Segment 2
אות א מאמר זה נאמר בשבת חנוכה תקס"ט ויבואר עוד לקמן:
This discourse was said on Shabbas Chanukah 5569. And more will be elaborated below.
Segment 4
אות ב שם במאמר הנ"ל אות ג', ומזה בא הולדה בנקל וכו' אמר המחבר בזה יובן סוד מאמר רז"ל בסנהדרין צא: המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברים שבמעי אמן מקללין אותו וכו', כי על ידי לימוד ההלכות שהם בחינת תודה מזה באה הולדה בנקל ועל כן כשמונע זאת, אז העוברים מקללין אותו כי יהיה לידתם בקושי חס ושלום על ידי זה, בפרט כפי המבואר בסוף המאמר שהקישוי לילד הוא על ידי שיש קליפה שאומרת גם לי גם לך לא יהיה וכו', והמונע הלכה מפי תלמיד הוא גם כן חס ושלום בבחינה זו, כי גם לו היה מגיע טוב אם היה לומד לתלמידיו כמו שאמרו רז"ל שם, ואם למדו זוכה לברכות כיוסף וכו', היינו על ידי השפעת החסד שבא על ידי לימוד ההלכות כמבואר בפנים וכן אמרו שם שזוכה ללמד גם בעולם הבא, היינו בחינת שעשוע עולם הבא המובא בפנים:
There — in the above discourse — Letter Gimmel: "and from this comes childbirth easily." And so on. The author says: through this will be understood the secret of the Sages' teaching in Sanhedrin, p. 91b: "one who withholds a halacha [law] from a student's mouth — even if [the student] were only an embryo in his mother's womb — the Scripture accounts it to him as if he diminished [the world]." And so on. For through the Halachos — which are the aspect of kindness — the deficiency of the supporters of Torah is replenished. And through this childbirth becomes easy — as elaborated above in Letter Beis — as elaborated in the discourse. And so on.
Segment 6
אות ג שם, כי ההלכות הם תיקון וקיום הרגלין וכו' רוצה לומר כי על ידי ההלכות שהם בחינת חסד חוזר ונתמלא החסרון של התמכי אורייתא כנ"ל:
There: "for the Halachos are the repair and sustaining of the feet [raglayim]." The meaning is: for through the Halachos — which are the aspect of kindness — the deficiency of the supporters of Torah is replenished. And through this: the feet are repaired and sustained. And so on — as elaborated above in the discourse Yemei Chanukah — as elaborated in the main body of the discourse.
Segment 8
אות ד שם אות ד', הוא יהיה לך לפה וכו' היינו זה יהיה לך לפה, היינו זה יאיר להדיבור שלך מה שאתה תהיה לו לאלקים ותרגומו לרב כי על ידי שהרב מורה דרך ישר לתלמידיו בתורתו על ידי זה זוכה לבחינת (ירמיה ט"ו) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה וכו':
There — Letter Daled: "'hu yihyeh l'cha l'feh' [he will be a mouth for you]." And so on. Meaning: this will illuminate your speech. "And you will be to him as Elokim." And the Targum translates: as a master [l'rav]. For through the light of the face of the Tzaddik — one attains the aspect of speech. And so on. And also: through this a person is able to illuminate others with the light of the face of the Tzaddik — which is also the aspect of speech — as elaborated in the discourse.
Segment 10
אות ה שם, ה' זה בחינת שידוכים וכו' הגם כי מסתמא רוצה לומר גם כפשוטו, כי על ידי שידוכים הגונים נשלם הדיבור וכו' מכל מקום אי לאו דמסתפינא הוי אמינא, כי תורה ותפלה הם בעצמן בחינת תודה הלכה הנ"ל כי שלימות התפלה הוא בחינת תודה הודאה כמו שאמרו רז"ל כל התפלות בטלות לעתיד לבוא והודאה אינה בטילה כל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל שנאמר (תהלים נ"ו) אשלם תודות לך שני תודות כנגד תפלה וכנגד הקרבן וכו' וכן לענין התורה העיקר הוא לימוד ההלכה למעשה, כי (אבות א) לא המדרש עיקר אלא המעשה, וכן אמרו רז"ל בכמה מקומות שעיקר תכלית הלימוד של פשטי תורה הוא לידע ההלכה למעשה נמצא שתודה הלכה הם בחינת תפלה ותורה בחינת אל אלקים, והחיבור של תורה ותפלה ביחד זה בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כידוע וזה בחינת שידוכים בשרשם כידוע וזה בחינת ה' ששם זה בעצמו קריאתו וכתיבתו ביחד מורה על יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכנ"ל, והוא בחינת שלימות הדיבור שהוא על ידי אמת, היינו שיהיה פיו ולבו שוים שזה גם כן בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, יחוד שני השמות הנ"ל כמבואר בזוהר הקדוש:
There: "the Heh — this is the aspect of matchmaking [shidduchim]." And so on. Even though presumably the meaning is also according to the plain sense — for through proper matchmaking — speech is completed. And so on. Even so: were I not afraid — I would say to explain somewhat further in the way of allusion — in connection with what is elaborated above. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 12
אות ו שם אות ו', כי ר' אליעזר הלכה כמותו בכל מקום וכו' רוצה לומר כמו שאמרו שם שיצא בת קול מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום:
There — Letter Vov: "for Rabbi Eliezer — the law follows him in every place [halacha k'moso b'chol makom]." And so on. The meaning is: as they said there — that a heavenly voice went forth: "what is it to you regarding Rabbi Eliezer — that the law follows him in every place?" And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 14
אות ז שם, וזה בחינת עבדו את ה' בשמחה וכו' עיין בפרי עץ חיים בכוונת מזמור לתודה מבואר שם ענין מאמר רז"ל (מדרש רבה צו ט) כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה וענין הריעו לה' כל הארץ ראשי תיבות הלכה וענין עבדו את ה' בשמחה, עבד הוא בחינת מט"ט וכו' עיין שם:
There: "and this is the aspect of: 'ivdu es Haveye'ah b'simchah' [worship Haveye'ah with joy]." And so on. See in Pri Etz Chaim — in the kavvanot of mizmor l'todah — where the matter of the Sages' teaching is elaborated there: [Midrash Rabbah 96:9] "all offerings will be nullified in the future — except the offering of todah [thanksgiving]." And so on. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 16
אות ח שם שנתיים ימים בחינת הימים שנחשבים לשנים על ידי לימוד הלכות בחינת (ישעיה נ"ח) יום יום ידרושון וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי בזה מבואר ענין מאמר רז"ל (חגיגה ה:) על האי בר בי רב ד יומא שיום אחד בשנה חשוב שנה כי מאחר שלימוד הלכות הוא בחינת שיעשוע עולם הבא, ועולם הבא הוא בחינת יום שכולו ארוך, על כן יום אחד בשנה חשוב שנה גם לפי מה שנתבאר לעיל ששיעשוע עולם הבא הוא בחינת (ישעיה ל) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ופירש"י שבעה פעמים שבעה היינו מ"ט פעמים שבעה וכו' וידוע דברי המפרשים ז"ל על ענין (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו, היינו על פי הנ"ל כי לעתיד יהיה יום אחד ארוך כמו שנה שלימה ועל כן על ידי לימוד הלכות שהם בחינת שעשוע עולם הבא על כן יום אחד בשנה חשוב שנה כנ"ל ועיין נפלאות רבות על פי המאמר זה בליקוטי הלכות, הלכות כלאי בהמה, הלכה ד ושם מבאר בזה כל הכוונות של חנוכה ועיין גם כן בהלכות פריקה וטעינה הלכה ד:
There: "two years — meaning: the days that are counted as years — through the study of Halachos — the aspect of: [Isaiah 58] 'yom yom yidreshunim' [day by day they seek me]." In my humble opinion the meaning is: the meaning is that the days which are counted there — as years — is because through the study of Halachos — which is the aspect of: "day by day they seek me" — meaning: that one studies Torah and serves Hashem each day and each hour — through this the days rise and become elevated to the level of years. And through this they are counted as years — as elaborated in the discourse.
Segment 18
אות ט עיין בספר חיי מוהר"ן (שיחות השייכות לתורות כ) שכתב הר"ר נתן ז"ל שלפי דעתו המשיך רבינו ז"ל בזה המאמר בחינת תיקון הקרבן תודה שהיה צריך להביא על שחזר מלבוב לביתו קודם ראש השנה תקס"ט הנ"ל כי זה היתה ישועה גדולה ונפלאה מאד לנו ולכל ישראל כי אם היה נשאר שם בלעמברג אפשר האור היה מסתלק לגמרי חס ושלום ולא היינו שומעים כל הנוראות שגילה אחר כך בתורותיו ושיחותיו הקדושים, ובפרט המעשיות שעיקר המעשיות הגדולות גילה אחר כך, בפרט המעשה של הז' בעטלערס ובוודאי ראוי להביא קרבן תודה על ישועה כזאת גם כמה פעמים נשמע מפיו הקדוש בעצמו גם כן שנתן שבח והודיה גדולה להשם יתברך על שחזר משם גם מבואר שם שמה שנאמר במאמר זה בסוף המאמר מענין בר בי רב ד יומא, זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו ז"ל על שבת חנוכה מבראהילוב ונתעכב בנעמריב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבינו ז"ל בעת שאמר התורה הנ"ל בשבת חנוכה לא סיים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי המאמר הנ"ל, עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת ואז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מה שאמרו רז"ל מענין בר בי רב ד יומא, והוה מענינא כי זה האיש הנ"ל היה אז ממש בר בי רב ד יומא, כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחול יום אחד לבד וכו' גם מה שכתב שם על הד' דברים שהראה ר' אליעזר חרוב יוכיח וכו', לא גילה בשעת אמירת התורה רק בדרך כלל אבל לא ביארם בפרט כמו שמפורש עתה, עד שבא אחיו ר' יחיאל ז"ל עם עוד אנשים שנסעו גם כן על אותו שבת ונתעכבו גם כן, ואחר כך כשבאו אז דייקא גילה ענין הנ"ל, וביאר הד' דברים הנ"ל על פי המאמר הנ"ל בפירוש הנ"ל והכלל כי כל דיבור ודיבור יצא מפיו הקדוש בפלס ובמשקל גדול, והכל כפי הנפשות שנמצאו אז לפניו וכו' עיין שם עוד:
See in the book Chayyay Moharan [Conversations pertaining to the Torah discourses, Siman 20] — where Rabbi Nosson wrote: that in his opinion — Rabbainu drew out through this discourse the aspect of the rectification of the offering of todah [thanksgiving] — as elaborated there. And so on.