# Sefer Tahara (Purity) - הלכות טומאת אוכלין - פרק ארבעה עשר

<div dir="rtl">הלכות טומאת אוכלין - פרק ארבעה עשר</div>

Source: https://ajew.org/reader/rambam-tahara/1/103


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פירות שירד הדלף לתוכן ועירבן כדי שיתנגבו לא הוכשרו:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהן הטל לא הוכשר. ואם נתכוון שירד עליהן הטל הוכשרו. לפיכך אם העלום חרש שוטה וקטן אע''פ שחישבו שירד הטל עליהן לא הוכשרו שיש מעשה להן דין תורה ואין להן מחשבה אפילו מדברי סופרים. הפכו בהן קטנים על הגג הרי אלו מוכשרין שאם היתה מחשבה של קטן ניכרת מתוך מעשיו מחשבתו מועלת מדבריהן:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתינו וירד עליהן הטל לא הוכשרו. ואין אומרין הואיל והכל יודעין שהטל יורד הרי זה ברצונו שהרי לא העלם אלא כדי שימתינו:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

המוליך חיטין לטחון וירדו עליהן גשמים אם שמח הוכשרו. היו זיתיו נתונין בגג וירדו עליהן גשמים אם שמח הוכשרו. החמרים שהיו עוברים בנהר ונפלו שקיהן במים והעלום אם שמחו הוכשרו הפירות והמים שעל השקין הנם תלושין ברצון שהרי שמחו:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שק שהוא מלא זרעונים ונתון על גבי הנהר או על. פי הבור או על מעלות המערה ושאבו הוכשרו:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

חבית שהיא מלאה פירות שנתנה בתוך המשקין או מלאה משקין שנתנה בתוך הפירות ושאבו הוכשרו. באלו משקין אמרו במים וביין ובחומץ אבל שאר המשקין אין משאבין מן החרס כדי שיכשירו הפירות שבצידן:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הרודה פת חמה ונתנה ע''פ חבית של יין אם היתה פת חיטין לא הוכשרה. ואם היתה של שעורים הוכשרה מפני שהשעורים שואבות. וכן אם היה היין טמא והיה פת חיטים טהורה ואם היתה שעורים נטמאה מפני ששאבה משקין טמאין:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

המרבץ את ביתו ונתן בו חטים וטננו. אם מחמת המים הוכשרו. ואם מחמת הסלע לא הוכשרו המכבס את כסותו בעריבה ונתן בה חטים וטננו אם מחמת המים הוכשרו ואם מחמת העריבה לא הוכשרו:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הטומן פירות בחול כדי שירטיבו הוכשרו. הטומן בטיט הנגוב אם יש בו משקה טופח הוכשרו ואם לאו לא הוכשרו:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

המרבץ את גורנו אינו חושש שמא יוכשרו חטיו אם טננו בו ואף ע''פ שהוא שמח:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

המלקט עשבים כשהטל יורד עליהן לחפות בהן החיטין לא הוכשרו ואם נתכוון לכך הוכשרו:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

המרבץ את ביתו במים טמאים ונתן בו שבולים וטננו אם יש עליהן משקה טופח הרי אלו טמאין ואם לאו טהורין:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הנוער אגודה של ירק שהיו עליה משקין וירדו מצד העליון לצד התחתון לא הוכשר:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

המעלה שקין מלאין פירות מן הנהר ונתנן זה ע''ג זה הוכשר התחתון במים שירדו לו מן העליון שהרי ברצונו הניח זה על גבי זה:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הנופח בעדשים לבודקן אם הן יפות והזיעו הוכשרו בהבל פיו מפני שהוא מתולדות המים. וכן האוכל שומשמין באצבע הוכשרו במשקה פיו ושעל אצבעו:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

נשך באוכל ונפל האוכל הרי המשקה שעל האוכל שלא לרצון. היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות וכל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו ונפל מפיו הרי המשקה שעליו ברצון. היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבישות וכל שאינו רוצה למוץ את גרעינתו ונפל מפיו הרי המשקה שעליו שלא ברצון:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עולשין שליקטן לבהמה והדיחן וחישב עליהן לאדם אחר כך כבר ביארנו שהן צריכים הכשר שני. ואם היה עליהן משקה טופח כשחישב עליהן לאדם הרי אלו מוכשרין:

</div>