{ "bookId": "ramchal-tikunim-chadashim", "part": "1", "torah": "34", "title": "Tikunim Chadashim - Tikun 33", "hebrewTitle": "תיקון לג", "sourceUrl": "/reader/ramchal-tikunim-chadashim/1/34", "plainUrl": "/reader-plain/ramchal-tikunim-chadashim/1/34/", "segments": [ { "index": 1, "he": "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", "en": "" }, { "index": 2, "he": "", "en": "\"And for all the mighty hand and for all the great awe which Moshe did before the eyes of all Israel.\" [Devarim 34:12]" }, { "index": 3, "he": "", "en": "I. Moshe Added a Day — Da'as; Na'aseh veNishma" }, { "index": 4, "he": "ולכל היד החזקה בזמנא דקיימו ישראל על טורא דסיני לקבלא אוריתא, וקב\"ה אמר\nלמשה הגבל את ההר וכו' (שמות יט כג) תרין יומין אמר\n\nליה. ואלין חו\"ג, למיתי לאוריתא ודא עד\"א. ומשה הוסיף יום א' מדעתו (שבת\nפז.) ודא דעת דיליה ממש. דאתמר ביה משה זכה וזיכה את הרבים (אבות ה כא).\nוקב\"ה בעא הכי למיהב זכותא למשה ולישראל. דאיהו לא יהיב להו אוריתא לאתקנא\nאלא מסטרא דלתתא דאינון שית סטרין. ואינון אתקריבו לנטלא לה מסטרא דלעילא\nנמי, לאשלמא תיקונא שלים כדקא יאות. ובג\"ד רחים להו קב\"ה וחביב להו. ורזא\nדא נעשה ונשמע (שם כד ז) בחו\"ג דדעת. ובהו מי יתן והיה לבבם וכו' (דברים\nהכו) בגין דאתמסרו מגרמייהו ליתיר ממאי דבעי למיהב להו מלכא. ולקבל דא\nיזכון לתורה חדשה לזמנא דאתי. אבל הכא תליא רחימו דישראל, דאתמר בהו צדיק\nמושל יראת אלקים (שמואל ב כגג). ורזא דא ולכל היד החזקה דעיילין בלא בר.\nדהא מסטרא דלתתא עבדין חובה דלהון. אבל בגין דאתמסרו לפולחנא עלאה, אינון\nחסידים לפנים משורת הדין ( הערת שוליים א).\n\nהערת שוליים\n\nא. עי' ביאורו באגרות סי' כ\"ו (אוצרות רמח\"ל עמ' שנ\"א).", "en": "\"The mighty hand\" — at the time Israel stood at Mount Sinai to receive the Torah. The Holy One said to Moshe: \"Set bounds for the mountain...\" [Shemos 19:23] — two days He told him. And these are Chesed and Gevurah — to approach the Torah — and this is Da'as. And Moshe added one day on his own [Shabbos 87a] — and this is his very own Da'as. As it is said of him: \"Moshe merited and caused the multitude to merit\" [Avos 5:21]. And the Holy One wanted this — to give merit to Moshe and to Israel. For He did not give them the Torah to establish it except from the side below — from the six directions. But they drew near to receive it from the side above as well — to complete a perfect Tikun as is fitting. And therefore the Holy One loves them and holds them dear. The mystery: \"Na'aseh veNishma\" — we shall do and we shall hear [Shemos 24:7] — through the Chesed and Gevurah of Da'as. And through them: \"O that they had such a heart...\" [Devarim 5:26] — because they gave themselves beyond what the King wished to give them. And in return for this they will merit the New Torah in the time to come. And here hangs the love of Israel — as it is said of them: \"the righteous one rules through the fear of G-d\" [Shemuel II 23:3]. The mystery: \"the mighty hand\" — those who enter without a door-guard. For from the side below they do their obligation. But since they surrendered themselves to the supernal service — they are \"pious ones beyond the letter of the law\"." }, { "index": 5, "he": "", "en": "II. The Great Awe — The Shofar Grows Ever Louder" }, { "index": 6, "he": "ולכל המורא הגדול, בזמנא דכתיב ויוצא משה את העם וכו' (שמות יט יז).\n\nורזא דמלה ויהי קול השופר הולך וחזק מאד (שם יט יט). דכמה דאיהו הוה מתגלי,\nהכי הוו ישראל מתקרבין לקבליה לאתקפא ליה, ואיהו מתתקף יתיר. וכלא עביד משה\nלטיבותא דכל ישראל. בג\"כ ויוצא משה את העם לקראת האלקים וכו'. דכמה דהוו\nדרגין מתגליין, הכי הוה משה מקרב להו לישראל לגבייהו לאתקפא להו, ואינון\nמתתקפן תדיר. בג\"כ הולך וחזק מאד. וכמה דמשה אתער לגבי עילא, הכי אתער יתיר\nנמי לגביה ואתער תדיר. בג\"כ משה ידבר והאלקים יעננו בקול.", "en": "\"The great awe\" — at the time it is written: \"and Moshe brought out the people...\" [Shemos 19:17]. And the mystery: \"and the sound of the shofar grew louder and louder\" [ibid. 19:19]. For as it was revealed — so Israel drew near toward it to be strengthened in it — and it grew stronger still. And all Moshe did for the good of all Israel. Therefore: \"and Moshe brought the people out toward G-d.\" For as the levels were revealed — so Moshe drew Israel near toward them to strengthen them — and they grew continually stronger. Therefore: \"growing louder and louder.\" And as Moshe was awakened toward Above — so it was awakened more also toward him — and was awakened continually. Therefore: \"Moshe would speak and G-d would answer him with a voice.\" The mystery: \"the great awe\" — the great — that grows and goes — truly \"growing louder and louder.\"" }, { "index": 7, "he": "", "en": "III. Avraham Speaks — Yearning at Sinai; The Yovel" }, { "index": 8, "he": "ורזא דא ולכל המורא הגדול, הגדול דמתרבי ואזיל, הולך וחזק ודאי.\n\nוהא אברהם סבא חסידא אתי פתח ואמר, ר' ר' ודאי בזמנא דקיימו ישראל על\n\nטורא דסיני כלהו דרגין עלאין אתגליאו עלייהו\n\nוהוו מתקשרן בהו, ואינון תאיבין לאתקשרא יתיר. אבל כל מה דהוו תאיבין הכי\n\nהוו מתגליין עלייהו נמי יתיר. ורזא דא (שיר א ב) ישקני מנשיקות פיהו וכו'.\nדהא כל דרגא דהוו מתדבקן ביה, הוו תאיבין לאתדבקא במאי דגניז יתיר, ואמרין\nישקני מנשיקות פיהו וכו'. ומיד אתגליא ליה ואינון אמרין כי טובים דודיך\nמיין. והכי הוו מתגברן ומתתקפן תדיר. בג\"כ הולך וחזק מאד. לבתר כלא אתקשר\nבקישורא חדא באי' דקיימת עלייהו. ורזא דמלה במשוך היובל המה יעלו בהר\n(שמות יט יג) דכדין כלא אתקשר בההוא יובילא וסליק לעילא, והכא תליא פולחנא\nדישראל גו סתימו עלאה ודאי.", "en": "Then Avraham the pious elder came and opened, saying: Rebbe Rebbe — truly at the time Israel stood at Mount Sinai — all the supernal levels were revealed over them and they were bound to them — and they yearned to bind themselves still more. But the more they yearned — the more was revealed to them. The mystery: \"Let him kiss me with the kisses of his mouth...\" [Shir HaShirim 1:2] — for at every level they cleaved to — they yearned to cleave to what was hidden still deeper — and they said: \"let him kiss me with the kisses of his mouth.\" And immediately it was revealed to them — and they said: \"for your love is better than wine.\" And thus they grew stronger continually. Therefore: \"growing louder and louder.\" Afterward all was bound in one bond through Imma who stands over them. The mystery: \"when the shofar sounds long, they shall come up the mountain\" [Shemos 19:13] — for then all is bound to that Yovel [Jubilee/Binah] and ascends above — and here hangs the service of Israel in the supernal hiddenness truly." }, { "index": 9, "he": "", "en": "IV. Elijah Speaks — Lecha Hashem Hagedulah; The Four Banners" }, { "index": 10, "he": "והא אליהו נביאה מהימנא אתי פתח ואמר, לך ה' הגדולה והגבורה וכו' (ד\"ה\n\nא כט יא), מאי חמא דוד לאדכרא הכא\n\nדרגין אלין. אלא כלא רזא עלאה ודאי. בשעתא דהוו ישראל במדברא אתתקן תיקונא\nדמשכנא. ואינון בד' דגלין אתפרשו כלא ברזא עלאה. כיון דאתו לבי מקדשא ההוא\nסידורא לא קאים, אלא סידורא אחרא. אמאי הכי. אלא שכינתא מגו חביבותא דחביבת\nלהו לישראל, הכי אבתרייהו אתתקנת בכמה לבושין משניין אלין מאלין, ואתחזיאת\nבכמה תיקוני קישוטין, כלא לפום זמנא כמה דאתחזי. ובמדברא הכי אתפרש ברזא\nדד'. דהא בההוא מדברא הוו שלטין ד' רישי מסאבותא, נחש שרף ועקרב וצמאון\nאשר אין מים (דברים ח טו). לקבל דא ד' דגלין לאכפיא לון.", "en": "Then Elijah the faithful Prophet came and opened, saying: \"Yours, Hashem, is the greatness [gedulah] and the power [gevurah]...\" [Divrei HaYamim I 29:11] — what did Dovid see to mention these levels here? — All is a supernal mystery truly. At the time Israel were in the wilderness — the Tikun of the Mishkan was established — and they were arranged in four banners — all in a supernal mystery. Once they came to the Temple — that arrangement no longer stood — but a different one. Why so? — Because the Shechina — out of Her love for Israel — arranged Herself after them in many different garments — and was revealed in many adornments — all according to the time and what was fitting. In the wilderness — the arrangement was in the secret of Dalet — for in that wilderness four heads of impurity ruled: serpent, fiery-serpent [saraf], scorpion, and \"thirst where there is no water\" [Devarim 8:15]. Corresponding to them — four banners to subdue them." }, { "index": 11, "he": "אבל כד עאלו לבי\nמקדשא, כדין אסתדרו סידורין באורח אחרינא. והכי בכל שרא ושרא דאזלין ישראל\nתחותיה, שכינתא אתחזיאת הכי בסידרין עלאין, לפום סדרין דההוא רברבא ממש.\nורזא דמלה לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי (שיר א ט). דהא כמה דאתחזיאו\nאינון סדרי משריין, הכי אשתכחת שכינתא לקבלייהו.", "en": "But when they came to the Temple — different orders were arranged. And so with each commander under whom Israel traveled — the Shechina was revealed in the supernal orders corresponding to the orders of that great commander. The mystery: \"to my mare in the chariots of Pharaoh I have compared you, my beloved\" [Shir HaShirim 1:9] — for just as those hosts' orders appeared — so the Shechina was found corresponding to them." }, { "index": 12, "he": "ובההוא זמנא דאתנדבו ישראל לבי מקדשא, שארי תיקונא דמקדשא לאתתקנא. ובמשכנא\nכתיב ויקחו לי תרומה מאת כל איש (שמות כה ב) דשכינתא\n\nהכי צריכה לאתנטלא מכלהו דרגין דמלכא. אבל במדברא אתנטילת ברזא דההוא\nתיקונא דאתחזי. והשתא אתנטילת באורח אחרינא לפום רזא דאתחזי. בג\"כ הכא\nאסתדרו סדרין לך ה' הגדולה וכו' לך ה' הממלכה. ועכ\"ד סדרין לא אשתלימו\nבסידורא שלים דאתחזי לפום רזין עלאין לישראל דוקא, אלא בזמנא דשלמה מלכא.\nדכדין כלא אסתדר ברזין דלא אסתדר בזמנא אחרא, דאתחזי לישראל ולא לאחריני.\nוע\"ד תוהת מלכת שבא ודאי.", "en": "And at the time Israel donated for the Temple — the Tikun of the Temple began to be established. And in the Mishkan it is written: \"let them take for Me a donation from every person\" [Shemos 25:2] — for the Shechina must be taken from all the levels of the King. But in the wilderness She was taken in the secret of the Tikun that was fitting then. And now She was taken in a different way according to the fitting mystery. Therefore here the orders are arranged: \"Yours, Hashem, is the greatness...\" — \"Yours, Hashem, is the kingdom.\" Yet the orders were not completed in the complete arrangement fitting according to the supernal mysteries for Israel alone — except in the time of King Shlomo. For then all was arranged in mysteries that were never arranged in another time — that were proper for Israel alone and not for others. And therefore the Queen of Sheba was astounded truly." }, { "index": 13, "he": "", "en": "V. Shlomo Brings the Ark — The Gates Sealed; Sinai Opens" }, { "index": 14, "he": "ות\"ח דבזמנא דבעא שלמה לאעלא ארונא לגו בק\"ק אתדבקו תרעין. וכלא איהו רזא\nעלאה. דהא דא יחודא עלאה דלא יכיל לאשתכחא לתתא בהאי עלמא. ואפילו דאמר\nויבא מלך הכבוד (תהלים כדט) ודא קב\"ה, לא אתחזי תקונא לאתתקנא. עד דאדכר\nתיקונא עלאה בזמנא דקבילו ישראל אוריתא. ורזא דא ה' צבאות, בזמנא דקיימו\nעל טורא דסיני ואשתמודעו כלהו נשמתין דאינון משריין דמלכא, בנין דיליה,\nואתקשרו ביה, ולהו אתמסר תיקונא דא תיקונא שלים.", "en": "Come and see — at the time Shlomo wished to bring the Ark into the Holy of Holies — the gates cleaved shut. And all is a supernal mystery — for this is the supernal Yichud that cannot be found below in this world. And even though he said: \"lift up your heads, O gates\" [Tehillim 24:9] — this is the Holy One — it was not fitting to be established as a Tikun. Until the supernal Tikun was mentioned — at the time Israel received the Torah. The mystery: \"Hashem of Hosts\" — at the time Israel stood at Mount Sinai and all the souls recognized that they are the hosts of the King — His children — and were bound to Him — and to them this complete Tikun was transmitted." }, { "index": 15, "he": "ות\"ח בזמנא דקיימו ישראל על טורא דסיני אתחזיאת (בכלהו) שכינתא בכלהו סדרין\nדיכלת לזמנא לאתחזאה. ורזא דמלה ולכל המורא הגדול. הגדול בגין דכליל כלא.\nולכלא אזדמנו ישראל ע\"י דמשה. ורזא דא ויוצא משה את העם וכו', דכמה\nדאתגליאו דרגין לפום רזין לאשתכחא לכל זמנא, הכי אזדמנו ישראל לקבלייהו\nודאי. זכאה חולקהון.", "en": "Come and see — at the time Israel stood at Mount Sinai — the Shechina was revealed in all the arrangements She could reveal at that time. The mystery: \"the great awe.\" The Great — for it encompasses all. And all was prepared for Israel through Moshe. The mystery: \"and Moshe brought out the people...\" — for as the levels were revealed according to the mysteries for every time — so Israel was prepared for them truly. Fortunate is their portion." }, { "index": 16, "he": "", "en": "VI. Metatron Speaks — Cantillation Marks and Vowels; The Sefer Torah" }, { "index": 17, "he": "והא מט\"ט שרא רבא אתי ואמר, ר' ר' והמשכילים אלין טעמים ונקודות.\n\nיזהירו כזהר הרקיע דא ספר תורה דתמן קיימין תגין ואותיות. ובשעתא דסלקין\nלמקרי ביה אתערו אינון טעמים ונקודות לאתגלאה\n\nבהו.", "en": "Then the great Prince Metatron came and said: Rebbe Rebbe — \"the wise shall shine as the radiance of the firmament\" — these are the cantillation marks [taamim] and vowels [nekudos]. \"Like the radiance of the firmament\" — this is the Sefer Torah in which the crowns [tagin] and letters stand. And at the time they ascend to read from it — those cantillation marks and vowels are awakened to be revealed in them." }, { "index": 18, "he": "ומאן דסליק לס\"ת אצטריך ליה לברכא בקדמיתא, בגין דיתמשך חילא לגרמיה לאתקנא\nתיקוניה. ורזא דמלה כל המברך מתברך (סוטה לח). ואי תימא מאי ברכתא. אלא\nכד\"א ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה (דברים לג יא). דאי לאו דקב\"ה יהיב חילא\nלבר נש, לא יכיל איהו לאתקנא תיקונין לעילא כלל. ואיהו קרי ואמר מי הקדימני\nואשלם (איוב מא ג). אלא ברך ה' חילו, בקדמיתא, למיהב ליה חילא ודאי. לבתר\nופועל ידיו תרצה. בגין כך מאן דבריך משיך ברכתא לגרמיה חילא ותוקפא לאתקנא\nההוא תיקונא.", "en": "One who is called up to the Sefer Torah must first recite a blessing — so that power will flow to him to establish his Tikun. The mystery: \"whoever blesses is blessed\" [Sotah 38a]. And if you ask — what is this blessing? — As it is said: \"May Hashem bless his strength and accept the work of his hands\" [Devarim 33:11]. For were not the Holy One to give a person strength — he could not establish Tikunim above at all. And He says: \"who has preceded Me that I should repay him?\" [Iyov 41:3]. Rather: \"may Hashem bless his strength\" — first — to give him power truly. Afterward: \"and accept the work of his hands.\" Therefore one who blesses draws blessing and power and strength to himself to establish that Tikun." }, { "index": 19, "he": "וברכתא אשר בחר בנו וכו' נותן התורה, דא אי'. דאוריתא איהי לתתא, ומאן\nדבעי לאתקנא לה, אצטריך לנטלא רשו מאי', דאיהי שראת עלה תדיר. ומאן דנטיל\nלה בלא ברכתא אחזי פירודא ח\"ו, וכאלו גוזל לה. ורזא דא על עזבם את תורתי\n(ירמיה טיב) והא אתמר (נדרים פא.).", "en": "And the blessing \"who has chosen us...\" — \"who gives the Torah\" — this is Imma. For the Torah is below — and one who wishes to establish it must receive permission from Imma who constantly rests upon it. One who takes it without a blessing shows separation, G-d forbid — and it is as if he robbed it. The mystery: \"because they have forsaken My Torah\" [Yirmiyahu 9:12] — and this has been expounded [Nedarim 81a]." }, { "index": 20, "he": "בג\"כ אצטריך דלא למפתח ספרא עד דמברכין.\nאלא בקדמיתא יחמי באן אתר קיימין, ויסתום\n\nספרא, דעד לא נטיל רשו מאי'. כדין אצטריך ליה לאהדרא אפיה לימינא, ורזא\nדמלה ותורה אור (משליו כג) בגין לאתערא תיקונא באתריה כדקא יאות. וכד חמי\nבאתר דקיימין ביה, יתער לאתערא תיקונא בברכתא לעילא.", "en": "Therefore one must not open the scroll until blessings are recited. Rather — first look at the place where they stand — and close the scroll — until one receives permission from Imma. Then one must turn his face to the right — the mystery: \"and the Torah is light\" [Mishlei 6:23] — to awaken the Tikun in its place as is fitting. And when he sees the place where they stand — he is awakened to arouse the Tikun through the blessing above." }, { "index": 21, "he": "ומאן דידע רזין גו צירופי שמהן כדקא יאות, יכיל לאמשכא מעילא לתתא נהירו\nתקיפא. ואי תימא מאי צירופי שמהן. ת\"ח לית לך קרא דלא אצטריפו ביה כמה\nצירופי שמהן. וכל קרא מתחבר תדיר רישיה בסיפיה וסיפיה ברישיה, כלא ברזא חד.\nשרי משירותא לסיומא. וסליק אבתריה מסיומא לשירותא. כגונא דא כלהו פרשיין\nדאינון פתוחות וסתומות, כלהו מתקשרן הכי, שירותא וסיומא, לאתחברא כחדא\nבכלהו אתוון דלהון. בג\"כ ס\"ת אצטריך למיהוי שלים בתיקונא כדקא יאות דחסירות\nויתירות. דהא אי את חד דאצטריכת לא אתחזיאת, או דאשתכחת יתיר, צירופא לא\nסליק באתווי בההוא פרשתא. אלא כלא יהא בתיקונא שלים כגונא דלעילא.\n\nואי תימא רזא דפרשיין מאי איהו. ת\"ח דהכא ודאי רזא עלאה לחכימי לבא אשתכח.\nבשעתא דאתערו כלהו רזין דבריין דעלמא, כלא כליל באוריתא לאתקנא לעילא בדקא\nיאות. כלא אתפרש בה', ואינון ה' ספרין דאוריתא. ואי תימא אמאי ה'. אלא\nרזא דמלה מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם (תהלים יט ז) מה' נטיל ולה'\nאזיל. דכתיב וזרח השמש ובא השמש (קהלת א ה). בג\"כ כלא בה' אשתכח. אבל רזא\nדכלא, אי' עלאה דאיהי ה' מדידת משיחן כגונא דא, לאשתכחא ברזא דילה כלא\nכדקא חזי. בג\"כ ה' ספרין אינון, ואינון ה' זמנין אור ואתמר (ת\"ז ת' ל\"ג\nדף ע\"ז).\n\nלבתר אתפרשו פרשיין ברזא דלהון. מאי רזא. אלא מלה דא בסוד העיבור תליית,\nדאיהו רזא עלאה דלא אתמסר אלא לישראל, בגין דאיהו סתימו טמירו עלאה דקב\"ה,\nאיך מדבר עלמין באורח קשוט. ולא אשתמודע לבר אלא לישראל דאינון בנין חביבין\nדיליה, ומסר להו כל רזין דיליה. ת\"ח בכמה סטרין אתפרשו דרגין לעילא, וכלא\nאצטריך ודאי. אבל כל חד לעבידתיה. אבל כללא עלאה דקאים לדברא עלמא באורח\nקשוט, דא רוא דסוד העיבור ודאי, דהא הכא מתפרשאן דרגין לדברנותא דעלמא.\nות\"ח שמשא וסיהרא אלין קיימין לאסחרא עלמא. אבל שמשא אסחר ליה בי\"ב ירחין,\nוסיהרא בכל ירחא, וכלא אצטריך הכי. דשמשא בזמנא דנפיק מגו ההוא סתימו, חילא\nנטיל ליה לדברא עלמא, כל מאי דאצטריך. וכלא אתכליל בתריסר, לקבל תריסר\nשבטין קדישין, דהכי קאים שרשא דכל נשמתין, והכי אשתרשו כל בריין דעלמא.\nולזמנין אינון תליסר, ודא לקבל לוי דלא סליק במנינא בהדי אחוהי. אבל כלא\nרזא איהו.\n\nושכינתא דאיהי סיהרא, אפיקת עובדין דקב\"ה לעלמא. בג\"כ כל חילא\n\nוחילא דנטלת מיניה, ביה אסחרת גלגולא בכל עלמא, עד דישתכחון מילין שלימין\nבכל חיליהון, ולבתר תריסר ירחי יהדרון מילין כבקדמיתא. ועכ\"ד אית יומין\nדאוסיף שמשא על סיהרא, ובגינייהו אשתכח עיבורא דירחא, ורזא דא שמור את חודש\nהאביב (דברים טז א) שיהא אביב בזמנו (ספרי שם).\n\nת\"ח אע\"ג דמילין קיימין לתתא בקו\"ש, אבל אי' עלאה קיימת עלייהו תדיר ולא\nשבקת לון, בגין לאתקפא מילין כדקא חזי. ובגין דישתמודע דכלא קאים בחיבורא\nעלאה ולית פירודא כלל ח\"ו. ורזא דא ירחין מעוברין, ורזא איהו. דהא בגין\nחילא דא דנטיל שמשא יתיר, מרזא דאי' אינון. אבל שכינתא לא נטלת חילא אלא\nממלכא. וכד אתתקפת אי' בנהורין דילה, אשתמודעת ואתחזיאת, ובגינה אשתכח\nההוא יומא דריש ירחא יתיר. בגין דחד איהו מסטרא דז\"א וחד מסטרא דאי'.\nולפום סדרי רזין, ה' ירחין אינון מליאים, ברזא דה' עלאה דאתפשטת לתתא.\nותרין אשתארו לאשתמודעי, לפום דברנותא דעלמא, חד מסטרא דז\"א וחד מסטרא\nדאי'. וכד אינון כסדרן אי' שלטת בדילה וז\"א בדיליה. וכד אינון מלאים,\nבגין דאי' אתקיפת נהורא כמה דאתחזי לפום ההוא זמנא. וכד אינון חסרין אי'\nנמי אסתירת נהורא לאקמא\n\nמילין בתחומייהו.\n\nאבל בזמנא דאתחזי, אי' אתתקפת בדילה, ואתגלי ירחא חד בגינה, ודא חודש\nהעיבור. וכלא בגין ניסן דיהא בזימניה. דירחין מניסן עד תשרי אינון דנוק',\nוהכא אצטריך שמירה. ומאן נטר. אלא אי' עלאה נטרת ודאי, ורזא דא וא\"ו. דא'\nטמירא איהי לגו מסטרא דאי'. ולזמנין דאתגליאת, ואינון תליסר. ודא לוי\nמסטרא דאי' דאתפרש לפולחנא קדישא לעילא, ולא קאים בחושבנא.\n\n[ואי תימא אמאי אקרי עיבור. אלא דבשעתא (דאתערו) [דאתעברו] בנין בגו\nאמהון, אתתקפו בהאי קשורא דלא לאתפרשא מינה, אבל רזא סתים לגו ודאי, דקו\"ש\nכלא נטלין מאי', ולא עבדין אלא כפום מאי דנטלין מינה, ודא גלגול, דאתמר\nביה והוא מסיבות מתהפך (איוב לזיב) גלגל שחוזר, דאי' אתפשטת גו בנהא\nכנשמתא גו גופא, והכי אניעת ליה לההוא גופא דאיהו בנין דילה. אבל עיבור,\nבזמנא דאתעברת בגוייהו, כגון עיבור נשמתין אשתדומדעת [אצ\"ל: ואשתמודעת]\nלאתחזאה. ות\"ח כלהו אלין מילין סתימין אינון לעילא מסט' דאי ודאי. ובג\"ד\nאומין דעלמא לא] קיימין בהו ולא יכלין למיקם בהו. דדא רזא סתים דאתמסר\nברחימותא לישראל, ואסיר לגלאה ליה לאומין כלל.\n\nות\"ח הכי על סידורא דא אסתדר דברנותא דעלמא ודאי. והכי אתפרשת אוריתא\nבדרגהא לאקמא תיקונא. וכפום יומי שבת דאשתכחו, הכי אשתכחו פרשיין. ואי תימא\nיתיר אינון. הכי איהו ודאי. אבל הכא רזא. פרשיין מסטרא דז\"א, ולכל פרשתא\nרתיכא אשתכחת לעילא כדקא חזי. ולכל שבת אשתכחת\n\nפרשתא ברזא דיליה ממש. ולזמנין אית תרין פרשיות. ורזא דא חיבורא דאי'\nדאתגליאת, ואשתמודעת בהדי ברה. ועכ\"ד חד אינון ולא מתפרשאן. ולזמנין\nמתפרשאן מינייהו, בשתא דעיבורא ודאי. דהכי אשתמודעת לעילא, אי' בהדי ברה.\n\nת\"ח תיקונא דא קאים לדברא עלמא, לפום זמנא דאתפרש בדרגוהי. ותיקונא סליק\nביומא דשבתא באינון דסלקין למקרי באוריתא. ופחות מז' לא סלקין. דהא תיקונא\nדא אצטריך לתיקונא דאתחזי בעלמא. בג\"כ כלא לפום רזין דדרגין בשלימו אצטריך.\nאבל בשאר יומין לאו אינון הכי, אלא בארחין אחרנין מתפרשאן רזין, ולא אצטריך\nאלא מאי דאצטריך.\n\nאבל רזא דפרשיין בחושבנא דקראי, לפום שיעורא עלאה אתשערו, לפום צירופי שמהן\nדאצטריפו לאתכללא בהו כל בריין וכל מילין דעלמא ודאי. וכל פרשתא זעירתא,\nכללא חד דאינון צירופין דתליין מדרגא חד עלאה דחבר לון. אבל ת\"ח תיקונין\nאלין מסטרא דאו\"א אינון, דאינון בנינא לה לאוריתא הכי בכמה רזין עלאין.\nואינון אקימו כלהו צירופין דאתחזיין לאתחברא כחדא. ובג\"כ אינון פתוחות\nוסתומות. פתוחות מסטרא דחכמה פתח. סתומות מסטרא דבינה צירי. צייר וחתים.\nוכלא במנינא קאים לפום סתימו דשיעורא עלאה.\n\nוההיא פרשתא אשתכחת כגון רישי משריין, וממנא קאים לשמשא לה, וכמה משריין\nמתפרשאן תחותיה לפום צירופי שמהן, ולפום אתוון דאתכלילו תמן בשיעורא שלים.\nובזמנא דצירופין מצטרפן, סליק צירופא מעילא לתתא, ואהדר מתתא לעילא ואתחבר\nרישא וסופא כחדא. כלהו צירופין מצטרפן בינייהו. כיון דאלין מצטרפן נהירו\nנטיל לתתא לההוא ממנא דקאים לשמשא לה, וחילא אתפלג לכל משריין דיליה כדקא\nחזי. אשתכח שיעורא דפרשיין, לפום תיקונין עלאין דאתקינו בה או\"א לאקמא כל\nמלה באתרה כדקא יאות. שיעורא דקריאן, שיעורא דתיקונא דמתקני ישראל בכל שבתא\nלאתקיימא תיקונא עלאה. ובגין תיקונא, אצטריך לברכא ברכתא בקדמיתא כמה\nדאתמר.\n\nומאן דידע לאתערא ברזין עלאין, בזמנא דחמי באן אתר קיימין בספרא דא, יטול\nברעותיה בזמנא דבריך ברכתא, בגין לאמשכא חילא לפום דרגא. ואצטריך ליה לחברא\nתרין אתוון. את בתראה מקריאה קדמאה, ואת קדמאה מקריאה דאתחזי ליה, לחברא\nלהו כחדא. וניקודא דלהון, ניקודא דאוריתא דא חולם. כדין מתחברן דרגין אלין\nבאלין, וחילא נחית מדרגא לדרגא, עד דאתמליין כלהו חילא וברכאן ותיקונא סליק\nכדקחזי.\n\nלבתר דקרי אצטריך לגללא ליה כדבקדמיתא. דהא בשעתא דפתח ליה בתר דנטיל רשו,\nבההיא ברכתא אתגליין נהורין לאתקנא ברזא דטעמים ונקודות כמה\n\nדאתמר. לבתר גלל ליה, דהשתא אתהדרת מלה בסתימו לגבי קצה תתאה, בההיא ברכתא\nאחרונה וכלא אצטריך. והכא נמי אצטריך לאהדורי אפיה לימיגא, דאוריתא כלא\nברזא דימינא, ותורה אור (משלי וכג) ודאי.\n\nכדין והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע (דניאל יב ג) טעמים ונקודות דמתגליין\nבקריאה דס\"ת, ואתתקן בהו. דהא עד לא נחתין הכי לתתא לגביה, סתימון אינון.\nוכד נחתין מתגליין ביה. בג\"כ יזהירו כזוהר הרקיע דייקא. דהא בגו ההוא זוהר\nדאוריתא אתחזיין אלין מנהרן ושלטין. ובזמנא דאתיהיבת לישראל אוריתא על טורא\nדסיני, מסטרא דקו\"ש אתיהיבת. אבל תמן נמי אתיהיבו טעמים ונקודות מסטרא\nדאו\"א. כדין משה ידבר והאלקים יעננו בקול (שמות יטיט) רזא דא המשכילים\nיזהירו כזוהר הרקיע ודאי. דמשה הוה מליל באינון טעמים ונקודות, לאמשכא לון\nמלעילא לתתא לגבי אוריתא. והכי הוו מתמשכן וכלילן בההוא קלא דאיהו זוהר\nהרקיע, אוריתא ודאי. בג\"כ יעננו בקול. בג\"ד ויוצא משה את העם וכו' (שם שם\nיז) דהא כמה דאזדמנו דרגין לעילא לאתתקנא בכמה תיקונין, הכי ישראל לתתא.\nובמשה כתיב וגם בך יאמינו לעולם (שם שם ט) דהא כדין חמו חיליה ודאי, לאמשכא\nמילין בתיקונא שלים מעילא לתתא. ובג\"ד לכל המורא הגדול דאסגי ואזיל ודאי.\nזכאה חולקהון דישראל בדו\"ד.", "en": "And one who knows the mysteries within the letter-combinations of the Names as is fitting — can draw from above to below a powerful light. For there is no verse that does not contain within it many combinations of Names. And every verse is always bound — its beginning in its end and its end in its beginning — all in one mystery. It begins from the beginning to the end — and ascends afterward from the end to the beginning. Similarly all the portions — open and closed — all are bound: beginning and end — to be joined as one in all their letters. Therefore a Sefer Torah must be complete in its Tikun as is fitting — no deficient letter and no extra. For if one letter that is needed is missing — or found in excess —" }, { "index": 22, "he": "", "en": "VII. Elijah Speaks — The Five Gates of Prayer" }, { "index": 23, "he": "והא אליהו נביאה מהימנא אתי פתח ואמר, ר' ר' ודאי והמשכילים יזהירו\n\nכזוהר הרקיע אלין טעמים ונקודות. דבשעתא\n\nדישראל קיימין בצלותא כמה תרעין מתפתחן בגינייהו. ואתמר בהו אדנ' שפתי\nתפתח (תהלים נ). ואדנ' איהי תרע\"א, ודא פומא. במאי אתפתח. אלא בפומא\nדאתפתחת לצלותא אתפתחת האי תרעא לגבה, בתרין שפוון ודאי, דמינייהו תרין\nדלתות קיימין בההיא תרעא לפתחא לון ולסגרא לון לפום זמנא כמה דאצטריך,\nואלין נ\"ה.", "en": "Then Elijah the faithful Prophet came and opened, saying: Rebbe Rebbe — truly \"the wise shall shine as the radiance of the firmament\" — these are the cantillation marks and vowels. For at the time Israel stand in prayer — many gates open for them. As it is said: \"My Lord, open my lips\" [Tehillim 51:17]. And Adonai [אדנ׳] is a gate — and this is pum [the mouth/gate]. Through what does it open? — Through the mouth that opens for prayer — this gate opens correspondingly — through two lips truly — from them stand two doors in that gate — to open and close them according to the time as needed — and these are Netzach and Hod." }, { "index": 24, "he": "ועוד, נ\"ה תרין מזוזות, דבהו קיימין דלתות אלין, דאינון שכינתא עלאה שכינתא\nתתאה. ואצטריך למקבע מזוזה בימינא, ודא שכינתא, דתמן כתיבין שמע והיה אם\nשמע ודא חו\"ג, דבהו תיקונא דשכינתא בימינא ושמאלא. ואצטריך לקשרא כלא\nבימינא, ודא נצח דכתיב ביה נעימות בימינך נצח (תהלים טז יא). כדין מזוזת\nז\"ז מו\"ת. דבהוד, כל היום דוה (איכה א יג). אבל בנצח אתנטרת.", "en": "Furthermore — Netzach and Hod are two mezuzos — in which these doors stand — which are the supernal Shechina and the lower Shechina. One must affix the mezuzah on the right — and this is the Shechina — for there are written Shema and Vehaya im shamo'a — and these are Chesed and Gevurah — through which the Tikun of the Shechina [stands] on right and left. And one must bind all to the right — and this is Netzach — of which it is written: \"pleasures at Your right hand forever [netzach]\" [Tehillim 16:11]. Then the mezuzah: ז׳ז מו׳ת — for in Hod: \"all day sick\" [Eichah 1:13]. But in Netzach — it is protected." }, { "index": 25, "he": "ועוד, נצח דא מב\"ד. הוד דא מב\"י. בזמנא דשכינתא אתקשרת במב\"ד לימינא, כדין\nזז מות ממב\"י דלא יימות, וייכול למפרק לה. ודא בועזב דאתמר ביה ופרשת כנפיך\nוכו' (רות גט). דא שדי דמזוזה, מב\"י דאתקשר בימינא. בההוא\n\nזמנא (שם שם יג) ליני הלילה בגלותא. אם יגאלך טוב יגאל, דא גואל קרוב דאתמר\nביה טוב שכן קרוב (משלי כזי). דכיון דאתקשרת איהי בימינא יכיל איהו למפרק\nלה בלא מותא. ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי. ודוד בהאי אשתדל לחברא\nשמאלא בימינא. אבל בשעתא דחבו ירבעם ורחבעם אתפרשו דא מן דא, וס\"א אתתקפת\nבאינון עגלים. אבל לזמנא דאתי יהדר מב\"י לאתקשרא במב\"ד. וכדין והיו לאחדים\nבידיך (יחזקאל לזיז) מב\"ד בקדמיתא, ומב\"י מתקשר אבתריה לאתקנא תיקונא שלים\nכדקא יאות.\n\nהערת שוליים\n\nב. ע\"ע להלן עמ' פ\"ד.", "en": "Furthermore — Netzach is MaBD; Hod is MaBY. At the time the Shechina is bound to MaBD on the right — then zaz maves [death is removed] from MaBY — so he does not die — and he can redeem Her. This is Boaz — of whom it is said: \"and spread your wing...\" [Rus 3:9] — this is the Shaddai of the mezuzah — MaBY who is bound to the right. At that time: \"stay the night\" [ibid. 3:13] — in exile. \"If he will redeem you, good — let him redeem\" — this is the close redeemer — of whom it is said: \"a nearby neighbor is better\" [Mishlei 27:10]. For once She is bound to the right — he can redeem Her without death. \"And if he does not wish to redeem you — then I will redeem you.\" And Dovid labored in this — to join the left to the right. But at the time Yeravam and Rechavam sinned — they separated — and the Sitra Achra strengthened in those calves. But in the time to come MaBY will return to be bound to MaBD — and then: \"and they shall be united in your hand\" [Yechezkel 37:17] — MaBD first — and MaBY bound afterward — to establish a complete Tikun as is fitting." }, { "index": 26, "he": "", "en": "VIII. The Five Gates of Prayer — Continued" }, { "index": 27, "he": "ות\"ח כמה תרעין אינון דמתפתחן לצלותא דישראל ודאי.\n\nתרעא קדמאה תרעא דיראה. ועד לא יתפתח דא לית שום תרעא מתפתח. דהא דא קאים\nקדמאה לכלא. במאי יתפתח. אלא להאי\n\nאצטריך בר נש לשואה רעותיה בקדמיתא, ואתמר ביה ואני ברוב חסדך אבוא ביתך\nאשתחוה אל היכל קדשך ביראתך (תהלים הח). ודא לקבלא עליה עול מלכות שמים\nמסטרא דשכינתא בציצית ותפילין. בציצית לאסתתרא תחות גדפין דשכינתא. בתפילין\nלקשרא לה עליה. בתפילין דרישא לקשרא לה ברישיה בהדי קב\"ה. בתפילין דדרועא\nלקשרא לה בדרועיה.", "en": "The first gate: The gate of awe [yirah]. And until this opens — no gate opens. For this stands first before all. How does it open? — A person must first direct his desire toward it — as it is said: \"And I, through Your abundant kindness, I will enter Your house; I will bow down toward Your holy temple in Your awe\" [Tehillim 5:8]. This is the acceptance of the yoke of Heaven — from the side of the Shechina — through Tzitzis and Tefillin. Through Tzitzis — to shelter beneath the wings of the Shechina. Through Tefillin — to bind Her upon himself. Through the head-Tefillin — to bind Her on his head together with the Holy One. Through the arm-Tefillin — to bind Her on his arm." }, { "index": 28, "he": "תרעא תנינא תרעא דניגונא. ודא מתפתח בזמנא דמטאן ישראל לפסוקי דזמרה.\nדבשעתא דאינון מנגנין בהו בבי כנישתא, כמה מארי דניגונא קיימין לנגנא\nאבתרייהו. וכד אינון מזמורין סלקין ברעותא דלבא ובחדותא כדקא יאות, קב\"ה\nמחבב לשירתא דישראל יתיר משירתא דמלאכי עלאי. ואינון מלאכין לא מתקנאין\nבישראל, אלא אדרבא כלהו פתחין ואמרין אשריך ישראל מי כמוך וכו' (דברים לג\nכט). בההוא זמנא אתוסף בהו נהירו על נהירו חדותא על חדותא. ובג\"כ כלהו\nתאיבין תדיר לטיבותא דישראל.", "en": "The second gate: The gate of melody [niggun]. This opens at the time Israel reaches the Pesukei deZimra [verses of praise]. For at the time they sing them in the synagogue — many masters of melody stand to sing after them. And when those songs ascend with true desire of heart and joy as is fitting — the Holy One loves the song of Israel more than the song of the supernal angels. And those angels do not envy Israel — but on the contrary — all open and say: \"Fortunate are you, O Israel — who is like you!\" [Devarim 33:29]. At that time light upon light and joy upon joy is added to them. Therefore they all always desire Israel's good." }, { "index": 29, "he": "תרעא תליתאה תרעא דברכתא. תרעא דהיכלין עלאין, דכלהו קיימין לאתתקנא על\nידיהון דישראל. ואימתי מתפתחא. אלא בזמנא דאמרין ישראל ברכו. דהא ממנא חד\nקאים ואקרי שמיה בֵרַכִיאֵלי דא ממנא על כלהו היכלין דקיימין לאתתקנא ברבויא\nדכל ברכאן, לאעלא שכינתא לעילא מתתקנא בתיקונהא. בזמנא דהאי אתער, כלהו\nאזדמנן לאעלא ברכאן דישראל קמי מלכא. בג\"כ עד לא ישרי בר נש באינון היכלין\nאצטריך לברכא ברוך ה' המבורך וכו'. ודא בציבורא. ואי ביחידאה צלי אצטריך\nלשואה רעותיה באלין מלין.", "en": "The third gate: The gate of blessing. The gate of the supernal palaces — which all stand to be established through Israel's hands. When does it open? — When Israel say Borechu. For one minister stands and his name is Berachiel — the minister appointed over all the palaces that stand to be established through the abundance of all blessings — to bring the Shechina above to be established in Her establishment. When this one is awakened — all prepare to bring Israel's blessings before the King. Therefore before a person enters those palaces — one must bless \"Blessed is Hashem, the blessed One...\" And this is in public. If praying alone — one must direct his desire through these words." }, { "index": 30, "he": "תרעא רביעאה תרעא דצלותא. בה אדנ' שפתי תפתח. הכא כלא קאים בלחישו. דהא\nאי' אזדמנת לאעטרא עטרין לבנהא, דאיהי קול\n\nדממה דקה (מלכים א יטיב). דקול אחרינא קאים לבר ואשתמע. אבל דא קול בחשאי\nדלא אשתמע. כדין כלהו קיימין בצלותין קמי קו\"ש. וקרבין לגבי שכינתא\nבקדמיתא. ואיהי שאילת עלייהו מי אלה. אי אינון מאינון דמחברין מי באלה,\nואלין דמשתדלין באוריתא לשמה, לשם ה' עלאה. דמאן דלא אשתדל לשמה מפריד ו'\nמן ה', אלה ממי. ואי אינון טבין אתמר בהו ואלה שמות בני ישראל וכו' (שמות\nא א) וכדין עלין לגו. ואי לא, מי בקש זאת מידכם וכו' (ישעיה א יב). לבתר\nשכינתא איתיאת לון קמי מלכא. ומלכא שאיל הכי נמי (בראשית מח ח-ט) מי אלה.\nשכינתא אתיבת ליה בני הם, אלין דמשתדלין עלי בכמה פיקודין בכמה תקונין. אשר\nנתן לי אלקים בזה, דא צדיק, דאתמר בהו זרע קדש (ישעיה ויג). מיד פתחין\nתרעין קמייהו ועאלין ומעטרין עטרין למלכא כדקחזי.\n\nהערת שוליים\n\nג. מובא בזהר ח\"א ק\"ח ע\"א. תיקו\"ז תי' ע' ק\"ל ע\"א.", "en": "The fourth gate: The gate of prayer. In it: \"My Lord, open my lips.\" Here all stands in a whisper — for Imma is prepared to crown Her children with crowns — and She is \"a still, small voice\" [Melachim I 19:12]. For another voice stands outside and is heard. But this is a voice in whisper not heard. Then all stand in prayer before KuSh. They draw near to the Shechina first. And She asks about them: \"Who are these?\" [Bereishis 48:8] — are they from those who join Mi with Eleh — those who strive in Torah for its own sake — for the sake of the supernal Hashem? For one who does not strive for its own sake — separates the Vav from the Hei. If they are good — it is said of them: \"and these are the names of the children of Israel\" [Shemos 1:1] — and then they enter within. But if not: \"Who asked this of you...\" [Yeshayahu 1:12]. Afterward the Shechina brings them before the King — and the King likewise asks: \"Who are these?\" [Bereishis 48:8–9]. The Shechina answers: \"my sons are they\" — those who strive for Me in many commandments in many Tikunim. \"Whom G-d has given me here\" — this is the Tzaddik — of whom it is said: \"holy seed\" [Yeshayahu 6:13]. Immediately the gates open before them — they enter and crown the King with crowns as is fitting." }, { "index": 31, "he": "תרעא חמישאה תרעא דאוריתא. דא לא אתגליאת אלא בשעתא דקראן ישראל בס\"ת\nבציבורא. דכדין תורה אתגליאת קמייהו ואתמסרת להו. ובג\"כ גזירתא דא הות בגין\nדלא תשתכח תורה מישראל. אי תימא דאינון מבינין מאי דכתיב. לאו הכי, אלא דבה\nאתגלי גלויא דנהורא דקאים לאחסנא אוריתא לישראל ודאי. כדין והמשכילים,\nלאתקנא תיקונא שלים מסטרא דאו\"א. כדין אתמר וזאת התורה אשר שם וכו' (דברים\nדמד). ומלאכי עלאי אמרין מה רב טובך וכו'י (תהלים לא כ) דא אוריתא. כדין\n(דברים דד) ואתם הדביקים בה' אלקיכם מסטרא דלתתא. חיים מסטרא דטעמים\nונקודות. המורא הגדול, שמא שלים דאסגי ואזיל ודאי. זכאה חולקהון.", "en": "The fifth gate: The gate of Torah. This is not revealed except when Israel read from the Sefer Torah in public. For then the Torah is revealed before them and transmitted to them. And therefore this decree exists — so that the Torah should not depart from Israel. If you say — do they understand what is written? — Not so. Rather — for through it the revelation of the light appears which stands as the inheritance of the Torah for Israel truly. Then: \"the wise\" — to establish a complete Tikun from the side of Abba and Imma. Then it is said: \"and this is the Torah which Moshe placed...\" [Devarim 4:44]. And the supernal angels say: \"How abundant is Your goodness...\" [Tehillim 31:20] — this is the Torah. Then: \"and you who cleave to Hashem your G-d\" [Devarim 4:4] — from the side below. \"are alive\" — from the side of the cantillation marks and vowels. The great awe — the complete Name that grows and goes — truly. Fortunate is their portion." }, { "index": 32, "he": "תיקונא תלתין ותלת — תיקון שלושים ושלושה", "en": "" } ] }