ramchal-derech-etz-chaim — complete plain text Source index: https://ajew.org/reader/ramchal-derech-etz-chaim/ Sections: - Derech Etz Chaim - Derech Etz Chaim — https://ajew.org/reader-plain/ramchal-derech-etz-chaim/1/1/index.txt ==================== # Derech Etz Chaim - Derech Etz Chaim URL: https://ajew.org/reader-plain/ramchal-derech-etz-chaim/1/1/ Derech Etz Chaim - Derech Etz Chaim דרך עץ חיים Source: https://ajew.org/reader/ramchal-derech-etz-chaim/1/1 Segment 1 HE: ספר דרך עץ החיים והוא הקדמה לספר פתחי חכמה, והוא מיוסד על ספר עץ החיים למהרח"ו זלה"ה. EN: Sefer Derech Etz Chaim, which is an introduction to the sefer Pitchei Chochma based on the sefer Etz Chaim of R' Chaim Vital.... Segment 2 HE: יוצר האדם ומנהיגו הוא עשהו ויכוננהו מוכן להבין ולהשכיל השכלה גדולה יותר ממלאכי השרת. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה יז) "אמר להם, חכמתו מרובה משלכם! וכאשר יחפוץ בתבונה על פי דרכו, ינחהו להשיג עד שמי השמים דברים שהם כבשונו של עולם שכיסם עתיק יומין. EN: The creator and guide of man, made him (man) and engineered him (man) ready to understand and comprehend a comprehension greater than that of the ministering angels. Our Rabbis of blessed memory have already stated ( Bereishit Rabbah 17) "He (G-d) said to them (angels), 'His (man's) wisdom is greater than yours!' And when he so chooses understanding (G-d) in his manner, G-d will lead him to an understanding that grasps until the highest heavens, ideas that power the world, ideas that have been hidden by The Ancient of Days." Segment 3 HE: אך הנה טובו בידו (ע"פ בראשית כד י) ולו משפט הבחירה (דברים כא יז) – להתחכם ולדעת או לישאר ערוֹם מכל חכמה, הגם שהלב והשכל בקרב גופו. וזה תראה כי שְּׁנַיִם הם בתבונה אחת נבראו: שֵׂכֶל האדם, והתורה המשכלת אותו. EN: ...Behold, that goodness is in his hands and he controls the decision, whether to educate himself and understand or to remain naked of all wisdom, even though the heart and mind are contained within his body. It is readily apparent that there are two things created sharing similar functions: Man's intellect and and The Torah that imparts the intelligence. Segment 4 HE: על התורה נאמר (ירמיה כג כט): "הלוא כה דברי כאש, נאם ה'"; והודיענו בזה כי אמת הדבר שהתורה היא ממש אור אחד ניתן לישראל לֵאוֹר בו, כי לא כחכמות הנכריות וידיעות החול, שאינן אלא ידיעת דבר־מה אשר ישיג השכל בטרחו, אך התורה הִנָּהּ קודש ה', אשר לה מציאות גבוהה בגבהי־מרומים. וכאשר יעסוק בה האדם למטה, אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי־מרומים, גנזי־הבורא יתברך שמו, בדרך הארה ופעולה חזקה אשר היא פועלת בה. EN: With regards to The Torah it is stated (Jeremiah 23:29): "'Is not My word like a fire?', says Hashem." He made it known to us, the truth of the matter, that The Torah is literally like a singular light given to the Jewish people to find illumination with, not like other foreign wisdoms and secular information which are merely facts which can be comprehended though intellectual toil. However, The Torah is divinely holy whose existence is elevated in the highest heavens. When a person involves himself in The Torah below (this world) it illuminates his soul granting him access to lofty treasures, treasures of The Creator, in a reciprocating manner. As man works to understand The Torah works to change man. Segment 5 HE: והוא דְבר החכם (משלי ו כג): "ותורה אור" – אור ממש, ולא חכמה לבד, ולא שמראה אור בדרך דמיון, אלא אור ממש, כי זו מציאותה למעלה; ובהיכנסה בנשמה – יכנס אור בה כאשר יכנס ניצוץ השמש באחד הבתים. ואף גם זאת (ויקרא כו מד), הנה בדקדוק גדול נמשלה לאש (ספרי דברים אות שמג), ובהשוואה מדוקדקת, כי כאשר תראה הגחלת שאינה מלובה, השלהבת היא בתוכה כמוסה וסגורה, אשר בהפיח בה – אז תתפשט ותתלהב ותצא מתרחבת והולכת, ובשלהבת ההיא נראים כמה מיני־גוונים מה שלא נראה בתחילה בגחלת, והכל מן הגחלת יוצא: EN: As in the words of King Solomon (Mishlei 6:23): "...and The Torah is a light" - literally light and not just wisdom nor analogous to light, literally light, as this it's reality above. So, when The Torah enters the soul, the light enters, as the ray of the sun enters a house. Furthermore, accurately analogous to The Torah is fire and as with a coal, the fire is contained within it and just needs a burst of oxygen to ignite the flame to expose it's many colors which were hidden prior. Segment 6 HE: כן התורה הזאת אשר לפנינו, כי כל מלותיה ואותיותיה כמו גחלת הן, אשר בהצית אותן – כן כאשר הן, לא יִירָאוּ כי אם גחלים וגם כמעט עמומות (שאִשן כמעט כבוּיה). ומי שישתדל לעסוק בה, אז תתלהב מכל אות שלהבת גדולה, ממולאה בכמה גוונים, הן הידיעות העומדות צפונות בתוך האות ההיא. EN: ...The Torah is similar is this manner in that all its words and letters are like coals that seem to be extinguished. However, when one exerts effort to study it only then does each letter burst into a flame exposing the many colors, which are the ideas latent within the letter. Segment 7 HE: וכבר פירשו זה בספר הזוהר על אל"ף בי"ת; ואין הדבר משל, אלא עצמי כפשוטו ממש, כי כל האותיות שאנו רואים בתורה כולן מורות על עשרים ושנים אורות הנמצאים למעלה, והאורות ההם העליונים מזהירים על האותיות, ומכאן נמשכה קדושת התורה, קדושת ספר־התורה ותפילין ומזוזות וכל כתבי הקודש. ולפי הקדושה שבה נכתבים, כך תגדל ההשראה וההארה של האורות ההם על אותיותיהם. ולכך ספר התורה שיש בו פיסול אחד – נפסל כולו, כי אין ההארה עומדת עליו כראוי, שתימשך ממנו הקדושה לעם בכח הקריאה בו: EN: This has already been explained in the Zohar on the subject of the alphabet. This idea is not just an analogy but a depiction of the reality that all the visible letters of The Torah are a representation of 22 supernal lights and these lights illuminate the letters lending sanctity to a Torah scroll, Tefillin, Mezuzot and Kitvei Kodesh. Accordingly, the more sanctity invested into those writings, the greater the influence and shine are imparted via the letters. Therefore, a Sefer Torah with one mistake invalidates the whole preventing the ability to influence and draw holiness to the congregation during its reading. Segment 8 HE: ונשוב לענין, כי האורות עומדים על האותיות, ובאותם האורות כלולות כל הבחינות הפרטיות שיש על כל אות ואות, כאשר זכרתי; אך אין מגיע לנשמת הרואה את האותיות ההן אלא אור אחד סתום, כמו הגחלת; אך כשמשתדל האדם להבין, וקורא וחוזר וקורא, ומתחזק להתבונן, הנה כל־כך מתלהטים האורות ההם ויוצאים כמו שלהבת מן הגחלת בנשמה, ועל זה אמר התנא (אבות ה כב): "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה", כי צריכים העוסקים להיות הופכים והופכים עד שתתלהב כמעשה האש ממש: EN: Returning the matter at hand, for the lights loom over the letters and include all the possible sepicific aspects contained in each letter, per my memory. However, only a indivual contained light is apparent to the soul peering at the letters, similar to a coal. With the effort to understand, read over and over and redouble the effort to understand, the lights begin dance in the soul as a flame ignites via a coal. This is all encapsulated in what the Tanna (Pirkei Avot 5:22) says: "Turn it over and [again] turn it over, for all is therein..." - that it is necessary to examine and reexamine words of Torah until the lights are revealed as with revealing the flame within the coal. Segment 9 HE: והנה בהיות השלהבת מתלהטת, כבר אמרתי שיש בה כמה גוונים מרוקמים, וכן נמצאים כמה ענינים גדולים נכללים בשלהבת של האור הזה. אמנם עוד ענין אחר נמצא, כי יש כמה פנים לתורה (ראה סנהדרין לד.), וכבר קבלו הקדמונים שלכל שורש מנשמות ישראל יש כולם בתורה, עד שיש שִשים רִבּוא פירושים לכל התורה, מחולקים לששים רבוא נפשות של ישראל. וזה נקרא שהתורה מתפוצצת לכמה ניצוצות, כי בתחילה מתלהטת, ואז נראים בה כל האורות הראויים לענין ההוא. ואותם האורות עצמם מאירים בשִשים רבוא דרכים, בששים רבוא של ישראל, וזה סוד "וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיה כג כט). הרי לך שאף על פי שהתורה היא בלי תכלית, ואפילו כל אות ממנה היא כן, אך צריך לְלַבּוֹתָהּ, ואז תתלהב: EN: As previously mentioned, in the dance of the flame different colors become apparent and so too there are big ideas included in this flame of light. Another idea expressed in the flame is the varied perspectives in Torah. It has been accepted by the Kadmonim that each root of the souls of Israel is contained within The Torah so that there are six hundred thousand explanations to the Torah corresponding to the six hundred thousand root souls. This is the idea of The Torah bursting into sparks. At first the light (Torah idea) ingnites to reveal all the different lights regarding the matter at hand. In turn each of those lights themselves illuminate a path within the six hundred thousand perspectives of the six hundred thousand souls of Israel. This is the secret of the verse (Jeremiah 23:29): "... and like a hammer that breaks the rock in pieces?" Although The Torah is infinite as well as each letter contained within, it is necessary to the fan the flame and then it will ignite. Segment 10 HE: וכנגדה שֵׂכֶל האדם עשוי כן, כי גם כן יש לו כח השגה רבה, אך כאשר יתלהט בכח התבוננות; ועל זה כתיב (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה", וזה כי כל הנמצאים – מדיבורו של הקדוש ברוך הוא נעשו, כמו שכתוב (תהלים לג ו): "בדבר ה' שמים נעשו". נמצא שהפה הזה הוא השורש לכל הנבראים, וזה עצמו מקיים אותם, והבל היוצא מן הפה הזה, רוצה לומר ההשפעה היוצאת אל כל הנבראים מן המקור שהוציא אותם. ועל כן נאמר (דברים ח ג): "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", שהוא זה ההבל היוצא ומקיים, והוא המתלבש בדברים הנאכלים לזון האדם, שכך צריך לו: EN: Correspondingly the human mind is fashioned in the same manner. It too has the ability to comprehend relative to the effort it uses to comprehend. As it is stated (Proverbs 2:6): " For the Lord gives wisdom: out of his mouth come knowledge and understanding." This is so, because all creations are an outcome of the speech of of G-d, as it is written (Psalms 33:6): " Through the word of Hashem the heavens were made." Subsequently, this mouth is the source and life force of all creations. The breath that flows from the mouth, which is the sustenance that permeates all creations, is all from that source that brought them into existence. Therefore it is stated (Devarim 8:3): "... that man does not live by bread only, but by every word that proceeds out of the mouth of the Lord does man live." This life force is the "breath" that enclothes itself in food as a necessity for man to live. Segment 11 HE: והנה החכמה כבר ניתנה מן הקדוש ברוך הוא בלב כל בני־האדם, אך כדי שתתגבר צריך שאותו הפה המקיים אותה ינשב בכח, ואז נעשה ממש כמו האש גם כן, שכשמנפחים בה – מתלהבת, כן כשזאת ההשפעה תרד מן הפה כמו נשיבה – תלהט החכמה וייראו הדעת והתבונה הכלולות בה כבר, אלא שלא היו נראות כי לא היה נראה כי אם 'חכמה', שהיא השכל עצמו, אך ה'תבונה' היא בינת השכל, המחברת דבר אל דבר ומקיימת דבר בדבר, וה'דעת' היא התולדה היוצאת מכל אלה, ואלה לא יעשו פעולתן אלא בכח נשיבה שינשב הפה העליון בהן: EN: ...The wisdom bestowed in the heart of man from G-d must be roused via oral articulation, and only then as with a flame of fire requiring oxygen does the wisdom awaken to reveal the intellect and comprehension latent within, for without this awakening the only aspect apparent is the wisdom. Comprehension, being the ability of the intellect to tie two ideas together, and Da'at, being the outcome of that ability, are activated via the energy imparted onto them by the supernal breath. Segment 12 HE: ונמצא שהחכמה כבר ניתנה, והפה אינו אלא מקיים אותה, אך הדעת והתבונה הן מתחדשות, דהיינו שמתחדש גילויין תמיד רק בכח נשיבת הפה. ועל כן אמר אליהוא (איוב לב ח): "אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם", ולשון "נשמת" הוא כמו "נשמת ה' כנחל גפרית", שהוא מלשון 'נשימה' ולא מלשון 'נשמה', דהיינו נשימת הפה, נשיבת הרוח. וזאת היא הנותנת הבינה, ולא הימים או השנים: EN: ...Subsequently, Chochma (wisdom) is a building block of reality which the mouth only articulates, as oppsed to Da'at (knowledge) and Tevuna (comprehension) which are renewed with breath. As Elihu says (Iyov 32:8): "But there is a spirit in man: and the breath (nishmat) of the Almighty gives them understanding." The expression "nishmat" aforementioned is from "neshima (breath)" as seen in (Isaiah 30:33): "...the breath (nishmat) of the Lord, like a stream of brimstone..." and not "neshama (soul)". Comprehension is activated by breath, not days or years (age). Segment 13 HE: הנה על כן, חוב הוא מוטל על האדם לשים עצמו להתבונן, כי אם אינו מתבונן ומחשב – הנה לא תבוא חכמה לבקש אותו, ונשאר בחושך בלא ידיעה, והולך בדרכי־ההבל ובאפילה, וסוף־דבר יתן דין וחשבון לפני מלך מלכי־המלכים הקדוש ברוך הוא על שלא נשתמש מן החכמה ומן הכח אשר הטביע בו לעשות חַיִל; זה ודאי פיתוי היצר, הסיטרא אחרא, אשר ישתדל בכל עוז להפילו בזה ובבא, כי כבר ידע אם נפל בזה מעט נשאר לו לשוב ולהתקומם, כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר ודאי, ואין דבר מחליש הנשמה לפי היצר כחסרון הידיעה: EN: It is therefore incumbent on man to contemplate, for without contemplation wisdom will not knock at his door rather only leave him in the dark and left to his own devices man will lead himself down a path of vanity and opacity. A man that chooses this path will need to give an accounting to The King of Kings in due time for not using his wisdom to gain in this world. This lack of focus is a defining strategy of the evil inclination, who sinks unrelenting effort to cause man to fail, because discovery of the truth strengthens the soul to distance itself from the evil inclination and therefore in turn nothing weakens the soul as lack of knowledge does. ... Segment 14 HE: ואם היתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני־האדם – לא היו חוטאים לעולם, אך לא היה אפילו היצר קרוב אליהם ושולט עליהם, כמו שאינו שולט במלאכים. ולהיות שהקדוש ברוך הוא רצה שהאדם יהיה בעל יצר, שיוכל להיות מנוצח או נוצח בשיקול אחד, לכן שָׂם בהם הידיעה, אך סגורה כגחלת, ושתוכל להתפשט כשלהבת, והבחירה ביד האדם. וחכמינו זכרונם לברכה אמרו (בבא בתרא עח ב): "על כן יאמרו המושלים: בואו חשבון" (במדבר כא כז); "המושלים" – אלו המושלים ביצרם, "בואו חשבון" – בואו ונחשוב חשבונו של עולם, כי מי שאינו מושל ביצרו לא ישים עצמו לזה לעולם, אך המושלים ביצרם הם יעשו את הדבר הזה, וילמדוהו לאחרים לעשות אותו: EN: If man was mindful of this knowledge sinners wouldn't exist, temptation wouldn't even wield power, similar to its irrelevance to angels. G-d wanted man to conquer or to be conquered via temptation and his subsequent choices, and therefore gave us this knowledge that remains latent as a flame is within a coal. Our sages of blessed memory have said (Bava Batra 78b): "Wherefore they who speak in similes (Hamoshlim) say, Come to Ḥeshbon..." (Bamidbar 21:27), 'Hamoshlim' (who speak in similes) - refers to those that control their inclination, "Bo'oo Heshbon (Come to Heshbon) - Come and let us calculate the account (heshbono) of the world! Those that do not control their inclination will never prioritize this - However, those that do control their inclination will practice this and teach others to act as well. Segment 15 HE: הלא האדם רוב שנות־ימיו עומד לחשוב חשבונות עסקיו, עסקי חיי־שעה, ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת – לחשוב מחשבת ממש: מה הוא? ולמה בא לעולם? או מה מבקש ממנו מלך מלכי־המלכים הקדוש ברוך הוא? ומה יהיה סוף כל עניניו? EN: If man spends most of his time thinking about his temporal situation, why doesn't he invest even a minute amount of time on more important thoughts: What is he? Why is he in the world? Or what is The King of All Kings requesting of me? What it the purpose of everything? Segment 16 HE: זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר, והיא קלה, ופעולתה גדולה ופריה רב, שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי, ויבקש בלבבו: מה עשו הראשונים אבות־העולם שכך חשק ה' בהם? מה עשה משה רבינו עליו השלום? מה עשה דוד משיח־ה' וכל הגדולים אשר היו לפנינו? ויעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי־חייו לעשות, כן גם הוא וטוב לו: EN: This is the strongest antidote that can be fashioned against our inclination and it is so easy, yet its impact is so significant. All that is needed is to clear the mind from everything else for at least an hour to think about the aforementioned. Introspecting, one should ask, what did the forefathers do that endeared them so to G-d? What did Moses do? What did King David do and all the spiritual giants that preceded? These questions will breed answers that direct one to do good and in turn better ones life. Segment 17 HE: אז יתורו מחשבותיו לדעת באיזה מצב הוא נמצא ועומד, לפי הנרצה בדרך אשר דרכו אנשי־השם אלה אשר מעולם המה. ואם אַיִן? ואם רב ממנו כח היצר ולא יכול לדין עם שתקיף ממנו? הן לזאת חרד היה וצווח ככרוכיא (צעק בקול גדול ככרוכיא [-עגוּר]) הקדוש רבי שמעון בן יוחאי בתיקוניו, תיקון עשירי, וזה לשונו: ווי לון לבני נשא דקודש בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" (שמות ב יב), אלא איש לדרכו פנו, בעסקין דלהון, בארחין דלהון [תרגום: אוי להם לבני אדם, שהקדוש ברוך הוא אסור עמם בגלות, "ויפן (הקב"ה) כה וכה וירא כי אין איש", אלא איש לדרכו פנו בעסקיו בדרכו]: EN: Then his thoughts will lead him to what his current situation is and whether his life's direction are in line with the ones that preceded him or not. If he finds his ability to contemplate these matters overpowered by his inclination for this it should lead him to cry out like Rabbi Shimon Bar Yochai who cried out like a raven as found in Tikkunei Zohar 10: "Woe to those humans that HaKadosh Baruch Hu is shackled with them in exile, 'And he looked both ways and saw there wasn't a man in sight" rather every person was too busy with their own things to take notice.......... Segment 18 HE: כלל הדברים: האדם שאינו חושב על זה קשה לו מאוד־מאוד להגיע אל השלימות; והאדם החושב על זה, קרוב אליה מאוד. והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד – לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם. אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות־זמן לפחות לשים אל לבו, אם מעט ואם הרבה (קהלת ה יא), כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל (ע"פ יהושע א ח): EN: The general idea is that someone who doesn't ponder these things will find it very difficult to reach perfection and vice versa. The sages are constantly engaged in this exercise and therefore find success in their endeavors. Those with limited capability should nevertheless set times to take to heart these matters, whether a maximum or minimum effort, and see success in their quest towards perfection. Segment 19 HE: אחר שידעת זה היות המשא הזה, עליך להתבונן ולהשכיל על זאת; עתה אשכילך ואורך מה הדברים אשר עליהם תעמוד להתבונן ולחקור: EN: After understanding the task of your requirement to introspect, I will now illuminate for you the items to ponder and research. Segment 20 HE: הנה החקירה הראשונה אשר תחקור הלא היא על כוונתו יתברך שמו: על מה ולמה ברא את כל הבריאה הגדולה הזאת? ואל תאמר: ומה האדם שיבוא אחרי המלך לבקש את מחשבתו, והמקרא מעיד (תהלים צב ו): "מאד עמקו מחשבותיך", וזה נראה כגאוה וכגודל־לבב לאמר שיוכל למצוא כוונת המאציל יתברך שמו?! אדרבה, על זה נאמר (שם כה יד): "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם", והוא הסוד הכולל כל ענין המעשים אשר עשה ואשר הוא עושה, ושאחריו נמשכים כל חוקות הבריאה כאשר שָׂם לשמים ולארץ וכל תולדותיהם, כי הלא לכל המעשים הרבים והגדולים האלה יימצא סוף ותכלית אחד, וזה הוא הסוד המוזכר כאן בפסוק. והחוקים אשר הושמו על פי הכוונה הזאת, כללותם הוא הברית אשר הזכיר: "ובריתו להודיעם" – הוא הברית אשר שָׁם לכל נברא לעמוד על מתכונתו ולא יסור, והוא הנרמז במלת "בראשית" – 'ברית אש', כמו שפירשוהו בתיקונים, תיקון כ"א: EN: The first item to investigate is the intention of Blessed is His Name: For what and why was this magnificent creation (our existence) created? Do not say, what is man to plumb the thoughts of The King? Scripture testifies (Tehillim 92:6) 'Your thoughts are very deep' seemingly this would put our efforts as a haughty attempt to unearth the intentions of The Creator. However, the opposite is said there (Tehillim 25:14) 'The secret of Hashem belongs to those that fear Him and His covenant is made known to them'. This secret is one that includes all things which He has done and is doing, and the laws of nature that find their instruction therein for everything is directed towards one purpose being the secret mentioned in the verse. The laws that were set with this purpose in mind are outlined the the covenant mentioned at the end of the verse. 'His covenant is made know to the' - this is the covenant, set in place, by which all things strictly abide by and is hinted to in the word 'Breishit (In the beginning' Brit Eish (covenant of fire), as explained in the Tikunnim:Tikun 21. Segment 21 HE: אך כדי להגיעם – תתחיל לדרוש בנבראים, מי הוא העיקרי; הדומם והצומח והחי הם אינם העיקרים ודאי, כי אין תועלת במעשיהם, ואין להם שכל והבנה. נמצא – נשארים בני־האדם והמלאכים; וכשתדרוש על עניניהם, תמצא היות בן־האדם עיקר והמלאכים טפלים להם; EN: [Hebrew: אך כדי להגיעם – תתחיל לדרוש בנ] Segment 22 HE: וזה הסוד פירשוֹ המשורר (שם ח ב): "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים", כי הוא ידע הענין על אמיתו, איך שהקדוש ברוך הוא מקבל כח כביכול ממעשה בני־האדם לפעול טובה עמהם ועם כל הבריות; וזה סוד (שם סח לה) "תנו עוז לאלהים". וגם משה רבינו עליו השלום, אמר (דברים לב יח): "צור ילדך תשי", וידענו מזה כי מעשי ישראל מוסיפים כח בגבורתו של מעלה: EN: [Hebrew: וזה הסוד פירשוֹ המשורר ] Segment 23 HE: וזה סדר ההתעוררות לפי החוק אשר שָׂם המאציל יתברך שמו, ישראל פועלים למטה בארץ ומחזיקים כחו של הקדוש ברוך הוא, ואז הכח שנתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על פקודת המעשים לעשותם כפי מה שהוא מתעורר לעשות. ולכן כל התעוררות שיהיה המלך ברוך הוא מתעורר לעשות, ייראה הענין במשרתיו העומדים על פקודת המעשים לעשותם כפי מה שהוא מתעורר לעשות, בזיו המגיע לו ממנו: EN: [Hebrew: וזה סדר ההתעוררות לפי החוק אשר] Segment 24 HE: ועתה נחזור לשורש הענין. נמצא כי הזיו אשר בהם – מהתעוררות המלך, והתעוררות המלך – ממעשה ישראל; הרי ישראל עיקר הכל, ולכן נאמר: "מה אדיר שמך בכל הארץ" – זה הוא הכח המקבל שם הקדוש בארץ, בסוד "תנו עוז לאלהים" שזכרתי; "אשר תנה הודך על השמים" – הוא ההוד המתאצל בהתעוררות ומתפשט על השמים במשרתים העומדים שם. EN: [Hebrew: ועתה נחזור לשורש הענין. נמצא כ] Segment 25 HE: ופירש עוד תיקון גדול שנעשה על־ידי בני־האדם, והוא מה שאמר (תהלים ח ג): "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", וזה, כי המלאכים – כיון שאין להם יצר הרע – אין מעשיהם יכולים להעביר אותו; אבל בני אדם שיש להם יצר הרע, הם יכולים להעביר אותו: EN: [Hebrew: ופירש עוד תיקון גדול שנעשה על־] Segment 26 HE: וכדי לתת להם כח יותר שיעשו זה התיקון בכח גדול; מה עשה? נתן להם שני־הערלה, שהן כל הזמן עד שהאדם נכנס למצוות, ואז הסיטרא אחרא מתדבקת בהם יותר; וזה סוד (משלי כב טו) "אולת קשורה בלב נער", אך באותו הזמן העוונות אינם נחשבים, והתורה – אדרבה, היא חשובה יותר, והוא ענין הבל פיהם של תינוקות (ראה שבת קיט:), וההבל משבית הסיטרא אחרא לגמרי, וזהו "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב (תהילים ח ג) ; וזהו לשון "להשבית", שהוא כאחד שעומד במלאכה אחת ושובת ממנה. ובמלאכים אין שייך זה, כי כיון שאין יצר שולט בהם – אינם משביתים אותו אלא מגרשים אותו, אבל בני־האדם להם נוגע "להשבית". EN: [Hebrew: וכדי לתת להם כח יותר שיעשו זה ] Segment 27 HE: ואפרש לך עתה לשון "יסדת עוז": EN: [Hebrew: ואפרש לך עתה לשון "יסדת עוז":] Segment 28 HE: הנה התורה היא הנקראת "עוז", כידוע, שהיא הנותנת כח לקדושה, בסוד "תנו עוז לאלהים" (תהילים סח לה). והנה קודם שהאדם נולד, מלמדים אותו כל התורה כולה, וזה לתת כח לנשמתו קודם שתכנס בגוף, שתהיה כלולה מכל התורה לתקן כל מדריגות הקדושה כראוי. אבל בצאתה לעולם, בא מלאך ומשכחו, וזה כדי לתת מקום ליצר להתאחז בו, שאם לא כן – היה נגרש מכח הקדושה והיה שב להיות כמו מלאך, וגם לא היה נעשה תיקון ההשבתה שזכרנו. EN: [Hebrew: הנה התורה היא הנקראת "עוז", כי] Segment 29 HE: על כן, אז נסתם בו אור התורה והסיטרא אחרא שולטת עליו, וזה נקרא שני־הערלה שלו, ובאותו זמן צריך לייסרו, כמו שאמר (משלי כב טו): "שבט מוסר ירחיקנה ממנו". ואומר (שם כג יד): "אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל", שהיא הערלה ממש, שאמרו עליה (פסחים צב א): "הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר", כי היא ממש קבר, ממה שגורמת לה חשׂיכה שלא יגיע לה אור העליון, ונקראת כאילו היא מתה ממש בקבר; וזה סוד (איכה ג ו) "במחשכים הושיבני כמתי עולם". EN: [Hebrew: על כן, אז נסתם בו אור התורה וה] Segment 30 HE: ובתחילה, כשהערלה בגוף, מעבירים אותה אחר שמונה ימים. אך הערלה הפנימית, שהיא ערלת הלב, אינה סרה אלא לאחר שלוש־עשרה שנים ויום אחד; ולכן כל אותו הזמן הוא פטור מן המצוות. ועם כל זה, באותו הזמן צריך לייסרו, כמו שאמרתי, שזה גורם לו שתפרד הערלה ממנו היטב, ואז היא פורשת ממנו לגמרי בזמן המוכן, כנאמר למעלה, ועל כן אמר "ירחיקנה ממנו", ולא אמר "יסירנה ממנו", כי אין זה להסירה, כי אם בזמנה תסור. EN: [Hebrew: ובתחילה, כשהערלה בגוף, מעבירים] Segment 31 HE: אבל זהו ממש ענין חיבוט הקבר, שהחבטה עשויה לרוב הקשר הנמצא לזוהמא של נחש, שאינה יכולה להפרד אלא אחר החיבוט. והצדיקים המתקנים עצמם כראוי, מרחיקים אותה מהם כל כך עד שאין צריך לחיבוט: EN: [Hebrew: אבל זהו ממש ענין חיבוט הקבר, ש] Segment 32 HE: והנה כן הדבר הזה בנער, כי האולת קשורה בו, וצריך חיבוט כדי להרחיקה מן הקשר והדיבוק הזה, שאז כשיהיה זמנה להתפרש – תתפרש לגמרי מכל וכל. ואם הוא הולך בדרך טוב, הוא מרחיקה מעצמו. והנה בזמן הזה, שהוא הרחק הערלה, ההבל היוצא מפיו הוא מכניע סיטרא אחרא ושוברה שבירה גדולה, וחוזר וממשיך הכח של התורה שקיבל בראשונה קודם שנולד. וכיון שהשלים לקבל הכח, אז יש לו לעשות, ולכן הוא חייב במצוות: EN: [Hebrew: והנה כן הדבר הזה בנער, כי האול] Segment 33 HE: ותדע בודאי בהבל פיהם של תינוקות העולם מתקיים (שבת קיד:) ; וזה כי התורה מתחלשת לפעמים, ולפעמים מתחזקת: מתחלשת על בני־האדם מפני החטאים, ובפרט הערב־רב שבישראל, כמו שאמרו בתיקונים, והקדוש ברוך הוא עושה בסיס לתורה מזה ההבל שאין בו חטא, ובו התורה מתחזקת, כי כבר הוא מוכן לזה להמשיך כח התורה, כנאמר למעלה; EN: [Hebrew: ותדע בודאי בהבל פיהם של תינוקו] Segment 34 HE: וזהו "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", והוא ממש "יסדת"; וזהו "למען צורריך", שהם הערב רב; "להשבית אויב" – שהוא הסיטרא אחרא, "להשבית" ממש; ואמר "ומתנקם" – והוא סוד הנחש שהוא נוקם ונוטר, וזהו סוד 'לנחש קצצו רגליו', שנאמר בו (בראשית ג יד): "על גחונך תלך"; ולנקום זה, הוא רודף אחר הרגלים, שהוא ענין (ברכות ו) "ברכי דרבנן דשילהי", והן סוד הרגלים של מעלה התומכות לגוף, ובהן תלוי כח תמיכות התורה לחזיק אותה שלא תמוט, בסוד (משלי ג יח) "ותומכיה מאושר". EN: [Hebrew: וזהו "מפי עוללים ויונקים יסדת ] Segment 35 HE: נמצא שהנחש רודף אחר ענין זה, שלא להניח סמך לתורה, חס וחלילה, כי הנחש הוא 'שִקרא דלא קאי', אך התורה היא 'קושטא קאי'. והוא היה רוצה להנקם מזה ולגרום לתורה חס וחלילה שלא יהיה לה סמך בישראל, ותסתלק ותשכח מהם, חס וחלילה; והבל פה התינוקות מתקן ממש תיקון זה, כי הם תלויים ממש באלו הרגלים העליונות הנקראות "תינוקות של בית רבן", כמפורש בזוהר, והם סמכי קשוט, בסוד 'קושטא קאי', וזהו "להשבית אויב ומתנקם" (תהילים ח ג): EN: [Hebrew: נמצא שהנחש רודף אחר ענין זה, ש] Segment 36 HE: נמצא איך שהתיקון הגדול נמצא ביד האדם, ולא ביד המלאכים. על כן נדע שהוא ודאי עיקר כל הבריאה. ומכאן תדע כי רק זו היא התכלית אשר בעבורה נברא האדם, ולא היה ראוי להמצא לו עסק אחר אלא העבודה הזאת. וכן היה מתחלה, שנאמר (בראשית ב טו): "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", שפירשו חכמינו זכרונם לברכה: זו מצות עשה ומצות לא־תעשה, והכל במנוחה, כמו שדרשו על מלת "ויניחהו". רק אחר שחטא, הנה הוא מתהלך בשני דרכים על־פי שני מנהיגים, כמאמרם זכרונם לברכה (ברכות סא א): "אוי לי מיוצרי! אוי לי מיצרי!": EN: [Hebrew: נמצא איך שהתיקון הגדול נמצא בי] Segment 37 HE: ועל כן יתבאר לך שכל מה שהאדם עושה לעבודת ה' הוא מה שהוא עושה לפי התכלית שבעבורה בראו הבורא יתברך שמו; וכל מה שהוא חוץ מזה הוא לפי דעתו של הנחש המקטרג, וחפץ לשקעו בדברים אחרים, להרחיקו מן הבורא יתברך שמו, בהפריעו אותו מעבודתו. EN: [Hebrew: ועל כן יתבאר לך שכל מה שהאדם ע] Segment 38 HE: וניתן לו לעונש לסבול הדבר הזה, על־דרך (דברים יא טז) "ועבדתם אלהים אחרים", כי בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו (מכות י:). וכיון שהוא בחר בתחילה לשמוע אל הנחש – כן יהיה משפטו, שלא ייעשה בן־חורין מעולו, אלא יסבלהו נגד הזמן אשר נגזר עליו, וזוהי גזירת "בזיעת אפיך תאכל לחם" (בראשית ג יט), וזה הצער היותר גדול שבכל מיני־הצער לנשמה, שסוף־סוף תשוקתה אל מקורה: EN: [Hebrew: וניתן לו לעונש לסבול הדבר הזה,] Segment 39 HE: אך האיש החכם המבין דבר לאשורו (ע"פ משלי יד טו), הנה בהשכילו על מוצא־דבר (ע"פ דניאל ט כה) ויראה איך כל עסקי־העולם אינם אלא ממה שנשאר האדם בעל־כרחו להיות לדעתו של נחש בדבר הזה, שלא יוכל להיות תמיד בדרך אחד בעבודת ה' יום ולילה, כי אם יצטרך ללכת אחרי הבלי העולם הזה, על כן יבחר להיות בוחר הרע במיעוטו, וימעט בעסק כל מה שיוכל, וישתדל להרבות בתורה ובעבודתו בכל אשר תשיג ידו: EN: [Hebrew: אך האיש החכם המבין דבר לאשורו ] Segment 40 HE: ודבר זה פירש אליפז אל איוב (איוב ה ו): "כי לא יצא מעפר און"; הענין, כי הנה כתיב (בראשית ב ז): "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה", והיה די לומר "עפר" או "מן האדמה"? אך הענין הוא, כי רצה המקרא לבאר שני ענינים באדם; הלא תראה כי הוא נקרא "אדם" על שם אֲדָמָה, ולא "עפר" על שם העפר. אך זה הוא לפי קשר הנמצא בין האדמה ובינו, והוא כי השפע הנשפע מלמעלה יורד מן השמים עד הארץ, ואחר־כן מקבל אותו האדם. וסוד זה, כי זה למטה, בסוד חיבור המאורות העליונים, בסוד "דוכרא ונוקבא", ואחר כן יוצא השפע כלול משניהם, כי כן ראוי לפי הסדר העליון; וזה סוד (דברים ח ט): "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם", וכן "המוציא לחם מן הארץ", שרומז אל ההשפעה העליונה: EN: [Hebrew: ודבר זה פירש אליפז אל איוב