His benefits [ v'al tishkechee kol gemulav ]." And urges them to cry out and supplicate even now before Hashem — that He save us even now. And through this the shell of Haman-Amalek is subdued — until everything is transformed for good. The aspect of "and it was reversed [ v'nahafoch hu ]." For not only do we give thanks and praise to Hashem for the complete salvations He has performed with us from eternity. But also through this we merit to look and to find the expanses that Hashem expands for us even in the midst of the time of trouble itself. Which is the aspect of the Purim miracle. About which it is said: "even in our servitude our G-d has not abandoned us." For in the full strength of the Babylonian and Median exile — we merited to a great miracle and great salvation like this of the days of Purim. Which is greater than all the festivals — as per our Sages. And from this we see that Hashem is with us always. And one must always strengthen oneself in joy. And give thanks to Hashem every day for the past and request for the future — and so forth. (Hil. Perikah v'Te'inah, Halacha 4, os 38)

Segment 13
HE:
מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־ יָדָהּ הָיָה הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים הִיא עַל־יְדֵי צְדָקָה (שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁקָלִים שֶׁמַּשְׁמִיעִין עֲלֵיהֶם קֹדֶם פּוּרִים), עַל־כֵּן צְרִיכִין בְּפוּרִים לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר גְּמַר הַיְשׁוּעָה. כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה מְאֹד בִּתְפִלָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לֵידַע שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ, בְּחִינַת "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה", שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת הָיְתָה וְחוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ'. וּסְעוּדַת פּוּרִים הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה; וּמִקְרָא מְגִלָּה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַתּוֹרָה בָּאָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְנִתְחַדְּשָׁה שָׁם - עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות יח יט כא).

EN:
82. The essential war of Amalek is anew in every generation. The aspect of "Hashem's war against Amalek from generation to generation." And this is because in every generation souls are drawn anew with wondrous novelties. For no two human beings in all the generations are alike. And because of the multitude of the variations and the intellects that are renewed in every generation — Amalek wants to intensify through his denials. To separate — G-d forbid — the varied actions [ pe'ulos mishtannos ] from His simple unity. And this is the aspect of all the vain wisdoms that are aroused anew in every generation — whether the wisdom of philosophy or other wisdoms. Where it appears to each person as if the world has become wiser now more than before. And all of it is drawn from the above-mentioned aspect. Because in truth — at the root of the holiness of the souls — they are drawn in every generation in the aspect of true renewal for good. For this is the essential of His glory. That specifically through the immensity of the variations of the minds of the multitude of people across the multitude of generations — and even so all of them testify to His simple unity and are included in the simple unity. And "corresponding to this — G-d made one opposite the other [ zeh l'umas zeh asah Elokim ]." Therefore Amalek intensifies specifically through the above-mentioned multitude of variations — to deny — G-d forbid — His simple unity. But Hashem fights against him in every generation and subdues him through the truly true tzaddikim — the aspect of Moshe and Mordechai. Who merited to such a high level — that they can draw the illumination of His simple unity even to the very very distant places. Into the midst of the full strength of the intensification of the varied actions. Until through this — the revelation of His simple unity is revealed more greatly in every generation specifically from within the multitude of the variations of the minds — which are the aspect of the varied actions. (ibid., os 38, 39)

Segment 14
HE:
קְלִפּוֹת הָמָן־עֲמָלֵק הֵם רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן עַכְשָׁו בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הֵם בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עֶלְיוֹנִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם עֲדַיִן, בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַבְּחִירָה, וְהֵם בִּבְחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת 'עַתִּיקָא טְמִר וּסְתִם'. וְעַל־כֵּן עָשָׂה הָמָן עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְכוּ', כִּי רָצָה לְהַפִּיל אֶת מָרְדְּכַי עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ. וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁאָז הָיָה בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים; הַיְנוּ כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז דַּיְקָא מִתְגָּרֶה בְּקֻשְׁיוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן. וְהַכְנָעָתוֹ הָיְתָה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעַק מָרְדְּכַי וְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה מוֹלִידִין הַמֹּחִין וּמַמְשִׁיכִין אוֹתָם מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מִבְּחִינַת עִבּוּר לִבְחִינַת לֵדָה. וְעִקַּר הַנֵּס הָיָה עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי, שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיעוֹ; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאוֹר הַזֶּה, כִּי הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ הָיָה מִשָּׁם, הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַרְאוֹת עַל־כָּל־פָּנִים בְּשֵׂכֶל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֲדַיִן חֲקִירוֹת אֵלּוּ, וּלְהַכְנִיס אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהַכְנִיעַ קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק. וְזֶה בְּחִינַת "וּמָרְדְּכַי יָדַע" וְכוּ', כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג סוֹד הַשֵּׂכֶל הַגָּנוּז שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, וְאֵיךְ שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁגַּם זֶה הוּא מִבְּחִינַת הַשִּׂכְלִיּוּת הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם. וְזֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, בְּחִינַת "דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם", כִּי עַל־יְדֵי צוֹם וּצְעָקָה מוֹלִידִין הַמֹּחִין הַנַּ"ל וּמוֹצִיאִין אוֹתָם מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, כִּי גַם צְדָקָה לָעֲנִיִּים מְסֻגָּל לָזֶה לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת סְעוּדַת פּוּרִים, כִּי בְּפוּרִים מִתְגַּלִּין וּמְאִירִין הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיקָא, בְּחִינַת מָרְדְּכַי, וְעַל־כֵּן אָז מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱכֹל, כִּי אָז מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ". וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אֵיזֶה מַקִּיפִין, אֲזַי מִצְוָה גְדוֹלָה לְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים, לְהָאִיר מֵהַשָּׂגָתוֹ וְהֶאָרַת דַּעְתּוֹ גַּם לַאֲחֵרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּמַאַכְלֵי פּוּרִים מֵאִיר בָּהֶם הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, וְעַל־כֵּן הֵם נִקְרָאִים מָנוֹת כִּי הֵם בִּבְחִינַת מָן, שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד מְחֻיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרָיו מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל, כְּדֵי לְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת שְׁתִיַּת יַיִן בְּפוּרִים, בִּבְחִינַת 'נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד', בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן. וְזֶה בְּחִינַת 'חַיָּב אֱנָשׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עַד דְּלָא יָדַע וְכוּ', כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב; עַיֵּן פְּנִים (הלכות אפוטרופוס הלכה ב, אותיות ה ו ז ח ט י).

EN:
83. This error — that enters the hearts of many people — to err as if all their prayers are in vain — G-d forbid — when they see that they cry out and pray and supplicate for days and years and are not saved in completeness. This error is drawn from the aspect of the shell of Haman-Amalek. Through whom is the essential of the length of this bitter exile. For Amalek is the totality of all the shells and the Sitra Achra . And he is the inciter and he is the prosecutor. And he it is who weakens the mind of the person from strengthening themselves in prayer. For he himself incites each one in what he incites them. And through this the exile intensifies — G-d forbid. And through this itself he weakens the mind from strengthening in prayer. And then the exile lengthens more greatly — G-d forbid. And the more the exile lengthens — the more greatly he weakens the mind from strengthening in prayer. And so it goes around again — G-d forbid. Only Hashem Himself fights against him in every generation. And sends us in every generation and generation wondrous tzaddikim who introduce into our minds not to despair of the mercies in any manner. And introduce into our hearts a wondrous strengthening — to always strengthen in prayer. Whatever the circumstances may be. And through this the redemption will come speedily. And this is the essential aspect of the mitzva of the remembrance of the deed of Amalek. And likewise the immensity of the Purim miracle — as explained in the main text. (Hil. Nachalos, Halacha 4, os 11)

Segment 15
HE:
כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בָּאִים רַק עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה מִפְּגַם חֵטְא הָעֵגֶל, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (עַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעָה, אוֹת יט). וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲמָלֵק "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", כִּי עֲמָלֵק הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת כְּפִירוֹת, שֶׁעִקָּרוֹ מִתְגַּבֵּר בַּדֶּרֶךְ. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְהוֹסִיף סְפָרִים בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" הַנֶּאֱמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְזֶה "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ", שֶׁיִּמְסֹר זֹאת לַדּוֹרוֹת, כִּי כֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּחִינַת עֲמָלֵק מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָעִקָּר כְּנֶגֶד אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמַרְבֶּה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְדֵי לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים אוֹר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לוֹחֲמִים כְּנֶגְדּוֹ וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַהַסְתָּרָה וְהַהַעְלָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת נִתְעוֹרְרִין יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וְנִמְצָאִים בְּכָל דּוֹר אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת שֶׁמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסְפִין סְפָרִים רַבִּים בַּתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי" (איוב לא), וְנִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַכֹּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות פקדון הלכה ה, אותיות יט כה).

EN:
84. The shell of Haman-Amalek wants to cast forgetfulness into the heart of the person. As if Hashem had not yet begun to save us at all — G-d forbid. After we have in truth seen with our own eyes awesome salvations — miracles and wonders beyond measure and number. That Hashem performed in every generation until this very day. For He took us out of Egypt. And gave us the Torah. And brought us into the Land of Israel — and so forth. And likewise in every generation. But Amalek — may his name be erased — wants to weaken the heart of the person — as if Hashem had not yet begun to save at all. And through this itself he intensifies against Israel also in the physical. And lengthens the exile. And through this he intensifies more greatly — to weaken the mind from strengthening in prayer. As mentioned above. And this is the aspect of what the shell of Haman-Amalek intensified at the end of the Babylonian exile — at the time when the repair had already begun above. As explained in the writings of the holy Arizal. For in truth no word from the words of prayer is ever lost. And each and every prayer makes an impression above. And through it a portion of the stature of the Mishkan [ komah ] is built. Only several more prayers are needed to complete the building in completeness. And he in his shell intensifies specifically when the building is near completion — to weaken the heart of the person and to prevent them from prayer. Through the fact that the person sees the great length of the exile. And through this itself he intensifies. And wants to destroy Israel entirely — G-d forbid. And the essential of his subduing was through Mordechai and Esther. Who are the aspect of the totality of the prayers of the truly true tzaddik — who is the aspect of Mordechai. And of the Assembly of Israel [ Knesses Yisrael ] — the aspect of Esther. For the truly true tzaddik — the aspect of Mordechai — the aspect of Mashiach — who is comprised of all the prayers. He strengthens the heart of each one of Israel — to begin each time anew to strengthen in the service of prayer. And makes known to them that through each and every prayer one accomplishes much. And we have already accomplished much through our prayers. And we merited through them to wondrous salvations in every generation. But we still need to accomplish very greatly — until we complete the building in completeness. The aspect of the Mishkan — the stature of the Shechinah. And he makes known to Esther — the aspect of the totality of the Assembly of Israel. That within the concealment — where the Sitra Achra spreads greatly and the holiness is in great hiddenness — even so to also then strengthen in prayer. And this tzaddik receives all the prayers of Israel and elevates them before Hashem. And builds from them the stature of the Shechinah — as it were. The aspect of "and he was a guardian to Hadassah." And through this we merited to the immensity of the Purim miracle. And through this will come the future redemption speedily in our days. And therefore the days of Purim will not be nullified even then — see the main text. (ibid., os 12, 15, 16, 17)

Segment 16
HE:
הָמָן־עֲמָלֵק הֵם בְּחִינַת עִקַּר הָרַע־עַיִן, שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׁכְחָה, סִטְרָא דְמוֹתָא, וְלִפְגֹּם בְּהַזִּכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן הָמָן הִפִּיל פּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, כַּמּוּבָא, וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְכוּ', הַיְנוּ לְהַגְבִּיר סִטְרָא דְמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁאָז הָיָה בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, כִּי שֵׁנָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה, עַל־כֵּן סָבַר שֶׁיִּתְגַּבֵּר אָז. אֲבָל הוּא לֹא יָדַע גֹּדֶל כֹּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דְּבֵקִים כָּל־כָּךְ בְּעָלְמָא דְאָתֵי, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְהַפֵּךְ הַמִּיתָה גַם־כֵּן לִבְחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת 'צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים', אַדְּרַבָּא, אָז עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. וְכֵן בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא גַם־כֵּן בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה מְאֹד, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא דַּיְקָא בִּשְׁעַת שֵׁנָה זוֹכִין שֶׁתַּעֲלֶה וְתֻכְלַל נַפְשָׁם בִּבְחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה, בְּחִינַת הֶאָרַת מָרְדְּכַי שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז דַּיְקָא בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל, בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל. וְעַל־כֵּן זָכוּ יִשְׂרָאֵל אָז שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לֹא דַי שֶׁלֹּא פָּעַל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַתּוֹרָה וְעָלְמָא דְאָתֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא, זָכוּ יִשְׂרָאֵל אָז לְהַגְבִּיר אֶת הַזִּכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ", שֶׁקִּבְּלוּ אָז הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, שֶׁהִיא עִקַּר בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וּכְתִיב "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר", וּכְתִיב "וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (הלכות שוכר, הלכה ג, אותיות ה יג).

EN:
85. Since the essential completeness of prayer — through which was the Purim miracle — is through charity. Which is the aspect of the shekels they announce before Purim. Therefore on Purim one must multiply in charity and gifts to the poor. And through this we draw upon ourselves His lovingkindness. Through which is the essential completion of the salvation. For even though one must strengthen greatly greatly in prayer. Even so one must know that the essential redemption and salvation will be only through His lovingkindness. The aspect of "for My own sake — for My own sake I act [ l'ma'ani l'ma'ani e'eseh ]." Which is the aspect of "Esther was greenish and a thread of lovingkindness was drawn over her [ Esther yerakroases hoysah vichoot shel chesed mashuch aleha ]." And the Purim feast is the aspect of the repair of the judgment that is needed for the completeness of the repairs of prayer. And the reading of the Megilla is the aspect of what the Torah comes within the prayer and is renewed there — see the main text. (ibid., os 18, 19, 21)

Segment 17
HE:
עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וְכָל הַמַּלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא מְקַבְּלִין מִשָּׁם, כִּי הוּא כְּלַל כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" (הל' נזקי ממון ה"ב).

EN:
86. The shells of Haman-Amalek want to intensify through denials and apostasy [ kefirot v'epikorsus ] — through the objections and investigations that cannot be resolved now in any manner. For they are the aspect of the supernal encompassing lights [ makifin elyonim ] that cannot yet be attained. For the sake of the preservation of free choice [ kiyum habechira ]. And they are the aspect of Atik [the Ancient One] — the aspect of "the Ancient One — hidden and sealed [ atika t'mir u'stim ]." And therefore Haman made a tree fifty cubits high — and so forth. For he wanted to cast down Mordechai through the objections and investigations that are the aspect of the fiftieth gate — which cannot be attained. And therefore he intensified at the end of the Babylonian exile. When it was then the aspect of sleep — as is brought in the writings. Namely — for his essential intensification is at the time when the intellects are in great concealment — in the aspect of gestation [ ibur ]. And then specifically he provokes with these objections that cannot be resolved. And his subduing was through the multiplying of cries that Mordechai and all Israel cried out. For through the crying one gives birth to the intellects and draws them from concealment to revelation — from the aspect of gestation to the aspect of birth [ laidah ]. And the essential miracle was through Mordechai. Whose soul root is from the aspect of Atik . Which is the aspect of the above-mentioned supernal encompassing lights. And therefore he had the power to subdue him. For even though it is not yet possible to draw and reveal this light — for it is the aspect of the Ancient One — hidden and sealed. Even so — since his soul root was from there — he had the power to show at any rate in intellect that these investigations cannot yet be attained. And to introduce complete faith. And to subdue the shell of Haman-Amalek. And this is the aspect of "and Mordechai knew" — and so forth. For he merited to attain the secret of the hidden intellect [ saichel haganuz ] of the knowledge and the free choice [ yedi'ah u'vechira ]. And how free choice is within the knowledge itself. Which is also from the aspect of the above-mentioned intellects that cannot be attained. And this is the aspect of the fast of Esther. The aspect of "the words of the fasts and their cry [ divrai hatzomot v'za'akasam ]." For through fasting and crying out one gives birth to the above-mentioned intellects and brings them out from concealment to revelation. And this is also the aspect of gifts to the poor. For charity to the poor is also beneficial for this — to give birth to and reveal the intellects. And this is the aspect of the Purim feast. For on Purim the above-mentioned encompassing lights are revealed and illuminate — which are the aspect of Atik — the aspect of Mordechai. And therefore then it is a great mitzva to eat. For then one receives through the eating the illumination of the supernal encompassing lights — which are the aspect of the lights of the gleaming [ oros hatzachtzachos ]. The aspect of "and He shall satisfy your soul with gleaming brightness [ v'hisbi'a b'tzachtzachos nafshecha ]." And this is the aspect of sending portions each man to his companion. For when one merits to draw some encompassing lights — then it is a great mitzva to reveal the treasure to the treasured nation [ am segulah ] and to bestow from one's goodness to others. To illuminate from one's attainment and the illumination of one's knowledge also to others. And since in the foods of Purim the illumination of the encompassing lights shines — therefore they are called "portions [ manos ]." For they are the aspect of the man [manna] — which is the food of the tzaddikim in the future. Which is the aspect of the attainment of the encompassing lights that will be revealed in the future. And therefore each person is obligated to send to their companions from the foods of Purim — which are the aspect of the illumination of the above-mentioned encompassing lights — in order to bestow from their goodness to others. And this is the aspect of the mitzva of drinking wine on Purim. The aspect of "wine enters — secret departs [ nichnas yayin yatza sod ]." The aspect of the revelation of the intellects from their hidden place. And this is the aspect of "one is obligated to become intoxicated on Purim until one does not know" — and so forth. Namely — that the illumination of the supernal encompassing lights will be drawn upon them. Which are the aspect of "until one does not know" — and so forth. For there all is good — see the main text. (Hil. Apotropos, Halacha 2, os 5, 6, 7, 8, 9, 10)

Segment 18
HE:
מַלְכוּת עֲמָלֵק אֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִיַּת שֵׁם. וְעַל־כֵּן עָנְשׁוֹ מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁיִּמָּחֶה שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, בְּחִינַת "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (הל' יבום ה"ב).

EN:
87. All the journeys and travels and upheavals come only through the corruption of the faith — from the blemish of the sin of the golden calf. And the essential through the blemish of faith in the sages [ emunас chachamim ] — see the section on Travel and Journey os 19. And this is what is said about Amalek: "who encountered you on the way [ asher karc'cha vaderech ]." For Amalek is the contamination of the serpent — the aspect of denials. Whose essential intensifies on the way. But when one merits to overcome against him and to return in complete teshuva regarding the blemish of faith in the sages. Through this it is reversed from opposite to opposite. And one merits through this specifically to add books to the Torah. Which is the aspect of "write this as a remembrance in the book [ kesov zos zikaron basefer ]" stated at the war of Amalek. And this is "and place it in the ears of Yehoshua." That this should be transmitted to the generations. For so it is in every generation. That all that the aspect of Amalek intensifies against the holy faith — and the essential against faith in the sages. And multiplies dispute in Israel in order to conceal and hide the light of the truth to its truthfulness. Even so — Hashem in His compassion and the truly true tzaddikim fight against him and subdue him. Until specifically through the concealment and the hiding and the dispute — Israel is aroused to teshuva . And truly worthy people are found in every generation who draw close to truly true tzaddikim with very immense self-sacrifice [ mesiras nefesh azum ]. And return in true teshuva regarding the blemish of faith in the sages. Until through this many books are added to the Torah. The aspect of "and a book writes a man of my contention" (Iyov 31). And the holy Torah is completed in great light. And is included in the aspect of the Foundation Stone [ even shesiya ] — the holy of holies. Through which everything is sweetened — as explained in the main text. (Hil. Pikdon, Halacha 5, os 19, 25)

Segment 19
HE:
עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְתַקֵּן פְּגַם עֵץ־הַדַּעַת וּלְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מִן הָעוֹלָם, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנַת חֲכָמִים: לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר דַּיְקָא, בִּבְחִינַת 'אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל זֶה מִתְגַּבֵּר קְלִפַּת עֲמָלֵק בְּיוֹתֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְהַכְנִיס כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלֵב הָאָדָם, שֶׁיְּהַרְהֲרוּ אַחַר הַחֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר לְבַטֵּל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" דַּיְקָא, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ מִלְחָמָה זוֹ לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר דַּיְקָא, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר (הלכות יבום וחליצה, הלכה ג, אות טז).

EN:
88. Haman-Amalek is the aspect of the essential evil eye. Who wants to overcome against Israel through the aspect of forgetfulness — the side of death [ sitra d'mosa ]. And to blemish the holy remembrance — which is to attach thought to the World to Come [ alma d'ase ]. Which is the essential foundation of our holy Torah. And therefore Haman cast the lot [ hepil pur ]. Which is the aspect of forgetfulness — as is brought. And sought to destroy — and so forth. Namely — to intensify the side of death — G-d forbid. And therefore he intensified at the end of the Babylonian exile — when it was then the aspect of sleep. As is brought in the writings of the holy Arizal. For sleep is the aspect of the departure of the knowledge — the aspect of one sixtieth of death. Therefore he thought he would then intensify. But he did not know the immensity of the power of the holiness of Israel. Who are so attached to the World to Come — until they can transform even the death also to the aspect of life. The aspect of "the tzaddikim — in their death they are called living [ tzaddikim b'misasam keruyim chayyim ]." On the contrary — then is the essential true life — the eternal life of the tzaddikim and the worthy ones. And likewise the aspect of the sleep of Israel is also in great holiness. Until on the contrary — specifically at the time of sleep — one merits that their soul ascends and is included in the aspect of the World to Come. Which is the aspect of the great illumination — the aspect of the illumination of Mordechai that was revealed specifically then — at the end of the Babylonian exile — in the aspect of sleep. As is explained in the writings of the holy Arizal. And therefore Israel then merited that it was reversed from opposite to opposite. For not only did his plan to cause the forgetting of the Torah and the World to Come not succeed — G-d forbid. On the contrary — Israel then merited to strengthen the holy remembrance more and more. Which is the aspect of "they fulfilled and accepted [ kiymu v'kiblu ]." For they then accepted the Torah anew. Which is the essential aspect of the holy remembrance. And it is written: "and these days are remembered and enacted in every generation." And it is written: "and their memory shall not cease from their descendants." (Hil. Shocher, Halacha 3, os 5, 13)

Segment 20
HE:
הָמָן הָרָשָׁע מִזֶּרַע עֲמָלֵק, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, חִשֵּׁב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַפְּגָמִים שֶׁהִתְגַּבְּרוּ אָז עַל שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם, וְשֶׁנֶּהֱנוּ מִסְעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְעַל שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; בִּפְרָט שֶׁעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הָמָן נִמְשַׁךְ מִפְּגָם זֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁהֶחֱיָה שָׁאוּל אֶת אֲגָג, וְאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל אָז: "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר", כִּי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נֶחְשָׁב כְּקֶסֶם וּתְרָפִים, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן קָרַע שְׁמוּאֵל אֶת מְעִילוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסַק הַמַּלְכוּת מִשָּׁאוּל, כִּי מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי פְּגָם זֶה יָצָא מֵאֲגַג הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וּלְאַבְּדָם, חַס וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־כֵּן גָּזַר חַס וְשָׁלוֹם לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְכוּ', כִּי עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין מוֹעִיל שׁוּם רְפוּאָה, רַק מֻכְרָחִים לָמוּת חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת 'דִּלְמָא חִוְיָא דְרַבָּנָן טַרְקֵהּ דְּלֵית לֵהּ אַסְוְתָא'. וְעִקַּר הַהִתְגָּרוּת שֶׁלּוֹ הָיָה עַל מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא הָיָה אָז הֶחָכָם הַדּוֹר שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יָדוֹ, וְעַל־כֵּן צִוָּה לַעֲשׂוֹת עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כִּי רָצָה לְבַטֵּל אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא בְּחִינַת נֶדֶר. וְזֶה שֶׁבְּמִלְחֶמֶת הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, שֶׁהוּא עֲמָלֵק כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל, כְּתִיב "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר", כִּי עַל־יְדֵי נֶדֶר מַכְנִיעִין אֶת עֲמָלֵק, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים; וְנֶדֶר הוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִינָה, כַּמּוּבָא, שֶׁאוֹתִיּוֹת 'נֶדֶר' הֵם 'נוּן דַּר'. וְהָמָן רָצָה לְבַטֵּל אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּשָׁרְשָׁהּ, וְעַל־כֵּן עָשָׂה עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה אָז עֵת צָרָה גְדוֹלָה לְיַעֲקֹב וְכוּ'. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ אָז וְהָפַךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, כִּי בֶּאֱמֶת מִשָּׁם הָיָה עִקַּר מַפַּלְתּוֹ מִבְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עַל־יָדוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן הָמָן, שֶׁרָצָה לִפְגֹּם בִּבְחִינַת הַנֶּדֶר הַנַּ"ל וּלְבַטֵּל אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בִּנְיָמִין, וְזֶה בְּחִינַת הַגּוֹרָל שֶׁהִפִּיל הָמָן. אֲבָל בֶּאֱמֶת וְנַהֲפוֹךְ הוּא, וּפוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ, כִּי דַיְקָא בְּחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר, בְּחִינַת בִּנְיָמִין, בְּחִינַת נֶדֶר, זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהִתְגַּבֵּר עַל הָעַכּוּ"ם וְלִלְחֹם עִמָּהֶם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, תמא שֶׁהָיָה אֲחִיזָתָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, בְּחִינַת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּבְחִינַת מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶסְתֵּר "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת", וּבְמָרְדְּכַי נֶאֱמַר גַּם־כֵּן "וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת" וְכוּ' - עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות טו טז יז כד).

EN:
89. Amalek is the aspect of the father of all fathers of impurity [ avi avos hatumah ]. And all the wicked kingdoms of the Sitra Achra receive from there. For he is the totality of all of them. As it is written: "the first of the nations is Amalek." (Hil. Nizkei Mamon, Halacha 2)

Segment 21
HE:
קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים, אָז צְרִיכִין לָצוּם בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים וְהַצָּרִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָמָן הָרָשָׁע אִישׁ צַר וְאוֹיֵב; וְזֶה שֶׁאָמְרָה אֶסְתֵּר "וְצוּמוּ עָלַי" וְכוּ' - עַיֵּן פְּנִים. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזָּכוּ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת נֶדֶר עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְחָזַר וְנִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעֹנֶג שַׁבָּת, וְאָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, עַל־כֵּן מִצְוָה גְדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדַת פּוּרִים, וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִקְדֻשָּׁה כָּזוֹ נִכְנָעִין הָאוֹיְבִים וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם. אַךְ לְהַרְבּוֹת הַשָּׁלוֹם, צְרִיכִין גַּם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַשָּׁלוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁל פּוּרִים, בְּצֵרוּף כֹּחַ הַצְּדָקָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁלֹחַ מָנוֹת מִמִּינֵי אֲכִילָה דַיְקָא וְלִתֵּן מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, בְּחִינַת צְדָקָה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מִצְוַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח, לְהִנָּצֵל מֵאִסּוּר חָמֵץ וְלִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת מַצָּה, שֶׁהוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם הַנַּ"ל, בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת פּוּרִים; עַיֵּן פְּנִים (שם אות יח יט כ כא כג).

EN:
90. The kingdom of Amalek — its hold is from the aspect of the breaking of the vessels [ sheviras ha'kailim ]. Which is the aspect of the blotting out of the name. And therefore his punishment is measure for measure — that his name and his memory shall be blotted out. The aspect of "you shall blot out the memory of Amalek." (Hil. Yibum, Halacha 2)

Segment 22
HE:
כְּשֶׁהַקַּטְנוּת וְהַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל הָאָדָם, וְרוֹצִין לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וִיחַיֶּה וִיחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס בֶּאֱמֶת לְכַף־זְכוּת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְעַל זֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ כָּל עִנְיַן הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם פֶּסַח, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְאֻלַּת עוֹלָם בִּכְלָל וּבִפְרָט, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' השכמת הבוקר ה"ה, אות יב יג).

EN:
91. The essential clarification and repair in every generation — to repair the blemish of the Tree of Knowledge and to nullify the contamination of the serpent from the world — is only through the truly wise of the generation. And therefore the essential repair of the world in every generation is only through faith in the sages [ emunас chachamim ]. And this is the essential of faith in the sages: to believe in the sages of each and every generation specifically. The aspect of "you have only the judge who is in your days [ ain l'cha ela shofet shebeyamecha ]." As per our Sages — and as explained in the main text. And against this the shell of Amalek intensifies most greatly in every generation. To introduce denials — G-d forbid — into the heart of the person. That they harbor thoughts against the sages of the generation — to nullify the faith in the sages. For from there is his essential hold. And this is the aspect of "Hashem's war against Amalek from generation to generation" specifically. For in every generation this war exists — to merit to the faith of the truly wise of that generation specifically. And this is the essential repair of the world in every generation. (Hil. Yibum v'Chalitza, Halacha 3, os 16)

Segment 23
HE:
כָּל עִנְיַן הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הוּא לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ כָּל הָעַצְבוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תֹּקֶף הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עַצְבוּת, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת מִצְו?ֹתָיו בֶּאֱמוּנָה וּבִתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חֲקִירַת טַעֲמֵיהֶן כְּלָל, וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְו?ֹת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה דַיְקָא, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְקַבֵּל מֹחִין גְּדוֹלִים, וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה הֵיכְלִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, וְשֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַיְדִיעָה וְהֶעְדֵּר הַיְדִיעָה בִּכְלָלִיּוּת אֶחָד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְנִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְזוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה (נפילת אפים ה"ד, אות טז וכו').

EN:
92. The wicked Haman — from the seed of Amalek — the contamination of the serpent — calculated to destroy the Jews — G-d forbid — through the blemish of faith in the sages. Which is the aspect of the blemishes that intensified then — in that they bowed to the idol. And that they benefited from the feast of Achashvairosh. And that they stumbled with foreign women. For all of this is the aspect of the blemish of faith in the sages — as explained in the main text. In particular — because the essential origin of Haman was drawn from this blemish. Which is the aspect of the blemish of Shaul's keeping Agag alive. And Shmuel said to him then: "for the sin of divination is rebellion — and the iniquity of idols is stubbornness [ ki chatas kesem meri v'aven u'terafim haftzar ]." For the blemish of faith in the sages is counted as divination and idols — G-d forbid. And therefore Shmuel tore his robe. Which is the aspect of the robe of the rabbis [ chaluka d'rabbanan ] that one merits through faith in the sages. And through this the kingdom was severed from Shaul. For the kingdom is the aspect of faith in the sages. And through this blemish — the wicked Haman descended from Agag. Who wanted to overcome Israel and destroy them — G-d forbid — entirely — through the blemish of faith in the sages. And therefore he decreed — G-d forbid — to destroy and kill and eliminate — and so forth. For through the blemish of faith in the sages no healing helps. And one must necessarily die — G-d forbid. The aspect of "perhaps the serpent of the rabbis struck them — for which there is no cure [ dilma chivya d'rabbanan tarkeih d'leis leih asevasa ]." And his essential provocation was against Mordechai. Who was then the sage of the generation through whom was the essential repair. And therefore he commanded to make a tree fifty cubits high. For he wanted to nullify the faith in the sages at its root. For the root of faith in the sages is the aspect of the vow [ neder ]. And this is what is written in the war of the Canaanite king of Arad — who is Amalek as the Sages expounded: "and Israel made a vow [ vayyidar Yisrael neder ]." For through the vow one subdues Amalek — whose essential hold is from the aspect of the blemish of faith in the sages. And the vow [ neder ] is the aspect of Binah — the aspect of the fifty gates of Binah — as is brought. For the letters of "neder" are "nun dar [the fifty dwells]." And Haman wanted to nullify the faith in the sages at its root. And therefore he made a tree fifty cubits high — against the aspect of the fifty gates of Binah as mentioned. And therefore in truth it was then a time of great trouble for Yaakov — and so forth. But Hashem had compassion on us then and reversed his evil plan. And they hung him and his sons on the tree. For in truth — from there was the essential of his downfall — from the aspect of the vow. Through which the faith in the sages was repaired through him — as explained in the main text. And therefore Haman — who wanted to blemish the aspect of the above-mentioned vow and nullify the faith in the sages at its root as mentioned — therefore wanted to overcome Israel in the twelfth month. Which corresponds to Binyamin. And this is the aspect of the lot that Haman cast. But in truth "and it was reversed [ v'nahafoch hu ]." And the lot of Haman was reversed to be our lot. For specifically in the twelfth month — the aspect of Binyamin — the aspect of the vow — Israel merited to overcome the nations and to fight with them. And all through the power and the merit of Mordechai and Esther. Whose hold was in a very high place — the aspect of the wonders of wisdom [ peli'os chochma ] — the aspect of the vow. Through which is the essential repair of the faith in the sages. Which is the aspect of the robe of the rabbis and the aspect of the kingdom. And therefore it says about Esther "and Esther clothed herself in royalty [ vatilbash Esther malchus ]." And about Mordechai it also says: "and Mordechai went out from before the king in royal raiment [ u'Mordechai yatza milifnai hamelech bilbush malchus ]." See the main text. (ibid., os 15, 16, 17, 24)

Segment 24
HE:
הַשָּׂגַת אֱלָקוּת - גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי אִם כָּל חַד כְּפֻם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וְהָעִקָּר הוּא הַלִּמּוּד שֶׁל כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן, הַיְנוּ אֵיךְ שֶׁנִּכְלָל בְּיַחַד הַשָּׂגַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ' וְהַשָּׂגַת 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁכָּל זֶה אֵינוֹ נִתְפָּס בְּמֹחַ וָלֵב, כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁרוֹצִים לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַמָּשׁ כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהָרַב הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה. וְעַל־כֵּן כָּל הַכְנָעַת עֲמָלֵק הָיָה עַל־יְדֵי יְדֵי משֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים. וְעִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הָיָה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ עַל־ יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעָלוּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה', בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת. אַךְ עִקַּר זֶה הַלִּמּוּד מְרֻמָּז בְּפָרָה אֲדֻמָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סוֹד עָמֹק מְאֹד, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"; וְכָל מַעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ, רַק שֶׁעֲבוֹדָתָהּ הָיְתָה נֶגֶד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין הַתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ לְהִסְתַּכֵּל לִפְנִים עַל הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ עַל הַשָּׂגַת רַבָּם, שֶׁהַדַּעַת שֶׁלּוֹ הוּא בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צְרִיכִין לֵידַע שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מִזֶּה הַדַּעַת, וְאָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, כִּי הוּא בַּמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִטְהָרִין מִטֻּמְאַת מֵת. וְעַל־כֵּן אַחַר פּוּרִים, שֶׁהוּא הַכְנָעַת קְלִפַּת עֲמָלֵק, קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה. וְכֵן פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ מְרַמֶּזֶת עַל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (נט"י לסעודה ה"ו, אותיות א ג ז ח).

EN:
93. Before one merits to repair the faith in the sages in completeness — then one must fast in order to subdue the enemies and the oppressors. Which is the aspect of the wicked Haman — a man of distress and an enemy. And this is what Esther said: "and fast over me [ v'tzumu alai ]" — and so forth — see the main text. But afterward — when they merited to ascend to the aspect of the vow through the holiness of Mordechai and Esther. And the faith in the sages was again repaired. Through which one merits to the delight of Shabbos [ oneg Shabbos ]. And then the eating is in great holiness — in the aspect of the delight of Shabbos. Therefore it is a great mitzva to multiply in the Purim feast. And through such holy eating the enemies are subdued and peace is drawn. But to multiply the peace — one must also multiply in charity — as explained in the main text. And this is the aspect of the mitzva of sending portions each man to his companion. This is the aspect of the multiplying of the peace that is made through the eating of Purim — together with the power of the above-mentioned charity. And therefore one must send portions specifically from kinds of food. And give gifts to the poor — the aspect of charity. And this is also the aspect of the mitzva of reading the Megilla — as explained in the main text. And therefore Purim is the preparation for Pesach. To be saved from the prohibition of chametz. And to merit to the holiness of matzah. Which is also the aspect of the above-mentioned peace. The aspect of "peace that has a mouth [ shalom she'yesh lo peh ]." Which one merits through the holiness of Purim — see the main text. (ibid., os 18, 19, 20, 21, 23)