Segment 1
“V’samtuh ha-mitznefes al rosho v’nasata es nezer ha-kodesh al ha-mitznefes”
Shemos 29:6 — “And you shall place the turban upon his head and put the holy crown upon the turban.”
“Eshes chayil ateres ba’alah ve-charakes ba-atzamosav mevishoh”
Mishlei 12:4 — “A woman of valor is her husband’s crown, but one who acts shamefully is like rot in his bones.”
Note: Discourses 4 and 6 are not present in this manuscript.
Segment 2
זה הפירוש הא'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל עטרת בעלה וגו'. דא למב"י אתמר. דבלהו נסיונין ויסורין דמטו עליה בזמנא דגלותא, כולהו יהון עטרה על רישיה בזמנא דפורקנא. ות"ח כתיב ותהר האשה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא וגו'. האי פרשתא למב"י אתמרת. דהא כד שרי גילויה עליה, כדין ותלד בן. דעד ההוא זמנא הוה ברזא דעיבור, וכדין אתייליד. ומיד שרי מקורא דיליה לאתגלאה עליה. בג"כ כי טוב הוא, טוב דא צדיק שרשא דיליה ודאי. כדין ותצפנהו שלשה ירחים, אלין אינון ירחים ואינון שנים.
בתר אלין ולא יכלה עוד הצפינו. ועכ"פ לא אשתלים זמנא, וכמה קטרוגין תקיפין אתערו עליה, עד דנהירו דהוה נהיר אתגניז גו תיבותא. הה"ד ותקח לו תבת גמא. מאי גמא. דא דם. בגין דעד כען הוה דם ולא אדם, ובג"כ קטרוגין יכלו ליה. ותחמרה בחמר דא רחם דאברהם, דביה רחם ארחמנו וגו'. ורחם דא אסחר לתיבותא דא לשיזבא ליה מס"א. אבל איהו חמר, דעד כען לא אשתלים בשלימותא דיליה. וכד ישתלים, מחמר יתעביד רחם, בתיקונא שלים. בג"כ ותחמרה בחמר ודאי. ובזפת דא נהירו דאתגניז ביה, זפת באתווי אשתמודע. ותשם בה את הילד, בההוא זמנא ילד דא כמאן דאתגניז בתיבותא, דלא יכיל לאתקנא תיקונין כבקדמיתא. ותשם בסוף וגו', דא מלכות סופא דדרנין רבה אתגניז. ואיהי על שפת היאור, בשפתא דימה דסעד (אצ"ל: רסעיר] דאיהי ס"א.
כדין ותתצב אחותו מרחוק וגו' דא חכמתא, דבה אתמר אמור לחכמה אחותי את. דעד ההוא זמנא הות קריבת ליה סני. אבל בההוא זמנא אתקיימת ודאי, אבל מרחוק, בגין דס"א לא יתתקפון עליה. לדעת מה וגו', דהא כל קטרוגא הוה בגין דאדם לא אשתלים. ורזא דא גמא כמה דאמינא. אבל כד ישתלים אדם, ס"א תתחלש. בג"כ לדעת מה יעשה לו, מה דייקא.
כל דא בזמנא דנלותא. אבל בזמנא דפורקנא, ותרד בת פרעה, דא שכינתא דאיהי בת מאי' עלאה דאיהי פרעה. ובההוא זמנא תיחות על היאור, אתרא דס"א, לאסתחא מכל פגמין דבה אשתכחו כל זמנא דגלותא. ורזא דא כל זינא אויל לזיניה. ונערותיה וגו'. מאן נערותיה. אלא אילין אינון שבע דאשתמודעו, דאתמר
הערת שוליים
א. כאמור בפתח דבר, שכל החיבור הוא מכתיבת ידו של רבי ישראל טריויס זצוק"ל. חוץ מהי"א אופנים שלפנינו, שחלקים ממנו הוא בכת"י אחר. אמנם התיקונים והצחות שבין השורות הם של רבי ישראל הנ"ל.
בהו ואת שבע הנערות ונו'. ואלין נערות קיימן על יד היאור לשיזבא ההיא תיבותא מידא דההוא יאור. בג"כ נערותיה דייקא, דמחילא דההיא תיבותא אחיין, ובה אשתזיבת. כדין ותרא את התיבה וגו'. דעד ההוא זמנא עיינין הוו סתימין בחשוכא דגלותא. אבל בההוא זמנא איתפקחון, כדין ותרא את התיבה, ותרא דייקא. כדין ותשלח את אמתה, דא צדיק עלאה דאיהו אמה בת ששה טפחים, מקורא דמב"י דאתפשט בגו קליפין לאפקא ליה מתמן. בג"כ ותשלח את אמתה ותקחה, ונפיק מחמן.
כדין זמנא איהו לאפקא ליה מתיבותא דא. בג"כ ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה, בכה ודאי, בגין סתימו דנהורין דהוה ליה עד ההוא זמנא. כדין ותחמול עליו, דהא תיקונא דמב"י דאיהו בהוד, איהו דיתמשך עליה רחם דאברהם. כדין רחם ארחמנו. אבל בקדמיתא אצטריך למסבל נסיונין כגוונא דאברהם. בג"ד השתא דסבל בזמנא בגלותא והנה נער בכה, כדין ותחמול עליו. אמאי. בגין דנסיונין מטו עליה. בג"כ מילדי העברים זה, העברים ודאי, מסטרא דאברהם דאיהו מעבר הנהר. כדין ותלך העלמה, דא אורייתא דאתטמרת מיניה כל זמנא דגלותא, וסלקת לאי' עלאה, בגין דאיהי תחות עליה נהורין לאתרבאה בדרגוי כדקא חזי. בג"כ ותקרא את אם הילד. וכדין מאי דהוה ילד איהו אם. ילד כד"א אם ילד שעשועים. כדין אי' עלאה אניקת ליה מאי דאצטריך ואתרבי. כדין ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה, דא שכינתא. ותביאהו ודאי, ורזא דא אבוא אליך, דאתעביד בעלה דמטרוניתא. ויהי לה לבן, וכדין איהו הבן יקיר וכו'. כדין ותקרא שמו משה, דהא כגוונא דמשה בקע ימא, הכי האי אצטריך למבקע ימא דאורייתא. ובזמנא דהוי בין קליפין, כמה כנויין בישין קרו ליה. אבל בזמנא דיפוק, כדין ותקרא שמו משה. ותאמר כי מן המים משיתיהו, דלא אשתכח תו בין קליפין דמכסיין עליה.
על רזא דא כתיב ושמת המצנפת וגו'. דא סתימו דגלותא דבגיניה סביל נסיונין ויסורין, ואיהו עטרא על רישיה, דדא הוא שזיבותא דיליה. ורזא דא ותחמול עליו וגו' כמה דאמינא. ושכינתא עטרא על רישיה, ואיהו ברכה ומינה כל ברכאן ייחתון עליה, כמד"א וברכות לראש צדיק, בג"כ נזר הקדש על המצנפת.
אשת חיל, דא שכינתא דאיהי אשת לחי, דא מב"י דאיהו בעלה דילה. ואיהי עטרה עליה, עטרת בעלה ודאי. בההוא זמנא וברקב בעצמותיו מבישה, דא לילי' חייבתא דחשבת עליה למגזל מיניה נהירו דאורייתא דאיהו חיין דיליה ודא תיקונין דאתנטלו מיניה. כמה דעביד רקבונא בגרמין, דבקדמיתא אתרקיב לגו פנימיותא דגרמין, ולבתר אתנטילו חיין, הכי חשבת עליה ממש. בג"כ וכרקב בעצמותיו. בההוא זמנא תתכסיף, דהא קב"ה בעא דיתקים בידיה מאי דהוה, ותו,
דדא ממש הוה שזיבותא דיליה, ודא כסיפותא דילה. ויתמר בה ותרא אויבתי ותכסיה בושה. ואיהו ברכות לראש צדיק, ויתקיים ביה חיים שאל ממך ונו, חיים מסטרא דאי'. אורך מסטרא דע"ק. עולם ועד, לעלם ולעלמי עלמין.
**The First Discourse זה הפירוש הא’**
This is said of MBY — for through all the trials and sufferings that came upon him in the time of exile, all of them shall be a crown upon his head at the time of the redemption. Come and see: it is written: “va-tahar ha-ishah va-teled ben va-tere oso” etc. [Shemos 2:2] — for the Shekhinah saw that MBY was born. And concerning him it is said: “va-tere oso ki tov hu” [and she saw that he was good]. And through those trials
and afterward: ve-lo yachlah od hatzpino [and she could hide him no longer] [Shemos 2:3]. Yet even so the time was not yet complete, and many fierce prosecutions were stirred against him, until the light that had shone was hidden within the basket. As it is said: “va-tikach lo tevat gome” [and she took for him a basket of reeds] [Shemos 2:3]. What is gome? This is blood [dam] — for until now there had been blood
Then: “va-tetatzav achoso me-rachok” [and his sister stood from afar] [Shemos 2:4] — this is Wisdom [Chochmah], of which it is said: “emor le-chochmah achosi at” [say to wisdom: you are my sister] [Mishlei 7:4]. For until that time She was close to him strongly. But at that time She remained — but from afar — because the Sitra Achra should not strengthen itself against Her. Lada’as mah etc.
All this is in the time of exile. But at the time of the redemption: va-tered bas Par’oh [and the daughter of Pharaoh descended] [Shemos 2:5] — this is the Shekhinah who is the daughter of Imma Ila’ah which is [mystically] Pharaoh. And at that time She shall descend to the river — the place of the Sitra Achra — to bathe from all the blemishes that were in Her throughout the time of exile. The secret
in them and her maidens etc. [Shemos 2:5]. And these maidens stand by the river to rescue that basket from the hand of the river. Therefore: na’aroseha precisely — for from the power of that basket they live — and through it they were rescued. Then: va-tere es ha-tevah etc. [Shemos 2:5]. For while
then the time has come to bring him out of that basket. Therefore: va-tiftach va-tire oso es ha-yeled ve-hineh na’ar bocheh [and she opened it and she saw him — the child — and behold the lad was weeping] [Shemos 2:6] — bocheh truly, for the sealing of the lights that were his until that time. Then: va-tachmol alav [and she had compassion on him] — for the rectification of MBY which is in Hod, that is
Regarding this secret it is written: “v’samtuh ha-mitznefes” etc. — this is the sealing of exile through which he bore trials and sufferings — and it is the crown upon his head — for this is his rescue. The secret: va-tachmol alav etc. as I said. And the Shekhinah is a crown upon the head of
eshes chayil — this is the Shekhinah who is the wife of life [eshes chai] — this is MBY who is her husband. And She is a crown upon him — ateres ba’alah truly. At that time: u-verakov be-atzmosav mevishoh [and rot in his bones shames her] — this is the wicked Lilith who thought to steal from him the light of Torah that he had —
for this itself was his rescue — and this is her shame. And it shall be said of her: “va-tere oyavti va-techaseiha bushah” [and my enemy saw it and shame covered her] [Michah 7:10]. And he shall be: “berachos le-rosh tzaddik” [blessings are upon the head of the righteous] [Mishlei 10:6]. And it shall be fulfilled for him: “chaim sha’al mimecha” [life he asked of You] etc. [Tehillim 21:5] — life from the side of Imma. Orech — from the side of Attika Kadisha. Olam va-ed — forever.
Segment 3
זה הפירוש הב'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל עטרת בעלה וגו'. ת"ח ד' לבושין דכהן הדיוט אינון רזא דד' אתוון דשמא קדישא הויה, וד' לבושין דכהנא רבא אינון רזא דד' אתון דשמא קדישא אדני, ורזא דא הא אתמר. ת"ח מצנפת איהו ו דשמא קדישא הויה, ואיהו רזא דמלכא קדישא ממש. ותקונא דיליה למהוי על רשא דכהנא רבא, דאיהו ברזא דאבא עלאה. ורזא דא אשריך ישראל מי כמוך, ורזא לחכימין. וציץ איהו יוד דשמא קדישא אדנ"י, רזא דשכינתא ממש, דמחכמה עלאה נפקת דאיהי נמי יוד. ורזא דא ה' בחכמה יסד ארץ, והא אוקמוה. ותקונא דהאי ציץ דאיהו רזא דשכינתא למיהוי על המצנפת, תגא ברישא דמלכא. ודא תקונא עלאה דאתתקן באינון בינדין דכהנא רבא בהאי מצנפת. דאע"ג דאיהו בדרגא עלאה כמה דאמינא, עכ"ד שכינתא איהי תגא ברישא דיליה.
בג"כ ושמת המצנפת, דאיהי רזא דמלכא קדישא כמה דאתמר, על ראשו. ונתת את נזר הקדש, דאיהי שכינתא, על המצנפת, תגא ברישא דמלכא. ת"ח בהאי ציץ כתיב ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'. ואוקמוה רבנן דבהאי צייץ הוו כתבין כגוונא דא, יקוק קדש ל'. בגין דעד דקיימת לתתא איהי מתימא מכל סטר, ומאי דאית בגווה לא אתגליא בגין דחילו דס"א. ורזא דא שחורה אני ונאוה, והא אתמר, אבל כד סלקת לעילא כדין אתפתחת, ופתחת דייקא, ובקדמתא אתחזי שמא קדישא יקו"ק, דתמן קאים בלבא דשכינתא. ורזא דא כמים הפנים לפנים וגו'. שימני כחותם על לבך והא אתמרי. ולבתר הוו כתבין קדש ל', דאיהו רזא דאו"א. קדש אבא, ל' אימא. דאינון מקורין דילה דמתמן נפקת. וכל דא לא אתחזי אלא כד קיימת לעילא, תגא ברישא דמלכא.
על רזא דא כתיב אשת חיל עטרת בעלה וגו'. חיל איהו מ"ח, רזא דאו"א. דכר איהי לעילא אתגלי דמתמן נפקת. בנ"כ אשת חיל, חיל דייקא. אבל ליליי שפחה בישא איהי יותרת הכבד, דבתר דעבדת ניאופין וכו' כמה דאוקמהו בספר הזהר, וכד קריבת לבעלה לא יהיבת ליה אלא מאי דאצטריך לניאופא דילה, ודאשתאר אסתימת ומיבשת. בנ"כ וכרקב בעצמותיו מבישה, רקב דא ליליי שפחה בישא. בעצמותיו מבישה, דכד אתפשטת בגרמין דבעלה אסתימת מיניה כל נהירו. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
הערת שוליים
ב. עי שבעים תיקונים, תיי נ"ד עמ' קי"ג.
**The Second Discourse זה הפירוש הב’**
Come and see: the four garments of the ordinary priest are the secret of the four letters of the holy Name Havayah. And the four garments of the High Priest are the secret of the four letters of the holy Name Adonay — as the secret has been taught. Come and see:
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” — which is the secret of the Holy King as stated — al rosho [upon his head]. Ve-nasata es nezer ha-kodesh [and you shall put the holy crown] — this is the Shekhinah. Al ha-mitznefes [upon the turban] — the crown upon the head of the King. Come and see: of this tzitz [frontplate/crown] it is written: “u-fasachta alav pituchei chotam kodesh la-Hashem” [and you shall engrave on it like the engraving of a signet: Holy to Hashem] [Shemos 28:36]. The Sages expounded:
Regarding this secret it is written: eshes chayil ateres ba’alah etc. Chayil is mem-ches [48] — the secret of Abba ve-Imma. For She was revealed from above — from there She comes. Therefore: eshes chayil — chayil precisely. But the wicked Lilith — she is the extra liver [yoteres ha-kaved] — for after committing adultery and
Note: See Shivim Tikunim, Tikkun 54, p. 113.
Segment 4
זה הפירוש הג'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. ת"ח שכינתא ודאי איהי מצנפת, תנא ברישא דמלכא. ורזא דא והיית עטרת תפארת ביד ה'. דהא כד שכינתא קיימת בעמודא דאמצעיתא ואיהי ברזא דתנא עליה, בדין אתקשרת בשמאלא בג"כ ביד ה', יד דייקא. אבל כד סלקת לעילא וכםיאת על רישיה, כהדין לבושא דכסי על גופא, כדין איהי צניף מלוכה. ואיהי בכתר עלאה, בג"כ בכף אלקיך, כ"ף כתר.
בג"כ ושמת המצנפת, דא שכינתא דאיהי צניף מלוכה. על ראשו, תנא ברישא דמלכא ודאי. ונתת את נזר הקדש, דא אי' עלאה דאיהי נזר דההוא קדש עלאה. על המצנפת, דהא בכל אתר דסלקת שכינתא, אצטריכת אי' עלאה לאתגלאה עלה לסלקא לה. בג"כ נזר הקרש על המצנפת, על דייקא.
ועל רזא דא כתיב אשת חיל עטרת בעלה. חיל דא כדכד, דכד איהי תנא ברישא דמלכא, כדין כתר דילה איהו כדכד, כגונא דכתרא דמלכא קדישא. אבל פלני' שפחה בישא בהפוכא, כד קריבת לדכורא דילה אמעיטת נהורין דיליה, ולא יהיבת אלא מאי דאצטריך לנאופא דילה, ומאי דאשתאר נטלת. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
זה הפירוש חד'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. ת"ח בזמנא דגלותא כתיב הסר המצנפת והרים העטרה. המצנפת דא שכינתא, דבזמנא דגלותא נחתת לתתא, כמד"א נפלה עטרת ראשנו. והרים העטרה, דא אבא דאסתלק לעילא מעל שכינתא, וכדין נחתת לתתא. כדין נפלה ולא תוסיף קום, דתו לא תסתלק לאתר דילה, אלא לאתר עלאה יתיר, תגא ברישא דמלכא.
בג"כ ושמת המצנפת, דא שכינתא דבזמנא דגלותא הות לתתא וס"א חשיבת לאתדבקא בה. כדין סלקת לאתר עלאה יתיר ממאי דהוה, על ראשו, תנא ברישא דמלכא ודאי. ונתת את נזר הקדש, דא ההיא עטרה. דבזמנא דגלותא אתמר בה והרים העטרה, דאתרמת לעילא כמה דאמינא. כדין נחתת לחתא על המצנפת דא שכינתא. וכדין תב כל מאי דהוה, לדרגא עלאה יתיר ממאי דהוה.
על רזא דא כתיב אשת חיל עטרת בעלה, דעד דהות לתתא הות חיל. וכד סלקת לעילא וחכמה עלאה נהיר עולה כדין אתעביד חיל, ברזא דפתח, חכמה ודאי, ורזא דא ימין ה' עושה חיל, והא אתמר, אבל לילי' שפחה בישא כד
קריבת לדכורא דילה עביד ליה חיל, דהא מביישת ליה, ולא יכיל לאחתקפא ולמעבד חיל, דהא לית רחימותא בנייהו. ועביד כגוונא דרקב בגרמין, בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
**The Third Discourse זה הפירוש הג’**
Come and see: the Shekhinah truly is the mitznefes [turban] — a crown upon the head of the King. The secret: “ve-hayis ateres tiferes bi-yad Hashem” [and you shall be a crown of glory in the hand of Hashem] [Yeshayah 62:3]. For when the Shekhinah stands upon the central pillar and She is in the secret of a crown upon Him, then She is bound
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” — the Shekhinah who is tzanif melucha [a royal turban]. Al rosho — a crown upon the head of the King truly. Ve-nasata es nezer ha-kodesh — this is Imma Ila’ah, who is the crown of that supernal holy one. Al ha-mitznefes — for in every place the Shekhinah ascends, Imma is needed
And regarding this secret it is written: eshes chayil ateres ba’alah. Chayil [valor/strength] is kadkod [the crown of the head] — for when She is a crown upon the head of the King, Her own crown is kadkod, like the crown of the Holy King. But the wicked adversary — when she approaches her masculine counterpart she diminishes
Segment 5
זה הפירוש הה'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. ת"ח כתיב כנשר יעיר קנו וגו'. קרא דא לסוף יומיא אסתלק. דבההוא זמנא שכינתא תיהך בגו ישראל, למחוי אי אשתכח בנייהו מאן דאתגזל ממ"א ונפקי לבר, לאתבא לון לגו. בנ"כ כנשר, דא שכינתא דאתמר בה דרך הנשר בשמים. יעיר קנו, דא ישראל קן דילה ודאי, דאזלת לאתערא לון. על גוזליו, אלין אינון דאתגזלו מס"א. ירחף, בכנפין דילה ארחיפת עלייהו, לאפקא מינייהו ההוא עפרא מסאבא דאתדבק בהו. יפרוש כנפיו יקחהו, דפרשת גדפין דילה וסליקת לון לעילא. בג"כ ישאהו על אברתו. ולבתר נחית עלייהו נהירו דנייחא מסטרא דעתיקא קדישא דאיהו סוף הרצון, לאפרשא מינייהו כלהו קליפין. בג"כ ה' בדד ינחנו, ינחנו דייקא ברזא דנייחא כמה דאמינא. כדין ואין עמו אל נכר, דבנהורא דא מתפרשן לגמרי כלהו קליפין. ונהירו דא איהו רזא דציץ דהוה קאים על מצחא דכהנא רבא. ואוקמוה רבנן הציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא. דהא מאן דאסתאב ואתנול מס"א דעשיקת ליה נהירו, דציץ אתיב ליה לנו. ורזא דא גוזליו, כמא דאתמר. אבל מאן דנפק לגמרי, לית ליה תקנתא, ואינו מרצה על היוצא ודאי.
על רזא דא כתיב ושמת המצנפת על ראשו. מצנפת דא שכינתא דפרשת גדפין דילה על מאן דאתגזל, לכנשא לון לנו. ולבתר ונתת את נזר הקדש וגו', דא איהו ציץ נהירו דההוא קדש עילאה ע"ק. על המצנפת, דתרין מילין אצטריכו, גדפין דשכינתא וסוף הרצון כמא דאמינא.
אשת חיל עטרת בעלה וכו'. דא שכינתא דעבדת חילא לקבל ס"א, למפרק מינה מאי דגזלת מסטר קדישא, לאעטרא בהו מלכא קדישא, וסטר קדישא אתוספת בחילא דילה. אבל לילי שפחה בישא נטלת נמי מאי דאית ליה לבעלת, כגוונא דעביד רקב בגרמין. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
זה הפירוש חו'
גבול ושמת המצנפת וגו', אשת חיל וגו'. ת"ח כתיב בית גאים יסח ה' ויצב אלמנה. בית נאים, דא ביתא מסאבא דאומין עכו"ם, דאתבני כד אתחרב
בי מקדשא. ונטיל ממאי דהוה קאים לגו בבי מקדשא, דאיהו חיין דיליה, ואיהי ח"ס, חיים ודאי. אבל בסופא דכלא אסתלק מינייהו אינון חיין, ומאי דהוה חם אתעביד סח ואתחרב. בג"כ בית גאים יסח ה'. ובי מקדשא דבזמנא דגלותא הוה קאים בשיעורא זעיר, ושכינתא לא שריית עליה, ואיהו כגוונא דאלמנה דקיימת בלא בעלה. כדין יתוקם על קיומיה. בג"כ ויצב גבול אלמנה.
על רזא דא כתיב ושמת המצנפת על ראשו. מצנפת דא כסא הכבוד, דאתמר ביה כסא כבוד וגו'. דלבתר דאתבני מקדשא אצטריך למשרי עליה שכינתא, וחפיית עליה כגוונא דמצנפת. ולבתר ונתת את נזר הקרש וכו'. נזר אילין רנ"ו כנפי החיות דשריין על ההוא כסא ואמרין שירתא. וכדין בבי מקדשא לתתא אתמר קול רנה ונו'.
וכדין אשת חיל, דא בי מקדשא דאתמר ביה רבות בנות וגו'. ואיהו עטרא דצדיקייא, עטרת בעלה ודאי. אבל בתין מסאבין דאומין עובדי עבודה זרה אינון קבר, דתמן קברין מתין דלהון. ועד דהוה להו נהירו דסטר קדישא הוו מתתקפין, אבל כד יתנטיל מינייהו, לא ישתאר לון אלא גרמין, דאינון מתין דתמן אתקברו, וישתארון בכסיפותא סגי. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל בי מקדשא, אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
**The Fifth Discourse זה הפירוש הה’**
Come and see: it is written: “ke-nesher ya’ir kino” etc. [Devarim 32:11]. This verse ascends to the end of days. For at that time the Shekhinah shall walk among Yisrael, to see whether any of them who were stolen from another place are found, to bring them back
Regarding this secret it is written: “v’samtuh ha-mitznefes al rosho”. Mitznefes — the Shekhinah who spreads Her wings over those who were stolen, to gather them within. And afterward: ve-nasata es nezer ha-kodesh etc. — this is the tzitz, the light of that supernal holy Attika Kadisha. Al ha-mitznefes — for this
eshes chayil ateres ba’alah etc. — this is the Shekhinah who made valor against the Sitra Achra, to rescue from Her what the Sitra Achra had stolen, to crown the Holy King with them — and the holy side is increased through Her power. But the wicked adversary also takes what belongs to it —
Segment 6
זה הפירוש הז'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. כתיב ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. ת"ח הא אוקמוה דחיובא איהו על ב"ג למדחל מקב"ה דחילו סגי עד דיתכסף מיניה, וכדין ס"א אתחלשת. ורזא דא עזי פנים וקשי עורף, והא אתמר. בג"כ לבלתי תחטאו ודאי, דכד יראה אשתכחת, האי חטאת לא יכיל לשלטאה על ב"נ כלל.
בג"כ ושמת המצנפת וגו', דא יראה דאצטריך ליה לב"ג למיהב לה על רישיה, למדחל מקב"ה תדיר, ולבתר ונתת נזר הקדש ונו' דא אהבה, דאיהי קדש ודאי בלא פיסולא כלל. דהא יראה לזמנין לא אשתכחת בשלימותא. אבל אהבה הא אוקמוה האוהב אינו שוכח. ואצטריך ליה לב"ג למרחם לקב"ה רחימו סני, ולמיהב ההוא אהבה על היראה. בג"כ על המצנפת ודאי.
אשת חיל עטרת בעלה. דהא מאן דאית ליה יראה, נרים דשכינתא תתקשר בההיא יראה עלאה, ח"ס ודאי, וכדין בכל אתר דתשתבח, איהי עטחת בעלה, דבכתרא עילאה אתקשרת. וגרים נמי דס"א לא קבלית משכינתא כלל ואתרקבת, דהא לתתא לית לה בית קבול. ורזא דא אל אחר אסתרס וכו'
וכד לא קבילת מסטר קדישא אשתארת כרקב ממש, דלית ליה נהירו מלעילא, ולא יכיל לנחתא לתתא. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
**The Seventh Discourse זה הפירוש הז’**
It is written: “u-l’va’avar tihyeh yir’aso al pneichem le-vilti techeta’u” [and it is in order that His fear should be upon your faces that you shall not sin] [Shemos 20:17]. Come and see: it has been expounded that a person is obligated to fear the Holy Blessed One with great awe until he is overcome with shame before Him — and then the Sitra Achra is weakened. The secret: “ozi ve-zimras” [my strength and song] etc. [Shemos 15:2].
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” etc. — this is the yir’ah [awe] that a person must place upon his head — to fear the Holy Blessed One always. And afterward: ve-nasata nzr ha-kodesh etc. — this is ahavah [love], which is kodesh truly without any blemish at all. For awe is sometimes not fully present
eshes chayil ateres ba’alah — for whoever possesses awe causes the Shekhinah to bind in that supernal awe, Chochmah-Binah truly, and then wherever She is praised, She is ateres ba’alah [her husband’s crown] — bound to the supernal crown. And it also causes the Sitra Achra not to receive from the Shekhinah
And when it does not receive from the holy side it remains like rot [rekev] truly — it has no light from above and is unable to descend below. Therefore: u-verakov be-atzmosav mevishoh. But the Shekhinah: eshes chayil ateres ba’alah truly.
Segment 7
זה הפירוש הח'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל ונו'. דא אורייתא, דאתמר בה כי לוית חן וגו", חן דא אי', דהא אורייתא אתיהיבת בסיני דאיהו רזא דאי'. ובג"כ כל מאן דבעי לאשתדלא באורייתא אצטריך ליה לאתתקפא בנהירו דאי', ולבתר שריא עליה כתר תורה.
בג"כ ושמת המצנפת וגו' דא נהירו דאי'. ולבתר נזר הקדש, כתר תורה. בנ"כ על המצנפת ודאי.
אשת חיל עטרת בעלה דא אורייתא קדישתא, אשת חיל ודאי, דתדיר עבדת איבין, ורזא דא דדיה ירווך בכל עת וגו'. אבל אורייתא מסאבתא דלהון, דמאן דאשתדל בה לא אשכח בה כלל אלא סרחונא. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. ורזא דא ובאש היאור. אבל אורייתא קדישתא אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
**The Eighth Discourse זה הפירוש הח’**
This is the Torah, of which it is said: “ki livyas chen hi” etc. [Mishlei 1:9] — chen [grace] is Imma. For the Torah was given at Sinai which is the secret of Imma. And therefore whoever wishes to toil in Torah must strengthen himself in her spirit
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” etc. — this is the light of Imma. And afterward: nezer ha-kodesh — the crown of Torah. Therefore: al ha-mitznefes truly.
Eshes chayil ateres ba’alah — this is the holy Torah — eshes chayil truly — for She always bears fruits. The secret: “dadehah yiruvucha ve-chol es” [let her breasts satisfy you at all times] etc. [Mishlei 5:19]. But their impure Torah — whoever toils in it finds nothing in it but corruption. Therefore: u-verakov be-atzmosav mevishoh.
Segment 8
זה הפירוש הט'
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. ת"ח מצנפת רזא דההוא מזלא תתאה ונקה דאיהו מ"ץ נפ"ת. מ"ץ איהו ק"ל, דביה אתכלילו כלהו י"ג תיקונין עילאין. נפת דא איהו נהורא דמיניה נחית לכלהו תתאין. וההוא מזלא כסיא על רישא דמלכא ומיניה יניק, וההוא מזלא איהו ברזא דנוק'.
בג"כ ושמת המצנפת, דא ההוא מזלא. על ראשו, כמה דאמינא. ונתת את נזר הקדש וגו', דהא בנהורא דא דנחית מההוא מולא על רישיה דמלכא קדישא, מיניה לא יכלין לאתונא כלהו עלמין, אלא אצטריכו אינון או"א עילאין לקבלא מזונא דנחית מאינון תרין מזלין, ולאתקנא ליה בזווגא דילהון, ולבתר יכיל לנחתא לתתא לפרנסא כלהו עלמין. בג"כ ונתת את מר הקדש, אלין אינון או"א. על המצנפת, על דייקא, דהא בר מההוא מולא דאיהו מצנפת, אצטריך ההוא מזור הקדש דאיהו או"א כמא דאמינא.
אשת חיל דא ההוא מזלא דאתמר, חיל וראי, רביה מתחברן תרין שמהן הוית ואהיה דחושבנא דלהון חיל. דאיהו עטרא ברישא דמלכא קדישא בעלה דמטרוניתא,
בג"כ עטרת בעלה, בעל ה'. וכרקב בעצמותיו, דהא נהירו דנחית מההוא מולא למלכא קדישא, נרים לההוא רקב דאתרחק מסטר קדישא ולא אתקרב. מה דלא הוה הכי אי לא הוה אלא מזונא דנחית בסדורא דפרצופין. ובחילא דההוא מזלא ס"א אתרחקת. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה ודאי.
**The Ninth Discourse זה הפירוש הט’**
Come and see: the mitznefes is the secret of the lower mazal called ve-nakeh — which is mem-tzaddik, nun-peh-tav. Mem-tzaddik is kuf-lamed [= 130] — through which all thirteen supernal attributes are included. Nefes [nun-peh-tav] — this is the light from which [the abundance] descends to all the lower ones. And this
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” — this is that mazal. Al rosho — as I said. Ve-nasata es nezer ha-kodesh etc. — for from that light that descends from that mazal upon the head of the Holy King, all the worlds can sustain themselves — for they need those
Eshes chayil — this is that mazal spoken of — chayil truly — for they are two Names Havayah and Ehyeh joining together whose sum is chayil [= 48]. And it is the crown upon the head of the Holy King — the husband of the Matronita,
Therefore: ateres ba’alah — ba’al-Heh [husband of the Heh]. And: u-verakov be-atzmosav — for the light that descends from that mazal upon the Holy King — the one who is distant from the holy side and does not approach — that light causes rot in him and he is unable to approach. What would not have been so if he had sustenance that descended through the arrangement of the partzufim
Segment 9
זה הפירוש הי'
ושמת המצנפת ונו'. אשת חיל ונו'. ת"ח מצנפת, דא ההיא רישא דלא אחידע דקיימת ברישא דההוא עלמא עלאה. אמאי מצנפת. אלא בגין דבה מצפין קודשא בריך הוא אגרא דצדיקיא. ורזא דא והשביע בצחצחות נפשך, ורזא דא הא אתמר. ועל האי רישא אתמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.
בג"כ ושמת המצנפת, דא האי רישא. על ראשו, דההוא עלמא עילאה כמה דאמינא. ונתת את נזר הקדש, אלין אינון דרגין עילאין מהאי רישא דלא אתקרון בשמא, אלא עטרא על האי רישא. בג"כ ונתת את נזר הקדש על המצנפת.
אשת חיל, דא האי רישא עילאה דהיא נוק' לההוא טמירא מכלא. חיל ודאי. ח', אלין אינון תמניא ספירן טמירין דיליה. אמאי ח'. אלא בנין דההיא רישא איהי מלכות דיליה, וכתרא דיליה לא אדכר דאיהו טמיר ונניז, בג"כ ח'. ועלה נחתת י' חדא מלעילא. ולבתר אתפרשת לתלת יודין ואינון ל'. בג"כ חיל ודאי. וברזא דא איהי אשת חיל כמא דאתמר. אבל ברזא דאיהי מקורא דשכינתא תתאה, איהי עטרת בעלה, דאעטרת כלהו ספירן מסטרא דאצילות, דאינון ברזא דדכורא לגבה. וכל דא בסטר קדישא. אבל אי תבעי ס"א למעבד בגוונא דא, לאטמנא סרחונא דילה בגרמין דילה, לאנחתא לתתא לבתר זמנא, תשתאר בבסיפו דאנפין בלא נהירו כלל. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה. אבל בסטר קדישא, מה רב טובך אשר צפנת וגו'. אשת חיל עטרת בעלה ודאי.
**The Tenth Discourse זה הפירוש הי’**
Come and see: the mitznefes is that unknown head [reisha de-lo ityada] that stands at the head of that supernal world. Why mitznefes? Because in it the Holy Blessed One conceals [metzappin] the reward of the righteous. The secret: “ve-hisviyacha be-tzachtzachos nefshecha” [and He shall satisfy your soul in drought] etc. [Yeshayah 58:11].
Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” — this is that head. Al rosho — upon the head of that supernal world as I said. Ve-nasata es nezer ha-kodesh — these are the supernal levels from that unknown head that are not called by name — only a crown upon that head. Therefore: ve-nasata es nezer ha-kodesh
Eshes chayil — this is that supernal head that is the Nukvah of that which is hidden from all. Chayil truly. Ches — these are the eight hidden Sefiros of it. Why ches? Because that head is its kingdom, and its crown is not mentioned for it is nine —
Segment 10
זה הפירוש הי"א
ושמת המצנפת וגו'. אשת חיל וגו'. האי לחדתותי עלמא אסתלק. ורזא דא אוקמוה רבנן עתיד הב"ה לעשות חופה וכו'. בג"כ ושמת המצנפת וגו',
דא ההיא חופה מסטרא דאי', דיתפרס על רישא דצדיקיא לעלמא דאתי. על ראשו ודאי. (תו מצנפת, דא שרשא דנשמתין, דהשתא ביה ממאן עובדין מבין דלתתא, ותמן אתטמרו. ונשמתין תליין בהו, דכגוונא דלהון אתבריאו. לעלמא דאתי לאו הכי. אלא מצנפת, שרשא דנשמתין. על ראשו ודאי, תליא בנשמתין, דכגוונא
דלהון יתחדש. ורזא דא היום לעשותם וכו' והא אתמר). ונתת את נזר הקדש, דא שכינתא, דההוא זמנא תתעטר ברישא דצדיקיא. והא אוקמוה רבנן צדיקים יושבים וכו'.
אשת חיל וגו' דא שכינתא, דבההוא זמנא תתגלי בנהירו סני דלא יתפסק, ודא חילא דילה. אמאי. אלא בגין דס"א רקב ודאי דהוה גרמת עיכובא, תו לא אשתכחת. בג"כ וכרקב בעצמותיו מבישה, מבישה ודאי. ורזא דא כי בושש משה. אבל שכינתא אשת חיל עטרת בעלה. בההוא זמנא אתמר והיה ה' למלך ונו" ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
**The Eleventh Discourse זה הפירוש הי”א**
This ascends to the renewal of the world. The secret: the Sages expounded — “asid ha-Kadosh Baruch Hu la’asos chupah” etc. [the Holy Blessed One is destined to make a canopy] etc. [Bava Basra 75a]. Therefore: “v’samtuh ha-mitznefes” etc.,
this is the chupah [bridal canopy] from the side of Imma, that shall be spread over the heads of the righteous in the world to come. Al rosho truly. (Another interpretation: mitznefes — this is the root of the souls, in which are stored now the deeds of those below — and there they are hidden. And the souls hang in them, for in their image
they shall be renewed. The secret: “ha-yom la’asosam” etc., as has been taught.) Ve-nasata es nezer ha-kodesh — this is the Shekhinah, who at that time shall be crowned upon the heads of the righteous. As the Sages expounded: the righteous sitting etc. [Berachos 17a].
“Va-yizkor Elokim es Rachel va-yishma eleha Elokim va-yiftach es rachmah”
class="heb">וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־רָחֵל וַיִשְמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִפְתַּח אֶת־רַחְמָה
class="src">Bereishis 30:22
“And G-d remembered Rachel, and G-d listened to her, and He opened her womb.”
“Ha-ven yakir li Efrayim — im yeled sha’ashu’im — ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu od, al ken hamu me’ai lo, rachem arachameinu ne’um Hashem”
class="src">Yirmiyah 31:19
“Is Ephraim a precious son to Me, a child of delight — for whenever I speak of him I remember him still; therefore My innards stir for him, I will surely have mercy on him — the word of Hashem.”
Note: The verse immediately preceding is expounded throughout: “Ve-achar yaldah bas va-tikra es sh’mah Dinah” — “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah” [Bereishis 30:21]. Dinah = dan [judgment/Adonai] + Y'H [the inner level] = holy judgments purified and elevated.
This section expounds the mystery of the rectification of MBY [Moshiach Ben Yosef]. Three movements are at work: ibur [gestation] → yenikah [nursing] → gadlus [greatness]. MBY must first pass through the sealed womb of the Shekhinah, then be born, then receive the aspect of greatness. Each discourse closes with the refrain: “rachem arachameinu — he will be saved and will not die. Rachem, truly.”
Segment 11
זה הפירוש הא'
ויזכור אלקים את רחל ונו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וכו'. רזא דא ג' טיפין דנחתין ממוחא ע"י דצדיק לשכינתא, דאינון לקבל תלת אבהן. אבל עד דגלותא קאים וההיא ערלה חפיא על ברית לא יבלין אילין טיפין לנחתא לשכינתא, בנין דההיא ערלה דתמן אשתכחת, דלא תתהני מינייהו. אבל בסופא דכלא ההיא ערלה אתעברת, ואינון נחתין ממוחא לצדיק, ולבתר בשכינתא. בג"כ וזכרתי את בריתי יעקב וגו' אילין תלת טיפין, ורזא דא ברית מסטרא דצדיק, ולבתר חיבורא אתעביד ונחתין בשכינתא, בנ"כ והארץ אזכור, אזכור דייקא.
על רזא דא כתיב ויזכור אלקים את רחל, דא לקבל יעקב, ורזא דא את רחל, יעקב בעלה דרחל. וישמע אליה אלקים, לקבל יצחק. ורזא דא וישמע דאיהו מסטרא דאי', דרגא דיצחק ודאי. ויפתח את רחמה, לקבל אברהם, דביה אתפתחו תרעין דהוו סתימין, ודא בחסד דיליה. ולבתר כד נחתו אילין תלת טיפין בצדיק, כדין ותהר ותלד בן, חיבורא ולידתא ברגעא חדא. ורזא דא כי חלה גם ילדה וגו'. בן דא מב"י מסטרא דצדיק חי עלמין. דהא ער דצדיק לא אתתקן, וערלה לא אתעברת, לא עביד תולדין, ואיהו עקר, ומב"י לא נפיק, אבל כד אתעברת ההיא ערלה, כדין איהו זמנא לאפקא ההוא בן דאיהו מב"י. בג"כ ותלד בן, בתיקונא שלים דההוא צדיק עילאה. כדין אסף אלקים את חרפתי, חרפתי דא ערלה, דאיהי ערות הארץ מסטרא דלילי' שפחה בישא. וכד איהו זמנא לאתעברא, בדין אי' עילאה אתפשטת וכנישת לה לעילא, ומאי דאתחזי לאתתקנא אתכליל לנו, ודאשתאר אתדחי לנו' דתהומא רבא. בג"כ אסף אלקים דא אי' עילאה במא דאמינא. ותקרא את שמו יוסף, דא מב"י, דאיהו קדמאה, ואיהו מסטרא ודינא אלקים ודאי. אבל מב"ד מסטרא דרחמי יקו"ק, בג"כ יוסף ה' לי בן אחר, רא מב"ד דאתמר ביה ה' אמר אלי בני אתה וגו'.
הבן יקיר לי אפרים, דא מב"י, דאיהו יקר מסטרא דצדיק, אבל מסטרא דתלת טיפין דנחתין ביה אתוספת י' ואיהו יקיר, ורזא דא י' בתלת קוצנין, אם ילד שעשועים, אם מסטרא דאי', ילד, מסטרא דיליה. שעשועים, תרין אינון חר מסטרא דיליה, וחד למכ"ד דאתי לבתר. בגין דמב"י כולהו תיקונין דיליה לאזמנא למב"ד אינון. כי מדי דברי בו, דא כד ימטי זמנא דדברנותא דעלמא יתמסר בידיה ויפוק לקרבא בהדי נוג, כדין קוב"ה ידכר זכותא דתלת אבהן דאינון
לקבל תלת טיפין דנחתו לאולדא ליה. בג"כ זכור אזכרנו עוד, עוד דייקא, מאי דהוה כבר. זכר אזכרנו, דא לקבל יעקב דאיהו בעד"א מסטרא דדכורא, זכר ודאי. על כן המו מעי לו, מסטרא דיצחק, ורזא דא מעי מסטרא דאי', דרגא דיצחק. רחם ארחמנו, לקבל אברהם, מסטרא דחסר, לשיזבא ליה מידא דגון בגין דלא יימות. נאם, חיבורא דתרין שמהן הוי"ה אדנ"י, כלא לשיזבא ליה, רחם ודאי.
**The First Discourse — Three Drops / Three Patriarchs זה הפירוש האֵ'**
Come and see: It is written: “And I will remember My covenant with Yaakov” etc. [Vayikra 26:42]. The secret of this is three drops that descend from the moach [supernal brain] through the Tzaddik [the Yesod] to the Shekhinah, corresponding to the three Patriarchs. But as long as the exile persists, that foreskin [arlah] covers the bris [covenant], and those drops cannot descend to the Shekhinah — for that foreskin is present there so that She may not benefit from them. But at the very end, that foreskin is removed, and they descend from the brain to the Tzaddik, and then into the Shekhinah. Therefore: “I will remember My covenant with Yaakov” etc. — these are the three drops — and the secret is that the bris is from the side of Tzaddik, and then union is made and they descend into the Shekhinah. Therefore: “And the Land I will remember” — I will remember precisely.
Regarding this secret it is written: “Va-yizkor Elokim es Rachel” — this corresponds to Yaakov — the secret of “es Rachel” [Yaakov being] the husband of Rachel. “Va-yishma eleha Elokim” — corresponding to Yitzchak — for va-yishma is from the side of Imma, the level of Yitzchak truly. “Va-yiftach es rachmah” — corresponding to Avraham, through whom the gates that were sealed were opened — this being through his chesed. Then after these three drops descended into the Tzaddik: “va-tahar va-taled ben” — conception and birth in a single moment. The secret: “for she labored and also gave birth” etc. That ben [son] is MBY from the side of Tzaddik Chai Olamim [the Eternal Living Tzaddik]. For as long as the Tzaddik was not rectified and the foreskin not removed, it produced no offspring, and was barren, and MBY did not emerge. But when that foreskin was removed, then was the time to bring forth that son who is MBY. Therefore: “va-taled ben” — in the complete rectification of that supernal Tzaddik. Then: “asaf Elokim es cherpasi” — cherpasi [my shame] is that foreskin, which is ervas ha-aretz from the side of Lilit, the evil handmaid [shfachah bisha]. When the time came to remove it, Imma Ila’ah expanded and gathered it upward; what was fitting for rectification was included within Her, and what remained was pushed into the gulf of the great abyss. Therefore: “asaf Elokim” — this is Imma Ila’ah as I said. “Va-tikra es sh’mo Yosef” — this is MBY, who comes first, and he is from the side of din, Elokim truly. But MBD [Moshiach Ben Dovid] is from the side of mercy, Havayah. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher” — this is MBD, of whom it is said: “Hashem said to me: You are My son” etc.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — this is MBY, who is precious from the side of the Tzaddik — but from the side of the three drops that descend into him, a Yud is added and he becomes yakir [precious] — the secret: Yud in three crowns. “Im yeled sha’ashu’im” — im from the side of Imma; yeled from his own side. Sha’ashu’im — two: one from his own side, and one for MBD who comes after. For all the rectifications of MBY are to prepare for MBD. “Ki mi-dei dabri vo” — this refers to when the time of the governance of the world shall be delivered into his hand and he shall go out to wage war against Gog; then the Holy Blessed One will remember the merit of the three Patriarchs corresponding to the three drops that descended to give him birth. Therefore: “zachor ezkarenu od” — od [still/again] precisely — as was already done once before. “Zachor ezkarenu” — this corresponds to Yaakov in Attika D’Atikin from the side of the masculine, zachor truly. “Al ken hamu me’ai lo” — from the side of Yitzchak — the secret: me’ai [My innards] from the side of Imma, the level of Yitzchak. “Rachem arachameinu” — corresponding to Avraham from the side of chesed — to save him from the hand of Gog so that he shall not die. “Ne’um” — the union of the two Names Havayah and Adonai — all to save him. Rachem truly.
Segment 12
זה הפירוש הב'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח כתיב אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. רזא דא הא אתמר דעד דחפיץ דא קאים במלכא, ובמטרוניתא לא אתפשט, ההיא אהבה לא אתגליאת, ומלכא משיחא סביל יסורין. מה דלאו הכי כד אתגלי האי חפץ בשכינתא, דבההוא זמנא אהבה אתערת, ומלכא משיחא אתמר ביה וחפץ ה' בידו יצלח. בג"כ אם תעירו וגו' עד שתחפץ, עד דההוא חפץ ישתכח ברזא דנו', תחפץ דייקא.
ת"ח על רזא דא כתוב ויזכור אלקים את רחל, אלקים מסטרא דאי דמינה אהבה אתערת, כדין ויזכור. דהא כד אהבה אשתכחת זכירה אתערת, ושכחה תו לא אשתכח, והא אוקמוה האוהב אינו שוכח. וישמע אליה אלקים, דהא כד אהבה אשתכחת ושכינתא סלקת, כדין כולהו בירורין דברירת כל זמנא דגלותא מתכנשין בגווה. בג"כ וישמע אליה אלקים, כמד"א וישמע שאול וכו'. אלקים ודאי אי' עילאה, דבחילא דילה אתכנישת לגו מאי דהוה לבר. ויפתח את רחמה, בגין דבזמנא דגלותא נמי רחימותא עילאה אתקיים ולא אתעדי, כמד"א אני ה' לא שניתי. אבל בההוא זמנא סתימא הות ולא אתחזיאת, והשתא דאתגליא כדין ויפתח את רחמה, רחמה ודאי, מסטרא דימינא אהבה ודאי. בההוא זמנא ותהר ותלד בן וגו', דהא עד דתיקונא דא לא אתעביד, תרין משיחין קיימין סתימין בגלותא. אבל כד אתעביד, כדין חשוכא אתעבר מינייהו ואתגליין, כמד"א וחפץ ה' בידו יצלח, כלא מהאי חפץ, דכד אתגלייא, מלכא משיחא נפיק ואצלח בכל עובדוי, יצלח ודאי. ומב"י קדמאה איהו בנילויא דיליה, כדין אסף אלקים את חרפתי, דהא אע"ג דבזמנא דגלותא נמי רחימותא אשתכחת, עכ"ד כסיפותא הות, בגין סתימו דגלותא דהוה חפי על כלא, ורחימותא לא אתחזיאת. וכד אתפתחו תרעין ואתגלי רחימותא, כדין אסף אלקים את חרפתי. אלקים ודאי, כלא מסטרא דאי' כמא דאמינא. כדין ותקרא את שמו יוסף, דא מב"י, דשירותא דתיקונא ביה אשתכח. מיומא דיליה במב"ד, דאיהו מסטרא דימינא, וליה אתחזי תיקונא דאהבה דרא. בג"כ יוסף יהו"ה לי בן אחר, דא בנימין, מב"ד, בן ימין מסטרא דימינא ודאי.
הבן יקיר לי אפרים דא מב"י, יקיר ודאי, דלית חביבא קמי קב"ה כמאן דאתער רחימותא עילאה בין מלכא ומטרוניתא, אם ילד שעשועים, דהא אתערותא דאהבה באורייתא וברזין דילה, דאתמר בה ואהיה שעשועים יום יום. כי מדי דברי בו וגו', דהא בגין תיקונא דא דאתקין, דיבורא אתגלי ליה, ורזא למחצדי חקלא. וכל זמנא דהאי דיבורא מתגלי עליה, דוכרניה סלקא לעילא, וקב"ה רחים ליה יתיר. דהא מרחימותא דאתערת בשכינתא אתמשך האי דבורא ורזא דא דברי, מסטרא דשכינתא דאיהי דבר. בג"כ כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, דהא דא תליא בדא. על כן המו מעי, מסטרא דאהבה, דאתמר בה רשפיה רשפי אש וגו' המו ודאי. רחם ארחמנו וגו', מדה כנגד מדה, איהו אתער רחימותא לעילא, קב"ה נמי יתער עליה רחימותא מסטרא דאברהם, דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי. ודא יהא בקרבא דגוג, וכדין ישחזיב מב"י ולא יימות. כלא בחילא דאהבה, רחם ודאי.
**The Second Discourse — Awakening of Love זה הפירוש הבֵ'**
Come and see: It is written: “I adjure you — do not stir up or awaken the love until it please” [Shir HaShirim 2:7]. The secret: it has been taught that as long as chefetz [desire/pleasure] remains in the King but has not extended to the Matronisa, that love is not revealed, and Moshiach the King suffers afflictions. Not so when this chefetz is revealed in the Shekhinah — at that time love is awakened, and Moshiach the King, of whom it is said: “and the pleasure of Hashem shall prosper in his hand” [Yeshayah 53:10]. Therefore: “do not stir up the love until it please” — until that chefetz is found in the secret of the Nukvah — tachpatz [it shall please] precisely.
Regarding this secret it is written: “Va-yizkor Elokim es Rachel” — Elokim from the side of Imma, from whom love is awakened — then va-yizkor [He remembered]. For when love is present, remembrance is awakened and forgetting is no more — as the Sages expounded: the one who loves does not forget. “Va-yishma eleha Elokim” — for when love is present and the Shekhinah ascended, all the clarifications she had refined throughout the exile gather within Her. Therefore: “va-yishma eleha” — as it is written: “and Shaul heard” etc. Elokim truly — Imma Ila’ah — by whose power what had been outside was gathered inward. “Va-yiftach es rachmah” — for during the exile too, supernal love persisted and was not removed, as it is written: “I am Hashem, I have not changed” [Malachi 3:6]. But it had been hidden and not revealed; now that it is revealed: “va-yiftach es rachmah” — rachmah truly — from the side of the right, love truly. At that time: “va-tahar va-taled ben” etc. — for until this rectification was made, the two Messiahs were hidden in exile. But when it was made, the darkness departed from them and they were revealed — “and the pleasure of Hashem shall prosper in his hand” — all from this chefetz: when it is revealed, Moshiach the King emerges and prospers in all his deeds, truly. And MBY is first in his revelation. Then: “asaf Elokim es cherpasi” — for though even during exile love existed, nevertheless there was shame because the concealment of exile covered everything and love was not visible. When the gates opened and love was revealed: “asaf Elokim es cherpasi” — Elokim truly, all from the side of Imma as I said. Then: “va-tikra es sh’mo Yosef” — this is MBY, in whom the beginning of the rectification is found. And it belongs to MBD who is from the side of the right — to him belongs the rectification of this love. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher” — this is Binyamin — MBD — ben yamin, from the side of the right truly.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — this is MBY, yakir truly — for there is none as beloved before the Holy Blessed One as one who awakens the supernal love between King and Matronisa. “Im yeled sha’ashu’im” — for the awakening of love is through Torah and its secrets, of which it is said: “and I was His delight day by day” [Mishlei 8:30]. “Ki mi-dei dabri vo” — for through this rectification he accomplished, speech is revealed to him — the secret for those who reap the field. And every time this speech reveals itself upon him, his remembrance ascends and the Holy Blessed One loves him more — for from the love awakened in the Shekhinah, that speech extends — the secret: dabri, from the side of the Shekhinah who is davar [speech]. Therefore: “ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu od” — these two things are bound together. “Al ken hamu me’ai” — from the side of love, of which it is said: “its flames are flames of fire” [Shir HaShirim 8:6] — hamu truly. “Rachem arachameinu” — measure for measure: he awakened love from above, and the Holy Blessed One will awaken love toward him from the side of Avraham — of whom it is said: “seed of Avraham My beloved” [Yeshayah 41:8]. This shall be in the war of Gog, and then MBY shall be saved and shall not die. All through the power of love. Rachem truly.
Segment 13
זה הפירוש הג'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. ורזא דא דער דשכינתא איהו בגלותא אתכסיאת באי' דלא יחמון לה ס"א, ותמן יתבת כל זמנא דגלותא. ורזא דא עיבור. וכד מטא זמנא דפורקנא נפקת מתמן, ואתחזי כמא דאתיילידת. בג"כ ואחר ילדה בת, ואחר ודאי, לבתר דעברו יומין דגלותא, לאה דאיהי שכינתא עילאה, אולידת ההיא בת. כדין ותקרא את שמה דינה. דהא מסטרא דילה איהי אדנ"י, ואיהי ס"ה. וכד מתחברין עמה ד' אתוון דשמא קדישא הוי"ה, כדין איהי דינה. איהו ס"ט, ואיהו ט"ס, דבר' אתוון דהוי"ה גדפין מתעבדין, ונפקת מס"א ועפיפת לעילא, דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל, דכיון דסלקת לעילא, כלא ברזא דזכירה אשתכח, בלא שכחה כלל. בההוא זמנא וישמע אליה אלקים, דהא שכינתא איהי תפלה, ותיקונא דילה לאסתלקא לעילא באי', ורזא דא שמיעה. ובזמנא דגלותא אתמר בה סכותה בענן לך מעבור תפלה, ורזא דא ההוא עננא מסאבא דחפי עלה, דלא יכלת לסלקא לעילא. ובזמנא דפורקנא דחשוכא דא אתעבר, וסלקת לעילא, כדין וישמע אליה אלקים דא אי', דתמן סלקת. ויפתח את רחמה, רזא דא רני עקרה לא ילדה, ואוקמוה רבנן שלא ילדה בנים לגיהנם. ורזא איהו, דהא עד דשכינתא אשתכחא לתתא אצטריכת למיהוי עקרה, בגין דם"א לא תתדבק באינון בנין, דאינון תרין משיחין. אבל כיון דסלקת לעילא, תו לית דחילו מס"א, ורחמה אתפתח, כדין אולידת תרין משיחין. וקדמאה מב"י דאיהו בכור, כמד"א
ואפרים בכורי הוא, בג"כ ותהר ותלד בן. בההוא זמנא אסף אלקים את חרפתי, דהא אע"ג דמאי דהות עקרה לטיבותא הוה כמא דאתמר, עכ"ד כסיפותא הוה לה מס"א. אבל השתא דאולידת, כסיפותא לא אשתכחת, אסף אלקים את חרפתי ודאי. ותקרא את שמו יוסף וגו', דהא תיקונא שלים בתרין משיחין, בקדמיתא מב"י דאיהו בכור, ולבתר מב"ד לתקנא כלא ברזא דנייחא מסטרי דרחמי, בג"כ יוסף יהו"ה לי בן אחר. ובג"ד כד מב"י אתייליד, אתמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב, דאיהו רזא דמב"ד מסטרא דעד"א. אל לבן, דאיהו רזא דס"א דסחרת ליה. שלחני ואלכה וגו', דהא כיון דשרי תיקונא בבוכרא דאיהו מב"י, אצטריך למיזל לאשלמא ליה. אל מקומי, דא עד"א. ולארצי, דא שכינתא. דבתרין אתרין אלין מב"ד אשתרש.
הבן יקיר לי אפרים, דמאן דאיהו בכור איהו חביב לגבי אבוי. אם ילד שעשועים, תרין שעשועים, חד בגין דאיהו בן, וחד בגין דאיהו בכור ונטיל חולקא על חד תרין. כמד"א ביוסף ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך. כי מדי דברי בו וגו', דבכל זמנא חולקא דיליה על חד תרין ישתכח, בג"כ זכור אזכרנו עוד. על כן המו מעי לו. המו, מ"ה מסטרא דאדם, לאתקנא ליה ברזא דא. ו', לקשרא ליה בשרשיה דאיהו צדיק, ו' ודאי. רחם ארחמנו, בזמנא דגוג נמי, כר קוב"ה ישזיב ליה וירחם ליה תרין ריחומין יהון, כלא על חד תרין, וישתזיב ולא יימות. רחם ודאי.
**The Third Discourse — Torah Silent in Exile זה הפירוש הגֵ'**
Come and see: Before it [our verse] is written: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah” [Bereishis 30:21]. The secret: as long as the Shekhinah is in exile She is concealed within Imma so that the Sitra Achra cannot see Her — and She dwells there throughout the exile. This is the secret of ibur [gestation]. When the time of redemption arrives, She emerges from there and appears as though She has just been born. Therefore: “and afterward she bore a daughter” — achar [afterward] truly — after the days of exile have passed, Leah, who is the supernal Shekhinah, gave birth to that daughter. Then: “and she called her name Dinah.” For from her side She is Adonai [dalet-nun-yud-heh], and She is 65. When joined with the four letters of the holy Name Havayah, She is Dinah [dalet-yud-nun-heh] = 69 and reversed 95 — for the four letters of Havayah become wings and She departs the Sitra Achra and flies upward — Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — since She ascended above, everything is in the secret of zechirah [remembrance] without any forgetting at all. At that time: “va-yishma eleha Elokim” — for the Shekhinah is tefillah [prayer], and Her rectification is to ascend above to Imma — the secret being shemi’ah [hearing/listening]. During exile it was said of Her: “You have covered Yourself with a cloud so that prayer cannot pass through” [Eichah 3:44] — the secret: that impure cloud that covered Her so that She could not ascend. When the darkness is removed at the time of redemption and She ascends — then: “va-yishma eleha Elokim” — this is Imma to which She ascended. “Va-yiftach es rachmah” — the secret: “rejoice O barren one who bore no children” [Yeshayah 54:1] — the Sages expounded: she bore no sons for Gehinnom. The secret is this: as long as the Shekhinah was below She had to be barren, so that the Sitra Achra would not attach to those sons who are the two Messiahs. But once She ascended, there is no more fear of the Sitra Achra, and Her womb was opened — then She gave birth to the two Messiahs. And the first is MBY who is the firstborn, as it is written: “and Ephraim is My firstborn” [Yirmiyah 31:8] — therefore: “va-tahar va-taled ben.” At that time: “asaf Elokim es cherpasi” — for although being barren was for the good as I said, there was nevertheless shame before the Sitra Achra. Now that She gave birth, the shame is gone — asaf Elokim es cherpasi truly. “Va-tikra es sh’mo Yosef” etc. — the complete rectification is through the two Messiahs: first MBY who is the firstborn, and then MBD to complete all in the secret of rest from the side of mercy. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher.” And therefore when MBY was born, it is written: “and it was, when Rachel had born Yosef, that Yaakov said” — the secret of MBD from Attika D’Atikin. “To Lavan” — the secret of the Sitra Achra that surrounded him. “Send me away and let me go” etc. — for since the rectification had begun with the firstborn who is MBY, now MBD must go forth to complete it. “To my place” — this is Attika D’Atikin. “And to my land” — this is the Shekhinah. For MBD is rooted in both these places.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — for one who is a firstborn is beloved to his father. “Im yeled sha’ashu’im” — two delights: one because he is a son, and one because he is a firstborn and receives a double portion — as it is written: “regarding Yosef: I give you one portion above your brothers” [Bereishis 48:22]. “Ki mi-dei dabri vo” etc. — that at every time his double portion is found — therefore: “zachor ezkarenu od.” “Al ken hamu me’ai lo” — hamu [My innards stir]: Mah [45] from the side of Adam, to rectify him in this secret; and Vav, to bind him to his root which is the Tzaddik — Vav truly. “Rachem arachameinu” — in the time of Gog as well, when the Holy Blessed One saves and has mercy upon him — two mercies shall be his, all double — and he shall be saved and shall not die. Rachem truly.
Segment 14
**Additional Peirush — R’ Moshe Dovid Vali: First Commentary**
This discourse and the one following are in the handwriting of R’ Moshe Dovid Vali of blessed and holy memory, and are found in another manuscript. They are additional peirushim on the anchor verses of Va-Yizkor Elokim.
“Va-yizkor Elokim es Rachel” — es precisely — this is the serpent coiled at her heel, and she is crying out. “Va-yishma eleha Elokim” precisely. “Va-yiftach es rachmah” — for from within the straits her breath comes. As it is written: “it is a time of distress for Yaakov, but from it he shall be saved” [Yirmiyah 30:7] — meaning: from the very distress itself he shall be saved.
“Va-tahar va-taled ben” — this is MBY who is first to be revealed. “Va-tomer asaf Elokim es cherpasi” — as the Sages taught: as long as a woman has no son she has no one upon whom to hang her uncleanness; once she has a son she hangs it upon him. The inner secret: for the Shekhinah is the one who bears all the evil of Yisrael. This is the secret of what is written: “through your transgressions your mother was sent away” [Yeshayah 50:1] — meaning: with your transgressions. And the transgression is what causes the shame itself. But when the Messiahs come into the world, She places all the evil of Yisrael upon them so that it shall be rectified through them. This is the meaning of “asaf Elokim es cherpasi” — when MBY was revealed, to bear Her shame. Just as MBD rectifies through Leah, so MBY rectifies through Rachel. The secret: “he was stricken for the transgression of my people” [Yeshayah 53:8] — referring to the two Messiahs.
But it is known that MBY is from the left, and he is in great danger because the Chitzonim [outer forces] strengthen themselves there. Therefore She called his name Yosef, saying: “Yosef Hashem li ben acher” — this is MBD whose root is from the right. The ben acher [other son] is literally Binyamin — being the secret of MBD who is from the right truly. Then MBY binds himself with MBD and fears no more the power of the Chitzonim — for the left is included in the right and the right in the left, in awe and love in complete union. And even though MBY descends into the world of the Nukvah to rectify his portion — he shall laugh at fear and not be dismayed.
Segment 15
**Additional Peirush — R’ Moshe Dovid Vali: Second Commentary**
“Ha-ven yakir li Efrayim im yeled sha’ashu’im ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu od al ken hamu me’ai lo rachem arachameinu ne’um Hashem” [Yirmiyah 31:19]:
⋆ Key gematriyos
Ha-ven = Heh-Ben [5 + 52] — the lower Heh + the Name Ben [52]
Yakir = shin-kuf [320] = the shin-kuf judgments MBY must sweeten
Yeled = Mem-Dalet [44] = squaring of Ehyeh [אהיה] = 21² – ... = 44
Sha’ashu’im = 2 × shin-ayin [370] = 740 lights
Dabri in gematria = gevurah [216]
Kadeym [קדם] = doubled chesed of masculine + feminine combined
Ha-ven — Heh-Ben precisely — for he descends into the world of the Nukvah which is the secret of the lower Heh, and there the Name Ben [52] is as is known. Furthermore, because it falls upon him to sweeten the secret of the shin-kuf [320] judgments — and this is yakir equaling shin-kuf by the secret spoken of. Li Efrayim — that he labors for Me for My Name’s sake, for the rectification of the Shekhinah. Efrayim precisely — the secret of Moshiach ben Efrayim.
And if he stands firm in his trial — to be yeled [Mem-Dalet = 44, the squaring of Ehyeh] — to rectify the garments and the achoraim [back-aspects] — in the end he shall return to the face with even greater elevation and strength. This is the secret of im yeled sha’ashu’im — for in two faces, 370 lights [shin-ayin] for each, making sha’ashu’im [delight] — for it contains 370 twice. And the earth — lo tashem — equaling 2 × 370.
And in reward for the judgment he shall bear, he shall merit afterward to doubled chesed. This is the secret of “ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu od” — for dibbur is a harsh expression indicating judgment. And dabri also equals gevurah in gematria [216]. And in reward: “zachor ezkarenu od” — for zechirah is chesed as is known. He shall merit doubled chesed — of masculine and feminine — equaling Kadeym. The secret: “renew our days as of old” [Eichah 5:21]. For the Yesod holds fast in heaven and on earth and makes peace between two worlds — a secret entrusted to the wise of heart.
And in order to merit the two remembrances mentioned, the abundance of mercy must be stirred against him from the secret of the central pillar that rests above him. This is the secret of “al ken hamu me’ai lo” — for hamon [abundance/multitude] always indicates multiplicity. And this is the secret of “rachem arachameinu ne’um Hashem” — for the doubling indicates multiplicity. Ne’um Hashem precisely — for He will not lie or deceive — and the word of our G-d shall stand forever.
Segment 16
זה הפירוש הד'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. דבזמנא דגלותא כלא בדרגא
תתאה אשתכח, ורזא דא אלקים. ושכינתא דאיהי בת אתעבידת ילדה, כלא בזעירותא. אבל בזמנא דפורקנא נהורא אתרבי בדרגא עילאה, ורזא דא יהו"ה. ושכינתא דהות ילדה בגלותא, אתהדרת בת, ברזא דילה. בג"כ ואחר ילדה בת, בתר דעברו יומין דגלותא, כדין ילדה בת ודאי. בההוא זמנא ותקרא את שמה דינה, דהא עד דהוה גלותא דינה תקיפא הוה שליט על עלמא, בגין דא' דאדנ' אסתלקת ואשתאר דין, דינא בלא בסימו כלל. אבל בזמנא דפורקנא, כלא יסתלק בדרגא עילאה יתיר מבקדמיתא, כדין מאי דבקדמיתא הות א' חדא לבסמא דין דאדנ', בפורקנא יהון ה' אלפין, ורזא דא ה"פ אור דמעשה בראשית. בג"כ דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל, דבנהירו מסטרא דדכורא אתבסמת, ויזכור דייקא. וכלא בחילא דאי' אלקים ודאי. וישמע אליה אלקים. ת"ח אודנין בשכינתא לא אדכרו, בגין דצלותין דלתתא לאודנין דמלכא סלקן. אבל בזמנא דדכורא אתלבש
בה, אתעבידת מעבר למלכא, ובה מטאן כולהו מילין דלתתא בקדמיתא, ולבתר למלכא. כדין וישמע וגו', דהא צלותין דלתתא צריכין למימטי בקדמיתא לאורנין דשכינתא, ולבתר למלכא דבגווה אשתכח. בג"כ וישמע, דהא דרנא דשמיעה דלא הוה, איתוספת. וישמע ודאי, כלא בחילא דאי' אלקים ודאי. ויפתח את רחמה, רזא דא רחם סתים איהו בגין ם סתימא דאשתכח ביה. אבל כד נהיר ביה אינון ה' נהורין מסטרא דחסד אתפתחת, ורזא דא רחמה ם פתיחא ודאי. כדין ותהר ותלד בן, דהא עד דדינא הוה מתפשט בעלמא, תרין משיחין חשוכא הוה חפי עלייהו, ובג"ד הוו סתימין. אבל כד שרי נהירו מסטרא דחסר, ורחמה אתפתח, כדין נפקין. וקדמאה מב"י, כדין אסף אלקים וכו'. דהא עד דס"א אתאחדת, אתמר השיב אחור ימינו מפני אויב, דנהירו מסטרא דימינא לא אתפשט. אבל השתא דקליפין אתכנשו לגו נוק' דתהומא רבא ולא מתדבקין, ונהורין מתפשטין, כדין אסף אלקים את חרפתי, אלקים דא אי' דכולהו קליפין מתבדרין מינה. ותקרא את שמו יוסף וגו', דשירותא דתיקונא דא במב"י. סיומא דיליה במב"ד דאיהי מסטרא דימינא. בג"כ בן אחר דא מב"ד, בנימין ודאי, כדין מב"ד נפיק מס"א דסחרת עליה, בג"ד ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו', דכיון דתיקונא שרי אצטריך לאשלמא ליה.
הבן יקיר לי אפרים, דהא מב"י לידתא דיליה מסטרא דחסד כמא דאמינא, ואצטריך לאתתקפא בגבורה לנקמא נוקמין מאומין דעלמא. בג"כ הבן יקיר, הבן מסטרא דחסר, ורזא דא ה' בן, בחמש נהורין דאיתוספו ביה. יקיר, מסטרא דדינא,
ואיהו יקיר ואיהו ש"כ, אלין ה"פ דין דאדנ'. אפרים, אפ"ר מ"י. אפר מסטרא דדינא, ורזא דא פ"ר מנצפך. מ"י מסטרא דאי', ורזא דא נש"ב, ומנייהו נהירו מסטרא דחסר. אם ילד שעשועים, דהא מחיבורא דדינא ורחמי שעשועא אתייליד. כי מדי דברי בו זכר אזכרנו, תרין זכירות, קדמאה מסטרא דחסד לשיזבא ליה, תנינא מסטרא דנבורה לאתקפא ליה. על כן המו מעי, כלא מתרין סטרין דינא ורחמי. המו, מסטרא דדינא דביה רגשא אשתכח, ורזא דא ורעם גבורותיו מי יתבונן. מעי, מסטרא דרחמי, ורזא דא המון מיעיך ורחמיך, דתמן רחמי מתפשטן ורזא לחבימין. רחם ארחמנו, דא נמי מתרין סטרין, רחם, לשיזבא ליה מסטרא דאברהם סטרא דחסד. ארחמנו, לאתקפא ליה, דהא דינא דלא אתבסם ברחמי, ס"א ינקין מיניה ואתחלש. בג"כ אצטריך לבסמא דינא רמב"י, למיהב ליה חילא לנקמא נוקמין לשיצאה לון מעלמא, ואיהו ישתזיב ולא יימות. רחם ודאי.
**The Fourth Discourse — Ben (52) and Mah (45) זה הפירוש הדֵ'**
⋆ The Two Divine Names of Rectification
בִיֶן = 52 — the Divine Name of the aspect of din [judgment] corresponding to the Shekhinah in exile — this is what MBY must sweeten and rectify.
מֹה = 45 — the Divine Name of the aspect of chesed [mercy] corresponding to Adam rectified — this is the aspect MBD reveals.
Together they form the complete and rectified Adam.
Come and see: Before our verse it is written: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah.” For during the exile, all was found in the lower level, the secret of Elokim. And the Shekhinah who is a daughter became a yaldah [little child], all in smallness. But at the time of redemption, the light grows to a higher level, the secret of Havayah. And the Shekhinah who had been a yaldah in exile returns to being a bas [daughter] in Her proper secret. Therefore: “and afterward she bore a daughter” — after the days of exile have passed, then She is truly a daughter. At that time: “and she called her name Dinah” — for while exile persisted, harsh judgment dominated the world, for the Alef of Adonai had ascended and only din remained — judgment without any sweetness at all. But at the time of redemption, all ascends to a level higher than before. Then what had been one Alef sweetening the din of Adonai, shall become five thousand [the letter Heh] — the secret: Heh-times the light of the first day of Creation. Therefore: Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — sweetened by the light from the side of the masculine — va-yizkor precisely. All through the power of Imma, Elokim truly. “Va-yishma eleha Elokim” — ears are not mentioned regarding the Shekhinah, for prayers from below ascend to the King’s ears. But when the masculine clothes Himself within Her, She becomes a conduit for the King, and all speech from below reaches Her first, then the King. Then: “va-yishma” etc. — for prayers from below must first reach the ears of the Shekhinah, then the King who dwells within Her — va-yishma truly, the level of shemi’ah that had not been there was added. Elokim truly, all through the power of Imma. “Va-yiftach es rachmah” — the secret: the womb [rechem] was sealed because of the Mem sofit [closed Mem] found in it. But when the five lights from the side of chesed shine upon it, it is opened — the closed Mem becomes an open Mem. Then: “va-tahar va-taled ben” etc.
The rectification of these two levels rests in the two Messiahs. First: MBY, to take vengeance from the Sitra Achra — all to rectify the level of Ben [52], to separate the Sitra Achra from it. Then: MBD in the secret of rest — the rectification of Mah [45] — for in its revelation perfect rest is found in the world, and complete rectification depends upon it. The secret for the wise. Therefore when MBY was born and the rectification of Ben [52] began: “asaf Elokim es cherpasi” — for the Sitra Achra had been strengthened through Ben [52] and it weakened. When MBY strengthened himself to rectify Ben [52], the Sitra Achra was weakened — asaf Elokim etc. Elokim truly — the level of Ben [52] from the side of din.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — for MBY’s birth is from the side of chesed as I said, yet he must strengthen himself in gevurah to take vengeance. Therefore: “ha-ben” from the side of chesed — the secret: Heh-Ben — within the five lights added to him. Yakir from the side of din — and yakir = shin-kuf [320] — these are the five aspects of din of Adonai [5 × 64 = 320]. Efrayim = Ayin-Feh-Reish + Mem-Yud: Afar [dust] from the side of din, the secret: Peh-Reish [the five final letters Mantzepach]; Mi from the side of Imma, the secret: Nashabah — and from these, light from the side of chesed. “Im yeled sha’ashu’im” — for from the union of din and mercy delight is born. “Ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu” — two remembrances: first from the side of chesed to save him; second from the side of gevurah to strengthen him. “Al ken hamu me’ai” — all from two sides, din and mercy: hamu from the side of din, where trembling is found, the secret: “and who can understand the thunder of His might” [Iyov 26:14]; me’ai from the side of mercy, the secret: “the stirring of Your innards and Your mercies” [Yeshayah 63:15] — there mercies extend. “Rachem arachameinu” — also from two sides: rachem — to save him, from the side of Avraham, the side of chesed; arachameinu — to strengthen him — for din that is not sweetened with mercy is drawn upon by the Sitra Achra and weakened. Therefore the din of MBY must be sweetened with mercy, to give him power to take vengeance and destroy them from the world — and he shall be saved and shall not die. Rachem truly.
Segment 17
זה הפירוש הה'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. רזא דא דעד דגלותא קאים כלא בדרגא תתאה אשתכח, ודרגא דלגו לא נהירת. אבל בזמנא דפורקנא דכלא אשתלים, ודרגא דא אשתכחת. כדין ותקרא את שמה דינה, דן רזא דשכינתא מסטרא דילה, ורזא דא דן דאדנ'. י"ה דרגא דלגו דאתוספת בה, דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל, ויזכור ודאי, ורזא דא זכו"ר מסטרא דאו"א דנחתו לגו בשכינתא. אלקים דא אי', דכולהו נהורין דנחתין בשכינתא מאי' נחתין, אלקים ודאי. וישמע אליה אלקים, רזא דא אליה, אל י"ה. אל, מסטרא דחסד, דביה שכינתא אתקשרת בזמנא דפורקנא, ובדא דינין דילה מתבסמו. י"ה, דרגא דלגו כמא דאמינא, ותרין דרגין אילין אי' כנישת להו לאחתא לון לתתא בשכינתא, בג"כ וישמע אליה אלקים, ורזא דא וישמע שאול את העם. ויפתח את רחמה, רזא דא תרין דרגין מסטרא דמ"ה וב"ן, דבזמנא דגלותא אינון סתימין, בפורקנא אתפתחו. בג"כ רחמה. ר"ח דא דרגא דב"ן, ורזא דא ד' ב"נים, דבשכינתא קיימין, וסלקין לחושבן יצחק, ר"ח ודאי. ובגלותא ר"ח אתהדר ח"ר, בגין ס"א דאתדבקת תמן, ורזא דא חרון אף. וסטרא דמ"ה לא אתנהירת בנין ס"א דלא תתדבק ביה. אבל בזמנא דפורקנא דס"א חלשת, ודחילו תו לא אשתכח. כדין כל מאי דהוה סתים אתפתח, ויפתח את רחמה ודאי, כדין ותהר ותלד בן וגו'.
ת"ח תיקונא דתרין דרגין אילין בתרין משיחין קאים. בקדמיתא מב"י לנקמא נוקמין מס"א, כלא לאתקנא דרגא דב"ן, לאפרשא ס"א מיניה. ולבתר מב"ד ברזא דנייחא, ודא תיקונא דמ"ה, דבגילויא דיליה נייחא שלים אשתכח בעלמא, דתיקונא שלים ביה תליא ודאי, ורזא לחכימין. ובג"ד כד אתייליד מב"י ושרי תיקונא דב"ן, כדין אסף אלקים את חרפתי. דהא עד דס"א אתתקפת ב"ן אתחלש. וכד אתתקף מב"י לתקנא דרגא דב"ן, כדין ס"א אתחלשת, בג"כ אסף אלקים וכו'. ורזא דא יחדיו יסופו וכו'. אלקים ודאי, דרגא דב"ן מסטרא דדינא. כדין ותקרא שמו יוסף וגו', דהא תוקפא דמב"י לאתתקפא בדרגא דיצחק, בג"כ בקדמיתא איהו יוסף דלא נטיל חילא אלא מתלת ב"נים, ורזא דא יוסף דסליק לחושבן דא. אבל בסופא דכלא נטיל תוקפא מכולהו דרגין דיצחק, וב"ן אחרינא אתוסף ביה. בג"כ יוסף ה' לי בן אחר, ב"ן דייקא. בההוא זמנא אצטריך מב"ד לתקנא דרגא דמ"ה. בג"כ ויאמר יעקב, דא מב"ד. אל לבן, דא ס"א. שלחני וכו', דהא כיון דתיקונא דב"ן אשתלים, זמנא איהו למיפק לאשלמא תיקונא דעלמא בגילוי דמ"ה.
הבן יקיר, דא מב"י מסטרא דב"ן כמא דאמינא. יקיר איהו ש"כ, ורזא דא
אינון דינין מסטרא דיצחק דביה אתתקף. אפרים, דא נמי מסטרא דיצחק. ורזא דא מ"י אי' דרגא דיצחק. אם ילד שעשועים, כלא בחילא דיצחק. אם, דא מ"א דאהי"ה. ילד, רזא דא ויגדל הילד. שעשועים, תרין. חד מסטרא דיליה, וחד בגין יצחק דאתחבר ביה. כי מדי דברי בו זכור אזכרנו, תרין זכירות, דכלא בתרין אתפשט. על כן המו מעי, רזא דא מעים דאברהם מסטרא דחסד כיון דיצחק אתחבר ביה. ורזא דא כי אם אשר יצא ממעיך דאמר קב"ה לאברהם. רחם ארחמנו.
רחם, מסטרא דיליה. ורזא דא מב"ד מסטרא דימינא דיתחבר ביה לבסמא דינא דיליה. ארחמנו, מסטרא דיצחק. ורזא דא אברהם דאתחבר ביה כד עקד ליה על גבי מדבחא, והא אתמר. כלא לשיזבא ליה ולא יימות. רחם ודאי
**The Fifth Discourse — The Inner Level Revealed זה הפירוש ההֵ'**
Come and see: Before our verse: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah.” The secret: as long as exile persists everything is found at the lower level, and the inner level [darga d’lego] does not shine. But when redemption comes and all is complete, that level is found. Then: “and she called her name Dinah” — dan is the secret of the Shekhinah from Her side, the secret: dan of Adonai. Yud-Heh — the inner level added to Her — Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — va-yizkor truly — the secret: zachor from the side of Av va’Imma [Father and Mother] who descended within the Shekhinah. Elokim — this is Imma, for all lights descending into the Shekhinah descend from Imma. “Va-yishma eleha Elokim” — the secret: eleha = El-Yah: El from the side of chesed, through which the Shekhinah is bound at the time of redemption and Her judgments are sweetened; Yah — the inner level as I said — and these two levels, Imma gathers them to bring them down into the Shekhinah. Therefore: “va-yishma eleha Elokim” — the secret: “and Shaul heard the people” [Shmuel I 15:4]. “Va-yiftach es rachmah” — the secret: two levels from the side of Mah [45] and Ben [52], which in exile are sealed; at redemption they open. Therefore: rachmah. Resh-Ches — the secret of Ben [52] = four Benin that stand in the Shekhinah and equal Yitzchak in gematria — Resh-Ches truly. In exile, Resh-Ches becomes Ches-Reish [charon af, wrath] because the Sitra Achra was attached there. The side of Mah [45] did not shine lest the Sitra Achra attach to it. But at redemption when the Sitra Achra is weakened, all that was sealed opens: “va-yiftach es rachmah” truly — then: “va-tahar va-taled ben.”
The rectification of these two levels rests in the two Messiahs. First, MBY to take vengeance from the Sitra Achra — all to rectify the level of Ben [52], to separate the Sitra Achra from it. Then MBD in the secret of rest — this is the rectification of Mah [45], for in its revelation perfect rest is found in the world. Therefore when MBY is born and the rectification of Ben [52] begins: “asaf Elokim es cherpasi” — Elokim truly, the level of Ben [52] from the side of din. “Va-tikra sh’mo Yosef” etc. — the power of MBY to strengthen himself is from the level of Yitzchak. Therefore first he is Yosef, drawing power only from three Benin — the gematria of Yosef. But at the very end he draws power from all levels of Yitzchak, and another Ben [52] is added to him. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher” — ben precisely. At that time MBD must rectify the level of Mah [45]. Therefore: “va-yomer Yaakov” — this is MBD. “el Lavan” — the Sitra Achra. “Shilacheni” etc. — since the rectification of Ben [52] is complete, it is time to go forth and complete the rectification of the world in the revelation of Mah [45].
“Ha-ven yakir” — this is MBY from the side of Ben [52] as I said. Yakir = shin-kuf [320] — the secret: the judgments of Yitzchak through which he is strengthened. Efrayim — also from the side of Yitzchak. The secret: Mi = Imma, the level of Yitzchak. “Im yeled sha’ashu’im” — all through the power of Yitzchak. Im — this is Alef-Mem of Ehyeh. Yeled — the secret: “and the child grew” [Bereishis 21:8]. Sha’ashu’im — two: one from his own side and one for Yitzchak who joined him. “Ki mi-dei dabri vo zachor ezkarenu” — two remembrances, for all extends in two. “Al ken hamu me’ai” — the secret: the innards of Avraham from the side of chesed, since Yitzchak joined him — the secret: “only that which comes forth from your innards” [Bereishis 15:4] which G-d said to Avraham. “Rachem arachameinu”: rachem from his own side, the secret: MBD from the right joining him to sweeten his judgment; arachameinu from the side of Yitzchak, the secret: Avraham who joined him when he bound him on the altar, as has been expounded. All to save him so that he shall not die. Rachem truly.
Segment 18
זה הפירוש הו'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. ת"ח דינה דן י"ה. אבל כמה
רזין בהאי מלה אתמרו, אבל הכא רזא עילאה למארי חכמתא דקשוט. ת"ח סהדותא עילאה בי"ה אשתמודע, ורזא דא ה'ראובני' ה'שמעוני', דתמן סהדותא דא אשתכח, לסהדא עלייהו דכולהו מסטר קדישא ולא הוה חולקא לס"א בהו כלל. כגוונא דא הכא, האי סהדותא אתגליא לסהדא על שכינתא, דביחודא קדישא קיימת, וס"א לא פגימת בה כלל. ת"ח דן דאדנ', מסטרא דיליה כולהו קלקולין אשתכח, ורזא דא מט"ה דאתהפך לנחש, והא אוקמוה. אבל לא כמה דחשיבו ס"א, דמטה דאתהפך לנחש מטה האלקים הוה, ח"ו. אלא פגימו למטה משה מטא, וביה אתהפך לנחש, ולא למטה האלקים כלל. והא אוקמה בוצינא קדישא בספר הזהר. על רזא דא כתיב ואחר ילדה בת וגו'.
ת"ח בזמנא דגלותא כד פגימו מטא לעילא, אתמר ויקב חר בדלתו, ורזא סתימא וטמירא איהו למחצדי חקלא. אבל שכינתא קדישתא טהורה איהי מכל סטרין, ופגימותא לא מטי תמן כלל. אלא אתרא שבקת לס"א, וסלקת לעילא באי" עילאה, ותמן יתבת כל זמנא דגלותא. אבל עד דחשוכא חפי על כלא, דא לא אתחזי, וס"א חשבין דשכינתא אתפגימת ח"ו. אבל בסופא דכלא חשוכא אתעבר, וס"א אתדחיית לנוק' דתהומא רבא, כדין שכינתא נפקת ברירא ונקיה מכל סטרין. בג"כ ואחר ילדה בת, בתר דעברו יומין דגלותא וחשוכא אסתלק. כדין אי' עילאה אולידת לההיא בת. ורזא דא בת דשבת וד' דאחד כלא בדרגא חד סלקין, דהא דרגין דמלכא ט' אינון ואשתמודען בתלת. כדין אתגליא לכולהו דרגין עילאין ותתאין, דשכינתא קדישתא אתנטירת לבעלה, וס"א לא פנים בה כלל. בג"כ ותקרא את שמה דינה, רזא דא דן דאדנ' איהו רזא דשכינתא ממש,
ואיהי בת וד' דאחד נמי כלא בשכינתא אשתמודע, כדין סהדותא עילאה ברזא די"ק אתגלי עלה, דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל, דהא בההוא זמנא יחודא קדישא אתגלי. ויזכור ודאי, דכורא אתדבק ביחודא חד בנו', את רחל ודאי. כלא בחילא דאלקים, דא אי' עילאה, דבה יחודא קדישא אשתלים, ואתמר בה אלקים מושיב יחידים ביתה, והא אוקמוה. וישמע אליה אלקים, ת"ח יחודא קדישא בתרין קראי אשתמודעו, חד מסטרא דמלכא ואיהו שמע, וחד מסטרא דשכינתא ואיהו ברוך שם וכו'. ובקדמיתא אצטריך לתקנא רזא דיחודא מסטרא דשכינתא, דבגלותא לא אתגלי. ולבתר אתכליל בה רזא דיחודא דמלכא נמי, דאיהו שמע. בג"ב וישמע אליה אלקים, כלא מסטרא דאי', אלקים ודאי. ויפתח את רחמה, דהא כל זמנא דגלותא סתימא הות, אבל בזמנא דפורקנא, אתפתחת. ורזא דא הא אוקמוה בספר הזהר, שושנה דלא אתפתחת וכו'. בההוא זמנא ותהר ותלד בן, דהא יחודא קדישא כד אתגלי לעילא, אצטריך לאתגלאה לתתא נמי. במאי אתגליא. אלא בתרין משיחין ודאי, דבהו והיו לאחדים בידיך. ובקדמיתא מב"י דביה שירותא דכל תיקונין. וכדין אסף אלקים את חרפתי, דהא אע"ג דפגימו לא מטא בשכינתא, ויחודא קאים תדיר, עכ"ד דכיון דלא הוה בגילויא, כסיפותא הוה, אבל כד אתגליא, אסף אלקים את חרפתי ודאי. ותקרא את שמו יוסף וגו', דהא סיומא דתיקונא ושלימו דיליה במב"ד, דבההוא זמנא והיו לאחדים בידיך. בג"כ יוסף ה' לי בן אחר, דא מב"ד, ברזא דבנימין, והא אתמר. כדין מב"ד נפיק מס"א לאשלמא תיקונא דא, וכדין שלחני וכו', דכיון דתיקונא שרי, תו לית זמנא לאתעכבא. ואלכה אל מקומי ולארצי ודאי.
הבן יקיר וגו'. יקיר איהו ש"ך דינין מסטרא דאי', רבה נ' תיבין דיחודא אשתכחו. אפרים מסטרא דאי' נמי, ורזא דא אפר מ"י, נ' תיבין דיחודא. אם ילד שעשועים, דהא מיניה חיבורא אשתלים, ושעשועא ביה אתייליד, שעשועים ודאי. כי מדי דברי בו וגו', דהא כגוונא דחיבורא אתעביד ע"י, ודרנין דדכורא בנוי אתכלילו. כגוונא דא מדה כנגד מדה ליה יתעביד בזמנא דגון, דהא מב"י איהו דרנא דלבר מסטרא דנו', ובה מותא אתקריאת לרגלאה. אבל בההוא זמנא יתחבר ביה מב"ד, דרגא דלגו, מסטרא דדכורא, וכדין ישתזיב ולא יימות. בג"כ זכור אזכרנו עוד, זכר דייקא. על כן המו מעי, מסטרא דאי', רחם ארחמנו, מדה כנגד מדה, דהא איהו אתקיף רחימותא לעילא ברזא דיחודא, וליה נמי רחימותא ימטי מסטרא דאברהם לשיזבא ליה ולא יימות. רחם ודאי.
**The Sixth Discourse — Holy Testimony; Purity of the Shekhinah זה הפירוש הוֵ'**
Come and see: Before our verse: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah.” Dinah = Dan Yah. But many secrets have been spoken of this word; here is the supernal secret for masters of true wisdom. Come and see: supernal testimony is known through Yah — the secret: “the Reuvenite, the Shim’oni” [Bamidbar 26:7,14] — there this testimony is found, to testify regarding them all that they are from the holy side and the Sitra Achra had no portion in them at all. Similarly here: this testimony is revealed to testify concerning the Shekhinah, that She stands in holy union and the Sitra Achra did not blemish Her at all.
Come and see: dan of Adonai — from its side all blemishes seem to emerge, the secret: the staff [mateh] that turned into a serpent, as has been expounded. But it was not as the Sitra Achra supposed — that the staff of Moshe which turned into a serpent was, G-d forbid, the Staff of G-d itself. Rather: the blemish reached Moshe’s staff and through it the staff turned into a serpent — not the Staff of G-d at all. This has been established by the holy luminary in the Zohar. Therefore it is written: “and afterward she bore a daughter” etc.
Come and see: during the exile, when blemish reached above, it was said: “and he bored a hole in its door” [Melachim II 12:10] — a sealed and hidden secret for those who reap the field. But the holy Shekhinah is pure from all sides, and no blemish reaches Her at all. Rather, She vacated Her place for the Sitra Achra and ascended to Imma Ila’ah and dwelt there throughout the exile. But as long as darkness covered everything, this was not visible, and the Sitra Achra imagined that the Shekhinah was blemished, G-d forbid. But at the final end, the darkness is removed, the Sitra Achra is cast into the gulf of the great abyss, and then the Shekhinah emerges clear and pure from every side. Therefore: “and afterward she bore a daughter” — after the days of exile passed and the darkness lifted. Then Imma Ila’ah gave birth to that daughter. The secret: bas of Shabbos and dalet of Echad all ascend in a single level — for the nine levels of the King are known through three. Then it is revealed to all upper and lower levels that the holy Shekhinah was preserved for Her husband and the Sitra Achra did not touch Her at all. Therefore: “and she called her name Dinah” — the secret: dan of Adonai is truly the secret of the Shekhinah Herself. And bas and dalet of Echad are also all known in the Shekhinah. Then supernal testimony in the secret of Yud-Kuf is revealed upon Her — Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — at that time the holy union is revealed. Va-yizkor truly — the masculine cleaves in one union with the feminine — es Rachel truly. All through the power of Elokim — Imma Ila’ah — through whom the holy union is completed, of whom it is said: “Elokim settles the solitary in a house” [Tehillim 68:7], as has been expounded. “Va-yishma eleha Elokim” — the holy union is known through two verses: one from the side of the King — Shema — and one from the side of the Shekhinah — Baruch shem etc. First the secret of union from the side of the Shekhinah must be rectified, which in exile was not revealed. Then the secret of the union of the King, which is Shema, is included within Her. Therefore: “va-yishma eleha Elokim” — all from the side of Imma. “Va-yiftach es rachmah” — for throughout exile it was sealed, but at the time of redemption it opened — the secret as expounded in Sefer HaZohar: “a rose that did not open” etc. At that time: “va-tahar va-taled ben” — for when the holy union is revealed above, it must be revealed below as well. Through what is it revealed? Through the two Messiahs truly — through them: “and they shall be as one in your hand” [Yechezkel 37:17]. And first MBY, in whom the beginning of all rectifications is found. Then: “asaf Elokim es cherpasi” — though the union was always maintained, and no blemish reached the Shekhinah, still, since it was not in revelation, there was shame. When revealed: asaf Elokim es cherpasi truly. “Va-tikra es sh’mo Yosef” etc. — the completion and perfection of this rectification is with MBD, at which time “they shall be as one in your hand.” Therefore: “Yosef Hashem li ben acher” — this is MBD in the secret of Binyamin, as has been taught. Then MBD departs the Sitra Achra to complete this rectification. Therefore: “shilacheni” etc. — since the rectification has begun, there is no more time to delay. “And I will go to my place and to my land” truly.
“Ha-ven yakir” etc. Yakir = shin-kuf [320] judgments from the side of Imma and 50 words of the union are found. Efrayim from the side of Imma as well — the secret: Afar-Mi — 50 words of the union. “Im yeled sha’ashu’im” — for from him the union is completed, and delight is born through him — sha’ashu’im truly. “Ki mi-dei dabri vo” etc. — just as the union was made through him and the levels of the masculine were included in the feminine — so measure for measure shall be done to him at the time of Gog: MBY is the outer level from the side of the Nukvah, and in Her the death [judgment] is called l’ragla’ah [at his feet, i.e. the outer level]. But at that time MBD, the inner level from the side of the masculine, shall join with him — and then he shall be saved and shall not die. Therefore: “zachor ezkarenu od” — zachar [masculine] precisely. “Al ken hamu me’ai” from the side of Imma. “Rachem arachameinu” — measure for measure: he strengthened the supernal love in the secret of union, and love shall reach him from the side of Avraham to save him so that he shall not die. Rachem truly.
Segment 19
זה הפירוש הז'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. האי לתיקונא דחובא דקין
אסתלק. דהא כד חב קין אתמר ביה לפתח חטאת רובץ, ובג"ד כולהו נהורין הוו סתימין ושכינתא כגוונא דא אסתימת ולא אולידת. כלא בגין ההוא חטאת דבפתחא הוה קאים. אבל כד אתעבר, נהורין אתגליין, ושכינתא אתפשטת בגילויא בנהורא דילה, ואתחזי כמאן דאולידת. בג"כ ואחר ילדה בת, בתר דאתעבר חובא דקין, ההיא בת אולידת, כמא דאתמר. כדין ותקרא את שמה דינה. רוא דא אי הבל אחיך דאמר (קין לקב"ה) דבג"ד אסתלק א"י מאדנ' ואשתאר דן, ופגימו מטא תמן ואתהדר נד. ובג"ד אתגזר עליה נע ונד תהיה בארץ, לתקנא ההוא דן. אבל כד אתתקן חובא דקין, שמא דאדנ' אשתלים יתיר מדבקדמיתא, דמאי דהוה אדנ' בא' חדא לחוד, השתא אתוספו ביה ארבעה אלפין אחרנין, ואינון חמשה אלפין, ורזא דא ה"פ אור דמעשה בראשית. ואיהו דינה. בגין כך ותקרא את שמה דינה.
כדין ויזכור אלקים את רחל. אלקים דא אי', דבחילא דילה חיבורא אתעביד, בגין דעד דחובא דקין הוה קאים, חיבורא דא לא אשתלים כדקא חזי. ת"ח קין והבל ברזא דימינא ושמאלא הוו קיימין. וכד קטיל קין להבל אפריש חיבורא דא, ואתפנים חיבורא דלעילא נמי. ואיהו כד קב"ה שאיל ליה אי הבל אחיך, אתיב ליה השומר אחי אנכי, ולא בעא למיתלי חובא ביה, ולמימר דחב ואפריש חיבורא קדישא. אלא בעא למיתלי פגימו בנהורין, ולמימר דהאי חיבורא לא אשתכח לעילא. בג"ב השומר אחי אנכי, אנכי, דא אי' עילאה. אחי, אינון מלכא ומטרוניתא, ורזא דא י' -- ו"ד כלא בדרגא סלקין ואשתמודען ברזא דשכינתא, אחי ודאי. ובג"ד עד דחובא דקין קאים, חיבורא לא אשתלים. וכד אתתקן, כדין ויזכור אלקים את רחל, חיבורא שלים בחילא דאי', אלקים ודאי. כדין וישמע אליה אלקים. דהא עד דקאים חובא דקין אתמר קול דמי אחיך צועקים וכו', ובג"ד צלותין לא הוו מתקבלין, בנין אילין צעקות דהוו סלקין לעילא וסתמין אודנין. ושכינתא דאיהי צלותא, לא הוה יכלת לסלקא לעילא. אבל כד אתעבר, כדין וישמע אליה, כולהו תרעין אתפתחו, וצלותין סלקין, וישמע ודאי. ויפתח את רחמה, בגין דההוא חטאת דהוה סתים, אתעבר כמא דאמינא. ותהר ותלד בן דא משיח בן יוסף דליה אתמסר תיקונא דא. כדין אסף אלקים וכו', דחרפה אתעברת. יוסף ה' לי בן אחר, דא קין, דאתמר ביה קניתי איש את ה'. ולבתר אתקלקל. וכד אתתקן ע"י דמב"י אתהדר ברזא דבן כדבקדמיתא, בן אחר ודאי. כדין, מב"ד דאיהו ברזא דהבל מסטרא דימינא, נפיק מס"א דהוה סחרת ליה כל זמנא דחובא דקין הוה קאים. בג"כ שלחני ואלכה וכו'.
הבן יקיר לי אפרים דא מב"י, דאיהו בן יקיר. בגין דעל ידו אתתקן קין, דאיהו ברא קדמאה דהוה בעלמא, אפרים ודאי. ורזא דא כי הפרני אלקים בארץ עניי, דהא בחובה דקין ארעא אתפנימת, ועניותא הוה חפי עלה, כמד"א ועתה ארור אתה מן האדמה וכו'. אבל מב"י דאתקין ליה, אתמר ביה כי הפרני אלקים בארץ עניי, אפרים ודאי. אם ילד שעשועים. ת"ח כתיב וישע ה' אל הבל וכו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה, דהא שירותא דקלקולא מדא אתמשך, דבג"ד קין קטליה להבל, ועלמא אתקלקל. בג"כ אצטריך לאתקנא קין ברזא דשעשועים, מאי דלא הוה בקדמיתא. ומב"י דאתקין תיקונא דא, אתמר ביה אם ילד שעשועים, תרין, חד מסטרא דהבל, וחד מסטרא דקין, שעשועים ודאי. כי מדי דברי בו וכו'. דהא לתיקונא דחובא דא הוה אצטריך מב"י למימת בתרעין דירושלים. אבל ביסורין דסביל בגלותא ישתויב. בג"כ כי מדי דברי בו, דברי דייקא, ורזא דא דיבור קשה. מאי זכור אזכרנו. אלא ת"ח, מב"י אתמר ביה אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ק, בגין דכולהו יסורין דיליה משמא די"ק אתמשכו, מסטרא דאו"א. ושמא דא נמי ישיזיב ליה. בג"כ זכור אזכרנו, זכור ודאי, מסטרא דאו"א, והא אתמר. על כן המו מעי לו וכו', דהא כיון דסביל יסורין לתיקונא דחובא דקין, קב"ה רחים עליה ומותא לא אצטריכת לה, דהא אין אדם נידון בב' דינים. ובג"ד ישתזיב ולא יימות, רחם ודאי.
**The Seventh Discourse — The Sin of Kayin Rectified זה הפירוש הזֵ'**
Come and see: Before our verse: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah.” This discourse ascends to the rectification of the sin of Kayin. For when Kayin sinned, it was said of him: “at the door sin crouches” [Bereishis 4:7] — and therefore all lights were sealed, and the Shekhinah was similarly sealed and did not give birth. All because of that chatas [sin-offering/sin] crouching at the entrance. But when it was removed, the lights were revealed, and the Shekhinah extended in the revelation of Her light, and appeared as though She had given birth. Therefore: “and afterward she bore a daughter” — after the sin of Kayin was removed, that daughter was born as I said. Then: “and she called her name Dinah.” The secret: “where is Hevel your brother?” [Bereishis 4:9] — which Kayin said [to G-d] — for through this the Alef-Yud departed from Adonai and only din remained, and the blemish reached there and it became nad [wandering]. Therefore the decree upon him: “a wanderer and a fugitive shall you be” [Bereishis 4:12] — to rectify that din. But when the sin of Kayin was rectified, the Name Adonai was completed more than at first — what had been Adonai with one Alef alone now had four thousand additional [letters], making five thousand — the secret: Heh-times the light of Creation. And this is Dinah.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel.” Elokim — this is Imma, through whose power the union was made — for as long as the sin of Kayin persisted, this union was not complete as it should be. Come and see: Kayin and Hevel stood in the secret of right and left. When Kayin killed Hevel, he separated this union, and the upper union was also turned away. And when G-d asked him: “where is Hevel your brother?” — he answered: “am I my brother’s keeper?” — and did not want to attribute the fault to himself, nor say that he had sinned and separated the holy union. Rather he sought to attribute the blemish to the supernal lights and to say that this union did not exist above. Therefore: “ha-shomer achi anochi” — anochi — this is Imma Ila’ah; achi — these are the King and Matronisa, the secret: Yud-Vav-Dalet all ascend in level and are known in the secret of the Shekhinah — achi truly. Therefore as long as the sin of Kayin persisted, the union was not complete. When rectified: “va-yizkor Elokim es Rachel” — complete union through the power of Imma, Elokim truly. Then: “va-yishma eleha Elokim” — for as long as the sin of Kayin persisted, it was said: “the voice of your brother’s blood cries out” etc. [Bereishis 4:10] — and therefore prayers were not received, for those cries ascended and stopped up the ears. And the Shekhinah, who is tefillah, could not ascend. But when removed: “va-yishma eleha” — all gates opened and prayers ascended — va-yishma truly. “Va-yiftach es rachmah” — for that sin which was sealed was removed as I said. “Va-tahar va-taled ben” — this is Moshiach Ben Yosef, to whom this rectification is entrusted. Then: “asaf Elokim” etc. — the shame is removed. “Yosef Hashem li ben acher” — this is Kayin, of whom it was said: “I have acquired a man with Hashem” [Bereishis 4:1]. And then he was ruined. When he is rectified through MBY he returns to the secret of ben as at first — ben acher truly. Then MBD, who is in the secret of Hevel from the right, departs the Sitra Achra that had surrounded him throughout the time the sin of Kayin persisted. Therefore: “shilacheni va-elcha” etc.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — this is MBY, a precious son. For through him Kayin was rectified — the first son born into the world — Efrayim truly. The secret: “for G-d has made me fruitful in the land of my affliction” [Bereishis 41:52] — for through Kayin’s sin the land was barren, as it is written: “and now you are cursed from the ground” etc. [Bereishis 4:11]. But MBY who rectified him — it is said of him: “ki hifreni Elokim b’eretz anyi” — Efrayim truly. “Im yeled sha’ashu’im.” Come and see: it is written: “and Hashem looked upon Hevel” etc. “but upon Kayin and his offering He did not look” [Bereishis 4:4-5] — for from there the beginning of the ruin was drawn, which caused Kayin to kill Hevel and the world to be ruined. Therefore the rectification of Kayin needed to be in the secret of sha’ashu’im — what was not there at first. And MBY who accomplished this rectification — it is said of him: “im yeled sha’ashu’im” — two: one from the side of Hevel and one from the side of Kayin — sha’ashu’im truly. “Ki mi-dei dabri vo” etc. — for MBY needed to die at the gates of Yerushalayim to accomplish this rectification. But through the sufferings he bore in exile he will be saved. Therefore: “ki mi-dei dabri vo” — dabri [My speaking] precisely — the secret: harsh speech. What is “zachor ezkarenu”? Come and see: it is said of MBY: “happy is the man whom You chastise, O Yah” [Tehillim 94:12] — for all his sufferings flowed from the Name Yah from the side of Av va’Imma. And that Name shall also save him. Therefore: “zachor ezkarenu” — zachor truly, from the side of Av va’Imma, as has been taught. “Al ken hamu me’ai lo” etc. — since he bore sufferings to rectify the sin of Kayin, the Holy Blessed One has mercy upon him and death is not necessary for him — for a person is not judged twice. Therefore he shall be saved and shall not die. Rachem truly.
Segment 20
זה הפירוש הח'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. דהא שכינתא לא יכלת לאתתקפא על ס"א, אי לא אתתקפת בקדמיתא בההיא יד החזקה מסטרא דאי'. וכל זמנא דגלותא לא נטלת חילא דא ובג"ד ס"א שלטין. אבל בסופא דכלא אתתקפת שכינתא בההיא יד החזקה, וכדין ס"א לא יכלין למיקם קמה וישתצון מעלמא. בג"כ ואחר ילדה בת, ואיהו ילדה ואיהו לידה, דא י"ד החזקה דאתקיפת שכינתא דאיהי בת. כדין ותקרא את שמה דינה. דהא חילא אשתכח לה למעבד דינא באומין דעלמא, דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל. אלקים דא אי' דאתקיפת לברתא בכמה זיני גבוראן. ורזא דא ויזכור, רי"ו כ"ז. רי"ו איהו לחושבן גבורה. כ"ז אינון כ"ז אתוון דאורייתא דמתלהטן באשא תקיפא, דאתמר ביה מימינו אש דת למו. ואתעבידו ר"ע, ובהו נוקמין מתעבדין. ורזא דא תרע לאמים ותשלחם, תרע דייקא. וישמע אליה אלקים וכו'. דבקדמיתא אי' כנישת כולהו זיני גבוראן דעלמא לגו ברתא. ולבתר ויפתח את רחמה, ההוא רחם אתפתח ואשא תקיפא דאיהו מסטרא דתכלת דאכיל
ושיצי כלא, מתמן נפיק ומטי על רישייהו דחייבא לשיצאה להו מעלמא. כדין ותהר ותלד בן, דא מב"י דאתתקף בדינא קשיא לנקמא נוקמין לתתא באוטין דעלמא. כדין אסף אלקים את חרפתי, דהא כיון דמב"י אתיילד, ההיא חרפה אתעברת בחילא דדינא קדישא. ורזא דא יסופו. ותקרא שמו יוסף וכו', דהא חילא דמב"י בשמא דאלקים וע' ניצוצין דיליה, ואינון לחושבן יוסף. אבל אצטריך לאתקפא ליה בשמא דב"ן דאיהו הוי"ה, ואיהו גבוראן מסטרא דדכורא. וכדין אית ליה חילא לשיצאה קליפין. בג"כ יוסף ה' לי בן אחר, בן דייקא. וכד נוקמין אתעבידו בחילא דמב"י, כדין זמנא איהו לנפקא מב"ד ברזא דנייחא. בג"כ ויאמר יעקב, דא מב"ר. אל לבן, דא ס"א דסחרת ליה. שלחני ואלכה אל מקומי וכו', דכיון דתיקונא שרי אצטריך לאשלמא.
הבן יקיר, דא מב"י דאתתקף באינון גבוראן מסטרא דנו'. ורזא דא יקיר דסליק לחושבן ש"ך. שעשועים, דהא כד גבוראן אתתקנו וס"א דאיהי כובד אבן לא אתדבקת בהו, כדין מתלהטן באשא דרחימותא תקיף, ומנייהו שעשועא אתייליד ושכינתא אתעבידת בירא לנבעא מייא, שעשועים ודאי. כי מדי דברי בו וכו'. דהא בקדמיתא אתתקף בגבוראן מסטרא דנו', ורזא דא דברי, רי"ו, דיבור דייקא. ולבתר זכור אזכרנו, גבוראן מסטרא דדכורא, ודא שמא דב"ן כמא דאמינא. על כן המו מעי וכו', דא בקרבא דגוג, דמב"י יתתקף בגבוראן מסטרא דנו' לקבליה דגוג. ורזא דא המו מסטרא דדינא, ובהו הוו יכלין ס"א לאתתקפא לקבליה, בגין דאינון מסטרא דנו', ומב"י בסכנתא הוה ח"ו. בההוא זמנא קב"ה יתקיף ליה בשמא דב"ן דאיהו דינא דאתבסם ברחמי, ומיניה ס"א ערקין ומשתציין, ואיהו ישתזיב ולא יימות. רחם ודאי.
**The Eighth Discourse — The Strong Hand from Imma זה הפירוש החֵ'**
⋆ The Gematria of Va-Yizkor [ויזכר]
ריו = 216 = גבורה — Gevurah
כז = 27 = the 27 letters of Torah, which blaze with mighty fire: “from His right hand, a fire of law for them” [Devarim 33:2]
These are made into 270 [Ayin] — through which vengeance is exacted.
Come and see: Before our verse: “and she called her name Dinah” — for the Shekhinah could not overpower the Sitra Achra unless She first strengthened Herself with the yad ha-chazakah [strong hand] from the side of Imma. Throughout the exile She did not take this power and therefore the Sitra Achra ruled. But at the very end, the Shekhinah strengthened Herself with the yad ha-chazakah, and then the Sitra Achra could not stand before Her and was destroyed from the world. Therefore: “and afterward she bore a daughter” — yaldah is the yad ha-chazakah [read: yad + heh] that strengthened the Shekhinah who is the bas. Then: “and she called her name Dinah” — for She had power to make din upon the nations — Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel.” Elokim — this is Imma who strengthened Her daughter with many kinds of might. The secret: va-yizkor = Reish-Yud-Vav [216] [Gevurah] + Chaf-Zayin [27 letters of Torah]. They blaze with mighty fire, as it is said: “from His right hand, a fire of law” and were made into Ayin [270] — through which vengeance is exacted. The secret: “You shatter nations and release them” [Tehillim 44:3] — tare’a precisely. “Va-yishma eleha Elokim” etc. — first Imma gathered all kinds of gevurot of the world within Her daughter. Then: “va-yiftach es rachmah” — that womb opened, and the mighty fire, which is from the side of the techeles [blue] that consumes and destroys all, went forth from there and reached upon the heads of the wicked to destroy them from the world. Then: “va-tahar va-taled ben” — this is MBY who strengthened himself in harsh din to take vengeance from the nations. Then: “asaf Elokim es cherpasi” — for when MBY is born, that shame is removed through the power of holy din. The secret: “they shall perish” [Tehillim 73:27]. “Va-tikra sh’mo Yosef” etc. — the power of MBY is in the Name Elokim and the 70 sparks of it — equal in gematria to Yosef. But he must be strengthened with the Name Ben [52] which is Havayah — gevurot from the side of the masculine. Then he has power to destroy the kelipot. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher” — ben precisely. When vengeance is done through the power of MBY, then is the time for MBD to emerge in the secret of rest. Therefore: “va-yomer Yaakov” — this is MBD. “el Lavan” — the Sitra Achra. “Shilacheni va-elcha el m’komi” etc. — since the rectification has begun, it must be completed.
“Ha-ven yakir” — this is MBY who strengthened himself in those gevurot from the side of the Nukvah. The secret: yakir = shin-kuf [320]. Sha’ashu’im — for when the gevurot are rectified and the Sitra Achra, which is heavy stone, does not attach to them — they blaze in the fire of mighty love, and from them delight is born — the Shekhinah becomes a well gushing water — sha’ashu’im truly. “Ki mi-dei dabri vo” etc. — first he was strengthened in gevurot from the side of the Nukvah, the secret: dabri = Reish-Yud-Vav [216] — dibbur [speech] precisely. Then: “zachor ezkarenu” — gevurot from the side of the masculine — the Name Ben [52] as I said. “Al ken hamu me’ai” etc. — this is in the war of Gog, where MBY shall be strengthened with gevurot from the side of the Nukvah against Gog. The secret: hamu from the side of din — and through these the Sitra Achra could be strengthened against him, since they are from the side of the Nukvah, and MBY would be in danger, G-d forbid. At that time the Holy Blessed One shall strengthen him with the Name Ben [52] which is sweetened din from the side of mercy — and from it the Sitra Achra flees and is destroyed, and he shall be saved and shall not die. Rachem truly.
Segment 21
זה הפירוש הט'
ויזכור אלקים את רחל ונו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח שירותא דתיקונא ברזא דפקידה, סיומא ושלימו דיליה ברזא דזכירה. בג"כ ויזכור אלקים את רחל, ויזכור דייקא. וישמע אליה אלקים, דהא בזמנא דפקידה אתמר קראתיו ולא ענני, דחיבורא לפום שעתא הוה בגין דחילו דס"א, והא אתמרי, אבל בזמנא דזכירה חיבורא יתעביד ויתקיים לעלמין, דהא לית דחילו מס"א. בג"כ וישמע אליה אלקים, וישמע דייקא, דאצית לקריאה דילה. ויפתח את רחמה. דהא מזמנא דפקידה שראן תיקונין לאתתקנא, אבל כלא בסתימו אתעביד. אבל בזמנא דזכירה לאו הכי, דבההוא זמנא כלא בגילויא ישתכח, ויתגלי מאי דאתעבידו בסתימו בזמנא דפקידה. בג"כ ויפתח את רחמה ודאי.
הערת שוליים
א. ע"ע מאמר הגאולה בתחילתו.
ובג"ד לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת וכו'. דהא בזמנא דגלותא שכינתא איהי רחל, דאתמר בה וכרחל לפני גוזיה נאלמה. כלא בגין ס"א דאתתקפת מינה, ובג"ד אתאלמת ולא יכלת למללא. כמד"א ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו. אבל בזמנא דפורקנא פומא אתפתח, וס"א אתחלשת ואתכפיית קמי שכינתא. כדין דינה אתקריאת, דיכלת למעבד קרבין ודינין בס"א, דינה ודאי.
בההוא זמנא ותהר ותלד בן, דא מב"י. דהא תיקונין דיליה מזמנא דפקידה שרו, ורזא לחכימין. אבל בגין דהוו סתימין ולא אתגלאן, אתחזי כההוא עוברא דאיהו במעיו דאימיה ולא אתייליד. אבל כד מטא זמנא דזכירה וכולהו תיקונין דיליה אתגליאן, כדין ותלד ודאי. בההוא זמנא אסף אלקים את חרפתי. דהא כל זמנא דפקידה אתעבידו תיקונין, אבל בגין דחילא דס"א הוה תקיף, הוו תיקונין דשרו ולא אסתיימו כמא דאשתמודע, ודא גרים כסיפותא סני. אבל בזמנא דזכירה דחילא דס"א אתחלש, כדין כולהו תיקונין יסתיימון, וכסיפותא יתעבר. אסף אלקים את חרפתי ודאי. ותקרא וכו' יוסף ה' לי בן אחר. דהא תיקונא דפקידה לא הוה אלא למב"י. ורזא דא ביאה ראשונה מסטרא דשמאלא. אבל זכירה דאיהי מסטרא דימינא חיבורא שלים, למב"ד איהי ודאי. ורזא דא ביאה שנייה, דבה רחמי מתפשטן, ורזא לחכימין. בג"כ יוסף ה' לי בן אחר. כדין מב"ד דהוה בס"א נפיק ואתגלי, כיון דזמנא דיליה כמא דאמינא. בג"כ ויאמר יעקב, דא מב"ד. אלא לבן, דא ס"א. שלחני וכו', לית תו זמנא לאתעכבא.
הבן יקיר לי אפרים. דהא מב"י תיקונין דיליה מזמנא דפקידה שרו, וכמה
חירופין וגידופין סביל. ועכ"ד אתקיף בתיקונין, וברחימותא סגי אתתקף למסבל
יסורן דגלותא. ובג"ד איהו יקיר לקב"ה. דביה אתמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, והא אוקמוה רבנן. בג"כ הבן יקיר, ברא רחימא, דכלא קמיה כלא חשיב בגין רחימותא דאבוי, יקיר ודאי. אפרים, רזא דא הפרני אלקים וכו'. דהא תיקונין דיליה שרו בזמנא דעניותא וסתימו, עניי ודאי. אם ילד שעשועים, תרין שעשועים. חד מסטרא דפקידה וחד מסטרא דזכירה. כי מדי דברי בו. דברי דא חיבורא דאתעביד בזמנא דפקידה, דאתמר ביה נפשי יצאה בדברו, והא אתמר. בו ודאי, דבגין מב"י אתעביד. אבל בגין דמסטרא דשמאלא הוה, בג"כ כלא בדינא מטא עליה, ויסורין סביל. אבל בסופא דכלא, זכר, בזמנא חזכירה. אזכרנו, בזמנא דגוג לשיזבא ליה. על כן המו מעי לו וכו'. דהא קב"ה אבא רחמנא איהו ודאי, וכד יחמי דמב"י סביל יסורין תקיפין כל זמנא דפקידה, כדין רחים עליה בקדמיתא בזמנא דזכירה. רחם, לבסמא דינא דיליה. ארחמנו, בזמנא דגוג לשיזבא ליה. ומאי דעד ההוא זמנא כלא בדינא אשתבח, כדין רחמין יתפשטון לבסמא דינא. בג"כ נאם, חיבורא שלים. כלא לשיזבא מב"י ולא יימות. רחם ודאי.
**The Ninth Discourse — Pekidah and Zechirah זה הפירוש הטֵ'**
⋆ The Two Stages of Redemption
פּקִידָה [Pekidah] = Visitation — the first, temporary union of exile; MBY’s rectifications begin in secret
זְכִירָה [Zechirah] = Remembrance — the final, eternal union of redemption; MBY’s rectifications are revealed
Come and see: The beginning of the rectification is in the secret of pekidah [visitation]; its completion and perfection is in the secret of zechirah [remembrance]. Therefore: “va-yizkor Elokim es Rachel” — va-yizkor precisely. “Va-yishma eleha Elokim” — for at the time of pekidah it was said: “I called and he did not answer me” [Shir HaShirim 5:6] — for the union at that time was only temporary because of the fear of the Sitra Achra, as has been taught. But at the time of zechirah, the union will be made and endure forever, for there is no fear of the Sitra Achra. Therefore: “va-yishma eleha Elokim” — va-yishma precisely, listening to Her calling. “Va-yiftach es rachmah” — from the time of pekidah, rectifications began to be accomplished, but all was done in concealment. But at the time of zechirah it is not so: at that time all shall be found in revelation, and what was done in concealment at the time of pekidah shall be revealed. Therefore: “va-yiftach es rachmah” truly.
And therefore before our verse: “and afterward she bore a daughter” etc. For during the exile the Shekhinah is Rachel, of whom it is said: “and like a ewe before her shearers is dumb” [Yeshayah 53:7] — all because the Sitra Achra was strengthened from Her, and therefore She was silenced and could not speak. As it is written: “he cannot contend with one who is stronger than he” [Koheles 6:10]. But at the time of redemption Her mouth opens and the Sitra Achra is weakened and humbled before the Shekhinah. Then She is called Dinah — for She can wage wars and judgments against the Sitra Achra — Dinah truly.
At that time: “va-tahar va-taled ben” — this is MBY. For his rectifications began from the time of pekidah — the secret for the wise. But since they were hidden and not revealed, it was as though he were an embryo in his mother’s womb and not yet born. But when the time of zechirah arrives and all his rectifications are revealed — then “va-taled” truly. At that time: “asaf Elokim es cherpasi.” For throughout the time of pekidah, rectifications were being made, but because the power of the Sitra Achra was strong, rectifications that began were not completed as is known, and this caused great shame. But at the time of zechirah, the power of the Sitra Achra is weakened, and all rectifications shall be completed, and the shame removed — asaf Elokim es cherpasi truly. “Va-tikra” etc. “Yosef Hashem li ben acher” — for the rectification of pekidah was only for MBY. The secret: the first union from the side of the left. But zechirah which is from the side of the right — the complete union — this is truly for MBD. The secret: the second union, in which mercy extends — the secret for the wise. Therefore: “Yosef Hashem li ben acher.” Then MBD who was in the Sitra Achra emerges and is revealed, since his time has come as I said. Therefore: “va-yomer Yaakov” — this is MBD. “el Lavan” — the Sitra Achra. “Shilacheni” etc. — there is no more time to delay.
“Ha-ven yakir li Efrayim.” For MBY’s rectifications began from the time of pekidah, and he bore many insults and reproaches. Yet he persisted in the rectifications, and with great love strengthened himself to bear the sufferings of exile. Therefore he is precious to the Holy Blessed One — of whom it is said: “those who love Him shall be as the sun going forth in its might” [Shoftim 5:31], as the Sages expounded. Therefore: “ha-ven yakir” — a beloved son — for before whom all is as nothing because of the love of his Father — yakir truly. Efrayim — the secret: “hifreni Elokim” etc. [Bereishis 41:52] — for his rectifications began in a time of poverty and concealment — anyi [my affliction] truly. “Im yeled sha’ashu’im” — two delights: one from the side of pekidah and one from the side of zechirah. “Ki mi-dei dabri vo” — dabri is the union made at the time of pekidah, of which it is said: “my soul went out at His speaking” [Shir HaShirim 5:6] — bo [through him] truly — for it was made for the sake of MBY. But since it was from the side of the left, all reached him in judgment and he bore sufferings. But at the very end: zachar — at the time of zechirah; ezkarenu — at the time of Gog to save him. “Al ken hamu me’ai lo” etc. — for the Holy Blessed One is surely a merciful Father, and when He sees that MBY bore great sufferings throughout all the time of pekidah, He has mercy upon him — first at the time of zechirah: rachem — to sweeten his judgment; arachameinu — at the time of Gog to save him. What until then was all in judgment — then mercy shall extend to sweeten the judgment. Therefore: ne’um — complete union. All to save MBY so that he shall not die. Rachem truly.
Segment 22
זה הפירוש הי'
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח בסופא דגלותא אתמר וירא כי אין איש וגו'. דהא בההוא זמנא בני נשא לא אשתכחו
בעלמא דמתקנן תיקונין בגין שכינתא, לאדכרא לה ולסלקא לה למלכא. כדין אתער קב"ה מגרמיה ועביד כלא ברחמי בלא זכותא דתתאי כלל. בג"כ ותושע לו זרועו וגו'. כדין ויזכור אלקים את רחל, דקב"ה עבד מאי דהוה חיובא על תתאי למעבד לאדכר לה לשכינתא למלכא, כמד"א המזכירים את יקו"ק אל דמי לכם. אבל בגין דתתאי לא עבדו בג"כ קב"ה אשלים בגינייהו. בג"כ ויזכור אלקים את רחל, אלקים דכיר לה ודאי. וישמע אליה אלקים. דהא לסלקא שכינתא לאי' עילאה ברזא דשמיעה, דא נמי הוה חיובא על תתאי לאתקנא. אבל לא עבדו, וקב"ה אשלים. בג"כ וישמע אליה אלקים. כדין קב"ה בתוקפא ובחילא דיליה פתח תרעין, אע"ג דזכותא לא אשתכח לתתא. בג"כ ויפתח את רחמה, קב"ה פתח תרעין ודאי.
בג"כ לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת וכו'. בת דא שכינתא דנפקת מגלותא בזמנא דפורקנא, מתקשטא בכולהו תיקונין כבריה חדתא דאתיילידת. כדין ותקרא את שמה דינה, ורזא דא דין ה', דינא ורחמי כחדא. דהא אע"ג דתיקונא דא אתמשך מלעילא בחסדא דקב"ה, עכ"ד ברחימותא דרחים קב"ה לישראל חשיב לון כמא דהוה בזכותייהו, דהא סבלו גלותא תקיפא שנין סגיאין. ובג"ד קב"ה חשיב להו כמה דעבדו אינהו גופייהו תיקונין דשכינתא. ובג"כ די"ן מסטרא דדינא, דהכי אצטריך למיהוי בדינא, בגין זכותא דתתאי. אבל בגין דתיקונא אתמשך מלעילא, בג"כ ה' מסטרא דרחמי. דינה ודאי.
כדין ותהר ותלד בן, דא מב"י, דאתיליד בזמנא דגלותא וסתימו, וקם למעבד תיקונין איהו לחוד בלא אחריני. כדין אסף אלקים וכו'. דהא כל זמנא דתיקונין לא מתעבדין, כסיפותא סגי מטא לישראל ולשכינתא נמי. אבל כד מב"י שרי, כסיפותא דא אתעבר, אסף אלקים את חרפתי ודאי. אלקים דיקא, כמא דאמינא בקדמיתא, דכלא מלעילא אתמשך. בג"ד לידתא דמב"י נמי קב"ה עבד מגרמיה, למכנש ההוא כסיפו, אלקים ודאי. ותקרא וגו' יוסף ה' לי בן אחר, דא מב"ד דאיהו נמי בחסדא דקב"ה נפיק. אלא דמב"י מסטרא דשמאלא, ורזא דא אלקים. ומב"ד מסטרא דימינא ורזא דא יקו"ק, יוסף יקו"ק ודאי. וכדין מב"ד נפיק מס"א דסחרת ליה. בג"כ ויאמר וגו' שלחני ואלכה וגו', דהא כיון דשרי תיקונא לית תו זמנא לאתעכבא.
הבן יקיר לי אפרים, דא מב"י, יקיר ודאי. דלית חביבא קמי קב"ה כמאן דאתקין תיקונין בגין שכינתא. כל שכן איהו דדכיר לשכינתא בזמנא דלא הוה אחרנין, דאיהו
חביבא יתיר. וביה אתמר המזכירים את ה' וגו'. אפרים ודאי, ורזא דא הפרני אלקים בארץ עניי. דהא בזמנא דשרי איהו למעבד תיקונין, עניותא סגי הוה חפי על ארעא, בגין דבני נשא פולחנא דלהון לא הוה לתיקונא דשכינתא. אם ילד שעשועים, דהא תיקונין דיליה לא עביד להו בגיניה, אלא בגין כל ישראל דאינון שעשועא דקב"ה, שעשועים ודאי. כי מדי דברי בו, רזא דא מדי איהו דמי באתוון. ות"ח כתיב המזכירים את ה' אל דמי לכם. בגין דמאן דאדכיר שכינתא לקב"ה, זכי לפתיחו דנהורין, ודיבורא עילאה אתגלי ליה, אע"ג דאיהו זמנא דסתימו ותרעין אנעלו, עכ"ד ליה אתפתחו. אל דמי לכם ודאי. בג"כ כי מדי דברי בו, מאי דלאחריני סתימו אשתכח. ורזא דא דמי, ליה כלא בגילויא. ורזא דא דברי, דיבורא אתגלי ליה, דברי ודאי. זכור אזכרנו תרין זכירות. זכור, אי זכותא ישתכח בישראל. אזכרנו, אוף אי לא ישתכח זכותא. דהא קב"ה ידכר ליה כולהו תיקונין דעביד, בזמנא דלא הוו בני נשא אחריני בעלמא דדכרין לשכינתא. ומדה כנגד מדה ישיזיב ליה אי לא יהא זכותא נמי. על כן המו מעי לו. דהא ברא רחימא כוותיה לית בעלמא, דקם מגרמיה לאתקנא תיקונין בגין שכינתא. ובג"ד רחם ארחמנו, תרין ריחומין כמא דאמינא, בין יהא זכותא ובין לא יהא זכותא, רחם מכל סטר, וישתזיב ודאי ולא יימות בקרבא דנוג. רחם ודאי.
**The Tenth Discourse — G-d Acts from His Own Mercy זה הפירוש היֵ'**
Come and see: At the end of the exile it was said: “and He saw that there was no man” etc. [Yeshayah 59:16] — for at that time people were not found in the world who were performing rectifications for the Shekhinah, to remember Her and raise Her to the King. Then the Holy Blessed One stirred Himself and did everything through mercy, without any merit from below at all. Therefore: “and His own arm brought salvation for Him” etc. [Yeshayah 59:16]. Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — the Holy Blessed One did what was incumbent upon those below to do: to remember the Shekhinah to the King, as it is written: “those who remind Hashem — give yourselves no rest” [Yeshayah 62:6]. But since those below did not do so, the Holy Blessed One completed it for them. Therefore: “va-yizkor Elokim es Rachel” — Elokim remembered Her truly. “Va-yishma eleha Elokim” — to elevate the Shekhinah to Imma Ila’ah in the secret of shemi’ah — this too was incumbent upon those below to accomplish. But they did not, and the Holy Blessed One completed it. Therefore: “va-yishma eleha Elokim.” Then the Holy Blessed One in His own power and strength opened the gates, even though no merit was found below. Therefore: “va-yiftach es rachmah” — the Holy Blessed One opened the gates truly.
And therefore before our verse: “and afterward she bore a daughter” etc. — that bas is the Shekhinah who emerges from exile at the time of redemption, adorned with all rectifications like a newborn creature. Then: “and she called her name Dinah” — the secret: din Heh — judgment and mercy together. For though this rectification was drawn from above through the kindness of the Holy Blessed One, nevertheless through His love for Yisrael He counts for them as if it had been through their merit — for they bore harsh exile for many years. Therefore the Holy Blessed One counted it for them as if they themselves had performed the rectifications of the Shekhinah. And therefore din from the side of judgment — for it must be so in judgment, because of the merit of those below. But since the rectification was drawn from above: Heh from the side of mercy — Dinah truly.
Then: “va-tahar va-taled ben” — this is MBY, born in the time of exile and concealment, who arose to perform rectifications alone, without others. Then: “asaf Elokim” etc. — for as long as rectifications were not being made, great shame came upon Yisrael and upon the Shekhinah as well. But when MBY began, that shame was removed — asaf Elokim es cherpasi truly. Elokim precisely, as I said at first — for all was drawn from above. Therefore the birth of MBY also the Holy Blessed One did from Himself to gather that shame — Elokim truly. “Va-tikra” etc. “Yosef Hashem li ben acher” — this is MBD who also emerges through the kindness of the Holy Blessed One. Except that MBY is from the side of the left, the secret: Elokim; and MBD is from the side of the right, the secret: Havayah — Yosef Hashem truly. Then MBD departs the Sitra Achra that surrounded him. Therefore: “va-yomer” etc. “shilacheni va-elcha” etc. — since the rectification has begun, there is no more time to delay.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — this is MBY — yakir truly. For there is none as beloved before the Holy Blessed One as one who performs rectifications for the Shekhinah — all the more so one who remembered the Shekhinah at a time when there were no other people — he is most beloved. And of him it is said: “those who remind Hashem” etc. Efrayim truly — the secret: “hifreni Elokim b’eretz anyi.” For when he first began to perform rectifications, great poverty covered the land, for people’s service was not for the rectification of the Shekhinah. “Im yeled sha’ashu’im” — for the rectifications he performs are not for himself but for the sake of all Yisrael who are the delight of the Holy Blessed One — sha’ashu’im truly. “Ki mi-dei dabri vo” — the secret: midai resembles Madai [Persia] in its letters. Come and see: it is written: “those who remind Hashem — give yourselves no rest” [Yeshayah 62:6] — for one who remembers the Shekhinah to the Holy Blessed One merits the opening of lights, and the supernal speech is revealed to him, even though it is a time of concealment and the gates are locked — yet to him they open. “Al domi lachem” [give no rest] truly. Therefore: “ki mi-dei dabri vo” — what is concealment for others — to him is all in revelation. The secret: dabri — speech is revealed to him — dabri truly. “Zachor ezkarenu” — two remembrances: zachor — if merit is found in Yisrael; ezkarenu — even if merit is not found. For the Holy Blessed One shall remember all the rectifications he performed when there were no other people in the world who remembered the Shekhinah — and measure for measure shall save him even if there be no merit. “Al ken hamu me’ai lo” — for there is no beloved son like him in the world, who arose of himself to perform rectifications for the Shekhinah. Therefore: “rachem arachameinu” — two mercies as I said, whether merit be present or not — rachem from every side — and he shall be saved truly and shall not die in the war of Gog. Rachem truly.
Segment 23
זה הפירוש הי"א
ויזכור אלקים את רחל וגו'. הבן יקיר לי אפרים וגו'. ת"ח לעילא מיניה כתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. מאי בת. אלא דא אורייתא קדישתא ברתא חביבתא דקב"ה שעשועא דיליה. כמד"א ואהיה שעשועים יום יום. אבל בזמנא דגרמו חובין, כדין ס"א פריסת גדפין מסאבין דילה ואחשיכת עלמא, * ובההוא זמנא דרגא דלגו דאורייתא אסתתם. כמד"א ובינת נבוניו תסתתר, תסתתר דייקא, דהא אורייתא אסתימת נהורא דילה, אבל לא אתאביד ח"ו. ובההוא זמנא אורייתא איהי כאתתא דמעברא ולא אולידת. אבל בסופא דכלא נהירו אתפתח. כדין ואחר ילדה בת. בתר דעברו יומין דגלותא, ההיא בת דאיהי אורייתא, אפיקת נהירו דלגו דילה לבר, כאתתא דאולידת. ילדה ודאי. בההוא זמנא ותקרא את שמה דינה, ת"ח בזמנא דגלותא אורייתא רחל אתקריאת, כמד"א וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. דהא כגוונא דעביד מאן דגזיז ענא, דלקיט סחרנה לבר מאי דיכיל, ולגו לא מטי. כגוונא דא איהי אורייתא בזמנא דגלותא, מאן דבעי לאשתדלא בה אזיל סחרנה ללקטא מאי דיכיל מסטרא דלבר. ואיהי נאלמה, דהא נהירו דלגו אסתימת בגווה, נאלמה ודאי. ובג"ד לא הוה יכלת לאודעא קושטא דילה בעלמא. דהא מילין דרבנן אתמר בהו דברי חכמים וחירותם,
דלפום חיזו אתחזיתו מילין דהדיוטין דלית בהו ממשא כלל. אבל תחות ההוא לבושא אתכסיין רזין עילאין דמלכא קדישא. ועד דאסתתם נהירו דלגו דאורייתא, אשתכחו בני נשא דאמרין דמילין דרבנן אינון כדיבין ולאו קשוט. ואיהי אתאלמת ולא יכלת למללא, נאלמה ודאי. אבל כד שרי נהירו לאנהרא ולבושא אתעבר, כדין אתגלי דאורייתא קדישתא שלימא איהי מכל סטר, ומילין דרבנן נמי שלימין אינון ולא סטאן לימינא ולשמאלא. כדין קושטא דאורייתא אתגלי לכל עלמא, דינה ודאי.
כדין ויזכור אלקים את רחל, דא ההיא רחל דאמינא דאיהי אורייתא. דעד דנהירו דילה אתכסי ס"א שלטת, ואורייתא אשתכחת מעלמא. אבל כד אתגלי נהירו דאורייתא, שכחה תו לא אשתכחת. בג"כ ויזכור וגו', רזא דא זכירה בלא שכחה כלל, ויזכור ודאי. וישמע אליה אלקים, דא אסתכלותא בסתרין דילה ברזא דשמיעה, דלא הוה בזמנא דגלותא. ויפתח את רחמה, דהא דרנא דלגו ודרגא דלבר אינון דינא ורחמי כלא בדרגא חד סלקין ורזא לחכימין. ובג"ד עד דלא הוה גליא אלא דרגא דלבר דאורייתא, אשתכח דאורייתא הוה בדרגא דדינא לחוד, וסטרא דרחמי דילה סתים. אבל כד דרגא דלגו דאורייתא אתגלי, כדין ויפתח את רחמה, דא איהו סטרא דרחמי דילה דאתגליא, רחמה ודאי. בההוא זמנא ותהר ותלד בן, דא מב"י, דביה אורייתא אתגליא בעלמא. וכדין אסף וגו', כמא דאמינא. בקדמיתא דקושטא דאורייתא לא הוה מתגליא בעלמא, וכדין כסיפותא הוה לאורייתא. אבל השתא אסף אלקים את חרפתי ודאי. ותקרא וגו' יוסף ה' לי בן אחר, דא משה רעיא מהימנא. דהא גילויא דאורייתא במב"י שרי. סיומא דיליה במשה דאיהו מארי אורייתא, ואיהו ייתי לגלאה נהירו דילה לכל ישראל. בג"כ כתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, דהא כד שרי מב"י לגלאה אורייתא. כדין ויאמר יעקב, דא משה דאיהו בעד"א. אל לבן, דא ס"א דאיהי קבורה דיליה. שלחני וגו', דהא כיון דשרי גילויא, תו לית זמנא לאתעכבא.
הבן יקיר לי אפרים, דא מב"י, דאתמר ביה וכל יקר ראתה עינו, מסטרא דרזין דאורייתא. אפרים ודאי, ורזא דא כי הפרני וגו'. דבזמנא דשרי, עניותא סגי הוה בעלמא, אין עניות אלא עניות תורה כמה דאוקמוה רבנן. אם ילד שעשועים, דהא מאי דאתגלי ע"י דמב"י איהו רזא דמאי דאתייליד מאורייתא דאיהי שעשועים. ותו, שעשועים תרין, חד מסטרא דיליה, וחד מסטרא דרעיא מהימנא, דבתרוייהו תיקונא דא אשתלים. כי מדי דברי בו, רזא דא דשירותא דכלא ברזא דסידורא דדבורא כדקא חזי הוה מסטרא דצדיק, ורזא לחכימין. ולבתר גילויא פנימאה דאורייתא, ברזא דזכירה, כנהרא דנגיד ולא פסיק. בג"כ זכור אזכרנו, זכירה בתר זכירה, בלא פיסוקא כלל. על כן המו מעי לו. מעי דא אורייתא, דרזא דילה עד"א דבעא רחמין עליה, ובג"ד רחם וגו'. דהא מסטרא דדרגא דלבר
דאורייתא, עץ הדעת טו"ר אשתכח, וביה מב"י הוה יכיל למימת ח"ו. אבל מסטרא דרזין דאורייתא, עץ החיים אשתכח, ומותא לא מטא תמן כלל. וכד ישראל בסופא דגלותא משתדלין ברזין דאורייתא, כדין מב"י אתתקף באילנא דחיי. וכדין רחם, בקדמיתא. ארחמנו, בזמנא דקרבא דגוג. דהא באילנא דחיי אתאחיד, ומותא לא יכלת לקרבא לגביה, וישתזיב ולא יימות. רחם ודאי.
א*- הערת שוליים) ויזכור אלקים את רחל. את דייקא, דא נחש הכרוך בעקבה והיא צועקת. וישמע אליה אלקים דייקא. ויפתח את רחמה, כי מתוך צרה רוחה. כענין שנאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, שמשמע מן הצרה עצמה יושע.
ותהר ותלד בן, זה מב"י שהוא הראשון להתגלות. ותאמר אסף אלקים את חרפתי, ז"ם אמרם ז"ל כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. ורזא דמלה, כי השכינה היא הסובלת כל הרע של ישראל. והוא סוד מ"ש ובפשעכם שלחה אמכם, שמשמע עם פשעכם. והפשע הוא הגורם את החרפה ממש. והוא הסרחון שאמרו רז"ל שאין לאשה במי לתלות כשאין לה בן. אבל כשבאים המשיחין בעולם, אז היא נותנת עליהם כל הרע של ישראל, והוא החרפה ממש, כדי שיתוקן על ידיהם. וזהו ענין אמרו אסף אלקים את חרפתי, כשנתגלה מב"י, שיסבול את חרפתה. כענין אמרם ז"ל, משיש לה בן תולה בו. וכשם שמב"ד מתקן בלאה כך מב"י מתקן ברחל. ורזא דא מפשע עמי נגע למו, לב' משיחין, אבל כבר ידוע שמב"י הוא מן השמאל, והוא מסוכן מאר מפני אחיזת החיצונים שמתגברים שם אל
השמאל. לפיכך קראה שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר, שהוא מב"ד ששרשו מן הימין. והוא מכוון אל פשוטו ממש, שהבן אחר נקרא בנימין בהיותו סוד מב"ד שהוא מן הימין ממש. ואז מב"י מתקשר עמו ואינו מתיירא עוד מתוקף החיצונים, דהא אתכלילת שמאלא בימינא וימינא בשמאלא, בדחילו ורחימו ביחודא שלים. ואע"פ שמב"י יורד בעלמא דנוק' לתקן את חלקו, ישחק לפחד ולא יחת.
ועל רזא דא כתיב הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'. הבן, ה' ב"ן דייקא, דאיהו נחית בעלמא דנוק' דאיהו רזא דה' תתאה ותמן שם ב"ן כידוע. ועוד לפי שמוטל עליו למתק סוד הש"ך דינים, ודא יקי"ר דסליק לחושבן ש"ך ברזא דאמרן. לי אפרים, שהוא עוסק לי לשמי, לתיקון השכינה. אפרים דייקא, רזא דמשיח בן אפרים. ואם הוא עומד בנסיונו בזה, להיות ילד דייקא שעולה מ"ד סוד ריבוע אהי"ה, לתקן את הלבושים ואת האחוריים. סופו לחזור אל הפנים ביתר שאת ויתר עז. וז"ס אם ילד שעשועים, כי בב' פנים ש"ע נהורין לכל אחד, הרי שעשועים, דאית ביה ש"ע תרין זמנין. והאדמה
הערת שוליים
א. ב' הפירושים שלפנינו הם מכתיבת ידו של רבי משה דוד וואלי זצוק"ל, ונמצאים בכת"י במ"א.
לא תש"ם, שעולה כמנין ב' פעמים ש"ע. ובשכר הדין שיסבול, יזכה אח"כ לחסד כפול. וז"ס כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד. כי דיבור הוא לשון קשה המורה על הדין. וגם דברי עולה כמנין גבורה. ובשכר זאת זכור אזכרנו עוד, כי זכירה הוא חסד כידוע. ויזכה לחסד כפול, דדכורא ונוק', שעולה כמנין קד"ם. ורזא דא חדש ימינו כקד"ם. כי היסוד אחיד בשמיא ובארעא ועביד שלמא בתרין עלמין, ורזא דא לחכימי לבא איתמסר. ולמען יזכה לב' הזכירות הנז', צריך שיתעורר כנגדו ריבוי הרחמים מרזא דעמודא דאמצעיתא דיתיב על גביה. וז"ס על כן המו מעי לו, כי ההמון לעולם הוא מורה על הריבוי. וז"ס רחם ארחמנו נאם ה', כי הכפל מורה על הריבוי. נאם ה' דייקא, שלא ישקר ולא יכזב, ודבר אלקינו יקום לעולם.
-*- -*- -*-
ויזכור אלקים את רחל וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה. כבר ידוע שצריכים ג' בחינות אל התיקון הגמור, שהם עיבור יניקה וגדלות.
ומב"י צריך שיהיה בתחלה בסוד עיבור בבטן המלאה רחל דייקא רזא דשכינתא, כדי שיתלבן ויתברר. והיסוד הטמא שעומד עמו בסוד העיבור, יטול עליו כל זוהמתו של מב"י שהוא היסוד הקדוש, ברזא דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונות-תם. והנה ז"ס ויזכור אלקים את רחל, בסוד העיבור, אלקים דייקא שהוא בחי' העיבור ממש. וישמע אליה אלקים, בעת הלידה שהיא כיולדה ונשמעו צעקותיה לפתוח את רחמה ולהוציא אח"כ מבחי' העיבור אל בחי היניקה. ואמנם בשעת הלידה כל הזוהמא של היסוד הקדוש שהוא בבחי' הקטנות רזא דאלקים קדושים, משליכים אותה על היסוד הטמא, דאיהו רזא דאלהים אחרים. וז"ס ותהר ותלד בן, שהוא מב"י. ותאמר אסף אלקים את חרפתי, אלקים דייקא, רזא דאלהים אחרים, שהם האוספים ונוטלים על עצמם כל הזוהמא של אלהים קדושים שהיא סוד החרפה ממש. אך עדיין מכ"י בסוד הקטנות, וצריך שתבא לו בחי' הנדלות במוד תוספת. וזהו הטעם שקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר. הוי"ה דייקא שהוא בחי' הגדלות ממש, ולא אלקים שהוא בחי' הקטנות כמו שכתוב בתחלה. בן אחר דייקא, לפי שנעשה בריה חדשה ממש בבא לו בחי' הגדלות. ברזא דכתיב כי אדם לעמל יולד, יולד ודאי להיות כבריה חדשה בעת הנדלות, בשכר עמל שהיה לו בתחלה בעת הקטנות.
וז"ס אמרו בסמוך ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, שמשמע הלידה החדשה של בחי' הגדלות, שהיא חסר פשוט ואהבה גמורה. אז ויאמר יעקב אל לבן, שהוא סוד החסד הפשוט של בחי' הגדלות שנקרא לבן מגוונו כידוע. שהרי בתחלה נקרא נבל, מפני אחיזת החיצונים בסוד הקטנות. ולבסוף נקרא לבן
בגמר תיקונו, כלו הפך לבן טהור הוא. וחוזר לשרשו לאכול מיגיע כפיו. וז"ם שלחני ואלכה אל מקומי וארצי. אל מקומי, לעילא. ולארצי, לתתא. דהא אחיד לעילא ואחיד לתתא. אמרו צדיק כי טוב וגו'.
הה"ד הבן יקיר לי אפרים וגו'. ורזא דמלה אם יהיה מב"י בסוד בן יקיר, שמורה על בחי' הגדלות, שאז כל יקר ראתה עינו. לי אפרים, לי דייקא בסוד הדבקות הגמור שאינו אלא בזמן גדלות. ואם יהיה בסוד ילד בזמן הקטנות, אין לו כי אם בחי' השעשועים, שהשכינה משתעשעת עמו לפרקים.
ורזא דא ואהיה שעשועים יום יום, בזמן הקטנות. משחקת לפניו בכל עת, בזמן הגדלות. שהרי כשיתעורר לבא זמן הגדלות ויזכה אל הדיבור פה אל פה, אז יהיה לו יותר דבקות ממה שהיה בתחלה. וז"ס כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד. שיש כאן זכירה כפולה, לרמוז אל הדבקות יותר גדול שיהיה באותו הזמן. אבל כדי שיזכה אל הדבקות הנז' צריך בתחלה שיתקן כל צרכו בסוד העיבור דבטן המלאה. וז"ס על כן המו מעי לו, כי בחי' העיבור דוקא בהמון המעים, ונתקן בתחלה ברחם הנוק' ואח"כ יוצא מתוכו ונדבק בשרשו שהוא סוד הרחמים. ועל רזא דא כתיב רחם ארחמנו נאם ה'. בתחלה רחם דייקא, בסוד הרחם שהוא נתון בתוכה לצורך התיקון. ולבתר ארחמנו, בסוד הרחמים. נאם ה', הבטחה ודאי, ודבר אלקינו יקום לעולם.
**The Eleventh Discourse — Torah as Rachel זה הפירוש היֵי"א**
Come and see: Before our verse it is written: “And afterward she bore a daughter and called her name Dinah.” What is bas [daughter]? It is the holy Torah, the beloved daughter of the Holy Blessed One, His delight — as it is written: “and I was His delight day by day” [Mishlei 8:30]. But in the time that sins caused [exile], the Sitra Achra spread its impure wings and darkened the world, and at that time the inner level of Torah was sealed — as it is written: “and the understanding of its wise men shall be hidden” [Yeshayah 29:14] — tistater [shall be hidden] precisely, for the light of Torah was sealed — but it was not lost, G-d forbid. At that time Torah was like a pregnant woman who had not given birth. But at the very end, the light opens — “and afterward she bore a daughter” — after the days of exile passed, that daughter who is Torah brought forth her inner light, like a woman giving birth — yaldah truly. At that time: “and she called her name Dinah.” Come and see: during the exile Torah was called Rachel, as it is written: “and like a ewe before her shearers is dumb” [Yeshayah 53:7] — for just as one who shears a sheep goes around it gathering what he can from outside without penetrating within — so is Torah in the time of exile: whoever wishes to toil in it goes around it gathering what he can from the outer side. And She is ne’elemah [dumb/hidden] — for Her inner light was sealed within Her — neilemah truly. Therefore She could not make Her truth known in the world — for the words of the Sages were said of them: “the words of the wise and their riddles” [Mishlei 1:6] — that in their appearance they seemed like the words of ordinary people, devoid of substance. But beneath that garment, the supernal secrets of the Holy King are hidden. And while the inner light of Torah was sealed, people said that the words of the Sages were lies and not truth. And She was silenced and could not speak — neilemah truly. But when the light begins to shine and the garment is removed, then it is revealed that the holy Torah is perfect from every side, and the words of the Sages are also perfect and do not deviate right or left. Then the truth of Torah is revealed to all the world — Dinah truly.
Then: “va-yizkor Elokim es Rachel” — this is that Rachel I spoke of, who is Torah. For as long as Her light was hidden, the Sitra Achra dominated, and Torah seemed absent from the world. But when the light of Torah is revealed, forgetting is no more. Therefore: “va-yizkor” etc. — the secret: remembrance without any forgetting at all — va-yizkor truly. “Va-yishma eleha Elokim” — this is the contemplation of Her secrets in the secret of shemi’ah, which was not possible in the time of exile. “Va-yiftach es rachmah” — for the inner level and the outer level are judgment and mercy; all ascend in a single level — the secret for the wise. Therefore as long as only the outer level of Torah was revealed, it seemed that Torah was in the level of din alone, and Her side of mercy was sealed. But when the inner level of Torah is revealed: “va-yiftach es rachmah” — this is Her side of mercy that is revealed — rachmah truly. At that time: “va-tahar va-taled ben” — this is MBY, through whom Torah is revealed in the world. Then: “asaf” etc., as I said — first because the truth of Torah was not revealed in the world, there was shame for Torah. But now asaf Elokim es cherpasi truly. “Va-tikra” etc. “Yosef Hashem li ben acher” — this is Moshe Rabeinu [the Faithful Shepherd]. For the revelation of Torah begins with MBY. Its completion is with Moshe who is the master of Torah, and he shall come to reveal Her light to all Yisrael. Therefore it is written: “and it was when Rachel bore Yosef” — for when MBY begins to reveal Torah, then: “va-yomer Yaakov” — this is Moshe in Attika D’Atikin. “el Lavan” — the Sitra Achra who is his burial place. “Shilacheni” etc. — for since the revelation has begun, there is no more time to delay.
“Ha-ven yakir li Efrayim” — this is MBY, of whom it is said: “and every precious thing his eye saw” [Iyov 28:10] — from the side of the secrets of Torah. Efrayim truly — the secret: “ki hifreni” etc. — for when he begins, great poverty was in the world — “no poverty but poverty of Torah” as the Sages expounded. “Im yeled sha’ashu’im” — what is revealed through MBY is the secret of what is born from Torah which is sha’ashu’im. Also: sha’ashu’im — two: one from his own side, and one from the side of the Faithful Shepherd — through both, this rectification is completed. “Ki mi-dei dabri vo” — the secret: the beginning of all is in the secret of the proper arrangement of speech from the side of the Tzaddik — the secret for the wise. And then the inner revelation of Torah in the secret of zechirah [remembrance], like a river that flows without cease. Therefore: “zachor ezkarenu” — remembrance upon remembrance without any interruption at all. “Al ken hamu me’ai lo” — me’ai is Torah — the secret: Attika D’Atikin whose secret sought mercy upon him. Therefore: rachem etc. For from the side of the outer level of Torah, the Etz HaDa’as Tov va-Ra is found, and through it MBY could die, G-d forbid. But from the side of the secrets of Torah, the Etz HaChaim is found, and death does not come near there at all. And when Yisrael at the end of exile toil in the secrets of Torah, then MBY is strengthened through the Etz HaChaim. Then: rachem — first; arachameinu — at the time of the war of Gog. For through the Etz HaChaim he holds fast, and death cannot approach him — and he shall be saved and shall not die. Rachem truly.
class="footnote-label">• Translator’s Note: The following two commentaries are from the hand of Rabbi Moshe Dovid Vali of blessed and holy memory, and are found in manuscript elsewhere.
End of Sections 4–6. Section 7 — Atarin v’Tachshitin עטרין ותכשיטין — will follow in a subsequent file.