Segment 3
אות א שם, ועל כן יאמר לו השם יתברך (תהלים ב) אני ילדתיך וכו', כי כל הזמן שעבר אין ואפס לגמרי וכו'
"Hashem is above time." And so on. There: "and therefore Hashem will say to him: [Psalms 2] 'ani hayom yelidticha' [I have this day begotten you]." And so on. "For all past time is utterly null and void." And so on.
Segment 5
השם יתברך למעלה מהזמן וכו' אמר המחבר, בזה מובן מה שאמרו רז"ל סנהדרין צ"ח ששאל ר' יהושע בן לוי למשיח אימתי יבוא ואמר לו היום, ולמחר כשלא בא פירש לו אליהו דרוצה לומר, (תהלים צ"ה) היום אם בקולו תשמעו, היינו על ידי תשובה שהוא גם כן בחינת למעלה מהזמן שזה בחינת אם בקולו תשמעו גם כן כמבואר לקמן בסימן ע"ט ובספר המדות על ידי זה יבוא משיח, ואז יבינו כל ישראל אמתת דברי משיח שאמר שיבוא היום- היום ממש, כי כל הזמן שעבר אין ואפס לגמרי כנ"ל ובזה יש לפרש גם כן הפסוקים (איכה ה) אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, כי השם יתברך בוודאי למעלה מהזמן, ואין כל הזמן של הגלות עולה אצלו כהרף עין אך למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים, כי דעת שלנו קטן ואנחנו בתוך הזמן וקשה לנו לסבול אורך הזמן של הגלות, השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם היינו כנ"ל
The author says: through this is understood what the Sages said — [Sanhedrin 98] — that Rabbi Yehoshua ben Levi asked the Mashiach: when will you come? And he said to him: "today." And the next day — when he did not come — he explained to him: [Psalms 95] "today — if you will hearken to His voice [hayom im b'kolo tishme'u]." For since Hashem is above time — as above. And the time of redemption depends on repentance — the aspect of: "today — if you will hearken to His voice." Therefore the Mashiach answers truthfully: that he will come today — for all past time is utterly null and void before Hashem. And since we will return to Hashem today — the past is as if nonexistent — and it is as if the decree has never been — and the redemption is today. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 7
אות ב ועיין בליקוטי הלכות הל' מילה והל' עבדים אות י"ז, שנשמע מפי רבינו ז"ל סמוך להסתלקותו שאמר שהוא הולך עתה רק עם זה המאמר הנ"ל שגילה על פסוק (תהלים ב) אני היום ילדתיך שהוא בחינת למעלה מהזמן וכו' והמובן מדבריו היה שאמר זאת, לענין מה שהוא עושה ביגיעות גדולות כל כך לקרב נפשות ישראל להשם יתברך ועדיין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלוקת והמניעות בגשמיות ורוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד עד אשר כשל כח הסבל וכו' ולענין זה אמר שהוא מחיה את עצמו עם ענין זה של אני היום ילדתיך, היינו שהשם יתברך יעזרהו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת וכולנו נשוב להשם יתברך באמת, וכל הימים הראשונים יפלו כי כל הזמן יתבטל ויוכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן וכו' ועיין שם עוד דברים נפלאים מאד על פי מאמר הנ"ל:
And see in Likutay Halachos, Hil'chos Milah and Hil'chos Avadim, Letter 17 — where it was heard from Rabbainu close to his passing — that he said: that he is going now only with this above discourse. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 9
אות ד אות ג שם במאמר הנ"ל, וכן אנו רואים במקום גם כן וכו' הגם כי הדברים מבוארים בפנים, אף על פי כן נראה לעניות דעתי כי גם זה בכלל כוונת דבריו ז"ל כי המקום מקושר לזמן והזמן מקושר למקום כמו למשל המעת לעת שהוא יום אחד ולילה אחת הוא מחמת המקום, כי במקום זה נראה השמש ונקרא יום ובמקום זה כבר אינו נראה ונקרא לילה וכן כלל המעת לעת הוא מה שהגלגל מקיף כל הכדור עד שחוזר למקומו זה הוא שיעור מעת לעת וכן שיעור החודש מה שהירח מקיף כל הכדור עד שחוזר למקומו וכו' וכן השנה מה שהשמש מקיף וכו' עד שחוזר למקומו ונקודתו נמצא כי שיעור הזמן הוא על ידי המקום וכן שיעור המקום הוא לפי הזמן, כי ממקום זה למקום זה מהלך שעה אחת, ולמקום זה מהלך שני ימים וכו', וכל זה כפי מהלך הבינוני, ומי שכחו גדול עוד יותר יכול לילך מהלך זה בזמן עוד פחות מזה, אבל על כל פנים הכל מקושר בהזמן אבל כשזוכין לדעת כזה שהוא בחינת ביטול הזמן בחינת למעלה מהזמן, אז ממילא נתבטל גם המקום והגם כי אין לנו שום תפיסה בענינים כאלה, אף על פי כן גם לפי קטנות דעתנו יכולין לפרש, דרוצה לומר כי רוב מחשבות האדם ותחבולותיו נופלין תחת בחינת הזמן ותחת בחינת המקום אבל מי שזוכה לדעת שלם כזה, אזי כל מחשבותיו ועניניו בבחינת למעלה מהזמן למעלה מהמקום מאחר שדעתו גדול כל כך עד שבחינת הזמן והמקום בטלים אצלו לגמרי כנ"ל אך גם זה אי אפשר לבאר היטב בפרט בכתב:
There — in the above discourse: "and likewise we see in our place as well." And so on. Even though the matters are elaborated in the main body of the discourse — even so: in my humble opinion it seems: that this too is included in — and so on — as elaborated in the discourse.