{
  "bookId": "ramchal-tikunim-chadashim",
  "part": "1",
  "torah": "55",
  "title": "Tikunim Chadashim - Tikun 54",
  "hebrewTitle": "תיקון נד",
  "sourceUrl": "/reader/ramchal-tikunim-chadashim/1/55",
  "plainUrl": "/reader-plain/ramchal-tikunim-chadashim/1/55/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "",
      "en": "\"And for all the mighty hand and for all the great awe which Moshe did before the eyes of all Israel.\" [Devarim 34:12]"
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "",
      "en": "I. The Holy Chariot — Living Creatures and Throne"
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ולכל היד החזקה אלין חיון וכסא, דחיון אינון תרין דרועין ותרין רגלין\nדאינון י\"ב פרקין. עד\"א דא כסא. צדיק שרפרף דיליהא. כלא איהו\nיד. ולכל המורא הגדול דא רקיע דעל גבי חיון, דכתיב ביה כעין הקרח הנורא\n(יחזקאל א כב). הגדול דא אדם חו\"ב דאתמר בהו זכר ונקבה בראם וכו' (בראשית\nה ב) ובהו (יחזקאל א כו) דמות כמראה אדם עליו. מלמעלה דא כתר דקאים עלייהו.",
      "en": "\"The mighty hand\" — these are the Chayos [Living Creatures] and the Throne — for the Chayos are the two arms and two legs which are twelve joints. They are the Eve of Dei — this is the Throne. The Tzaddik is the footstool for them. All is one hand. \"The great awe\" — this is the firmament [rakia] above the Chayos — of which it is written: \"like the awesome glitter of ice\" [Yechezkel 1:22]. \"The great\" — this is Adam [Chochma-Binah] — of whom it is said: \"male and female He created them\" [Bereishis 5:2] — and in them: \"the likeness like the appearance of a man upon it\" [Yechezkel 1:26]. \"Above it\" — this is Keter which stands over them."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והא סבא חד אתי פתח ואמר, ר' ר' ודאי ולכל היד החזקה הכי איהו כללא\n\nדרתיכא עלאה. ואי תימא אמאי האי הכא. אלא\n\nת\"ח בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני, תמן אתגליאת קמייהו רתיכא קדישתא\nבכל דרגין דילה. בה כתיב רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש\n(תהלים סח יח). דבההוא זמנא כתיב ה' מסיני בא וזרח (דברים לגב). ת\"ח דכלא\nאתגלי קמייהו ואשתמודעו להו כמה רזין עלאין למנדע יקרא דמאריהון. רכב אלקים\nרבותים אלפי שנאןב. אלין כ\"ב אתוון עלאין דקיימין בההוא רקיע דא יובלא.\nובזמנא דנפקין מיניה לבר, כסא נטיל להו. ואי תימא הא לעילא מרקיע איהו כסא,\nדכתיב וממעל לרקיע אשר על ראשם וכו'. אבל ת\"ח כסא ודאי דא עד\"א דסליק\nלעילא\nלאתעטרא בעטרוי, ואיהו כסא למאן דיתיב עליה ודא אי'. אבל כיון דסליק כסא\nלעילא, רקיע נחית ואתפשט לתתא ודא יובילא. בג\"כ כסא אתחזי לעילא מרקיע. אבל\nמאי דנפיק מגו רקיע אקדים ההוא כסא ונטיל ליה. וכמה דאיהו נטיל הכי מסתדרין\nאבתריה כלהו חיון וכל משריין דלהון. ורזא דמלה הכסא נושא את נושאיו דדא\nאיהו עיקרא דכלא, וכלהו שאר ענפין אינון מיניה, ובתריה אתמשכן ודאי.",
      "en": "Then an elder [Sava] came and opened, saying: Rebbe Rebbe — truly \"the mighty hand\" is thus the totality of the holy Chariot. And if you ask — why is this here? — Come and see: at the time Israel stood at Mount Sinai — the holy Chariot was revealed to them in all its levels. Of it is written: \"the chariot of G-d — twice ten thousands of thousands — Hashem is among them — Sinai in holiness\" [Tehillim 68:18]. For at that time it is written: \"Hashem came from Sinai\" [Devarim 33:2]. Come and see — all was revealed to them — and they recognized many supernal mysteries — to know the glory of their Master. Rekeved Elohim ribosayim alfei shinan — these are the twenty-two supernal letters standing in that firmament — and this is Yovel. And at the time they go out from it — the Throne receives them. And if you say — the Throne is above the firmament — as it is written: \"and above the firmament that was over their heads...\" — come and see — the Throne truly is Eve of Dei which ascends above to be crowned with its crowns — and it is a throne for one who sits upon it — and this is Imma. But when the Throne ascends above — the firmament descends and spreads below — and this is Yovel. Therefore the Throne appears above the firmament. But what emerges from within the firmament — the Throne receives it first. And as it receives — so all the Chayos and all their hosts arrange after it. The mystery: \"the throne carries its carriers\" — for this is the essence of all — and all other branches are from it — and after it they are drawn."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "",
      "en": "II. The Twenty-Two Letters Fill the Firmament; Adonai Among Them"
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "ת\"ח אסתחר רקיעא באתווי, ואתוון נפקין לבר בכמה צירופין רזין עלאין. מיד\nכסא נטיל להו, ומתמן מתפשטן לכל סטר לכלהו חיון כמה דאתחזי. לבתר תב שרפרף\nונטיל כלא בכללא חדא ואפיק איהו עובדין לעלמא.",
      "en": "Come and see — the firmament rotates in its letters — and the letters go out in many supernal combinations of mysteries. Immediately the Throne receives them — and from there they spread to every side to all the Chayos as is fitting. Afterward the footstool returns and receives all in one totality and brings forth actions into the world."
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אבל ת\"ח הכא רזא דרזין לאשתמודעא במהימנותא עלאה, רזא דיחודא באורח קשוט.\nכתיב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם (משלי כז יט). זכאה חולקיה מאן\nדינדע למיהך ברזין דמלכא באורח מישרי. ת\"ח רזא דא שימני כחותם על לבך (שיר\nחו). לעילא גו לבא דמלכא אחתים שמא דא קדישא אדנ', ודא שכינתא דתמן קביעת\nואשתרשת. לקבל דא בלבא דשכינתא קאים שמא קדישא יקו\"קי. כדין בזמנא דנהורין\nנגדין, קיימין בההוא כסא בקדמיתא כמה דאתמר. וכלא אתכליל מיד בשמא דא\nאדנ'. כדין שכינתא מאתרה אתערת ואזדמנת לקבלא נהורין. וכלהו נהורין מההיא\nשעתא הכי אזדמנו למיהך לגבה. לקבל דא שכינתא בזמנא דאלין דלתתא סלקין לגבה,\nכיון דמטי לההוא לבא אזדמן כלא בשמא דא קדישא יקו\"ק. וכדין מתמן אתער קב\"ה\nלקבלא כלא. מתמן ולהלאה מילין מתפרשן לפום דרגייהו וסלקין לעילא, אבל בתר\nדאתכליל כלא בשמא דא קדישא יקו\"ק, כגונא דנחתין מעילא לתתא בתר דאתכליל כלא\nבשמא אדנ'. בג\"כ כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, דהכי מתערין חד לקבל\nחד. בג\"כ רכב אלקים רבותים אלפי שנאן אדני בם דא שמא דביה מסתדרן לאתכללא.",
      "en": "But come and see — here is a mystery of mysteries to be known in supernal faith — the secret of the Yichud in a straight path. It is written: \"as water reflects a face — so the heart of a man to a man\" [Mishlei 27:19]. Fortunate is the portion of one who knows to walk in the mysteries of the King in a straight path. Come and see — the mystery: \"set me as a seal upon your heart\" [Shir HaShirim 8:6]. Above — in the heart of the King — the holy Name Adonai is sealed — and this is the Shechina — there fixed and rooted. Corresponding to this — in the heart of the Shechina — the holy Name Havayah stands. Then — at the time the lights flow — they stand in that Throne first as stated. And all is encompassed immediately in this Name Adonai. Then the Shechina is awakened from Her place and prepares to receive the lights. And all those lights from that moment are prepared to go to Her. Corresponding to this — the Shechina — at the time those below ascend to Her — once it reaches that heart — all is prepared in this holy Name Havayah. And then from there the Holy One is awakened to receive all. From then onward matters divide according to their levels and ascend above — after all is encompassed in this holy Name Havayah — just as they descend from above to below after all is encompassed in the Name Adonai. Therefore: \"as water reflects a face — so the heart of a man to a man\" — for they awaken one toward the other. Therefore: \"the chariot of G-d — twice ten thousands of thousands — Hashem is among them\" — this is the Name through which they are arranged to be encompassed."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "ת\"ח הכי מתפרשאן מילין. בקדמיתא כ\"ב אתוון נטלין מגו רקיעא לכסא. כדין\n\nאתכליל כלא ואתקשר בשמא קדישא אדנ'. לבתר מתמן אתפשט לכל סטר. ומסטרא\nדאדנ' דביה אתקשרו, מתפשטין בכל חיון ברזא דשמא קדישא דמ\"ב אתוון אבגית\"ץ\nוכו', בג\"כ אדנ' בם. כלהו אלין מילין אתגלי בטורא דסיני לעינייהו דכל\nישראל. ואינון באספקלריא דנהרא הוו מסתכלן. ומתמן חמן מילין, דהכי קיימין\nברזא דא לכל סטרין לעילא ולתתא. כדין כלהו אתקשרו ענפין בשרשיהון ורתיכתא\nקדישתא אסתדרת בסידורין עלאין כדקא חזי. ומתמן אתיהיבת להו אוריתא ועשר\nאמירן בתרין לוחין. ורזא דא לוחות האבן (שמות כד\nיב) יו\"ד ק\"ק ו\"ו ק\"ק. ד' ההי\"ן הכא בד' חיון מתפרשאן, ברזא דה' חומשי\nתורה, דהכי סליק בההוא זמנא. ו\"ו כסא ושרפרף. יו\"ד אדם. ושמא דא בשכינתא\nקאים דתמן אתקשר יחודא קדישא קישורא דכלא. ורזא דא דיה זמנין אחד לקבל ד'\nאתוון. ולקבלייהו ד\"פ אחד אמרין ישראל בכל יומא. ובגינייהו אקרון בנים\nלמקום דאתמר בהו בנים אתם לה' אלקיכם (דברים יד א). ובגין דבכל יומא אמרין\nלהו, בג\"כ כתיב ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך (תהלים בז) דהא בכל\nיומא אקרי הכי בן. דבכל יומא אתעביד בן למקום בד' אחד אלין.",
      "en": "Come and see — thus matters divide. First the twenty-two letters are received from the firmament to the Throne. Then all is encompassed and bound in the holy Name Adonai. Afterward from there it spreads to every side. And from the side of Adonai — in which they are bound — they spread through all the Chayos in the secret of the holy Name of forty-two letters — Avgiytatz... — therefore: \"Adonai is among them\" [אדני בם]. All these matters were revealed at Mount Sinai before the eyes of all Israel. And they gazed through the lucid mirror [aspeklaria de-nahara]. And from there they saw matters — standing thus in this mystery from every side — above and below. Then all branches were bound to their roots — and the holy Chariot was arranged in supernal orders as is fitting. And from there the Torah was given to them — and the Ten Utterances on two tablets. The mystery: tablets of stone [Shemos 24:12] — יו׳ד ק׳ק ו׳ו ק׳ק. The four Heis — here they divide into the four Chayos — in the mystery of the five books of Torah — for thus it ascended at that time. Vav-Vav — Throne and footstool. Yud — Adam. And this Name stands in the Shechina — for there the holy Yichud is bound — the bond of all. The mystery: four times Echad — corresponding to the four letters. And corresponding to them — Israel say four Echads every day. And through them they are called children of the Omnipresent — as it is said: \"you are children of Hashem your G-d\" [Devarim 14:1]. And since every day they say them — therefore it is written: \"Hashem said to me: My son are you — this day I have begotten you\" [Tehillim 2:7] — for every day He is called thus — a son to the Omnipresent — through these four Echads."
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "",
      "en": "III. Israel at Sinai; Sin of the Calf; Moshe's Repetition in Mishneh Torah"
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ת\"ח בשעתא דהוו קיימין על טורא דסיני אתקשרו בשרשיהון ודאי. ודא יקרא עלאה\nדאתמר ביה (ישעיה מט יח) כי כלם כעדי תלבשי. וקב\"ה (שם סאי) כחתן יכהן פאר.\nכיון דחבו ישראל מה כתיב ויתנצלו את עדים מהר חורב (שמות לג ו). לישנא\nדיקרא איהו, דאינון לא אתפשטו אלא אינון דרגין עלאין דאתיקרו בהו, כדין\nויתנצלו וכו'. ודא עדי דאתמר לעילא.",
      "en": "Come and see — at the time they stood at Mount Sinai they were bound to their roots truly. And this is the supernal glory — of which it is said: \"for all of them you shall put on as an ornament\" [Yeshayahu 49:18]. And the Holy One: \"as a bridegroom covers himself with priestly glory\" [ibid. 61:10]. Once Israel sinned — what is written? \"and the children of Israel stripped themselves of their ornaments from Mount Horev\" [Shemos 33:6]. This refers to the glory — for they did not strip themselves — but those supernal levels which had adorned them — then they stripped away. And this is the ornament [adi] mentioned above."
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "לתרכא לה ולא תיקום באתר קדישא. ואי לסטרא דטב אתהדרת, כדין פלגש איהיז.\nואברהם אתמר ביה ולבני הפלגשים וכו' (בראשית כה ו) דכלא בעא לאתקנא.\nואתקין לגו ביצחק, דאתמר ביה ויתן כל אשר לו ליצחק. ואתקין לבר ברזא דפלגש.\nודא קטורה, דקטרת פתחה ולא מסרת גרמה לאינון אחרנין. וכלא בעא לאתקנא אברהם\nבגין לאתקנא עלמא כדקא יאות.\n\nמראה תליתאה דא חשמל ודא לבושא. ורזא דמלה ה' מלך גאות לבש (תהלים צג א)\nת\"ח מאי חשמל. אלא בזמנא דאתנהירו נהורין לגו, הכי\n\nמינייהו אתפרש פרישו לבר. ומאינון מוחין דקיימין ברישא דמלכא ומתפשטן בכל\nגופא, נפיק דא לבר. ורזא דמלה לפום רעותא דלגו הכי לבושא אשתכח. ולבושא\nאחזי על רעותא דלבא. ודא קאים לאודעא חדותא דמלכא וחילא דיליה.\n\nות\"ח הכא מסתכלין מלאכי עלאי. אבל ישראל לגו מסתכלין, דכתיב כעת יאמר ליעקב\nולישראל מה פעל אל (במדבר כג כג). על לבושא דא אתמר קרא ה' מלך גאות לבש.\nודא מלך במוחין דרישא. כדין גאות לבש מסטרא דלהון מסטרא דאי' ודאי. ומגו\nלבושא דא אתחזיין חיון מסתדרן בסידורייהו. דכתיב ומתוכה דמות ד' חיות\nוכו'. תלת מראות קיימין בהו.",
      "en": "Come and see — sin causes sin. And the sin of the [Golden] Calf caused the sin of the Spies — until they were delayed in the wilderness — and the Sitra Achra ruled over them. But at the end of days — at the time it appeared proper for them to enter the Land — the blemish was already removed and the Sitra Achra was released from them. Then Moshe returned to bind bonds as at first. How? — Through Mishneh Torah [Devarim] and the Ten Utterances. And here it is written: \"as Hashem your G-d commanded you\" [Devarim 5:12] — to show all returning matters to their first place. And at the time he blessed them — thus he began: \"Hashem came from Sinai...\" [ibid. 33:2] — to return all to its place."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "ת\"ח חובא גרים חובא. וחובא דעגל גרים חובא דמרגלים, עד דאתעכבו במדברא וס\"א\nשלטו עלייהו. אבל בסוף יומין בזמנא דאתחזי לון למיעל לארעא, דכבר פגימו\nאתעבר וס\"א אשתביקו מנייהו, כדין תב משה לקשרא קשרין כבקדמיתא. במאי. אלא\nבמשנה תורה ועשר אמירן. והכא כתיב כאשר צוך ה' אלקיך (דברים היב) לאחזאה\nכלא לאהדרא מילין כבקדמיתא. ובשעתא דבריך לון הכי שארי (שם לגב) ה' מסיני\nבא וכו' לאהדרא כלא לאתריה.\n\nת\"ח ה' מסיני בא וזרח משעיר. מאי שעיר ופארן הכא. אלא לאחזאה מלה בדרגהא\nכדקא יאות. דכלא אתכליל כחדא, וקליפין כלהו אשתעבדו לסטר קדישא, ואוריתא\nבתיקונא דכלא בכללא דכלא אתיהיבת. וכללא דכלא ולכל היד החזקה ולכל המורא\nהגדול. ובדא אתקיף לון למיעל לארעא קדישא. ורזא דא חזק ואמץ (דברים לא כג)\nליהושע אתמר. ודא חזק מיד החזקה. אבל ת\"ח דודאי אי ישראל לא הוו חאבין כלא\nהוה מתתקן כדקא יאות. אבל כיון דחאבו אתהדרו מילין בקלקולא. עד דייתי רעיא\nמהימנא לזמנא דאתי לאהדרא כלא בתיקונא שלים, בזמנא דתתגלי רתיכא עלאה לקמי\nכל ישראל. זכאה חולקהון.",
      "en": "Come and see: \"Hashem came from Sinai and shone from Seir.\" What is Seir and Paran here? — To show the matter in its level as is fitting. For all was encompassed as one — and the shells were all subjugated to the holy side — and the Torah was given in the Tikun of all — in the totality of all. And the totality of all is: \"the mighty hand and the great awe.\" And through this He strengthened them to enter the holy Land. The mystery: \"be strong and courageous\" [Devarim 31:23] — said to Yehoshua. And chazak [strong] comes from yad ha-chazakah [the mighty hand]. But come and see — truly had Israel not sinned — all would have been established as is fitting. But since they sinned — matters turned to disorder. Until the Faithful Shepherd comes in the time to come to return all in a complete Tikun — at the time the supernal Chariot will be revealed before all Israel. Fortunate is their portion."
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "",
      "en": "IV. Elijah Speaks — Three Faces of Each Chaya; The Priestly Blessing; Twelve Faces"
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "והא אליהו נביאה מהימנא אתי פתח ואמר, ר' ר'\nודאי בד' חיות אית תלת אנפין לכל חד דכלהו דיוקנא דאדם. ותלת דיוקנין\nאחרנין נפקין מתמן לכל סטר ואינון תלת ברכאן (במדבר וכד - כז) יברכך יאר\nישא ודא יק\"ו מיקו\"ק. ה\"א בתראה בה ושמו את שמי על בני ישראל. ות\"ח הוי\"ה\nחדא איהי, בה מתפרשאן ד' חיון לסטרייהו. כל חד אפיק תלת ברכאן\n\nהערת שוליים\n\nה. אצ\"ל: ה', וכן בהמשך: לקבל ה' וכו'.\n\nאלין. בג\"כ יברכך ה' יאר ה' ישא ה'. ואנפין אינון י\"ב, בהו מתגלגלין כ\"ב\nאתוון דנפקין מההוא רקיעא דקאים עלייהו. ובהו מתגלגלין י\"ב אלפא ביתין אלפא\nביתא לכל חד. ורזא דא שמא דכ\"ב אתוון דמתגלגל בצירופוי בפסוקין אלין.\n\nת\"ח הכא מתגלגלן אתוון ודאי בי\"ב צירופין דשמא קדישא הוי\"ה, צירופא לשבטא\nמתריסר שבטין. לבתר י\"ב אלין מתחברן בי\"ב אחרנין דקיימין לתתא בשכינתא,\nואינון כ\"ד, אתוון דרקיעא מסתחרן על כלא ואינון כ\"ה. ברזא דא כ\"ה תברכו את\nבני ישראל. ת\"ח רזא איהו. כ\"ב אתוון מצטרפן בי\"ב צירופין כלא איהו ל\"ד, ודא\nיד\"ך. ביה וישא אהרן את ידיו אל העם (ויקרא ט כב) ידו כתיב. ודא יד החזקה,\nסידורא דרתיכא דמסתדר בסדרוי לתיקונא דישראל.\n\nפתח ואמר ר' ר' ודאי בסיני חמו ישראל כלהו סידורין דרתיכא עלאה קיימין על קיומייהו. סידורא דרתיכא בעשר מראות אסתדר, דעלייהו אתמר ואראה מראות אלקים (יחזקאל א א). קום יחזקאל נביאה מהימנא בעשר מראות אלין דילך, ותהא מסייע לי לסדרא להו קמי קו\"ש, למהוי אנא אומר דבר בשם אומרו. דאתמר ביה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (אבות ו ו). דמאן דאמר מליה בשום מאריה, גרים לההוא מאריה לאתתקפא בה ודאי. דכלהו מילין אתיהיבו לכל חד לחולקיה מאי דאתחזי ליה. וכמה דאיהו לא נטיל מלה אלא במארה, הכי גרים לשכינתא דלא תשתכח בלא בעלה, דא צדיק גואל ודאי, ודא גאולה. לעולם דאיהי שכינתא, דאתמר בה מן העולם ועד העולם (תהלים קו מח) שכינתא עלאה ושכינתא תתאה. וכמה גאולות אינון אפילו בגלותא, כלא מסטרא דצדיק, למפרק לישראל מכמה עקתין. וכלהו יתחברון כחד בכללא חדא בגאולה בתראה. בג\"כ אל תזכרו ראשונות (ישעיה מג יח) דהא איהי כללא דכלא. ושכינתא בה נפתחו השמים ואראה מראות אלקים, דא מראה קדמאה. דבעשר מראות אלין אשתכחו כלהו סדרין דרתיכא מסתדרן על קיומייהו.\n\nמראה קדמאה דא מראה, דאתמר בה כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג). ודא שכינתא דאיהי מראה, דבה מתחזיין כלהו דרגין עלאין ותתאין. ועד דלא אשתכחת איהי מנהרא ברזא דא, לית מלה מתחזיא כלל. בג\"כ כי אם בזאת יתהלל המתהלל (ירמיה ט כז) דאיהי קשורא דכלא כללא דכלא, ובה תליא דברנותא דעלמין תתאין. בג\"כ בה אתחזי כלא. ובג\"ד כי נר מצוה ותורה אור, דנר דא שכינתא בוצינא, דאתדליק באור דתורה, ובה אתחזי כלא. לבר נש דיתיב בחדר חד בחשוכא, עד לא אדליק שרגא לא אתחזי מכל מאי דבחדר מידי. כיון דאדליק, כלא אתחזי. כגונא דא שכינתא ודאי עד לא אתפתחת בנהורא לאחזאה, לא אתחזי מידי. כיון דאתפתחת כלא אתחזי. בג\"כ ואראה מראות אלקים. כגונא דא כל ניסא דאתעביד, שכינתא אקדימת תמן, דהא כלא על ידה אתעביד ודאי.\n\nמראה תנינא וארא והנה רוח סערה וכו'. הכא רזא לאשתמודעא ס\"א דאתכפיא תחות מארה ולא נפקת מרשותיה כלל. דהא הכי אצטריך למנדע מהימנותא עלאה באורח קשוט. ודא אתחזי בקדמיתא לאשתמודעא. בתר דא נהירו דסטר קדישא, וישתמודע מה בין האי להאי. על רזא דא אמר ר' עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים (חגיגה יד.) דלא לתקלא דא בדא. ורזא דא כשתגיעו לאבני שיש טהור, דעייל למחמי יקרא דמלכא, בקדמיתא אתחזון ליה אינון סטרין דלבר, ואלין אקרון אבני בהו, אבנין דאשתארו מגו ההוא בהו קדמאה. לבתר מתמן סליק לגו, למחמי ביקרא דמאריה, גו דרגין עלאין דאיקרון אבני שיש טהור מסטרא דשכינתא. וכד מטי תמן לא אצטריך למימר מים מים דהא מיין אלין מסטרא דקדושה ומיין אחרנין מסטרא דמסאבא ולא דמיין אלין לאלין. ואע\"ג דאית דקריבין לגו יתיר, כלא אשתמודע, דדא קדישא ודא מסאבא ולא דמי דא לדא כלל.\n\nוהכא אצטריך לאשתמודעא איך תליין מילין מגו היתוכא דדהבא, לאשתמודעא יחודא עלאה. וסטר אחרא אצטריך ליה לנטלא מזונא מלעילא ודאי, דאי לא לא אתקיימת. וכמה דרגין אזדמנו בסידוריהון לנטלא מתמן אינון סטרין, מאי דאתחזי להו ולא יתיר. והא הכי אצטריך למהוי שלשלת קטיר בצואריהון ולא יחרבון עלמא. ורזא דמלה (משלי כה כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו'. דמאן דיבעי לאעברא רע מעלמא לא סליק בידוי. אלא קב\"ה לזמנא דאתי אתמר ביה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו. אבל השתא אם רעב שונאך וכו', אם רעב דוקא, דהא לית לארואה ליה אלא מזונא לחוד, ההוא דאצטריך ליה ולא יתיר. כי גחלים אתה חותה על ראשו דא גבורה קדישתא דאתפשטת למיהב ליה מזונא דאצטריך. אבל גחלת אינון על ראשו ודאי, לאכפיא ליה ולתברא חיליה.\n\nת\"ח ד' קליפין אינון וכל חד אתקשר בחבריה לסלקא לעילא. ורזא דמלה את צועה זונה (ירמיה ב כ). דהא כל מאן דנטיל מחבריה נוקבא איהו לגביה. והכי שראת מילין מלתתא, בההיא קליפה דלתתא. וכלא אתקשר בחד דרגא תתאה, ואתקשר כחדא, ויהיב גרמיה לההוא אחרינא דקאים עליה. ואי תימא דבת זוגיה איהי, לאו הכי. אלא כל חד וחד באנפי נפשיה אשתכח. ובגין לסלקא לעילא באתר דלאו דלהון, הכי מסרין גרמייהו. ודא זמה דאתמר בה אלקיהם של אלו שונא זמה הוא (סנהדרין צג.). ונוגה קריבא איהי יתיר. ובזמנא דאזדמנת לנטלא מלגו אי אינון אחרנין מתדבקן בה, זונה איהי דאצטריך\n\nמראה רביעאה סידורא דחיון. תמן מצטיירן מילין בציורא שלים. ולית מלה רבתא או זעירתא בעלמא דכלא לא אצטייר וקאים תמן בצירופי רזי שמהן ואתוון דאוריתא. תמן אית אנפין ואית גדפין. כלא מתפרש לסטריה לדברא עלמא בתיקונא שלים. אנפין לגו גדפין לבר כלא כמה דאצטריך.\n\nמראה חמישאה הכא רזא דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, דא רוחא עלאה דבה נטלין למטלניהון לכל סטר, לפום רוחא מטלנין. וכלא בחיבורא חדא, לאתר דנטיל רוחא כלא נטלן ודאי. ורוחא בכמה רזין אתפרש, לכמה סטרין, למעבד עבידתיה כדקא חזי.\n\n[מראה שתיתאה רזא דתתאי דמתקשרן בעילאי, הכא תליין שרפין דכורסיא חיון ואופנין, דכלהו מזדמנן בסידורא שלים למהוי רתיכא למאריהון. וכלהו מתקשרן חד בחד לסלקא מלין בסתימו כדקא יאות. וכמה רזין תליין הכא דמתפרשן למארי חכמתא באורח מישר, למנדע כללא דענפין דמתקשרן בשרשיהון. ודא פולחנא דפלחין כלהו קמי מלכא, וכלהו אוף [אצ\"ל: איך] נטלין מקמיה כמה דאצטריך].\n\nמראה שביעאה דא רקיע ודא דעת. תמן קיימין לאשתמודעא אסתחרותא דאתוון כד נטיל במטלנוי, דתמן קביעין כלהו כ\"ב אתוון דאוריתא, ומתמן נפקין לאתרייהו בכל דרגין דלהון, ולפום אסתחרותא דרקיעא נטלין אתוון בצירופין עלאין. ואתוון אינון גופא, ניקודי אינון נשמתא דקיימת לאחייא גופא, ובה מתעבדין כל עובדין דיליה. וכלא נפיק מהאי רקיע דקאים על רישא דחיון לאתפרשא בהו עובדין כדקא יאות. ואית נקודי דקיימין ברזא דרקיע ודא פתח. דכלהו נהורין דנפקין, אית מאן דנטיר דיוקונא דמקוריה, ואית דאצטייר בכמה ציורין. בג\"כ אית דקאים בדיוקנא דרקיע, ואית ניצוץ דנפיק מיניה, ואית רקיע וניצוץ כחדא, וכלא ברזין עלאין אשתמודעו לפום נהירו דנהיר.\n\nמראה תמינאה דא כסא, ודא עד\"א כמה דאתמר. ודא כסא דאתעביד כורסיא למאן דשרי עליה, והכי כל תתאה אתעביד כורסיא למאן דקאים עליה. ות\"ת איהו כסא לבינה למישרי עליה לדברא עלמא וכסא דא סליק לעילא ואתער לגבי אי', ואי' שריא עליה ואתפשטת לתתא. ודא רקיע דקאים לגלאה עובדין מילין בעלמא כמה דאצטריך, והכי כלא אתקשר דא בדא בחיבורא שלים.\n\nמראה תשיעאה דא אדם, ודא חו\"ב דקיימין לעילא מן כורסיא לפקדא על עלמא ולאשגחא עליה אשגחותא כמה דאתחזי. ואדם דא דו\"נ, דאתמר בהו זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם (בראשית ה ב) דהכי כלא אתתקן ברזא דדו\"נ. ותרין בנין אשתמודען באו\"א, דא טמירו ודא גילויא. ורזא דא כמראה הקשת דא צדיק, הוא מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל א כח) דא שכינתא. ואשתמודע לעילא דאיהו כגוגא דלתתא, דא הנסתרות ודא הנגלות.\n\nמראה עשיראה קישורא דכלא יחודא דכלא וכללא דכלא, ודא כתר עלאה. ביה כמראה אדם עליו מלמעלה (שם שם כו) דהכא אשתכח כלא בשרשא חדא קטיר כחד, ומתפרשן ענפין לתתא וכלא איהו חד. והכי אשתמודען רזין לכל סטר, דע\"ק איהו בוצינא דמיניה מתלהטן כל שאר בוצינין. וכד מסתכלין בהו לא קאים אלא איהו בלחודוי, ומיניה מתפרשאן ענפין סתימין בקדמיתא, תמן קיימין מילין בטמירו יתיר, ומתמן מזדמנין לנחתא לתתא באתריהון. ז\"א כללא דכלא, ביה כסא וחיון מתפרשאן לסטרייהו לדברא עלמא. שכינתא מראה, לאחזאה כלא ולאמטאה מילין לתתא. וכלא הכי אצטריך ודאי. אשתכח כלא קישורא חדא יחודא חדא, דלא אתפרש לא לעילא ולא לתתא.",
      "en": "Then Elijah the faithful Prophet came and opened, saying: Rebbe Rebbe — truly in each of the four Chayos [Living Creatures] there are three faces — and all of them in the image of Adam. And three other images emerge from there to every side — and these are the three blessings [Bamidbar 6:24–26]: \"may Hashem bless you\" — \"may Hashem cause His face to shine\" — \"may Hashem lift up His face.\" And this is יק׳ו מיקו׳ק. The last Hei — in it: \"and He shall place My Name upon the children of Israel.\" Come and see — Havayah is one — and in it four Chayos divide to their sides. Each one brings forth three blessings. Therefore: may Hashem bless you — may Hashem shine — may Hashem lift up. And the faces are twelve — through them rotate —"
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "",
      "en": "V. Metatron Speaks — Israel Children of G-d Daily; The Soul of Freedom"
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין.\n\nוהא מט\"ט שרא רבא אתי פתח ואמר, ר' ר' ה' אמר אלי בני אתה אני היום\n\nילדתיך (תהלים בז) ורזא דא בני בכורי ישראל (שמות ד כב) דאתמר לפרעה בזמנא\nדהוו ישראל צריכין לנפקא ממצרים. וכלא רזא עלאה איהו.\n\nת\"ח כלהו אומין דעלמא עבדים אינון לסטר קדישא. ובזמנא דישראל קיימין בגלותא\nתחות ידייהו דכתיב בהו וימררו את חייהם וכו' ובכל עבודה (שם א יד) אתמר\nבהו עבדים משלו בנו (איכה הח) ואינון עבדים לעבדים. אבל בזמנא דנפקין\nמגלותא אינון בנים, ודא הבן יקיר לי וכו' (ירמיה לא יט).",
      "en": "Then the great Prince Metatron came and opened, saying: Rebbe Rebbe — \"Hashem said to me: My son are you — this day I have begotten you\" [Tehillim 2:7]. The mystery: \"Israel is My firstborn son\" [Shemos 4:22] — said to Pharaoh at the time Israel needed to go out from Egypt. And all is a supernal mystery. Come and see — all the nations of the world are servants to the holy side. And at the time Israel stand in exile under their hand — as it is written: \"and they embittered their lives...\" and \"and in all manner of service\" [ibid. 1:14] — it is said of them: \"servants ruled over us\" [Eichah 5:8] — and they are servants of servants. But at the time they go out of exile — they are children. And this is: \"Is Ephraim My dear son?\" [Yirmiyahu 31:19]."
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אבל ת\"ח דלית ישראל נפקין אלא בזמנא דאזדמן ההוא דפריק לון, בחד עיטרא\nיקירא דאיהי נשמתא בת חוריןט, דלא קיימית בפולחנא בגלותא. ובזמנא דאזדמן\nהאי לתתא, מיד כלהו ישראל מתחברן ביה בחיבורא חד, והכי אקרון כלהו על שמיה\nבני בכורי ישראל. ובזמנא דאתגלי על משה במצרים, אתמר בישראל בני בכורי\nישראל, ודא מסטרא דע\"ק דאיהו בוכרא קדמאה לכלא. ולזמנא דאתי הבן יקיר לי\nאפרים, בכור ודאי, בכור שורו הדר לו (דברים לג יז). ואיהו ילד שעשועים, דכל\nברא מ\"ן איהו לאימיה, לאתחברא על ידוי למאן דאתחזי לה. בג\"כ ילד שעשועים\nדגרים כיון דאתיליד, שעשועא דמלכא בשכינתא מסטרא דא עלאה דע\"ק. בג\"כ אני\nהיום ילדתיך, ביומא דנפיק בעלמא. וישראל בני בכורי על שמיה.",
      "en": "But come and see — Israel go out only at the time that one who redeems them is prepared — with a precious crown — which is a free soul [neshamah bas chorin] — which has not served in servitude in exile. And at the time this one arrives below — immediately all Israel join with it in one bond — and all are called by its name: \"Israel is My firstborn son.\" And at the time it was revealed to Moshe in Egypt — it was said of Israel: \"Israel is My firstborn son\" — from the side of Atik Kadisha — the firstborn before all. And in the time to come: \"Is Ephraim My dear son — the delight of My child?\" — the firstborn truly. \"The firstborn of his ox — majesty is his\" [Devarim 33:17]. And he is a yeled sha'ashu'im [delight child] — for every Man [manna] from below — is for his mother — to join through him to the one fitting for her. Therefore: yeled sha'ashu'im — causing — once he is born — the delight of the King with the Shechina from this supernal side of Atik Kadisha. Therefore: \"this day I have begotten you\" — on the day he goes out to the world. And Israel: \"My firstborn son\" — named after him."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "ומשה אע\"ג דלא זכה אלא לחיה, אבל סטרא דא נמי הוה קאים עליה למפרק להו\nלישראל. ובמתן תורה יתיר, ותמן רכ\"ב אלקים רבותים (תהלים סח יח) ואיהו בכ\"ר\nלעילא, לקבליה רכב לתתא. לעילא בוכרא דכלא. לתתא רכב, רתיכא דכלא מאנא\nדכלא. ובזמנא דנפקו ישראל ממצרים בג\"כ כתיב קדש לי כל בכור (שמות יג ב)\nבגין בוכרא דא דאתגלי עלייהו. ופרשתא דא איהו בחכמה (זהר ח\"ב קסב.). אבל כל\nבכור מסטרא דכתר עלאה. דהכי משה זכה לחיה ויחידה קיימת עלה. ובזמנא דחאבו\nבעגל אסתלק כתר ואשתאר חכמה ודא כהן. ולזמנא דאתי כיון דיהדר כתר לאתגלאה,\nתהדר עבודה לבכורות. וכמה דבסוף יומין דמדברא תב משה לאכללא אוריתא במשנה\nתורה, ואתיב ישראל על אתריהון לעילאי, ברזא דאתמר ולכל היד החזקה. הכי\nבפורקנא בתרייתא כי תורה מאתי תצא (ישעיה נא ד) וכלא יתהדר לאסתדרא בסידורא\nשלים בגילויא עלאה דיתגלי עלייהו. זכאה חולקהון.",
      "en": "And Moshe — even though he merited only to the Chayah level [of the soul] — yet this side also stood over him to redeem Israel. And at Matan Torah even more — and there: 22 + 200 = 222 = chariot of G-d twice ten thousands [Tehillim 68:18] — he is the firstborn above — corresponding to him the chariot below: the totality of the vessel of all. And at the time Israel went out from Egypt — therefore it is written: \"sanctify to Me every firstborn\" [Shemos 13:2] — because of that firstborn who was revealed over them. And this parashah is in Chochma [Zohar II:162a]. But every firstborn is from the side of the supernal Keter. For thus Moshe merited the Chayah and Yechidah stood over it. And at the time Israel sinned with the Calf — Keter departed and Chochma remained — and this is the Kohen. And in the time to come — when Keter returns to be revealed — the service will return to the firstborn. And as at the end of the wilderness days — Moshe returned to encompass the Torah in Mishneh Torah — and returned Israel to their supernal places — in the mystery of \"the mighty hand\" — so at the final redemption: \"for Torah shall go forth from Me\" [Yeshayahu 51:4] — and all will return to be arranged in a complete order — in the supernal revelation that will be revealed upon them. Fortunate is their portion."
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "תיקונא חמשין וחמש — תיקון חמישים וחמישה",
      "en": ""
    }
  ]
}