# Sefer Avoda (Service) - הלכות פסולי המוקדשין - פרק ששי

<div dir="rtl">הלכות פסולי המוקדשין - פרק ששי</div>

Source: https://ajew.org/reader/rambam-avoda/1/69


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבחים שנתערב בהן אחת מחטאות המתות. או שור הנסקל. אפילו אחד ברבוא כולן ימותו לפי שבעלי חיים חשובין הן ואינם בטלין. ואם הקריב הורצה שאין בעלי חיין נדחין:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נתערב בהן אחד מאיסורי המזבח. ירעו כלם עד שיפול בהן מום וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין של קדשים שנתערב:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נתערבו קדשים בחולין תמימים ימכרו החולין שבתערובת לצרכי אותו המין ויקרבו כולן. כיצד ארבע בהמות שלמים שנתערבו בארבע בהמות חולין תמימים. ימכרו הארבע של חולין למי שהוא צריך להביא שלמים ויקרבו הכל שלמים. וכן בעולה או באשם. והדמים חולין לכל דבר שהרי דמי חולין הן:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נתערב שור הקדש בשוורים של חול. גדול שבכולן הקדש וימכרו השאר לצרכי אותו המין. נתערבו קדשים בקדשים מין במינו. זה יקרב לשם בעליו וזה יקרב לשם בעליו אע''פ שאין כל אחד מהן מכיר קרבנו. במה דברים אמורים בקרבנות נשים שאין בהם סמיכה אבל קרבנות אנשים הואיל וכל אחד צריך לסמוך על ראש קרבנו. הרי אלו לא יקרבו עד שיתן האחד חלקו לחבירו. או עד שיפול מום בכל וימכרו ויביאו כל אחד בדמי היפה שבהן מאותו המין:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נתערבו מין בשאינו מינו כגון עולה בשלמים. לא יקרבו אפילו כחמורה שבהן שאין מביאין קדשים לבית הפסול:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וכשם שאין ממעטין בזמן אכילתן כך אין ממעטין באוכליהן ולא במקום אכילתן אלא כיצד יעשה ירעו הכל עד שיפול בהם מום וימכר כל אחד מהן לבדו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין האחר ויפסיד המותר מביתו:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אע''פ שכבר הקריב עולה שחייב בה או שלמים שהיה חייב להקריבן. הרי זה מקריב מדמי התערובת עולה אחרת ושלמים אחרים:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

חטאת שנתערבה בשלמים ירעו הכל עד שיפול בהן מום ויביא בדמי היפה שבהן שלמים ובדמי היפה שבהן חטאת. ואם קדם והקריב חטאת אחרת על חטאת שהפרישה לו כולן ימותו:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אם נתערבו מעות חטאת במעות אשם. לוקח שתי בהמות ומחלל דמי חטאת בכל מקום שהוא על חטאת ודמי אשם על אשם. ואם כבר קרבה חטאתו. יוליך כל המעות לים המלח. ואם כבר קרבה אשמו. יפלו הכל לנדבה:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

תודה שנתערבה בתמורתה שתיהן תקרבנה ויניף הלחם עמהן. וכך אם נתערבה תודה בשאר זבחים אע''פ שקרבה תודתו. ירעו הכל עד שיפול בהן מום ויביא בדמי היפה תודה אחרת. ובדמי היפה זבח אחר:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נתערבה באיל נזיר שתיהם תקרבנה ויניף הלחם עמהן:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בכור שנתערב בפסח שניהם ירעו עד שיפול בהם מום ויאכלו כבכור. ולמה לא יקרבו. לפי שהפסח נאכל לכל אדם עד חצות והבכור לשני ימים ואינו נאכל אלא לכהנים. ואין מביאין קדשים לבית הפסול ואין ממעטין באכילתן:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מעשר שנתערב בפסח כשיפול בהן מום יאכלו כמעשר. הבכור והמעשר שנתערבו יאכלו במומן:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן שאר קדשים שנתערבו בבכור ובמעשר ירעו עד שיפול בהם מום ויאכלו כבכור שנפל בו מום או כמעשר שנפל בו מום:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אשם שנתערב בשלמים. אע''פ שאין מקריבין משניהן אלא האימורין אבל הבשר נאכל. לא יקרבו אלא ירעו עד שיפול בהן מום ויביא בדמי היפה אשם ובדמי היפה שלמים והמותר יפסיד מביתו. ואם קדם והקריב אשמו שניהן יפלו לנדבה:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקדשים אפשר שיתערבו מין במינו. חוץ מן החטאת עם האשם שאין האשם אלא מזכרי כבשים. ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וכל אלו המתערבין בחיים אם הקריב הורצה שאין בעלי חיים נדחין:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח. אם נקבה בת שנתה היא כונסה לכיפה עד שתמות שמא חטאת היא. היתה בת שתים יביאנה שלמים ויביא עמה לחם שמא תודה היא. מצא זכר בן שתי שנים אין לו תקנה. שמא אשם הוא ועדיין לא כפרו בעליו. מצא זכר בן שנה מניחו עד שיפול בו מום. ומביא שתי בהמות תחתיו ומתנה ואומר אם עולת היה זה עולה תחתיו ואם שלמים היה זה שלמים תחתיו. ומקריב האחד עולה ונסכיו משל צבור. והאחר שלמים עם הלחם שמא תודה היה. ומה יעשה בזה הנמצא יאכל במומו שאפילו היה בכור או מעשר במומו הוא נאכל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ואם פסח אחר זמנו הוא הרי זה שלמים ובזמנו הכל נזהרין בו. ואם תאמר שמא אשם נזיר או אשם מצורע הוא. אינן מצויין תמיד. לפיכך לא חשו להן:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נתערבו קדשים בקדשים אחר שנשחטו יאכלו כחמור שבהן. נתערבו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה:

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה. מניחין הכל עד שיפסדו ותעובר צורתן. ושורפין אותן בעזרה במקום ששורפין פסולי המוקדשין:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אבר של בעלי מומין שנתערב באיברי קדשים אפילו אבר באלף איברים. יצאו הכל לבית השריפה. ואפילו קרבו כולן חוץ מאחד מן התערובת. הרי זה ישרף בעזרה במקום ששורפין פסולי המוקדשין:

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

חתיכות קדשי קדשים שנתערבו בחתיכות קדשים קלים. או הנאכלין ליום אחד בנאכלין לשני ימים. יאכלו כחמור שבהן:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאת טהורה. וכן פרוסה של לחם הפנים שנטמא שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים הטהור. הרי זה תעלה כמו שביארנו בתרומות:

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אבל חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין. וכן פרוסה של לחם הפנים הטהור שנתערבה במאה פרוסות של חולין. הרי אלו לא יעלו אלא יאכל הכל לכהנים ככל המדומעות:

</div>